א. יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס.    🔗

1. עַם יִשְׂרָאֵל פָּרַק אֶת עֹל הַמְּלָכִים הַזָּרִים מֵעַל צַוָּארוֹ, לֹא שָׁלַח עוֹד מִנְחָה אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא שִׁלֵּם עוֹד מַס לְמַלְכֵי סוּרְיָה. בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַחַשְׁמוֹנָאִים וְיֶתֶר הַחֲסִידִים קָנוּ בְּנַפְשָׁם אֶת הַחֵרוּת לְעַמָּם. שִׁמְעוֹן הָאַחֲרוֹן בִּבְנֵי מַתִּתְיָהוּ הָיָה לְנָשִׂיא וְתֵשַׁע שָׁנִים מָשַׁל בְּעַמּוֹ. בְּכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר מָשַׁל יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּשָׁלוֹם אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ. הָאִכָּר חָרַשׁ חֲרִישׁוֹ בְּהַשְקֵט וּבְבִטְחָה, הָאָרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה – אֶת פִּרְיוֹ. הַזְּקֵנִים בִּלּוּ שְׁאֵרִית יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים וְהַבַּחוּרִים הִתְעַלְּסוּ בְּעֹז גְּבוּרָתָם וְהִתְהַדְרוּ בַּתִּפְאֶרֶת עֻזָּם בַּמִּלְחָמָה.

2. אָמְנָם כִּי מֶלֶךְ סוּרְיָה, אַנְטְיוֹכֶס סִידֵטֶס, אַחֲרֵי נָצְחוֹ אֶת טְרִיפוֹן, רוֹצֵחַ נֶפֶשׁ יוֹנָתָן, נִסָּה עוֹד הַפַּעַם לְהָבִיא אֶת יְהוּדָה תַּחַת עֻלּוֹ, וַיִּשְׁלַח חַיִל רָב בְּיַד שַׂר צְבָאוֹ קֵנְדֵבֵיוֹס הַהוֹרְקַנִי לְהִלָּחֵם בִּיהוּדָה; אַךְ יוֹחָנָן וִיהוּדָה בְנֵי שִׁמְעוֹן עִם צִבְאוֹתָם קִדְּמוּ פְּנֵיהֶם וַיַכּוּ בָהֶם מַכָּה רַבָּה וַיְגָרְשׁוּם מִן הָאָרֶץ. וּמֵהַיּוֹם הַהוּא נִקְרָא יוֹחָנָן בְּשֵׁם יוֹחָנָן־הוֹרְקָנוֹס עַל נָצְחוֹ אֶת קֵנְדֵבֵיוֹס הַהוֹרְקָנִי.

3. וּכְטוֹב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ חַיִל גַּם בְּתוֹרַת יְיָ, וּמְשׁוֹרְרִים רַבִּים קָמוּ אָז בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּתְבוּ שִׁירֵי קֹדֶשׁ לְהוֹדוֹת לַיְיָ בְּעַד הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַצִּיל אֶת עַמּוֹ מֵעֹל זָרִים. וְחַכְמֵי הַתּוֹרָה נוֹסְדוּ יַחַד וַיִּקָּרְאוּ בְשֵׁם “בֵּית דִּין הַחַשְׁמוֹנָאִים”, כִּי בְרֹאשׁוֹ עָמַד הַנָּשִׂיא הַחַשְׁמוֹנָאִי.

אוּלָם שִׁמְעוֹן לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים עַל מֶמְשַׁלְתּוֹ, כִּי תַּלְמַי חֲתָנוֹ קָשַׁר עָלָיו וַיַּהַרְגֵהוּ, אוֹתוֹ וְאֶת שְׁנֵי בָנָיו, יְהוּדָה וּמַתִּתְיָהוּ¹.

4. וַיְהִי יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס לְמוֹשֵׁל בִּיהוּדָה תַּחַת אָבִיו. בְּיָמָיו יָרְדָה מַמְלֶכֶת סוּרְיָה וַתִּשָּפֵל מְאֹד. וְלֹא יָרֵא עוֹד יוֹחָנָן מִפָּנֶיהָ; וְעַל כֵּן הִתְחַזֵּק לְהַרְחִיב אֶת גְּבוּל מֶמְשַׁלְתּוֹ. וַיַּךְ אֶת הַשֹּׁמְרוֹנִים וַיַּהֲרֹס אֶת בֵּית מִקְדָּשָׁם אֲשֶׁר עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הָעִיר שֹׁמְרוֹן הֶחֱרִיב, וַיָּצַר עַל מִבְצְרֵי אֱדֹם, וַיָּטֶל עֲלֵיהֶם אִם לַעֲזֹב אֶת אַרְצָם אִם לְהִתְיַהֵד. וַיְהִי כִּי לֹא רָצוּ הָאֲדוֹמִים לַעֲזֹב אֶת אַרְצָם וַיָּבוֹאוּ לְמַרְאִית עַיִן בִּבְרִית הַיְּהוּדִים.

5. מָה רָאָה יוֹחָנָן, כִּי בָא לְהָבִיא עַם זָר בִּבְרִית אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל? אֵין זֹאת, כִּי אִם הָרְדִיפוֹת הָעֲצוּמוֹת אֲשֶׁר סָבְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַד אֱמוּנָתָם מִימֵי אַנְטְיוֹכֶס, הֵמָּה הִשְׁכִּינוּ אָז בִּלְבַב יִשְׂרָאֵל מַשְׂטֵמָה עַזָּה לֶאֱמוּנַת בְּנֵי הַנֵּכָר. וּמִלְּבַד זֶה הִרְבּוּ הָאֲדוֹמִים תָּמִיד לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן אָמְרוּ כִּי בְתַחְבֻּלָה כָזֹאת יִתְאַחֲדוּ הָאֲדוֹמִים עִמָּם וְיַחְדְּלוּ מֵהָרֵעַ. אוּלָם הַתַּחְבֻּלָה הַזֹּאת לֹא הוֹעִילָה, וְעוֹד הֵרֵעָה, כִּי מֵאָז הָיְתָה שִׂנְאַת הָאֲדוֹמִים לְיִשְׂרָאֵל כְּבוּשָׁה בְלִבָּם וּלְעֵת קֵץ הָיְתָה כְּצָרַעַת מַמְאֶרֶת לְבֵית יַעֲקֹב.

6. בָּעֵת הַהִיא, כַּאֲשֶׁר הִתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל עַל אוֹיְבָיו מִבְּנֵי הַנֵּכָר, וְהִנֵּה מְרִיבָה קָמָה בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל, מְרִיבָה אֲשֶׁר כִּמְעַט שָׂמָה לְאַל אֶת כָּל נִצְחוֹנוֹת הַחַשְׁמוֹנָאִים, וְזֶה הַדָּבָר: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכְּבָר נֶחְלְקוּ לְשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת: אִסִּיִּים, צְדוּקִים וּפְרוּשִׁים.

הַפְּרוּשִׁים הָיוּ רֹב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הֵם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם פְּרוּשִׁים, יַעַן כִּי בִימֵי עֶזְרָא נִבְדְּלוּ מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; כִּי לַאֲשֶׁר יִקְרָא הָעִבְרִי “בָּדוּל” יִקְרָא הָאֲרָמִּי “פָּרוּשׁ”. מֵהַפְּרוּשִׁים יָצְאוּ חַכְמֵי הָעָם אֲשֶׁר עָסְקוּ בַתּוֹרָה בְּאַהֲבָה רַבָּה וַיִּשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל כֹּחָם לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים וּלְהָפִיץ דַּעַת הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל.

הַצְּדוּקִים הָיוּ אֲצִילֵי הָעָם, מִגֶּזַע הַכֹּהֲנִים בְּנֵי צָדוֹק וּשְׁאָר הַשָּׂרִים הַפְּקִידִים וְשָׂרֵי הַצְּבָאוֹת אֲשֶׁר נִלְווּ אֶל הָאֲצִילִים הָהֵם. וְהֵם נִבְדְּלוּ מֵהַפְּרוּשִׁים וְלֹא אָבוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת תּוֹרַת חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים, וְיֹאמְרוּ כִּי אֵין לָהֶם רַק תּוֹרַת מֹשֶׁה בִּלְבָד. גַּם כִּחֲשׁוּ בֶּאֱמוּנַת הָעָם, אֲשֶׁר יַאֲמִין כִּי יְיָ מַעֲנִישׁ אֶת הָרְשָׁעִים וּמֵיטִיב לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי הֵם מָצְאוּ תַעֲנוּגִים רַבִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וַיְהִי הָעוֹלָם הַבָּא אַךְ לְמוֹתָר בְּעֵינֵיהֶם; וּמַה גַם כִּי הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ הַבָּאִים אַחַר הַמָּוֶת אֵינָם כְּתוּבִים מְפֹרָשׁ בְּתוֹרַת מֹשֶׁה. וְהָאִסִּיִים הָיוּ נְזִירִים וַחֲסִידִים מוּפְלָגִים, וְדָבָר לֹא הָיָה לָהֶם עִם הֲלִיכוֹת הַמְּדִינָה.

7. הָאִסִּיִים קִיְמוּ בִּזְהִירוּת רַבָּה כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה וּבִפְרַט דִּינֵי הַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה. וּמִיִּרְאָתָם פֶּן יִטָּמְאוּ, נִבְדְּלוּ מִכָּל בְּנֵי הָאָדָם וְיִּהְיוּ לְחֶבְרָה נִבְדָּלָה מֵהַקָּהָל. הֵם שָׂמוּ לָהֶם לְחֹק: שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלָּךָ שֶׁלִּי, כִּי רְכוּשָׁם הָיָה רְכוּשׁ חֶבְרָתָם כֻּלָּהּ. וַיְהִי בְּלֶכֶת אִישׁ מֵהָאִסִּיִּים מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ לְעִיר אַחֶרֶת, וּבָא אֶל אֶחָיו בְּנֵי חֶבְרָתּוֹ לָשֶׁבֶת עִמָּם; עִמָּם אָכַל, עִמָּם שָׁתָה וְעִמָּם עָשָׂה עֲבוֹדָה. הֵם לֹא הוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם דְּבַר שֶׁקֶר וְנִזְהֲרוּ מֵהִשָּׁבֵעַ גַּם שְׁבוּעַת אֱמֶת. בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר טָבְלוּ בַמַּיִם לְהַעֲבִיר טֻמְאָה מֵעֲלֵיהֶם וּבְטֶרֶם הִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת הַשַּׁחַר לֹא הוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם דְּבַר־חֹל. אֲכִילָתָם נֶחְשְׁבָה לָהֶם כַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים, הַשֻּׁלְחָן הָיָה בְעֵינֵיהֶם כְּמִזְבֵּחַ וְלַחְמָם כְּקָרְבָּן. דּוּמָם יָשְׁבוּ עַל הַשֻּׁלְחָן וַיֹּאכְלוּ בְּחֶרְדַת־קֹדֶשׁ.

8. בְּיִחוּד הִתְחַזְּקָה הַכִּתָּה הַזֹּאת עַל יְדֵי הָרְדִיפוֹת אֲשֶׁר נִרְדְּפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מַלְכֵי סוּרְיָה, כִּי אָז רָאוּ רַבִּים אֲשֶׁר הַצַּדִּיק בְּצִדְקָתוֹ יִגְוָע, וְהָרָשָׁע בְּרִשְעָתוֹ יַצְלִיחַ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ: הֶבֶל הוּא הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין טוֹב לָאָדָם, כִּי אִם לַהֲפֹךְ עֹרֶף לוֹ וּלְכָל חֲמוּדוֹתָיו וְלַעֲלוֹת בְּמַחֲשָׁבָה אֶל שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לְהִתְעַסֵּק בְּסוֹדוֹת וְרָזֵי עוֹלָם. וְהָמוֹן הָעָם הֶאֱמִין בָּהֶם, כִּי קְדוֹשִׁים הֵם.

9. עִם הָאִסִּיִּים לֹא בָאוּ הַפְּרוּשִׁים בְּרִיב, אַף כִּי לֹא הָיְתָה דַעְתָּם נוֹחָה מִפְּרִישׁוּתָם הַיְתֵרָה וּמֵהַזָּיוֹתֵיהֶם; וְאַךְ לִפְעָמִים לָעֲגוּ לָהֶם וַיִּקְרְאוּם בְּשֵׁם “חֲסִידִים שׁוֹטִים”. גַּם כִּתָּתָם הָיְתָה קְטַנָּה מְאֹד, כִּי הֵם לֹא קִבְּלוּ בְחֶבְרָתָם רַק מְתֵי מִסְפָּר, אֲשֶׁר נִבְחֲנוּ בָּרִאשׁוֹנָה אִם יוּכְלוּ לִחְיוֹת חַיֵּי נְזִירוּת וּקְדוּשָׁה. אֲבָל נֶגֶד דֵּעוֹת הַצְּדּוּקִים קָשְׁרוּ הַפְּרוּשִׁים תָּמִיד מִלְחָמָה. אֶפֶס כָּל עוֹד אֲשֶׁר קָשְׁתָה יַד מַלְכֵי סוּרְיָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹד לֹא גָדְלָה הַמְּרִיבָה בֵּין הַכִּתּוֹת. גִּבּוֹרֵי הָאֻמָּה, הַחַשְׁמוֹנָאִים וַחֲבֵרֵיהֶם, לֹא הָיוּ מֵהָאֲצִילִים הָעֲשִׁירִים, כִּי אִם מִבְּנֵי הָעָם, וְעַל כֵּן עוֹד הָיוּ אָז הַצְּדוּקִים נִכְנָעִים מִפְּנֵיהֶם וַיְכַחֲשׁוּ לָהֶם.

10. גַּם יוֹחָנָן הֶחֱזִיק רוֹב יָמָיו בְּתוֹרַת הַפְּרוּשִׁים וְיַחַד עִם חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים תִּקֵּן תַּקָּנוֹת טוֹבוֹת רַבּוֹת. הֵם, חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים, הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין, אֲשֶׁר תְּעוּדָתוֹ הָיְתָה לָחֹק חֻקִּים חֲדָשִׁים, לִשְׁפֹּט בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת. אֶל הַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם פָּנוּ הַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר בְּעָרֵי הַשָּׂדֶה לִשְׁפֹּט בְּכָל דָּבָר קָשֶׁה.

אַךְ בִּימֵי הַשָּׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר הוּנַח לְיִשְׂרָאֵל מִמַּלְכֵי סוּרְיָה, הִתְחַזְּקָה כִּתַּת הַצְּדּוּקִים וַיָּחֵלוּ לְהִתְגָּרוֹת בַּפְּרוּשִׁים. הָאֲצִילִים הַמִּתְגָאִים בְּעָשְׁרָם וְיִחוּסָם חָבְלוּ תַחְבֻּלּוֹת לָקַחַת אֶת רֶסֶן הַמֶּמְשָׁלָה בְּיָדָם, וְעַל כֵּן הִשְׁתַּדְּלוּ תָמִיד לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ הַפְּרוּשִׁים בְּעֵינֵי הַנָּשִׂיא וּלְהַטּוֹת אֲלֵיהֶם אֶת לְבָבוֹ.

11. אַחֲרֵי הַכּוֹת יוֹחָנָן אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שָׁב יְרוּשָׁלַיְמָה כִּמְנַצֵּחַ, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה גָּדוֹל לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, וְיִקְרָא לְרָאשִׁי הַפְּרוּשִׁים וְהַצְּדוּקִים לָבוֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה; וּכְטוֹב לֵב הַמְּסֻבִּים בַּיַּיִן קָרָא הוֹרְקָנוֹס: “מִי הָאִישׁ הַיּוֹדֵעַ בִּי דָּבָר רָע, יַגִּיד נָא עַתָּה בְּפָנַי”. לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָם אִישׁ אֶחָד מֵהַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמַר: “רַב לְךָ כֶּתֶר מַלְכוּת, הַנַּח כֶּתֶר הַכְּהֻנָּה לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן”. וַיִּתֵּן טַעַם לִדְבָרָיו, כִּי נִשְׁמַע אֲשֶׁר אִמּוֹ נִשְׁבָּה בְּמוֹדִיעִים וּבֶן הַשְּׁבוּיָה פָּסוּל לִכְהֻנָּה. וַיִּחַר לְיוֹחָנָן עַל הַדָּבָר הַזֶּה מְאֹד וְהַצְּדוּקִים עוֹד הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַגְדִּיל אֶת חֲמָתוֹ. וַיַגֵּשׁ יוֹחָנָן אֶת מִשְׁפָּטוֹ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין וַיַחְקְרוּ וְהִנֵּה שְׁמוּעַת שֶׁקֶר הִיא בִּדְבַר אֵם הוֹרְקָנוֹס, וַיּוֹצִיאוּ אֶת מִשְׁפַּט הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר אֶת הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת לְהַלְקוֹתוֹ אַרְבָּעִים מַלְקוֹת, כְּדִין הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ.

12. אָז בָּאוּ הַצְּדוּקִים וַיֹּאמְרוּ לְיוֹחָנָן: רְאֵה מָה נָּקֵל הוּא כְּבוֹדֶךָ בְּעֵינֵי הַפְּרוּשִׁים, כִּי אַחַת הִיא בְּעֵינֵיהֶם: הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל אִישׁ הֶהָמוֹן אוֹ עַל הַנָּשִׂיא וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. וַיִּחַר אַף יוֹחָנָן בַּפְּרוּשִׁים וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם מֵהַסַּנְהֶדְרִין, וַיָשֶּׂם תַּחְתֵּיהֶם שׁוֹפְטִים מֵהַצְּדוּקִים, וְגַם הִרְחִיק אֶת הַפְּרוּשִׁים מִכָּל שְׂרָרָה בַּמְּדִינָה. וֵיָּשֶּׂם אֶת הַצְּדוּקִים לְאַלּוּפֵי הָעָם. וַיִבְגֹּד בְּבַעֲלֵי בְּרִיתוֹ הַפְּרוּשִׁים וַיִּלָּוֶה אֶל כִּתַּת הַצְּדוּקִים עוֹכְרֵי עַמָּם.

הוֹרְקָנוֹס מָשַׁל בִּיהוּדָה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָּיָמָת² וַיִּמְשֹׁל תַּחְתָּיו אֲרִיסְתֻּבּוּל בְּנוֹ שָׁנָה וְיָמִים מִסְפָּר. וּבְמוֹת אֲרִיסְתֻּבּוּל³ מָשַׁל תַּחְתָּיו אָחִיו הַצָּעִיר – יוֹנָתָן אוֹ אַלֶּכְּסַנְדֵּר יַנַּאי.

ב. אַלֶּכְּסַנְדֵּר יַנַּאי וּשְׁלוֹמִית אַלֶּכְּסַנְדְּרָה.    🔗

13. אַלֶּכְּסַנְדֵּר יַנַּאי הָיָה בֶּן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּשִבְתּוֹ עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת וְעֶשְׂרִים וָשֶׁבֵע שָׁנָה מָשַׁל; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ שְׁלֹמִית אוֹ אַלֶּכְּסַנְדְּרָה, אֲחוֹת שִׁמְעוֹן בֵּן שָׁטַח, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים.

תֵּשַׁע הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת בִּלָּה אַלֶּכְּסַנְדֵּר יַנַּאי בְּמִלְחָמוֹת, מִבְּלִי הִתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי הַמְּדִינָה פְּנִימָה. וְהַכֹּל הָיָה נָהוּג כְּמֵאָז: הַצְּדוּקִים הָיוּ חַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין וּבַעֲלֵי הַשְּׂרָרָה. וְהַפְּרוּשִׁים הִתְנַגְּדוּ לָהֶם בְּכָל עֹז וַיִתְאַמְּצוּ לְהָדְפָם מִשְּׂאֵתָם, עַד כִּי הִצְלִיחַ בְּיַד שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לְגָרֵשׁ אֶת הַצְּדוּקִים מִלִּשְכַּת הַגָּזִית (מְקוֹם מוֹשַׁב הַסַּנְהֶדְרִין.)

14. אַךְ עַד מְהֵרָה נִסְפַּח גַּם יַנַּאי אֶל כִּתַּת הַצְּדוּקִים וַיַּהֲרֹג רַבִּים מֵהַפְּרוּשִׁים, וְרַבִּים מֵהֶם נָסוּ, וְגַם שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח נֶאֱנַס לִבְרֹוחַ וּלְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט. הַמִּלְחָמָה בֵּין הַצְּדוּקִים וְהַפְּרוּשִׁים הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד, וַחֲלָלִים רַבִּים נָפְלוּ מִשְׁתֵּי הַכִּתּוֹת.

15. יַנַּאי בָּנָה מִבְצָרִים גְּדוֹלִים עַל יַד הַיַּרְדֵּן וְיָם הַמֶּלַח וַיִּקְרָא לָהֶם שֵׁם “טוּר מַלְכָּא”.

עַל הַמַּטְבֵּעוֹת אֲשֶׁר טָבַע בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה חָקוּק בִּכְתָב עִבְרִי: “יוֹנָתָן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְחֶבֶר ⁴הַיְּהוּדִים”; אַךְ עַל הַמַּטְבֵּעוֹת אֲשֶׁר טָבַע אַחֲרֵי כָבְשׁוֹ עָרִים רַבּוֹת מֵעָרֵי הַיְּוָנִים הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם “מֶלֶךְ”, וְעַל הָעֵבֶר הָאֶחָד כְּתֹבֶת עִבְרִית וְעַל הַשֵּׁנִי יְוָנִית.

16. יַנַּאי חָלָה וַיָּמָת⁵ בִּשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים לִימֵי חַיָּיו. יוֹם מוֹת יַנַּאי הָיָה יוֹם שִׂמְחָה לְיִשְׂרָאֵל. יֵשׁ אוֹמְרִים אֲשֶׁר לִפְנֵי מוֹתוֹ הִתְוַדָּה יַנַּאי עַל עֲוֹנוֹ וּבְצַותוֹ לִשְׁלֹמִית אַלֶכְּסַנְדְּרָה אִשְׁתּוֹ לִמְשֹׁל עַל הָעָם נָתַן לָהּ עֵצָה טוֹבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַפְּרוּשִׁים. וַתִּמְּלֹךְ שְׁלֹמִית עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים. הִיא הָיְתָה אִשָּׁה חֲכָמָה וַתֵּדַע לְנַהֵל אֶת מַלְכוּתָהּ בְּהַשְׂכֵּל וָדָעַת.

17. שְׁנֵי בָנִים הָיוּ לָהּ – הוֹרְקָנוֹס וַאֲרִיסְתֻּבּוּל. אֶת הוֹרְקָנוֹס בְּכוֹרָהּ שָׂמָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וְאֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל – לְשַׁר הַצָּבָא. אַךְ הוֹרְקָנוֹס הָיָה גֶבֶר לֹא יִצְלָח, וְעַל כֵּן כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיְתָה אִמּוֹ בַּחַיִּים לֹא הִתְעָרֵב בְּעִנְיָנֵי הַמְּדִינָה. וַאֲרִיסְתֻּבּוּל הָיָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה, אַךְ בְּסִדְרֵי הָעָם פְּנִימָה לֹא הִתְעָרֵב גַּם הוּא.

18. בְּיָמֶיהָ הִתְנַשְּׂאוּ הַפְּרוּשִׁים מִשִּׁפְלוּתָם וַיִּתְגַבְּרוּ עַל הַצְּדוּקִים. בְּרֹאשׁ הַפְּרוּשִׁים עָמַד אָז שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אָחִיהָ, אִישׁ אֲשֶׁר כְּאֵלִיָהוּ הַתִּשְׁבִּי קִנֵּא לְתוֹרַת יְיָ, רוּחוֹ – לֶהָבָה וּרְצוֹנוֹ – סֶלַע אֵיתָן. הוּא לֹא סָר מֵחֹק הַתּוֹרָה כִּמְלֹא הַשַּׂעֲרָה. עֵדֵי שֶׁקֶר בָּאוּ וַיָּעִידוּ עַל בְּנוֹ, כִּי עָשָׂה חֵטְא וַיּוֹצִיאוּ הַסַּנְהֶדְרִין דִּינוֹ לָמוּת, וּבְטֶרֶם הוֹצִיאוּהוּ לַהֹרֵג הִתְוַדּוּ הָעֵדִים כִּי שֶׁקֶר עָנוּ בוֹ; אַךְ שִׁמְעוֹן לֹא סָמַךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהַצִּיל אֶת בְּנוֹ, יַעַן כִּי עַל פִּי הַחֹק: אֵין הָעֵדִים יְכוֹלִים לַחֲזֹר מִדִּבְרֵיהֶם אַחַר שֶׁנִּגְמַר הַדִּין. וַיִּכְבֹּשׁ שִׁמְעוֹן רַחֲמָיו מִבְּנוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ לָמוּת חִנָּם.

19. כִּנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָשָׂא שִׁמְעוֹן פָּנִים לָאִישׁ, וְאִם רָאָה אָוֶן לֹא הֶעֱלִים עֵינָיו וַיּוֹכִיחַ גַּם אֶת הַמֶּלֶךְ גַּם אֶת גְּדוֹלֵי הָעָם.

