א. הָעֲלִיָּה מִבָּבֶל    🔗

1. בַּיָּמִים הָהֵם וְעַל כִּסֵּא מַמְלֶכֶת פָּרַס עָלָה אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל וּשְׁמוֹ כֹּרֶשׁ. הוּא כִּבֵּשׁ אֲרָצוֹת רַבּוֹת וּבְחֵילוֹ הָיוּ רַבִּים מִבְּנֵי יְהוּדָה, וּמֵהֶם עָלוּ לִהְיוֹת מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ וְרוֹאֵי פָּנָיו. וַיְהִי הַמֶּלֶךְ כֹּרֶשׁ הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הָעִיר בָּבֶל, וּבֵלְשַׁצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אָמַר בְּלִבּוֹ, כִּי כֹרֶשׁ לֹא יוּכַל לוֹ כִּי חוֹמָה בְצוּרָה מִסָּבִיב לָעִיר; עַל כֵּן בָּעֵת אֲשֶׁר חָנָה כֹרֶשׁ עַל הָעִיר שָׁתָה בֵלְשַׁצַּר לְשָׁכְרָה עִם רֵעָיו, נָשַׁיו וּפִילַגְשָׁיו מִמִּזְרְקֵי מִקְדֵּשׁ יְיָ אֲשֶׁר שָׁלַל נְבוּכַדְנֶצַּר. אַךְ חֵיל כֹּרֶשׁ בָּא פִתְאֹם אֶל תּוֹךְ הֵעִיר, כִּי נְהַר פְּרָת עָבַר בְּתוֹךְ הֵעִיר בָּבֶל וַיַּחַץ אֶת הָעִיר לִשְׁתַּיִם, וְצִבָאוֹת כֹּרֶשׁ חָפְרוּ תְּעָלָה גְדוֹלָה וַיַּסֵּבּוּ אֶת מַהֲלַךְ הַמַּיִם אֶל הַתְּעָלָה, אֲשֶׁר חָפָרוּ. וְכַאֲשֶׁר נִכְרְתוּ הַמַּיִם בָּאוּ בֶחָרָבָה בְּדֶרֶךְ הַנָּהָר אֶל הָעִיר וַיִּכְבְּשׁוּהָ.

2. וַיְהִי כֹרֶשׁ לְמֶלֶךְ עַל כָּל אֶרֶץ בָּבֶל. הַנְּבִיאִים שָׂמְחוּ מְאֹד לְמַפֶּלֶת בָּבֶל בִּרְאוֹתָם כִּי הֵשִׁיב יְיָ גְּמוּלָהּ בְּרֹאשָׁהּ עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לְיִשְׂרָאֵל, וְאַחַד הַנְּבִיאִים קָרָא עַל כֹּרֶשׁ אֶת הַקְּרִיאָה הַזֹּאת: “כֹּה אָמַר יְיָ לִמְשִׁיחוֹ לְכֹרֶשׁ… אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר, דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי… לֵאמֹר לַאֲסוּרִים – צֵאוּ! לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ!”… הַשָּׂרִים הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ עִם כֹּרֶשׁ סִפְּרוּ לְפָנָיו אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת עַמָּם מִיַּד הַבַּבְלִים שׁוֹבֵיהֶם וַיְבַקְשׁוּהוּ כִּי יִתֵּן לְגוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם וְלִבְנוֹת שָׁם אֶת בֵּית יְיָ. וְכֹרֶשׁ נֶעְתַּר לָהֶם וַיֵּט לָהֶם רַב חֶסֶד וַיַּבְטַח לַעֲמֹד לִימִינָם וַיָּשֶׁב עַל יָדָם אֶת כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר הָיוּ טְמוּנִים בְּהֵיכָל מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיִּתְּנֵם לָשׁוּב לְאֶרֶץ יְהוּדָה. 607 לפחב"ש. אָז קָרָא הַנָּבִיא לֵאמֹר: “נַחֲמוּ, נַחֲמוּ, עַמִּי, יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם! דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ, כִּי לָקְחָה מִיַּד יְיָ כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ… פִּצְחוּ רַנְנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם! כִּי נִחַם יְיָ עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלָיִם”.

3. בְּרֹאשׁ הָעוֹלִים הָיוּ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן וּזְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל מִזֶּרַע דָּוִד. בְּיָדָם נָתַן הַמֶּלֶךְ מִכְתָּב אֶל נְצִיבוֹ אֲשֶׁר בְּסוּרְיָה לְהַחֲזִיק בִּידֵי הָעוֹלִים וְלָתֵת לָהֶם כֶּסֶף מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה לְבִנְיַן בֵּית יְיָ. וַיַּעֲלוּ מִבָּבֶל כְּאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בָּתֵּי אָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם.

הַנָּבִיא זְכַרְיָה הִתְנַבֵּא, כִּי שְׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶּה – זְרֻבָּבֶל וִיהוֹשֻׁעַ – יָרִיקוּ מִקִּרְבָּם שֶׁמֶן טָהוֹר לְהָאִיר לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּים אָמְרוּ בְלִבָּם, כִּי זְרֻבָּבֶל יָקוּם לְמֶלֶךְ תַּחַת דָּוִד.

4. רַבִּים מֵהַגּוֹלִים נִשְׁאֲרוּ בְּאֶרֶץ גָּלוּתָם וְאַךְ חִזְקוּ בִּידֵי הָעוֹלִים בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִבְהֵמוֹת וּבְמִגְדָּנוֹת. אַךְ רַבִּים מִבְּנֵי הַנֵּכָר נִלְווּ אֶל יְיָ וַיַּעֲלוּ עִם יִשְׂרָאֵל. וּמִקֵּץ אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שָׁנָה לְגָלוּת בָּבֶל דַּרְכוּ רַגְלֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד הַפַּעַם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נָשְׂאוּ נַפְשָׁם. גַּם מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת בָּאוּ רַבִּים מִנִּדְחֵי יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁמְעָם כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ. הָעוֹלִים הִתְפַּזְּרוּ אִישׁ אִישׁ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עָלָיו אֲבוֹתָיו. וַאֲחָדִים מֵרָאשֵׁי הָעוֹלִים הִתְיַשְּׁבוּ בִּירוּשָׁלָיִם. וּבְחַג הַשְּׁבִיעִי נֶאֱסְפוּ הָעָם יְרוּשָׁלַיְמָה לָחֹג יַחַד אֶת הַחַגִּים. וַיִּבְנוּ מִזְבֵּחַ לְהַעֲלוֹת עָלָיו קָרְבָּנוֹת וּלְכַפֵּר אֶת פְּנֵי יְיָ בַּמִּנְחָה לְמַעַן יָגֵן עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר הִבִּיטוּ בְעַיִן רָעָה עַל הַיְּהוּדִים הַשָּׁבִים לְאַרְצָם. גַּם נָתְנוּ כֶסֶף לַצִּידֹנִים לְהָבִיא אֲרָזִים וּלְהָחִישׁ מַהֵר אֶת בִּנְיַן הַבַּיִת וְרָאשֵׁי יְהוּדָה הֶעֱמִידוּ אֶת הַלְוִיִּם לְנַצֵּחַ עַל הַמְּלָאכָה. בְּחֹדֶשׁ אִיָּר בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ בָּבֶל הֵחֵלּוּ לִבְנוֹת אֶת הַבָּיִת. הַלְוִיִּם מִבְּנֵי אָסָף שָׁרוּ שִׁירֵי תְּהִלָּה לַייָ. אָמְנָם הַזְקֵנִים, אֲשֶׁר רָאוּ בִּכְבוֹד הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, הֵרִימוּ קוֹל בּוֹכִים, בְּזָכְרָם אֶת כָּל מַחֲמַדֵּיהֶם אֲשֶׁר אָבָדוּ; אַךְ הַצְּעִירִים הֵרִיעוּ קוֹל תְּרוּעַת שִׂמְחָה.

5. אוּלָם שִׂמְחָתָם לֹא אָרָכָה. הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹשִׁיב סַנְחֵרִיב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִקְצַת דַּת יִשְׂרָאֵל, אַךְ בִּדְבָרִים רַבִּים עוֹד הֶחֱזִיקוּ בְּמִנְהָגֵיהֶם הַנּוֹשָׁנִים, הַשְּׂנוּאִים בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל. הַגּוֹיִם הָהֵם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם כּוּתִים אוֹ שֹׁמְרוֹנִים. וַיִּשְׁלְחוּ הַשּׁוֹמְרֹנִים מַלְאָכִים אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָבָה נִבְנֶה עִמָּכֶם אֶת בֵּית יְיָ, כִּי גַם אֲנַחְנוּ דּוֹרְשִׁים כְּמוֹכֶם לֵאלֹהִים. אַךְ זְרֻבָּבֶל וִיהוֹשֻׁעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לֹא אָבוּ כִּי יִשְׁתַּתְּפוּ עִמֶּם הַשֹּׁמְרֹנִים וְהָיוּ עִמָּם לְעַם אֶחָד וַיָּשִׁיבוּ אֶת פְּנֵי הַמַּלְאָכִים רֵיקָם¹ וַיִּחַר אַף הַשֹׁמְרֹנִים עַל הַיְהוּדִים וַיָּשִׂימוּ לָהֶם מִכְשֹׁלִים רַבִּים וַיִּתְּנוּ שֹׁחַד לִפְקִידֵי הַמֶּלֶךְ כֹּרֶשׁ לְהַשְׁבִּית אֶת בִּנְיַן הַבַּיִת, וְגַם שָׁלְחוּ שִׂטְנָה לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר כִּי הַיְּהוּדִים אוֹמְרִים לִמְרָד בּוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם מֵת כֹּרֶשׁ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו קַמְבִּיז בְּנוֹ*), אִישׁ פּוֹחֵז וְרַע הַלֵבָב. שׂוֹנְאֵי יְהוּדָה (599 לפחב"ש). הִסְפִּיקוּ לְהַשְׁנִיא אֶת הַיְהוּדִים בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַזֶּה, אֲשֶׁר יָדַע אַךְ לַעֲשׂוֹת רָע לְכָל בְּנֵי הָאָדָם. וַתִּשְׁבַּת עֲבוֹדַת הַבַּיִת עַד מְלֹךְ דָּרְיָוֶשׁ *). 591 לפחב"ש.

6. אָז קָם חַגִּי הַנָּבִיא וַיּוֹכַח אֶת רָאשֵׁי יְהוּדָה עַל כִּי יִתְרַפּוּ בְּבִנְיַן הַבַּיִת וְלֹא יָשִׁיתוּ לֵב לְכַלּוֹתוֹ. וַיִּשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים וְרָאשֵׁי הָעָם וַיִּבְנוּ אֶת בֵּית יְיָ, אַךְ צָרֵי יְהוּדָה הֵחֵלּוּ עוֹד הַפַּעַם לְהָצִיק לָהֶם. אוּלָם הַפַּעַם הָיְתָה עֵין פְּקִידִי מֶלֶךְ פָּרַס טוֹבָה עַל הַיְהוּדִים וְלֹא הִשְׁבִּיתוּ אֶת הָעֲבוֹדָה עַד אֲשֶׁר יָבוֹא דְבַר הַמֶּלֶךְ דָּרְיָוֶשׁ. וְשָׂרֵי יְהוּדָה מִהֲרוּ לִשְׁלֹחַ בַּקָּשָׁה אֶל דָּרְיָוֶשׁ, וְדָרְיָוֶשׁ עָנָה לָהֶם דְּבָרִים טוֹבִים וַיְצַו עַל פְּקִידָיו לַעֲמֹד לִימִין הַיְהוּדִים. בַּעֲבוֹר עוֹד אַרְבַּע שָׁנִים נִגְמַר בִּנְיַן הַבַּיִת*). שִׁבְעִים שָׁנָה עָבְרוּ מֵעֵת אֲשֶׁר (586 לפחב"ש), נֶחְרַב הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן עַד אֲשֶׁר נִבְנֶה הַבַּיִת הַשֵּׁנִי. בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְאַחַת לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ בָּבֶל, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לְחֹדֶשׁ אִיר הָיְתָה חֶנְכַּת הַבַּיִת, בִּימֵי דָרְיָוֶשׁ בָּאָה עַל בָּבֶל נְבוּאַת הַנְבִיאִים אֲשֶׁר נִבְּאוּ כִּי חוֹמַת בָּבֶל עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר וְכִי תִהְיֶה שְׁמָמָה לָנֶצַח, כִּי אָז פָּשְׁעוּ יוֹשְׁבֵי בָבֶל בְּדָרְיָוֶשׁ וַיָּקָם עֲלֵיהֶם דָּרְיָוֶשׁ. וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה, וַיַּהֲרֹס אֶת חוֹמַת בָּבֶל עַד הַיְסוֹד.

7. וְהַשֹׁמְרֹנִים הוֹסִיפוּ לְבַקֵּשׁ קִרְבַת יִשְׂרָאֵל. סַנְבַלַּט נְגִיד הַשֹּׁמְרֹנִים וְטוֹבִיָה הָעַמּוֹנִי הָיוּ אֲנָשִׁים עֲרוּמִים וּבְנֵי חַיִל וַיְחַבְּלוּ תַּחְבֻּלוֹת רַבּוֹת לְהַטוֹת אֲלֵיהֶם אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל. אַךְ אֱמוּנֵי הָעָם הוֹסִיפוּ לְהַרְחִיקָם, כִּי מִלְבַד אֲשֶׁר הַהִתְקָרְבוּת הַזֹּאת הָיְתָה זָרָה בְעֵינֵיהֶם לְרוּחַ הַתּוֹרָה, כִּי עוֹד גָּבְרָה בְּלֵב יִשְׂרָאֵל הַשִׂנְאָה לְצָרֵיהֶם אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרָס. אֶפֶס לֹא כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּעֵצָה אֶחָת. רַבִּים מֵהֶם דָּרְשׁוּ אֶת הַשֹּׁמְרֹנִים וַיִּכְרְתוּ עִמָּם בְּרִית, וּמַה גַם כִּי עֵת רָעָה הָיְתָה אָז לְיִשְׂרָאֵל: הָאָרֶץ לֹא נָתְנָה יְבוּלָה וְהַמִּסִים הָיוּ רַבִּים וְהַשֹּׁמְרֹנִים הָיוּ עַם חָרוּץ וּמַצְלִיחַ וַיִּמְצְאוּ רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֵפֶץ לָבוֹא עִם הַשֹּׁמְרֹנִים בִּבְרִית. וְגַם הַכֹּהֲנִים נָתְנוּ לָהֶם יָדָם. הַבָּנִים אֲשֶׁר נוֹלְדוּ מֵהַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת דִּבְּרוּ בִּשְׂפַת אִמָּם וְכִמְעַט נִשְׁתַּכְּחָה הַשָׂפָה הָעִבְרִית מֵהֶם.

8. אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשְׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל *) לֹא נִמְצָא אִישׁ מִבָּנָיו, אֲשֶׁר יִהְיֶה (509 לפחב"ש). לִבּוֹ תָּמִים עִם יְיָ וְעִם עַמּוֹ כִּלְבָבוֹ. אָז הִשְׁחִיתוּ הַכֹּהֲנִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. עֲבוֹדָתָם בְּמִקְדָּשׁ יְיָ הָיְתָה רַק עֲבוֹדַת־מַעֲשֶׂה וְלֹא עֲבוֹדַת הַלֵּב, וּמִבְּנֵי אֶלְיָשִׁיב נֶגֶד יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדול הִתְחַתְּנוּ עַם הַשֹׁמְרֹנִים.

מַלְאָכִי הַנָּבִיא הוֹכִיחָם בְּקָרְאוֹ עֲלֵיהֶם: וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶם רַבִּים בַּתּוֹרָה, שְׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי… וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם". אַךְ הַכֹּהֲנִים לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ וְהָעָם גַּם הוּא רָדַף אַחַר בִּצְעוֹ. הָעֲשִׁירִים אָסְפוּ הוֹן רָב בִּשְׁנוֹת הָרָעָב. כִּי רַבִּים מָכְרוּ לָהֶם גַּם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת בְּעַד פַּת-לָחֶם.

 

ב. עֶזְרָא הַסּוֹפֵר.    🔗

9. הַנְּבוּאָה כִּמְעַט חָדְלָה מִיִּשְׂרָאֵל. הַנְּבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים הָיוּ חַגַי, זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, אֲשֶׁר נִבְּאוּ בְּרֵאשִׁית יְמֵי הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, וּמֵאָז לֹא קָמוּ עוֹד נְבִיאִים בְּיִשְׂרָאֵל. אַךְ מֵהָעֵת הַהִיא הֵחֵלּוּ רַבִּים לִדְרוֹשׁ בְּתוֹרַת יְיָ וּבְדִבְרֵי נְבִיאָיו. בְּאֶרֶץ בָּבֶל קָמוּ אָז חֲכָמִים רַבִּים דּוֹרְשֵׁי תוֹרָה בְּכָל לֵב וְחוֹבְבֵי אֶרֶץ אֲבוֹתָם בְּאַהֲבָה עַזָּה מְאֹד. אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיָה עֶזְרָא הַכֹּהֵן. הוּא הָיָה סוֹפֵר סִפְרֵי-תוֹרָה, וּמִלְּבַד אֲשֶׁר יָדַע לְכָתְבָם יָדַע גַּם לְפָרְשָׁם וּלְבָאֲרָם וַיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהָפִיץ אוֹתָם בָּרַבִּים. הוּא הָיָה נִכְבָּד מְאֹד בְּאֶרֶץ גָּלוּתוֹ, גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְנוֹשֵׂא חֵן גַּם בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא; וּבְכָל זֹאת לֹא הָיָה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, כִּי נַפְשׁוֹ הִתְגַּעְגְּעָה לַעֲלוֹת לְהַר הַקֹּדֶשׁ וְלָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו. וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לָתֶת לוֹ רִשְׁיוֹן לַעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיְמָה יַחַד עִם כָּל אֶחָיו, אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ בְּעֵצָה אַחַת, וְהַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא עָשָׂה אֶת חֶפְצוֹ, וַיִּתֵּן פְּקֻדָּה עַל יָדוֹ לְכָל פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לִנְהַר פְּרָת, לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל חֵפֶץ עֶזְרָא וְגַם נָתַן בְּיַד עֶזְרָא לִמְנוֹת שׁוֹפְטִים וְדַיָּנִים לְכָל אֶחָיו אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר, וְלִשְׁפּוֹט אֶת הַפּוֹשְׁעִים מִשְׁפָּט מָוֶת, גָּלוּת, אוֹ עֹנֶשׁ-כָּסֶף.

10. הַמֶּלֶךְ אָמַר לָתֵת לְעֶזְרָא אַנְשֵׁי חַיִל לְשָׁמְרוֹ בַּדֶּרֶךְ. אַךְ עֶזְרָא בּוֹשׁ מִקַּחַת עִמּוֹ אַנְשֵׁי חַיִל, כִּי אָמַר: “עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו” לְשָׁמְרָם מִכָּל אָסוֹן. וַיַּעַל עֶזְרָא וְכָל עֲדָתוֹ מִבָּבֶל בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, וַיָּבוֹאוּ יְרוּשָׁלַיְמָה בְּחֹדֶשׁ אָב. 528 לפחב"ש.

בְּבוֹאוֹ לֹא נָתַן כָּבוֹד לְכֹהֵן הַגָּדוֹל וְלֹא הִפְקִיד עַל יָדוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, אֲשֶׁר הֵבִיא לְבֵית יְיָ, כִּי רָאָה עֶזְרָא, כִּי לֹא מֵהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים יִבָּנֶה עַמּוֹ, כִּי אִם מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה וְדוֹרְשֶׁיהָ. וְאֶל נָכוֹן שָׁמַע, כִּי בְנֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הִתְחַתְּנוּ עִם הַשֹּׁמְרֹנִים. וְאַךְ לַלְוִיִּם נָתַן כָּבוֹד, כִּי מֵהַלְוִיִּם הָיוּ אָז רַבִּים יוֹדְעֵי תּוֹרָה וּמְשׁוֹרְרִים; וּבָזֶה הֵרִים עֶזְרָא אֶת כֶּתֶר הַתּוֹרָה עַל כֶּתֶר הַכְּהֻנָּה.

