א. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי    🔗

1. מִשְּׁנוֹת קֶדֶם הָיְתָה הָאֱמוּנָה חֲזָקָה בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יְרַחֵם יְיָ אֶת עַמּוֹ וִיכוֹנֵן אֶת מַלְכוּתָם לָנֶצַח, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ יְיָ בְּיָד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. בֶּאֱמוּנָה הַזֹּאת הֶחֱזִיקוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵרֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין עַד חוֹטֵב הָעֵצִים, וְלֹא נִכְחֲדָה מִקִּרְבָּם גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר מִבְחַר גִּבּוֹרֵיהֶם נָפְלוּ בְּחֶרֶב הָרוֹמָאִים, וּמִקְדַּשׁ יְיָ הָיָה לִשְׂרֵפָה.

אָמְנָם אָבְדָן הַמַּמְלָכָה, שְׂרֵפַת הַמִּקְדָּשׁ וְהַהֶרֶג הַנּוֹרָא הֵמֵרוּ מְאֹד אֶת רוּחַ שְׂרִידַי יְהוּדָה; אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא נוֹאֲשׁוּ מִטּוֹבָה וְלֹא חָדְלוּ מִצַּפּוֹת לִישׁוּעָה אִם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע אוֹ בְּדֶרֶךְ הַנֵּס. וְעַל כֵּן כָּל הַיִּסּוּרִים הַבָּאִים עֲלֵיהֶם הָיוּ בְּעֵינֵיהֶם רַק עֲרָאִיִּים ¹ עַד אֲשֶׁר יַעֲבֹר זָעַם יְיָ הַמּוֹכִיחָם, וְאָז יִזְרַח שִׁמְשָׁם עוֹד הַפַּעַם. הַגָּלוּת נִמְשְׁלָה בְעֵינֵיהֶם כְּלַיְלָה, וְאַחֲרֵי הַלַּיְלָה הֲלֹא תָּמִיד יָבוֹא הַבֹּקֶר.

וּבְחֶשְכַת לֵיל הַגָּלוּת הָיְתָה הַתּוֹרָה אוֹרָם וְשַׁעֲשׁוּעָם. הִיא נָתְנָה לָהֶם כֹּחַ לִסְבֹּל אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת, לָבוֹא בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וּלְקַוּוֹת, כִּי הַיָּמִים הַטּוֹבִים בֹּוא יָבוֹאוּ וְאָז יִבָּנֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ, וְיָשׁוּבוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וְהַלְּוִים לְדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל לְמַעֲמָדָם.

2. כְּבָר סֻפַּר לְמַעֲלָה² כִּי רַבִּים מִתּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא אָבוּ לְהִלָּחֵם עִם הָרוֹמָאִים, כִּי טוֹב הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לִחְיוֹת חַיֵּי צַעַר וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מֵאֲשֶׁר לָמוּת מוֹת גִּבּוֹרִים בְּעַד חֹפֶשׁ מַמְלַכְתָּם. אוּלָם הַמִּפְלָגָה הַזֹּאת הִסְתִּירָה אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ בַּקִּרְבָּהּ, כִּי יָרְאָה מֵחֲמַת הַקַּנָּאִים אֲשֶׁר הָרְגוּ בְּלִי חָמְלָה אֶת כָּל אֲשֶׁר חָפְצוּ בַּשָּׁלוֹם, וְרַק אֲחָדִים נִמְלְטוּ מִתּוֹךְ הַמָּצוֹר בַּלָּאט.

בָּעֵת הַהִיא הָיָה בִירוּשָׁלַיִם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַתּוֹרָה מִבֵּית הִלֵּל, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. הֶחָכָם הַזֶּה הָיָה מֵאוֹהֲבֵי הַשָּׁלוֹם וְאָמְרוּ עָלָיו כִּי מִיָּמָיו לֹא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם וַאֲפִילוּ נָכְרִי בַּשּׁוּק. בִּרְאוֹתוֹ, כִּי לֹא יִצְלַח בְּיָדוֹ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַקַּנָּאִים לַחֲדֹל מִמִּלְחָמָה, גָּמַר בְּלִבּוֹ לָצֵאת מִן הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, הָעוֹמֶדֶת לַחֲרֹב, וּלְכוֹנֵן יְשִׁיבָה בְּעִיר יַבְנֶה. בְּתַחְבֻּלוֹת עָרְמָה הִצְלִיחַ לָצֵאת מִן הַמָּצוֹר וּלְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי אַסְפַּסְיָנוּס. לְפִי הַנִּרְאֶה, יָדַע אַסְפַּסְיָנוּס עַל פִּי מְרַגְּלָיו, כִּי הַיְּהוּדִי הַגָּדוֹל הַזֶּה חָפֵץ בְּשָׁלוֹם, וְעַל כֵּן נָשָׂא אַסְפַּסְיָנוּס פָּנָיו וַיִּתֵּן לוֹ אֶת שְׁאֵלָתוֹ לְהִתְיַשֵּׁב בְּיַבְנֶּה וְלֶאֱסֹף שָׁמָּה אֶת כָּל הַחֲכָמִים הַנִּשְׁאָרִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְחַזֵּק אֶת הַדָּת. וַיָּשֵׂם ר' יוֹחָנָן אֶת מוֹשָׁבוֹ בְּיַבְנֶה, וְשָׁמָּה נֶאֶסְפוּ חֲבֵרָיו וְתַלְמִידָיו, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וַיִּמְנוּ אֶת ר' יוֹחָנָן לְנְשִׂיא אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל, וַתְהִי הָעִיר יַבְנֶה לְמֶרְכַּז הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה בְּיִשְׂרָאֵל.

3. בְּבוֹא הַשְּׁמוּעָה אֶל יַבְנֶה כִּי יְרוּשָׁלַיִם חֲרֵבָה וְהַמִּקְדָּשׁ נִשְׂרַף, קָרְעוּ ר' יוֹחָנָן וְתַלְמִידָיו אֶת בִּגְדֵיהֶם וְהָיוּ בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים; וְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַלְמִידָיו, רַבִּי עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף קָרָא: “אוֹי לָנוּ עַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא חָרֵב! בַּמֶּה יִכֻפְּרוּ עַתָּה עֲוֹנֹותֵינוּ אִם לֹא נַקְרִיב קָרְבָּנוֹת?” וַיַּעַן ר' יוֹחָנָן לֵאמֹר: “בְּנִי, אַל יֵרַע לְךָ: יֵשׁ לָנוּ כַּפָּרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, וְאֵיזוֹ הִיא? – גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח”.

4. אֶרֶץ יְהוּדָה הָיְתָה אַחַר חֻרְבָּן הַמִּקְדָּשׁ לְנַּחֲלָה לְהָרוֹמָאִים. אֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל אֲשֶׁר הֵבִיא מִלְפָנִים כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל תְּרוּמָה לְאוֹצַר מִקְדַּשׁ יְיָ, עַתָּה נֶאֶנְסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא לְהֵיכָל יֻפִּיטֶר אֱלִיל הַגּוֹיִם, כִּי חָזְקָה עֲלֵיהֶם פְּקֻדַת מוֹשְׁלֵי רוֹמָא. אוּלָם הָרוֹמָאִים לֹא הִתְעָרְבוּ בַּהֲלִיכוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר שָׂמוּ לָהֶם מָקוֹם בְּיַבְנֶה הָיוּ שׁוֹפְטִים בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמְתַקְּנִים תַּקָּנוֹת וּמַדְרִיכִים אֶת הָעָם בְּדֶרֶךְ יְיָ. עַל כֵּן הָיְתָה מֵעַתָּה הָעִיר יַבְנֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר פָּנוּ אֵלָיו לִבְבוֹת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת יְרוּשָׁלַיִם הַחֲרֵבָה. בִּרְצוֹן נַפְשָׁם הִרְבּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא אֶת נִדְבוֹתֵיהֶם אֶל יְשִׁיבַת יַבְנֶה וּלְהַחֲזִיק בִּיְדֵי חַכְמֵי הַתּוֹרָה. ר' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי נִחַם אֶת בְּנֵי עַמּוֹ הָאֻמְלָל אֲשֶׁר הִתְאַבְּלוּ מְאֹד עַל אֲשֶׁר גָּלָה כָבוֹד מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית³, וַיֹּאמֶר לָהֶם, כִּי לֹא הַמָּקוֹם מְקַדֵּשׁ אֶת הַסַּנְהֶדְרִין, כִּי אִם הַסַּנְהֶדְרִין מְקַדְּשִׁים אֶת הַמָּקוֹם; וְעַל כֵּן דִּין אֶחָד לַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר בְּיַבְנֶה כְּמוֹ לַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם.

5. אוּלָם גַּם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וַחֲבֵרָיו הוֹקִירוּ מְאֹד אֶת חֹפֶשׁ עַמָּם וּמְאֹד נִכְסְפָה נַפְשָׁם לִרְאוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ שָׁבָה לִגְדוּלָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה; וְעַל כֵּן הִתְקִינוּ תַּקָּנוֹת רַבּוֹת שֶׁעַל יָדָן יִזְכְּרוּ תָּמִיד אֶת חֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ, וְהַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ מִלְפָנִים גּוֹלֵי בָבֶל לֵאמֹר: “אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי”, הִתְחַדְּשָׁה עַתָּה גַּם בְּפִי גּוֹלֵי רוֹמָא. וְאַחֲרֵי כִּי עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלָה, תִּקְנוּ הַחֲכָמִים תְּפִלּוֹת בִּמְקוֹמָן; וְעִקָּר הַתְּפִלּוֹת הוּא תַּחֲנוּנִים לִפְנֵי יְיָ, כִּי יָשִׁיב אֶת כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל וְיָסִיר מֵהֶם עֹל זָרִים, וַיָי לְבַדּוֹ יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל⁴.