בְּעִסְקֵי מָמוֹן הָיָה שִׁמְעוֹן נִזְהָר לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִין, אַף כִּי הִתְפַּרְנֵס בְּדֹוחֵק. פַּעַם קָנָה שִׁמְעוֹן חֲמוֹר מִיִּשְׁמְעֵאלִי אֶחָד. וַיְהִי כִּי הוּבָא הַחֲמוֹר אֶל בֵּיתוֹ וַיִּמְצְאוּ אֶבֶן טוֹבָה תְּלוּיָה עַל צַוָּארוֹ. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו: “בִּרְכַּת יְיָ הִיא תַעֲשִׁיר”. אַךְ הוּא עָנָה לָהֶם: “חֲמוֹר קָנִיתִי, אֶבֶן טוֹבָה לֹא קָנִיתִי”. וַיְמַהֵר שִׁמְעוֹן וַיָּשֶׁב אֶת הָאֶבֶן לִבְעָלֶיהָ. הַיִּשְׁמְעֵאלִי קִבֵּל אֶת הָאֶבֶן בְּשִׂמְחָה וַיִּקְרָא: “בָּרוּךְ יְיָ, אֱלֹהֵי שִׁמְעוֹן”!

וְשִׁמְעוֹן שָׁמַע אֶת הַבְּרָכָה וְיִשְׂמַח בְּלִבּוֹ, כִּי קִדֵּשׁ שֵׁם אֱלֹהָיו. אִישׁ כָּזֶה לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת, כִּי הַצְּדוּקִים לָקְחוּ לָהֶם קַרְנַיִם לִמְשֹׁל בָּעָם לֹא לְפִי הַתּוֹרָה. וְלֹא נָח וְלֹא שָׁקַט עַד אֲשֶׁר הוֹרִידֵם מִשֵּׂאתָם. הָעָם, אֲשֶׁר הָיָה נוֹטֶה תָמִיד אַחַר תּוֹרַת הַפְּרוּשִׁים, וּשְׁלֹמִית הַמַּלְכָּה כֻּלָּם הֶחֱזִיקוּ בְיָדוֹ.

וְעוֹד הַפַּעַם גֵּרְשׁוּ הַפְּרוּשִׁים אֶת הַצְּדוּקִים מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית. וְתַחְתֵּיהֶם בָּאוּ חֲבֵרִים מֵחַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים וְשִׁמְעוֹן בֵּן שָׁטַח הָיָה לְרֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין.

20. אָז קָרָא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשַׁב בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם – יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי. בְּמִכְתָּבוֹ כָתַב מְלִיצָה נְעִימָה כָזוּ: “מִנִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ לָךְ, אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה אֲחוֹתִי! בַּעֲלִי שָׁרוּי בְתוֹכֵךְ, וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה וְגַלְמוּדָה”. יְהוּדָה בָּא וַיְהִי לוֹ לְרֵעַ וְחָבֵר וּשְׁנֵיהֶם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “מֵחֲזִירֵי עֲטֶרֶת הַתּוֹרָה לְיוֹשְׁנָהּ”.

21. תַּקָּנוֹת רַבּוֹת תִּקֵּן שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, אֲשֶׁר הָיוּ נְחוּצוֹת בִּזְמַנָּן וּמֵהֶן אֲשֶׁר טוֹבָתָן הָיְתָה לְדוֹרוֹת. הַתַּקָּנוֹת הַיּוֹתֵר נִכְבָּדוֹת הֵן, כִּי שָׁקַד לְתַקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַל בְּעֵינֵי הָאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. וַיָשֶּׂם חוֹב עַל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִשְׁלֹחַ אֶת בְּנוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר. וַיְתַקֵּן לִפְתֹּחַ בָּתֵּי סֵפֶר בְּכָל פֶּלֶךְ וָפָלֶךְ.

22. בַּיָּמִים הָהֵם נִתְחַדְּשׁוּ דִּינִים רַבִּים לְהוֹצִיא מִלִּבָּם שֶׁל צְּדוּקִים; וּכְדֵי לָתֵת לַדִּינִים הָהֵם תֹּקֶף, נִסְמְכוּ עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּדָרְשָׁם אוֹתָהּ עַל פִּי כְלָלִים מְיוּחָדִים. מִדֹּרוֹת קְדוּמִים הָיָה הַמִּנְהָג לְנַסֵּךְ מַיִם עַל הַמִּזְבֵּחַ בֶּחָג, לְמַעַן יִתֵּן יְיָ מָטָר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ; אַךְ הַצְּדוּקִים לֹא חָפְצוּ בַּמִּנְהָג הַהוּא, יַעַן כִּי אֵין זֵכֶר לוֹ בַּתּוֹרָה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר גָּבְרוּ הַפְּרוּשִׁים וַיְתַקְּנוּ לְקַיֵּם אֶת הַמִּנְהָג הַזֶּה בְּרֹב שִׂמְחָה וְהָדָר.

בְּלֵיל הָרִאשׁוֹן לְחַג הָאָסִיף הֵאִירוּ אֶת הַמִּקְדָּשׁ בְּשֶׁפַע אוֹר מֵרֹב אֲבוּקוֹת עַד כִּי הָיָה נִרְאֶה מִמֶּרְחָק רָב. הָמוֹן רָב נֶאֱסַף שָׁמָּה וְהַלְוִיִּם נָתְנוּ קוֹלָם בִּזְמִירוֹת וְהַמְּנַגְּנִים עָזְרוּ בִּכְלֵי שִׁיר, וְהַחֲסִידִים יָצְאוּ בַמְּחוֹלוֹת וַיְשׁעְשְׁעוּ אֶת עֵינֵי הָרוֹאִים בְּשַׂחֲקָם בַּאֲבוּקוֹת־אֵשׁ, אֲבוּקָה אַחַת זָרְקוּ לְמַעֲלָה וַאֲבוּקָה שֵׁנִית קַבְּלוּ בְּיָד.

הַלְוִיִּם שָׁרוּ:

הִנֵּה בָרְכוּ אֶת יְיָ כִָּל עַבְדֵי יְיָ

הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.

וְכָל הַקָּהָל עָנָה:

שִׁירוּ לַיָי זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ

כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ,

יִשְׂרָאֵל חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.

וּבַחֲתִימַת הַשִּׁירָה קָרְאוּ:

שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ

וַיִפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ

כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

23. כֵּן קָבְעוּ לָחֹג אֶת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וַיִּקָּרֵא בְּשֵׁם יוֹם קָרְבַּן הָעֵצִים לְהִתְנַגֵּד לַצְּדוּקִים אֲשֶׁר אָמְרוּ שֶׁאֵין מְבִיאִים עֵצִים לְקָרְבָּן, כִּי מֵאוֹצַר הַמִּקְדָּשׁ יִקָּנוּ הָעֵצִים. בְּיוֹם הַחַג הַזֶּה יָצְאוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל לָחוּל בַּמְּחוֹלוֹת, בַּכְּרָמִים וּבַפַּרְדֵּסִים, כְּמוֹ בִקְּשׁוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְחַרוֹת בְּיָפְיָן עִם עֲצֵי הַתָּמָר הַיָּפִים. וְהַנְּעָרִים בָּאוּ לִרְאוֹת בַּמְּחוֹלוֹת וְיִבְחֲרוּ לָהֶם מִן הַמְּחוֹלְלוֹת לִהְיוֹת לָהֶם לַנָּשִׁים.

24. בְּאַחֲרִית יְמֵי שְׁלוֹמִית־אַלֶּכְּסַנְדְּרָה הִטּוּ הַצְּדוּקִים אֶת לֵב אֲרִיסְתֻּבּוּל בְּנָהּ אֲלֵיהֶם וְהוּא הָיָה לָהֶם לְפֶה לִפְנֵי אִמּוֹ הַמַּלְכָּה כִּי תָסֵךְ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת רוֹדְפֵיהֶם הַפְּרוּשִׁים.

הַמַּלְכָּה לֹא הֵשִׁיבָה פְנֵיהֶם רֵיקָם וַתְּהִי לָהֶם לְמָעֹוז וּמַחֲסֶה, וַתִּבְחַר מִגִּבּוֹרֵיהֶם וַתַּפְקֵד בְּיָדָם מִבְצָרִים אֲחָדִים; אַךְ הַמִּבְצָרִים אֲשֶׁר עֶרְכָּם גָּדוֹל, כְּמִבְצְרֵי טוּר מַלְכָּא, אוֹתָם לֹא הִפְקִידָה בְיָדָם כִּי לֹא הֶאֱמִינָה בָהֶם.

25. בִּכְלָל, הָיוּ יְמֵי מְלוּכַת שְׁלוֹמִית אַלֶּכְּסַנְדְּרָה יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל, יְמֵי שַׁלְוָה וְשֶׁקֶט מִמִּלְחָמָה. וְגַם הַתִּגְרוֹת בֵּין הַצְּדוּקִים וְהַפְּרוּשִׁים לֹא הִתְמִידוּ וְרֻבָּן הִתְלַקְּחוּ רַק בְּעִיר הָרֹאשָׁה, בִּירוּשָׁלַיִם; אֲבָל בְּעָרֵי הַשָּׂדֶה הִתְעַנְּגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל רֹב טוֹבָה, כִּדְבַר הַמְּשׁוֹרֵר: “בָּנֵינוּ כִּנְטִיעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם, בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיּוֹת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל. מְזָוֵינוּ מְלֵאִים, מְפִיקִים מִזַּן אֶל זָן, צֹאנֵנוּ מַאֲלִיפוֹת, מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ. אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ… אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ! אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו!”

הָעֲנִיּוּת הַמְּנַוֶּלֶת אֶת שְׁאָר הָעַמִּים לֹא שָׂמָּה לָהּ קֵן בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי מַעֲשֶׂה הַצְדָקָה הָיָה לָהֶם לֹא לִדְבַר הָרְשׁוּת, כִּי אִם לְחוֹבָה, וַיְהִי לְחֹק, כִּי מְמַשְׁכְּנִים עַל הַצְדָּקָה. וְכֹה הִצְלִיחוּ הַפְּרוּשִׁים בְּתַקָּנוֹתֵיהֶם לַחֲנֹוךְ אֶת הָעָם, עַד כִּי אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לֹא יָכוֹל לִשְׂמֹחַ אִם לֹא שָׂמְחוּ עִמּוֹ עֲנִיֵּי עַמּוֹ, כַּכָּתוּב: “וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ”.

26. כַּאֲשֶׁר חָלְתָה הַמַּלְכָּה רָאָה אֲרִיסְתֻּבּוּל, כִּי בְמוֹת אִמּוֹ תִּהְיֶה הַמְּלוּכָה לְהוֹרְקָנוֹס אָחִיו, וַיְמַהֵר לְהַטּוֹת אֵלָיו אֶת לֵב הַפְּקִידִים הַצְּדוּקִים, אֲשֶׁר הָפְקְדוּ עַל הַמִּבְצָרִים, לְמַעַן יִבְחֲרוּ בוֹ לְמֶלֶךְ, וַיִּשְׂכָּר לוֹ חַיִל רַב מִבְּנֵי הַנֵּכָר, וַיְחַכֶּה בְכִלְיוֹן עֵינַיִם לָרֶגַע, אֲשֶׁר תִּפַּח בּוֹ אִמּוֹ הַמַּלְכָּה אֶת נַפְשָׁהּ…

ג. הָאַחִים הוֹרְקָנוֹס וַאֲרִיסְתֻּבּוּל.    🔗

27. כַּאֲשֶׁר מֵתָה שְׁלוֹמִית־אַלֶּכְּסַנְדְּרָה⁶ יָשַׁב הוֹרְקָנוֹס עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת; אַךְ אֲרִיסְתֻּבּוּל מִהֵר וַיָּבוֹא עִם בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ וְחֵיל הַשְּׂכִירִים, אֲשֶׁר שָׂכַר מִבְּנֵי הַנֵּכָר, יְרוּשָׁלַיְמָה. הוֹרְקָנוֹס הִתְבַּצֵּר בְּמִבְצַר הַמִּקְדָּשׁ, אַךְ אֲרִיסְתֻּבּוּל שָׂם עָלָיו מָצוֹר וַיִּלְכְּדֵהוּ. אָז הִתְרַפֵּס לְפָנָיו הוֹרְקָנוֹס וַיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם בִּתְנָאי, כִּי אֲרִיסְתֻּבּוּל יְהִי לְמֶלֶךְ וְהוֹרְקָנוֹס לְכֹהֵן גָּדוֹל.

28. אֶפֶס לֹא אָרְכוּ יְמֵי הַשָּׁלוֹם, כִּי הָיָה יוֹעֵץ לְהוֹרְקָנוֹס אִישׁ אֱדוֹמִי, עָרוּם וְחָרוּץ, וּשְׁמוֹ אַנְטִיפַטֶּר, וַיָּסֶת אַנְטִיפַטֶּר אֶת הוֹרְקָנוֹס, כִּי לֹא יִמְחֹל עַל זְכוּתוֹ וַיַּשִּׂיאֵהוּ לִתְגָּר מִלְחָמָה בְאָחִיו. וַיְהִי דְּבַר אַנְטִיפַטֵּר עִם אֲרִיטַס מֶלֶךְ עֲרָב, כִּי יַעֲמֹד לִימִין הוֹרְקָנוֹס, וּבִשְׂכַר זֶה הִבְטִיחַ לוֹ כִּי יָשִׁיב הוֹרְקָנוֹס לַאֲרִיטַס אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ אֲבוֹתָיו הַחַשְׁמוֹנָאִים מִבְּנֵי עֲרָב.

29. אָז בָּרַח הוֹרְקָנוֹס אֶל מֶלֶךְ עֲרָב וְיָשָׁב מִשָּׁם יַחַד עִם אֲרִיטַס וּמַחֲנֵהוּ כַּחֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וְיַעַרְכוּ מִלְחָמָה עִם אֲרִיסְתֻּבּוּל וְיִנָּגֵף אֲרִיסְתֻּבּוּל בְּמִלְחָמָה⁷ וַיָּבוֹא הוּא וְאַנְשֵׁי חֵילוֹ יְרוּשָׁלַיְמָה וַיִּתְבַּצְּרוּ שָׁם. וַיָּשֶּׂם אֲרִיטַס מָצוֹר עַל הָעִיר. וַיְהִי כִּי אָפְסָה הַבְּהֵמָה בָּרָעָב מִירוּשָׁלַיִם, וְלֹא הָיָה לַנְּצוּרִים כָּל בְּהֵמָה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, וַיַּצִּיעוּ הַנְּצוּרִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם הַצָּרִים לְהוֹרִיד לָהֶם בַּקֻּפָּה כֶּסֶף וְהֵם יָשִׂימוּ בַקֻּפָּה כְּבָשִׂים לְקָרְבָּן הַתָּמִיד.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיּוֹרִידוּ הַנְצוּרִים אֶת הַקֻּפָּה עִם הַכֶּסֶף וְהַצָּרִים⁸ שָׂמוּ בַּקֻּפָּה חֲזִיר. הַנְּבָלָה הַזֹּאת הִדְאִיבָה לֵב כָּל אֱמוּנֵי־הָעָם, וְכָל הָאָרֶץ רָגְזָה לְחִלּוּל הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה.

30. בָּעֵת הַהִיא חַי בִּירוּשָׁלַיִם אַחַד הַחֲסִידִים הַנְּזִירִים⁹ וּשְׁמוֹ חוֹנִי הַמַּעְגָּל; וּבְצֵאת הָאִישׁ מֵהָעִיר תְּפָשׂוּהוּ אַנְשֵׁי הוֹרְקָנוֹס וַיָּאִיצוּ בּוֹ לְקַלֵּל אֶת הַנְּצוּרִים, כִּי הֶאֱמִינוּ אֲשֶׁר כֹּחַ בְּפִיו לְהַכְרִיחַ אֶת הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ. אַךְ הוּא עָנָה וְאָמַר: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! גַּם הַצָּרִים וְגַם הַנְּצוּרִים בְּנֵי עַם סְגֻלָּתְךָ הֵם, עַל כֵּן הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, כִּי לֹא תַּאֲזִין לִתְפִלָּתָם בְּדָרְשָׁם אִישׁ אֶת רָעַת אֶחָיו”. כְּצֵאת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי הֶחָסִיד וְיִתְנַפְּלוּ עָלָיו אַנְשֵׁי חֵיל הוֹרְקָנוֹס הָאַכְזָרִים וַיַּהַרְגוּהוּ.

31. בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה מַמְלֶכֶת רוֹמָא הַתַּקִּיפָה בַתֵּבֵל, וּמִפָּנֶיהָ נִחֲתוּ כָּל עַמֵּי הַקֶּדֶם; כִּי יָדְעָה לַשּׂוּם בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ סְדָרִים קְבוּעִים וּבְיִחוּד יָדְעָה לַחֲנוֹךְ אֶת אַנְשֵׁי הַצָּבָא כִּי יָסוּרוּ אֶל מִשְׁמַעַת שָׂרֵיהֶם הַגִּבּוֹרִים. שֵׁם גִּבּוֹר הָיָה לָהֶם לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ שָׁאֲפוּ כָּל הָרוֹמָאִים. הֵם לֹא שָׂמוּ אֶל לִבָּם אִם בְּצֶדֶק וְאִם בְּמִשְׁפָּט מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי בְעֵינֵיהֶם נֶחְשַׁב הַכֹּחַ לְצֶדֶק וְהַגְּבוּרָה – לְמִשְׁפָּט, וּבַכֹּחַ וּבַגְּבוּרָה אֲשֶׁר הָיָה בְּיָדָם גָּזְלוּ אַרְצוֹת זָרִים וַיַּשִּׁימוּ עָרִים וַאֲרָצוֹת וַיִּזְבְּחוּ אָדָם רָב וְיִשְׁלְלוּ וַיָּבֹזּוּ, וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם. גַּם אַזִּיָה הַמַּעֲרָבִית בָּאָה תַּחַת שִׁלְטוֹן רוֹמָא, וַיְהִי סְקֵרוֹס, אֶחָד מִשָּׂרֵי הָרוֹמָאִים, שָׁם לְנָצִיב.

32. וַיְהִי כִּי רָאָה אֲרִיסְתֻּבּוֹל כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו וְיִשְׁלַח שֹׁחַד אֶל סְקֵרוֹס כִּי יַעְזָר לוֹ בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם אָחִיו. וְיִשְׂמַח סְקֵרוֹס עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְיִשְׁלַח צָו אֶל אֲרִיטַס מֶלֶךְ עֲרָב, כִּי יְמַהֵר לַעֲלוֹת מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם וְלָשּׁוּב לְאַרְצוֹ. וְיֶחֶרְדוּ הָעַרָבִים וַיְמַהֲרוּ וַיַּעֲלוּ מֵעַל הָעִיר. וַיֹּאמֶר אֲרְיסְתֻּבּוֹל בְּלִבּוֹ: עַתָּה אֶמְלֹךְ בִּיהוּדָה כְּכָל אַוַּת נַפְשִי, כִּי הָרוֹמָאִים יַעַמְדוּ לִימִינִי כָּל הַיָּמִים. אַךְ הוּא שָׁגָה בְמִשְׁפָּטוֹ, כִּי אַנְטִיפַטֵּר הֶעָרוּם חִבֵּל תַחְבֻּלּוֹת לְהַטוֹת אֶל הוֹרְקָנוֹס לֹא רַק אֶת לֵב סְקֵרוֹס, כִּי גַם אֶת לֵב הַגִּבּוֹר הֶעָרִיץ קַיּוּס פֻּמְפֵּיוּס הַמּוֹשֵׁל הָרֹמִי בְּאַזִּיָה. אֲרִיסְתֻּבּוּל רָאָה, כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו וַיְמַהֵר וַיִּשְׁלַח שֹׁחַד גַּם לְפֻּמְפֵּיוּס: גֶּפֶן זָהָב עִם אֵשְּכְּלוֹת זָהָב, אֲשֶׁר עָמְדָה עַל פֶּתַח הַמִּקְדָּשׁ לְתִפְאֶרֶת. וְקַיּוּס פֻּמְפֵּיוּס, אַחֲרֵי קַבְּלוּ אֶת הַשֹּׁחַד, עָנָה קָשׁוֹת אֶת הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ אֵלָיו הוֹרְקָנוֹס וַאֲרִיסְתֻּבּוֹל, וַיֹּאמַר: "יָבוֹאוּ בַעֲלֵי הָרִיב בְּעַצְמָם וְיִתְיַצְבוּ לְפָנָי.

וַיָּבוֹאוּ הָאַחִים לְמִשְׁפָּט אֶל מוֹשֵׁל רוֹמָא; וּמִלְּבַד הָאַחִים בָּאוּ עוֹד מַלְאֲכֵי אֲגֻדַּת־הָעָם, אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְהָסִיר אֶת שְׁנֵי הָאַחִים יַחַד מִגְּדוּלָתָם, לְבַל יוֹסִיפוּ עוֹד לְמַלֵא בְּרִיבוֹתֵיהֶם חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם חֲלָלִים וּלְכוֹנֵן תַּחְתָּם בִּיְהוּדָה מֶמְשֶׁלֶת עָם.

33. פֻּמְפֵּיוּס הוֹצִיא מִשְׁפָּטִ, כִּי הוֹרְקָנוֹס יִמְלֹךְ בִּיהוּדָה, כִּי אָמַר פֻּמְפֵּיוּס בְּלִבּוֹ: טוֹב לִי כִּי יִמְלֹךְ בִּיהוּדָה אִישׁ רְפֵה־יָדַיִם כְּהוֹרְקָנוֹס וְהָיָה כָּל הַיָּמִים עֶבֶד נֶאֱמָן לָרוֹמָאִים. וַיְהִי כִּי לֹא אָבָה אֲרִיסְתֻּבּוֹל לְקַיֵּם אֶת מִשְׁפַּט פֻּמְפֵיוּס, וַיַּעַל פֻּמְפֵּיוּס עִם חֵילוֹ הַגָּדוֹל וְיָצַר עַל יְרוּשָׁלַיִם וַיִלְכֹּד אֶת הָעִיר וְאֶת מְצוּדַת הַמִּקְדָּשׁ. הַכֹּהֲנִים, שֶׁעָמְדוּ אָז עַל מִשְׁמֶרֶת עֲבוֹדָתָם, לֹא רָגְזוּ וְלֹא פָּחֲדוּ וְיוֹסִיפוּ לַעֲבוֹד אֶת עֲבוֹדָתָם בִּמְנוּחָה, כְּמוֹ לֹא נִשְקָפָה כָּל סַכָּנָה אֲלֵיהֶם, וְגִבּוֹרֵי רוֹמָא בָּאוּ וַיַּהַרְגוּם¹⁰. רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְנַפְּלוּ מֵעַל רָאשֵׁי הַמִּגְדָּלִים אַרְצָה וְרַבִּים הִצִּיתוּ אֵשׁ וַיִּקְפְּצוּ אֶל תּוֹךְ הַלֶּהָבָה, לְבַל יָבוֹאוּ זָרִים לְהִתְעַלֵּל בָּהֶם. וַיָשֶׂם פֻּמְפֵּיוּס אֶת הוֹרְקָנוֹס לְמוֹשֵׁל בִּיהוּדָה, אַךְ תִּפְאֶרֶת מְלוּכָה הֵסִיר מִמֶּנּוּ, וַיִּקְרָא לוֹ בְּשֵׁם “עֶתְּנַרְךְ” לֵאמֹר: זְקַן הָעָם. וְאֶת אַנְטִיפַטֵר שָׂם לוֹ לְיוֹעֵץ וּמְנַהֵל אֶת כָּל דִּבְרֵי הַמַּמְלָכָה. אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם שִׁבֵּר וְאֶת כָּל עָרֵי הַחוֹף קָרַע מֵעַל יְהוּדָה וַיְשִׂימֵן לְעָרֵי חֹפֶשׁ, וְכָל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים, סָפַח אֶל חֶבֶל רוֹמָא וַיִתְּנֵן תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת נְצִיבָהּ. וַיָּשָׁב פֻּמְפֵּיוּס רוֹמָאָה וַיִּקַּח עִמּוֹ בַּשְּׁבִי אֶת אֲרִיסְתֻּבּוֹל וְאֶת שְׁנֵי בָנָיו אַלֶּכְּסַנְדֵּר וְאַנְטִיגְנוֹס.

34. אֶפֶס אַלֶכְּסַנְדֵּר נִמְלַט מִיָּדוֹ בַּדֶּרֶךְ וָיָשָׁב לְאַרְצוֹ וַיֶּאֱסֹף חֵיל רַגְלִי וּפָרָשִׁים וַיִּלְכֹּד מִבְצָרִים אֲחָדִים; אַךְ אַנְטִיפַטֵר וְהוֹרְקָנֹוס קָרְאוּ לְעֶזְרָה אֶת גַבִּינוֹס נְצִיב רוֹמָא וַיִּנָּגֶף חֵיל אַלֶכְּסַנְדֶּר לִפְנֵי גַּבִּינוֹס וְגַם הוּא נָפַל בַּשְּׁבִי, וְרַק אִמּוֹ הִטְתָה בְּחָכְמָתָהּ אֶת לֵב הַנָּצִיב לְהוֹצִיא אֶת בְּנָהּ מִבּוֹר הַשְּׁבִי.