11. וַיְהִי בְּשֶׁבֶת עֶזְרָא בִּירוּשָׁלַיִם וַיָּבוֹאוּ אֵלָיו כָּל הַחֲרֵדִים לְתוֹרַת יְיָ וַיַּגִּידוּ לוֹ, כִּי הִתְעָרְבוּ “זֶרַע קֹדֶשׁ” בִּבְנֵי הַנֵּכָר וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה, וְכִי הַבָּנִים אֵינָם יוֹדְעִים גַּם לְדַבֵּר עִבְרִית. וְיִתְעַצֵּב עֶזְרָא מְאֹד עַל הַשְּׁמוּעָה הָרָעָה הַזֹּאת, וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּמְרֹט שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ וַיֵּשֵׁב מְשׁוֹמֵם. כָּל חֵפֶץ עֶזְרָא וְחֵפֶץ כָּל טוֹבֵי הָעָם הָיָה, כִּי יִהְיֶה עַם יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאוֹר גּוֹיִם בְּלֶכְתּוֹ בְּדַרְכֵי יְיָ וְלֹא יִתְעָרֵב בְּעַם נָכְרִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים: “יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶיךָ? מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ? הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ”… וְהִנֵּה עַתָּה רָאָה עֶזְרָא, כִּי הַשּׁוֹכְנִים בְּהַר הַקֹּדֶשׁ סָרוּ מִדֶּרֶךְ יְיָ וְעוֹד מְעַט וְכָל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִתְעָרְבוּ עִם הַשֹּׁמְרֹנִים, אֲשֶׁר הָיוּ שְׂנוּאִים בְּעֵינָיו תַּכְלִית שִׂנְאָה, כְּכָל עַמֵּי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ לְבִלְתִּי דְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם כָּל הַיָּמִים. אִם מִלִּפְנִים חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מֵרֹב טוּב חָטְאוּ, כִּי הָיְתָה לָהֶם מַמְלָכָה לְבָד וְהֵם הָיוּ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ; אֲבָל עַתָּה הֲלֹא הָיוּ עוֹד עֲבָדִים לְמַלְכֵי פָרָס, וּפְקִידֵי הַפַּרְסִים מָשְׁלוּ עַל גְּוִיּוֹתֵיהֶם וּבְהֶמְתָּם כִּרְצוֹנָם. עַל כֵּן חָרָה לוֹ שִׁבְעָתָיִם, כִּי בְּעַבְדוּתָם עָזְבוּ אֶת תּוֹרַת יְיָ וּשְׂפַת עַמָּם וּמִנְהָגֵיהֶם הַטּוֹבִים.

בָּעֶרֶב בָּא עֶזְרָא אֶל חֲצַר הַמִּקְדָּשׁ וְיִתְוַדֶּה עֲוֹנוֹת עַמּוֹ בִּבְכִי גָדוֹל, וְכָל הָעָם נֶאֱסַף מִסָּבִיב לוֹ וַיִּבְכּוּ גַם הֵם עִמּוֹ.

12. אָז קָם אֶחָד מֵהַנֶּאֱסָפִים שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא: “אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בַייָ, כִּי לָקַחְנוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת. עַתָּה נִכְרָת נָא בְּרִית לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ. קוּם, כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר, וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ, חֲזַק וַעֲשֵׂה!” וַיְצַו עֶזְרָא וַיַעֲבִירוּ קוֹל בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם לְהִקָּבֵץ יְרוּשָׁלָיְמָה. וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְאַסְּפוּ בְּעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי. אָז הוֹשִׁיב עֶזְרָא שׁוֹפְטִים בְּכָל עִיר וָעִיר וַיַּבְדִּילוּ אֶת הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל עִם בְּנֵיהֶן.

13. וְהַשֹּׁמְרֹנִים הִתְקַצְּפוּ מְאֹד עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַתִּבְעַר חֲמָתָם בְּיִשְׂרָאֵל עַד לְהַשְׁחִית. וַיִּתְאַסְּפוּ יַחַד, וַיִּתְנַפְּלוּ עַל יוֹשְׁבַי יְרוּשָׁלַיִם וַיִּפְרְצוּ בְּחוֹמַת הֵעִיר וְאֶת שְׁעָרֶיהָ הִצִּיתוּ בָאֵשׁ וַיְּהַרְסוּ בָּתִּים רַבִּים. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד נֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם וַיָּפוּצוּ לְכָל רוּחַ.

אָז הֵרִימוּ הַשֹּׁמְרֹנִים רֹאשׁ, וְרַבִּים מִיהוּדָה שָׁבוּ עוֹד הַפַּעַם וַיִּכְרְתוּ בְּרִית עִמָּם, וְכִמְעַט עָלָה כָל עֲמַל עֶזְרָא בַּתֹּהוּ. הַמְּהוּמוֹת הָאֵלֶּה אָרְכוּ כִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

 

ג. נְחֶמְיָה.    🔗

14. אָז נִגְלָה מוֹשִׁיעַ לְיִשְׂרָאֵל. נְחֶמְיָה בֶן חֲכַלְיָה הָיָה שַׂר הַמַּשְׁקִים לַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא וַיְהִי הָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא אֶחָד מִמַּכִּירָיו מִירוּשָׁלַיִם וַיִּשְׁאָלֵהוּ נְחֶמְיָה לִשְׁלוֹם אֶחָיו וְלִשְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. וַיְסַפֵּר לוֹ הָאִישׁ, כִּי הַיְהוּדִים הֵם בְּרָעָה גְדוֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם פְּרוּצָה וּבְכָל מָקוֹם הֶרֶס וְשִׁמָמוֹן. וַיֵּבְךְּ נְחֶמְיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לָתֶת לוֹ לָעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיְמָה לְהוֹשִׁיעַ לִבְנֵי עַמּוֹ. וַיִּתֵּן לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁאֵלָתוֹ וַיְשִׂימֵהוּ לְפֶחָה בִּיהוּדָה.

15. וַיַּעַל נְחֶמְיָה הוּא וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלָיְמָה וַיָּחֵלּוּ לִבְנוֹת אֶת חוֹמַת הֵעִיר. סַנְבַלַּט וְרֵעָיו הַשֹּׁמְרֹנִים בָּזוּ לוֹ וְלַעֲבוֹדָתוֹ, כִּי חָרָה לָהֶם, כִּי בָּא אִישׁ לְבַקֵּשׁ טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל. וְיִתְאַמְּצוּ בְּתַחְבֻּלוֹת שׁוֹנוֹת לְהָפֵר אֶת עֲצַת נְחֶמְיָה, וְגַם אָמְרוּ לְרָצְחוֹ נֶפֶשׁ; אַךְ נְחֶמְיָה וַאֲנָשָׁיו נִזְהָרוּ וּבְאֹמֶץ לֵב הוֹסִיפוּ לַעֲבֹד. בְּיָדָם הָאַחַת עָשׂוּ הַמְּלָאכָה וּבַשֵּׁנִית הֶחֱזִיקוּ הַשֶּׁלַח.

16. נְחֶמְיָה הִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת אֶת מִסְפַּר יוֹשְׁבַי יְרוּשָׁלַיִם וּלְהַגְדִּיל כְּבוֹד הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה בְּעֵינֵי הָעָם. בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי נֶאֶסְפוּ כָּל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם, וַיִּקְרְאוּ לְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר לִקְרוֹא לִפְנֵיהֶם מֵעַל תּוֹרַת יְיָ. וְעֶזְרָא עָשָׂה אֶת חֶפְצָם וַיִּקְרָא לִפְנֵיהֶם מֵהָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם, וְהַלְוִיִּם בֵּאֲרוּ גַם לַהֲמוֹן הָעָם וְלַיְלָדִים. וַיִּתְוַדּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל חַטָּאתָם וַיִּבְכּוּ וַיְנַחֵם אוֹתָם עֶזְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם: לְכוּ לְבָתֵּיכֶם וְשִׂמְחוּ בְחַגֵּיכֶם כִּי חֶדְוַת יְיָ הִיא מָעֻזְּכֶם. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ חָגּוּ חַג הַסֻּכּוֹת בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְעֶזְרָא קָרָא אָז בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד יוֹם הָאַחֲרוֹן, וּכִכְלוֹת יְמֵי הַחַג כָּתְבוּ אֲמָנָה וַיָּבוֹאוּ כֻּלָּם בָּאָלָה לִשְׁמֹר אֶת כָּל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה.

17. כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הָעֲנִיִּים לְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנַי נְחֶמְיָה עַל אֲחֵיהֶם הַשָּׂרִים, אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לַעֲבָדִים בְּעַד הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לָווּ מֵהֶם בִּשְׁנוֹת הָרָעָב; וַיִּקְרָא נְחֶמְיָה לָעֲשִׁירִים, וַיִּגְעַר בָּהֶם, וַיִּלְעַג לָהֶם לֵאמֹר: הִנֵּה אַחֵינוּ הַיּוֹשְׁבִים בְּפָרַס קוֹנִים אֶת אֲחֵיהֶם הַשְּׁבוּיִם מִיַּד הַגּוֹיִם, עַתָּה יָבוֹאוּ הֵנָּה לִקְנוֹת אֶת אֲחֵיהֶם מִידֵי אֲחֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגוֹיִם לֹא יֵדְעוּ רַחֵם. וַיִּשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים בְּקוֹל נְחֶמְיָה וַיֵּאוֹתוּ לִשְׁמֹט אֶת מַשָּׂא יָדָם. וַיַּשְׁבַּע נְחֶמְיָה אֶת הַשָּׂרִים לְקַיֵּם דָּבָר וַיְנָעֵר אֶת חִצְנוֹ וַיֹּאמַר: כָּכָה יְנָעֵר אֱלֹהִים אֶת כָּל אִישׁ, אֲשֶׁר לֹא יָקִים הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ. וַיֹּאמְרוּ כָל הַקָּהָל: אָמֵן.

18. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה נְחֶמְיָה הַפֶּחָה בִיהוּדָה וְכָל הַיָּמִים הָהֵם הִקְדִּישׁ לְטוֹבַת עַמּוֹ לְחַזֵּק אֶת אֲגֻדַּת הָעוֹלִים. וּמִלְּבַד כִּי לֹא לָקַח שָׂכָר בַּעֲבוֹדָתוֹ הָרַבָּה, כִּי עוֹד הוֹצִיא כֶּסֶף רָב מֵאוֹצָרוֹ לְכַלְכֵּל אֶת כָּל הָעוֹבְדִים בִּמְלֶאכֶת הַחוֹמָה, כִּי חָמַל נְחֶמְיָה עַל הָעָם, אֲשֶׁר גַּם מִבַּלְעֲדֵי זֶה הִתְרוֹשֵׁשׁ מְאֹד. וְהַפַּחוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו עָשְׁקוּ אֶת הָעָם, וַיִּקְחוּ מֵהֶם גַּם כֶּסֶף רָב גַּם לֶחֶם וְיַיִן וְגַם נַעֲרֵיהֶם שָׁלְטוּ עַל הָעָם. נְחֶמְיָה שָׁב אַחֲרֵי כֵן לְבֵית מַלְכוּת פָּרַס וַיֵּשֶׁב שָׁם שָׁנִים אֲחָדוֹת וְאַחַר שָׁב שֵׁנִית יְרוּשָׁלָיְמָה.

19. וְעֶזְרָא גַּם הוּא הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בִּהְיוֹתוֹ רֹאשׁ לִכְנֶסֶת הַחֲכָמִים, אֲשֶׁר אָסַף לְהוֹרוֹת לָעָם אֶת דֶּרֶךְ יְיָ וּלְשָׁפְטָם בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ. וּמֵאָז נִרְאוּ סְדָרִים חֲדָשִׁים בַּעֲדַת יִשְׂרָאֵל, וְחֻקִּים רַבִּים חֻקְקוּ בָּעֵת הַהִיא.

 

ד. כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.    🔗

20. שָׁלשׁ תַּקָּנוֹת טוֹבוֹת תִּקְנוּ עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה: א) לְהִתְרַחֵק מֵהַשֹּׁמְרֹנִים: ב) לִשְׁמֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת בּוֹ מִקְנֶה וְקִנְיָן: ג) לְהֵיטִיב אֶת מַצַּב הָעֲנִיִּים. אַךְ עוֹד תַּקָּנוֹת רַבּוֹת נִתְקְנוּ בָּעֵת הַהִיא אוֹ בִּזְמַן קָרוֹב לָהּ, עַל יְדֵי אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר מֵאָז הוֹשִׁיבָם עֶזְרָא לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם לֹא חָדְלוּ עוֹד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל הַיָּמִים הָהֵם. הֵם פֵּרְשׁוּ אֶת הַמִּצְוֹת, הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם לָדַעַת אֵיךְ וּמָתַי נָחוּץ לַעֲשׂוֹתָם. גַּם אָסְרוּ דְבָרִים רַבִּים, לַעֲשׂוֹת בָּזֶה סְיָג לַתּוֹרָה, לְבַל יַעֲבֹר הָעָם עַל הַדָּבָר הָאָסוּר מִן הַתּוֹרָה, וְגַם הִמְצִיאוּ מִצְוֹת חֲדָשׁוֹת, כְּפִי אֲשֶׁר הוֹרָה שִׂכְלָם; הֵם מִנּוּ שׁוֹפְטִים וּמוֹרִים וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים רַבִּים; הֵם הִנְהִיגוּ לִקְרֹא בַּתּוֹרָה בַּשַּׁבָּתוֹת וּבַמּוֹעֲדִים וּבְיוֹם הַשֵּׁנִי וּבְיוֹם הַחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, גַּם תִּקְנוּ לְהַפְטִיר בְּנָבִיא². הַתַּקָּנָה הַזֹּאת הָיְתָה לְהוֹצִיא מִלֵּב הַשֹּׁמְרֹנִים אֲשֶׁר לֹא חָשְׁבוּ אֶת דִּבְרַי הַנְּבִיאִים לְקֹדֶשׁ, יַעַן כִּי חָרָה אַפָּם בַּנְּבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים, אֲשֶׁר הִרְחִיקוּם מֵעַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְעַל כֵּן הוֹצִיאוּ מִשְׁפָּט, כִּי אַךְ תּוֹרַת מֹשֶׁה קְדוֹשָׁה הִיא וְלֹא תוֹרַת הַנְּבִיאִים. וְגַם יַעַן כִּי רֹב דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים נֶאֶמְרוּ עַל צִיּוֹן הַר הַקֹּדֶשׁ וְהַשֹּׁמְרֹנִים מָאֲסוּ בְצִּיּוֹן, כִּי כַאֲשֶׁר רָאוּ הַשֹּׁמְרֹנִים, כִּי כָל תַּחְבֻּלוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת לֹא הוֹעִילוּ לָהֶם לְהִתְאַחֵד עִם יִשְׂרָאֵל, עָשׂוּ לָהֶם מִקְדָּשׁ לְבַד עַל הַר גְּרִזִּים – הַר הַבְּרָכָה³, וּמֵאָז נִבְדְּלוּ הַשֹּׁמְרֹנִים מִיִּשְׂרָאֵל, אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ, כִּי בְאַחֲרִית הַיָּמִים הָלְכוּ הָלֹךְ וּמָעֹט, וּבְדוֹרֵנוּ יִמָּצְאוּ מֵהֶם אַךְ כְּמֵאָה וּשְׁלשִׁים בָּתֵּי אָבוֹת וּמוֹשָׁבָם בִּשְׁכֶם וּסְבִיבָהּ, וְהֵם מַקְרִיבִים עוֹד קָרְבָּנוֹת.

21. כַּאֲשֶׁר הִכִּירוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפַּרְסִים וַיֶּאֶלְפוּ אָרְחוֹתָם מָצְאוּ בְמִנְהָגֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ יָפִים גַּם בְּעֵינֵיהֶם. אָמְנָם בְּעִקְּרֵי אֱמוּנָתָם נִבְדְּלוּ הַיְּהוּדִים מֵהֶם, כִּי הַפַּרְסִים הֶאֱמִינוּ בִּשְׁנֵי אֵלִים: אֵל הָאוֹר וְהַטּוֹב וְאֵל הַחֹשֶׁךְ וְהָרָע. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הֶאֱמִינוּ רַק בְּאֵל אֶחָד יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה טוֹב וָרָע, בְּכָל זֹאת לֹא נִמְנְעוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲחֹז בְּדַרְכֵיהֶם בְּכַמָּה מִנְהָגִים אֲשֶׁר מָצְאוּ אָז חֵן בְּעֵינֵיהֶם לְפִי טַעַם הַדּוֹר הַהוּא. וְשִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל לְהַשֹּׁמְרֹנִים גָּרְמָה לְהַמְצִיא חֻקִּים רַבִּים לְהַבְדִּיל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים לְבַל יִתְעָרְבוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל בְּעַם אַחֵר.

22. מַשְׂאֵת נֶפֶשׁ הַיְּהוּדִים הָיְתָה, כִּי יִהְיֶה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ; כִּי חַכְמֵי הַתּוֹרָה יוֹרוּ לָעָם אֶת מִשְׁפָּטֶיהָ, וְהֵם יִפְקְחוּ עַל הָעָם עַל פִּי הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת הַחֲכָמִים; וְכָל עוֹד אֲשֶׁר לֹא נָגְעוּ הָעַמִּים הַתַּקִּיפִים בֶּאֱמוּנָתָם נָשְׂאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת עֻלָּם, וְלִבָּם רָחַשׁ תּוֹדָה לְמַלְכֵי הַפַּרְסִים אֲשֶׁר עָשׂוּ עִמָּהֶם טוֹבָה וְגַם לֹא הִכְבִּידוּ עֲלֵיהֶם עֻלָּם. כִּי אַךְ עֶשְׂרִים טַלַּנִּטִּים לָקְחוּ מַס מֵהַיְּהוּדִים בְּכָל שָׁנָה, אֲבָל לֹא הִתְעָרְבוּ בְּהַנְהָגַת הָעָם פְּנִימָה, וַיִּתְּנוּ לַיְּהוּדִים לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִתְגַּדֵּל בְּלִי כָּל מַעֲצֹר. הָרֹאשׁ לִכְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. אַךְ גַּם לוֹ לֹא הָיְתָה רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל לְבָבוֹ, כִּי אִם כְּחֻקַּת הַתּוֹרָה; וְעַל כֵן בָּאֱמֶת הָיוּ חַכְמֵי הַתּוֹרָה עוֹלִים עָלָיו, כִּי אִם הוּא בְעַצְמוֹ לֹא הָיָה חָכָם, אָז אָנוּס הָיָה לִפְנוֹת אֶל הַחֲכָמִים וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר יֹאמְרוּ הֵם.

23. אַף כִּי בַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת נְהוּגָה כְּמֵאָז, אֲבָל בִּגְבוּלִין (בִּשְׁאָר הֶעָרִים) הָיְתָה הַתְּפִלָּה הָעִקָּר, כִּי כָל עֵדָה בַת עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים הִתְאַסְּפָה לְבַיִת מְיֻחָד לְהִתְפַּלֵּל יַחַד וְלִקְרֹא בַתּוֹרָה. וַתְּהִי לָהֶם הַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּנוֹת.

הַיַּהֲדוּת הִכְּתָה אֶת שָׁרָשֶׁיהָ עָמֹק בְּקֶרֶב הָעָם עַד כִּי יָקְרָה בְעֵינָיו גַּם מֵחַיָּיו. וְאִם בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נוֹשְׂאֶיהָ רַק טוּבֵי הָעָם, עַתָּה הָיְתָה מוֹרָשָׁה לְכָל קְהִלַּת יַעֲקֹב.

24. אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אָסְפוּ וַיְסַדְּרוּ אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וַיְחַלְּקוּם לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים: תּוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים. וְלִשְׁאָר הַסְּפָרִים אֲשֶׁר לֹא נֶאֶסְפוּ אֶל הַקּוֹבֵץ הַזֶּה קָרְאוּ “סְפָרִים חִיצוֹנִים”. גַּם הֶחֱלִיפוּ אֶת הַכְּתָב הָעִבְרִי הַיָּשָׁן וְהַנִּפְתָּל בַּכְּתָב הַמְּרֻבָּע אוֹ הַכְּתָב הָאֲשׁוּרִי, אֲשֶׁר יָרוּץ הַקּוֹרֵא בוֹ. וְאוּלַי גַּם לְמַעַן הִבָּדֵל מֵהַשֹּׁמְרֹנִים, כִּי הַשֹּׁמְרֹנִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּכְּתָב הָעִבְרִי וְהֵמָּה זִיְּפוּ אֶת הַתּוֹרָה; וְעַל כֵּן בָּחֲרוּ הַיְּהוּדִים לָהֶם כְּתָב אַחֵר, לְמַעַן יַכִּירוּ הַיְּהוּדִים מִי הָיָה כּוֹתֵב הַסֵּפֶר – יְהוּדִי אוֹ שֹׁמְרֹנִי.

25. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ אָז עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְגַם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת פָּרַס הִתְעַנְּגוּ אָז עַל רֹב שָׁלוֹם. רַק בִּימֵי אֶחָד מִמַּלְכֵי פָרַס, בִּימֵי קְשֶׂרְקְשֵׂשׂ בֶּן דָּרְיָוֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ – יְסֻפֵּר בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ – הֱסִיתָהוּ רֹאשׁ הַשָּׂרִים, הָמָן הָאֲגָגִי, לְהוֹצִיא פְקֻדָּה לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת פָּרָס; אֲבָל אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמָרְדְכַי דּוֹדָהּ סִכְּלוּ אֶת עֲצַת הָמָן וְלֵב הַמֶּלֶךְ הָפַךְ עַל הַיְּהוּדִים לְטוֹבָה וַיְבַטֵּל אֶת פְּקֻדָּתוֹ וַיֵּיטֶב לַיְּהוּדִים וְאֶת הָמָן וַעֲדָתוֹ הִכְרִית.

אוּלָם בְּסוֹף הַתְּקוּפָה הַזֹּאת בָּאָה עֵת צָרָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי מֶלֶךְ מִצְרַיִם נִבְאַשׁ בְּמֶלֶךְ פָּרָס, וּמֶלֶךְ פָּרַס שָׁלַח אֶת צִבְאוֹתָיו מִצְרַיְמָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל הַיְּהוּדִים הָיָה לְכַלְכֵּל אֶת הַחַיִל הָרָב. גַּם רִיב הָיָה בֵּין יוֹחָנָן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּבֵין יְהוֹשֻׁעַ אָחִיו, כִּי יְהוֹשֻׁעַ הִטָּה אֶת לֵב בַּגּוֹאַס, סְרִיס מֶלֶךְ פָּרַס, לָתֶת לוֹ אֶת מְשְׂרֵת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה. וְכַאֲשֶׁר הֻגַּד הַדָּבָר לְיוֹחָנָן וַיִּפְגַּע בּוֹ יוֹחָנָן בַּחֲצַר הַמִּקְדָּשׁ וַיְּמִיתֵהוּ. וַיִּחַר הַדָּבָר לְבַגּוֹאַס וַיָּבוֹא עִם חַיִל עָצוּם וַיִּתְפָּרֵץ אֶל הַמִּקְדָּשׁ וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ כִּי זָר לֹא יוּכַל לָבוֹא שָׁמָּה קָרָא בַחֲמָתוֹ: הַאֻמְנָם גָּרוּעַ אָנֹכִי מֵאִישׁ הַשּׁוֹפֵךְ אֶת דַּם אָחִיו? וַיָּשֶׂם בַּגּוֹאַס מַס כָּבֵד עַל יִשְׂרָאֵל: לְשַׁלֵּם חֲמִשִּׁים דַּרְכְּמוֹנִים מִכָּל שֶׂה, אֲשֶׁר יִזְבְּחוּ עַל מִזְבַּח יְיָ. שֶׁבַע שָׁנִים שִׁלְּמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּס הַגָּדוֹל הַזֶּה, עַד כִּי נָפְלָה מַמְלֶכֶת פָּרָס…

 

ה. אַלֶּכְּסַנְדֶּר מַקֵּדוֹן.    🔗

26. אַלֶּכְּסַנְדֶּר מֶלֶךְ מַקֵּדוֹן וְיָוָן נִלְחַם עִם מֶלֶךְ הַפַּרְסִים וַיְנַצְּחֵהוּ וַיָּשֶׂם קֵץ לְמַלְכוּת פָּרַס וַיִּירַשׁ אֶת כָּל אַרְצוֹתֶיהָ. בִּשְׁנַת מָאתַיִם וְחָמֵשׁ לְצֵאת יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּת בָּבֶל 402 לפחב"ש. בָּאָה גַּם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּחַת שֵׁבֶט מַלְכוּת אַלֶּכְּסַנְדֶּר. בְּבוֹא הַגִּבּוֹר הַנַּעֲרָץ הַזֶּה בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם קִדְּמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וַיָּאֶר לָהֶם פָּנִים. הָאֲגָדָה תְּסַפֵּר לָנוּ, כִּי הוּא בִקַּשׁ מֵהַיְּהוּדִים כִּי יָקִימוּ אֶת מַצֶּבֶת פִּסְלוֹ בַּחֲצַר הַמִּקְדָּשׁ, אַךְ הַיְּהוּדִים אָמְרוּ לוֹ, כִּי לֹא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁהוּא נֶגֶד חֻקֵּי יְיָ; אַךְ הֵם אוֹמְרִים לְהָקִים לוֹ מַצֶּבֶת זִכָּרוֹן אַחֶרֶת, אֲשֶׁר לֹא תָמוּשׁ עַד דֹּר אַחֲרוֹן, כִּי יִקְרְאוּ לַבָּנִים, אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם בַּשָּׁנָה הַהִיא, בְּשֵׁם אַלֶּכְּסַנְדֶּר. וַיִּמְצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי אַלֶּכְּסַנְדֶּר, וַיֵּט לָהֶם חֶסֶד וַהֲנָחוֹת רַבּוֹת עָשָׂה לָהֶם. בְּבוֹאוֹ בָּבֶלָה, צִוָּה לְאַנְשֵׁי חֵילוֹ לִבְנוֹת הֵיכָל לְבֵל אֱלֹהֵי בָבֶל. אַךְ הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר הָיוּ בֵּין אַנְשֵׁי חֵילוֹ, לֹא נֵאוֹתוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת, כִּי אָמְרוּ אֲשֶׁר עַל פִּי תּוֹרַת אֱלהֵיהֶם אֵינָם רַשָּׁאִים לְהִשְׁתַּתֵּף בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וַיְצַו אַלֶּכְּסַנְדֶּר, כִּי לֹא יַכְרִיחוּם לַעֲבֹר עַל דָּתָם.

27. אַחֲרֵי אֲשֶׁר כִּבֵּשׁ אַלֶּכְּסַנְדֶּר אֶת עָרֵי צֹר וְגָזָה, שָׂם פָּנָיו מִצְרָיְמָה. וְגַם שָׁם פָּתְחוּ יוֹשְׁבַי הֶעָרִים אֶת שַׁעֲרֵיהֶם לִפְנֵי הַגִּבּוֹר הַמְּנַצֵּחַ, כִּי גַּם הֵם כַּיְּהוּדִים לֹא יָכְלוּ עוֹד לִסְבֹּל אֶת עֹל הַפַּרְסִים. בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יָסַד אַלֶּכְּסַנְדֶּר עִיר עַל שְׂפַת הַיְאֹר נִילוּס וַיִּקְרָא לָהּ שֵׁם אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה וַיּוֹשֶׁב בָּהּ יְוָנִים וִיהוּדִים, וְחֻקָּה אַחַת נָתַן לַיְּהוּדִים כִּלְכָל הַתּוֹשָׁבִים. הָעִיר הַזֹּאת גָּדְלָה בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים וַתְּהִי לְמִשְׁכַּן הַחָכְמָה וְהָעשֶׁר כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנָה.

28. אֶרֶץ יְהוּדָה נִסְפְּחָה לְחֶבֶל חֵילַת-סוּרְיָה, וּנְצִיב שָׂם אַלֶּכְּסַנְדֶּר עַל הָאָרֶץ, וַיְהִי מוֹשַׁב הַנָּצִיב בְּשֹׁמְרוֹן.

בְּשֶׁבֶת אַלֶּכְּסַנְדֶּר בְּמִצְרַיִם, קָמוּ הַשֹּׁמְרֹנִים וַיַּהַרְגוּ אֶת אַנְדְּרוֹמַךְ נְצִיבוֹ. אָז חָרָה בָהֶם אַף אַלֶּכְּסַנְדֶּר וַיֵּעֲנֹשׁ אֶת הַמּוֹרְדִים קָשֶׁה וַיְגָרֵשׁ אֶת הַשֹּׁמְרֹנִים מֵעִיר שֹׁמְרוֹן וַיּוֹשֶׁב בָּהּ יְוָנִים. וַיִּקְרַע מֵהֶם חֶבֶל אֶרֶץ וַיִּתְּנָהּ לַיְּהוּדִים, וְהַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר בֵּין הַיְּהוּדִים וְהַשֹּׁמְרֹנִים גָּדְלָה עוֹד.

 

ו. בֵּית תַּלְמָי.    🔗

29. כַּעֲבוֹר תֵּשַׁע שָׁנִים מִיּוֹם בּוֹא אֶרֶץ יְהוּדָה תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת יָוָן מֵת אַלֶּכְּסַנְדֶּר מִבְּלִי צַוּוֹת לְבֵיתוֹ. 398 לפחב"ש.

וַיָּשִׂימוּ שָׂרַי הַצְּבָאוֹת אֶת כֶּתֶר הַמְּלוּכָה עַל רֹאשׁ פַּרְקִידוֹס. וַיָּשֶׂם פַּרְקִידוֹס נְצִיבִים בָּאָרֶץ: בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שָׂם לְנָצִיב אֶת תַּלְמַי לָגַי וּבְאֶרֶץ חֵילַת-סוּרְיָה אֶת לֵאוֹמֶדוֹן. וַיֹּאמֶר תַּלְמַי לְכוֹנֵן מַמְלָכָה בְּמִצְרַיִם לוֹ לְבַדּוֹ, וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ מַקֵּדוֹן. וַיִּשְׁמַע פַּרְקִידוֹס וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ בְּחַיִל כָּבֵד. אַךְ בְּבוֹאוֹ מִצְרַיְמָה קָשְׁרוּ עָלָיו אַנְשֵׁי חֵילוֹ וַיְמִיתוּהוּ. 391 לפחב"ש. וְתַלְמַי עָלָה עִם חֵילוֹ עַל סוּרְיָה לְהִלָּחֵם בִּנְצִיב סוּרְיָה. וַיַּךְ תַּלְמַי אֶת חֵיל סוּרְיָה וְאֶת הַנָּצִיב לָקַח בַּשֶּׁבִי וַתָּבוֹא סוּרְיָה תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת מִצְרָיִם.

30. בְּעָבְרוֹ בַדֶּרֶךְ, אָמַר תַּלְמַי לָסוּר גַּם יְרוּשָׁלַיְמָה, אַךְ רָאשֵׁי הָעִיר לֹא נָתְנוּ לוֹ לָבוֹא הָעִירָה, כִּי לֹא אָבוּ לְהָפִיר אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לִנְצִיב סוּרְיָה. וַיְהִי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיִּשְׂתָּעֵר תַּלְמַי פִּתְאֹם עַל הָעִיר וַיִּכְבְּשֶׁנָּה, כִּי הַיְּהוּדִים חָשְׁבוּ לָהֶם לְעָוֹן לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם בְּיוֹם הַקָּדוֹשׁ. וַיָּבֹז תַּלְמַי אֶת הָעִיר וְרַבִּים הוֹלִיךְ בַּשְּׁבִי מִצְרָיְמָה וַיִּמְכְּרֵם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת אוֹ שָׂם אוֹתָם בֵּין אַנְשֵׁי צִבְאוֹתָיו.

31. הַמִּלְחָמוֹת בֵּין מַקֵּדוֹן וּבֵין מִצְרַיִם אָרְכוּ כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה; וּבְכָל הָעֵת הַהִיא הָיְתָה יְהוּדָה נְמוֹגָה מִפַּחֵד וּנְתוּנָה לְבִזָּה לְחֵיל הָעַמִּים הַזָּרִים, אֲשֶׁר כָּל מְגַמָּתָם הָיְתָה לִשְׁלֹל שָׁלָל, עַד כִּי נָצַח תַּלְמַי וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיָדוֹ. אָז הָיוּ אַרְצוֹת מִצְרַיִם וְחֵילַת-סוּרְיָה לְתַלְמַי, וְעַל שְׁאָר הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בְּאַזְיָה הַקְּדוּמָה מָלַךְ סִילֵיקוּס. 371 לפחב"ש.

32. כֵּן הָיְתָה אֶרֶץ יְהוּדָה לְנַחֲלַת תַּלְמַי הָרִאשׁוֹן⁴. אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁבַת תַּלְמַי מִמִּלְחָמָה הִטָּה חֶסֶד לַיְּהוּדִים וַיָּשֶׂם מֵהֶם פְּקִידִים וְשָׂרֵי צְבָאוֹת, וַיַּפְקִידֵם לְהָגֵן עַל מִבְצָרָיו וַיְאַשֵּׁר אֶת הַזְּכֻיּוֹת אֲשֶׁר נָתַן אַלֶּכְּסַנְדֶּר לַיְּהוּדִים. אוּלָם אֲחָדִים מִסּוֹפְרֵי הַמִּצְרִים הִשְׁלִיכוּ שִׁקּוּצִים עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי רוּחַ הַיְּהוּדִים הָיְתָה זָרָה לַמִּצְרִים, וּמַה גַם כִּי הַיְּהוּדִים בָּאוּ לְאַרְצָם בָּרִאשׁוֹנָה יַחַד עִם הַיְּוָנִים מְנַצְּחֵיהֶם, וְעַל כֵּן שָׂנְאוּ אֶת הַיְּהוּדִים כַּיְוָנִים.

33. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק בֶּן חוֹנְיוֹ. אָמְנָם בַּתְּקוּפָה הַאֲרֻכָּה מִימֵי עֶזְרָא 370 לפחב"ש.

רַבּוּ בְיִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים חֲכָמִים וְצַדִּיקִים, אַךְ שְׁמוֹתֵיהֶם לֹא נוֹדְעוּ לָנוּ, וְהִנְנוּ רוֹאִים אַךְ אֶת הַפְּעֻלוֹת הַטּוֹבוֹת מִבְּלִי דַעַת מִי הָיוּ פוֹעֲלֵיהֶן, וְאַךְ אֶת שֵׁם שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הִזְכִּירוּ הַסּוֹפְרִים לִבְרָכָה. הוּא בִּצֵּר אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, הֵבִיא מַיִם מֵעֵין-עֵתָּם אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר אֶל תּוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ, עַל יְדֵי תְעָלָה מִתַּחַת לָאָרֶץ, לְבַל יֶחְסֵר מַיִם לְיוֹשְׁבַי הָעִיר בְּעֵת מִלְחָמָה; גַּם הוֹרָה לָעָם דֶּרֶך יְיָ לֵאמֹר: “עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים”.

34. כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ הַיְּהוּדִים אֶל הַיְּוָנִים הֵחֵלּוּ הַיְהוּדִים לִלְמֹד אֶת דַּרְכֵי הַיְּוָנִים, כִּי הַיְּוָנִים הָיוּ עַם חָכָם וְנָבוֹן, וַיֵּדְעוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם בְּטוּב טַעַם. גַּם אֱלִילֵיהֶם הָיוּ יָפִים מְאֹד וּמִשְׂחָקֵיהֶם מְלַבְּבִים אֶת הָרוֹאִים. וַיִּמָּצְאוּ רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָעֲשִׁירִים, אֲשֶׁר רָדְפוּ אַחֲרֵי תַּעֲנוּגֵי בָשָׂר כְּהַיְּוָנִים, וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמָּם לִכְבוֹד אֱלִיל הַיַּיִן בַּכְּכוּס. וַחֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ אָוֶן וַיָּחֵלּוּ לְהִנָּזֵר כָּלִיל מִן הַיַּיִן. אוּלָם בְּעֵינֵי שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק לֹא מָצְאָה הַפְּרִישׁוּת הַיְתֵרָה חֵן וְעַל כֵּן אָמַר: "מִיָמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נְזִירוּת⁵. רַק פַּעַם אַחַת עָלָה אֵלַי אָדָם אֶחָד מִן הַדָּרוֹם וּרְאִיתִיו אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִים וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בְּנִי! מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית שְׂעָרֵךְ זֶה הַנָּאוָה?” אָמַר לִי: “רוֹעֶה הָיִיתִי לְאָבִי בְּעִירִי, הָלַכְתִּי לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הָעַיִן וְהִסְתַּכַּלְתִּי בִּבְבוּאָה שֶׁלִּי⁶ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּפָחַז עָלֵי יִצְרִי וּבִקֵּשׁ לְטוֹרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם. “אָמַרְתִּי לוֹ”: רָשָׁע! לָמָּה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ? בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה? הָעֲבוֹדָה! שֶׁאֲגַלְּחֶךָּ לַשָּׁמַיִם”. מִיַּד עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתִּי: “כָּמוֹךָ יִרְבּוּ גוֹזְרֵי גְזִירוֹת בְּיִשְׂרָאֵל”.

הַסּוֹפֵר בֶּן-סִירָא הִפְלִיא מְאֹד לְסַפֵּר בִּשְׁבַח שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וּלְהַלֵּל אֶת יָפְיוֹ כִּי בְּלֶכְתּוֹ אֶל הַמִּזְבֵּחַ לָבוּשׁ בִּגְדֵי כְהֻנָּה וְהַכֹּהֲנִים עַל יָדוֹ מִסָּבִיב נִדְמֶה לְאֶרֶז לְבָנוֹן מוּקָף תְּמָרִים וּבֵית יְיָ מָלְאָה תִפְאַרְתּוֹ.

בְּמוֹתוֹ עָשָׂה לוֹ הָעָם מִסְפֵּד גָּדוֹל וַיֹּאמְרוּ, כִּי עַתָּה פָּנָה זִיו הַכְּהֻנָּה וּכְבוֹד יְיָ הַחוֹפֵף עַל הַמִּקְדָּשׁ.

35. אַחֲרֵי מוֹת תַּלְמַי הָרִאשׁוֹן מָלַךְ בְּנוֹ תַּלְמַי הַשֵּׁנִי⁷, אֲשֶׁר הַרְבֵּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם 353–318 לפחב"ש. הַיְּהוּדִים יוֹתֵר מֵאָבִיו, כִּי נָתַן פְּקֻדָּה לִגְאֹל אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַשְּׁבוּיִם וְהַמְּכוּרִים לַעֲבָדִים מִידֵי אֲדוֹנֵיהֶם בְּכֶסֶף הַמֶּמְשָׁלָה וּלְהוֹצִיאָם לַחָפְשִׁי.

בְּיָמָיו תִּרְגְּמוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה לִיוָנִית. יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי כֵן הָיְתָה מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הָיָה דּוֹרֵשׁ חָכְמָה בְּכָל לִבּוֹ, וַיְיַסֵּד בֵּית עֵקֶד סְפָרִים בְּאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה וְעַל כֵּן חָפֵץ, כִּי בְּבֵית הָאוֹצָר הַהוּא לֹא תֶחְסַר גַּם תּוֹרַת הַיְּהוּדִים. הַתַּרְגּוּם הַזֶּה נִקְרָא בְּשֵׁם תַּרְגּוּם הַשִּׁבְעִים, כִּי הַמְּלָאכָה לֹא נֶעֶשְׂתָה עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד, כִּי אִם עַל יְדֵי קִבּוּץ שִׁבְעִים אֲנָשִׁים חֲכָמִים מִיִּשְׂרָאֵל.

36. בְּמוֹת תַּלְמַי הַשֵּׁנִי מָלַךְ תַּלְמַי הַשְּׁלִישִׁי⁸. בְּיָמָיו הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל בִּיהוּדָה חוֹנְיוֹ בֶּן שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וַיֶּחְדַּל חוֹנְיוֹ מֵהָעֲלוֹת אֶת הַמַּס לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר הֶעֱלָה מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה. יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי לֵב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הַזֶּה נָטָה אַחֲרֵי מַלְכֵי סוּרְיָה וַיִּשְׂנָא בִּלְבָבוֹ אֶת מֶלֶךְ מִצְרָיִם. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֶל פְּקִידוֹ לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, כִּי אִם יְסָרֵב עוֹד וְעָלָה עָלָיו לַמִּלְחָמָה. אַךְ חוֹנְיוֹ לֹא שָׁמַע גַּם בְּקוֹל הַפָּקִיד וְצָרָה הָיְתָה צְפוּיָה אֶל יְהוּדָה.

37. אוּלָם יוֹסֵף בֶּן טוֹבְיָּה נֶכֶד שִׁמְעוֹן הִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֶת לֵב חוֹנְיוֹ, כִּי יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לִנְסֹעַ מִצְרָיְמָה וּלְהִתְיַצֵּב שָׁם בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, גַּם הִשְׁתַּדֵּל לְהָפִיק רָצוֹן מֵאֵת פְּקִיד הַמֶּלֶךְ הַבָּא יְרוּשָׁלָיְמָה. הַשֹּׁמְרֹנִים הָעֲשִׁירִים הֶחֱזִיקוּ בְיַד יוֹסֵף, כִּי הִלְווּ לוֹ כֶסֶף. וְיוֹסֵף בָּא מִצְרַיְמָה וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו.

בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ הַחוֹכְרִים לָקַחַת בַּחֲכִירָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּסִּים אֲשֶׁר הֶעָלֶה מֵאֲחֻזּוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ אֲשֶׁר בְּחֵילַת סוּרְיָה. וַיּוֹסֶף יוֹסֵף עַל הַמְּחִיר אֲשֶׁר הִצִּיעוּ הַחוֹכְרִים וַיִּקַּח אֶת הַחֲכִירָה. וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי אֲלָפִים אַנְשֵׁי חַיִל לַעֲזָר לוֹ לִגְבוֹת אֶת הַמָּס.

38. עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה יוֹסֵף חוֹכֵר אֶת הַמַּס וַיַּעֲשֹ עֹשֶׁר גָּדוֹל. וְעַל יָדוֹ הִתְעַשְּׁרוּ גַם מְשָׁרְתָיו, אֲשֶׁר לָקַח לוֹ מִבְּנֵי עַמּוֹ. אֶפֶס הָעֹשֶׁר הַזֶּה הֵבִיא רַק רָעָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי רַבִּים הֵחֵלּוּ לִרְדֹּף לַעֲשׂוֹת עֹשֶׁר בְּלִי יְגִיעָה וַיַּעַזְבוּ אֶת עֲבוֹדַת אַדְמָתָם; וּמִלְּבַד זֶה אֵלֶּה אֲשֶׁר עָשׂוּ עֹשֶׁר מִכֶּסֶף הֶחָמָס הֵחֵלּוּ לְפַנֵּק אֶת נַפְשָׁם בְּתַעֲנוּגִים שׁוֹנִים כְּאָרְחוֹת הַיְוָנִים, וּמֵאָז רַבּוּ בְיִשְׂרָאֵל פָּרִיצִים אֲשֶׁר לָבְשׁוּ בִּגְדֵי פְאֵר וְכָל עֲדָיִים וַיִּהְיוּ זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים וּמְנָאֲפִים.

אַחֲרֵי מוֹת יוֹסֵף הֵחֵלוּ הָאַחִים בְּנֵי יוֹסֵף 276 לפחב"ש. לָרִיב אִישׁ בְּאָחִיו מִקִּנְאָתָם זֶה בָזֶה, וַיְהִי רִיב גָּדוֹל וּמְהוּמָה בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי נִפְלַג הָעָם: אֵלֶּה הֶחֱזִיקוּ בִּידֵי אָח אֶחָד וְאֵלֶּה בָּאָח הַשֵּׁנִי וַיִּרְדְּפוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיִּשְׁפְּכוּ דָם.

39. אַחֲרֵי מוֹת תַּלְמַי הַשְּׁלִישִׁי מָלַךְ תַּלְמַי הָרְבִיעִי⁹ אִישׁ עָרִיץ וְאַכְזָר. בְּיָמָיו 292–276 לפחב"ש. אָמַר אַנְטִיּוֹכֶס הַשְּׁלִישִׁי “הַגָּדוֹל” מֶלֶךְ סוּרְיָה לְסַפֵּחַ אֶל אַרְצוֹ אֶת יְהוּדָה וַיִּכְבּשׁ אֶת עָרֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ וְאֶרֶץ הַגָּלִיל. אַךְ תַּלְמַי יָצָא כְנֶגְדּוֹ בַּחֶרֶב וַיַכֵּהוּ. וַיְהִי כִּי בָאוּ הַיְּהוּדִים אֶל תַּלְמַי לְבָרְכוֹ וַיָּאֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ פָּנָיו וַיּוֹאֵל לָסוּר יְרוּשָׁלָיְמָה, וּכְבוֹאוֹ שָׁמָּה בִּקֵּשׁ לָבוֹא אֶל הַמִּקְדָּשׁ. הַיְּהוּדִים אָמְרוּ לוֹ, כִּי עַל פִּי דָתָם לֹא יָבוֹא זָר אֶל הַקֹּדֶשׁ. אַךְ הוּא מֵאֵן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם. הָאֲגָדָה תְסַפֵּר, כִּי בְבוֹאוֹ אֶל הַמִּפְתָּן מָעֲדוּ רַגְלָיו וַיִּפֹּל בְּאֵין אוֹנִים וַיִּשָּׂאוּהוּ מִשָּׁם כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ.

40. וַיִּקְצֹף תַּלְמַי מְאֹד עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְשׁוּבוֹ לְאַרְצוֹ גָּזַר, כִּי לֹא יְקַבְּלוּ מֵהַיְּהוּדִים פְּקִידִים לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ וְרַבִּים אֲשֶׁר נָשְׂאוּ מִשְׂרָה בְּמַלְכוּתוֹ נֶאֶנְסוּ לַעֲזֹב אֶת דָּתָם אוֹ מִשְׂרָתָם, וְעוֹד גְּזֵרוֹת רָעוֹת כָּאֵלֶּה, וְלָאַחֲרוֹנָה עָלָה עַל לִבּוֹ לִכְנֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים לְמָקוֹם אֶחָד וְלִשְׁלֹחַ עֲלֵיהֶם פִּילִים שְׁכוּרֵי-יַיִן לְרָמְסָם; אוּלָם הַפִּילִים, בְּשָׁמְעָם אֶת יִלְלַת הַיְּהוּדִים וְזַעֲקַת שִׁבְרָם הַנּוֹרָאָה נִבְהֲלוּ מְאֹד וַיֵּהָפְכוּ עַל הַמִּצְרִים, אֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה הַנּוֹרָא הַזֶּה וַיַּהַרְגוּ בָהֶם רָב וַיִּרְמְסוּם. אָז רָאָה הַמֶּלֶךְ כִּי יַד יְיָ הָיְתָה בּוֹ וְלֹא יָסֵף עוֹד לְרָדְפָם. כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן עוֹד חָגְגוּ הַיְּהוּדִים חַג גְּאֻלָּתָם מֵהַצָּרָה הַהִיא.

 

ז. תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת מַלְכֵי סוּרְיָה.    🔗

41. תַּלְמַי הָרְבִיעִי מֵת וַיַּעֲזֹב בֵּן קָטָן, וַתְּהִי מְהוּמָה וּמְרִיבָה בְּמִצְרַיִם עַל דְּבַר יְרֻשַּׁת הַכִּסֵּא. אָז מָצָא אַנְטִיּוֹכֶס הַשְּׁלִישִׁי שְׁעַת-הַכּשֶׁר לָקַחַת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וְרֹב הַיְּהוּדִים עָמְדוּ לִימִינוֹ מִשִּׂנְאָתָם לְתַלְמַי הֶעָרִיץ. וַיָּבוֹא אַנְטִיּוֹכֶס בְּחַיִל גָּדוֹל וַיַּךְ אֶת חֵיל הַמִּצְרִים וַיְנִיסֵם וַיַּגִּיעַ עַד שַׁעֲרִי יְרוּשָׁלָיִם. שָׁם קִבְּלוּ פָנָיו הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְחַבֵרֵי הַסַּנְהֶדְרִין בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וְאַנְטִיּוֹכֶס הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד לְהַיְּהוּדִים בַּעֲשׂוֹתוֹ לָהֶם הֲנָחוֹת רַבּוֹת. הוּא נָתַן לָהֶם רִשְׁיוֹן לְבַצֵּר אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וְגַם צִוָּה לָתֵת סְכוּם הָגוּן מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה לְצָרְכֵי הַמִּקְדָּשׁ. וּמֵאֱמוּנָתוֹ בַיְּהוּדִים מָסַר בְּיָדָם אֶת הַמִּבְצָרִים הַגְּדוֹלִים בְּאַרְצוֹ לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם.

42. אוּלָם אַנְטִיּוֹכֶס הַשְּׁלִישִׁי לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים עַל מֶמְשַׁלְתּוֹ, כִּי בְּבוֹאוֹ לָקַחַת אֶת אוֹצַר בֵּית הָאֱלִילִים בְּעִיר עֵילָם קָמוּ עָלָיו עֲבָדָיו וַיְרַצְּחוּהוּ, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בְּנוֹ סִילֵיקוֹס הָרְבִיעִי פִילוֹפַטּוֹר. בָּעֵת הַהִיא רַבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַיְּוָנִים. וַיִּקָּרְאוּ בְּשֵׁם אוֹהֲבֵי יָוָן אוֹ הַמִּתְיַוְּנִים. בְּרֹאשׁ הַמִּפְלַגָּה הַזֹּאת עָמְדוּ הָעֲשִׁירִים הַמּוֹכְסָנִים בְּנֵי טוֹבְיָּה. אָמְנָם חוֹנְיוֹ הַשְּׁלִישִׁי, אֲשֶׁר הָיָה אָז כֹּהֵן גָּדוֹל, נָטָה אַחֲרֵי הַחֲסִידִים הַנֶּאֱמָנִים עִם עַמָּם וַיִּתְיַצֵּב נֶגְדָּם וְלֹא נָתַן לָהֶם לְהָרִים רֹאשׁ, וַיַּזְהַר אֶת עַמּוֹ לִבְלִי לֶכֶת אַחֲרֵי מַדִּיחֵיהֶם. וַיִּקְצְפוּ הַמִּתְיַוְּנִים עֲלֵיהֶם. וְשִׁמְעוֹן הַפָּקִיד עַל בֵּית יְיָ, אֲשֶׁר נָטָה גַם הוּא אַחֲרֵי הַמִּתְיַוְּנִים, הָלַךְ הוּא וּמְתֵי סוֹדוֹ אֶל אַפּוֹלוֹנִיּוֹס נְצִיב הַמֶּלֶךְ וַיַּגִּידוּ לוֹ כִּי בְאוֹצַר יְיָ יֵשׁ זָהָב וְכֶסֶף רָב. וַיִּשְׁלַח הַנָּצִיב אֶת הֵלִיּוֹדוֹר שַׂר הָרְכוּשׁ לָקַחַת אֶת אוֹצַר הַמִּקְדָּשׁ. וְהֵלִיּוֹדוֹר בָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ, אַךְ בְּכֶסֶף הַמִּקְדָּשׁ לֹא נָגַע. לְפִי הַגָּדַת הָעָם, נִרְאוּ לְהֵלִיּוֹדוֹר עַל פֶּתַח הַמִּקְדָּשׁ מַלְאָכִים בְּתַבְנִית אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הִפִּילוּהוּ אָרְצָה וַיַּכּוּהוּ מַכָּה רַבָּה.

43. אָז שָׁלַח שִׁמְעוֹן שִׂטְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי הֵלִיּוֹדוֹר לֹא מִלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ, כִּי לָקַח שֹׁחַד מֵאֵת חוֹנְיוֹ.

וַיִּסַּע חוֹנְיוֹ לְאַנְטוֹכִיָּה, עִיר מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ, לְהַגִּיד לוֹ כָל מַעַלְלֵי שִׁמְעוֹן הָרָעִים וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו, כִּי יָגֵן עַל הַיְּהוּדִים הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִית אֱלהֵיהֶם. אוּלָם בְּטֶרֶם בָּא שָׁמָּה וְסִילֵיקוֹס מֵת. וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו אַנְטִיּוֹכֶס הָרְבִיעִי אֶפִּיפַנֵּס, וְהוּא נָטָה אַחֲרַי עֲצַת הַמִּתְיַוְּנִים. 245–233 לפחב"ש. 44. הַחֲרֵדִים לִדְבַר יְיָ, בִּרְאוֹתָם אֶת מַעֲשֵׂי הַמִּתְיַוְּנִים, נוֹסְדוּ יַחַד לְהָגֵן עַל תּוֹרַת אֱלהֵיהֶם וְלַעֲצוֹר בְּכָל כֹּחָם בְּעַד רוּחַ הַיְּוָנִים הַמַּשְׁחִית בְּעַם יִשְׂרָאֵל. וּכְכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ הַמִּתְיַוְּנִים לָלֶכֶת אַחֲרַי הַבְלֵי הַיְּוָנִים וְתַעֲנוּגֵיהֶם, כֵּן הוֹסִיפוּ הַחֲסִידִים לְהַחֲמִיר עַל נַפְשָׁם וּלְהַכְבִּיד עַל צַוָּארָם אֶת עֹל הַתּוֹרָה, בִּזְהִירוּת רַבָּה וִיתֵרָה, עַד כִּי נוֹעֲצוּ יַחַד לֶאֱסֹר עַל כָּל יְהוּדִי גַּם לִלְמֹד אֶת חָכְמַת יָוָן.

45. וּבְרֹאשׁ הַמִּתְיַוְּנִים עָמַד אִישׁ חָרוּץ וְעָרוּם, יְהוֹשֻׁעַ אֲחִי חוֹנְיוֹ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. הָאָח הַבּוֹגֵד הַזֶּה פָּנָה אֶל הַמֶּלֶךְ אַנְטִיּוֹכֶס לְבַקְשׁוֹ כִּי יִדְחֶה אֶת חוֹנְיוֹ מִמִּשְׁמֶרֶת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה וּלְהַפְקִיד אוֹתוֹ תַּחְתָּיו עַל כִּי רוּחוֹ נֶאֱמָנָה אֶת הַיְּוָנִים. וְגַם נָתַן יְהוֹשֻׁעַ שֹׁחַד לְאַנְטִיּוֹכֶס וַיַּט לִבּוֹ אַחֲרָיו, וַיְשִׂימֵהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל. חוֹנְיוֹ הָיָה אָז בְּאַנְטוֹכִיָּה 244 לפחב"ש. וּבְשָׁמְעוֹ, כִּי הוּדַח מִמִּשְׁמַרְתּוֹ לֹא שָׁב עוֹד יְרוּשָׁלַיְמָה בְּיָרְאוֹ פֶּן יוּמַת שָׁם בִּידֵי אָחִיו וַיִּגֶל לְעִיר דַּפְנָא וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְחוֹנְיוֹ בְנוֹ נָסַע מִצְרָיְמָה וּמֶלֶךְ מִצְרַיִם הִטָּה אֵלָיו חֶסֶד וַיְשִׂימֵהוּ לְשָׂר.

46. בִּימֵי מְהוּמָה הָהֵם קָם בְּיִשְׂרָאֵל סוֹפֵר אֶחָד חָכָם, יְהוֹשֻׁעַ בֶּן סִירָא, אֲשֶׁר כָּתַב סֵפֶר מְשָׁלִים. הַסֵּפֶר הַזֶּה מָלֵא רוּחַ חָכְמָה וּמוּסַר הַשְׂכֵּל. שָׁם הוֹכִיחַ אֶת אֶחָיו הַבּוֹגְדִים, הַעֹזְבִים אֶת דַּרְכַי יְיָ לָלֶכֶת בְּאָרְחוֹת הַיְּוָנִים. מְקוֹר הַסֵּפֶר לֹא נִשְׁאַר לָנוּ וְאַךְ תַּרְגּוּמוֹ הַיְּוָנִי, הַכָּתוּב בִּידֵי נֶכֶד הַמְּחַבֵּר אֲשֶׁר תֹּרְגֵם בַּדּוֹר הַזֶּה לְעִבְרִית.

47. יְהוֹשֻׁעַ, אֲשֶׁר הֵסֵב אֶת שְׁמוֹ יַזוֹן, הָיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וְאָז נָתַן לִבּוֹ לְכוֹנֵן בִּירוּשָׁלַיִם בָּתֵּי מִשְׂחָק וּבָתֵּי מֵרוּץ, אֲשֶׁר בָּהֶם הִתְאַבְּקוּ הַבַּחוּרִים עֲרֻמִּים כְּאָרְחוֹת הַיְּוָנִים. וְהַכֹּהֲנִים עָזְבוּ אֶת עֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ וַיֵּלְכוּ לְהִתְהוֹלֵל עִם כָּל הַבַּחוּרִים הַפָּרִיצִים אֶל בֵּית הַמִּשְׂחָק, אֲשֶׁר נִבְנֶה נֶגֶד הַמִּקְדָּשׁ.

48. רָאוּ אֱמוּנֵי הָעָם אֶת כָּל הַשַּׁעֲרוּרִיּוֹת הָאֵלֶּה, וַיִּתְאַבְּלוּ מְאֹד. אַךְ כֹּחַ לֹא הָיָה לָהֶם לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד מִצְוַת אַנְטִיּוֹכֶס. אוּלָם מְהֵרָה קָמָה הָרָעָה עַל יַזוֹן מִקֶּרֶב בְּנֵי בְרִיתוֹ. רַבִּים הָיוּ מֵהַמִּתְיַוְּנִים אֲשֶׁר לֹא אָמְרוּ דַי בְּכָל הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה יַזוֹן, כִּי אִם בִּקְשׁוּ לַעֲקֹר אֶת כָּל הַיַּהֲדוּת מִשָּׁרְשָׁהּ, וַיְעוֹרְרוּ אֶת מֶנֶלַס אֲחִי שִׁמְעוֹן הַפָּקִיד עַל בֵּית יְיָ, בַּעַל בְּרִיתָם, לְהַטּוֹת אֶת לֵב אַנְטִיּוֹכֶס לִדְחוֹת אֶת יַזוֹן מִכְּהֻנָּתוֹ וְלָשׂוּם אוֹתוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, אַף כִּי מֶנֶלַס לֹא הָיָה מִשֵּׁבֶט לֵוִי. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שֻׁלַּח מֶנֶלַס לְהָבִיא אֶת כֶּסֶף הַמֵּס אֶל הַמֶּלֶךְ וַיִּתְיַצֵּב מֶנֶלַס לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ, כִּי הוּא יִתֵּן לַמֶּלֶךְ מַס פִּי שְׁנַיִם אִם יְשִׂימֵהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל תַּחַת יַזוֹן, וַיּוֹאֵל אַנְטִיּוֹכֶס לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁאֵלָתוֹ וַיְשִׂימֵהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל. וְיַזוֹן אַחֲרֵי שַׁרְתוֹ בִכְהֻנָּה שָׁלשׁ שָׁנִים הוּדַח מִמִּשְׁמַרְתּוֹ. הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה לְמוֹרַת רוּחַ לֹא לְבַד לֶאֱמוּנֵי הָעָם, כִּי אִם גַּם לְרַבִּים מֵאוֹהֲבֵי הַיְּוָנִים, כִּי רָאוּ, כִּי הַמֶּלֶךְ מוֹכֵר אֶת מִשְׂרַת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה לַאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו, מִבְּלִי שׂוּם לֵב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל חֵפֶץ הָעָם, וַיִּרְאוּ כִּי נֶחְשְׁבוּ כַעֲבָדִים גְּמוּרִים בְּעֵינִי אַנְטִיּוֹכֶס לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כְּחֵפֶץ לִבּוֹ.

49. וּבְבוֹא יוֹם הַשִּׁלּוּם לֹא הִשִּׂיגָה יַד מֶנֶלַס לְהָבִיא אֶת הַמַּס אֶל אוֹצֵר אַנְטִיּוֹכֶס וַיִּקַּח אֶת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאוֹצַר בֵּית יְיָ וַיִּשְׁמַע חוֹנְיוֹ, אֲשֶׁר יָשַׁב אָז בְּעִיר דַּפְנָא, אֶת מַעֲשֵׂה מֶנֶלַס וַיִּקְרָא חָמָס עַל חִלּוּל כְּבוֹד הַמִּקְדָּשׁ. וַיִּוָעֵץ מֶנֶלַס עִם אִישׁ בְּרִיתוֹ, אֶחָד מִשָּׂרַי הַיְּוָנִים, וַיְּפַתֶּה הַשַּׂר אֶת חוֹנְיוֹ לָבוֹא אֵלָיו וְחוֹנְיוֹ נִפְתֶּה וַיֵּלֶךְ אֵלָיו, וַיָּקוּמוּ עָלָיו עַבְדֵי הַשַּׂר, וַיַּהַרְגּוּהוּ…

50. וּבִיהוּדָה לֵב הָעָם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר עַל מֶנֶלַס, וּבָעֵת אֲשֶׁר הָיָה מֶנֶלַס בְּאַנְטוֹכִיָּה קָם הֶהָמוֹן עַל אָחִיו וַיְּהַרְגוּהוּ. אָז הִתְאוֹנֵן מֶנֶלַס בְּאָזְנַי אַנְטִיּוֹכֶס עַל הַיְּהוּדִים הַמּוֹרְדִים בּוֹ. וְהַיְּהוּדִים גַּם הֵם בָּחֲרוּ מִקִּרְבָּם צִירִים וַיִּשְׁלְחוּ לְעִיר צֹר, אֲשֶׁר יָשַׁב שָׁם אָז הַמֶּלֶךְ, לְהִתְאוֹנֵן עַל מֶנֶלַס, כִּי חִלֵּל אֶת קָדְשֵׁי עַמּוֹ וְעַל פִּי עֲצָתוֹ הֹרַג חוֹנְיוֹ הַצַדִּיק. אַךְ אַנְטִיּוֹכֶס הִצְדִּיק אֶת מֶנֶלַס וַיְצַו לְהָמִית אֶת צִירֵי הַיְּהוּדִים. הַמִּשְׁפָּט הַמְעֻוָּת הַזֶּה הָיָה לִזְוָעָה גַּם בְּעֵינֵי הַצֹּרִים, וּלְאוֹת מְחָאָה צִוּוּ לִקְבֹּר אֶת הַנֶּהֱרָגִים עַל חֶשְׁבּוֹנָם.

51. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָרַד אַנְטִיּוֹכֶס מִצְרַיְמָה לַמִּלְחָמָה. וְהַשְּׁמוּעָה בָּאָה לִיהוּדָה כִּי נָפַל אַנְטִיּוֹכֶס בַּמִּלְחָמָה, וַתְּהִי שִׂמְחָה רַבָּה בָּעִיר, וִיהוֹשֻׁעַ הַנִּדְחֶה מִכְּהֻנָּתוֹ שָׁב יְרוּשָׁלַיְמָה וַיֶאֱסֹף אֵלָיו חַיִל רַב וַיְגָרֶשׁ אֶת מֶנֶלַס. כִּשְׁמֹעַ אַנְטִיּוֹכֶס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיָּבוֹא עִם מַחֲנֶה כָבֵד וַיָּצַר עַל יְרוּשָׁלַיִם וַיִּלְכְּדָהּ. וַיַּהֲרֹג כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ, וְכַמִּסְפָּר הַזֶּה הוֹבִיל בַּשְּׁבִי וַיִּמְכְּרֵם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. 239 לפחב"ש. אַנְטִיּוֹכֶס בָּא גַּם אֶל הַמִּקְדָּשׁ וַיָּבֹז אֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית יְיָ; וּמִשִּׂנְאָתוֹ הָעַזָּה לַיְּהוּדִים הֵפִיץ שְׁמוּעַת שֶׁקֶר, כִּי מָצָא בַמִּקְדָּשׁ רֹאשׁ חֲמוֹר וְאוֹתוֹ יַעַבְדוּ הַיְּהוּדִים.

וּלְמִקֵּץ יָמִים שָׁלַח אֶת אַפּוֹלוֹנִיּוּס שַׂר צְבָאוֹ וַיּוֹסֶף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת הַיְּהוּדִים מַכָּה רַבָּה, כִּי הִשְׂתָּעֵר עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וַתְּהִי עִיר הָאֱלֹהִים חֲרֵבָה וְשׁוֹמֵמָה וְאַךְ מְצוּדַת אַקְרָא לֹא נֶחֱרָבָה, כִּי בָּהּ יָשְׁבוּ חֵיל הַיְוָנִים הַבּוֹגְדִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

52. וַיַּרְא מֶנֶלַס כִּי שָׂנוּא הוּא לְעַמּוֹ וַיּוֹסֶף לְפַתּוֹת אֶת אַנְטִיּוֹכֶס לְהָרַע וּלְהָצִיק לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל פִּי עֲצָתוֹ נָתַן הַמֶּלֶךְ פְּקֻדָּה לְכָל הַיְּהוּדִים, כִּי יַעַבְדוּ אֶת אֱלִילֵי הַיְּוָנִים וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְקַיֵּם אֶת חֻקֵּי תוֹרָתָם. וַאֲשֶׁר יִמָּצֵא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵר שַׁבָּת אוֹ אֲשֶׁר יְמָאֵן לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַחֲזִיר אוֹ אֲשֶׁר יָמוֹל אֶת בְּנוֹ מוֹת יָמוּת. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, הֶעֱמִידוּ הַיְּוָנִים אֶת פֶּסֶל צֵיוּס אֱלִיל הַיְּוָנִים 238 לפחב"ש. בְּהֵיכָל הַמִּקְדָּשׁ, וַיְטַמְּאוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ בְּהַקְרִיבָם שָׁם קָרְבָּנוֹת מִכָּל דָּבָר טָמֵא. הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ בְּקוֹל הַמֶּלֶךְ קִבְּלוּ מִיָּדוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת וְגַם הָפְקְדוּ לִהְיוֹת פְּקִידִים בַּמַּלְכוּת, וְרַבִּים עָזְבוּ בְאוֹנֵס אוֹ בְרָצוֹן אֶת עַמָּם וֵאלהֵיהֶם; אֶפֶס רֹב הָעָם נִשְׁאַר נֶאֱמָן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְרַבִּים מְאֹד נָתְנוּ נַפְשָׁם לָמוּת וְלֹא אָבוּ לִבְגֹד בְּעַמָּם וְדָתָם. אָמְנָם אַנְטִיּוֹכֶס שָׁלַח מְרַגְּלִים לָתוּר אַחֲרֵי הַיְּהוּדִים הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִית יְיָ וְעֵינֵי הַמְרַגְּלִים הָיוּ צוֹפִיּוֹת בְּכָל הַחוֹרִים וְהַמְּעָרוֹת, אֲשֶׁר הִתְחַבְּאוּ בָהֶם הַחֲסִידִים, וּבְמָצְאָם אוֹתָם מְקַיְּמִים חֻקֵּי דָתָם עִנּוּ אוֹתָם בְּאַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה; אֲבָל גִּבּוֹרֵי הָאֻמָּה לֹא פָּחֲדוּ מֵהַמָּוֶת, וְגַם מֵעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים לֹא רַךְ לִבָּם. כַּמָּה נָשִׁים נִתְלוּ וְיַלְדֵיהֶן עַל לִבָּן עַל אֲשֶׁר מָלוּ אֶת בְּשַׂר בְּנֵיהֶן! כַּמָּה שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת שׂרְפוּ חַיִּים! הַקְּדוֹשִׁים הָהֵם הָלְכוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה לְהַקְרִיב נַפְשָׁם קָרְבָּן בְּעַד עַמָּם וְדָתָם.

53. הַמָּסֹרֶת תְּסַפֵּר לָנוּ, כִּי אִשָּׁה אַחַת וְשִׁבְעָה בָנֶיהָ הוּבְאוּ לִפְנֵי פְּקִיד הַיְּוָנִים. וַיְצַו הַפָּקִיד עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם לַעֲבֹד אֶת אֱלִילֵי הַיְּוָנִים, וַיְמָאֵנוּ; אָז קָרָא לְכָל אֶחָד לְבַדּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר מֵאֵן צִוָּה הַפָּקִיד וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ. וְלָאַחֲרוֹנָה פָּנָה אֶל הַיֶּלֶד הַקָּטָן, וַיְמָאֵן גַּם הוּא. וַיַּחְמֹל הַפָּקִיד עָלָיו וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: דַּבְּרִי נָא עַל לֵב הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת אֶת חֶפְצִי, כִּי לָמָּה יוּמַת כְּאֶחָיו וְהוּא צָעִיר לְיָמִים, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי.

וַתִּקָּחֵהוּ אִמּוֹ אֶל חֵדֶר אַחֵר וַתֹּאמֶר לוֹ: “חֲזַק, בְּנִי, וְאַל יִפְתֶּה לִבְּךָ אַחֲרֵי מַדִּיחֶךָ. רְאֵה, אַחֶיךָ קִדְּשׁוּ אֶת שֵׁם יְיָ, לֵךְ גַּם אַתָּה בְּדַרְכֵיהֶם, כִּי לֹא נָאוָה לְעִבְרִי לִבְגֹּד בְּעַמּוֹ וּבֵאלֹהָיו בְּעַד כָּל טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה”. וַתִּשָּׁקֵהוּ הָאֵם וַתִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וַיְהִי כְּשׁוּבוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ הַפָּקִיד: “הַאִם תַּעֲשֶׂה עַתָּה חֶפְצִי?” וַיִּקְרָא הַנַּעַר: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינו יְיָ אֶחָד!” וַיֹּאמֶר לוֹ הַפָּקִיד: “אָכֵן נַעַר קְשֵׁה-עֹרֶף אַתָּה וְאָנֹכִי אָחוּס עָלֶיךָ מְאֹד. הִנֵּה הִשְׁלַכְתִּי טַבַּעַת לִפְנֵי הָאֱלִיל וְאַתָּה כֹּף קוֹמָתְךָ וְהָרֵם אֶת הַטַּבַּעַת, וְלֹא אֶהְיֶה לְבוּז בְּעֵינֵי הָעוֹמְדִים שָׁם, כִּי יֹאמְרוּ: אֵין הַשַּׂר יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אֵיזֶה עִבְרִי קָטָן”. אַךְ הַנַּעַר לֹא אָבָה שְׁמוֹעַ לוֹ. וְאָז צִוָּה הַפָּקִיד וַיַּהַרְגוּ גַם אוֹתוֹ. וְאֵם הַבָּנִים עָלְתָה עַל הַגָּג וַתִּתְנַפֵּל אַרְצָה, וַתָּמָת גַּם הִיא.

54. וַיְהִי אִישׁ אֶחָד, זָקֵן וְנִכְבָּד מְאֹד, מִמִּשְׁפַּחַת הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וּשְׁמוֹ אֱלִיעֶזֶר, וַיְצַו עָלָיו הַפָּקִיד לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַחֲזִיר וַיְמָאֵן. וְלֹא אָבָה הַפָּקִיד לַהֲרֹג אֶת הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר לוֹ: טְבֹל אֶת אֶצְבָּעֲךָ הָאַחַת בִּמְרַק הַחֲזִיר וְאַחֲרֵי כֵן תָּשִׂים אֶת אֶצְבָּעֲךָ הַשְּׁנִיָּה בְּפִיךְ, לְמַעַן יֹאמְרוּ הָעוֹמְדִים מֵרָחוֹק כִּי שָׁמַעְתָּ בְקוֹלִי לִטְעֹם מִבְּשֵׂר הַחֲזִיר. אַךְ אֱלִיעֶזֶר אָמַר, כִּי אֵין אֶת נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת לְמוֹפֵת לַאֲחֵרִים לַעֲבוֹר עַל מִצְוֹת יְיָ. וַיְצַו הַפָּקִיד וַיְעַנוּ אֶת הַזָּקֵן עַד כִּי מֵת בְּעִנּוּיָו.

55. בִּמְעָרָה אַחַת נֶחְבְּאוּ כְּאֶלֶף אִישׁ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וַיָּבוֹאוּ אַנְשֵׁי חֵיל הַיְּוָנִים וַיָּצוּרוּ עַל הַמְּעָרָה וְהַנֶּחְבָּאִים שָׁם לֹא יָצְאוּ לְהָגֵן עַל נַפְשָׁם, כִּי לֹא אָבוּ לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, וַיִּבְחֲרוּ כֻּלָּם לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים. וַיָּשִׂימוּ הַיְּוָנִים עֵצִים עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה וַיַּצִּיתוּם וַיֵּחָנְקוּ כֻלָּם. עוֹד מְעַט וּשְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל כָּלְתָה מִן הָאָרֶץ, כִּי רַבִּים בָּגְדוּ בְעַמָּם וְרַבִּים נֶהֶרְגוּ. אַךְ פִּתְאֹם וְרוּחַ גְּבוּרָה נִפְלָאָה עָבְרָה בַּשְּׁאֵרִית הַמְּעַטָּה וּתְקוּפָה חֲדָשָׁה וּמְאִירָה בָּאָה לְיִשְׂרָאֵל – תְּקוּפַת הַחַשְׁמוֹנָאִים.

 

ח. הַחַשְׁמוֹנָאִים.    🔗

56. בְּעִיר קְטַנָּה מוֹדָעִית יָשַׁב אִישׁ זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים מִזֶּרַע הַכֹּהֲנִים לְמִשְׁפַּחַת חַשְׁמוֹנַי, וּשְׁמוֹ מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן, וְלוֹ חֲמִשָּׁה בָנִים: יוֹחָנָן, שִׁמְעוֹן, יְהוּדָה הַמַּכְבֵּי, אֱלִיעֶזֶר וְיוֹנָתָן. וַיְהִי, כִּי בָא פְקִיד אַנְטִיּוֹכֶס אֶל הָעִיר הַהִיא וַיָּקֶם שָׁם פֶּסֶל וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר לְמַתִּתְיָהוּ: “אַתָּה אִישׁ זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים, עַל כֵּן אֲבַקֶּשְׁךָ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, כִּי תַקְרִיב רִאשׁוֹן קָרְבָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנִיתִי, וּמִמְּךָ יִרְאֶה כָל הָעָם וְעָשָׂה כָמוֹךָ”. וַיַּעֵן מַתִּתְיָהוּ וַיֹּאמַר: “אִם גַּם יַעַבְדוּ כָל בְּנֵי עַמִּי אֶת הָאֱלִילִים, אָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת יְיָ”.

57. וְעִבְרִי אֶחָד מֵהַבּוֹגְדִים בָּא לְהַחֲנִיף לְהַפָּקִיד וַיֹּאמַר: “אָנֹכִי אַקְרִיב רִאשׁוֹנָה”. וַיָּבוֹא עַד הַמִּזְבֵּחַ וַיִּנְחָר שָׁם חֲזִיר. וַיִּקְצֹף מַתִּתְיָהוּ מְאֹד וַיִּשְׁלֹף אֶת חַרְבּוֹ, וַיַּךְ אֶת הַבּוֹגֵד, וַיְמִיתֵהוּ. וּבְנֵי מַתִּתְיָהוּ הִתְנַפְּלוּ עַל הַפָּקִיד וְעַל אַנְשֵׁי חֵילוֹ, אֲשֶׁר הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר, וַיַּהַרְגוּם, וְאָז קָרָא מַתִּתְיָהוּ: “מִי לַייָ אֵלָי!” וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו הַחֲסִידִים מַעָרִים אֲחָדוֹת וַיִּהְיוּ לִגְדוּד. אַךְ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לְהִלָּחֵם עִם חֵיל אַנְטִיּוֹכֶס הָרַב הִתְחַבְּאוּ הַחֲסִידִים בְּנִקְרַת הַצֻּרִים וּבְסִתְרֵי הַיְּעָרִים וְיֶאֶרְבוּ שָׁם וַיִּתְנַפְּלוּ עַל גְּדוּדֵי הַיְּוָנִים הַקְּטַנִּים הָעוֹבְרִים בָּאָרֶץ וַיַּהַרְגוּם. לִפְעָמִים בָּאוּ גַם אֶל הֶעָרִים וַיַּשְׁמִידוּ אֶת אֲחֵיהֶם הַבּוֹגְדִים וַיַּהַרְסוּ אֶת מִקְדְּשֵׁי הָאֱלִילִים, וַיְחַזְּקוּ אֶת יְדֵי אֱמוּנֵי הָעָם בַּייָ. מִיּוֹם לְיוֹם הָלַךְ גְּדוּד מַתִּתְיָהוּ הָלֹךְ וָרָב. בְּעֵינֵי מַתִּתְיָהוּ לֹא טוֹב הָיָה מַעֲשֵׂה הַחֲסִידִים אֲשֶׁר לֹא אָבוּ לְהָגֵן עַל נַפְשָׁם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיֹּאמֶר מַתִּתְיָהוּ: “אַל נָא נִתֵּן עוֹד אֶת נַפְשֵׁנוּ לַמְמִיתִים מִבְּלִי הִתְקוֹמֵם נֶגְדָּם. וְאִם יִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לֹא יַחֲשֶׁב לָנוּ יְיָ לְעָוֹן אִם נְחַלֵּל אֶת קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, כִּי מִלְחֶמֶת יְיָ אֲנַחְנוּ נִלְחָמִים”. וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא לְחֹק בְּיִשְׂרָאֵל לְהָגֵן עַל נַפְשָׁם בְּכָל עֲבוֹדַת מִלְחָמָה גַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כְּבִימֵי הַחוֹל.

58. וִימֵי מַתִּתְיָהוּ קָרְבוּ לָמוּת וַיִּקְרָא אֶל בָּנָיו וַיְצַוֵּם, כִּי יַקְדִּישׁוּ אֶת נַפְשָׁם לִלְחֹם מִלְחֶמֶת יְיָ וְעַמּוֹ, וַיָּשֶּׂם אֶת יְהוּדָה לְרֹאשׁ הַגְּדוּד, כִּי הוּא הַגִּבּוֹר מִכָּל בָּנָיו, וְאֶת שִׁמְעוֹן בְּכוֹרוֹ צִוָּה לִהְיוֹת יוֹעֵץ לְאָחִיו, כִּי הָיָה שִׁמְעוֹן אִישׁ חָכָם. וַיְחַזֵּק אֶת לֵב בְּנֵי עַמּוֹ לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת-יְיָ.

וַיְהִי יְהוּדָה, אֲשֶׁר נִקְרָא יְהוּדָה הַמַּכְבִּי, לְרֹאשׁ גְּדוּד הַחֲסִידִים. בָּרִאשׁוֹנָה הָלַךְ גַּם הוּא בְּדֶרֶךְ אָבִיו וְלֹא יָצָא לְמִלְחָמָה גְלוּיָה בְּחֵילוֹ הַמְעַט מוּל חֵיל הַיְּוָנִים הָרַב וְהֶעָצוּם, כִּי אִם הִתְחַבֵּא בִּנְקִיקֵי הָרֵי אֶפְרַיִם, וַיֶאֱרֹב אֶל גְּדוּדֵי הַיְּוָנִים הָעוֹבְרִים בָּאָרֶץ וַיַּכְרִיתֵם. אַךְ מְעַט, מְעַט הָלַךְ חֵיל יְהוּדָה הָלֹךְ וָרָב.

59. וּכְבוֹא הַשְּׁמוּעָה אֶל אַפּוֹלוֹנִיּוּס נְצִיב סוּרְיָה, כִּי הַיְּהוּדִים הִתְקַבְּצוּ יַחַד וְהֵם נִלְחָמִים עִם גְדוּדָיו הַקְּטַנִּים וַיֵּצֵא בְחַיִל רַב לַעֲנשׁ אֶת הַיְּהוּדִים הַמִּתְפָּרְצִים מִפָּנָיו, אַךְ יְהוּדָה לֹא הִתְחַבֵּא עוֹד וַיֵּלֶךְ עִם בַּחוּרָיו לִקְרַאת הָאוֹיֵב וַיַּךְ בּוֹ מַכָּה רַבָּה וְגַם אֶת אַפּוֹלוֹנִיּוּס הֵמִית בַּחֶרֶב. 236 לפחב"ש. הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה הֵעִיר בְּלֵב הַיְּהוּדִים רוּחַ גְּבוּרָה לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת עַמָּם בְּלִי חָת.

60. כִּשְׁמוֹעַ אַנְטִיּוֹכֶס אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַיְּהוּדִים בְּחֵיל אַפּוֹלוֹנִיּוּס וַתִּבְעַר חֲמָתוֹ וַיֹּאמַר: אֶעֱלֶה בִיהוּדָה וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִגּוֹי, וּמָחִיתִי אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם וְאֶת אַרְצוֹ אֲחַלֵּק לִבְנֵי הַיְּוָנִים". בְּאַפּוֹ הַקָּשֶׁה אָמַר אַנְטִיּוֹכֶס לְהַשְׁמִיד לֹא רַק אֶת הַחֲסִידִים, אֱמוּנֵי הָעָם, כִּי אִם גַּם אֶת הַמִּתְיַוְּנִים הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִיתוֹ, כִּי גָדְלָה שִׂנְאָתוֹ לְכָל אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֶּה.

וּבָעֵת הַהִיא מָרְדוּ בּוֹ עוֹד שְׁבָטִים אֲחָדִים מִיּוֹשְׁבַי סוּרְיָה וְגַם אוֹתָם אָמַר אַנְטִיּוֹכֶס לְהַכְנִיעַ בְּמִלְחָמָה אֶחָת. וְעַל כֵּן שָׁלַח אֶת לִיזִיאַשׂ שַׂר צְבָאוֹ עִם אַרְבָּעִים אֶלֶף בְּנֵי חַיִל. בְּבוֹא לִיזִיאַשׂ קָרוֹב לְאֶרֶץ יְהוּדָה חָצָה אֶת חֵילוֹ וַיַּפְקֵד עַל מַחֲצִיתוֹ אֶת נִקָּנוֹר וְאֶת גֹּרְגִּיאַשׂ הַגִּבּוֹרִים וַיְצַוֵּם לְהִלָּחֵם בִּיהוּדָה וְהוּא עִם מַחֲצִית חֵילוֹ הָלַךְ לִכְבּשׁ אֶת הַשְּׁבָטִים הָאֲחֵרִים הַמּוֹרְדִים בְּאַנְטִיּוֹכֶס.

61. וְאֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל הַיְּהוּדִים בְּשָׁמְעָם, כִּי חֵיל אַנְטִיּוֹכֶס בָּא לְאַרְצָם. הֵם יָדְעוּ, כִּי עַתָּה לֹא תִהְיֶה לָהֶם חֲנִינָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר הַזֶּה, עַל כֵּן מִהֲרוּ כֻלָּם לְהִסָּפֵחַ אֶל חֵיל יְהוּדָה הַמַּכְבִּי, וְגַם רַבִּים מֵהַמִּתְיַוְּנִים שָׁבוּ לְעַמָּם וַיֵּאָסְפוּ כֻלָּם בְּעִיר מִצְפֶּה וַיָּצוּמוּ וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים וַיִּקְרְאוּ אֶל יְיָ בְּחָזְקָה. וִיהוּדָה הַמַּכְבִּי אִמֵּץ אֶת לִבָּם לְבִלְתִּי יָרֹא אֶת חֵיל הַיְּוָנִים, כִּי יְיָ עִמָּם וְהוּא יוֹשִׁיעֵם לְהַכְנִיעַ אֶת אוֹיְבֵיהֶם הָעֲצוּמִים.

62. וַיְהִי כִּי נוֹדַע לְגֹרְגִּיאַשׂ, כִּי חֵיל יְהוּדָה מִתְחַבֵּא בֵּין הֶהָרִים וַיְצַּו עַל נִקָּנוֹר לַעֲמֹד עִם חֵיל צְבָאוֹ וְלִסְגֹּר אֶת הַדֶּרֶךְ בְּעַד יְהוּדָה מִזֶּה, וְהוּא עִם חֵילוֹ סָבַב לִסְגֹּר אֶת הַדֶּרֶךְ מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי, לְמַעַן תִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה לִיהוּדָה מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. אוּלָם עֲצָתוֹ הָרָעָה נוֹדְעָה לִיהוּדָה בְּעוֹד מוֹעֵד וַיְמַהֵר יְהוּדָה וַיָּסֶב גַּם הוּא אֶת מַחֲנֵהוּ וַיָּבוֹא מֵאַחֲרֵי חֵיל נִקָּנוֹר. וְגֹרְגִּיאַשׂ הָלַךְ לְדַרְכּוֹ הָלְאָה עַד בּוֹאוֹ עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חָנוּ שָׁם הַיְּהוּדִים וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ, וַיִּתְפַּלֵּא מְאֹד. וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל צְוָחָה מֵרָחוֹק, כִּי הַיְּהוּדִים הִתְנַפְּלוּ פִּתְאֹם עַל חֵיל נִקָּנוֹר וַיַכּוּ בָהֶם מַכָּה רַבָּה, וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם לְהִתְיַצֵּב בַּמַּעֲרָכָה; וְגֹרְגִּיאַשׂ גַּם הוּא הָיָה אוֹבֵד עֵצוֹת, וְעַד אֲשֶׁר עָרַךְ אֶת חֵילוֹ לָלֶכֶת לְהוֹשִׁיעַ אֶת נִקָּנוֹר, וְהַיְּוָנִים נָסוּ מִן הַמַּעֲרָכָה וַיִּכָּשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו וַיִּנָּגֶף גַּם גֹּרְגִּיאַשׂ עִם חֵילוֹ לִפְנֵי הַיְּהוּדִים. וַיִּרְדְּפוּ הַיְּהוּדִים אַחֲרֵי הַיְּוָנִים וַיַּהַרְגוּ בָהֶם הֶרֶג רָב וַיִּשְׁלְלוּ מֵהֶם שָׁלָל רָב וּכְלֵי נֶשֶׁק.

הַיְּוָנִים, בְּלֶכְתָּם לְהִלָּחֵם עִם הַיְּהוּדִים הֵבִיאוּ עִמָּם סוֹחֲרִים בְּנֶפֶשׁ אָדָם, לִמְכֹּר לָהֶם לַעֲבָדִים אֶת הָעִבְרִים אֲשֶׁר אָמְרוּ לָקַחַת בַּשֶּׁבִי. עַתָּה תָפְשׂוּ הַיְּהוּדִים אֶת הַסּוֹחֲרִים וַיִּקְחוּ מֵהֶם אֶת צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם.

63. כַּעֲבוֹר שָׁנָה חִדֵּשׁ לִיזִיאַשׂ בְּעַצְמוֹ אֶת הַמִּלְחָמָה עַל יְהוּדָה וְעִמּוֹ שִׁשִּׁים אֶלֶף רַגְלִי וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים. אַךְ יְהוּדָה לֹא חָת מִפְּנֵי הַחַיִל הַכָּבֵד הַהוּא, כִּי הֶאֱמִין בַּייָ, הַנִּלְחָם לְיִשְׂרָאֵל. גַּם בָּעֵת הַהִיא הָיוּ עַמּוֹ כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גִּבּוֹרֵי חַיִל וַחֲמֻשִּׁים בְּנֶשֶׁק טוֹב. וַיִּפְגּשׁ אֶת חֵיל לִיזִיאַשׂ בְּבֵית-צוֹר וַיַּךְ בּוֹ מַכָּה רַבָּה. וַיָּשָׁב לִיזִיאַשׂ וְחֵילוֹ בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ לֶאֱסֹף עוֹד 235 לפחב"ש. חַיִל וּלְחַדֵּשׁ אֶת הַמִּלְחָמָה.

64. אוּלָם יְהוּדָה יָדַע, כִּי לֹא בְקָרוֹב יֵרָפֵא לִיזִיאַשׂ מֵהַמַּכָּה אֲשֶׁר הִכָּה בוֹ, וְעַל כֵּן אָמַר לְאַנְשֵׁי חֵילוֹ: “הֵן הָאוֹיֵב נִגַּף לְפָנֵינוּ וְעַתָּה עָלֹה נַעֲלֶה וְטִהַרְנוּ אֶת מִקְדַּשׁ יְיָ”. וַיִּקָּהֲלוּ כָּל אַנְשֵׁי הַצָּבָא וַיַּעֲלוּ יַחְדָּו עַל הַר צִיּוֹן. וַיְהִי בִרְאוֹתָם אֶת הַמִּקְדָּשׁ כִּי שָׁמֵם וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ כִּי חֻלַּל, וְהַדְּלָתוֹת שְׂרוּפוֹת בָּאֵשׁ וְהַלְּשָׁכוֹת נֶהֱרָסוֹת וְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה צָמַח בְּכָל גְּבוּלוֹ מִסָּבִיב, – וַיִּקְרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם וַיִּתְאַבְּלוּ מְאֹד. וַיְצַו יְהוּדָה אֶת גְּדוּד אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו לָצוּר עַל מְצוּדַת אַקְרָא בְּעֵת טַהֲרָם אֶת הַמִּקְדָּשׁ לְבַל יֵצְאוּ מִשָּׁם הַיְּוָנִים, אֲשֶׁר הִתְבַּצְּרוּ שָׁם, לְהַשְׁבִּית אֶת הַמְּלָאכָה; כִּי בִמְצוּדַת אַקְרָא עוֹד נִשְׂגְּבוּ חֵיל הַיְּוָנִים וְכָל בּוֹגְדֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּבְחַר יְהוּדָה מִן הַכֹּהֲנִים, אֲשֶׁר לֹא עָזְבוּ אֶת בְּרִית אֱלהֵיהֶם, וַיְצַוֵּם לְטַהֵר אֶת הַמִּקְדָּשׁ וַיִּבְנוּ מִזְבֵּחַ חָדָשׁ. וּבְיוֹם הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, הוּא חֹדֶשׁ כִּסְלֵו 234 לפחב“ש. הֶעֱלוּ עֹלוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ הֶחָדָשׁ וַיָּחֹגוּ אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ שְׁמוֹנַת יָמִים. וַיְצַּו יְהוּדָה וְאֶחָיו וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל לָחֹג אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהַלֵּל וּבְתוֹדָה לַייָ, הוּא חַג הַ”חֲנֻכָּה" עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּבֶן יְהוּדָה חוֹמוֹת בְּצֻרוֹת וּמִגְדָּלִים גְּבוֹהִים וַיִּתֵּן מַצָּב בְּתוֹכָם לִשְׁמֹר אֶת הַמִּקְדָּשׁ.

65. אֶפֶס, גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁב חֵיל הַיְּוָנִים לְאַרְצָם, עוֹד לֹא יָכוֹל יְהוּדָה הַמַּכְבִּי לְהִנָּפֵשׁ מֵעֲבוֹדַת הַמִּלְחָמָה, כִּי הָעַמִּים הַקְּטַנִּים הַיּוֹשְׁבִים עַל גְּבוּלוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵצִיקוּ לְיִשְׂרָאֵל; וַיֵּצֵא יְהוּדָה עִם חֵילוֹ, וַיַּךְ אֶת הָעַמִּים הָהֵם, וַיּוֹשַׁע אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּעִיר יָפוֹ יָשְׁבוּ הַיְּוָנִים וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּקְרְאוּ לַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכָם לָבוֹא בָאֳנִיָּה וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה הַיְּהוּדִים וַיַּטְבִּיעוּ הַיְּוָנִים אֶת הָאֳנִיָּה וְכָל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ בְתוֹכָהּ יָרְדוּ בִמְצֻלוֹת. וַיִּנְקֹם יְהוּדָה אֶת דְּמֵי אֶחָיו מֵהַיְּוָנִים יוֹשְׁבַי יָפוֹ וַיִּשְׂרֹף אֶת כָּל בִּנְיָנֵי הַחוֹף וְכָל הָאֳנִיּוֹת אֲשֶׁר עָמְדוּ שָׁם. וַיֵּדְעוּ הַיְּוָנִים כִּי יֵשׁ גּוֹאֵל גַּם לִדְמֵי הַיְּהוּדִים.

66. אוּלָם יְהוּדָה רָאָה, כִּי גַם אַחֲרֵי אֲשֶׁר יַעֲנִישׁ אֶת הָעַמִּים צוֹרְרֵי הַיְּהוּדִים, לֹא יוּכְלוּ אֶחָיו לָשֶׁבֶת בֵּין הָעַמִּים הָהֵם, כִּי מִשִּׂנְאָתָם הָעַזָּה אוֹתָם יוֹסִיפוּ לְהָרַע לָהֶם, וְעַל כֵּן הוֹשִׁיב יְהוּדָה אֶת אֶחָיו הָהֵם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.

בַּמִּלְחָמוֹת הָהֵן מָצָא יְהוּדָה נֵשֶׁק וְשָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד. אֶת הַנֵּשֶׁק צִוָּה לְהָנִיחַ בְּמָקוֹם בָּטוּחַ וְאֶת הַשָּׁלָל חִלֵּק לְאַלְמָנוֹת הַגִּבּוֹרִים הַנּוֹפְלִים בַּמִּלְחָמָה.

67. וְהַהַצְלָחָה פָּנְתָה עֹרֶף לְאַנְטִיּוֹכֶס, כִּי מָרְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וַיִּשְׁתַּגֵּע וַיָּמָת בַּשָּׁנָה הַהִיא. בְּנוֹ יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, אַנְטִיּוֹכֶס הַחֲמִישִׁי אֵאוֹפַטּוֹר, הָיָה עוֹד צָעִיר לְיָמִים וְעַל כֵּן הָיָה פִילִיפּוּס – אֶחָד מֵהַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים – מוֹשֵׁל בָּעָם לְפִי שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל אֵאוֹפַטּוֹר. וּבִמְצוּדַת אַקְרָא נִשְׂגְּבוּ הַיְּוָנִים וְהַפוֹשְׁעִים מִיִּשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לִלְכֹּד אֶת הַמְצוּדָה הַהִיא, וַיִּחַן עָלֶיהָ, וַיַּגֵּשׁ אֵלֶיהָ כְּלֵי מַפָּץ לְהַשְׁחִיתָהּ. וַיִּמָּלְטוּ אֲחָדִים מִן הַנְּצוּרִים וַיֵּלְכוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיִּתְאוֹנְנוּ לְפָנָיו עַל מַעֲשַׂי יְהוּדָה וַיִּתְחַנְּנוּ לְהַצִּילָם מֵרָעָה. וַיֶּאֱסֹף הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר חַיִל רַב מְאֹד וּפִילִים מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה וַיִּתֵּן אוֹתָם בְּיַד לִיזִיאַשׂ שַׂר הַצָּבָא וְגַם הוּא הָלַךְ בַּמִּלְחָמָה.

68. וְיִשְׁמַע יְהוּדָה, כִּי עוֹלֶה לִיזִיאַשׂ עָלָיו לַמִּלְחָמָה, וַיַּעַל מֵעַל הַמְּצוּדָה וַיַּסַּע אֶת חֵילוֹ נֹכַח חֵיל הַמֶּלֶךְ. וַיִּפָּגְשׁוּ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת עַל יַד בֵּית-זְכַרְיָה, וִיהוּדָה כְמִלְפָנִים לֹא חָת מִפְּנֵי חֵיל הָאוֹיֵב הֶעָצוּם. וֶאֱלִיעֶזֶר אֲחִי יְהוּדָה עָשָׂה לוֹ בַמִּלְחָמָה הַהִיא שֵׁם בַּגִּבּוֹרִים. הוּא רָאָה פִּיל אֶחָד מְפֹאָר בַּעֲדָיִים רַבִּים וְעָלָיו צְרִיחַ יָפֶה. וַיֹּאמַר: אֵין זֹאת, כִּי אִם הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בִּצְרִיחַ הַהוּא. וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וַיָּרָץ וַיִּבְקַע בְמַחֲנֵה הָאוֹיֵב וְחַרְבּוֹ אָכְלָה עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל וַיָּבוֹא עַד הַפִּיל וַיִּכְרַע בֵּין בִּרְכָּיו וַיִּדְקְרֵהוּ. וַיִּפֹּל הִפִּיל עָלָיו וַיָּמָת, וּבְנָפְלוֹ הֵמִית בְּכֹבֶד מַשָּׂאוֹ אֶת אֱלִיעֶזֶר.

69. וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה עַל יְהוּדָה, וַיִּסֹּג אָחוֹר, וַיִּסָּגֵר בַּמְּצוּדָה אֲשֶׁר עַל הַר הַמִּקְדָּשׁ וְלִיזִיאַשׂ רָדַף אַחֲרָיו וַיִּחַן עַל הַמְּצוּדָה. אוּלָם בָּעֵת הַהִיא בָּאָה אֵלָיו שְׁמוּעָה, כִּי פִילִיפּוּס אָסַף צָבָא רָב וְהוּא אוֹמֵר לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. וַיְמַהֵר לִיזִיאַשׂ, וַיִּקְרָא לִיהוּדָה לְשָׁלוֹם וַיִּכְרְתוּ בְרִית. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ, כִּי יִהְיוּ נֶאֱמָנִים לְמַלְכֵי סוּרְיָה, וְהַמֶּלֶךְ אַנְטִיּוֹכֶס אֵאוֹפַטּוֹר נִשְׁבַּע, כִּי יִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹד אֶת אֱלהֵיהֶם וְלִשְׁמֹר אֶת תּוֹרָתָם, וְלֹא יוֹסִיף עוֹד לְהַחֲזִיק בִּידֵי הַבּוֹגְדִים. אָז תָּפְשׂוּ אֶת מֶנֶּלַּס, אֲשֶׁר אָשֵׁם בְּכָל הַדָּמִים הָרַבִּים, אֲשֶׁר נִשְׁפְּכוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, וַיֶּחֶרְצוּ עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת, וַיּוּמַת בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ.

70. וּבָעֵת הַהִיא וְדֵמֵטְרִיּוֹס בֶּן סִילֵיקוּס הָרְבִיעִי, אֲשֶׁר הָיָה מֶלֶךְ בְּסוּרְיָה לִפְנֵי אַנְטִיּוֹכֶס אֶפִּיפַנּוֹס, יָצָא מֵרוֹמָא, אֲשֶׁר יָשַׁב שָׁם כְּאַחַד מִבְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת, וַיֶּאֱסֹף חַיִל וַיָּמֶת אֶת אֵאוֹפַטּוֹר וְאֶת לִיזִיאַשׂ שַׂר צְבָאוֹ וַיִּמְלֹךְ בְּסוּרְיָה.

71. וַיְהִי כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וַיָּבוֹאוּ אֵלָיו אֲחָדִים מֵהָעִבְרִים הַמִּתְיַוְּנִים וַיַּלְשִׁינוּ לְפָנָיו עַל הַחַשְׁמוֹנָאִים הָאוֹמְרִים לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם עֹל מַלְכֵי סוּרְיָה. בְּרֹאשׁ הַמִּתְיַוְּנִים הָיָה אָז הַכֹּהֵן יוֹיָקִים, אֲשֶׁר נִקְרָא אַלְקִימוֹס. וַיִּמְצָא יוֹיָקִים חֵן בְּעֵינִי דֵּמֵטְרִיּוֹס וַיְשִׂימֵהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל וַיִּתֵּן לוֹ הַמֶּלֶךְ חַיִל לְשָׁמְרוֹ. וַיְהִי בְּבוֹא יוֹיָקִים יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְדַבֵּר שָׁלוֹם לְכָל הַחֲסִידִים וַיֹּאמֶר, כִּי אֶת טוֹבָתָם יִדְרֹשׁ. אַךְ עַד מְהֵרָה חִלֵּל אֶת דְּבָרוֹ, כִּי צִוָּה לַהֲרֹג שִׁשִּׁים אִישׁ מֵרָאשִׁי הַחֲסִידִים. וְגַם אֶת דּוֹדוֹ אֲחִי אִמּוֹ, יוֹסִי בֶן יוֹעֶזֶר, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ הַחֲכָמִים בַּיָּמִים הָהֵם, הֵמִית בְּתוֹכָם. יְהוּדָה וְאֶחָיו וַאֲנָשָׁיו לֹא הֶאֱמִינוּ מִתְּחִלָּה לְהַבְטָחוֹת יוֹיָקִים וַיִּהְיוּ מִתְחַבְּאִים בֵּין הֶהָרִים. וַיִּקְרְאוּ לַאֲחֵיהֶם לְהֵחָלֵץ וּלְהִלָּחֵם בְּיוֹיָקִים וְאַנְשֵׁי בְרִיתוֹ. וַיִּשְׁלַח דֵּמֵטְרִיּוֹס אֶת נִקָּנוֹר שַׂר צְבָאוֹ לְהַשְׁקִיט אֶת הַמֶּרֶד בִּיהוּדָה. וּבַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר הָיְתָה עַל יַד בֵּית חֹרֹן, בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, הִכָּה יְהוּדָה אֶת חֵיל נִקָּנוֹר 230 לפחב"ש. וְגַם אֶת נִקָּנוֹר הֵמִית עַל חַלְלֵי חֵילוֹ, וַתְּהִי הַתְּשׁוּעָה הַזֹּאת גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל וְיָמִים רַבִּים אַחֲרֵי כֵן חָגְגוּ אֶת יוֹם הַשְּׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וַיִּקְרְאוּ לוֹ “יוֹם נִקָּנוֹר”.