6. בַּיָּמִים הָהֵם קִדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי הָרְאִיָּה: בְּכָל חֹדֶשׁ הָיוּ עֵדִים בָּאִים אֶל הַסַּנְהֶדְרִין לְהָעִיד כִּי רָאוּ אֶת מוֹלַד הַלְּבָנָה, וְאָז אָמַר הַנָּשִׂיא: “מְקֻדָּשׁ הַחֹדֶשׁ!” וְכָל הָעָם עָנוּ אַחֲרָיו: “מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ!” וְאַחֲרֵי כִּי בַיָּמִים הָהֵם רַבּוּ הַשּׁוֹדְדִים וְאִי אֶפְשַׁר הָיָה לְסַנְהֶדְרִין לִשְׁלֹחַ שְׁלוּחִים לַאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת לְהוֹדִיעַ אֶת הָעָם זְמַן קְבִיעוּת הַחֹדֶשׁ וְהַחַגִּים בְּעוֹד מוֹעֵד, תִּקֵּן ר' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, כִּי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּחוּץ-לָאָרֶץ יָחֹגּוּ בְחַג הַפֶּסַח וּבְחַג הַסֻּכּוֹת שְׁנֵי יָמִים רִאשׁוֹנִים וּשְׁנֵי יָמִים אַחֲרוֹנִים וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת שֵׁנֵי יָמִים וְהֵם הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם “יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת”. וּבְזֶה עָשׂוּ סְיָג לְבַל יְחַלְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת קְדֻשַּׁת הַמּוֹעֲדִים וְרַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד יָחֹגּוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: רַק יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת יוֹם אֶחָד.

7. רַבָּן יוֹחָנָן הוֹקִיר מְאֹד אֶת הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת, אַךְ מִכָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים הוֹקִיר אֶת הַלֵּב הַטּוֹב וּבְטוֹבַת לִבּוֹ וּבְאַהֲבָתוֹ לְשָׁלוֹם, הִצְלִיחַ לְפַשֵּׁר לְשָׁעָה בֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, אֲשֶׁר הַפֶּרֶץ הָלַךְ וְהִתְרַחֵב בֵּינֵיהֶם. הוּא, כְּתַלְמִיד הִלֵּל, הָיָה עָנָו מְאֹד וְכָךְ הָיָה דְּבָרוֹ: “אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ”, וְתָמִיד הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ פֶּן לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ לַיְּיָ וּלְעַמּוֹ.

יְמֵי נְשִׂיאוּתוֹ אָרְכוּ כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. וַיָּמָת רַבָּן יוֹחָנָן בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וַיַּעֲזֹב אַחֲרָיו תַּלְמִידִים רַבִּים חֲכָמִים גְּדוֹלִים. הַחֲכָמִים הָהֵם קָרְאוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן: “נֵר יִשְׂרָאֵל, עַמּוּד הַיְּמִינִי, פַּטִּישׁ הֶחָזָק”; כִּי הוּא הֵאִיר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַדֶּרֶךְ, וְעָלָיו כְּעַל עַמּוּד חָזָק נִשְׁעָן כָּל בַּיִת יִשְׂרָאֵל, וּכְפַטִּישׁ הֶחָזָק הָיָה לְפוֹצֵץ אֶת הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת לְבַל תִּשְׁלֹטְנָה בְּעַמּוֹ.

ב. רַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה.    🔗

8. אַחֲרֵי מוֹת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, עָלָה עַל כִּסֵּא הַנְשִׂיאוּת רַבָּן גַמְלִיאֵל הַשֵּׁנִי בֶּן רַבָּן שִׁמְעוֹן הַנֶּהֱרַג בִּמְצוֹר יְרוּשָׁלַיִם. לְפִי דִּבְרֵי הָאַגָּדָה, הִמְלִיץ רַבָּן יוֹחָנָן בַּעֲדוֹ לִפְנֵי טִיטוּס, כִּי לֹא יַהַרְגֶנּוּ וְיָשִׁיב לוֹ אֶת נֲחַלַת אָבִיו, וְטִיטוּס עָשָׂה אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.

רַבָּן גַמְלִיאֵל הָיָה צָעִיר לְיָמִים בְּשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא הַנְּשִׂיאוּת וְחַלָּשׁ מְאֹד בְּגוּפוֹ אַךְ רוּחַ כַּבִּיר (4 אחב"ש) וְכִשְׁרוֹן רַב לוֹ לְנַהֵל אֶת עִסְקֵי הַצִּבּוּר. הוּא עָבַר בְּעָרִים רַבּוֹת וּלְפַקֵּחַ עַל צָרְכֵי עַמּוֹ וְגַם לְרוֹמָא שָׂם פְּעָמָיו לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְנֵי הַמּוֹשְׁלִים לְהָקֵל מֵעַל עַמּוֹ אֶת עֻלָּם. מִלְּבַד חָכְמָתוֹ הַרַבָּה בַּתּוֹרָה, יָדַע אֶת חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן וְהַתְּכוּנָה, וְהִצְטַיֵּן בְּיִשְׁרַת לִבּוֹ וּבְמּדוֹתָיו הַנַּעֲלוֹת. וַיַּחְמֵר עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת תָּמִיד לִפְנִים מִשּׁוֹרַת הַדִּין. וְכֹה הָיָה דְבָרוֹ: “כָּל הַמְּרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם”. אִם שְאָלוּהוּ דָבָר, וְהוּא לֹא יָדַע, לֹא בֹושׁ לֵאמֹר: “לֹא יָדַעְתִּי”, אוֹ “חֲבֵרַי יוֹדְעִים בָּזֶה יוֹתֵר מִמֶּנִּי”. הוּא שָׂם לִבּוֹ לְצָרְכֵי זְמַנּוֹ וְעַל פִּיהֶם תִּקֵּן כַּמָּה תַּקָּנוֹת לְהֵיטִיב לְעַמּוֹ.

9. בָּעֵת הַהִיא יָסְדוּ תַלְמִידֵי יוֹחָנָן בֵּן זַכַּאי בָּתֵּי יְשִׁיבָה בְּהַרְבֵּה עָרֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס בְּלוּד, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן חֲנַנְיַה בִּפְקִיעִין וְכֵן הָלְאָה. כָּל אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת הָיוּ שָׁוִים בְּחָכְמָתָם אֶל הַנָּשִׂיא, וַאֲחָדִים עוֹד עָלוּ עָלָיו, וְרִיב הַדֵּעוֹת הִתְלַקֵּח בֵּינֵיהֶם. בְּיִחוּד גָּדְלָה הַמְּרִיבָה הַיְשָׁנָה שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵין בֵּית הִלֵּל. רָאָה זֹאת הַנָּשִׂיא וַיְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִים בֵּין הַמְּרִיבִים לְבַל תִּהְיֶה הַתּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת, וְאַחֲרֵי מִלְחָמָה אֲרֻכָּה וּכְבֵדָה עָלָה בְיָדוֹ לִקְבֹּעַ אֶת הַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל. וַיִּשְׂמַח מְאֹד בְּאָמְרוֹ, כִּי מֵעַתָּה לֹא תִּהְיֶה עוֹד מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל.

10. אוּלָם שִמְחַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא אָרְכָה. בֵּין חֲבֵרָיו נִמְצְאוּ כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְוַתֵּר עַל דַּעְתָּם וַיִּתְנַגְּדוּ לְתַקָּנַת הַנָּשִׂיא.

מִגְּדוֹלֵי מִתְנַגְּדָיו הָיָה גִּיסוֹ, ר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס. אָבִיו הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל וְלַמְרוֹת רְצוֹן אָבִיו הָלַךְ יְרוּשָׁלַיְמָה לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי רַבָּן יוֹחָנָן בֵּן זַכַּאי וּשְׁאָר הַחֲכָמִים וַיִּסְבֹּל שָׁם מַחְסֹר וְרָעָב. תּוֹרַת רַבּוֹתֵינוּ הָיְתָה אֲצוּרָה בְּזִכְרוֹנוֹ עַד לְהַפְלִיא, וְעַל כֵּן אָמְרוּ עָלָיו, כִּי הוּא בּוֹר סוּד שֶׁאֵינֶנּוּ מְאַבֵּד טִפָּה, אַךְ קַפְדָּן הָיָה מְאֹד כְּשַׁמַּאי וּבְדֵעוֹתָיו הָיָה נוֹטֶה לָדַעַת בֵּית שַׁמַּאי. הוּא הָיָה מִתְנַגֵּד לְכָל דָּבָר חָדָשׁ בְּכָל כֹּחוֹ, כִּי כִבֵּד מְאֹד אֶת תּוֹרַת הָרִאשׁוֹנִים וְלֹא רָצָה לִגְרֹעַ מִדִּבְרֵיהֶם וְלֹא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם; וְכֵן הָיָה דְּבָרוֹ: “מֵעוֹלָם לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבּוֹתַי”. וְעַל כֵּן הִתְנַגֵּד לְרַבָּן גַמְלִיאֵל, אֲשֶׁר שִׁנָּה כַּמָּה דְּבָרִים וְתִקֵּן כַּמָּה תַּקָּנוֹת.

11. וַיְהִי כִּי רָאָה הַנָּשִׂיא, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר בְּכָל תַּחְבֻּלָה לְהַטּוֹת אֶת לֵב הֶחָכָם קְשֵׁה הָעֹרֶף הַזֶּה, וַיִּוָּעֵץ עִם חֲבֵרָיו וַיַּכְרִיזוּ עָלָיו נִדּוּי וְלֹא שָׂם רַבָּן גַמְלִיאֵל לֵב לֹא אֶל גְּדוּלַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֹא אֶל קִרְבָתוֹ לְבֵית הַנָּשִׂיא, כִּי בַעַל אֲחוֹת רַבָּן גַמְלִיאֵל הָיָה. מֵהַיּוֹם הַהוּא חָדַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִבּוֹא אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הַמִּשְׁפָּט הַקָּשֶׁה הַזֶּה, לְפִי הַנִּרְאֶה, הוֹלִיד סִכְסוּכִים רַבִּים, כִּי גַּם עוֹד חֲכָמִים רַבִּים לֹא הִסְכִּימוּ בְּסֵתֶר לִבָּם לְדַעַת רַבָּן גַמְלִיאֵל, אַף כִּי לֹא הֵעִיזוּ לְהִתְנַגֵּד לוֹ בַּגָּלוּי.