35. בְּעֶצֶם יְמֵי הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה הִתְעַסְּקוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה בְּכָל לִבָּם וַיְּגַדְּלוּהָ וַיַּרְחִיבוּהָ. שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן הָיוּ רָאשֵׁי הַסַּנְהֶדְרִין בַּיָּמִים הָהֵם, וְהֵם וְתַלְמִידֵיהֶם עָמְדוּ מִנֶּגֶד לְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְהַמְּרִיבוֹת וַיֶהֱגוּ בַּתּוֹרָה בְּבֵית מִדְרָשָׁם. מֶמְשֶׁלֶת הַחַשְמוֹנָאִים אָבְדָה אֶת חִנָהּ וְאֶת טַעֲמָהּ בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא הָיְתָה רְאוּיָה כִּי יִמְסְרוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ. יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס וְאַלֶּכְּסַנְדֵּר־יַנַּאי וֲאַרִיסְתֻּבּוּל הָיוּ צְדוּקִים וְרַבִּים מֵחַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים הוּמְתוּ עַל יָדָם. גַּם מִלְחֲמוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ עִם הַגּוֹיִם לֹא הָיוּ לְשֵׁם יְיָ כְּמִלְחֲמוֹת הָאַחִים הַמַּכְבִּים, כִּי אִם לְהַגְדִּיל כְּבוֹד מֶמְשַׁלְתָּם, וְלִקְנוֹת לָהֶם שֵׁם גִּבּוֹרִים כְּמִנְהַג הָרוֹמָאִים, וּבְעֵינֵי חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים הָיָה רַע הַדָּבָר לִשְׁפֹּךְ דָּמִים; כִּי גַּם בַּיָּמִים הָהֵם יָדְעוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהוֹקִיר דְּמֵי אָדָם, וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן וְשֵׂם גִּבּוֹרִים לֹא נֶחְשְׁבוּ בְעֵינֵיהֶם לִמְאוּמָה. לָכֵן הָיוּ דִּבְרֵי הַחֲכָמִים הָהֵם: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה¹¹ וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת¹² וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת¹³. גַּם הוֹרְקָנוֹס לֹא הָיָה נִכְבָּד בְּעֵינֵיהֶם, כִּי גַּם הוּא לֹא אֶת טוֹבַת עַמּוֹ דָּרַשׁ, וּכְעִוֵּר הָלַךְ אַחַר אַנְטִיפַטֵּר, הַמּוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ רָעָה; וְעַל כֵּן לֹא רָצוּ לְהַחֲזִיק בְּיָדוֹ.

36. בְּעִקֵבְוֹת שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן הָלְכוּ גַם רֹב חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים, כִּי הִתְרַחֲקוּ מִסִּכְסוּכֵי הַמְּדִינָה וַיַּקְדִּישׁוּ אֶת כָּל כֹּחָם לְהָכִין אֶת לֵב הָעָם לָדַעַת תּוֹרַת יְיָ. הֵם הֵבִינוּ כִּי לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה עִם הָאֵיתָנִים אַבִּירֵי רוֹמָא, וְלַשָּׁוְא יִתְמַרְמְרוּ אוֹהֲבֵי הַחֹפֶשׁ, כִּי לֹא יַצְלִיחוּ. אַךְ הָעָם עוֹד לֹא רָצָה לְהָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל רוֹמָא. עוֹד הִתְחַמֵּץ לֵב בְּנֵי הָעָם בִּרְאוֹתָם, כִּי אַנְטִיפַטֵּר עוֹמֵד לְשָׁרֵת אֶת הָרוֹמָאִים כְּעֶבֶד נִבְזֶה וּלְהָבִיא אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְקָרְבָּן לְמַעַן יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אַדִּירֵי רוֹמָא. וּבָעֵת הַהִיא בָּרַח אֲרִיסְתֻבּוֹל מֵרוֹמָא וַימַהֲרוּ גִּבּוֹרֵי יְהוּדָה לָבוֹא תַּחַת דִּגְּלוֹ¹⁴ וַיִּלָּחֲמוּ בְּחֵיל גַּבִּינוֹס, אַךְ גַּבִּינוֹס נִצַּח אוֹתָם וְיִקַּח אֶת אֲרִיסְתֻבּוֹל בַשֶּבִי, וְהַפַּעַם שָׂמוּ אוֹתוֹ בַּבּוֹר.

37. אֶפֶס כַּעֲבוֹר זְמַן מָה הֵאִירָה עוֹד הַפַּעַם הַהַצְלָחָה פָּנֶיהָ רֶגַע אֶל אֲרִיסְתֻבּוֹל, כִּי עַל כִּסֵּא מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא עָלָה אִישׁ אֶחָד חָכָם נִפְלָא. הוּא הָיָה שׁוֹאֵף שְׂרָרָה, אֲבָל גַּם רוּחַ עֲדִינָה הִתְנוֹסְסָה בּוֹ. שֵׁם הָאִישׁ הַהוּא יוּלְיוּס קֵיסָר. הוּא הָיָה שׂוֹנֵא בְנֶפֶשׁ לְפֻּמְפֵּיוֹס, וְעַל כֵּן בְּמָשְׁלוֹ בְּרוֹמָא הוֹצִיא אֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל לַחָפְשִׁי וַיִּתֵּן בְּיָדוֹ שְׁנֵי לִגְיוֹנוֹת מֵחֵיל הָרוֹמָאִים, כִּי יֵלֵךְ לָקַחַת אֶת סוּרְיָה וִיהוּדָה מִיַּד בַּעֲלֵי בְרִית פֻּמְפֵּיוֹס, אַךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעוֹ לְאַרְצוֹ הִשְׁקוּהוּ בַעֲלֵי בְרִית פֻּמְפֵּיוֹס סַף רַעַל וַיָּמָת¹⁵ וְגַם אַלֶּכְּסַנְדֵּר בְּנוֹ הוּמַת עַל בָּמַת מַטְבֵּחַ בְּאַנְטוֹכִיָּה בְּמִצְוַת פֻּמְפֵּיוֹס.

38. בִּרְאוֹת אַנְטִיפַטֵּר כִּי הִתְחַזֵּק יוּלְיוּס וַיִּתְגַּבֵּר עַל פֻּמְפֵּיוֹס, מִהֵר לְהִתְרַפֵּס לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט הֶחָדָשׁ, וּבְעָרְמָתוֹ הָרַבָּה הִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֵלָיו אֶת לִבּוֹ. וַיִּשָּׁאֵר אַנְטִיפַטֵּר עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, וַיְהִי הוּא הַמּוֹשֵׁל בִּיהוּדָה בְּשֵׁם הוֹרְקָנוֹס, וְכָל מָה שֶׁהָיָה בִּרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת עָשָׂה. וּלְאַנְטִיפַטֵּר אַרְבָּעָה בָנִים: פִּזִּיאֵל, הוֹרְדוֹס, יוֹסֵף וּפִירוֹרָא וּבַת אַחַת – שְׁלוֹמִית. וַיָּשֶּׂם אַנְטִיפַטֵּר אֶת בָּנָיו לְשָׁרִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה: אֶת פִּזִּיאֵל לְשַׂר הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת הוֹרְדוֹס לְנָצִיב בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.

ד. הוֹרְדוֹס וְאַנְטִיגְנוֹס.    🔗

39. הוֹרְדוֹס¹⁶ הָיָה גָּדוֹל מֵאָבִיו בְּעָרְמָתוֹ, בִּגְבוּרָתוֹ וּבְתַאֲוָתוֹ לִשְׂרָרָה וְכָבוֹד. אַנְטִיפַטֵּר יָדַע לְהַחְנִיף לָרוֹמָאִים וּלְלַחֵךְ אֶת עֲפַר רַגְלֵיהֶם, לְמַעַן יָאִירוּ לוֹ פָנִים, וּבְדַרְכּוֹ הָלַךְ גַּם הוֹרְדוֹס בְּנוֹ. בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל עוֹד נִשְׁאֲרוּ מְתֵי מִסְפָר מִגְּדוּדֵי אֲרִיסְתֻּבּוּל, אֲשֶׁר שָׁאֲפוּ לְחֹפֶשׁ. בְּרֹאשָׁם הָיָה גִּבּוֹר אֶחָד וּשְׁמוֹ חִזְקִיָּה. וַיֹּאמֶר הוֹרְדוֹס לַעֲשׂוֹת נַחַת לָרוֹמָאִים, וַיִּתְפֹּשׂ אֶת חִזְקִיָּה וְרַבִּים מֵאֲנָשָׁיו וַיְמִיתֵם בְּלִי מִשְׁפָּט וּבְלִי חֲקִירָה וּדְרִישָׁה, בְּאָמְרוֹ, כִּי שׁוֹדְדִים הֵם. וַיִּתְקַצֵּף הָעָם בְּשָמְעוֹ אֶת מַעֲשֶׂה הָרֶצַח הַזֶּה וַיִּפְנוּ אֶל הוֹרְקָנוֹס, כִּי יוֹעיִד אֶת הוֹרְדוֹס לְמִשְׁפָּט, לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשָׂיו. הוֹרְקָנוֹס אָמְנָם יָרֵא מְאֹד מִפְּנֵי אַנְטִיפַטֵּר וּבָנָיו, אַךְ לֹא יָכוֹל לְהָשִׁיב אֶת פְּנֵי הָעָם רֵיקָם וַיִּתֵּן צַו אֶל הוֹרְדוֹס, כִּי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין לַמִּשְׁפָּט. הוֹרְדוֹס הוֹפִיעַ לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים בְּיוֹם הַנּוֹעָד לְדִין, אַךְ לֹא כְנִשְׁפָּט, כִּי אִם כְּשׁוֹפֵט עָרִיץ, לָבוּשׁ בִּגְדֵי אַרְגָּמָן וְאַנְשֵׁי חַיִל מִבְּנֵי הַנֵּכָר סָבִיב לוֹ; כִּי סִיקְסְטוּס צֶזַר, נְצִיב הָרוֹמָאִים בְּסוּרְיָא כָּתַב לְהוֹרְקָנוֹס, כִּי יִתְאַמֵּץ לְהַצְדִּיק אֶת הוֹרְדוֹס אוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן. עַל כֵּן הָיָה לֵב הוֹרְדוֹס בָּטוּחַ, כִּי כָל רָע לֹא יְאֻנֶּה לוֹ.

40. וְחַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין, בִּרְאוֹתָם אֶת פְּנֵי הוֹרְדוֹס הַמְּפִיקִים גַּאֲוָה וָּבוּז לְשׁוֹפְטָיו, וְאֶת בְּנֵי הַחַיִל אֲשֶׁר עִמּוֹ, פָּחֲדוּ מְאֹד וְלֹא נוֹעֲזוּ לְהוֹצִיא עָלָיו מִשְׁפָּט. אָז קָם שְׁמַעְיָה הַזָּקֵן וַיֹּאמֶר לָהֶם: “עַד הֵנָּה הָיָה הַנֶּאֱשָׁם עוֹמֵד לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים בְּהַכְנָעָה, וְעַתָּה הִנֵּה הַנֶּאֱשָׁם הִתְיַצֵּב לִפְנֵיכֶם לָבוּשׁ אַרְגָּמָן וְאַנְשֵׁי חַיִל עוֹטְרִים אוֹתוֹ לְשָׁמְרוֹ מֵחֶרֶב הַמִּשְׁפָּט, וְאַתֶּם מַחְשִׁים, כִּי תִּשְׂאוּ לוֹ פָּנִים… לָכֵן יָבוֹא יוֹם וְיַכְרִיעַ הוּא אֶתְכֶם בֶּחָרֶב”.

אָז הִתְחַזְּקוּ חַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין וַיָּחֵלּוּ לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר אֶת הַדָּבָר. וַיַרְא הוֹרְדוֹס כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה לוֹ, וַיְמַהֵר, וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט אֶל סִיקְסְטוּס¹⁷. הוֹרְדוֹס אָמַר לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בְּשׁוֹפְטָיו, אַךְ אָבִיו וּפִיזִיאֵל אָחִיו הֵנִיאֻהוּ מֵחֶפְצוֹ.

41. בַּיָּמִים הָהֵם מֵת אַנְטִיפַטֵּר, כִּי אֶחָד מִשָּׂרֵי יְהוּדָה, מַלִּיךְ שְׁמוֹ, שָׂם בְּמַאֲכָלוֹ רָעַל. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְהוֹרְדוֹס וַיִּמְשֹׁךְ בְּעָרְמָתוֹ אֶת מַלִּיךְ אֵל בֵּיתוֹ לַמִּשְׁתֶּה, וַיָּקוּמוּ שָׁם עַבְדֵי הוֹרְדוֹס עַל מַלִּיךְ וַיְּהַרְגוּהוּ.

42. וְאַנְטִיגְנוֹס בֶּן אֲרִיסְתֻּבּוּל קָשַׁר קֶשֶׁר לְהָסִיר אֶת הוֹרְקָנוֹס וְאֶת הָאַחִים הָאֲדוֹמִים בְּנֵי אַנְטִיפַטֵּר מִגְּדוּלָּתָם, וַיֶאֱסֹף חַיִל וְיִלָּחֵם בְּהוֹרְדוֹס; אַךְ הוֹרְדוֹס גָּבַר עָלָיו וַיַּךְ בְּחֵילוֹ מַכָּה רַבָּה וַיְּפִיצֵם. אָז חָשַׁב הוֹרְדוֹס מַחֲשָׁבוֹת לַהֲדֹף אֶת הוֹרְקָנוֹס הַחַלָּשׁ מִנְּשִׂיאוּתוֹ וְלַעֲלוֹת עַל כִּסֵּא יְהוּדָה. וּלְמַעַן הַגְדֵּל תִּפְאֶרֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ פִּתָּה אֶת הוֹרְקָנוֹס לָתֵת אֶת נֶכְדָתוֹ, מִרְיָם בַּת אַלֶכְּסַנְדֶּר בֶּן אֲרִיסְתֻּבּוּל, לוֹ לָאִשָּׁה. וְאֵם מִרְיָם, אַלֶכְּסַנְדְּרָה בַּת הוֹרְקָנוֹס, אָמְרָה לַדֶּבֶק טוֹב. עַתָּה, כַּאֲשֶׁר הִתְחַתֵּן הוֹרְדוֹס בְּמִשְׁפַּחַת הַחַשְׁמוֹנָאִים, אָמַר, כִּי בָזֶה טִהַר אֶת מוֹלַדְתּוֹ, אֲשֶׁר מִגֶּזַע הָאֲדוֹמִים הִיא.

43. עוֹד יָמִים מִסְפָּר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לְבֵיִת הַחַשְׁמוֹנָאִים לְמַעַן תִּשְׁקַע אַחֲרֵי כֵן לָנֶצַח. הַפַּרְתִּים הָיוּ עַם עָז וַיְנַצְּחוּ אֶת הָרוֹמָאִים בְּמִלְחָמוֹת רַבּוֹת. וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם אַנְטִיגְנוֹס לְהוֹשִׁיעַ גַּם אֶת יְהוּדָה מִכַּף הָרוֹמָאִים וּלְהָסִיר אֶת הוֹרְקָנוֹס וְהָאַחִים־הָאֲדוֹמִים מִגְּדוּלָתָם כִּי בַעֲלֵי בְּרִית רוֹמָא הֵם. וַיֵּאוֹתוּ הַפַּרְתִּים וַיָּצוּרוּ עַל יְרוּשָׁלַיִם וַיִּכְבְּשׁוּהָ, וַיִּקְחוּ אֶת הוֹרְקָנוֹס וְאֶת פִּיזִיאֵל בַּשְּׁבִי. פִּיזִיאֵל שָׂם קֵץ לְחַיָּיו בְּבוֹר הַשְּבִי וְאֶת הוֹרְקָנוֹס שָׂמוּ הַפַּרְתִּים בַּעֲצַת אַנְטִיגְנוֹס לְבַעַל מוּם, כִּי כָרְתוּ אֶת אָזְנָיו לְבַל יוּכַל עוֹד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, כִּי כָּל כֹּהֵן אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא קָרַב אֶל הַמִּקְדָּשׁ. וְהוֹרְדוֹס נָס וַיִּמָּלֵט.

וַיִּמְלֹךְ אַנְטִיגְנוֹס¹⁸ כְּאַרְבַּע שָׁנִים וּבְכָל הַשָּׁנִים הָהֵן נָתַן לִבּוֹ רַק לַעֲנֹשׁ וּלְיַסֵּר אֶת כָּל בַּעֲלֵי בְרִית אַנְטִיפַטֵּר וּבֵיתוֹ. אוּלָם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׂמְחוּ לַתְּמוּרָה הַזֹּאת, כִּי גַם הוּא לֹא הִתְנַהֵג בְּיֹשֶּׁר וּבְמִשְׁפָּט.

44. וְהוֹרְדוֹס בָּא בָעֵת הַהִיא רוֹמָאָה וַיִּקֶן אֶת לֵב מוֹשְׁלֵי רוֹמָא וּזְקֵנֶיהָ וַיָּשִׂימוּ עָלָיו כֶּתֶר מַלְכוּת וַיַּמְלִיכוּהוּ עַל יְהוּדָה. וְעַל אַנְטִיגְנוֹס הוֹצִיאוּ מִשְׁפָּט כִּי לְאוֹיֵב רוֹמָא יֵחָשֵּׁב. אָז שָׁב הוֹרְדוֹס עִם חֵיל הָרוֹמָאִים לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וּבְטֶרֶם קָרַב לָצוּר עַל יְרוּשָׁלַיִם חָגַג אֶת חַג חֲתֻנָּתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן עִם מִרְיָם הַחַשְמוֹנָאִית, וְאַחֲרֵי־כֵן קָרַב עִם חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלַיִם וַיָּצַר עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַד אֲשֶׁר נָתַץ אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וַיִּלְכְּדָהּ¹⁹. אָז עָרְכוּ הָרוֹמָאִים בַעֲלֵי בְרִית הוֹרְדוֹס טֶבַח נוֹרָא לְיִשְׂרָאֵל בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם. וַיַּרְא הוֹרְדוֹס, כִּי עוֹד מְעַט וְהָיָה לְמֶלֶךְ בְּלִי־עָם, וַיִּשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲצוֹר בְּעַד בְּנֵי הַחַיִל הַפְּרָאִים, אֲשֶׁר כְּחַיּוֹת טֶרֶף לֹא נָתְנוּ חֲנִינָה לְאִישׁ וְלֹא הִבְדִּילוּ בֵּין אוֹהֵב לְאוֹיֵב. בְּעָמָל רַב הִצְלִיחַ הוֹרְדוֹס לְהַצִּיל אֶת הַמִּקְדָּשׁ מִיַּד הָרוֹמָאִים בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ אֲשֶׁר אָמְרוּ לְשָׂרְפוֹ. וְאַנְטִיגְנוֹס הוּבַל רוֹמָאָה וַיּוּמַת שָׁם בִּפְקֻדַּת הַמֶּמְשָׁלָה עַל בָּמַת מַטְבֵּחַ.

וַיְהִי הוֹרְדוֹס לְמֶּלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל.

ה. מְלוּכַת הוֹרְדוֹס.    🔗

45. בְּרֶצַח וְגָזֵל הֵכִין הוֹרְדוֹס אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּבְרֶצַח וְגָזֵל סָעַד אוֹתוֹ כָּל יָמָיו. רֵאשִׁית מַעֲשֵׂהוּ הָיָה לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַנּוֹטִים אַחֲרֵי אַנְטִיגְנוֹס, וְרַבִּים גַּם מֵחַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים נֶהֶרְגוּ, וְגַם הָאֲצִילִים הַצְּדוּקִים לֹא נִקּוּ, וְאֶת רְכוּשׁ הַנֶּעֱנָשִׁים הֶחֱרִים לְאוֹצָרוֹ. אֶת בֵּיתוֹ פֵּאֵר הוֹרְדוֹס בְּתִפְאֶרֶת מְלָכִים. רוֹאֵי פָנָיו הָיוּ דּוֹרְשֵי חָכְמַת יָוָן וְתָמִיד נִשָּׂא אֶת בְּנֵי הַנֵּכָר עַל הַיְּהוּדִים. אֶת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה נָתַן לְאִישׁ אֶחָד בַּבְלִי וּשְׁמוֹ חֲנַנְאֵל, וְלֹא לַאֲרִיסְתֻּבּוּל, אֲחִי מִרְיָם אִשְׁתּוֹ, כִּי אָמַר הוֹרְדוֹס: אֲרִיסְתֻּבּוּל עוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים.

46. הוֹרְקָנוֹס יָצָא מִבּוֹר שִׁבְיוֹ, אֲשֶׁר נֶאֱסַר בּוֹ עַל יְדֵי הַפַּרְתִּים וַיֵּשֵׁב בְּבָבֶל, וְהַיְּהוּדִים שָׁם עִטְּרֻהוּ כָּבוֹד רָב. הוֹרְדוֹס יָרֵא מְאֹד מִפָּנָיו פֶּן יִמְצָא לוֹ הוֹרְקָנוֹס אוֹהֲבִים אֲשֶׁר יוֹשִׁיבוּהוּ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, עַל כֵּן הִתְחַכֵּם הוֹרְדוֹס וּבְעָרְמָה וּבַחֲנוּפָה הִצְלִיחַ לִמְשֹׁךְ אֶת הוֹרְקָנוֹס הַפּוֹתֶה, כִּי יָבוֹא יְרוּשָלָיְמָה. בְּבוֹאוֹ, קִבֵּל הוֹרְדוֹס אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה, אַךְ בַּסֵּתֶר הָיָה אוֹרֵב לוֹ וּמְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ, וַיְּשִׂמֵיהוּ לְאוֹכֵל שֻׁלְחָנוֹ וּבְסֵתֶר שָׂם לוֹ מְאָרְבִים לִשְׁמֹר אֶת כָּל צְעָדָיו.

47. אֶפֶס יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יָרֵא הוֹרְדוֹס אֶת הוֹרְקָנוֹס, הָיָה יָרֵא אֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל, כִּי אֲרִיסְתֻּבּוּל הָיָה יְפֵה תֹּאַר מְאֹד וְאָהוּב לְכָל רוֹאָיו. אַלֶּכְּסַנְדְּרָה אִמּוֹ, אֲשֶׁר הָיְתָה אֵשֶׁת חַיִל וַעֲרוּמָה מְאֹד, הֵבִיאָה אֶת תְּמוּנַת בְּנָהּ מִנְחָה לְאַנְטוֹנִיּוּס מוֹשֵׁל רוֹמָא בַּיָּמִים הָהֵם. אַנְטוֹנִיּוּס הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַתְּמוּנָה הַיָּפָה וַיַּבְטַח לְאַלֶּכְּסַנְדְּרָה כִּי יִהְיֶה מָגֵן לִבְנָהּ, וַיִּתֵּן צַו לְהוֹרְדוֹס לְגַדֵּל וּלְנַשֵּׂא אֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל. אָז נֶאֱנַס הוֹרְדוֹס לְהָסִיר אֶת חֲנַנְאֵל מִמִּשְׂרַת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה וְלָשׂוּם תַּחְתָּיו אֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל. וַיְהִי בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים, כַּאֲשֶׁר שֵׁרֵת אֲרִיסְתֻּבּוּל בַּקֹּדֶשׁ, הִבִּיט אֵלָיו הָעָם בְּאַהֲבָה וּבְחֶרְדַת קֹדֶשׁ, כִּי לִבֵּב בְּיָפְיוֹ אֵת כָּל בָּאֵי הַמִּקְדָּשׁ.

48. וַיָּגָר הוֹרְדוֹס מְאֹד מִפְּנֵי אֲרִיסְתֻּבּוּל וַיִּתְנַכֵּל אֵלָיו לַהֲמִיתוֹ. וַיִּקְרָא הוֹרְדוֹס אֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָרַךְ בִּירִיחוֹ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָחַץ אֲרִיסְתֻּבּוּל אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וַיַּטְבִּיעוּ אוֹתוֹ עַבְדֵי הוֹרְדוֹס בַּמַּיִם וַיָּמֹת.²⁰. וּשְׁמוּעָה הֶעֱבִירוּ כִּי אָסוֹן קָרָה לוֹ וְאִישׁ לֹא אָשֵׁם בְּמוֹתוֹ. הוֹרְדוֹס קָשַׁר עָלָיו, לְמַרְאֵה עַיִן, מִסְפֵּד־מַר, אֲבָל הַכֹּל יָדְעוּ כִּי רַק בְּמִצְוָתוֹ שָׁלְחוּ עֲבָדָיו יָד בְּנֶפֶשׁ אֲרִיסְתֻּבּוּל; אוּלָם אִישׁ לֹא הֵעִיז לִפְצוֹת פֶּה בִּדְבַר הָרֶצַח הַזֶּה מִיִּרְאַת הוֹרְדוֹס, וַחֲנַנְאֵל הָיָה עוֹד הַפַּעַם לְכֹהֵן גָּדוֹל.

49. וּבְלֵב מִרְיָם הִתְלַקְּחָה שִׂנְאָה עֲצוּמָה לְאִישָׁהּ, אֲשֶׁר הָרַג אֶת אָחִיהָ. וְאַלֶּכְּסַנְדְּרָה אִמָּהּ הִכְּתָה בְלָשׁוֹן אֶת הוֹרְדוֹס לִפְנֵי אַנְטוֹנִיּוּס, וַיִשְׁלַח אַנְטוֹנִיּוּס צָו להוֹרְדוֹס כִּי יַעֲמֹד לְפָנָיו לְמִשְׁפָּט. וַיְהִי בְּצֵאת הוֹרְדוֹס לְדַרְכּוֹ וַיָּשֶּׂם אֶת יוֹסֵף אָחִיו לְפָקִיד תַּחְתָּיו וַיַּתְנֶה עִמּוֹ, כִּי אִם יוֹצִיא עָלָיו אַנְטוֹנִיּוּס מִשְׁפַּט מָוֶת, אָז יָמִית יוֹסֵף אֶת מִרְיָם וְאֶת אִמָּהּ.