72. וּמַמְלֶכֶת רוֹמָא עָצְמָה מְאֹד בַּיָּמִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, כִּי טוֹב לוֹ עַתָּה לִכְרוֹת בְּרִית שָׁלוֹם עִם הָרוֹמָאִים, לְמַעַן יָגִינוּ עַל הַיְּהוּדִים נֶגֶד חֵיל סוּרְיָה; וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה מַלְאָכִים רוֹמָאָה, וְזִקְנֵי רוֹמָא קִבְּלוּ אֶת הַמַּלְאָכִים בְּכָבוֹד וַיִּכְרְתוּ עִמָּם בְּרִית. אַךְ הַבְּרִית הַזֹּאת לֹא הֵבִיאָה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יְסֻפַּר בַּפְּרָקִים הַבָּאִים. כִּשְׁמֹעַ דֵּמֵטְרִיּוֹס מַפֶּלֶת נִקָּנוֹר שַׂר-צְבָאוֹ וַיִּשְׁלַח עוֹד צָבָא רָב תַּחַת פְּקֻדַּת שַׂר צְבָאוֹ בַּכְּחִידוֹס; וִיהוּדָה לֹא הֵכִין אֶת נַפְשׁוֹ לַמִּלְחָמָה, כִּי לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי פִתְאֹם יָבוֹאוּ צִבְאוֹת סוּרְיָה עוֹד הַפָּעַם. וַיִּהְיוּ עִם יְהוּדָה רַק שְׁלשֶׁת אֲלָפִים בְּנֵי חַיִל. וַיְהִי כְּבוֹא חֵיל דֵּמֵטְרִיּוֹס וְלֹא נוֹעֲזוּ גִּבּוֹרֵי יְהוּדָה לְהִתְיַצֵּב נֶגֶד הַחַיִל הֶעָצוּם הַהוּא. אַךְ יְהוּדָה עִם שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת בַּחוּרִים לֹא עָזְבוּ אֶת הַמַּעֲרָכָה וַיִּלָּחֲמוּ כָּאֲרָיוֹת וַיַּרְבּוּ אֶת חַלְלֵי סוּרְיָה, עַד כִּי יָגְעָה יָדָם, וַיִּפְּלוּ כֻלָּם חֲלָלִים וְגַם יְהוּדָה מֵת בַּמִּלְחָמָה הַהִיא. אֶחָיו מָצְאוּ אֶת גְּוִיֹּת הַגִּבּוֹר 230 לפחב"ש. הַנָּדִיב הַזֶּה וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּקִבְרֵי אֲבוֹתָיו בְּמוֹדָעִית, וַיִּבְכּוּ אוֹתוֹ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.

 

ט. יוֹנָתָן וְשִׁמְעוֹן.    🔗

73. בְּמוֹת יְהוּדָה הָיוּ הַחֲסִידִים כִּיתוֹמִים. הָרָעוֹת הִתְגַּבְּרוּ מִיּוֹם לְיוֹם. בַּכְּחִידֵס רָדַף אַחֲרֵי כָל אוֹהֲבֵי יְהוּדָה, וְהַבּוֹגְדִים הִלְשִׁינוּ עַל כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵיהֶם בְּאָזְנַי בַּכְּחִידֵס לֵאמֹר: מִבַּעֲלֵי בְרִית הַחַשְׁמוֹנָאִים הֵם וּבַכְּחִידֵס טְבָחָם וְלֹא חָמָל. בָּרִאשׁוֹנָה אָמְרוּ הַחֲסִידִים לְהִכָּנַע מִפְּנֵי בַכְּחִידֵס וּלְבִלְתִּי הִתְקוֹמֵם עוֹד נֶגְדּוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּא נוֹתֵן לָהֶם לִשְׁמֹר אֶת דָּתָם. אֲבָל כַּעֲבוֹר זְמַן מָה נוֹכְחוּ כִּי אִי אֶפְשַׁר לָהֶם לָשֵׂאת אֶת עֻלּוֹ. וְעַל כֵּן פָּנוּ אֶל יוֹנָתָן הַחַשְׁמוֹנָאִי וַיְשִׂימוּהוּ עֲלֵיהֶם לְמוֹשֵׁל תַּחַת יְהוּדָה אָחִיו.

74. אָמְנָם יוֹנָתָן לֹא הָיָה גִּבּוֹר כִּיהוּדָה לָצֵאת בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה לִקְרַאת הָאוֹיֵב, כִּי אִם בְּתַחְבֻּלוֹת עָשָׂה מִלְחָמָה לְיַגַּע וּלְהַכְשִׁיל אֶת הָאוֹיֵב בְּכָל עֵת מְצוֹא, עַד כִּי קָצָה נֶפֶשׁ בַּכְּחִידֵס בְּמִלְחֲמוֹתָיו, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ לוֹ אַךְ מַפַּח נָפֶשׁ; וְעַל כֵּן נֵאוֹת לִכְרוֹת עִם יוֹנָתָן בְּרִית שָׁלוֹם. תְּנָאֵי הַבְּרִית לֹא נוֹדְעוּ לָנוּ בִּפְרָט. גַּם אַחֲרֵי בְרִית הַשָּׁלוֹם עוֹד הָיְתָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדָה לְמַלְכֵי סוּרְיָה. אוּלָם בְּצֵאת בַּכְּחִידֵס הוֹסִיף יוֹנָתָן לֶאֱסֹף אַנְשֵׁי חַיִל וּלְבַצֵּר אֶת הַמִּבְצָרִים וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַמִּתְיַוְּנִים.

75. כַּעֲבוֹר חָמֵשׁ שָׁנִים הִתְקוֹמֵם אִישׁ אֶחָד מֵהַסּוּרִים, אַלֶכְּסַנְדֶּר בַּלַס, נֶגֶד דֵּמֵטְרִיּוֹס, וַיִהְיוּ רַבִּים מַחֲזִיקִים בְּיָדוֹ וְגַם מוֹשְׁלֵי רוֹמָה הָיוּ עִמּוֹ בַּבְּרִית. וַיֶּאֱסֹף אַלֶכְּסַנְדֶּר חַיִל רַב וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ. כִּשְׁמֹעַ דֵּמֵטְרִיּוֹס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִהֵר לִפְנוֹת אֶל יוֹנָתָן כִּי יִהְיֶה לוֹ לְעֵזֶר וַיִּכְתָּב לוֹ אִגֶּרֶת שָׁלוֹם וַיְשִׂימֵהוּ לְשַׂר צָבָא. גַּם צִוָּה לְשָׂרָיו לְהָשִׁיב לְיוֹנָתָן אֶת בְּנֵי הַתַּעֲרוּבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ כְלוּאִים בְּאַקְרָא. אַךְ אַלֶכְּסַנְדֶר גַּם הוּא שָׁלַח אִגֶּרֶת שָׁלוֹם אֶל יוֹנָתָן וַיְשִׂימֵהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל וַיִּשְׁלַח לוֹ לְבוּשׁ אַרְגָּמָן וַעֲטֶרֶת זָהָב וַיִּקְרָא לוֹ בְּשֵׁם מוֹשֵׁל יְהוּדָה. וַיִּכְרֹת יוֹנָתָן בְּרִית עִם אַלֶכְּסַנְדֶּר וְאָז בָּא יְרוּשָׁלַיְמָה בִּכְבוֹד כֹּהֵן גָּדוֹל וּמוֹשֵׁל. וּבְחַג הַסֻּכּוֹת בָּא לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ. 222 לפחב"ש.

וְיוֹנָתָן שָׁמַר אֶת בְּרִיתוֹ לְאַלֶכְּסַנְדֶּר, אַךְ לָאַחֲרוֹנָה גָּבַר עָלָיו דֵּמֵטְרִיּוֹס הַשֵּׁנִי וַיָּנָס אַלֶכְּסַנְדֶּר 216 לפחב"ש. לְאֶרֶץ עֲרָב וְשָׁם נֶהֱרָג. אָז פָּחֲדוּ הַיְּהוּדִים פֶּן יִזְכֹּר לָהֶם דֵּמֵטְרִיּוֹס אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לְאָבִיו. אַךְ כַּאֲשֶׁר הִתְיַצֵּב יוֹנָתָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ דֵּמֵטְרִיּוֹס נָשָׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו וַיְאַשֵּׁר אֶת כָּל הַזְּכֻיּוֹת אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אַלֶכְּסַנְדֶּר, וַיִּכְרֹת עִמּוֹ בְּרִית. עַד מְהֵרָה גָּמַל יוֹנָתָן חֶסֶד לְדֵמֵטְרִיּוֹס, כִּי כַּאֲשֶׁר מָרְדוּ בּוֹ יוֹשְׁבַי אַנְטוֹכִיָּה וַיָּצוּרוּ עַל הֵיכָלוֹ, וַיָבוֹא יוֹנָתָן עִם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיַשְׁקֵט אֶת הַמֶּרֶד, וַיַצֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ.

76. דֵּמֵטְרִיּוֹס הִבְטִיחַ לְהָשִׁיב לְיוֹנָתָן אֶת מִבְצַר יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר עוֹד יָשְׁבוּ בּוֹ חֵיל סוּרְיָה; אַךְ לֹא שָׁמַר אֶת הַבְטָחָתוֹ וַיִּחַר לְיוֹנָתָן מְאֹד. וְעַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר מָרַד טְרִיפוֹן שַׂר צְבָא דֵמֵטְרִיּוֹס בַּאֲדוֹנוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְהַמְלִיךְ תַּחְתָּיו אֶת אַנְטִיּוֹכֶס בֶּן אַלֶכְּסַנְדֶּר בַּלַס, עָמַד יוֹנָתָן לִימִין טְרִיפוֹן וַיַּעְזְרֵהוּ לְמַלֵּא חֶפְצוֹ, וַיִּמְלֹךְ אַנְטִיּוֹכֶס בְּסוּרְיָה.

77. וּבְעֵת הַמְּהוּמוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הָיוּ בְּסוּרְיָה, שָׁקֵד יוֹנָתָן לְבַצֵּר אֶת מִבְצְרֵי עַמּוֹ וְחַיִל רַב הֵכִין לוֹ, כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ, וַיִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחוֹ לְהַגְדִּיל אֶת כֹּחַ עַמּוֹ לְמַעַן יִפְרֹק עֹל זָרִים מֵעַל צַוָארוֹ. אוּלָם הוּא לֹא אָכַל אֶת פְּרִי עֲמָלוֹ, כִּי בָעֵת הַהִיא עָלָה עַל לֵב טְרִיפוֹן לִדְחוֹת גַּם אֶת אַנְטִיּוֹכֶס מֵעַל כִּסְאוֹ וְלִמְלֹךְ בְּעַצְמוֹ, אַךְ יָרֵא מְאֹד פֶּן יַעֲמֹד יוֹנָתָן לוֹ לְשָׂטָן; וְעַל כֵּן הֶרְאָה לְיוֹנָתָן אוֹתוֹת אַהֲבָה וּבְלִבּוֹ חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לָקַחַת נַפְשׁוֹ, וּבְעָרְמָתוֹ הָרַבָּה הִצְלִיחַ לְהוֹנוֹת אֶת יוֹנָתָן בְּבַקְשׁוֹ אוֹתוֹ, כִּי יָבוֹא לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ כְּרֵעַ וְאוֹהֵב, וְיוֹנָתָן הֶאֱמִין בּוֹ וַיָּבוֹא שָׁמָּה. וּטְרִיפוֹן לְקָחָהוּ וַיְשִׂימֵהוּ בַנְּחֻשְׁתַּיִם בְּבֵית הַכֶּלֶא.

כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַשְּׁמוּעָה הָרָעָה לִיהוּדָה כִּמְעַט רָפוּ יְדֵי כָּל הָעָם וַיֹאמְרוּ בְלִבָּם, כִּי עַתָּה יִהְיוּ עוֹד הַפַּעַם עֲבָדִים לְמַלְכֵי סוּרְיָה. אַךְ אֲחִי יוֹנָתָן, שִׁמְעוֹן הַחַשְׁמוֹנָאִי, נִחַם אֶת הָעָם וַיֹאמֶר לָהֶם: אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת הַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר נִלְחַמְנוּ, וְכָל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאֻנוּ. רְאוּ כִּי כָּל אַחַי שִׁכְּלָה הַחֶרֶב בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל וָאִוָּתֵר רַק אֲנִי לְבַדִּי. וְעַתָּה חֲלִילָה לִי מִשְּׁמֹר אֶת נַפְשִׁי לְעֵת צָרָה, כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֶחָי.

78. וַיְהִי שִׁמְעוֹן לְמוֹשֵׁל תַּחַת אָחִיו. וַיִשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל טְרִיפוֹן לְהִתְפַּשֵּׁר עִמּוֹ כִּי יוֹצִיא אֶת יוֹנָתָן. וַיַּעֵן טְרִיפוֹן, כִּי נָכוֹן הוּא לְהוֹצִיא אֶת יוֹנָתָן לַחָפְשִׁי, אִם יִשְׁלְחוּ הַיְהוּדִים לוֹ מֵאָה כִּכַּר כֶּסֶף וְאֶת שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָתָן לְעֵרָבוֹן תַּחַת אֲבִיהֶם. שִׁמְעוֹן יָדַע כִּי מִרְמָה בְּפִיו, אַךְ הוּא יָרֵא מְאֹד פֶּן יֹאמְרוּ כִּי עַל יָדוֹ הוּמַת אָחִיו, יַעַן כִּי מֵאֵן לַעֲשׂוֹת רְצוֹן טְרִיפוֹן; עַל כֵּן שָׁלַח אֶת בְּנֵי יוֹנָתָן לְעֵרָבוֹן בְּלֵב חָרֵד, וְגַם אֶת מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף שָׁלַח לוֹ. וּמְגוּרַת שִׁמְעוֹן בָּאָה, כִּי טְרִיפוֹן הֵמִית אֶת הָאָב עַל הַבָּנִים. 213 לפחב"ש. 79. שִׁמְעוֹן הָיָה זָקֵן בָּא בַיָּמִים, בִּהְיוֹתוֹ לְמוֹשֵׁל בִּיהוּדָה, אַךְ לִבּוֹ הָיָה מָלֵא כֹּחַ עֲלוּמִים וּבְחָכְמָה וּגְבוּרָה גָּמַר אֵת כָּל אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ אֶחָיו לַעֲשׂוֹת.

וַיִשְׁלַח שִׁמְעוֹן מַלְאָכִים אֶל דֵּמֵטְרִיּוֹס לֵאמֹר: כְּרֹת עִמִּי בְּרִית וַעֲזַרְתִּיךָ מִיַּד טְרִיפוֹן חוֹמֵס כִּסְּאֲךָ, אַךְ הָסִירָה אֶת עֻלְּךָ מִיהוּדָה וְהָיְתָה לְמֶמְשָׁלָה חָפְשִׁית. וַיֵּאוֹת לוֹ דֵּמֵטְרִיּוֹס וַיִּכְרֹת עִמּוֹ בְּרִית, וַיְהִי שִׁמְעוֹן לְכֹהֵן גָּדוֹל וּמוֹשֵׁל בִּיהוּדָה. אָז חָנָה שִׁמְעוֹן עַל מִבְצַר אַקְרָא 212 לפחב“ש. וַיְגָרֶשׁ מִשָּׁם אֶת הַיְּוָנִים וְאֶת הַבּוֹגְדִים אֲשֶׁר נִשְׂגְּבוּ בוֹ בְּכָל יְמֵי הַמְהוּמָה. וְכִכְלּוֹת שְׁנָתַיִם יָמִים מֵאָז הָיָה 211 לפחב”ש. שִׁמְעוֹן לְמוֹשֵׁל בָּחֲרוּ בּוֹ הָעָם וְהַסַּנְהֶדְרִין לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָשִׂיא בִּיהוּדָה. וּלְהוֹרִישׁ אֶת כְּהֻנָּתוֹ וּנְשִׂיאוּתוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו. וּמֵאָז חָדְלוּ הַיְּהוּדִים מִסְּפֹר אֶת 210 לפחב"ש. מִסְפַּר הַשָּׁנִים לְמַלְכֵי סוּרְיָה, כִּי אִם מִשְּׁנַת הֱיוֹת שִׁמְעוֹן לְנָשִׂיא וְכֹהֵן גָּדוֹל. אָז הִתִּיכוּ הַיְּהוּדִים מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וְעַל הַמַּטְבְּעוֹת מִצַּד אֶחָד רָשׁוּם מִסְפַּר הַשָּׁנָה לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל וּמִצַּד הַשֵּׁנִי – יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ אוֹ “שִׁמְעוֹן נְשִׂיא הַיְהוּדִים”. וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יְהוּדָה לְבַשֵּׂר לַאֲחֵיהֶם בְּכָל הָאֲרָצוֹת כִּי גָאַל יְיָ אֶת עַמּוֹ.

80. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר חָרְתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לוּחוֹת נְחֹשֶׁת אֲשֶׁר הוּשָׂמוּ בְּעֶזְרַת הַמִּקְדָּשׁ בֵּין הָעַמּוּדִים: “בְּיוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ אֱלוּל בִּשְׁנַת 172 לְמִסְפַּר הַיְּוָנִים, הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְשִׁמְעוֹן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהִתְאַסֵּף מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים, רָאשֵׁי הָעָם וּזְקֵנָיו יַחַד כָּל בְּנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי רְאוֹתָם אֶת כָּל הַטּוֹב, אֲשֶׁר עָשָׂה שִׁמְעוֹן בֶּן מַתִּתְיָהוּ מִמִּשְׁפַּחַת יְהוֹיָרִיב, הוּא וְאֶחָיו הַחַשְׁמוֹנָאִים, לְעַמָּם וּמִקְדַּשׁ אֱלהֵיהֶם, נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו לְהָקִים אֶת שִׁמְעוֹן לְכֹהֵן גָּדוֹל וְנָשִׂיא בְיִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו, הוּא וּבָנָיו אַחֲרָיו עַד יָקוּם נָבִיא אֱמֶת בְּיִשְׂרָאֵל. אַרְגָּמָן יִלְבָּשׁ וְאַבְנֵט זָהָב יַחְגֹּר. כָּל סֵפֶר גָּלוּי בִּשְׁמוֹ יִכָּתֵב, וְעַל פִּיו יָקוּם דְּבַר הַמִּלְחָמָה אוֹ הַשָּׁלוֹם. הוּא יַפְקִיד פְּקִידִים עַל הָאָרֶץ, יִבְנֶה מִבְצָרִים וּבָתֵּי נֶשֶׁק, וְעַל פִּיו יִשַּׁק כָּל דְּבַר הַמִּקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו; לְמִשְׁפָּטוֹ תְּיַחֵל כָּל הָאָרֶץ וְהַמַּמְרֶה אֶת פִּיו עָנֹשׁ יֵעָנֵשׁ”.

אַךְ שֵׁם מֶלֶךְ לֹא נִתַּן לוֹ, כִּי הֶאֱמִין הָעָם, אֲשֶׁר לְעֵת קֵץ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ מִזֶּרַע דָּוִד, וְהוּא יִהְיֶה הַמֶּלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן נִתְּנָה לְשִׁמְעוֹן הַמֶּמְשָׁלָה רַק עַד עֲמוֹד נָבִיא אֱמֶת בְּיִשְׂרָאֵל, הוּא הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר יָבוֹא לְבַשֵּׂר אֶת בִּיאַת הַגּוֹאֵל.

 

י. הַיְּהוּדִים בְּמִצְרָיִם.    🔗

81. מִימֵי תַּלְמַי הָרִאשׁוֹן הִתְיַשְּׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בֶּעָרִים רַבּוֹת וּבְיִחוּד בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה. מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלַךְ שָׁם הָלֹךְ וְגָדֵל, וּבִימֵי גְזֵרוֹת אַנְטִיּוֹכֶס אֶפִּיפַנּוֹס וְהַמִּלְחָמוֹת יָרְדוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִצְרָיְמָה, וּמַלְכֵי מִצְרַיִם קִבְּלוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּכָבוֹד, מִשִּׂנְאָתָם לְמַלְכֵי סוּרְיָה, וַיִּתְּנוּ לַבּוֹרְחִים לְהֵאָחֵז בְּאַרְצָם.

וְתַלְמַי פִּילוֹמֵטֶר, מֶלֶךְ מִצְרַיִם, נִשָּׂא אֶת חוֹנִי הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר הָיָה לוֹ לְשַׂר צָבָא, וַיְשִׂימֵהוּ לְרֹאשׁ לְכָל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּמִצְרָיִם. וַיִּתֵּן בְּיָדוֹ אֶת הַמִּשְׂרָה לִשְׁפּוֹט אֶת הָעָם וְלִהְיוֹת לְמֵלִיץ בֵּינָם וּבֵין הַמֶּלֶךְ.