12. בְּיִחוּד הִתְנַגֵּד לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אִישׁ עָנִי מְאֹד מִתְפַּרְנֵס מִמַּעֲשֶׂה מַחְטִים וְחָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְעִנְיְנֵי הַתֵּבֵל וְיוֹדֵעַ לְהַמְתִּיק אֶת דְּבָרָיו בִמְשָׁלִים יָפִים. הָאִישׁ הַזֶּה עִרְעֵר בַּסֵּתֶר עַל פִּסְקֵי הַנָּשִׂיא וְעַל כֵּן הִכְרִיז הַנָּשִׂיא:

“כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אַל יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ”. וַיֹּאמֶר, כִּי בָזֶה יִנָּצֵל מֵהַמְעַרְעֲרִים, אַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא חָדֵל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּמִחוּץ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הֵעִיז פְּעָמִים אֲחָדוֹת לִפְסֹק הַהֲלָכָה לֹא כְּדַעַת הַנָּשִׂיא. וַיְהִי כִּי נוֹדַע הַדָּבָר לְרַבָּן גַמְלִיאֵל וַיַּכְלִימֵהוּ נֶגֶד כָּל הַחֲבֵרִים פַּעַם וּשְׁתַּיִם, כִּי צִוָּהוּ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו עַד אֲשֶׁר יִגְמֹר אֶת הַדְּרָשָׁה. וְיֵרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל הַחֲכָמִים, כִּי כֵן לֹא יֵעָשֶׂה לְרַב חָכָם כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְיִקְשְׁרוּ יַחַד עַל הַנָּשִׂיא וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִנְשִיאוּתוֹ וַיַּפְקִידוּ תַּחְתָּיו אֶת אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה, אִישׁ עָשִׁיר וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וְנִכְנַע מִפְּנֵי הַחֲכָמִים.

13. אָמְנָם אַף כִּי הוּרַד רַבָּן גַמְלִיאֵל מִנְּשִׂיאוּתוֹ, בְּכָל זֹאת לֹא חָדֵל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ וַיָּבוֹא בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁאֵלוֹת הַדַּת עִם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר הִתְנַגְּדוּ לוֹ. גַּם לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הַמִּשְׁרָה הַנִּתְּנָה לוֹ מִמּוֹשְׁלֵי רוֹמָא, אֲשֶׁר אֶל נָכוֹן עָמְדוּ לִיְמִינוֹ, לוּ רַק חָפֵץ, כִּי יוֹשִׁיעוּ לוֹ. אִישׁ כְּרַבָּן גַמְלִיאֵל יִשָּׂא וְיִסְבֹּל רְדִיפַת אֶחָיו וְלֹא יְבַקֶּשׁ לוֹ מִפְלָט בְּצֵל אוֹיְבֵי עַמּוֹ. וְאוּלָם גַּם הוּא הִכִּיר מַהֵר, כִּי הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה בְּהוֹצִיאוֹ דִּין קָשֶׁה עַל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ; וְעַל כֵּן הָלַךְ בְּעַצְמוֹ לְפַיֵּס אוֹתוֹ. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה רָאָה רַבָּן גַמְלִיאֵל אֶת מְעוֹן הֶחָכָם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַצַּר וְהֶאָפֶל, וְלִבּוֹ נִשְׁבַּר בְּקִרְבּוֹ לְמַרְאֵה הָעֲנִיּוֹת הַנּוֹרָאָה הַשּׂוֹרֶרֶת בְּבֵית הֶחָכָם הַגָּדוֹל הַזֶּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מָחַל לוֹ וַיִּכְרֹת עִמּוֹ בְּרִית שָׁלוֹם. בְּתוֹךְ דְּבָרָיו אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל כִּי מִתְפַּלֵּא הוּא, כִּי אָדָם כָּמוֹהוּ יֵשֵׁב בְּמָעוֹן אָפֵל כָּזֶה. וַיַּעַן אוֹתוֹ ר' יְהוֹשֻׁעַ: “אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ בְּצַעֲרָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בַּמָּה הֵם מִתְפַּרְנְסִים וּבַמָּה הֵם נְזוֹנִים”.

כַּאֲשֶׁר הִתְפַּיֵּס רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִהֲרוּ כָּל הַחֲכָמִים וְגַם הַנָּשִׂיא הֶחָדָשׁ לְהָקִים עוֹד הַפַּעַם אֶת רַבָּן גַמְלִיאֵל לְנָשִׂיא.

14. אֶחָד מִגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים בְּדוֹר דֵּעָה הַהוּא הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא בֵּן יוֹסֵף. הַהַגָּדָה פֵּאֲרָה אוֹתוֹ בַּעֲדִי-עֲדָיִים לְהַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ. לְפִי דִּבְרֵי הַהַגָּדָה, הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא רוֹעֶה לְאִישׁ עָשִׁיר בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, וּלְכַלְבָּא שָׂבוּעַ בַּת יָפָה וּשְׂמָהּ רָחֵל. וַיֶּאֱהַב רַבִּי עֲקִיבָא אֶת רָחֵל וְגַם הִיא אֲהֵבַתּוּ. וַתֹּאמֶר אֵלָיו רָחֵל: “אִם תְּקַבֵּל עַל נַפְשְׁךָ לָלֶכֶת לִלְמֹד תּוֹרָה וְהָיִיתִי לָךְ לְאִשָּׁה”. וַיֵּאוֹת לָהּ רַבִּי עֲקִיבָא וַיִּשָׁבַע לָהּ עַל הַדָּבָר הַזֶּה. וַתְּהִי רָחֵל לוֹ לְאִשָּׁה לַמְרוֹת רָצוֹן אֲבוֹתֶיהָ. וַיֵּלֵךְ רַבִּי עֲקִיבָא לִלְמֹד תּוֹרָה. בְּבוֹאוֹ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לֹא הֵבִין מְאוּמָה מִכָּל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ שָׁם וַיֵּצֵא בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. וַיְהִי בְּעָמְדוֹ עַל יַד בֵּית הַמִּדְרָשׁ עָצוּב וְנִדְכֶּה, וְיִּגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ זָקֵן וַיִּשְׁאָלֵהוּ לָמָה הוּא עָצוּב. וַיְסַפֵּר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא אֶת דְּבַר בּוֹאוֹ הֵנָּה, וְכִי מַטְּרָתוֹ מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה, כִּי לֹא הֵבִין מְאוּמָה מִכָּל אֲשֶׁר דִּבְּרוּ הַחֲכָמִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. וַיַּרְאֵהוּ הָאִישׁ הַזָּקֵן אֶבֶן חֲקוּקָה בְּצַּד הַבַּיִת, וְיֹאמֶר לוֹ: “הִתְבּוֹנֵן נָא בָהּ לָדַעַת אֵיךְ נֶחְקְקָה הָאֶבֶן: הֲלֹא הַמַּיִם הַיּוֹרְדִים טִפָּה אַחַר טִפָּה מִן הַגַּג הֵמָּה חָקְקוּ אֶת הָאֶבֶן; וְאִם אֶפְשָׁר לַמַּיִם הָרַכִּים לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאֶבֶן הַקָּשָׁה וּלְחָקְקָהּ, לֹא כָל שֶׁכֵּן, כִּי אֶפְשַׁר לָחֹק אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל הַלֵּב, אִם יִשְׁקֹד הָאָדָם עָלֶיהָ יָמִים רַבִּים”.

15. וְהָאִישׁ הַזָּקֵן הָיָה מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת וַיֵּאֱסֹף אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אֵלָיו וַיּוֹשִיבֵהוּ עִם תַּלְמִידָיו הַקְּטַנִּים וַיְלַמְּדוֹ עִמָּהֶם לִקְרֹוא סֵפֶר. וּבִשְׁקִידָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ הָרַבָּה עָלָה מַעֲלָה, מַעֲלָה, עַד כִּי הָיָה לְתַלְמִיד מְצֻיָּן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס, וְאַחֲרֵי כֵן לְחָבֵר הַסַּנְהֶדְרִין בְּבֵית מִדְרַשׁ הַנָּשִׂיא. הוּא הִתְפַּרְנֵס מֵאֲשֶׁר חָטַב עֵצִים לְחַלְּקָם לְקִיסְמִין דַּקִּים. חֵלֶק מֵהַקִּיסְמִין מָכַר לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ וְחֵלֶק מֵהֶם הִדְלִיק בַּלַּיְלָה וַיִּלְמַד לְאוֹרָם. וְכַאֲשֶׁר הִתְאוֹנְנוּ הַשְּׁכֵנִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ עִמּוֹ בַּבַּיִת לֵאמֹר: “עַד מָתַי, עֲקִיבָא, תְּעַוֵּר בֶּעָשָׁן אֶת עֵינֵינוּ? הֲלֹא טוֹב, כִּי תִּמְכֹּר אֶת הַקִּיסְמִין וְתִקְנֶה שָׁמֶן”. עַל זֶה עָנָה אוֹתָם: “הַקִּיסְמִין יָפִים הֵם מִשֶּׁמֶן, כִּי טוֹבִים הֵם לְהַדְלָקָה וְטוֹבִים לְהַצִּיעַ בָּהֶם הַמִּשְׁכָּב”. גַּם רָחֵל אִשְׁתּוֹ חָיְתָה בְצַעַר וּבְעֹנִי, כִּי אָבִיהָ גֵרַשׁ אוֹתָהּ מִבֵּיתוֹ, בְּהִוָּדַע לוֹ, כִּי נְשׂוּאָה הִיא לַעֲקִיבָא הָרוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ, וּפַעַם אַחַת מָכְרָה אֶת שְׂעַר רֹאשָׁהּ לִקְנוֹת לֶחֶם.

16. רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה בַּעַל שֵׂכֶל חָרִיף מְאֹד וּבִדְרָשֹׁותָיו הָלַךְ עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן וְאָמְרוּ עָלָיו, כִּי דָּרַשׁ עַל כָּל תַּג וְתַג⁵ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת. אֲחָדִים מֵחֲבֵרָיו הָיוּ מִתְנַגְּדִים לְדַרְכּוֹ וְיֹאמְרוּ אֵלָיו: “עַד מָתַי, עֲקִיבָא, אַתָּה מְעַקֵּם עָלֵינוּ אֶת הַכְּתוּבִים?” בְּיִחוּד הִתְנַגֵּד לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעאֵל, אֲשֶׁר הַשֵכֶל הַיָּשָׁר הָיָה תָּמִיד נֵר לְרַגְלוֹ. אַךְ כָּל הִתְנַגְּדוּתָם לֹא הוֹעִילָה, כִּי דְּרָשׁוֹתָיו מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי רֹב הַתַּלְמִידִים בְּחַיָּיו, וּמָה גַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ, מוֹת קְדוֹשִׁים, בְּעַד עַמּוֹ וְתוֹרָתוֹ. עַל יָדוֹ הִתְרַחֲבָה הַתּוֹרָה וַתִּגְדַּל וַתִּפְרֶה מְאֹד, מְאֹד.

תַּלְמִידִים רַבִּים נָהֲרוּ אֵלָיו, אֶל עִיר בְּנֵי-בְרַק, וַיִּשְׁתּוּ בַצָּמָא אֶת דְּבָרָיו. וַיֹּאמְרוּ עָלָיו: “הַפּוֹרֵשׁ מֵרַבִּי עֲקִיבָא כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים”. רֻבֵּי הִלְכוֹתָיו נִקְבְּצוּ בַקֹובֵץ אֶחָד וְנִקְרְאוּ בְשֵׁם “מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא”.

17. רַבִּי עֲקִיבָא לֹא הִסְתַּפֵּק בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה בִּלְבַד, כִּי שָׁת לִבּוֹ גַּם לְמַצַּב עַמּוֹ בִּכְלָל; לִבּוֹ הִתְחַמֵּץ בְּקִרְבּוֹ, בִרְאוֹתוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר הָרוֹמָאִים עוֹשִׂים לְעַמּוֹ, וְקִנְאָתוֹ בָּעֲרָה כָאֵשׁ. עוֹד מְעַט וּבֵית מִדְרָשׁוֹ נֶהְפַּך לְבֵית וַעַד אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ אֵלָיו כָּל הַגִּבּוֹרִים הַמְקַנְאִים קִנְאַת אֻמָּתָם, וּמִשָּׁם יָצָא הַמֶּרֶד הָאַחֲרוֹן. בּוֹ נָסּוּ גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶת כֹּחָם לִפְרֹק אֶת עֹל הַבַּרְזֶל מֵעַל צַוָּארָם…

18. עוֹד חֲכָמִים רַבִּים וּגְדוֹלִים הָיוּ בַּדּוֹר הַהוּא, מִלְּבַד אֵלֶּה אֲשֶׁר הִזְכַּרְנוּ. נִפְלָא הוּא, כִּי בַדּוֹר הָרִאשׁוֹן אַחַר הַחֻרְבָּן, אַחֲרֵי כָּל הַתְּלָאוֹת שֶׁמָּצְאוּ אָז אֶת עַמֵּנוּ אַחֲרֵי שֶׁנֶּהֶרְגוּ רֹב גִּבּוֹרָיו וַחֲכָמָיו, וּכְרֶגַע וְהִנֵּה הֵצִיצוּ הַחֲכָמִים מִקֶּרֶב הָעָם כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ, וְהָעָם הִתְחַזֵּק וַיַּחֲלֵף כֹּחַ, וְהִנְנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ עוֹד הַפַּעַם נִאְזַר בִּגְּבוּרָה, וְעוֹמֵד הָכֵן לַמִּלְחָמָה. אוֹת הוּא, כִּי רַב מְאֹד מְקוֹר הַחַיִּים בְּתוֹךְ הָעָם הַקָּטֹן הַזֶּה!

19. מִמַּעֲשֵׂי רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָרַבִּים שֶׁעָשָׂה וַיְתַקֵּן לְטוֹבַת עַמּוֹ נִכְבָּד מְאֹד סִדּוּר הַתְּפִלּוֹת אֲשֶׁר סֻדְּרוּ לְפָנָיו עַל יְדֵי חָכָם אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הַפַּקוֹלִי, וְנוֹדָעוֹת לָנוּ בְּשֵׁם “תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה”. תֹּכֶן רֹב הַתְּפִלּוֹת הָהֵן הוּא תַּחֲנוּנִים לֹא בִּשְׁבִיל הָאֹשֶׁר הַפְּרָטִי שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל, כִּי אִם בִּשְׁבִיל אֹשֶׁר הָעָם כֻּלּוֹ, כִּי יִשָּׂא יְיָ לְקַבֵּץ גָּלֻיוֹתֵינוּ, וְיָשִׁיב לָנוּ אֶת כְּבוֹדֵנוּ הָרִאשׁוֹן.

20. נִכְבָּדָה מְאֹד הַתְפִלָּה אֲשֶׁר תִּקְנוּ הַחֲכָמִים בַּדּוֹר הַהוּא, כִּי יִתְפַּלְּלוּ כָל יִשְׂרָאֵל עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי הָעָם וּפְלֵיטַת בֵּית סוֹפְרֵיהֶם. הַתְפִלָּה הַזֹּאת הִזְכִּירָה לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי עוֹד יֵשׁ לָהֶם פְּלֵיטָה, כִּי זִקְנֵי הָעָם, הַסַּנְהֶדְרִין, עוֹד יָפִיצוּ תוֹרָה לְכָל נְפֻצוֹת יִשְׂרָאֵל. בַּתְּפִלָּה הַזֹּאת נִכְלְלוּ גַּם גֵּרֵי הַצֶּדֶק, כִּי גַם בַּיָּמִים הָרָעִים הָהֵם הָיוּ אַנְשֵׁי לֵב בֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִכִּירוּ אֶת מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל עַד כִּי בָאוּ לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם וְלָשֵׂאת עִמָּהֶם אֶת עֹל הַגָּלוּת הַקָּשָׁה. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם הֵם הִכִּירוּ אֶת מַעֲלַת אַנְשֵׁי הָרוּחַ הָהֵם וַיּוֹקִירוּ אוֹתָם מְאֹד, וַיִהְיוּ גְּדוֹלִים בְּעֵינֵיהֶם יוֹתֵר מֵהַצַּדִּיקִים, וְעַל כֵּן בִּקְּשׁוּ מֵאֵת יְיָ כִּי יָשִׂים אֶת חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַבָּא עִם הַגֵּרִים הָהֵם.

21. כֵּן תִּקְנוּ הַחֲכָמִים, כִּי יִזְכֹּר הָעָם עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת, כִּי הוּא הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ יְיָ, לְהוֹצִיא מִלֵּב הַמִּינִים אֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בָּזֶה וַיֹּאמְרוּ כִּי בְעֵינֵי הָאֱלֹהִים יִשְׂרָאֵל וְנָכְרִי יַחַד נִשְׁתָּווּ. וְאַף אָמְנָם הַצְדָּקָה הָיְתָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהִתְפָּאֵר, כִּי עַמָּם הוּא הָעָם הַנִּבְחָר, כִּי מִלְּבַד אֲשֶׁר עָלוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתָם הַצַּדִּיקִים, עוֹד עָלוּ עַל שְׁאָר הָעַמִּים בְּמַעֲלוֹת עַצְמָם, בְּהַשְׂכָּלָתָם וּבְמוּסָרָם.

22. וְחָכָם אֶחָד וּשְׁמוֹ שְׁמוּאֵל הַקָּטָן תִּקֵּן אָז “בִּרְכַּת הַמִּינִים”, לֵאמֹר: תְּפִלָּה לַיָי, כִּי לֹא תִּהְיֶה תִּקְוָה לַמַּלְשִׁינִים, וְכָל הַמִּינִים יֹאבֵדוּ. הַמִּינִים הֵמָּה אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְיַצְּבוּ כַּצָּר לֹא רַק נֶגֶד אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם גַּם נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל. וּכְדֵי לְהָפִיץ דֵּעוֹתֵיהֶם בֵּין הַגּוֹיִם לֹא נִמְנְעוּ גַם מֵהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַמּוֹשְׁלִים הָרוֹמָאִים. הַמִּינִים אֲשֶׁר הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָדְעוּ אֶת כָּל מִסְתְּרֵי עַמָּם וְעַל כֵּן יָדְעוּ לְהַכּוֹת בַּלָּשׁוֹן אֶת כָּל אֲשֶׁר לֹא אָבָה לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם. מִלְּבַד הַמִּינִים הָיוּ הַמּוֹכְסָנִים קְרוֹבִים אֶל הָרוֹמָאִים וּמַלְשִׁינִים בְּאָזְנֵיהֶם עַל אֲחִיהֶם; וְעַל כֵּן רַבָּה מְאֹד שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל לַמִּינִים וְלַמּוֹכְסָנִים, וְשֵׁם מוֹכְסָן הָיָה לַחֶרְפָּה, כְּשֵׁם גַּזְלָן וְרוֹצֵחַ.

23. אֶחָד מִגֵּרֵי הַצֶּדֶק שֶׁהָיוּ בַּמֵּאָה הָרִאשׁוֹנָה אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת נוֹדַע לָנוּ בְּשֵׁם אוּנְקְלוּס הַגֵּר, אֲשֶׁר הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה רָמָה בְּרוֹמָא, קָרוֹב לְבֵית הַמֶּלֶךְ. בְּקַבְּלוֹ עָלָיו אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל שָׁקַד עַל תּוֹרַת יְיָ וַיְהִי לְחָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וַיְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה בְּתַרְגּוּם מְדֻיָּק לִשְׂפַת לֹעֵז, כִּי תַרְגּוּם הַשִּׁבְעִים⁶ הִשְׁתַּבֵּשׁ מְאֹד בִּרְבוֹת הַיָּמִים עַל יְדֵי הַסּוֹפְרִים הַהֶדְיוֹטִים וְעַל יְדֵי הַמִּינִים אֲשֶׁר שִׁבְּשׁוּ אֶת הַסְּפָרִים הָהֵם לְחַזֵּק אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם.