50. וּמִרְיָם הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת לֵב וַתִּשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֶיהָ. וְגַם לֵב יוֹסֵף נָטָה לְאַהֲבָה אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת. וַיְהִי בְּשִּׁבְתָּם יַחַד כִּידִידֵי־אֱמֶת וַתַּגֵּד מִרְיָם לְפָנָיו, כִּי תִּשְׂנָא אֶת אִישָׁהּ הָרוֹצֵחַ בִּלְבָבָהּ וְיוֹסֵף גַּם הוּא לֹא כִחֵד אֶת הָאֱמֶת וַיַּגֶּד לָהּ עַל דְּבַר הַפְּקֻדָּה, אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הוֹרְדוֹס חֶרֶשׁ, לְהָמִית אוֹתָהּ אִם יוּמַת הוּא. וַתּוֹסֶף הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת שִׂנְאָה בְּלִבָּהּ עַל הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שָׂנְאָה אֶת אִישָׁהּ מִכְּבָר.

51. וַיְהִי כְּשׁוּב הוֹרְדוֹס מֵאַנְטוֹנִיּוּס, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצְלִיחַ בְּחֶלְקַת שְׂפָתָיו וּבִתְשׁוּרוֹת יְקָרוֹת לְכַפֵּר אֶת פְּנֵי הָאַבִּיר הַהוּא, וַיְדַבֵּר דִּבְרֵי אַהֲבָה בְּאָזְנֵי מִרְיָם אִשְׁתּוֹ, וַתֵּפֶן מֵעָלָיו בְּבוּז. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְהוֹרְדוֹס, כִּי גִּלָּה יוֹסֵף לְמִרְיָם אֶת סוֹדוֹ, וַיִּקְצֹף הוֹרְדוֹס מְאֹד. וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, כִּי בָגְדָה מִרְיָם בְּאִישָׁהּ וְהִיא אוֹהֶבֶת אֶת יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר לַהֲרֹג אֶת שְׁנֵיהֶם, אַךְ אַהֲבָתוֹ לְמִרְיָם גָּבְרָה בּוֹ הַפַּעַם וְלֹא הֵמִיתָהּ וְרַק אֶת אָחִיו יוֹסֵף לְבַד הֵמִית. וּבְעוֹד יָמִים מְעַטִּים הָרַג גַּם אֶת הוֹרְקָנוֹס, אֲשֶׁר הָיָה אָז בֶּן־שְׁמוֹנִים שָׁנָה, בְּחָשְׁדוֹ אוֹתוֹ, כִּי אוֹמֵר הוּא לִבְגָד בּוֹ.

52. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּשְׁלוֹמִית אֲחוֹת הוֹרְדוֹס, אֲשֶׁר שָׂנְאָה אֶת מִרְיָם, הוֹצִיאָה דִּבָּתָהּ רָעָה לִפְנֵי הוֹרְדוֹס, כִּי אָמְרָה מִרְיָם לָשׂוּם רַעַל בְּכוֹס אִישָׁהּ. אָז צִוָּה הוֹרְדוֹס עַל הַשּׁוֹפְטִים, כִּי יִשְפְּטוּהָ, וְהַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר חָפְצוּ לְהַחֲנִיף לְהוֹרְדוֹס הוֹצִיאוּ עָלֶיהָ מִשְׁפַּט מָוֶת. וְכַאֲשֶׁר הוֹצִיאוּהָ לַהֲרֵגָה לֹא הִתְחַנְנָה וְלֹא בָכְתָה, וַתָּמָת²¹ בְּלֵב אַמִּיץ וּבְרוּחַ נָכוֹן כָּרָאוּי לְבַת הַחַשְׁמוֹנָאִים. הִיא הָיְתָה הַנֵּצֶר הָאַחֲרוֹן בְּמִשְׁפַּחַת הַחַשְׁמוֹנָאִים. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הוּמְתָה מִרְיָם תָּקְפָה עַל הוֹרְדוֹס רוּחַ הַתּוּגָה וְהַשִּׁמָּמוֹן עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ מִנֹּחַם וּמוּסַר־לֵב, כִּי אָהַב אוֹתָהּ אָהֲבָה עַזָּה. אָז צִוָּה וַיַּהַרְגוּ אֶת הַשּׁוֹפְטִים עַל אֲשֶׁר מִהֲרוּ לַחֲרֹץ עַל אֲהוּבָתוֹ מִשְׁפַּט מָוֶת. וְאַחַר נֶהֶרְגָה גַם אַלֶּכְּסַנְדְּרָה חוֹתַנְתּוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר נֶחְשְׁדוּ בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס, כִּי הִתְרוֹעֲעוּ מִלְּפָנִים עִם הַנֶּהֶרָגִים, הוּמָתוּ, וּמְרַגְּלִים תָּמִיד הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ לְבַקֵּשׁ טֶרֶף לְהוֹרְדוֹס אֲדוֹנָם, הַצָּמֵא לְדָם.

53. וְכַאֲשֶׁר בִּעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה, כִּי לִבּוֹ הָיָה תָמִיד מָלֵא פַּחַד פֶּן יִתְנַפְּלוּ עָלָיו פִּתְאֹם וְיַהַרְגוּהוּ, בִּקֵּשׁ לְפַכֵּחַ אֶת שִׁמְמוֹנוֹ בְּחֶזְיוֹנוֹת־שַׁעֲשׁוּעִים, וַיִּבֶן הֵיכָלִים רַבִּים וּבָתֵּי מִשְׂחָק, אֲשֶׁר שָׁם נִלְחֲמוּ הַגִּבּוֹרִים עִם חַיּוֹת טוֹרְפוֹת לְשַׁעְשַׁע עֵין הָרוֹאִים, כְּמִנְהַג הָרוֹמָאִים. אֲבָל בְּעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעִים הָיוּ הַשַּׁעֲשׁוּעִים הָהֵם, וֶאֱמוּנֵי הָעָם רָגְנוּ בַסֵּתֶר עַל הַחֲדָשׁוֹת הָאֵלֶּה. אָז נִמְצְאוּ בַחוּרִים אַמִּיצֵי לֵב, אֲשֶׁר קָשְׁרוּ יַחַד לַהֲרֹג אֶת הוֹרְדוֹס בְּשִׁבְתּוֹ בְּבֵית הַמִּשְׂחָק. אַךְ קִשְׁרָם נוֹדַע לְהוֹרְדוֹס עַל יְדֵי מַלְשִׁין אֶחָד, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיְמִיתוּם. חֲמַת הָעָם בָּעֲרָה עַל הַמַּלְשִׁין וַיִּתְפְּשׂוּהוּ וַיִקְרְעוּ אוֹתוֹ לִגְזָרִים. מֵהָעֵת הַהִיא חָדַל הוֹרְדוֹס מֵהֵרָאוֹת עוֹד בַּחוּץ בְּלִי לִוְיַת אַנְשֵׁי חַיִל מִבְּנֵי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר הָיוּ עוֹטְרִים עָלָיו וְשׁוֹמְרִים לְרֹאשׁוֹ.

54. אָמְנָם לִפְעָמִים נִסָּה הוֹרְדוֹס לִקְנוֹת אֶת לֵב־הָעָם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כַּאֲשֶׁר הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ נָתַן הוֹרְדוֹס אֶת כָּל סְגֻלּוֹת אוֹצְרוֹתָיו לְהַאֲכִיל וּלְהַלְבִּישׁ אֶת הָעֲנִיִּים. גַּם בָּנָה בַיִת גָּדוֹל וְיָפֶה לֵאלֹהִים תַּחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַיָּשָׁן²² וְעַל הַבַּיִת הַהוּא אָמְרוּ הַחֲכָמִים: “כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה בִנְיַן הוֹרְדוֹס לֹא רָאָה בִנְיָן יָפֶה מִיָּמָיו”, כִּי עָלָה בְיָפְיוֹ גַּם עַל הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה. כֵּן הִשְׁתַּדֵּל הוֹרְדוֹס לִפְנֵי מוֹשְׁלֵי רוֹמָא, כִּי יָגִינוּ עַל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, אֲשֶׁר תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא. אַךְ בְּכָל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים לֹא יָכוֹל לִמְחוֹת מִלֵּב הָעָם אֶת הַשִּׂנְאָה, אֲשֶׁר הָגוּ לוֹ בְּעַד הַדָּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ. “הָעֶבֶד הָאֲדוֹמִי” – זֶה הוּא הַשֵּׁם, אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. גַּם רַע הָיָה בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂם הוֹרְדוֹס בַּמִּקְדָּשׁ בַּבִּאָה אֶת נֶשֶׁר רוֹמָא; כִּי מִלְּבַד אֲשֶׁר הָיָה הַדָּבָר אָסוּר עַל פִּי חֹק הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּתָה “לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה” עוֹד רַע הָיָה בְּעֵינֵיהֶם, כִּי מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא הִגִּיעָה גַם עַד בֵּית הָאֱלֹהִים.

55. וּשְׁנֵי בָנִים יַלְדָה מִרְיָם לְהוֹרְדוֹס, אֶת אַלֶּכְּסַנְדֶּר וְאֶת אֲרִיסְתֻּבּוּל. הֵם הִתְחַנְּכוּ בְרוֹמָא יַחַד עִם בְּנֵי גְדוֹלֵי רוֹמָא וּמוֹשְלֶיהָ, וְכַאֲשֶׁר גָּדְלוּ שָׁבוּ לְאַרְצָם וַיִקְחוּ לָהֶם נִָשׁים. הוֹרְדוֹס חָשַׁב כִּי אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה יוֹרֵשׁ הַכִּסֵּא, אַךְ אֲחוֹת הוֹרְדוֹס, אֲשֶׁר שָׂנְאָה אֶת מִרְיָם וְאֶת בָּנֶיהָ, הִלְשִׁינָה בְּאָזְנֵי הוֹרְדוֹס עַל אַלֶּכְּסַנְדֶּר וַאֲרִיסְתֻּבּוּל, כִּי הֵם מְבַקְּשִׁים אֶת נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ. וְהוֹרְדוֹס הֶאֱמִין בִּדְבָרֶיהָ וַיִּקְצֹף עַל בָּנָיו אֵלֶּה וַיִּמְאַס בָּהֶם, וַיִּבְחַר לְיוֹרֵשׁ הַמְּלוּכָה אֶת אַנְטִיפַטֵּר אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ דּוֹרִיס אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה. וַיֵּרָגְנוּ הָאַחִים בְּנֵי מִרְיָם בְּסֵתֶר אָהֳלֵיהֶם עַל אֲבִיהֶם, וְאַנְטִיפַטֵּר אֲחִיהֶם הִלְשִׁין עֲלֵיהֶם לִפְנֵי אֲבִיהֶם. וַיְצַו הוֹרְדוֹס וַיְמִיתוּם.²³

56. וַיָּשֶׂם הוֹרְדוֹס אֶת אַנְטִיפַטֵּר לְיוֹרֵשׁ אֶת כִּסְאוֹ אַחֲרָיו. אֲבָל גַּם אַנְטִיפַטֵּר נִלְכַּד מְהֵרָה בָּרֶשֶׁת, כִּי רָאָה אַנְטִיפַטֵּר, כִּי אֵין בְּרוּחַ אָבִיו נְכוֹנָה; וְעַל כֵּן לֹא הֶאֱמִין בְּהַבְטָחָתוֹ וַיְבַקֵּשׁ תַּחְבֻּלּוֹת לְקָרֵב אֶת מִיתַת אָבִיו, כִּי תְמַהֵר יְרֻשָּׁתוֹ לָקוּם לוֹ לְנַחֲלָה, וַיֹּאמֶר לְהַשְׁקוֹת אֶת אָבִיו סַף רַעַל. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְהוֹרְדוֹס וַיּוֹצֵא עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת, אַךְ לֹא מִהֵר לְהָמִית אוֹתוֹ כִּי אִם שָׂמָהוּ בְּבוֹר הַכֶּלֶא.

57. הַשִּׁמָּמוֹן וְהַפַּחַד אֲשֶׁר פָּחַד הוֹרְדוֹס תָּמִיד מִפְּנֵי כָל אִישׁ, בְּחָשְׁדוֹ, כִּי הַכֹּל מְבַקְשִׁים אֶת נַפְשׁוֹ, הִכְשִׁילוּ כֹּחוֹ וּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה תְּקָפַתְהוּ, עַד כִּי כִמְעַט לֹא יָכוֹל עוֹד לָקוּם מִמִּטָּתוֹ. וּבָעֵת הַהִיא קָמוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל וַיָּסִירוּ אֶת נֶשֶׁר רוֹמָא מֵעַל הַמִּקְדָּשׁ וַיִּשְׁבְּרוּהוּ. וַיְהִי כִּשְמֹעַ הוֹרְדוֹס אֶת הַדָּבָר, וְרוּחַ הַנְּקָמָה הִתְגַּבְּרָה בוֹ וַיִּתְנָעֵר כְּחַיַּת טֶרֶף בַּהֲרִיחָהּ דָם, וַיִּתֶּן בּוֹ אֹמֶץ לָקוּם מֵעֶרֶשׂ דְּוָי, וַיְמַהֵר וַיְצַו לִתְפֹּשׂ אֶת הָאֲנָשִׁים וּלְאָסְרָם, וְהוּא בְּעַצְמוֹ בָּא לָשֶׁבֶת בְּסוֹד הַשּׁוֹפְטִים לְמַעַן יִשְפְּטוּם כְּחֹק מוֹרְדִים בִּמְלוּכָה. וַיּוֹצִיאוּ עֲלֵיהֶם הַשּׁוֹפְטִים עֹנֶשׁ לְהִשָּׂרֵף חַיִּים. חֲמִשָּׁה יָמִים לִפְנֵי מוֹתוֹ הוּגַד לְהוֹרְדוֹס כִּי אַנְטִיפַטֵּר בְּנוֹ מְבַקֵּשׁ תַּחְבֻּלוֹת לָנוּס מִמַּאֲסָרוֹ וַיְצַו הוֹרְדוֹס וַיַּהַרְגוּ גַּם אֶת אַנְטִיפַטֵּר, וּבְהַגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר מוֹת אַנְטִיפַטֵּר לְאוֹגוּסְט מוֹשֵׁל רוֹמָא קָרָא: “טוֹב לִהְיוֹת חֲזִיר שֶׁל הוֹרְדוֹס מִהְיוֹת בְּנוֹ.”

58. לִפְנֵי מוֹתוֹ צִוָּה הוֹרְדוֹס אֶת שְׁלוֹמִית אֲחוֹתוֹ וּבַעְלָהּ לֶאֱסֹף אֶת יַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם וְלָשׂוּם עֲלֵיהֶם מִשְׁמָר וּלְהָרְגָם אַחֲרֵי מוֹתוֹ, לְמַעַן לֹא יִשְׂמְחוּ הָעָם בְּמוֹתוֹ, כִּי אִם יְתְאַבְּלוּ עַל טוּבֵי הָאֻמָּה אֲשֶׁר יָמוּתוּ עִמּוֹ. אֲבָל שְׁלוֹמִית לֹא מִלְּאָה אֶת פְּקֻדָּתוֹ אַחֲרֵי מוֹתוֹ. הוֹרְדוֹס מֵת בִּשְׁנַת הַשִּׁבְעִים לִימֵי חַיָּיו²⁴ וּשְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה מָלָךְ, יְמֵי מַלְכוּתוֹ הָיוּ שַׁלְשֶׁלֶת אֲרֻכָּה שֶׁל הֶרֶג וְטֶבַח, אֲשֶׁר פָּעֲלוּ פְּעֻלָּה רָעָה מְאֹד גַּם עַל רוּחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר נְסַפֵּר בְּפֶרֶק הַבָּא.

ו.הִלֵּל וְשַׁמַּאי.    🔗

59. הוֹרְדוֹס חִלֵּל אֶת כָּל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל: הוּא הִנְהִיג בִּיהוּדָה אֶת הַמִּשְׂחָקִים הַמְּגֻנִּים אֲשֶׁר הִשְׁתַּעְשְׁעוּ בָהֶם הָרוֹמָאִים; הוּא הֵסִיר אֶת כְּבוֹד הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה, כִּי נָתַן אוֹתָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְגַם אֵלֶּה אֲשֶׁר יָשְׁרוּ בְעֵינָיו לֹא הֶאֱרִיכוּ יָמִים בִּכְהֻנָּתָם, כִּי הֵמִיר אוֹתָם כַּלְּבוּשׁ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָהוּ אָז אַחַר הַמִּקְדָּשׁ וּמִקְּצוֹת תֵּבֵל שָׁלְחוּ שָׁמָּה אֶת נִדְבוֹתֵיהֶם בְּיָד רְחָבָה, וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים בַּעֲלֵי בְרִית הוֹרְדוֹס הָיוּ רוֹדְפֵי בֶצַע וַיַּעֲשׂוּ עֹשֶׁר מִכֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים. וּמִכָּל הָרָעוֹת הָאֵלֶּה הִגְדִּיל בְּהַטִּילוֹ אֵימָה עַל הַסַּנְהֶדְרִין לִשְׁפֹּט כְּפִי אֲשֶׁר הוּא חָפֵץ, לֹא לְפִי מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה. חַכְמֵי הַתּוֹרָה לֹא יָכְלוּ עוֹד לָשֶׁבֶת בְּסוֹד הַסַּנְהֶדְרִין, אֲשֶׁר רְצוֹן הוֹרְדוֹס הוּא לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט. וּלְהִתְנַגֵּד לְחֵפֶץ הוֹרְדוֹס לֹא הָיָה אֶפְשָׁר, כִּי חַרְבּוֹ הָיְתָה נְטוּיָה עַל כָּל אֲשֶׁר לֹא מִלֵּא אֶת פְּקֻדָּתוֹ וְגַם לְרֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין לֹא נָשָׂא פָנִים, וְיִהְיוּ הַשּׁוֹפְטִים בְּיָדוֹ כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר לְהַטּוֹתָם לְכֹל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ.

60. חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין מִשְׁפָּט בָּאָרֶץ, וְאֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהִלָּחֵם עִם הֶחָמָס וְהָרֶצַח הַשּׂוֹרְרִים בָּאָרֶץ, וְיִתְרַחֲקוּ מֵהָעִנְיָנִים הַמְּדִינִיִּים וַיִּסָּתְרוּ בְּבָתֵּי מִדְרְשֵׁיהֶם; וְשָׁמָה אָסְפוּ אֲלֵיהֶם תַּלְמִידִים וַיְלַמְּדוּם אֶת תּוֹרַת יְיָ וּבְאַהֲבָה רַבָּה שָׁגוּ בָהּ, וַתְּהִי רַק הַתּוֹרָה שַׁעֲשׁוּעָם וְנֶחָמָתָם בְּעָנְיָם. וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לְהוֹרְדוֹס, כִּי הֵם מִתְרַחֲקִים מֵעִנְיָנֵי הַמְּדִינָה, וַיֶּחְדַּל מֵהֶם. בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ הָיוּ הַחֲכָמִים חָפְשִׁים וְשָׁם הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר בְּמָשָׁל וְחִידוֹת עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים אֲשֶׁר עָשָׂה הוֹרְדוֹס, וַיָּפִיגוּ אֶת כַּעְסָם בְּשָׁפְכָם שָׁם עַל אִישׁ חֶרְמָם בּוּז וְחֶרְפָּה.

61. שְׁנֵי בָתֵּי מִדְרָשׁ גְּדוֹלִים קָמוּ אָז בִּירוּשָׁלַיִם. רֹאשׁ בֵּית הַמִּדְרָשׁ הָאֶחָד הָיָה הִלֵּל הַבַּבְלִי, אוֹ הִלֵּל הַזָּקֵן, וְרֹאשׁ בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַשֵּׁנִי הָיָה שַׁמַּאי. הִלֵּל נוֹלַד בְּבָבֶל וּמִשָּׁם עָלָה יְרוּשָׁלַיְמָה לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. הַמָּסֹרֶת תְּסַפֵּר, כִּי בַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הִתְפַּרְנֵס הִלֵּל מֵעֲבוֹדַת שְׂכִיר יוֹם, וַתְּהִי מַחֲצִית שְׂכָרוֹ לִמְזוֹנוֹתָיו וּמַחֲצִיתוֹ נָתַן לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן לָתֶת לוֹ לָבוֹא שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה²⁵; וּפַעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא נָתַן לוֹ הַשּׁוֹמֵר לָבוֹא אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ וַיַּעַל הַגָּגָה וַיִשְׁתַּטֵּחַ עַל יַד הָאֲרֻבָּה וַיֵּט אָזְנוֹ לִשְׁמוֹעַ מַה יְדַבְּרוּ הַחֲכָמִים בַּבָּיִת. וּבַיּוֹם הַהוּא יָרַד שֶׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וַיְכַס אֶת הִלֵּל כֻּלּוֹ, וְכִמְעַט קָפָא מִקֹּר, כִּי מְצָאוּהוּ שָׁם מוּטָל בְּלִי כֹחַ וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ.

62. וַיִגְדַּל הִלֵּל עַד כִּי הָיָה רֹאשׁ לְכֹל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַלְמִידִים רַבִּים נָהֲרוּ אֵלָיו לִשְׁמוֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה. וְלֹא רַק בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה לְבַד עָסַק הִלֵּל, כִּי דָרַשׁ גַּם בְּכָל חָכְמוֹת הַתֵּבֵל וְגַם לְתַלְמִידָיו צִוָּה כִּי יִשְׁקְדוּ עַל הַתּוֹרָה וּמֵחָכְמוֹת הַתֵּבֵל אַל יַנִּיחוּ יָדָם. עַנְוָתוֹ הָיְתָה לְמָשָׁל בְּפִי הַחֲכָמִים וְיֹאמְרוּ: “לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עַנְוְתָן כְּהִלֵּל וְאַל יְהֵא קַפְדָּן כְּשַׁמַּאי”. הוּא לֹא כָעַס מֵעוֹדוֹ וְגַם כַּאֲשֶׁר הֶלְאוּהוּ אֲנָשִׁים בְּסִכְלוּתָם אוֹ בְּפַחְזוּתָם, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פִּתְרוֹנִים עַל שְׁאֵלוֹת כֶּסֶל, לֹא הִתְקַצֵּף, וַיַּעַן לְכָל שׁוֹאֲלָיו בְּפָנִים מְאִירִים. וְכֵן הָיָה דְבָרוֹ תָּמִיד: “הֱיֵה מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וְאוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה”.

63. נָכְרִי אֶחָד בָּא אֵלָּיו וַיֹאמַר: הִנְנִי חָפֵץ לְהִתְיַהֵד, אַךְ הוֹדִיעֵנִי תַּמְצִית כָּל הַתּוֹרָה בִּדְבָרִים קְצָרִים, וְיֹאמֶר אֵלָיו הִלֵּל: “מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרֶךָ²⁶ – זֶה הוּא כְּלַל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהַשְּׁאָר הוּא רַק פֵּרוּשׁ הַכְּלָל הַזֶּה”. בִּטְחוֹנוֹ בַיְיָ הָיָה חָזָק מְאֹד וְעַל כֵּן לֹא דָאַג דַּאֲגַת מָחָר, וַיְהִי דְבָרוֹ תָּמִיד: “בָּרוּךְ יְיָ יוֹם יוֹם”. מִנְּדִיבוֹת לִבּוֹ נָתַן לַעֲנִיִּים לֹא רַק לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשָׁם, כִּי אִם גַּם תַּפְנוּקִים אִם הָיוּ רְגִילִים בָּהֶם. הוּא הִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהָקִים תַּלְמִידִים רַבִּים וְהָיָה נוֹחַ לְכָל אֵלֶּה שֶׁאֵין דַּעְתָּם כְּדַעְתּוֹ, וּבְהִתְוַכְּחוֹ עִם אִישׁ הָיָה וִכּוּחוֹ בִּמְתִינוּת וּבְלִי קַפְדָּנוּת עַד שֶׁקָּנָה אֶת לֵב מִתְנַגְּדָיו.

64. בַּתּוֹרָה סָלַל לוֹ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה, כִּי בְיָמָיו לֹא יָכְלוּ עוֹד חֻקִּים רַבִּים לְהִתְקַיֵּם, כִּי רַבָּה הָיְתָה הַשְׁפָּעַת הָרוֹמָאִים בִּפְרָטִים רַבִּים לְשַׁנּוֹת אֶת צָרְכֵי הָעָם וּמִנְהָגָיו; וְנָחוּץ הָיָה לְהַתְאִים אֶת תּוֹרַת הַיְּהוּדִים עִם חֻקֵּי הָרוֹמָאִים, לְבַל יִהְיֶה הַדָּבָר לְמִכְשֹׁל עָוֹן וְלֹא יַעַבְרוּ רַבִּים עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְעַל כֵּן תִּקֵּן הִלֵּל תַּקָּנוֹת רַבּוֹת וַיַשְׂכֵּל לְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה לְפִי צָרְכֵי הַזְּמָן. הַכְּלָלִים אֲשֶׁר יָסַד הִלֵּל בִּדְרִישׁוֹת הַתּוֹרָה הָיוּ לְעֵינַיִם לְכָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהַתְאִים אֶת הַתּוֹרָה עִם צָרְכֵי הַחַיִּים, וְעַל כֵּן הִמְשִׁילוּ הַחֲכָמִים אֶת הִלֵּל לְעֶזְרָא. הִלֵּל שָׂם לִבּוֹ גַּם לְהִזָּהֵר בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לִבְרִיאוֹת גּוּפוֹ וּלְנִקָּיוֹן. כִּי יָקָר הָיָה בְּעֵינָיו הַגּוּף אֲשֶׁר בּוֹ הִשְׁכִּין יְיָ אֶת הַנְּשָׁמָה.