82. בְּעִיר הָרֹאשָׁה אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה, אֲשֶׁר הָיְתָה עִיר סְחַר גּוֹיִם וּבִירַת מַמְלָכָה, יָשְׁבוּ קָהָל גָּדוֹל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מֵהֶם חֲכָמִים מֻפְלָגִים, סוֹחֲרִים עֲשִׁירִים, אַנְשֵׁי חַיִל וְחַכְמֵי חֲרָשִׁים. הֵם לָמְדוּ לָדַעַת אֶת שְׂפַת הַיְּוָנִים וְחָכְמָתָם, עַד כִּי עָזְבוּ מִפָּנֶיהָ אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִיָּה וְכִמְעַט נִשְׁכְּחָה כֻלָּהּ. אוּלָם בְּכָל זֹאת לֹא הִתְעָרְבוּ בַּגּוֹיִם, כִּי הָיְתָה לָהֶם קְהִלָּה לְבַד וְהָעוֹמְדִים בְּרֹאשָׁהּ דָּאֲגוּ לִשְׁמֹר עַל תּוֹרָתָם לְבַל תִּשָּׁכַח מִפִּי זֶרַע יַעֲקֹב. הֵם בָּנוּ לָהֶם בֵּית תְּפִלָּה גָּדוֹל מְאֹד, וְאֵלָיו בָּא קָהָל גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל. קוֹל הַחַזָּן לֹא הָיָה נִשְׁמַע בַּמֶּרְחָב הָרַב, אֲשֶׁר בְּבֵית הַתְּפִלָּה, וְעַל כֵּן כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הַחַזָּן אֶת הַבְּרָכָה הֵנִיף הַמְּשָׁרֵת בְּסוּדָר לְאוֹת, לְמַעַן יַעֲנֶה הַקָּהָל “אָמֵן”.

83. כָּל הָאֳמָנִים הָיוּ שָׁם לַאֲגֻדּוֹת, אֲגֻדּוֹת: אֲגֻדַּת חַיָּטִים לְבָד וְאֲגֻדַּת חָרָשֵׁי בַרְזֶל לְבָד. כָּל אֲגֻדָּה בָּחֲרָה מִקִּרְבָּהּ זָקֵן אֲשֶׁר נִהֵל אֶת כָּל עִסְקֵי הָאֲגֻדָּה. וּמָקוֹם הָיָה בְּבֵית הַתְּפִלָּה לְכָל אֲגֻדָּה לְבָד. וּכְבוֹא שָׁמָּה אוֹרֵחַ, וּפָנָה לוֹ אֶל הָאֲגֻדָּה אֲשֶׁר הוּא נִסְפַּח עָלֶיהָ עַל פִּי מְלַאכְתּוֹ, וּמָצָא שָׁם עֵזֶר וּתְמִיכָה לְכוֹנֵן אֶת מַצָּבוֹ. וּבְרֹאשׁ כָּל הַיְּהוּדִים עָמַד הַנָּשִׂיא, אֲשֶׁר הָיָה לְמֵלִיץ בֵּין הַיְּהוּדִים וּבֵין הַמֶּמְשָׁלָה.

וַיֹּאמֶר חוֹנִי לְהָקִים הֵיכָל לַייָ בְּמִצְרָיִם וּלְשָׁרֵת שָׁם בַּקֹּדֶשׁ כְּכֹהֵן גָּדוֹל, כַּעֲבוֹדַת יְיָ הַנְּהוּגָה בִּירוּשָׁלַיִם בְּזֶבַח וּמִנְחָה וּנְסָכִים. וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, כִּי יִמְצְאוּ לָהֶם מָקוֹם לַעֲבוֹד בְּשַׁלְוָה אֶת אֱלהֵיהֶם כְּמִנְהָגָם. תַּחַת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם לֹא יָכְלוּ לַעֲבוֹד אֶת יְיָ מֵחֲמַת רוֹדְפֵיהֶם פְּקִידֵי סוּרְיָה.

84. בְּעִיר הֵלִיּוֹפוֹלִיס בְּאֶרֶץ גּשֶׁן הוּקַם הַמִּקְדָּשׁ וְשָׁמָּה נָהֲרוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל קְצוֹת אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בָּרְחוּ מֵאֶרֶץ אֲבוֹתָם שֵׁרְתוּ בַּמִּקְדָּשׁ הַהוּא.

אָמְנָם רַבִּים מֵהַחֲסִידִים בִּיהוּדָה הִצְטַעֲרוּ עַל הַדָּבָר הֶחָדָשׁ הַזֶּה, כִּי אַךְ יְרוּשָׁלַיִם הִיא הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ יְיָ לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם. אַךְ לֹא הֵעִיזוּ לְהַטִּיל דֹּפִי בְּמַעֲשֵׂה אִישׁ גָּדוֹל כְּחוֹנִי. וּמַה גַם אַחֲרֵי כִּי בָעֵת הַהִיא שָׁבְתָה הָעֲבוֹדָה בִּירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי הַצַּר הַצּוֹרֵר אוֹתָם בְּאַרְצָם; וְעַל כֵּן שְׁלוֹם אֱמֶת הָיָה בֵּין הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּמִצְרַיִם וּבֵין הַיּוֹשְׁבִים בִּירוּשָׁלָיִם, כִּי גַם בְּעֵינֵי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּמִצְרַיִם הָיָה מִקְדֵּשׁ יְרוּשָׁלַיִם הָעִקָּר וּבֵית חוֹנִי טָפֵל.

85. אַחֲרֵי אֲשֶׁר שְׂפַת עֵבֶר נִשְׁתַּכְּחָה מִפִּי רַבִּים בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה וְלֹא יָכְלוּ לִלְמֹד תּוֹרָה מִמְּקוֹרָהּ הָעִבְרִי, עַל כֵּן נוֹעֲצוּ הַחֲכָמִים לְתַרְגֵּם אֶת כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לִיוָנִית, הַשָּׂפָה הַמְּדֻבֶּרֶת בְּפִיהֶם. בְּעֵינֵי רַבִּים הָיָה רַע הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי יָרְאוּ בְצֶדֶק פֶּן יַזְנִיחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת שְׂפַת אֲבוֹתָם וְיִסְתַּפְּקוּ בְּתַרְגּוּם הַיְּוָנִי; וּמִלְּבַד כִּי יְקָרָה בְעֵינֵיהֶם שְׂפַת קָדְשָׁם; יָדְעוּ הַחֲכָמִים כִּי אִי אֶפְשַׁר לְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַתַּרְגּוּם מַתְאִים עִם הַמָּקוֹר בְּכָל פְּרָטָיו. אֲבָל לֹא יָכְלוּ לְהִתְנַגֵּד לָזֶה, בִּרְאוֹתָם, כִּי אָמְנָם נָחוּץ הוּא הַתַּרְגּוּם בָּעֵת הַהִיא; וְרַבִּים מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים וַהֲמוֹן הָעָם הַמְחֻנָּכִים בִּשְׂפַת יָוָן כָּלָה יִדָּחוּ מֵעַמָּם אִם לֹא יֵדְעוּ מְאוּמָה מִתּוֹרַת יְיָ. גַּם מֵהַיְּוָנִים נִמְצְאוּ רַבִּים אֲשֶׁר קִנְּאוּ בַיְּהוּדִים וַיִּבְדוּ מִלִּבָּם שְׁקָרִים לִבְזוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן נָחוּץ הָיָה לְתַרְגֵּם אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לְהַרְאוֹת לָעַמִּים אֶת כָּל הַטּוֹב הַצָפוּן בָּהֶם. וְאַף אָמְנָם לֹא שָׁגוּ הַחֲכָמִים בָּרוֹאֶה, כִּי הַתַּרְגּוּם הֵבִיא טוֹבָה בְּמִקְצָת וְרָעָה בְּמִקְצָת: דֵּעוֹת הַיְּהוּדִים הִתְפַּשְּׁטוּ בֵּין הַיְּוָנִים עַל יְדֵי הַתַּרְגּוּם, אֲבָל הַיְּהוּדִים הִפְסִידוּ הַרְבֵּה, בְּחָשְׁבָם, כִּי דַי לָהֶם לִשְׁאֹב יְדִיעַת הַתּוֹרָה מֵהַתַּרְגּוּם הַיְּוָנִי, וְלֹא יָדְעוּ אֶת דֶּרֶךְ חַכְמֵי הַתּוֹרָה וּבֵאוּרֵיהֶם; וְעַל כֵּן שָׁגוּ מְאֹד לֵאמֹר, כִּי כָל הַתּוֹרָה הִיא רַק מָשָׁל וְחִידָה וַיִּדְחוּ אֶת הַפְּשַׁט הַפָּשׁוּט כֻּלּוֹ מִפְּנֵי הַדְּרָשׁוֹת הַנִּפְתָּלוֹת שֶׁדְּרָשׁוּהָ עַל פִּי חָכְמַת הַיְּוָנִים.

חָכְמַת הַיְּוָנִים יָפָה הָיְתָה רַק בִּזְמַנָּהּ, וְהַתּוֹרָה יָפָה גַם הַיּוֹם, וּמֵעֶרְכָּהּ לֹא יִגָּרַע עַד דּוֹר אַחֲרוֹן.

 

שאלות לתלמידים    🔗

8– 1. מי מלך בפרס בימי בלשצר? – באיזה תחבלה לכד כרש את בבל? – מה בקשו השרים היהודים מאת כרש? – מי היה בראש העולים מבבל ליהודה? – כמה בתי אבות שבו אל ארץ אבותם? – מה חשב העם על אדות זרבבל? – מה עשו הגולים אשר נשארו בגלותם? – איך הביטו עמי הנכר על שיבת ישראל? – איזה עם קם לשטן ליהודים בבנין הבית? – מדוע חרה אף השמרונים ביהודים? – מדוע לא רצו היהודים בהשתתפות מלך אחרי כרש? – מה צלח ביד שונאי ישראל בימי קמביז? – עד מתי שבתה עבודת הבית? – על מה הוכיח חגי הנביא את ראשי העם? – עד מתי לא צלחה הפעם שטנת הכותים להשבית את בנין הבית? – באיזו שנה אחרי חרבן הבית הראשון נבנה הבית השני? – מה היתה אחרית העיר בבל? – מה היה אחרי כן יחס הכותים אל ישראל ולהפך? – מה היתה סבת התקרבות רבים מישראל אל הכותים? – מה היו תוצאות ההתקרבות הזאת? – מה היה מנהג הכהנים אחרי מות יהושע בן יהוצדק? – מי הוכיח את הכהנים על דרכיהם? – מה היה המצב המוסרי של הכהנים ועשירי העם? –

13 – 9. מי היו הנביאים האחרונים בישראל? – מי מלא את מקום עזרא מאת המלך ארתחששתא? – מה תוכן הפקודה אשר נתן המלך ביד עזרא? –ממי מנע עזרא כבוד בבואו ירושלימה ואת מי כבד לעיני העם? – למה נתן עזרא יתרון על הכהנה? – על מי ועל מה התאוננו החרדים באזני עזרא? – מה עשה עזרא אחרי שמעו על דבר מעשי בנ"י הרעים? – מה יעץ שכניה בן יחיאל לעזרא? – מה עשו השמרונים אחרי שמעם על דבר תקנות עזרא? –

19 – 14. מי קם אחרי עזרא לתשועת ישראל? – מי היה נחמיה? – איך נודע לו מצב ירושלים הרע? – מה בקש נחמיה מאת המלך? – איזה משרה ביהודה שם עליו המלך? – מה היתה ראשית מעשהו בבואו ירושלימה? – באיזה תחבלה עבד עם אנשיו את עבודתו בבנין החומה? – מה היתה השתדלות נחמיה? – באיזה אופן הגדיל כבוד העיר הקדושה בעיני העם? – מה היה תוכן האמנה אשר כרת את העם? – מה היתה התאוננות העניים באזני נחמיה? – איך התנהג עם העם בימי ממשלתו? – מה היו פעולות ערא במקצעות דת ודין? –

25 – 20. כמה תקנות תקנו עזרא ונחמיה ומה הנה? – במה התעסקו אנשי כנסת הגדולה ומה הן תקנותיהם? – מדוע תקנו להפטיר בנביאים? – מדוע בנו למו השמרונים מקדש לבד על הר גרזים? – איה ישכנו עתה שרידי הכותים וכמה בתי אבות יש מהם? – איך היה יחס חכמי ישראל אל מנהגי הפרסים? – מה גרם להמצאת חקים מבדילים בין ישראל לעמים? – מי היו המושלים האמתים בעם ישראל? – מה היה יחס מלכי פרס אל הנהגת ישראל המדינית והדתית? – מה היה לעם בגבולין במקום הקרבנות? – מה היה מצב היהדות? – מה הן פעולות אנשי כנה"ג בספרת ישראל? – מה היה מצב ישראל המדיני תחת ממשלת מלכי פרס? – מה היא סבת הצרה אשר באה על היהודים בסוף ממלכת פרס? – מי משרי פרס התפרץ אל המקדש? – מה הענש אשר שם בגואס על יהודה? –

28 – 26. מי שם קץ למלכות פרס? – איך קבלו היהודים את פני אלכסנדר בירושלים? – מה החסד אשר עשה אלכסנדר ליהודים ביהודה ובבבל? – איזה עיר בנה אלכסנדר במצרים ואת מי הושיב בה? – במה העירו הכותים את חמת אלכסנדר עליהם? – במה ענש אלכסנדר את השמרונים? – לאיזה חבל נספחה ארץ ישראל? –

40 – 29. מי מלך אחרי אלכסנדר? – מי מרד בפרקידוס? – על מי עלה תלמי מלך מצרים להלחם? – מדוע לא נתנו ראשי ירושלים לתלמי לבוא העירה? – איך צלחה בידו להתפרץ אל העיר? – מה היה מצב בני יהודה במשך מלחמות מקדון ומצרים? – לנחלת מי היתה סוף סוף ארץ יהודה? – איך התנהג תלמי הראשון עם היהודים? – מה היה יחס הסופרים המצרים אל היהודים? – מי היה הכהן הגדול בימים ההם? – במה זכה שמעון הצדיק לשם טוב בספרתנו העתיקה? – מה היו התוצאות המוסריות מהתקרבות היהודים אל היונים? – איך התנהגו אז חסידי ישראל? – מה היתה הפרישות בספרו? – איך התנהג תלמי פלדלפוס עם היהודים? – מה המקרה הנכבד בספרות ישראל שקרה אז? – מי היה לכהן גדול בימי תלמי אֵאֶרגטוס? – מה עשה חוניו הכהן? – מי התיצב לפני המלך מצרים? – מי היה לחוכר המסים בחילת-סוריה? – כמה שנים היה יוסף לחוכר המסים ומה היו התוצאות המוסריות של חכירתו? – מה היה המצב בירושלים אחרי מות יוסף? – במי נלחם תלמי פלופטור? – מדוע קצף תלמי על היהודים? – מה היו גזרותיו אשר הוציא על היהודים? – באיזה תחבלה חפץ להרג את כל היהודים אשר במצרים ואיך נצולו ממות? –

55 – 41. מי לקח את ארץ ישראל מיד מלכי מצרים אחרי מות פלופטור? – איך התנהג אנטיוכס השלישי עם היהודים? – מי מלך אחרי אנטיוכס הג‘? – איזה מפלגה קמה אז ביהודה ומי עמד בראשה? – מי התנגד להמתיונים? – מה הגיד שמעון הפקיד לאולוניוס הנציב? – מי בא אל היכל ה’ לקחת את אוצרו? – למה נסע חוניו אל סיליקוס? – מי מלך אחרי סיליקוס בסוריה? – מה עשו החרדים למען הגן על תורתם ואמונתם? – מי עמד אז בראש המתיונים? – בדבר מה השתדל יהושע אחי חוניו? – אנה נסע חוניו בן חוניו? – מה שם הסופר שקם בעת ההיא? – מה הספר אשר השאיר אחריו בן סירא? – איך הסב יהושע הכהן הגדול את שמו ליונית? – איזו תקנות תקן יזון בירושלים? – מה חפצו עוד המתיונים? – את מי עוררו לכהן תחת יזון? – איך הטה מנלס את לב אנטיוכס לשימהו לכהן גדול? – מה היה מעשה אנטיוכס זה בעיני העם? – במה שלם מנלס את המס לאנטיוכס? – ע“י איזו ערמה נהרג חוניו? – מה היה דבר הריב בין מנלס ובין היהודים? – מה היתה השמועה אשר נפצה בירושלים? – מה עשה אנטיוכס ליהודים בשובו ממצרים? מה הדבה אשר הוציא אנטיוכס על אמונת היהודים? – מי הוסיף עוד אחרי כן להכות ביהודים? – מה היו העצות אשר יעץ מנלס את אנטיוכס? – מה העמידו היונים במקדש? – מה היו הרדיפות אשר רדף אנטיוכס את אמונת ישראל? – מה תספר המסרת ע”ד האשה ושבעת בניה? – מה קרה לאלעזר הזקן? – מה קרה לאלף היהודים אשר נחבאו במערה? – איזו תקופה באה אח"כ ליהודים? –

72 – 56. מה שם אבי משפחת החשמונאים ואיה גר? – מי היה מתתיהו ומה שם בניו? – מה היתה סבת מרד החשמנאים? – מה היא התקנה הראשונה שתקן מתתיהו בעניני מלחמה? – מי היה לראש הגדוד אחרי מות מתתיהו? – מה היה מצב מלחמות החשמנאים הראשונות? – מי יצא לקראת יהודה המכבי? – מה היתה אחרית המלחמה באפולוניוס? – מה חפץ אנטיוכס לעשות בשמעו את דבר נצחון יהודה? – את מי שלח אנטיוכס שנית להלחם במורדס? – מה היה מצב רוח היהודים בהודע להם בוא חיל אנטיוכס? – מה היתה ערמת יהודה המכבי במלחמתו? – באיזה אופן נצח יהודה את גרגיאש? – מי חדש עוד את המלחמה עם יהודה? – כמה אנשים היו במחנה ליזיאש וכמה במחנה יהודה? – מי נצח את מי? – מה היתה פעולת יהודה הראשונה אחרי נצחו את ליזיאש? – מה נקבע לדורות לזכר הטהר המקדש? – מי התגר עוד מלחמות ביהודים? – מה עשו יוני יפו ליהודים? – איך נקם יהודה את דם אחיו? – מה עשה יהודה בנשק ובשלל אשר נפל בידו? – מה היתה אחרית אנטיוכס אֶפיפנוס? – מי היה המושל בעם סוריה אחריו? – מדוע יצא ליזיאש עוד הפעם לקראת יהודה? – מה היתה סבת מות אליעזר אחי יהודה? – מאיזו סבה מהר ליזיאש לכרת ברית עם יהודה? – מי גזל את ממלכת סוריה מיד אאפטור? – מי הלשין לפני דימיטריאוס על החשמנאים? – את מי שם דמטריוס לכהן גדול? – איך התנהג יויקים את תמידי העם? – את מי שלח דמטריוס להשקיט המרד ביהודה? – מי יצא כמנצח מהמלחמה הזאת? – את מי כרת יהודה ברית? – את מי שלח דמטריוס תחת נקנור המומת להלחם ביהודה? – בכמה אנשים התחזק יהודה נגד חיל בכחידס? – מה היתה אחרית המלחמה הזאת ויהודה המכבי? –

80 – 73. מה היה מצב החסידים אחרי מות יהודה? – מה חשבו החסידים לעשות? – מי היה למושל תחת יהודה המכבי? – במה הציק יונתן לבכחידס? – מה היו פעולות יונתן אחרי כרתו ברית עם בכחידס? – מי התקומם נגד דמטריוס? – איך התנהגו דמטריוס ואלכסנדר בלס עם יונתן? – את מי כרת יונתן ברית? – מה היתה אחרית בלס? – מפני מה פחדו היהודים? – מה היה יחס יונתן ודמטריוס השני איש לרעהו? – מדוע חרה ליונתן על דמטריוס השני? – את מי עזר יונתן למלך בסוריה? – מה היו הפעולות אשר פעל יונתן בקרב עמו? – מה היתה מגמת טריפון ומה עשה ליונתן? – מי היה למושל תחת יונתן הכלוא? – באיזה תנאים חפץ שמעון להתפשר עם טריפון? – מה עשה טריפון אחרי ההתפשרות? – מה היתה אחרית יונתן ובניו? – מה עשה שמעון למען נקום נקמת אָחיו ובניו? – לאיזו גדולה זכה שמעון? – איך החל העם לספור את מספר השנים? – מה עשו היהודים לאות גאולת העם? – מה חרתו בני ישראל על לוחות הנחשת? – מדוע לא קראו בנ"י את שמעון בשם “מלך”? –

84 – 81. מתי החלו בנ"י להתישב במצרים? – מדוע גדל במצרים ישוב היהודים? – את מי נשא תלמי פילומטר? – באיזה עיר במצרים ישבו יהודים רבים? – מה היה מצב היהודים באלכסנדריה המוסרי והחמרי? – מה היה משפט אמני היהודים במצרים? – מי עמד בראש כל היהודים במצרים? – מה הקים חוני במצרים? – באיזו עיר הוקם מקדש חוני? – מה היה בנין המקדש הזה בעיני החסידים? – מה היה מצב ידיעת שפת עבר בין יהודי מצרים? – מה היתה עצת החכמים להפיץ ידיעת התורה במצרים? – מה הכריח את החכמים לתרגם את התורה יונית? –מה הטובה ומה הרעה אשר הגיעו ליהודי מצרים מהתרגום? –