ג. מֶרֶד בַּר-כּוֹכְבָא.    🔗

24. בְּאֶרֶץ הַפַּרְתִּים, אוֹ בָבֶל, חָיוּ אָז קְהִלּוֹת רַבּוֹת מֵהַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה וְכָבוֹד, וְנָשִׂיא הָיָה לָהֶם, אֲשֶׁר נִקְרָא רֵישׁ-גָּלוּתָא, לֵאמֹר: רֹאשׁ הַגּוֹלִים. רַבִּים מֵהֵם הִתְיַשְּׁבוּ שָׂם עוֹד בַּזְּמַן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי וְרַבִּים נִמְלְטוּ שָׂמָּה בִּימֵי הַחֻרְבָּן.

בְּעָרֵי נְהַרְדְּעָא וּפוּמְבַּדִּיתָא הָיוּ יְשִׁיבוֹת גְּדוֹלוֹת לַתּוֹרָה.

וַיְהִי כְּשֶׁבֶת טְרַיָּנוֹס עַל כִּסֵּא מַמְלֶכֶת רוֹמָא וַיִּלְטֹשׁ אֶת עֵינָיו אֶל הָאֶרֶץ הַהִיא וְגַם אֶל אֶרֶץ אַדְיַבֶּנָה (תַּדְמוּר) הַקְּרוֹבָה אֵלֶיהָ. וַיָּבוֹא טְרַיָּנוֹס עִם חֵילוֹ לְהִלָּחֵם עֲלֵיהֶן וּלְכָבְשָׁן.

הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָדְעוּ מַה קָשֶׁה הוּא עֹל רוֹמָא, הִתְיַצְּבוּ בַמַּעֲרָכָה נֶגֶד חֵיל הָרוֹמָאִים, אַךְ טְרַיָּנוֹס נָצַח אוֹתָם וַיִּלְכֹּד אֶת אֶרֶץ הַפַּרְתִּים וְאַדְיַבֶּנָה. אֶפֶס אַךְ הִרְחִיק טְרַיָּנוֹס לָצֵאת עִם חֵילוֹ לִמְעוֹנוֹת הַחֹרֶף לְעִיר אַנְטִיוֹכִיָּא וְהַיְּהוּדִים מָרִי הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹת אַפְרִיקָא, בְּקִירִינִיָּה, בְּלוּב וּבְמִצְרַיִם וְגַם עַל אִי כַּפְתֹּר מָרְדוּ בוֹ וַיַּהַרְגוּ אֶת חֵיל הָרוֹמָאִים אֲשֶׁר עָמְדוּ שָׁם לַמִּשְׁמָר. אוּלָם גַּם הַמֶּרֶד לֹא הֵבִיא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי טְרַיָּנוֹס שָׁלַח אֶת שַׂר צְבָאוֹ תֻּרְבָּה וַיַּשְׁקֵט אֶת הַמֶּרֶד אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָרַג בַּיְּהוּדִים הֶרֶג רַב מְאֹד. אָז נֶחְרַב בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הָיָה בְּאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה⁷.

25. טְרַיָּנוֹס לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים וּבְמוֹתוֹ⁸ (47 לחב"ש) מָלַךְ אַדְרִיָּנּוֹס תַּחְתָּיו. קָרוֹב לַזְּמַן הַהוּא מֵת רַבָּן גַּמְלִיאֵל. לִפְנֵי מוֹתוֹ צִוָּה, כִּי לֹא יַלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ מַלְבּוּשִׁים יְקָרִים לְקָבְרוֹ בָהֶם, כִּי אִם בִּכְלֵי פִּשְׁתָּן פְּשׁוּטִים. הַתַּקָּנָה הַזֹּאת הֵבִיאָה טוֹבָה רַבָּה לְהָעָם, כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵם הָיוּ גַּם הָעֲנִיִּים חַיָּבִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מֵתֵיהֶם בְּגָדִים יְקָרִים, וְכַאֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָה יָדָם עָזְבוּ אֶת מֵתֵיהֶם וְיִבְרָחוּ. וַיְהִי הַדָּבָר לְחֶרְפַּת הַמִּשְׁפָּחָה וּלְבִזְיוֹן הַמֵּת. הַסַּנְהֶדְרִין הֶעְתִּיקוּ אָז אֶת מְקוֹמָם מִיַּבְנֶה לְאוּשָׁא – עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל – בֵּין עַכּוֹ וּבֵין צְפָת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה הָיָה לְנָשִׂיא. בָּרִאשׁוֹנָה נִסָּה אַדְרִיָּנּוֹס לָקַחַת אֶת לֵב הַיְּהוּדִים בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם, וְגַם נָתַן לָהֶם רִשְׁיוֹן לִבְנוֹת עוֹד הַפַּעַם אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הַיְּהוּדִים הָיוּ בְּטוּחִים, כִּי עַתָּה בָּאָה עֵת גְּאֻלָּתָם. אָמְנָם אַדְרִיָּנּוֹס לֹא הִתְכַּוֵּן, כִּי יִשָּׁאֵר יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת גּוֹי לְבַדּוֹ, כִּי אִם לְקָרֵב אוֹתוֹ וּלְדַבֵּר עַל לִבּוֹ עַד כִּי יֵאוֹת לְהִטָּמַע בֵּין הַגּוֹיִם. עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה יָעִידוּ הַמַּטְבֵּעוֹת אֲשֶׁר צִוָּה לַעֲשׂוֹת לְזִכָּרוֹן: עַל הַמַּטְבֵּעַ הָאַחַת חָקוּק אַדְרִיָּנּוֹס וְעַל יָדוֹ כּוֹרַעַת אִשָּׁה – סֵמֶל יְהוּדָה – וְהוּא מִתְאַמֵּץ לַהֲקִימָהּ; וְעַל הַמַּטְבֵּעַ הַשֵּׁנִית חָקוּק אַדְרִיָּנּוֹס וְהָאִשָּׁה מַקְרִיבִים יַחַד קָרְבָּנוֹת לֶאֱלִיל הָרוֹמָאִים. אַךְ אַדְרִיָּנּוֹס שָׁמַר עַד עֵת מוֹעֵד אֶת מַחֲשַּׁבְתּוֹ הָרָעָה בְּלִבּוֹ וַיַּרְא לַיְּהוּדִים אוֹתוֹת חִבָּה וְרָצוֹן. הַשֹּׁמְרוֹנִים וְהַמִּינִים בִּרְאוֹתָם, כִּי שׂוֹנְאֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי אַדְרִיָּנּוֹס, וְהוּא אוֹמֵר לְהֵיטִיב עִמָּהֶם, קִנְּאוּ מֹאד בָּהֶם וַיַּלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם לִפְנֵי אַדְרִיָּנּוֹס. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן וּכְתַבְנִיתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְהִנֵּה פְּקֻדָּה בָּאָה מֵאַדְרִיָּנּוֹס, כִּי יְשַׁנּוּ אֶת תַּבְנִית הַמִּקְדָּשׁ וּמְקוֹמוֹ. וַיִּסָּעֵר לֵב יִשְׂרָאֵל עַל הַדָּבָר הַזֶּה וּבְבִקְעַת יִזְרְעְאֶל נֶאֶסְפוּ הָמוֹן רַב, וְכִמְעַט הָיָה הַמֶּרֶד נָכוֹן אָז לְהִתְפָּרֵץ, לוּלֵי בָּא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּבְדִבְרֵי חָכְמָה הִצְלִיחַ לְהַשְׁקִיט אֶת הַסְּעָרָה. “שִׁמְעוּ נָא, אַחַי!” – אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – “אֲרִי אָכַל טַרְפּוֹ וַתָּבוֹא עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ. וַיִּקְרָא הָאַרְיֵה וְיֹאמַר: כָּל אֲשֶׁר יוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם מִפִּי אֲעַשְׁרֵנוּ עֹשֶׁר גָּדוֹל. וַיָּבוֹא הֶעָגוּר וַיָּשֶׂם אֶת חַרְטֻמּוֹ הָאָרוּךְ אֶל פִּי הָאֲרִי וַיּוֹצֵא אֶת הָעֶצֶם. וַיְהִי כִּי בִּקַּשׁ הֶעָגוּר אֶת שְׂכָרוֹ וַיַּעֲנֵהוּ הָאֲרִי: רַב לְךָ, כִּי יָצָאתָ חַי מִמַּלְתְעוֹת הָאֲרִי, וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ שְׂכָרְךָ. כֵּן גַּם עָלֵינוּ הַיְּהוּדִים לְהִסְתַּפֵּק בִּמְעַט וְלִשְׂמֹחַ עַל הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאָרָה לָנוּ אַחֲרֵי בּוֹאֵנוּ בֵּין מַלְתְּעוֹת רוֹמָא וְאֵין לָנוּ לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת”. וּבִדְבָרָיו הַמְּחֻכָּמִים הִשְׁקִיט אֶת רוּחָם.

26. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה מִתְהַלֵּךְ אָז בֵּין גִּדוֹלֵי רוֹמָא וְגַם בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ אַדְרִיָּנּוֹס, אֲשֶׁר בָּעֵת הַהִיא יָשַׁב בִּיהוּדָה. וְאַף כִּי הָיָה מָשְׁחַת הַמַּרְאֶה, נָשָׂא חֵן וְחֶסֶד בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה וּבִדבָרָיו הַנְּעִימִים. בַּת הַקֵּיסָר אָמְרָה לוֹ פַּעַם אֶחָת: “חָכְמָה מְפֹאָרָה בִּגְוִיָּה מְכֹעָרָה”. וְיֹאמֶר לָהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: “הַיַּיִן בִּכְלִי חֶרֶס יִשָּׁמֵר וּבִכְלִי זָהָב יֶחְמָץ”. וְתֹאמֶר לוֹ בַּת הַקֵּיסָר: “וְהַלֹּא יֵשׁ גַּם אֲנָשִׁים יָפִים וַחֲכָמִים”. וַיַּעַן אוֹתָהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: “לוּלֵי הָיוּ יָפִים כִּי אָז חָכְמוּ יוֹתֵר”.