65. לֹא כֵן הָיָה שַׁמַּאי הַזָּקֵן. הוּא אָמְנָם הָיָה חָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, אַךְ הָיָה קַפְדָּן וּקְשֵׁה עֹרֶף, וְהֶחֱזִיק בְּכָל כֹּחוֹ בְּכָל מָה שֶׁנָּחַל מֵרַבּוֹתָיו, וְלֹא הִסְכִּים לְדַעַת הִלֵּל. וּמִדָּתוֹ זוֹ הִנְחִיל לְתַלְמִידָיו אַחֲרָיו. אָמְנָם בֵּין שְׁנֵי הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה, הִלֵּל וְשַׁמַּאי, עוֹד לֹא הִתְפָּרֵץ הָרִיב, כִּי מִי יָרִיב עִם אִישׁ עָנָו כְּהִלֵּל? אֲבָל אַחֲרֵי מוֹתָם הֵחֵלּוּ תַלְמִידֵיהֶם לָרִיב אִישׁ עִם אָחִיו. וַיֵּחָלֵּק לֵב הַחֲכָמִים: אֵלֶּה נִקְרְאוּ בְשֵׁם “בֵּית הִלֵּל” וְאֵלֶּה – “בֵּית שַׁמַּאי”.

66. הִנֵּה כֵן נִסְתְּרוּ הַחֲכָמִים בְּבָתֵּי מִדְרְשֵׁיהֶם בִּימֵי מְהוּמוֹת הוֹרְדוֹס, וַיָּשִׂימוּ לִבָּם אַךְ לְהַגְדִּיל תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְנָם לֵב הַפְּרוּשִׁים הָיָה עֵר וַיֵּדְעוּ אֶת כָּל הֲלִיכוֹת הַמְּדִינָה וְכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל, וְרַק לֹא חָפְצוּ לְאַבֵּד אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם בְּמִלְחָמָה עִם הוֹרְדוֹס אִישׁ הַדָּמִים. הֵם הֶאֱמִינוּ, כִּי יָבוֹא יוֹם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יִגָּאֲלוּ מֵהָרוֹמָאִים וּמִיַּד כָּל הַמּוֹשְׁלִים הָרְשָׁעִים וּמָשַׁל בִּיהוּדָה מוֹשֵל צַדִּיק מִבֵּית דָּוִד, אֲבָל לֹא דָּחֲקוּ אֶת הַקֵּץ.

אֲבָל לֹא כֵן הָיוּ הָאִסִּיִּים. הַצָּרוֹת וְהַמְּהוּמוֹת נָסְכוּ עֲלֵיהֶם רוּחַ עִוְעִים, לְהִתְבּוֹדֵד וּלְבַקֵּשׁ תַּנְחוּמִים בְּדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא, בַּחִידוֹת וּבְסוֹדוֹת, אֲשֶׁר בָּאוּ אֲלֵיהֶם מִבַּעֲלֵי הַסּוֹד אֲשֶׁר בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה. רַבִּים מֵהֶם הִתְאַמְּרוּ לִנְבִיאִים וַיּוֹכִיחוּ אֶת הָעָם לָשׁוּב לַיְיָ בְּכָל לֵב וְלַהֲפֹךְ עֹרֶף לְכָל צָרְכֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְלִחְיוֹת חַיֵּי עֹנִי, נְזִירוּת וְהִתְבּוֹדְדוּת. לִבָּם הִתְחַמֵּץ עַל מַמְלֶכֶת רוֹמָא וְעַל מַמְלֶכֶת הוֹרְדוֹס הָרוֹצֵחַ, וְעַל כֵּן אָמְרוּ לְיַסֵּד לָהֶם מַמְלָכָה אַחֶרֶת בְּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, מַמְלֶכֶת שָׁמַיִם, אֲשֶׁר שָׁמָּהּ יִתְנַשֵּׂא הָאָדָם בְּדִמְיוֹנוֹ וְרָוַח לוֹ.

67. וְגַם בֵּין הַגּוֹיִם הָיְתָה אָז הִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּקְּשׁוּ לָהֶם מָשִׁיחַ, וְהַגּוֹיִם – אֱלֹהִים. אֱמוּנַת הָאֱלִילִים נִכְחֲדָה מִלֵּב חַכְמֵי הָעַמִּים, וְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל נוֹדְעָה לָהֶם מְעַט עַל יְדֵי תַרְגּוּמִים וּמִפִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּאוּ עִמָּהֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן. אֲחָדִים מֵחַכְמֵי הַגּוֹיִם הִתְיַהֲדוּ וַיְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל, אַךְ הֵמָּה הָיוּ רַק מְתֵי מְעָט, וּשְׁאַר חֲכָמֵיהֶם בִּקְשׁוּ אֵיזוֹ פְשָׁרָה, כִּי יְמַלְאוּ אֶת חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם וְיַחַד עִם זֶה יַחֲזִיקוּ בְמִנְהָגֵיהֶם וּבְדֵעוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הָיוּ חֲבִיבִים עֲלֵיהֶם.

ז. אַרְכִילַס. הַיְּהוּדִים בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת.    🔗

68. הוֹרְדוֹס בְּצַוָּאָתוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ חָלַק אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָנָיו: לְאַרְכִילַס בְּנוֹ נָתַן אֶת אֶרֶץ יְהוּדָה וְשֹמְרוֹן, לְאַנְטִיפַטֵּר אֶרֶץ הַגָּלִיל וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְפִילִיפּוּס – חֶבֶל הַצָּפוֹן וְלַאֲחוֹתוֹ שְׁלוֹמִית נָתַן תְּבוּאַת עָרִים אֲחָדוֹת. אֶפֶס הָעָם דָּרְשׁוּ בְחָזְקָה מֵאֵת הַמּוֹשְׁלִים הַחֲדָשִׁים לְהָסִיר אֶת הַמַּסִּים הַכְּבֵדִים וְאֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר הָיָה שָׂנוּא בְּעֵינֵיהֶם, וּלְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת כָּל הָאֲסוּרִים אֲשֶׁר אָסַר הוֹרְדוֹס יַעַן הִתְקוֹמְמוּ נֶגְדּוֹ. אָמְנָם אַרְכִילַס הִבְטִיחַ לָעָם הַבְטָחוֹת טוֹבוֹת, וּשְׁלוֹמִית אֲחוֹת הוֹרְדוֹס, הֵאִירָה פָנֶיהָ לָעָם, בְּהוֹצִיאָהּ לַחָפְשִׁי אֶת גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר צִוָּה הוֹרְדוֹס לְאָסְרָם וּלְהָרְגָם בְּיוֹם מוֹתוֹ²⁷.

69. חַג הַפֶּסַח קָרַב לָבוֹא, וּבְעֶרֶב הַפֶּסַח נָהֲרוּ הָעָם מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ לְהַקְרִיב אֶת הַפֶּסַח. וְאָז הִלְהִיבוּ הַקַּנָּאִים אֶת הָעָם לִדְרֹשׁ מֵאַרְכִילַס בְּחָזְקָה לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁאֵלָתָם. וַיְמַהֵר אַרְכִילַס וַיָּבוֹא עִם חֵיל הָרוֹמָאִים וַיַּשְׁקֵט אֶת הַמֶּרֶד, בְּהָרְגוֹ בָעָם כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וְהַשְּׁאָר נָפְצוּ לְכָל רוּחַ.

70. וַיְכוֹנֵן אַרְכִילַס בְּדָמִים אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ בִיהוּדָה. אַךְ מוֹשְׁלֵי רוֹמָא מָנְעוּ מִמֶּנּוּ שֵׁם מֶלֶךְ וְאַךְ בְּשֵׁם נָשִׂיא (עֶתְּנַרְךְ) קָרְאוּ לוֹ. כְּתֵשַׁע שָׁנִים אָרְכוּ יְמֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ²⁸ וַיְהִי כִּי בָאָה צַעֲקַת הָעָם אֶל מוֹשְׁלֵי רוֹמָא עַל אַרְכִילַס וַיְדִיחוּהוּ הַמּוֹשְׁלִים מִכִּסֵּא מֶמְשַׁלְתּוֹ וַיַּגְלוּהוּ מֵאַרְצוֹ. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִן הַפַּחַת וַיִּלָכְדוּ בַפָּח, כִּי הָרוֹמָאִים סָפְחוּ אָז אֶת אֶרֶץ יְהוּדָה וְהַגָּלִיל לְחֶבֶל סוּרְיָה, וַיְהִי נְצִיב הָרוֹמָאִים אֲשֶׁר בְּסוּרְיָה הַמּוֹשֵׁל הָרָאשִׁי (Prokurator) גַּם עַל יְהוּדָה. וּבְיָדוֹ נִתְּנָה הַמִּשְׂרָה לִגְבוֹת אֶת הַמַּסִּים וְלְפַקֵּחַ עַל הַסְּדָרִים, לְבַקֵּר אֶת מִשְׁפְּטֵי הַסַּנְהֶדְרִין וּלְהוֹרִיד וּלְהָקִים כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. לוֹ נִתְּנוּ לְפִקָּדוֹן בִּגְדֵי הַשְּׂרָד אֲשֶׁר לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וּמִיָּדוֹ קִבְּלָם הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְלָבְשָׁם אַךְ בְּיוֹם חַג וְלַהֲשִׁיבָם לְיָדוֹ אַחֲרֵי הֶחָג.

71. וְאֶחָד מִפְּקִידֵי רוֹמָא בָּא לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וְלִכְתֹּב בַּסֵּפֶר אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם וּרְכוּשָׁם, לְמַעַן יֵדַע אֶת סְכוּם הַמַּסִּים אֲשֶׁר אֶפְשָׁר לָשׂוּם עֲלֵיהֶם. לֵב הָעָם הָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר, בִּרְאוֹתוֹ כִּי מִיּוֹם לְיוֹם יַמְעִיטוּ אֶת חֻפְשָׁתוֹ וְהוּא גָּזוּל וְעָשׁוּק כָּל הַיָּמִים. עוֹד לֹא נִשְׁכְּחוּ מִלֵּב הָעָם יְמֵי הַטּוֹבָה, יְמֵי הַחֹפֶשׁ, וְעַל כֵּן כָּבֵד עֲלֵיהֶם עֹל הָרוֹמָאִים, לֹא יָכְלוּ נְשׂא אוֹתוֹ; וְלֹא דַי הָיָה לָרוֹמָאִים, כִּי גָזְלוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהַרְגוּם וַיַּחְרִימוּ אֶת רְכוּשָׁם, כִּי פִּילַטּוּס אֲשֶׁר הָיָה לִנְצִיב בִּיהוּדָה עוֹד הוֹסִיף רֶשַׁע, כִּי בָא גַם לְחַלֵּל אֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא יְרוּשָלַיְמָה דְּגָלִים עִם תְּמוּנוֹת קֵיסְרֵי רוֹמָא, אֲשֶׁר הָרוֹמָאִים עָבְדוּ לָהֶם כְּמוֹ לֵאלֹהִים. הוּא בִקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ יָד גַּם בְּאוֹצַר הַמִּקְדָּשׁ.

72. בַּיָּמִים הָהֵם קָם יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הֵחֵלָּה תְּקוּפָה חֲדָשָׁה בָּעוֹלָם, תְּקוּפַת הַדַּת הַנּוֹצְרִית. רֵאשִׁית הַדַּת הַזֹּאת הָיְתָה מִצְעָר, אַךְ בְּקֶרֶב הַיָּמִים נִתְקַבְּלָה בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, וַתְּהִי לְדָת גְּדוֹלָה שַׁלֶּטֶת בָּעוֹלָם.

73. הַיְּהוּדִים יָשְׁבוּ אָז בְּכָל אֲרְצוֹת רוֹמָא וּבָבֶל. אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּאוּ הֵבִיאוּ עִמָּהֶם אֶת תּוֹרָתָם וּמִנְהָגֵיהֶם הַמְּצֻיָּנִים. בְּעִיר רוֹמָא הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל קְהִלָּה גְדוֹלָה וַעֲשִׁירָה וּבָתֵּי מִדְרָשׁ הָיוּ לָהֶן וַחֲכָמִים דּוֹרְשֵׁי תּוֹרָה. הַגּוֹיִם הִבִּיטוּ בְתִמָּהוֹן אֶל הָעָם הַקָּטָן הַזֶּה, הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹכָם, וְהוּא לְבָדָד יִשְׁכּוֹן, כִּי לֹא יִתְעָרֵב בְּמִשְׂחָקֵיהֶם וְהוֹלְלוּתָם וְנִמּוּסָיו שׁוֹנִים מִנִּמּוּסֵי כָל עָם, וַיִּהְיוּ אֵלֶּה מְהַלְלִים אֶת הַיְּהוּדִים וְאֵלֶּה מְחַלְלִים. אֵלֶּה הִתְפַּלְּאוּ עַל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּצִּיגוּם לְמוֹפֵת, וְאֵלֶּה קִנְאוּ בָהֶם וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם עֲלִילוֹת שָׁוְא.

74. בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם הָיְתָה מִכְּבָר²⁹ קְהִלָּה גְדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל. רֹב תּוֹשְׁבֵי הָעִיר הָיוּ יְוָנִים וּבֵינֵיהֶם הָיוּ חֲכָמִים רַבִּים. שְׂפַת יָוָן לָקְחָה גַם אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפָּנֶיהָ עָזְבוּ אֶת שְׂפַת עַמָּם וַיָּשִׂימוּ כָל מַעְיָנָם בְּחָכְמַת הַיְּוָנִים. אָמְנָם בְּסֵתֶר לִבָּם נָהוּ גַם אַחַר תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחַר עַמָּם.

וַתְּהִי מִלְחָמָה בְקִרְבָּם בֵּין נְטִיָּתָם לְחָכְמַת הַיְּוָנִים וּבֵין נְטִיָּתָם לְתוֹרַת עַמָּם. וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַתְאִים אֶת שְׁנֵי הַהֲפָכִים בְּדֶרֶךְ הַדְּרָשׁ וְהָרֶמֶז. וּמִיִּרְאָתָם פֶּן יַלְעִיגוּ לָהֶם הַיְוָנִים, הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד הַתּוֹרָה בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא נִמְנְעוּ גַם מִבְדוֹת מִלִּבָּם סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת, לָשִׁית בָּהֶם הוֹד עַל מֹשֶׁה וְעַל שְׁאָר חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אַךְ בָּזֶה לֹא הוֹעִילוּ מְאוּמָה, כִּי אִם הִגְדִּילוּ אֶת הַמַּשְׂטֵמָה בְּלִבּוֹת הַיְּוָנִים, וַיִּכְתְּבוּ חַכְמֵי הַיְּוָנִים סִפְרֵי־שִׂטְנָה לְהַשְׁלִיךְ שִׁקּוּצִים עַל הַיְּהוּדִים, וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹהֲבֵיהֶם מֵהַיְּוָנִים קָשְׁרוּ מִלְחָמָה עַל שׂוֹנְאֵיהֶם וַיּוֹכִיחוּ כִּי אַךְ שֶׁקֶר בְּפִי שׂוֹנְאֵיהֶם.

75. רֹאשׁ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה הָיָה יְדִידְיָה אוֹ כִּשְׁמוֹ הַיְּוָנִי פִילוֹן. לְאוֹר חָכְמָתוֹ הָרַבָּה הָלְכוּ אָז כָּל חַכְמֵי הַתֵּבֵל וּכְגֹדֶל חָכְמָתוֹ כֵּן גָּדְלָה צִדְקָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ לְכָל בְּנֵי הָאָדָם בִכְלָל וּלְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט. אַךְ אֶת תּוֹרַת עַמּוֹ לֹא יָדַע מִמְּקוֹרָהּ, כִּי אִם מִתַּרְגּוּמִים, וְלָכֵן לֹא הִשְׂכִּיל לְהָבִין אֶת רוּחָהּ; וְעַל כֵּן בֵּאֵר אוֹתָהּ בְּבֵאוּר נִפְתָּל, וְעַל כָּל סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה הַפְּשׁוּטִים וְהַתְּמִימִים אָמַר כִּי הֵם מְשָלִים וְכָל פִּקּוּדֶיהָ רְמָזִים לְאֵיזֶה רַעֲיוֹנוֹת שֶׁעָסְקָה בָהֶם הַפִּילוּסוּפִיָּה בַּיָּמִים הָהֵם. וַיְהִי פִילוֹן רֹאשׁ לְבַעֲלֵי הַסּוֹד אֲשֶׁר שָׁגוּ וַיַּשְׁגּוּ רַבִּים. וְטוֹעִים רַבִּים נִסְמְכוּ עַל דִּבְרֵי הֶחָכָם הַזֶּה וַיוֹצִיאוּ מֵהֶם רְאָיוֹת לְהַבְלֵיהֶם.

ח. אַגְרִיפַּס הָרִאשׁוֹן.    🔗

76. בְּנֵי הוֹרְדוּס הִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם וַיֵּלְכוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וְרַק נֵצֶר אֶחָד מִגֶּזַע הוֹרְדוּס נִבְדַּל מֵהֶם –אַגְרִיפַּס בֶּן אֲרִיסְתֻּבּוּל בֶּן הוֹרְדוּס. הוּא הָיָה יָתוֹם מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ, כִּי אָבִיו נֶהֱרַג בְּמִצְוַת הוֹרְדוּס וְאִמּוֹ בִּירִינִיקָה גַּם הִיא מֵתָה וְתּוֹרֶשׁ לִבְנָהּ רְכוּשׁ רָב. אַגְרִיַפס הִתְחָנֶּךְ בְּרוֹמָא יַחַד עִם בְּנֵי מוֹשְׁלֵי הָרוֹמָאִים. בְּנַעֲרוּתוֹ הָיָה שׁוֹבָב וַיִּרְדֹּף תַּעֲנוּגִים כְּכָל רֵעָיו עַד כִּי אִבָּד אֶת כָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר יָרַשׁ מֵאִמּוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן סָבַל תְּלָאוֹת רַבּוֹת וּנְדוֹדִים. וּלְסוֹף הִלְשִׁינוּ עָלָיו בְּאָזְנֵי טִבֵּרְיוּס מֶלֶךְ רוֹמָא, כִּי חָפֵץ הוּא בְּמוֹת הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׂם אוֹתוֹ טִבֵּרְיוּס בַּבּוֹר. וַיֵּשֶׁב שָׁם עַד אֲשֶׁר מֵת הֶעָרִיץ הַהוּא וְעַל כִּסְאוֹ יָשַׁב קַלִּיגוּלָה בְּנוֹ אֲשֶׁר הָיָה מִלְפָנִים רֵעַ לְאַגְרִיפַס. וַיְהִי בְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵא מַלְכוּתוֹ וַיִזְכֹּר אֶת אַגְרִיפַס, וַיְרַחֲמֵהוּ וַיּוֹצִיאֵהוּ מִבּוֹר כִּלְאוֹ. וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ אַגְרִיַפס, כִּי יִתֶּן לוֹ אֶת מַלְכוּת יְהוּדָה. וַיֵּאוֹת לוֹ קַלִּיגוּלָה וַיְשַׁלְחֵהוּ בִּכְבוֹד מְלָכִים לְאַרְצו. וַתְּהִי יְהוּדָה עוֹד הַפַּעַם לְמַמְלָכָה (32 לפהב"ש) בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

77. כַּאֲשֶׁר עָבַר אַגְרִיפַס מֵרוֹמָא לְאַרְצוֹ דֶּרֶךְ אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה, קִנְאוּ רִשְׁעֵי הַיְּוָנִים בַּיְּהוּדִים עַל אֲשֶׁר הִתְחַדְּשָׁה מַלְכוּתָם, וַיָסִיתוּ אֶת הֶהָמוֹן לִפְרֹעַ פְּרָעוֹת בַּיְּהוּדִים וַיַּהַרְסוּ אֶת בָּתֵּי הַתְּפִלָּה וְסִפְרֵי תוֹרָה קָרְעוּ לִגְזָרִים וַיַּשִׂימוּ אֶת מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב, וַיַּכּוּ וַיָּמִיתוּ יְהוּדִים רַבִּים, לֹא חוֹנְנוּ נָשִׁים עֲדִינותֹ וּפְנֵי זְקֵנִים לֹא נָשָׂאוּ.

78. בָּעֵת הַהִיא הָיָה נָצִיב בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָה אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, פְּלַקּוּס שְׁמוֹ. וְהוּא עוֹד הִרְבָּה הָרֵעַ, כִּי מִלְבַד אֲשֵׁר לֹא עָצַר בְּעַד הֶהָמוֹן, עוֹד שָׁלַח מַלְאֲכֵי מַשְׁחִית לְחַבֵּל בַּיְּהוּדִים. אֶפֶס מְהֵרָה הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ, כִּי הַקֵּיסַר קַלִּיגּוּלָה, אֲשֶׁר הָיָה שׂוֹנֶא לוֹ, צֵוָּה וַיִכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ. וְכַאֲשֶׁר קָם נָצִיב אַחֵר תַּחְתָּיו הוּנַח מְעַט לַיְּהוּדִים, כִּי הַנָּצִיב הֶחָדָשׁ לֹא נָתַן עוֹד לַעֲשׂוֹת רָעָה לַיְּהוּדִים; אֲבָל בְּכָל זֹאת עוֹד שַׁלְוָה לֹא יָדָעוּ, כִּי לֵב הֶהָמוֹן הָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר עֲלֵיהֶם,וְחֶרֶב אוֹיְבֵיהֶם עוֹד הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת עַל פְּנֵיהֶם.

79. וְאַגְרִיפַס כּוֹנֵן אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ בִּיהוּדָה בְּחָכְמָה וָדָעַת. בְּהַנְהָגָתוֹ הַטּוֹבָה מָצָא חֵן גַּם בְּעֵינֵי אֱמוּנֵי הָעָם, כִּי לֹא דָאַג לִכְבוֹדוֹ, כִּי אִם לְחַזֵק אֶת מַלְכוּתוֹ וּלְהָשִׁיב לְעַמּוֹ אֶת כְּבודוֹ. אָמְנָם לְמַרְאֶה עַיִן הִתְהַלֵּךְ עִם גְּדוֹלֵי הָרוֹמָאִים בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה, אַךְ לִבּוֹ רָחַק מֵהֶם וְתָמִיד בִּקֵּשׁ רַק טוֹבַת עַמּוֹ. הוּא הֵשִׁיב אֶת הַסַּנְהֶדְרִין לִמְקוֹמוֹ וַיִמְנֶה אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָרִאשׁוֹן נֶכֶד הִלֵּל לִנְשִׂיא הַסֶּנְהֶדְרִין. וְכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ הָיוּ יְמֵי אֹשֶר לְיִשְׂרָאֵל*). הַמֶּלֶךְ (29 לפחהב"ש) אָהַב אֶת עַמוֹ וְהָעָם אָהַב אֶת מַלְכּוֹ, וְרַבִּים דִּמּוּ כִּי בְּקָרוֹב תִּהְיֶה אֶרֶץ יְהוּדָה עוֹד הַפַּעַם לְמַמְלָכָה חָפְשִׁית, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בִּימֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים.

80. וּבְרוֹמָא יָשַׁב קַלִיגּוּלָה עַל כִּסֵא הַמְּלוּכָה. הוּא הָיָה אִישׁ פּוֹחֵז וָרִיק, אַכְזָר וְסָכָל, וּבְשִׁגְעוֹנוֹ נָתַן צָו כִּי בְּכָל הָאֲרָצוֹת יַעֲמִידוּ אֶת פִּסְלוֹ וְיַקְּרִיבוּ לְפָנָיו קָרְבָּנוֹת, כִּי אֱלֹהִים הוּא. וַיְּהִי כְּבוֹא הַפְּקֻדָּה הַזֹּאת אֶל הַיְּהוּדִים, וַיְמָאֲנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר הַמֶלֶךְ. וַיִּהְיוּ הַיְּהוּדִים בְּאָלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה בְּרָעָה גְדוֹלָה, כִּי צוֹרְרֵיהֶם הִלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם, כִי שׂוֹנְאֵי הַקֵּיסַר הֵמָּה וּמוֹרְדִים בְּמִצְוָתוֹ. וַיִּשְׁלְחוּ יְהוּדֵי אַלֶּכְּסֶנְדְּרִיָּה מַלְאָכִים וִידִידְיָה בְּרֹאשָׁם לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי קַלִּיגוּלָה וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו, כִּי יָשִׁיב אֶת הַגְּזֵרָה. אַךְ קַלִּיגוּלָה עָנָה אוֹתָם קָשׁוֹת, וְגַם לִיְהוּדָה שָׁלַח פְּקֻדָּה נִמְרָצָה, כִּי יָקִימוּ אֶת פִּסְלוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלֶאֱנֹס אֶת הַיְּהוּדִים לְעָבְדוֹ; אַךְ בְּטֶרֶם בָּאָה הַפְּקֻדָּה לִיְּהוּדָה וְקַלִּיגּוָלה מֵת.

81. וַיִמְלֹךְ בְּרוֹמָא קְלוֹדְיוּס, וְגַם הוּא חִדֵּשׁ אֶת בּרִיתוֹ עִם אַגְרִיפַס. וְלוּ הֶאֱרִיְך אַגְרִיפַס יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ, כִּי עַתָּה אוּלַי הִצְלִיחַ לְהַעֲמִיד אֶת יְהוּדָה בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ. אַךְ עוֹד בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְמָלְכוֹ מֵת* וְהוּא אָז (26 לפחב"ש) בֶּן חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה. הַיְּהוּדִים קָשְׁרוּ עָלָיו מִסְפֵּד מַר, וְהַיְּוָנִים אֲשֶׁר בְּקֵסַרְיָה וְהָרֹוָמִאים שָׁמְחוּ לְמוֹתוֹ, כִּי יָדְעוּ כִּי לֹא לָהֶם הָיָה לֵב אַגְרִיַפס, כִּי אִם לְאֶחָיו הַיְּהוּדִים.

82. גַּם מִמַּמְלֶכֶת חֲדִיִּב אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נְהַר חִדֶּקֶל נִשְׁקְפָה בַיָּמִים הָהֵם טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵילֵנָה הַמְַּלָּכה וּבְנָהּ יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר יוֹזַטֶּס קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת דַּת הַיְּהוּדִים. יוֹזַטֶּס מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה. הֵילֵנָה עָלְתָה יְרוּשָׁלַיְמָה וַתֵּשֶׁב שָׁם יָמִים רַבִּים. וְכַאֲשֶׁר הָיָה רָעָב בִּיהוּדָה פִּזְרָה כֶּסֶף רָב לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָרְעֵבִים. בְּמוֹת יוֹזַטֶּס* (14 לפהב"ש) שָׁבָה לְאַרְצָהּ וְעַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה עָלָה בְּנָהּ מוּנְבַז הַשֵּׁנִי. הֵילֵנָה מֵתָה מַהֵר אַחֲרֵי מוֹת יוֹזַטֶּס וּמוּבַז צִוָּה לְהַעֲלוֹת אֶת עַצְמוֹת אִמּוֹ וְאֶת עַצְמוֹת יוֹזַטֶּס אָחִיו יְרוּשָׁלַיְמָה וּלְקָבְרָם שָׁם בְּקִבְרֵי מַלְכֵי חֲדַיִב אֲשֶׁר חָצְבָה הֵילֵנָה בְּשִׁבְתָהּ בִּיּרוּשָׁלָיִם. עוֹד הַיּוֹם נִמְצְאוּ שָׁם שְׂרִידֵי חָרְבוֹת הַקְּבָרִים הָהֵם.

ט. אַגְרִיפַס הַשֵּׁנִי וְהַמֶּרֶד.    🔗

83. בְּמוֹת אַגְרִיַפס בָּאָה מַמְלֶכֶת יְהוּדָה עוֹד הַפַּעַם תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת נְצִיבֵי רוֹמָא. אָמְנָם כַּעֲבוֹר חָמֵשׁ שָׁנִים שָׂמוּ מוֹשְׁלֵי רוֹמָא* אֶת אַגְרִיפַס הַשֵּׁנִי בֶּן אַגְרִיפַס (21 לפהב"ש) הָרִאשׁוֹן לְמוֹשֵׁל. אַךְ הוּא לֹא יָדַע לִדְרֹש טוֹבַת עַמּוֹ כְּאָבִיו, וַיְּהִי עֶבֶד לָרוֹמָאִים לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל חֶפְצָם בִּיהוּדָה. וַיְהִי הוּא וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הוֹרְדוּס מְחַקִּים אֶת מִנְהֲגֵי הָרוֹמָאִים וּמַחֲנִיפִים לָהֶם. כִּנְצִיבֵי הָרוֹמָאִים מָכַר גַּם הוּא אֶת הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה לְכָל הַמַּרְבֶּה בִּמְחִירָה, לַמְרוֹת חֵפֶץ הָעָם וְחַכְמֵי הַתּוֹרָה.

84. וּכְכֹל אֲשֶׁר נִכְנְעוּ הַהוֹרְדוֹסִיִּים לִפְנֵי הָרוֹמָאִים וַיַחֲנִיפוּ לָהֶם וַיְחַקּוּ אֶת מִנְהָגֵיהֶם הָרָעִים, כֵּן הוֹסִיפוּ הָרוֹמָאִים לְבָזּוֹתָם, אוֹתָם וְאֶת כָּל עַם הַיְּהוּדִים. וְתַחַת אֲשֶׁר עַד כֹּה רָחַשׁ לֵב הָרוֹמָאִים מְעַט כָּבוֹד לְהַגּוֹי הַקָּטָן הַזֶּה, הֶחָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וּבְנִמּוּסָיו כְּסֶלַע אֵיתָן, עַתָּה, בִּרְאוֹתָם, כִּי הַהוֹרְדוֹסִיִּים וְהָאֲצִילִים נְכוֹנִים לְהִתְרַפֵּס לִפְנֵיהֶם וְלִבְגֹּד בְּעַמָּם, בָּזוּ לְכָל הָעָם, וַיְהִי הַיְּהוּדִי בְּעֵינֵיהֶם לְתוֹעֵבָה.

85. וַיָּשִׂימוּ מוֹשְׁלֵי רוֹמָא נְצִיבִים בִּיהוּדָה אֲנָשִׁים רָעִים וְחַטָּאִים, רֻבָּם עֲבָדִים מְשֻׁחֲרְרִים, אֲשֶׁר רֶצַח וְחָמָס כִּשְׂחֹק בְּעֵינֵיהֶם. בִּשְׁנַת 21 לִפְנֵי חֻרְבָּן הַבַּיִת הָיָה קוּמַנּוּס לְנָצִיב בִּיהוּדָה. וַיְהִי בְּעֶרֶב הַפֶּסַח וַיִתְאַסְּפוּ כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל חֲצַר הַמִּקְדָּשׁ לַעֲשׂוּת הַפֶּסַח. וַיִּשְׁלַח הַנָּצִיב שָׁמָּה גְּדוּד רוֹמָאִים לְפַקֵּחַ עַל הַסְּדָרִים. וְאִישׁ מֵהַגְּדוּד עָשָׂה נְבָלָה נֶגֶד הַמִּקְדָּשׁ וְנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיִּחַר אַף הָעָם וַיָחֵלוּ לְסַקֵּל בָּאֲבָנִים נֶגֶד הָרוֹמָאִים. וַיִּשְׁלַח הַנָּצִיב צָבָא רָב וַיַעֲמִידֵם בַּמַּעֲרָכָה נֹכַח הַמִּקְדָּשׁ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנֶּאֱסָפִים בְּהַר הַבַּיִת נִבְהֲלוּ וַיְמַהֲרוּ לָנוּס וַיָמוּתוּ מֵהֶם רַבִּים, כִּי נִמְעֲכוּ וְנִרְמָסוּ, וְהָרוֹמָאִים לָעֲגוּ לְאֵיד הַיְּהוּדִים וּפִיהֶם מָלֵא שְׂחֹק.

86. בִּרְאוֹת כָּל הַגּוֹיִם, הַשְׁכֵנִים הָרָעִים, אֶת כָּל אֲשֶׁר הָרוֹמָאִים עוֹשִׂים לַיְּהוּדִים וַיָּחֵלוּ גַם הֵם לְבַזוֹת אֶת הַיְּהוּדִים וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם תּוֹעֵבָה. הַשֹּׁמְרֹנִים הֵחֵלוּ לְהִתְגָּרוֹת בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָבְרוּ דֶּרֶךְ אַרְצָם לַעֲלוֹת לְרֶגֶל יְרוּשָׁלַיְמָה, וַתְּהִי מִלְחָמָה בֵּין קַנָּאֵי הַיְּהוּדִים וּבֵין הַשֹּׁמְרֹנִים וְקוֹמַנּוֹס נְצִיב רוֹמָא תָּמַךְ בִּידֵי הַשֹּׁמְרֹנִים לְהַכּוֹת בַּיְּהוּדִים.

גַּם בְּקֵסַרְיָה הֵחֵלוּ הַיְּוָנִים לִשְׁפֹּךְ בּוּז וּנְאָצָה עַל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּעִיר הַזֹּאת וּמִלְחָמָה הִתְקַלְּחָה בֵּין הֶיְּוָנִים וּבֵין הַיְּהוּדִים. וְלָאַחֲרוֹנָה שָׁלְחוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים מַלְאָכִים אֶל הַקִּיסָר נֵירוֹן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּרוֹמָא בְּעֵת הַהִיא; וְנֵירוֹן, אִישׁ הַדָּמִים, אֲשֶׁר הָרַג אֶת אִמּוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ, הוֹצִיא מִשְׁפָּט כִּי הַיְּהוּדִים זָרִים הֵם בְּקֵסַרִיָה, הָעִיר, אֲשֶׁר מְקוֹמָהּ בִּגְבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ יוֹשְׁבֶיהָ מֵאָז נִבְנָתָה.

87. וְהַשְּׁמֻעָה הִגִּיעָה עַד יְרוּשָׁלַיִם, וַיִּחַר לָעָם מְאֹד, וְאִיש הַדָּמִים פְלוֹרוֹס אֲשֶׁר הָיָה אָז לְנָצִיב בִּיהוּדָה, עוֹד הוֹסִיף חֵמָה בְּשָׁלְחוֹ צָו, כִּי יִתְנוּ לוֹ מֵאוֹצָר הַמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה עָשָׂר כֵּכְּרֵי זָהָב. וַתְּהִי מְהוּמָה גְדוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה בָכוּ וַיְלִילוּ, וְאֵלֶּה בִּקְשׁוּ נָקָם וַיְחָרְפוּ אֶת הַנָּצִיב וַיִּלְעֲגוּ לוֹ, בְּסָבְבָם בָּעִיר בְּקֻפַּת צְדָקָה לֶאֱסֹף פְּרוּטוֹת בְּעַד פְלוֹרוּס הָאֶבְיוֹן, הַדּוֹרֵשׁ כִּי יְפַרְנסוּהוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכֶּסֶף הַנְּדָבוֹת.

פְלוֹרוֹס עָשָׂה נְקָמוֹת בַּיְּהוּדִים וַיִשְׁלַח אֶת לִגְיוֹנוֹתָיו לִשְׁלֹל שָׁלָל. וַיהִי כִּי רָאָה הָעָם, כִּי חֵיל פְלוֹרוֹס הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל הַמִּקְדָּשׁ וַיְמַהֲרוּ וַיִּתְבַּצְּרוּ בְּהַר הַבַּיִת, וְכַאֲשֶׁר בִּקְשׁוּ הָרוֹמָאִים לַעֲלוֹת שָׁמָּה הִשְׁלִיכוּ עֲלֵיהֶם הַיְּהוּדִים אֲבָנִים וַיְּנַפְּצוּ אֶת גֻּלְגָלְתָּם. וַיְהִי פְלוֹרוּס נֶאֱלָץ לָשׁוּב אָחוֹר בְּחֶרְפָּה.

88. אָז נִמְלְאָה הַסָּאָה. בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָכְלוּ עוֹד לִסְבֹּל אֶת כָּל הֶעָוֶל הַנַּעֲשֶׂה לְעַמָּם וַיִּהְיוּ לְחֶבֶר קַנָּאִים אֲשֶׁר נוֹסְדוּ יָחַד לִמְרֹד בָּרוֹמָאִים וּלְכוֹנֵן מַמְלָכָה חָפְשִׁית בְּיִשְׂרָאֵל, אוֹ לָמוּת מוֹת גִּבּוֹרִים. אֲלֵיהֶם נִסְפְּחוּ כִּמְעַט כָּל טוּבֵי הָעָם, יִרְאֵי יֱיָ, כִּי לֹא רַק הָעַבְדוּת נָגְעָה עַד לִבָּם, כִּי אִם גַּם חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ, כִֹי הָרוֹמָאִים חִלְלוּ פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כֵּן הָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם, כִּי קַלֵּי הַדַּעַת מִיִשְׂרָאֵל לָמְדוּ אָרְחוֹת הָרוֹמָאִים: לִרְדֹּף תַּעֲנוּגִים בְּזוּיִם וּלְחַלֵּל כָּל קֹדֶשׁ, וְכָל זֶה קָרָה לָהֵם יַעַן הָיוּ הָרוֹמָאִים מוֹשְׁלִים בָּהֶם. קִנְאַת עַמָּם וְדָתָּם הִצִּיתָה בְלִבָּם אֵשׁ נְקָמָה וַתְּעוֹרְרֵם לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת. וַיִשָׁבְעוּ הַקַּנָאִים בִּשְׁבוּעָה חֲמוּרָה לְבַל יַנִּיחוּ אֶת חַרְבָּם מִיָּדָם עַד אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ אֶת מֶטַּרְתָּם. וַיָּשִׂימוּ לָהֶם לְרֹאשׁ אֶת אֶלְעָזָר בֶּן חֲנַנְיָה, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים מִזֶּרַע הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וּמִתַּלְמִידֵי בֵּית שַׁמַּאי.

89. כִּשְׁמֹעַ אַגְרִיפַס הַשֵּׁנִי אֶת דְּבַר הַמֶּרֶד וַיְמַהֵר לָבוֹא יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְדַבֵּר עַל לֵב הָעָם לַחֲדֹל מִמִּלְחָמָה, וַיֵבְךְּ וַיִּתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם, כִּי יְרַחֲמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל מִקְדָּשׁ יְיָ, כִּי אִם תָּעוֹז יַד הָרוֹמָאִים אָז לֹא תִּהְיֶה לָהֶם פְּלֵטָה. וּדְבָרָיו אָמְנָם יָצְאוּ אָז מִלִּבּוֹ וַיִּכָּנְסוּ לְלֵב הַשׁוֹמְעִים, וְכִמְעָט רָפָה יָדָם. וַיַבְטִיחוּ כִּי לֹא יִמְרְדוּ עוֹד בָּרוֹמָאִים. כַּאֲשֶׁר רָאָה אַגְרִיפַס כִּי הָעָם אֵינֶנוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ וַיְנַס לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ, כִּי יִתֵּן גַּם לִפְלוֹרוֹס לָבוֹא הָעִירָה. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הָעָם אֶת שֵׁם הַצּוֹרֵר פְלוֹרוֹס וַיִרְגְּזוּ וַתִּבְעַר חֲמָתָם כָּאֵשׁ וַיַּשְׁלִיכוּ אֲבָנִים עַל אַגְרִיפַס אֲשֶׁר מִהֵר לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ.

90. וַיְהִי הַקֶּשֶׁר הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַיַּחְדְּלוּ הַכֹּהֲנִים מֵהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּעַד שְׁלוֹם קֵיסַר רוֹמָא, כַּאֲשֶׁר הָיָה נָהוּג בַּמִּקְדָּשׁ זֶה יָמִים רַבִּים. וְאַגְרִיפַס אָסַף כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אְַנשִׁי חַיִל, וַיָבֹא לְהַשְׁקִיט אֶת הַמֶּרֶד. וַתִּטֹּש הַמִּלְחָמָה בְּחֻצוֹת יְרוּשָלַיִם. שִׁבְעָה יָמִים אָרְכָה הַמִּלְחָמָה וְלֹא נוֹדַע יַד מִי תִּגְבַּר. אוּלָם לָאַחֲרוֹנָה נִלְווּ אֶל הַקַּנָּאִים חֶבֶר הַפּוֹחָזִים הַנּוֹדָעִים בְּשֵׁם יְוָנִי: “סִיקַרִיקִין”. הַסִּיקַרִיקִין הָיוּ אֲנָשִׁים רֵקִים וּפֹוֹחֲזִים אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם אֶת הֶחָמָס לִמְקוֹר פַּרְנָסָה וְלֹא הִבְדִילוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, כִּי אִם אֶת כָּל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדָם לְנַצֵל נִצְּלוּ בְּלִי חֶמְלָה. וְעַתָּה, כַּאֲשֶׁר מָצְאוּ כַּר נִרְחָב לְמַעֲשֵׂיהֶם בִּירוּשָׁלַיִם, מִהֲרוּ שָׁמָּה. בְּעֶזְרַת הַסִּיקַרִיקִין הִצְלִיחוּ הַקַּנָּאִים לְהִתְגַּבֵּר עַל חֵיל אַגְרִיפַס וּלְגָרְשָׁם מֵעַל הָעִיר*. (4 לפחב"ש)

91. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נָצְחוּ הַקַּנָּאִים אֶת אַגְרִיפַס, וַיִּשְׁתּוֹבְבוּ הַסִּיקַרִיקִין וַיִּתְנַפְּלוּ כְּחַיּוֹת טֶרֶף עַל אוֹהֲבֵי הָרוֹמָאִים, וְגַם אֶת אַנְשֵׁי הַשָּׁלוֹם לֹא נִקּוּ, וַיַּרְבּוּ אֶת חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלְלוּ שָׁלָל וְהֵיכְלֵי תִּפְאָרָה הִצִּיתוּ בָּאֵשׁ. וּמְנַחֵם, רֹאשׁ הַסִּיקַרִיקִין, לָבַשׁ אַרְגָּמָן וַיְבַקֵּשׁ לִמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וַיָּרֶב בּוֹ אֶלְעָזָר וַיֹּאמַר, כִּי לֹא לְתַכְלִית זֹאת נִלְחֲמוּ הַקַּנָּאִים כִּי יוֹצִיאוּ אֶת יְהוּדָה מִיַּד הָרוֹמָאִים וְיִמְסְרוּהָ לְַיד הַסִּיקַרִיקִין, כִּי הַסִּיקַרִיקִין לֹא טוֹבִים הֵם מֵהָרוֹמָאִים, וְכָל חֵפֶץ הַקַּנָּאִים הָיָה כִּי יִהְיֶה אַךְ יְיָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא בֵן אָדָם. וַתִּפְרֹץ מִלְחָמָה בֵּין הַקַּנָּאִים וּבֵין הַסִּיקַרִיקִין, וְדָם רָב נִשְׁפַּךְ עַד כִּי הִכְרִיתוּ הַקַּנָּאִים אֶת הַסִּיקַרִיקִין מִן הָאָרֶץ.

92. וְאֶלְעָזָר אָמְנָם הֶרְאָה לַכֹּל, כִּי לֹא לִכְבוֹדוֹ הוּא נִלְחָם, כִּי אִם לִכְבוֹד עַמּוֹ. לְזֵכֶר הַיּוֹם אֲשֶׁר גֵּרְשׁוּ בּוֹ אֶת הָרוֹמָאִים מִיהוּדָה יָצְקוּ מַטְבֵּעוֹת וְעַל הַמַּטְבֵּעוֹת הָהֵן לֹא חָקְקוּ גַּם שֵׁם אֶלְעָזָר, כִּי אִם “שָׁנָה אַחַת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל”. וְיַעַן, כִּי הָיָה הַדָּבָר קָרוּב לְחַג הַסֻּכּוֹת, חָקְקוּ בַּמַּטְבֵּעוֹת מִצִּדָּן הָאֶחָד תַּבְנִית לוּלָב וּמִצִּדָּן הַשֵּׁנִי – סֻכָּה מְקֻשָּׁטָה בְּצִיצִים וּפְרָחִים.

וּפְלוֹרוֹס רָאָה כִּי חֲזָקִים הֵם בְּנֵי יְהּוָדה מִמֶּנוּ וְלֹא יָצָא לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלַיִם, אַךְ שַׁמּוֹת נוֹרָאוֹת עָשָׂה בְּעָרֵי הַשָּׂדֶה. שָׁם הִתְחַבֵּר עִם הַיְּוָנִים לִטְבֹּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. בְּכַחַשׁ וּבְמִרְמָה צָדוּ הַגּוֹיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהַרְגוּם. כָּל הַשְּׁכֵנִים הָרָעִים נוֹסְדוּ יָחַד וַיִּתְנַפְּלוּ כִּזְאֵבִים רְעֵבִים עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

93. בְּבֵית שְׁאָן כָּרְתוּ הַיְּוָנִים עִם הַיְהוּדִים בְּרִית לַעֲמֹד נֶגֶד הַקַּנָּאִים, אִם יֹאמְרוּ לְהִתְנַפֵּל עַל הָעִיר; וְכַאֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה גְּדוּד הַקַּנָּאִים שָׁמְרוּ הַיְהוּדִים אֶזְרְחֵי הָעִיר אֶת בְּרִיתָם לִשְׁכֵנַיהֶם הַיְּוָנִים וַיֵּצְאוּ עִמָּם יַחַד לַמִּלְחָמָה. וְאֶחָד מִגִּבּוֹרֵי הַיְּהוּדִים, שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁאוּל שְׁמוֹ, הֶרְאָה אֶת כֹּחוֹ וְּגבוּרָתוֹ בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם אֶחָיו הַקַּנָּאִים וַיְגָרְשֵׁם וַיְפִיצֵם מִן הָעִיר. אֲבָל אַךְ עָלוּ גְדוּדֵי הַקַּנָּאִים מֵהָעִיר וְהַיְּוָנִים הִתְנַפְּלּו עַל הַיְּהוּדִים בַּעֲלֵי בְּרִיתָם הַיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח עִמָּם וַיַּהַרְגוּם, וְכִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ מֵהֶם נָפְלוּ חֲלָלִים. וַיִּוָּתֵר רַק שִׁמְעוֹן וּבֵיתוֹ לְבָד. אָז רָאָה שִׁמְעוֹן כִּי שָׁוְא הִיא אַהֲבַת הַיְּוָנִים וַיִּתְנַחֵם מְאֹד עַל אֲשֶׁר עָזַר לָהֶם לְהִלָּחֵם בְּאֶחָיו, וּמִיִּרְאָתוֹ פֶּן יִפֹּל גַּם הוּא בִּידֵי הַיְּוָנִים וְיִתְעַלְלוּ בּוֹ, הֵמִית אֶת כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ בְּיָדוֹ וְאַחַר תָּקַע אֶת חַרְבּוֹ בְּלִבּוֹ וַיָמָת גַּם הוּא.

94. וּמִי יִמְנֶה מִסְפַּר חַלְלֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר נָפְלוּ בְּעִתִּים הָהֵן בִּשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת מִחוּץ לִגְבוּל יְהוּדָה, בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הַיְּוָנִים נָחוּ שָׁם! כִּי אֵין קֵץ לַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שָׂנְאוּ הַיְּוָנִים אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּאַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה הִרְבּוּ הַיְּוָנִים לְהִתְעַלֵּל בַּיְּהוּדִים וְלִשְׁפֹּךְ דָּמָם, וּנְצִיב אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָּה, אִישׁ יְהוּדִי וּשְׁמוֹ אַלֶּכְּסַנְדֶּר טִבֶּרְיּוּס, אֲשֶׁר בָּגַד בְּעַמּוֹ וּבְדָתוֹ, עָזַר לְשׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים וַיְהִי לְרֹאשׁ הַצּוֹרְרִים.

95. הַתְּלָאוֹת הָעֲצוּמוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם, אִשָּׁה אַחַר אֲחוֹתָהּ בְּלִי הֶרֶף הֵן הֵבִיאוּ רוּחַ מַשְׁחִית בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה הַנֶּחֱשָֹלִים אֲשֶׁר קָצָה נַפְשָׁם לָשֵׂאת אֶת הַצָּרוֹת נָפְלוּ אֶל מַחֲנֶה הָאוֹיֵב וַיְכַחֲשׁוּ בְּעַמָּם וּבְדָתָם, וְהָרוֹמָאִים קֵרְבוּ אֶת הַבּוֹגְדִים וַיְשִׂימּום לְרָאשִׁים וּפְקִידִים. וַאֲחָדִים מֵהַבּוֹגְדִים עוֹד בִּקְשׁוּ לְהַצְדִּיק אֶת נַפְשָׁם לֵאמֹר, כִּי יָפֶה עָשׂוּ, וְכִי כן רָאוּי לַעֲשׂוֹת, וַיַּשְׁלִיכוּ שִׁקוּצִים עַל עַמָּם וְעַל תּוֹרַת אֲבוֹתֵיהֶם. דַּרְשְׁנֵי אַוֶן בִּלְשׁוֹן אֶפְעֶה הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְבַזּוֹת אֶת גְּדוֹלֵי הָעָם, אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם בְּעַד עַמָּם, וַיַּסִּיתוּ וַיַּדִּיחוּ אֶת בְּנֵי הֶהָמוֹן הַחֲשֻׁכִּים, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת דַּרְכֵּי הַתּוֹרָה. עַל הַדַּרְשָׁנִים הָהֵם קָרְאוּ חֲכָמֵינוּ אֶת הַכָּתוּב: “נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה… וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כְּלַּעֲנָה”. מְשִׁיחִֵי שֶׁקֶר הִתְעוּ אֶת הָעָם בְּכִזְבֵיהֶם, וַחֲסִידִים שׁוֹטִים – בְּהַזָּיוּתֵיהֶם. וַתְּהִי מִלְחָמָה כְּפוּלָה לְחָכְמֵי הַפְּרוּשִׁים: מִלְחֶמֶת הַחֹפֶשׁ וּמִלְחֶמֶת הַדֵּעוֹת, וַעֲלֵיהֶם הָיָה לְחַזֵּק לֹא לְבַד אֶת יְדֵי הָעַם, כִּי אִם גַּם אֶת לִבּוֹ.