אוּלָם גַּם הִשְתַּדְלוּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא הוֹעִילָה כִּי אִם לְהַשְקִיט אֶת הַמֶּרֶד לְמַרְאֵה עַיִן, אֲבָל בַּסֵּתֶר הֵכִינוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נַפְשָׁם לַקְּרָב. בַּמְּעָרוֹת וּבַשִּיחִים הֵכִינוּ אֹכֶל וָנֶשֶׁק, וְרַבִּי עֲקִיבָא נָסַע אֶל כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל אַרְצוֹת אַסְיָא, וַיְחַזֵּק אֶת יָדָם לְקַוּוֹת לִישׁוּעָה וְלִתְמֹךְ בִּידֵי אֲחֵיהֶם הַמּוֹרְדִים בְּרוֹמָא. וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵת, וְלֹא הָיָה עוֹד לָעָם אִישׁ, אֲשֶׁר יַנְחֵהוּ בַּעֲצַת שָׁלוֹם; וְהַקַּנָּאִים מָשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת לֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הַקֶּשֶׁר הוֹלֵךְ וְחָזָק.

27. וְשַׂר צָבָא נִמְצָא לָהֶם, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן בַּר-כּוֹכְבָא. הַהַגָּדָה תְּסַפֵּר עָלָיו נִפְלָאוֹת, כִּי הוּא קִבֵּל בְּאַרְכְּבוֹתָיו אֶת אַבְנֵי-הַקֶּלַע, אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ הָרוֹמָאִים, וְאוֹתָן הָאֲבָנִים הִשְׁלִיךְ הוּא אַחֲרֵי כֵן בְּיָדוֹ עַל רֹאשׁ הַצָּרִים. הוֹד נוֹרָא הָיָה שָׁפוּךְ עַל פָּנָיו וּבְמַבָּט עֵינָיו הִכְנִיעַ אֶת כָּל אָדָם. רַבִּי עֲקִיבָא קָרָא עָלָיו אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה: “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם⁹ יְרֵשָׁה… וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל”. וְאַחֲרֵי הֶחָכָם הַגָּדוֹל הַזֶּה נִמְשְׁכוּ אַלְפֵי תַּלְמִידָיו וּמוֹקִירָיו. אוּלָם הָיוּ אֲחָדִים אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בְּבַר-כּוֹכְבָא כִּי מָשִׁיחַ הוּא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֵּן תּוֹרְתָא אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא: “עֲשַׂבִּים יַעֲלוּ בִּלְחַיֵּךָ וּמָשִׁיחַ עוֹד לֹא יָבוֹא”. אַךְ קוֹל הַחֲכָמִים הַמְמָאֲנִים נִדְמֶה מִפְּנֵי קוֹל הַחֲכָמִים וְהָעָם הַמַּאֲמִינִים בְּבַר-כּוֹכְבָא. וַיִּלָּווּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְרַבִּים מִבְּנֵי הַנֵּכָר וְיִהְיוּ מִסְפָּרָם כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ.

28. צִבְאוֹת רוֹמָא הַחוֹנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְסוּרְיָא לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַגִּבּוֹר הַנַּעֲרָץ הַזֶּה וְחֵילוֹ הַגָּדוֹל, וּבַר-כּוֹכְבָא בִּעֵר אוֹתָם מֵאֶרֶץ יְהוּדָה. וַיִמְלֹךְ בַּר-כּוֹכְבָא בִּיהוּדָה כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים. אָז קָרָא אַדְרִיָנוֹס לְשַׁר צְבָאוֹ (62–65 אחב"ש) הַגִּבּוֹר סֶוֶרוּס וַיִּשְׁלָחֵהוּ יְהוּדָה עִם חַיִל כָּבֵד. בְּבוֹא סֶוֶרוּס אַרְצָה יְהוּדָה וַיַּרְא, כִּי סַכָּנָה רַבָּה נִשְׁקָפָה לוֹ, אִם יָבוֹא עַתָּה לְהִלָּחֵם בִּצְבָאוֹת יִשְׂרָאֵל מָרֵי הַנֶּפֶשׁ הַמְחָרְפִים אֶת נַפְשָׁם לָמוּת בְּעַד חֵרוּתָם, וַיִּתְיַצֵּב עִם מַחֲנֵהוּ מֵרָחוֹק; וְאַךְ לֹא נָתַן לְהָבִיא אֹכֶל אֶל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּמִבְצְרֵיהֶם, וּבְתִגְרוֹת קְטַנּוֹת הֶחֱלִישׁ אֶת כֹּחַ הַנְּצוּרִים. וּמְעַט, מְעַט עָזְבוּ הַיְּהוּדִים אֶת מִבְצְרֵיהֶם הַקְּטַנִּים מִפְּנֵי הָרוֹמָאִים וְיִתְבַּצְּרוּ בְעִיר בֵּיתָר הַחֲזָקָה. שָׁנָה שְׁלֵמָה חָנָה סֶוֶרוּס עַל הָעִיר בֵּיתָר עַד אֲשֶׁר נָפְלָה בִּיְדֵי הָרוֹמָאִים. לְפִי (65 לחב"ש) הַגָּדַת הָעָם לֹא בְחֶרֶב הָרוֹמָאִים מֵת בַּר-כּוֹכְבָא, כִּי אִם בְּחֶטְאוֹ מֵת: הוּא נִשְׁעָן עַל כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, וְעַל כֵּן הִטִּיחַ דְּבָרִים נֶגֶד יְיָ, בְּאָמְרוֹ: “אִם אֵינְךָ חָפֵץ לְהוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ אַל נָא תַּעֲזֹר, לְכָל הַפָּחוּת, לְשׂוֹנְאֵינוּ”. וּבְעַד זֶה בָּא נָחָשׁ וַיִּשָּׁכֶנּוּ, וַיָּמֹת.

טֶבַח גָּדוֹל הֵכִין סֶוֶרוּס לַיְּהוּדִים בְּבֵיתָר. כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ נֶהֶרְגוּ אָז בִּיְדֵי אַנְשֵׁי חֵילוֹ. זֹאת הָיְתָה אַחֲרִית הַנִּסָּיוֹן הַמַּר הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר נִסּוּ הַיְּהוּדִים לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם אֶת עֹל רוֹמָא. וְאִם אָמְנָם הָיוּ עוֹד מְרִיבוֹת קְטַנּוֹת, אַךְ דִּמְיוֹנָן כְּנִיצוֹצִים הַנִּשְׁאָרִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּבְתָה הַלֶּהָבָה, וְעֶרְכָּן קָטָן מְאֹד בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר חָזְקָה יַד אַדְרִיָּנוֹס עַל יְהוּדָה, צִוָּה וַיְשַׁנּוּ אֶת שֵׁם יְרוּשָׁלַיִם לְשֵׁם אִיְלָא-קַפּוֹטָלִינָא וַיְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וַיּוֹשֶׁב בָּעִיר יְוָנִים. וַיְצַו לְהָמִית אֶת כָּל יְהוּדִי אֲשֶׁר יָבוֹא לְעִיר הַקֹּדֶשׁ, וַאֲשֶׁר יִקְרַב גַּם אֶל חוֹמַת הָעִיר. וְגַם עַל הַמֵּתִים שָׁפַךְ הַמֶּלֶךְ הַצּוֹרֵר חֲמָתוֹ וַיְצַו לְבַל יְקַבְּרוּ אֶת הַחֲלָלִים, וְכָל אֲשֶׁר יִגְמֹל חֶסֶד עִם הַמֵּתִים לְקַבְּרָם מוֹת יוּמַת. אַדְרִיָּנוֹס רָאָה, כִּי בַחֲנוּפָה לֹא הִצְלִיחַ לְהָסִיר אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל מֵאֱלֹהֵיהֶם וַיְבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ עַתָּה אֶל מַטְּרָתוֹ בְּיָד חֲזָקָה, וַיְצַו עַל פְּקִידָיו לְהַשְׁגִּיחַ בְּעַיִן פְּקוּחָה עַל הַיְּהוּדִים לְבַל יְקַיְמוּ אֶת מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְכִי לֹא יְלַמְדוּ עוֹד הַחֲכָמִים אֶת הָעָם תּוֹרָה וְלֹא יִסְמְכוּ עַל תַּלְמִידֵיהֶם לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם “רַבִּי”, כַּאֲשֶׁר הָיָה דֶּרֶךְ הַחֲכָמִים מֵאָז, כִּי הַחֲכָמִים הַזְּקֵנִים סָמְכוּ יָדָם עַל תַּלְמִידֵיהֶם הַצְּעִירִים, אֲשֶׁר בְּחָכְמָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים הָכְשְׁרוּ לִהְיוֹת רַבָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל, לְהוֹרוֹת וְלָדוּן.

29. הַגְּזֵרָה הָרָעָה הַזֹּאת הֵעִירָה אֶת לֵב הַחֲכָמִים לָשׂוּם חֹק, כִּי אִם הַגּוֹי אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל: “עֲבֹר אוֹ תֵּהָרֵג” אָז עַל כָּל הַמִּצְּוֹת יַעֲבֹר וְלֹא יֵהָרֵג, מִלְּבַד עֲבוֹדָה-זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁעֲלֵיהֶם יֵהָרֵג וְלֹא יַעֲבֹר. אוּלָם רַבִּים הָיוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר טוֹב הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לֵיהָרֵג מֵעֲבוֹר עַל אֵיזוֹ מִצְוָה. וְכֵן יְסַפְּרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ בְּנֵי הַדּוֹר הַהוּא: “שׁוֹאֲלִים אֶת הַיְּהוּדִי: מַדּוּעַ אַתָּה יוֹצֵא לֵיהָרֵג? – עַל שֶׁנָּטַלְתִּי אֶת הַלּוּלָב. – מַדּוּעַ אַתָּה יוֹצֵא לְהִתָּלוֹת? – עַל שֶׁאָכַלְתִּי מַצָּה בַּפֶּסַח. – מַדּוּעַ אַתָּה יוֹצֵא לְהִסָּקֵל? – עַל שֶׁלָּמַדְתִּי תּוֹרָה וּמַלְתִּי אֶת בְּנִי”. וְלֹא רַק כִּי הֵמִיתוּ אוֹתָם, כִּי עוֹד עִנּוּם בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים; וְהָיוּ נוֹתְנִים כַּדּוּרֵי בַּרְזֶל מְלֻבָּנִים בָּאֵשׁ תַּחַת שְׁחֵיהֶם וְעַל לִבָּם הִנִּיחוּ סְפוּגֵי-צֶמֶר שְׁרוּיִים בַּמַּיִם, לְמַעַן לֹא תְּמַהֵר הָאֵשׁ לְשָׂרְפָם, וְאָרְכָה עֵת עִנּוּיֵיהֶם.

30. בְּיִחוּד חֵרְפוּ הַחֲכָמִים אֶת נַפְשָׁם בְּעַד תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּבְעֶצֶם יְמֵי הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת הִקְהִיל הֶחָכָם הַזָּקֵן רַבִּי עֲקִיבָא קְהִלּוֹת וַיִּדְרֹשׁ לִפְנֵיהֶם בַּתּוֹרָה. הוּא רָאָה, כִּי חֲבֵרָיו גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן וְרַבִּי יִשְמָעֵאל וְעוֹד חֲכָמִים נֶהֶרְגוּ בְּעַד אֲשֶׁר לָמְדוּ תּוֹרָה; וּבְכָל זֹאת לֹא עָצַר בְּרוּחוֹ וַיֹוסֵף לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְהָפִיץ תּוֹרָה בָּרַבִּים. אִישׁ אֶחָד, פָּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה, אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, הַאִם אֵינְךָ יָרֵא מִפְּנֵי הַמַּלְכוּת? וַיַּעַן אוֹתוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל: הַשּׁוּעָל הִתְהַלֵּךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר וַיַרְא דָּגִים שָׁטִים בַּמַּיִם אַנֶה וְאָנָה. וְיֹאמֶר לָהֶם: הַגִּידוּ לִי, דָּגִים, לָמָּה אַתֶּם רָצִים? וַיַּעֲנוּ הַדָּגִים: יָרֵאנוּ מִפְּנֵי הָרְשָׁתוֹת אֲשֶׁר יִצְפְּנוּ לָנוּ הַדַּיָּגִים. וְיֹאמֶר הַשּׁוּעָל: עֲלוּ לַיַּבָּשָׁה וְנֵשְׁבָה יַחַד בְּשָׁלוֹם. וַיַּעֲנוּ הַדָּגִים: עָלֶיךָ אוֹמְרִים כִּי פִקֵּחַ אַתָּה בַּחַיּוֹת וְאֵינְךָ אֶלָּא טִפֵּשׁ: הֵן אִם בַּמַּיִם, בִּמְקוֹם חַיּוֹתֵנוּ, אֵין שָׁלוֹם לָנוּ, בַּיַּבָּשָׁה, בִּמְקוֹם מוּתֵנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְכֵן הוּא גַּם הַדָּבָר הַזֶּה: אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ אֲנַחְנוּ מִתְיָרְאִים, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ פוֹרְשִׁים מִמֶּנָּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

31. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּפְקִידֵי רוֹמָא תָּפְסוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְדֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה, וַיְעַנּוּהוּ בִּכְלִי מַשְׁחִית וַיִּסְרְקוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל; אַךְ רוּחוֹ הַחֲזָקָה הִבְלִיגָה עַל יִסּוּרָיו וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא אֶת “שְׁמַע”. רוֹפוּס הֶעָרִיץ נְצִיב רוֹמָא הִתְפַּלֵּא מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַזָּקֵן הַזֶּה לֹא יַשְׁמִיעַ גַּם קוֹל אֲנָחָה בְּעֵת אֲשֶׁר יְעַנּוּ אוֹתוֹ בְּאַכְזָרִיּוּת נוֹרָאָה וּפָנָיו מְאִירִים וְיֹאמַר: אֵין זֹאת, כִּי אִם מְכַשֵּׁף אַתָּה. וַיַּעַן רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא מְכַשֵּׁף אֲנִי, כִּי אִם כָּל יָמַי, בְּדָרְשִׁי אֶת הַכָּתוּב: “וְאָהַבְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ” – אֲפִילוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ – הָיִיתִי חוֹשֵׁב: מָתַי תָּבוֹא הַמִּצְוָּה הַזֹּאת לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנָּה, וְעַתָּה כְּשֶׁבָּאָה לְיָדִי וְלֹא אֲקַיְּמֶנָה? וּבְקָרְאוֹ קוֹל גָּדוֹל: " יְיָ אֶחָד" יָצְאָה נִשְׁמַת הַגִּבּוֹר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

32. כַּאֲשֶׁר יִזְכֹּר עַמֵּנוּ בְּכָל שָׁנָה בְּתִשְׁעָה בְאָב אֶת יוֹם חֻרְבַּן הַמִּקְדָּשׁ, יִזְכֹּר גַּם אֶת “אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן”, גִּבּוֹרֵי הַתּוֹרָה אֵלֶּה, אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם הַטְּהוֹרָה בְּעַד עַמָּם וֶאֱמוּנָתָם, וְהָיוּ לְמוֹפֵת לְדֹר אַחֲרוֹן, כִּי יִהְיוּ בָנִים נֶאֱמָנִים לְעַמָּם וְקָדָשָׁיו עַד נְשִׁימָתָם הָאַחֲרוֹנָה.

אוּלָם אִי אֶפְשַׁר לְבַר בְּלִי תֶבֶן, וּבַיָּמִים הָהֵם אֲשֶׁר רוּחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה רָמָה וְנִשָּׂאָה מְאד, נִמְצְאוּ גַּם בָּנִים כָּחָשִׁים, אֲשֶׁר עָזְרוּ לָרוֹמָאִים לַעֲשׂוֹת רָע בְּאַחֵיהֶם. בֵּינֵיהֶם נִזְכַּר לְחֶרְפָּה שֵׁם אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה. הוּא הָיָה חָבֵר לְכָל גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, אַךְ אַחֲרֵי כֵן הֵמִיר דָּתוֹ וַיְהִי לְצוֹרֵר יִשְׂרָאֵל, וְאָז קָרְאוּ לוֹ “אַחֵר¹⁰”.

33. בַּיָּמִים הָהֵם נִפְרְדוּ הַנּוֹצָרִים מֵעַם יִשְׂרָאֵל פֵּרוּד גָּמוּר. עַד הַיָּמִים הָהֵם הָיוּ עוֹד נוֹצְרִים רַבִּים שׁוֹמְרִים גַּם אֶת הַכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה; אַךְ עַתָּה, בְּעֵת הַגְּזֵרוֹת, עָזְבוּ אֶת דֶּרֶךְ הַיְּהוּדִים לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַשָּׁלִיחַ פּוֹלוּס, אֲשֶׁר בִּטֵּל אֶת כָּל הַמִּצְוֹת. וּבְיָרְאָם מְאֹד פֶּן יַחְשְׁבוּם הָרוֹמָאִים לַיְּהוּדִים וְהִשְׁקוּ גַּם אוֹתָם אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, הִגִּישׁוּ שְׁנֵי מוֹרִים מִקֶּרֶב הַנּוֹצָרִים אֶל אַדְרִיָּנוּס מְגִלַּת סֵפֶר לְהוֹכִיחַ, כִּי הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הִיא תּוֹרָה לְבַד, וְאֵין לָהּ כָּל קֶשֶׁר עִם תּוֹרַת הַיְּהוּדִים.

ד. הַדּוֹר הַשֵּׁנִי לַתַּנָּאִים.    🔗

34. כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים אַחַר הֲרִיסוּת בֵּיתָר מֵת אַדְרִיָּנוּס בָּחֳלָיִים קָשִׁים, וְאָז בַּטְלוּ הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת וְרַק הָאַחַת נִשְׁאֲרָה בְּתָקְפָּהּ, כִּי לֹא יָעִיזוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לָגֶשֶׁת אֶל חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם.

וְאָז הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְנָשִׂיא וַיָּשֵׂם עוֹד הַפַּעַם מוֹשָׁבוֹ בְּיַבְנֶה. וְשָׁם הִתְקַבְּצוּ שְׁאֵרִית פְּלִיטַת הַחֲכָמִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְהָבִיא מְעַט מַרְפֵּא לְשֶׁבֶר עַמָּם.

הַגָּדוֹל בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה רַבִּי מֵאִיר. שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי הָיָה מֹשֶׁה אוֹ מְיַשָׁה, אַךְ מֵאֲשֶׁר הֵאִיר אֶת עֵינֵי הַחֲכָמִים בַּהֲלָכָה נִקְרָא בְּשֵׁם מֵאִיר. הוּא יָדַע לָקַחַת לֵב הַשּׁוֹמְעִים בַּחֲרִיפוּת שִׂכְלוֹ וּבְכִשְׁרוֹן פִּיּוּטִי, כִּי חִבֵּר מְשָׁלִים רַבִּים וְגַם הָיָה אֳמָן גָּדוֹל לִדְרֹשׁ בָּאַגָּדָה וְלֹא לְבַד הַגְּבָרִים, כִּי אִם גַּם הַנָּשִׁים הָלְכוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ דּוֹרֵשׁ בָּאַגָּדָה.

פַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה מִמְּלֶאכֶת הַסּוֹפְרִים, וְכִשְׁלֹשָׁה שְׁקָלִים הִרְוִיחַ בְּכָל שָׁבוּעַ, שְׁנֵי שְׁקָלִים הוֹצִיא לִמְזוֹן-בֵּיתוֹ וְהַשֶּׁקֶל הַשְּׁלִישִׁי הִקְדִּישׁ לְהַחֲזִיק בִּיְדֵי הַתַּלְמִידִים הָעֲנִיִּים הַבָּאִים אֵלָיו לִלְמֹד תּוֹרָה.