י. אַחֲרִית הַמֶּרֶד. חָרְבָּן יְרוּשָׁלַיִם.    🔗

96. הַנְהָגַת הַמְּדִינָה וְכָל סִדְרֵי הַמֶּרֶד הָיוּ בִּידִי הַסַּנְהֶדְרִין, אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁם עָמַד אָז רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל³⁰ וּשְׁלֹשָׁה גִּבּוֹרִים הִצְּבִּיאוּ אֶת צִבְאוֹת הַקַּנָּאִים: נִיגֵר מֵעֵבֶר הַיַּרְדֶּן, סִילַם הַבַּבְלִי וְשִׁמְעוֹן בֶּן גִּיּוֹרָא. הַצְּדוֹקִים חָדְלוּ עַתָּה מֵרִיב, כִּי רֻבָּם בָּאוּ בְּסוֹד הַקַּנָּאִים, כִּי נָגְעָה צָרַת עַמָּם גַּם עַד נַפְשָׁם. אָמְנָם הָיוּ אֲחָדִים מֵהַיּוֹשְׁבִים בְּסַנְהֶדְרִין אֲשֶׁר נָטָה לִבָּם אַחָר הָרוֹמָאִים, אֶפֶס הֵם הִסְתֳּירוּ אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם בְּלִבָּם וְרַק בַּסֵּתֶר הָיוּ לְמוֹקֵשׁ לְאֲחֵיהֶם הַקַּנָּאִים.

97. קִסְטִיּוּס גַּלּוּס נְצִיב סוּרְיָה אָסַף אֶת חֵילוֹ וַיֵּלֶךְ לְהַעֲנִישׁ אֶת הַיְּהוּדִים הַמִּתְפָּרְצִים מִפְּנֵי רוֹמָא. בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עָבַר שָׂם שַׁמּוֹת נוֹרָאוֹת וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים וַיִּשְׂרֹף אֶת בָּתֵּיהֶם וַיַּשְׁחֵת אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וְכַרְמֵיהֶם, עַד הַגִּיעֹו לִירוּשָׁלָיִם. אַךְ פֹּה נָשְׁתָה גְבוּרָתוֹ, כִּי הַגֵּבּוֹרִים הַקַּנָּאִים קִדְּמוּ אֶת פָּנָיו בְּחֶרֶב נוֹקֶמֶת וַיָנָס הוּא וְחֵילוֹ מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים, וְהַיְּהוּדִים רָדְפוּ אַחֲרָיו וַיַּכּוּ בּוֹ מַכָּה רַבָּה, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט הִכְרִיתוּ אֶת כָּל חֵיל קִסְטִיּוּס.

98. כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל, כִּי הֻכָּה קִסְטִיוּס לִפְנֵי הַקַּנָּאִים וַיָּקוּמּו הַגָּלִילִים גַּם הֵם לִמְרֹד בָּרוֹמָאִים, וְיוֹחָנָן בֶּן לֵוִי מִגּוּשׁ-חָלָב הָיָה בְּרֹאשׁ הַמִּתְקוֹמְמִים. הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה עָנִי וְחַלָּשׁ בְּגוּפוֹ, אַךְ רוּחוֹ הָיְתָה אֵשׁ אוֹכֵלָה, וְאַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ גָּבְרָה גַם עַל חֲלִישׁוּת גּוּפוֹ וְעַל עָנְיוֹ, וַתְּעוֹרְרֵהוּ לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת. מִכָּל עָרֵי הַגָּלִיל הָיְתָה רַק הָעִיר צִפּוֹרִי נֶאֱמָנָה אֶת הָרוֹמָאִים.

מִטַּעַם הַסַּנְהֶדְרִין נִבְחַר לְמַצְבִּיא כָּל צִבְאוֹת הַמִּתְקוֹמְמִים בָּאָרֶץ לֹא מֵאֵלֶּה הַקַּנָּאִים הַיְדוּעִים בְּחִבָּתָם לְעַמָּם, כִּי אִם אִישׁ חָכָם וּבַעַל נֶפֶשׁ שְׁפָלָה – יוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ הַכֹּהֵן פְּלַוִּיּוּס³¹.

99. הָאִישׁ הַזֶּה לָמַד מְעַט מֵחַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים, וְאַחֲרֵי כֵן הִתְחַבֵּר אֶל הָאִסִּיִים וַיִּתְקַדֵּשׁ וַיִּתְחַסֵּד כְּמוֹהֶם. וְאַחֲרֵי כֵן הָלַךְ רוֹמָאָה, וְשָׁם הִשְׁתַּנָּה וַיְהִי לְאִישׁ אַחֵר: אוֹהֵב אֶת הַיּוֹפִי וְשׁוֹאֵף לַחֲמוּדוֹת הַחַיִּים. בְּרוֹמָא רָכַש לוֹ שְׂפַת רוֹמָא וְחָכְמַת יָוָן וַיֵּדַע לְהִתְהַלֵּךְ עִם גְּדוֹלֵי הָרוֹמָאִים וַיִּלְמַד מֵהֶם אָרְחוֹתָם. פּוֹפִיָּה, אֵשֶׁת הַקֵּיַסר נֵירוֹן, קֵרְבָה אוֹתוֹ וַיִּהְיוּ לוֹ מַהְלְכִים בַּחֲצָר הַקֵּיסָר. הַגְּדוּלָה וְהַתִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר לְמוֹשְׁלֵי רוֹמָא לָקְחוּ אֶת לִבּוֹ, וַתְּהִי מֵאָז מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת כְּאַחַד הָאֲצִילִים הָרוֹמָאִים. כָּל חַכְמֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ חָכְמַת יַוָן כָּמוֹהוּ, הָיוּ בְּזּוִים בְּעֵינָיו, וּבִכְלַל הָיָה אוֹהֵב אֶת הָרוֹמָאִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָהַב אֶת עַמּוֹ, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן: הוּא אָהַב אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָהַב אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מֵהָרוֹמָאִים הָיָה יָכוֹל לְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת יוֹתֵר רַבָּה, לָכֵן חָלַק לָהֶם אַהֲבָה וְכָבוֹד.

100. כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַשְּׁמוּעָה אֶל נֵירוֹן קִיסָר, כִּי הַיְּהוּדִים הִתְפָּרְצוּ מִפָּנָיו וַיִּשְׁלַח אֶת אַסְפַּסְיָנוּס שַׂר צְבָאוֹ לִיהוּדָה. וַיָּבוֹא אַסְפַּסְיָנוּס וַיִּחַן בְּעַכּוֹ. שָׁמָּה בָּאוּ כָל מוֹשְׁלֵי הָאֲרָצוֹת הַקְּטַנּוֹת אֲשֶׁר בְּסוּרְיָה וְגַם אַגְרִיפַס הַשֵּׁנִי בְּתוֹכָם לְהַרְאוֹת לְשַׂר הַצָּבָא הָרוֹמָאִי, כִּי נִכְנָעִים הֵם מִלִּפְנֵי מַמְלֶכֶת רוֹמָא, וְכִי נְכוֹנִים הֵם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר יְצַוֶּה.

בַּתְּחִלָּה עָשָׂה אַסְפַּסְיָנוּס מִלְחָמָה בְּעָרִי הַגָּלִיל. וְיוֹסֵף בְּאַהֲבָתוֹ אֶת הָרוֹמָאִים חִבֵּל תַּחְבֻּלוֹת אָוֶן לְהָנִיחַ תָּמִיד מִכְשׁוֹלִים עַל דַּרְכֵּי הַמּוֹרְדִים לְמַעַן לֹא יִצְלְחוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם. יוֹחָנָן הַגֹּבּוֹר מִגּוּשׁ-חָלָב רָאָה, כִּי אֵין בְּלֵב יוֹסֵף נְכוֹנָה, וַיְמַהֵר לְגָלּוֹת אֶת אֹזֶן הָעָם וְהַסַּנְהֶדְרִין, כִּי מִרְמָה בְּלֵב יוֹסֵף אַךְ יוֹסֵף בְּעָרְמָתוֹ הִצְלִיחַ לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הָעָם וְאֶת הַסַּנְהֶדְרִין וַיַּאֲמִינוּ בוֹ וְהוּא הוֹסִיף עוֹד לַעֲזֹר חֶרֶשׁ לָרוֹמָאִים.

101. וְהָרוֹמָאִים שָׂמוּ מָצוֹר עַל הָעִיר יוּדְפַת, אֲשֶׁר שָׁם הָיָה יוֹסֵף. הַקַּנָּאִים נִלְחֲמוּ בִּגְבוּרָה נִפְלָאָה נֶגֶד צִבְאוֹת הָרוֹמָאִים עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ מִיִּשְׂרָאֵל כָּל גִּבּוֹרֵי הַמִּלְחָמָה וּמֵחֲמִישִׁים אֶלֶף אִישׁ נוֹתְרוּ אַךְ כְּאֶלֶף אִישׁ, אֲנָשִׁים חֲלָשִׁים וְנָשִׁים. וְיוֹסֵף הִשׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהִתְרַחֵק מִכָּל מָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִשְׁקְפָה אֵלָיו סַכָּנָה. בִּרְאוֹתוֹ כִּי בָאָה הָעִיר בִּידֵי הָרוֹמָאִים הִתְחַבֵּא בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת וַיְבֶַקֶּש לוֹ עֵת הַכֹּשֶׁר לִנְפֹּל אֶל מַחֲנֶה הָרוֹמָאִים. אַךְ עִמּוֹ הָיוּ בַמְּעָרָה עוֹד אַרְבָּעִים נֶפֶשֹ מִבַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּעִידוּ בוֹ, כִּי אִם יֹאמַר לִנְפֹּל אֶל מַחֲנֶה הָאוֹיֵב יִתְקְעוּ אֶת חַרְבוֹתָם בְּלִבּוֹ. וַיִּירָא יוֹסֵף מִפְּנֵיהֶם. וּבִרְאוֹתָם כִּי נִלְכְּדָה הָעִיר קִבְּלוּ בַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הָהֵם עַל נַפְשָׁם לָמוּת אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ, וָיָּמוּתוּ כֻלָּם; וְרַק יוֹסֵף וְעוֹד אִישׁ אֶחָד עִמּוֹ נִשְׁאָרוּ, וְאָז יָצָא וַיִּפֹּל אֶל הָרוֹמָאִים וְאַסְפַּסְיָנוּס, אֲשֶׁר יָדַע אֶת יוֹסֵף, כִּי בַעַל בְּרִיתוֹ הוּא, קִבְּלָהוּ בְאַהֲבָה, וּמֵהַיּוֹם וָהָלְאָה הִתְהַלֵךְ יוֹסֵף בְּמַחֲנֶה הָרוֹמָאִים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיַּבֵּט בְּנֶפֶשׁ שׁוֹקֵטָה לְכָל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת עַמּוֹ.

102. כָּל מִבְצְרֵי הַגָּלִיל בָּאוּ אֶחָד, אֶחָד בִּידֵי אַסְפַּסְיָנוּס וְגַם גּוּשׁ-חָלָב נִלְכָּדָה. יוֹחָנָן הַגִּבּוֹר מִגּוּשׁ-חָלָב עִם מְעַט חֵילוֹ נִמְלְטוּ וַיָבוֹאוּ יְרוּשָׁלָיְמָה. גַּם כָּל הַיְּהוּדִים הַנִמְלָטִים מִכָּל קְצוֹת אֶרֶץ יְהוּדָה בָּאוּ יְרוּשָׁלָיְמָה וַיְמַלְאוּ אֶת הִָעִיר עַד אֶפֶס מָקוֹם. אַלְפֵי אֲלָפִים אִישׁ נֶאֶסְפוּ בָהּ לְהִתְבַּצֵר לִפְנֵי הָרוֹמָאִים וּלְהֵלָּחֵם עִמָּהֶם. יְרוּשָׁלָיִם הָיְתָה אָז עִיר גְּדולָה וִיפֵהפִיָה וּבְצוּרָה מְאֹד וְגַם הַמִּקְדָּשׁ לְבַדּו הָיָה מִבְצָר חָזָק מְאֹד.

103. כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַשְּׁמוּעָה לִיהוּדָה, כִּי נָפַל יוֹסֵף אֶל מַחֲנֶה הָרוֹמָאִים, וַיִּחַר לְהַקַּנָּאִים מְאֹד עַל חַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין, אֲשֶׁר הָיוּ בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ, וְלֹא הוֹסִיפוּ עוֹד לְהַאֲמִין בָּהֶם. וְגַם בְּכָל אֵלֶּה הַמְּתוּנִים, אֲשֶׁר לֹא אָבוּ בְּמִלְחָמָה, חָרָה אַפָּם, וּבְקִנְאָתָם הָעַזָּה הִתְנַפְּלוּ עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה חָשׁוּד בְּעֵינֵיהֶם כִּי בַעַל בְּרִית רוֹמָא הוּא וַיַּהַרְגוּהוּ. וַיִּפָּלֵג הָעָם לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת, אֲשֶׁר בְּטֶרֶם בָּאוּ הָרוֹמָאִים לְהִלָּחֵם בָּהֵם נִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו, וַיְּמַלְאוּ חֻצוֹת יְרוּשָׁלָיִם חֲלָלִים.

104. כִּשְׁתֵּי שָׁנִים עָבְרוּ, וְאַסְפַּסְיָנוּס עוֹד הִתְהַלֵּךְ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וַיַּשֵּׁם אֶת כָּל עָרֵי הַשָּׂדֶה וְאֶת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר מָצָא הָרַג בְּלִי חֶמְלָה אוֹ מָכַר מִמְכֶּרֶת עָבֶד, אַךְ עַד יְרוּשָׁלָיִם עוֹד לֹא הִגִּיעַ.

וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי חָרְבַּן הַבַּיִת עָזַב אַסְפַּסְיָנוּס אֶת יְהוּדָה וַיִסַּע רוֹמָאָה, כִּי מָצָא עֵת הַכֹּשֶׁר לָשׂוּם עָלָיו עֲטֶרֶת מַלְכוּת רוֹמָא. וְעַל כֵּן עָזַב אֶת טִיטוּס בְּנוֹ לְכַלּוֹת אֶת מַעֲשֵׂהוּ בִּיהוּדָה.

105. בַּחֹדֶש הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן שָׂם טִיטּוס מָצוֹר עַל הָעִיר. בְּכָל יְמֵי הַמָּצוֹר הָיְתָה עִמּוֹ בִּירִינִיקָה הַיָפָה בַּת אַגְרִיפַס הָרִאשׁוֹן. וּבְעוֹד אֲשֶׁר רוּחַ גְּבוּרָה לָבְשָׁה אֶת נְשֵׁי עַמָּהּ לְהִתְיַצֵּב בְּמַעַרְכוֹת הַקַּנָּאִים וּלְהִלָּחֵם עִם הָרוֹמָאִים כְּכָל גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, הִתְעַלְּסָה הִיא בַּאֲהָבִים אֶת טִיטוּס בְּחִירָהּ. עִמָּהֶם הָיָה גַּם אָחִיהָ אַגְרִיפַס הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר בָּא גַם הוּא לְהִלָּחֵם בְּאֶחָיו לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְטִיטוּס. כֹּה שָׁפְלוּ נַפְשׁוֹת הַהוֹרְדוֹסִיִּים הָאַחֲרוֹנִים, עַד כִּי גַם בֹּשֶׁת לֹא יָדָעוּ.

106. הַגְּבוּרוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר הֶרְאוּ גִבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה הַהִיא עָצְמוּ מִסַּפֵּר. רַבִּים מֵהָרוֹמָאִים בִּרְאוֹתָם אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַקַּנָּאִים רָחַשׁ לִבָּם כָּבוֹד גָּדוֹל לְהָעָם הַקָּטֹן הַמּוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד אֱלֹהָיו וְחָפְשוֹ, וַיִּפְּלוּ אֶל מַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל וַיִּתְיָהֵדוּ. הַיְּהוּדִים כִּבְּדוּ מְאֹד אֶת הַגֵּרִים הָהֵם וַיְנַהֲלוּם בַּלֶּחֶם גַּם בְּעֵת אֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם גָּוְעוּ בָרָעָב.

טִיטוּס קָרָא פְעָמִים רַבּוֹת לַנְּצוּרִים לְהִכָּנַע מִפָּנָיו וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ שָׁלוֹם. אַךְ הַקַּנָּאִים יָדְעוּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לִסְמֹוךְ עַל שְׁבֻעַת הָרוֹמָאִים וּמַה גַם כִּי רָאוּ, כִּי הָרוֹמָאִים הִצְלִיבוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר נָפְלוּ אֲלֵיהֶם מֵהַיְּהוּדִים, וְעַל כֵּן לֹא הִנִּיחוּ הַקַּנָּאִים אֶת חַרְבָּם מִיָּדָם כָּל עוֹד הָיָה כֹּחַ בְּיָדָם לְהַחֲזִיקָהּ.

107. אוּלָם מִלְּבַד כִּי נֶחֱלַשׁ כֹּחַ הָעָם בָּרִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי שִׂנְאַת חִנָּם וּמִלְּבַד כִּי חֵיל רוֹמָא הָיָה רַב וְעָצוּם בַּמִּסְפָּר מֵחֵיל יְהוּדָה עוֹד הֵצִיק הָרָעָב מְאֹד לַנְּצוּרִים עַד כִּי נָשִׁים אָכְלוּ אֶת יַלְדֵיהֶן. הָרְחוֹבוֹת מָלְאוּ חַלְלֵי רָעָב כִּי גַּם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לָהֶם וְהָרִקָּבוֹן אֲשֶׁר עָלָה מֵהַחֲלָלִים הוֹלִיד מַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת. וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּעֲמָלוֹ וַיִּמָּצְאוּ רַבִּים אֲשֶׁר נָפְלו אֶל מַחֲנֶה הָרוֹמָאִים. אַךְ הַקַּנָּאִים עָנְשׁוּ קָשֶׁה אֶת כָּל אֲשֶׁר אָמַר לִנְפֹּל אֶל הָרוֹמָאִים וַיַּהַרְגוּם בְּלִי חֶמְלָה. וְגַם מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט מֵחֶרֶב הַקַּנָּאִים רֻבָּם נָפְלו בְחֶרֶב הָרוֹמָאִים, כִּי גַם הָרוֹמָאִים לֹא חוֹנְנוּ אֶת הָרְעֵבִים הָאֲמֵלָלִים הַנּוֹפְלִים אֲלֵיהֶם.

108. וַתֶּחֱזַק יַד הָרוֹמָאִים עַל יְרוּשָׁלַיִם וּבַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶש אָב נִשְׂרַף הַמִּקְדָּשׁ. כְִּמַעט כָּל גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ בַּמִּלְחָמָה וְהַמְּעַט אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ לָקַח טִיטוּס בַּשִּׁבְיָה וַיְבִיאֵם רוֹמָאָה לְפָאֵר בָּהֶם אֶת בָּתֵּי הַמִּשְׂחָק, כִּי יִלָּחֲמוּ לְעֵינִי עַלִּיזֵי רוֹמָא בַּאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים. רַבִּים הִצְלִיב וְרַבִּים גָּלָה לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וַיִּמְכְּרֵם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. עוֹד הַיּוֹם יִמָּצֵא בְּרוֹמָא שַׁעַר טִיטוּס; דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַהוּא עָבַר טִיטוּס וּלְפָנָיו הָלְכוּ שְׁבוּיֵי יְהוּדָה וַיִּשְׂאוּ בְיָדָם אֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְסֵפֶר הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, וְתַבְנִית הַמַּחֲזֶה הַזֶּה חֲקוּקָה לְזִכָּרוֹן עַל הַשַּׁעַר הַהוּא. עֵד הוּא עַל אַכְזְרִיּוּת רוֹמָא וְעַל גְּדוּלַת הָעָם הָעִבְרִי אֲשֶׁר סְגֻלּוֹת אֱלֹהָיו יָקְרוּ בְּעֵינָיו מִנַּפְשׁוֹ.

109. יוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ יָשַׁב עוֹד יָמִים רַבִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג, בְּחַצְרוֹת מַלְכֵי הָרוֹמָאִים, וַיִּכְתֹב שָׁם סְפָרִים רַבִּים וּמְחֻכָּמִים, אֲשֶׁר בָּהֶם נִרְאוּ פְּלֵיטַת אַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ וּנְכָלָיו וַחֲנוּפָתוֹ לְמוֹשְׁלֵי רוֹמָא הֶעָרִיצִים.

וּבִירִינִיקָה גַם הִיא הִתְעַלְּסָה יָמִים רַבִּים עִם טִיטוּס בְּחִירָהּ, מַחֲרִיב אֶרֶץ אֲבוֹתֶיהָ, עַד כִּי עָלָה טִיטוּס לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵא רוֹמָא תַּחַת אָבִיו, וְאָז גֵּרַשׁ אוֹתָה מִפָּנָיו, כֵּי אָז לֹא נָאֶה הָיָה לוֹ נֶגֶד גְּדוֹלֵי עַמּוֹ לְהַחֲזִיק יְהוּדִיָּה בְּבֵיתוֹ, וַתְּהִי לוֹ לְזָרָא.

יא. הַתּוֹרָה וְהַמּוּסָר.    🔗

110. תּוֹרַת הַפְּרוּשִׁים גָּדְלָה אָז מְאֹד. מִלְּבַד סִפְרֵי הַתּוֹרָה, הַנְבִיאִים וְהַכְּתבִים, הַכְּלוּלִים יַחַד בְּשֵׁם “תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב”, הָיְתָה לָהֶם עוֹד תּוֹרָה “שֶׁבְּעַל פֶּה”, הֵמָּה הַהֲלָכוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ לָהֶם מִדֹּרוֹת רִאשׁוֹנִים אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד מֹשֶה רַבֵּנוּ. וְעוֹד הֲלָכוֹת רַבּוֹת הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם חַכְמֵי כָל דּוֹר לְחַזֵּק אֶת הַדָּת אוֹ לְתִקּוּן הָעוֹלָם³². מִימֵי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן הֵחֵלוּ הַחֲכָמִים לִמְצוֹא סְמוּכִים לַהֲלָכוֹת הַמְּסוּרוֹת עַל פֶּה בְּתוֹרָה שֶֹבִּכְתָב בַּתַּחְבֻּלוֹת הַדְּרָשָׁה בְֹחָשְׁבָם, כִּי אֵין דָּבָר טוֹב אֲשֶׁר אֵין לוֹ רֶמֶז בַּתּוֹרָה, אֲשֶׁר הוֹקִירוּהָ מְאֹד, וַתְּהִי הַדְּרָשָׁה לְחֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. וְזֹאת הָיְתָה מִדַּת הַחֲכָמִים: אִם רָאּו כִּי אֵיזוֹ הֲלָכָה טוֹבָה הִיא לְדַעְתָּם לִזְמַנֶּם אָז בִּקְשׁוּ וַיִּמְצְאוּ, כִּי גַם הַתּוֹרָה מַסְכֶּמֶת אֵלֶיהָ³³; אַךְ אִם רָאוּ כִּי הַהֲלָכָה אֵינֶנָּה מוֹעִילָה, אָז לֹא סָמְכוּ עַל הַדְּרָשָׁה. אָמְנָם לֹא נָקֵל הָיָה בּעֵינֵיהֶם לַעֲקֹר הֲלָכוֹת יְשָׁנוֹת וְתָמִיד הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָגֵן בְּעַד מָסֹרֶת הָאָבוֹת. אַךְ אִם רָאוּ, כִּי הַהֲלָכָה הַיְשָׁנָה הִיא מְבִיאָה רָעָה לְסִדְרֵי הַחַיִּים הַשּׁוֹלְטִים בִּימֵיהֶם, אָז בִּטְּלוּ אוֹתָהּ ןַיִּדְרְשׁוּ וַיִּמְצְאוּ בַתּוֹרָה סְמוּכִים לְדִבְרֵיהֶם, כִּי הַמִּנְהָג הַיָּשָׁן אוֹ הַהֲלָכָה בְּטֵלִים הֵם. כִּי זֶה הַכְּלָל הָיָה תָמִיד לָהֶם לָעֵינַיִם, כִּי הַמִּצְוֹת נִתְּנוּ לְאָדָם לִחְיוֹת בָּהֶם וְלֹא לָמוּת בָּהֶם. בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד הָיְתָה הַדְּרָשָׁה מְעַטָּה וְדַלָּה. אַךְ אַחַר הַחֻרְבָּן צָמְחָה וַתִּגְדַּל וַתְּהִי לְחֵלֶק גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. אָמְנָם רוֹב הַדְּרָשׁוֹת זָרוֹת הֵן לְטַעֲמֵנוּ הַיּוֹם; אַךְ עָלֵינוּ לִזְכֹּר, כִּי דֵעוֹת בְּנֵי הָאָדָם וְטַעְמָם הוֹלְכִים וּמִשְׁתַּנִּים מִדּוֹר לְדוֹר, וְאִי אֶפְשָׁר, כִּי יִהְיֶה טַעְמָם הֵם כְּמוֹ טַעְמֵנוּ אָנוּ.

111. בְּכָל הַדֹּרוֹת הָיוּ חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה וָדַעַת, לְפִי מַצַּב הַחָכְמָה שֶׁהָיָה בִּימֵיהֶם. הֵם יָדְעוּ שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, גַּם הַחָכְמָה הַיְּוָנִית לֹא הָיְתָה זָרָה לָהֶם, כִּי לִבָּם הָיָה עֵר לְהַקְשִׁיב לְכָל הַחָכְמוֹת וְהַדֵּעוֹת שֶׁהָיוּ אָז בָּעוֹלָם; וְכָל דָּבָר טוֹב שֶׁקִבְּלוּ מֵהַנָּכְרִים לֹא נִמְנְעוּ מִנְּטֹעַ אוֹתוֹ עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. אַךְ מֵהַכֹּל הָיְתָה חֲבִיבָה לָהֶם תּוֹרַת עַמָּם, אוֹתָהּ שָׁמְרוּ מִכָּל סְגֻלָּה; וְכַאֲשֶׁר רָאוּ, כִּי הַיְּוָנִים, הַצְדַּקִים וְהַמִּינִים בָּאִים לַעֲקֹר אוֹתָהּ הִשְׁתַּדְּלוּ לְבַצֵר אֶת דָּתָם, לְבַל תָּזוּז מִכָּל הַסְּעָרוֹת אֲשֶׁר תִּסְעַרְנָה, עַל יְדֵי תַּקָּנוֹת שׁוֹנוֹת הַמַּרְחִיקוֹת אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה. בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן שֶׁלִפְנֵי הַחֻרְבָּן רַבּוּ מְאֹד הַתַּקָּנוֹת שֶׁהִתְקִינוּ הַחֲכָמִים הַקַּנָּאִים לְחַזֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר הַלְּאֻמִּי בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּגְזְרוּ גְזֵרוֹת רַבּוֹת לְהַבְדִּיל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, לְבִלְתִּי לְמֹד חָכְמַת יָוָן וּלְהִזָּהֵר מִפִּתָּם וּמִַּׁשְמָנם וְכַדּוֹמֶה; וּכְבָר אָמְרוּ הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֶל הַדּוֹר הַהוּא, כִּי הַקַּנָּאִים הִגְדִּישׁוּ אֶת הָסָּאָה. אֲבָל לֹא הֵם אֲשֶׁמִים בָּזֶה, כִּי אִם הָרְדִיפוֹת וְהֶצָרוֹת אֲשֶׁר נָחֲלוּ מֵעַמֵּי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר הִתְאַמְּצוּ בְּכָל עֹז לְהָסִיר אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי תוֹרָתָם וְאֱלֹהֵיהֶם בְּתַחְבֻּלוֹת שׁוֹנוֹת, בִּיסוֹרִים קָשִׁים אוֹ בַּחֲנוּפָה וּבְלָשׁוֹן רְמִיָּה. מָה מַר הָיָה לַחֲכָמֵינוּ לִרְאוֹת כִּי רַבִּים מֵאֲחֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁגוּ בְּחָכְמַת יָוָן בָּגְדוּ בְעַמָּם וְאלֹהֵיהֶם וַיִסָּפְחוּ אֶל צוֹרְרֵיהֶם; וְעַל כֵּן אֵין לְהִתְּפַּלֵּא, כִּי גָזְרוּ אָז עַל חָכְמַת יָוָן לִבְלִי הָגוֹת בָּהּ כְּלָל.

112. אָמְנָם בְּכָל עֵת וְגַם בָּעֵת הַחֲשֻׁכָּה הַהִיא הָיוּ אֲנָשִׁים יְשָׁרִים בֵּין הָעַמִּים אֲשֶׁר צָרוֹת הַיְּהוּדִים הִגִּיעוּ עַד נַפְשָׁם, וַאֲחָדִים מִבְּנֵי הַנֵּכָר גַּם מָסְרוּ נַפְשָׁם בְּעַד טוֹבַת הַיְּהוּדִים. הַיְּשָׁרִים הָהֵם נִזְכָּרִים לִבְרָכָה וְנִקְרָאִים בְּפִי חֲכָמֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים בְּשֵׁם “חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם”; אַך הֵם הָיוּ רַק יְחִידִים, בְּעוד שֶׁכָּל הַגּוֹיִם בִּקְשׁוּ תָמִיד רַק אֶת רָעַת הַיְּהוּדִים.

אוּלָם לֹא כָל חַכְמֵי הַיְּהוּדִים הָיוּ שָׁוִים גַּם אָז בְּדֵעוֹתֵיהֶם עַל אֹדוֹת הָעַמִּים הַנָּכְרִים. רַבִּים מֵחֲכָמֵינוּ עָצְרוּ בְּעַד רוּחַ הַקִּנְאָה וַיֹּאחֲזוּ בְּמִדָּתוֹ שֶׁל הִלֵל: לִרְדֹף שָׁלוֹם וָחֶסֶד וַיְּצַווּ לְפַרְנֵס עֲנִיֵּי הַנָּכְרִים עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם וּלְבַקֵּר חוֹלֵיהֶם וּלְקַבֵּר מֵתֵיהֶם. וּבְכָל פַּעַם כַּאֲשֶׁר חָדְלוּ הַגּויִם מִרְדֹּף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֶרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אַךְ שְׁלוֹם אֱמֶת יִדְרְשׁוּ, וּבִלְבָד כִּי יִתְּנוּ לָהֶם לִחְיוֹת עַל פִּי דַרְכָּם.

113. גְּדוֹלִים הָיוּ חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים מִכָּל חַכְמֵי הָעַמִּים שֶׁבִּימֵיהֶם בְּתוֹרַת הַמּוּסָר. הֵם לֹא הָיוּ רַק נָאֶה דוֹרְשִׁים כִּי אִם גַּם נָאֶה מְקַיְּמִים. כְּבוֹד הָאִשָּׁה הָיָה יָקָר בְּעֵינֵיהֶם, אֶת אֲבוֹתֵיהֶם הַזְּקֵנִים פִּרְנְסוּ וַיְכַבְּדוּם. בְּחִנוּךְ הַבָּנִים נִזְהֲרוּ מְאֹד, גַּם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְׁפָחוֹת חָמְלוּ וְגַם עַל בְּהֵמַתָּם וַיּאֹמְרוּ, כִּי צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים מִן הַתּוֹרָה. וַיִּסְתַּפְּקוּ בְּמוּעָט וַיֶאֱהָבוּ אֶת הַמְּלָאכָה, וַיַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, וַיִזָּהֲרוּ בִּכְבוֹד תַּלְמִידֵיהֶם, וַיִּזָּהֲרוּ מִגֶּזֶל, עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְלֹא לְבַד, כִּי הֵמָּה בְּעַצְמָם הָלְכוּ בְדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְּשָׁרָה, כִּי אִם גַּם חָנְכוּ אֶת הָעָם לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם. הָאֲגָדָה הָיְתָה כְלִי חֵפֶץ לְחַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים לִמְשֹׁךְ אֶת לִבְבוֹת הֶהָמוֹן אֲלֵיהֶם וְלָטַעַת בְּקִרְבָּם כָּל מִדָּה טוֹבָה וְכָל דֵּעָה יְשָׁרָה, וּלְרוֹמֵם אֶת נַפְשָׁם וְלָתֵת בְּלִבָּם תִּקְוָה לְיָמִים טוֹבִים. הֵם לֹא דָרְשׁוּ מִבְּנֵי עַמָּם לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁאִי-אֶפְשַׁר לְפִי טֶבַע הָאָדָם, כִּי אִם רַק מַה שֶׁאֶפְשָׁר וַיְלַמְּדוּ, כִּי אֵין יְיָ דּוֹרֵשׁ מֵהָאָדָם לַעֲשׂוֹת רַק מַה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי “לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת וְאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה שֶׁאֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּהּ”. פַּעַם הוֹכִיחוּ אֶת הָעָם בִּדְבָרִים קָשִׁים, וּפַעַם הֵטִּיפוּ נֶחָמוֹת בְּדִבְרֵי רָצוֹן. דְּרָכִים רַבִּים הָיוּ לָהֶם בָּאֲגָדָה: הַחִידָה, הַמָּשָׁל, הַצִּיּוּר, הַדְּרָשָה וְהַסּוֹד. מֵהַכֹּל לָקְחוּ וַיִּקְלְעוּ מִקְלְעוֹת צִיצִים וּפְרָחִים, אֲשֶׁר רֵיחָם הַטּוֹב עוֹדֶנוּ נוֹדֵף כַּיּוֹם הַזֶּה לַהוֹגֶה בָהֶם בְּשׂוּם לֵב.

114. אַף כִּי אָמְרוּ הַחֲכָמִים “בְּמוּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹש”, בְּכָל זֹאת לֹא יָכְלוּ לַעֲצֹר בְּעַד דֵּעוֹת בַּעֲלֵי הַסּוֹד לִבְלִי תֵת לָהֶם לָבוֹא בְּתוֹכָם; כִּי גָדְלָה מְאֹד תְּשׁוּקַת הַלוֹמְדִים לָדַעַת מַה לְמַעְלָה, מַה לְמַטָּה, מַה לְפָנִים וּמַה לְאָחוֹר. וְהַסּוֹדוֹת הָהֵן נוֹדְעוּ בְּשֵׁם “מַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה” וּ“מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית”. וְאַך הַחֲכָמִים הִשְׁתַּדְּלוּ לְבַל יַזִּיק הַנִּסְתָּר אֶל הַנִּגְלֶה אֲשֶׁר בַּתּוֹרָה. כֵּן אָסְפוּ אֲלֵיהֶם חַכְמֵי הַפְּרוּשִׁים מְעַט מֵהַקַּמֵּיעוֹת וְהַלְּחָשִׁים וְהַסְּגֻלוֹת שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָהֶם הָאִסִּיִּים.

115. בְּעֶצֶם יְמֵי הַמִּלְחָמָה לֹא פָסְקוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מֵעַסֹק בַּתּוֹרָה, וּבַעֵת אֲשֶׁר בִּצְּרוּ אֶת חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, בִּצְרוּ גַּם אֶת חוֹמוֹת תּוֹרָתָם. בַּיָמִים הָהֵם הֵחֵלוּ סִפְרֵי הַמִּינִים וְסִפְרֵי בַּעֲלֵי הַסּוֹד לְהִתפַּשֵּׁט בֵּין הַיְּהוּדִים וַיִּירְאוּ הַחֲכָמִים פֶּן יִסָּפְחוּ גַם הֵם אֶל הַתַּנַ“ךְ וַיֵּשְׁבו לְמִשְׁפָּט לְהַבְדִּיל בֵּין הַסְּפָרִים אֲשֶׁר מְחַבְּרֵיהֶם הָיוּ קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן וּבֵין סִפְרֵי הַחוֹל וְסִפְרֵי הַמִּינִים, כִּי לֹא רַק אֶל מַהוּת הַסֵּפֶר שָׂמוּ לֵב, כִּי אִם גַּם אֶל מְחַבְּרוֹ אִם בַּר סַמְכָא הוּא. וּכְלָל הָיָה בְּיָדָם: “אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַך יְיָ צְבָאוֹת יְבַקְשׁוֹ תּוֹרָה מִפִּיו וְאִם לֹא – אַל יְבַקְשׁוּ”, וַיַּגְבִּילוּ אֶת סִפְרֵי הַתַּנַ”ךְ וְלֹא נָתְנוּ עוֹד לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם מְאוּמָה וּשְׁאָר סִפְרֵי הַחוֹל נִקְרְאוּ בְשֵׁם סְפָרִים חִיצוֹנִים. הַסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים אָבְדוּ מִתּוֹךְ קְהַל יִשְׂרָאֵל, כִּי דַי הָיָה לָהֶם בִּימִי נְדוֹדֵיהֶם לִשְׁמוֹר אֶת תּוֹרָתָם וְלֹא לָתֶת לֵב לְסִפְרֵי שַׁעֲשׁוּעִים. שְׂרִידִים מֵהֶם נִשְׁאָרוּ בּסַפְרוּת הָעַמִּים וּמֵהֶם תִּרְגְמוּ בְדוֹרֵנוּ לִשְׂפַת עֵבֶר.

תם חלק ראשון.

שאלות לתלמידים    🔗

12 – 1. מה היה מצב בני ישראל המדיני והחמרי בימי שמעון? – מי חפץ עוד להכניע את ארץ יהודה? – מדוע נקרא יוחנן בן שמעון בשם הורקנוס? – מה היה אז מצב בנ"י הרוחני? – מי הרג את שמעון? – מי משל תחת שמעון? – במי נלחם יוחנן הורקנוס? – מדוע אנס את האדומים להתיהד? – ההיתה התיהדותם טובה לישראל? – לכמה כתות נחלקו אז בני ישראל? – מה היה דרך הפרושים? – ומה דרך הצדוקים? – ודרך האסיים מה היתה? – מה היתה סבת התחזקות כת האסיים? – מה היו שתי הכתות האחרונות בעיני הפרושים? – מה היה מצב הפרושים בהנהגת המדינה? –בתורת מי החזיק יוחנן? – מדוע נטה אחרי הצדוקים? – מה עשה הורקנוס להפרושים? – כמה שנים משל הורקנוס? – מי משל אחריו? – מי משל אחרי אריסתבול? –

26 – 13. כמה שנים משל אלכסנדר ינאי? – מי היתה אשתו? – במה התעסק ינאי בשנות ממשלתו הראשונות? – מי התחזק אז על הצדוקים? – מה עשה ינאי לפרושים? – מה היו פעולות ינאי המדיניות? –איזו גדולה לקח לעצמו? – מי משל אחרי ינאי? – כמה בנים היו לשלומית אלכסנדרה? – מה שמותם? – מה היה אופיו של הורקנוס ואריסתבול? – מה היה מצב הפרושים בימי ממשלת שלומית? – מה היה דרך שמעון בן שטח במשפט? – מה היה דרכו בחיים? – מה היה מצב הצדוקים המדיני? – למי קרא שמעון ממצרים? – איזו תקנות תקן שמעון? –איזו דינים התחדשו אז ומה סבת התחדשותם? – איזו חגים קבעו להם הפרושים? – מה היה משפט החגים ההם? – במי מצאו להם אז הצדוקים עז ומחסה? – מה היה מצב ישראל המדיני, הרוחני והחמרי בימי שלומית? – מה עשה אריסתבול בראותו כי חלתה אמו המלכה? –

38 – 27. מי ירש את הנשיאות אחרי שלומית? – איך התפשר הורקנוס עם אריסתבול? – מדוע הופרה הברית בין האחים? – בעזרת מי שם הורקנוס מצור על ירושלים? – מה הנבלה אשר עשו אנשי הורקנוס להנצורים? – את מי הרגו אנשי הורקנוס ומדוע? – איזה ממלכה היתה אז תקיפה בתבל? – אל מי שלח אריסתבול לבקש עזרה? – מה היתה תחבלת אנטיפטר? – מה המשפט אשר הוציא פמפיוס? – מה עשה פמפיוס לירושלים ולהורקנוס. – את מי לקח שבי? – מי ערך מלחמה נגד הורקנוס? – מי היו ראשי הסנהדרין בעת ההיא? – מה היה דרך החשמנאים בעיניהם ובעיני העם? – מי ערך קרב נגד גבינוס ומי נצח? – מי הרים קרן אריסתבול? – מה היתה אחרית אריסתבול? – ביד מי היה אז רסן הממשלה ביהודה? – את מי הקים אנטיפטר לשרים ביהודה ובגליל? –

44 – 39. מה היו דרכי הורדוס? – במה החפץ לעשות נחת רוח לרומיים? – מה דרש העם מאת הורקנוס? – איך הופיע הורדוס לפני הסנהדרין? – מי עמד לו למעוז? – מה הרגישו חברי הסנהדרין בלבם עת בא הורדוס לפניהם? – מי הוכיח את חברי הסנהדרין על מרך לבם? – מה נבא שמעיה? – מה עשה הורדוס בראותו כי הנהו ברעתו? – מה היתה סבת מות אנטיפטר? – מי קשר נגד הורקנוס ובני אנטיפטר? – מה היתה אחרית קשר אנטיגנוס? – מה היתה המטרה אשר אליה שאף הורדוס? – למה לקח לו את נכדת הורקנוס לאשה? – מי עמד לעזרת אנטיגנוס בן אריסתבול? – מה היתה אחרית מלחמת הפרתים בהורדוס? – מה עשו להורקנוס? – מה היה לבני אנטיפטר? – כמה שנים מלך אנטיגנוס? – מה היה משפט מלכותו? – מה היו תחבלות הורדוס? – עם מי שב הורדוס לארץ יהודה? – מתי חגג חג חתונתו עם מרים? – מה עשו הרומיים בירושלים? – מה היתה אחרית אנטיגנוס? –

58 – 45. מה היו מעשי הורדוס הראשונים בהיותו למלך? – למי נתן את הכהנה הגדולה? – איה היה הורקנוס בעת ההיא? – את מי ירא הורדוס? – איך התנהג הורדוס עם הורקנוס? – את מי ירא הורדוס עוד יותר? – במה הצטין אריסתבול בן אלכסנדר נכד הורקנוס? – מה צוה אנטוניוס את הורדוס? – מה היה הורדוס אנוס לעשות לטובת אריסתבול? – איך הביט העם אל אריסתבול? – איך התנכל הורדוס להמית את אריסתבול? – מה היתה סבת מות אריסתבול? – מה היו רגשות מרים אשת הורדוס אחרי מות אחיה? – מה עשתה אלכסנדרה אֵם מרים ואריסתבול? – מה צוה אנטוניוס על הורדוס? – את מי שם הורדוס לפקיד הארץ בצאתו אל אנטוניוס? – מה צוה על יוסף אחיו? – מה גלתה מרים ליוסף ומה גלה הוא לה? – את מי המית הורדוס תכף אחרי שובו מרומא? – מה הלשינה לפניו שלומית אחותו על מרים? – מה היתה אחרית מרים החשמונאית? – מה היה מצב רוח הורדוס אחרי מות מרים? – את מי צוה להרג אחרי מותה? – באיזו תחבלות חפץ לפכח את שממונו? – מה היו מעשיו בעיני העם? – מי קשר עליו להרגהו? – מה היתה אחרית הקושרים? – במה נסה הורדוס לקנוס את לב העם לאהבהו? – מה היו מעשיו לטובת עם ממשלתו? – מה השם אשר קרא לו העם? – מה המעשה אשר עשה נגד הדת ונגד רוח העם? – מה שמות בניו אשר ילדה לו מרים? – מה היתה אחריתם? –את מי שם הורדוס ליורש כסאו אחריו? – מה חפץ אנטיפטר לעשות להורדוס אביו? – במה ענשהו אביו? – מה קרה בעת חלה הורדוס? – מה היתה אחרית שוברי גשר רומי? – מה עשה אחרי כן לאנטיפטר בנו? – מה צוה הורדוס את שלומית אחותו לעשות אחרי מותו? כמה שנים מלך הורדוס? –

67 – 59. מה היה מצב הכהנה הגדולה בימי הורדוס? – מה היה מצב הסנהדרין? – מה עשו אז חכמי ישראל? – איה מצאו למו החכמים מקלט? – מה שמות ראשי שני בתי המדרש שקמו אז בישראל? – איפה נולד הלל? – מפי מי למד תורה? – ממה התפרנס? – מה יספרו על דבר שקידתו? – מה היה אופיו? – מה היה הפתגם השגור על שפתיו? – איך למד לנכרי תמצית כל התורה בדברים קצרים? – מה דרך אשר סלל לו בתורה? – מה היה אופיו של שמאי? – במה נבדל מהלל? – מה שמות שני בתי מדרשם? – מה היתה מטרת חכמי ישראל? – במה האמינו? – איך התנהגו האסיים למראה הצרות והמהומות? – מה היתה מטרתם? – מה בקשו אז בנ"י ומה בקשו הגוים? – מה הנסבה אשר אלצה את הגוים להשליך את אֵליליהם? –

75 – 68. איך חלק הורדוס את ארץ ישראל לבניו? – מה דרש העם מאת המושלים החדשים? – איך התנהגה שלומית עם העם? – מה קרה בחג הפסח הראשון אחרי מות הורדוס? – מה הרעה אשר עשה ארכילס בראשית ממשלתו? – כמה ארכו ימי ממשלתו? – מה היתה אחרית ממשלתו? – מי משל בעם תחת ארכילס? – מה היתה המשרה אשר הושמה על נציב רומי בישראל? – במה לחצו נציבי רומא את העם? – מה הרעה אשר עשה פלטוס לעם? – מי קם בעת ההיא לשום דת חדשה בתבל? – מה שם הדת ההיא? – מה היה אז מצב ישראל בין הגוים? – מה חשבו הגוים על אדות בני ישראל? – מה היה מצב קהלת ישראל באלכסנדריה? – אחרי מה נטו בני ישראל בעיר ההיא? – מה היתה השתדלותם נגד היונים? – מה היתה תועלת השתדלותם לכבוד התורה? – מה שם ראש חכמי ישראל באלכסנדריה בעת ההיא? – מה היה אופיו של פילון? – מה היתה דרכו בבאור התורה? – מה הרעה אשר הגיעה להיהדות מאהבתו לסודות ולרמזים? –

82 – 76. מי מזרע הורדוס נבדל לטובה מיתר יוצאי חלציו? – מי היה אגריפס הראשון? – איה התחנך? – מה היו דרכיו בנערותו? – מה הקורות אשר עברו עליו עד שבתו על כס המלוכה? – איזה מחזה נורא ראה אגריפס באלכסנדריה בעברו מרומא לא"י? – מה היתה אחרית פלקוס צורר היהודים? – מה היה מצב היהודים במצרים? – מה היו הנהגות אגריפס במלכותו? – את מי מנה לראש הסנהדרין? – מה היה יחס אגריפס אל העם ולהפך? –איזה צו נתן קליגולה לכל יושבי ארצות ממשלתו? – מה הגיע מזה ליהודי מצרים ויהודה? – מה היתה אחרית הצו? – מי מלך ברומא אחרי קליגולה? – מה היה יחס קלודיוס אל אגריפס? – כמה שנים מלך אגריפס? – בן כמה שנים מת? – מה האבדה אשר אבדה יהודה במותו? – מי ממלכי הגוים התיהד בימים ההם? – מה הטובות אשר עשתה הילינה ליושבי ירושלים? איפה קברה? –

95 – 83. מי משל ביהודה אחרי מות אגריפס? – את מי הקימו מושלי רומא למושל ביהודה תחת הנציבים? – איך התנהג אגריפס השני בממשלתו? – מה היה יחס בני הורדוס אל הרומאים ולהפך? – מה היה יחס הרומאים אל היהודים? – מה המקרה אשר קרה בפסח בראשית נציבות קומנוס? – מה היה יחס יתר הגוים והשמרונים אל היהודים? – מה קרה בקיסריה ומה המשפט אשר הוציא נירון על יהודיה? – מה סבת המהומה אשר קמה ביהודה לרגלי הנציב פלורוס? – מה עשה פלורוס ואיך קדמו היהודים את פני לגיונותיו? – מה הסבה אשר העירה את הקנאים למרד ברומא? – מה עשה אגריפס השני בשמעו את דבר המרד? – בעזרת מי נצחו הקנאים להסיקריקין? – מה עשו הסיקריקין אחרי נצחון הקנאים? – מה עשו הקנאים להסיקריקין? – מי היה ראש הקנאים? – מה האות אשר שמו בנ"י לזכר נצחונם ההוא על הרומאים? – איה שפך פלורוס את חמתו על ראש היהודים? – מה העול עשר עשו יוני בית שאן ליהודי העיר הזאת? – מה היו מעשי הבוגדים בעמם מקרב ישראל? –מי היה ראש הבוגדים שעזר לשונאי ישראל? –

109–96. ביד מי היתה הנהגת המדינה וסדרי המרד? – מי היו שרי צבאות הקנאים? – מה היה יחס הצדוקים אל המרד? – מי הלך להעניש את המתפרצים? – מה היתה אחרית מלחמת קסטיוס? – מה עשו בני הגליל אחרי הנגף קסטיוס? – מי היה לשר הצבא בגליל? – מה היה אופיו של יוסף פלויוס? – מה היו תהלוכותיו בחיים ויחסו אל הרומאים? – את מי שלח נירון להשקיט את המרד? – מי עזר על יד אספסינוס? – איפה היתה ראשית מלחמות אספסינוס? – מה התאמץ יוסף פלויוס לעשות בהלחמו נגד הרומאים? – מה היתה אחרית מלחמת יודפת? – איך נמלט יוסף ממות ואל מי נפל? – מה היתה אחרית מבצרי הגליל? – מי מגבורי הגליל נמלט? – איה נאספו כל פליטי הגליל ויוחנן מגוש-חלב עמהם? – מה עשו הקנאים בשמעם דבר בגד יוסף? – מה היה מצב הנצורים בירושלים? – כמה שנים התהלך אספסינוס בארץ יהודה? – את מי שלח תחתיו להלחם ביהודה? – מי מהיהודים היו במחנה טיטוס? – איך נלחמו קנאי יהודה? – מה היה יחס רבים מהרומאים אל גבורי יהודה? – מה בקש טיטוס מאת הנצורים? – מה היו הסבות הראשיות אשר בגללן היתה תבוסת ירושלים וחרבן הבית השני? – איך התנהג טיטוס עם שבויי יהודה? – איך בלה יוסף פלויוס את יתר ימיו? – מה היתה אחרית ביריניקה? –

115–110. איך נקראה תורת הפרושים? – על מה נוסדה תורה שבעל פה? – באיזה אופן חדשו החכמים הלכות ובאיזה אופן בטלון? – מתי התרחבה הדרשה בין חכמי ישראל? – מה היה מצב השכלת חכמי הפרושים? – מה היו סבות תקנותיהם וגזרותיהם? – מה היו הגזרות הראשיות? – מדוע שנאו חכמי הפרושים את חכמת יון? – מה היה יחס חסידי אומות העולם אל בני ישראל? – מה היה יחס רבים מחכמי הפרושים אל העמים? – במה עלו חכמי הפרושים על חכמי העמים? – מה היה תוכן האגדה? – איך נקראו אז חכמות הנסתר? – איזה ספרים החלו אז להתפשט מלבד ספרי התנ"ך? – מדוע גזרו החכמים כליה על הספרים החיצונים?