35. אִשְׁתּוֹ בְרוּרְיָה בַּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, הָיְתָה חֲכָמָה וְיוֹדַעַת תּוֹרָה וְאֵשֶׁת חַיִל לְהַפְלִיא. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּמִנְחָה יָשַׁב רַבִּי מֵאִיר וְדָרַשׁ. וּבָעֵת הַהִיא מֵתוּ שְׁנֵי בָנֶיהָ פִּתְאֹם בַּמַּגֵּפָה. מֶה עָשְׂתָה אִמָּן? הִנִּיחָה שְׁנֵיהֶם עַל הַמִּטָּה וּפָרְשָׂה עֲלֵיהֶם סָדִין. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בָּא רַבִּי מֵאִיר מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְיֹאמֶר לָהּ: “אֵיפֹה הֵם בָּנֵי?” אָמְרָה לוֹ: הָלְכוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהּ: “צִפִּיתִי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא רְאִיתִים”, נָתְנָה לוֹ כּוֹס שֶׁל הַבְדָּלָה וְהִבְדִיל, וְחָזַר וְאָמַר לָהּ: “בָּנַי אֵיפֹה הֵם?” אָמְרָה לוֹ: אֶל נָכוֹן הָלְכוּ לִמְקוֹם פְּלוֹנִי וּמִיַּד הֵם בָּאִים. הִקְרִיבָה לְפָנָיו לֶאֱכֹל. לְאַחַר שֶׁאָכַל אָמְרָה לוֹ: “רַבִּי, שְׁאֵלָה יֵשׁ לִי לִשְׁאֹל: לֹא כְבָר בָּא אֶחָד וְנָתַן לִי פִּקָּדוֹן וְעַכְשָׁו הוּא בָּא לִטּוֹל מִמֶּנִּי הַאַחֲזִיר לוֹ, אִם לֹא?” אָמַר לָהּ: “בִּתִּי! מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּקָּדוֹן הַאִם אֵינֶנּוּ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לַאֲדוֹנָיו?” תְּפָשַׂתּוֹ בְּיָדוֹ, וְהֶעֱלַתְהוּ לַחֶדֶר וְהִקְרִיבָה אוֹתוֹ לַמִּטָּה, וַּתסר הַסָּדִין מֵעַל בָּנֶיהָ, וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם מֵתִים. הִתְחִיל רַבִּי מֵאִיר לִבְכּוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ: "רַבִּי, לֹא כַךְ אָמַרְתָּ לִי שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִיר הַפִּקָּדוֹן לַאֲדוֹנָיו, שֶׁכַּךְ אָמַר אִיּוֹב: “יְיָ נָתַן וַיָי לָקַח. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ!”

36. רַבִּי מֵאִיר הָיָה תַלְמִיד רַבִּי עֲקִיבָא וְלֹא נִמְנַע מְקַבֵּל תּוֹרָה גַּם מִפִּי הַבּוֹגֵד אֱלִישָׁע בֵּן אֲבוּיָה, וְהַחֲכָמִים אָמְרוּ עַל זֶה: “רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא, תּוֹכוֹ אָכַל וּקְלִפָתוֹ זָרַק”. פַּעַם אַחַת הָיָה אֱלִישָׁע רוֹכֵב בְּשַׁבָּת עַל סוּסוֹ, וְרַבִּי מֵאִיר מְהַלֵּךְ עַל יָדוֹ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וַיְהִי בְּעָבְרָם כִּבְרַת אֶרֶץ, וְיֹאמֶר אֱלִישָׁע אֶל רַבִּי מֵאִיר: “חֲזֹר בְּךָ, כִּי עַד הֵנָּה הוּא תְּחוּם שַׁבָּת וְאָסוּר לְךָ לָלֶכֶת מִפֹּה וָהָלְאָה”. וְיֹאמֶר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: “אַף אַתָּה חֲזֹר בְּךָ¹¹” אַךְ אֱלִישָׁע עָנָה לוֹ בְּיֵאוּשׁ: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת: שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים חוּץ מֵאַחֵר”.

רַבִּי מֵאִיר הָיָה חָבֵר גַּם לְפִילוּסוּף אֶחָד יְוָנִי, וְכַאֲשֶׁר מֵתוּ עַל רֵעֵהוּ הַפִּילוּסוּף אָבִיו וְאִמּוֹ נָסַע אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר לְנַחֲמוֹ.

הוּא הִרְבָּה מְאד בִּשְׁבַח הַתּוֹרָה, כִּי הִיא מְבִיאָה לִידֵי כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת אִם רַק יַעֲסֹק בָּהּ הָאָדָם לִשְׁמָהּ.

כֵּן דִּבֵּר אֶל לֵב הָעָם, כִּי לֹא יַעַזְבוּ אֶת אֶרֶץ אֲבוֹתָם וְיִשְׁתַּדְּלוּ לְדַבֵּר אַךְ בִּשְׂפַת עַמָּם, כִּי אָז הֵחֵל הָעָם לְדַבֵּר בְּשָׂפָה בְלוּלָה וּמְעֻרָבָה מֵהַרְבֵּה לְשׁוֹנוֹת.

37. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֵּן גַמְלִיאֵל הַנָּשִׂיא בִּקַּשׁ לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד הַנְּשִׂיאוּת וַיִּקְבַּע חֻקִּים חֲדָשִׁים עַל דְּבַר הַכָּבוֹד אֲשֶׁר יִנָּתֵן לְהַנָּשִׂיא בְּבוֹאוֹ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה לְמֹורַת רוּחַ חֲכָמִים רַבִּים. וְכִמְעַט קָשְׁרוּ עָלָיו לְהַעֲבִירוֹ מִנְּשִׂיאוּתוֹ, אַךְ הַדָּבָר נוֹדַע לוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד וַיְצַו לִנְעֹל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי מִתְנַגְּדָיו. אָמְנָם כַּעֲבֹור זְמַן מָה וְהַחֲכָמִים הֵחֵלּוּ עוֹד הַפַּעַם לְבַקֵּר אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וַיִּכָּנְעוּ מִפְּנֵי הַנָּשִׂיא, וְרַק רַבִּי מֵאִיר לֹא נִכְנַע מִפָּנָיו וַיְהִי מְקַנְתְּרוֹ בַּהֲלָכוֹת, עַד כִּי נִדָּהוּ הַנָּשִׂיא, וְאָז נֶאֱנַס רַבִּי מֵאִיר לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֵךְ לָגוּר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וְשָׁם מֵת.

אַף כִּי הָיָה רַבִּי מֵאִיר “מֵאִיר עֵינֵי הַחֲכָמִים בַּהֲלָכָה” בְּכָל זֹאת לֹא קָבְעוּ אֶת הַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. אֶפְשַׁר יַעַן כִּי הָיָה מַחְמִיר מֹאד בְּכָל דָּבָר, וְאוּלַי מַחֲלֻקָתּוֹ עִם הַנָּשִׂיא הִרְחִיקָה אוֹתוֹ וְאֶת תּוֹרָתוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ. תַּחַת זֹאת נִקְבְּעוּ לַהֲלָכָה פִּסְקֵי אִישׁ רִיבוֹ, רַבִּי יְהוּדָה בֵן אֶלְעָאִי, שֶׁהִלְכוֹתָיו עוֹלוֹת לִשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. הָאִישׁ הַזֶּה הֶחֱזִיק בְּמִדַּת בֵּית הִלֵּל וַיְהִי עָנָו וְצָנוּעַ וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. הוּא הָיָה מִתְפַּרְנֵס מֵאוּמָנוּת וַיִּדְרֹשׁ בִּשְׁבַח הַמְּלָאכָה, וַיֹּאמַר: “גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמְנוֹת כְּאִלּוּ מְלַמְדּוֹ לִסְטוּת”.

38. עוֹד חָכָם אֶחָד נִפְלָא חַי בַּיָּמִים הָהֵם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי. הֶחָכָם הַזֶּה נֶחְבָּא שָׁנִים אֲחָדוֹת בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי חֲמַת הָרוֹמָאִים אֲשֶׁר חָרְצוּ עָלָיו מִשְׁפָּט מָוֶת, יַעַן אֲשֶׁר אָמַר בְּמוֹשַׁב חֲבֵרָיו, כִּי כָּל מָה שֶׁהָרוֹמָאִים עוֹשִׂים אֵינָם עוֹשִׂים אֶלָּא לַהֲנָאָתָם, וְלֹא לְטוֹבַת אֲחֵרִים. הַהַגָּדָה שָׂמָה אוֹתוֹ לְאִישׁ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, וְגַם יִחֲסוּ לוֹ אֶת סֵפֶר “הַזֹּהַר” אֲשֶׁר נִמְצָא כְּאֶלֶף וּשְׁתֵּי מֵאוֹת שָׁנָה אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת. רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׂנֵא אֶת הָרוֹמָאִים תַּכְלִית שִׂנְאָה וַיְהִי דְבָרוֹ: “טוֹב שֶׁבְּרוֹמָאִים הֲרֹג, טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצוֹץ אֶת מוֹחוֹ”, וְלֹא נִפְלָא הוּא כִּי שִׂנְאָתוֹ לָהֶם גָּדְלָה מְאֹד, כִּי אֵין קֵץ לְכָל הָעֹשֶׁק וְהָרֶצַח אֲשֶׁר עָשׂוּ בְנֵי רוֹמָא לַיְהוּדִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַנָּשִׂיא אָמַר: “הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִרִיחוּ מִקְצַת צָרוֹת שֶׁל מַלְכוּת רוֹמָא הָרְשָׁעָה קָצְרָה רוּחָם, וַאֲנַחְנוּ, אֲשֶׁר זֶה יָמִים וְשָׁנִים, דּוֹרוֹת וּתְקוּפוֹת, נְתוּנִים בְּתוֹךְ הַמַּלְכוּת הַזֹּאת וּשְׁקוּעִים בְּצָרוֹת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!”

כַּאֲשֶׁר עָלָה עַל כִּסֵּא רוֹמָא הַמֶּלֶךְ מַרְקְ-אוֹרֶלִיוּס-אַנְטוֹנִינוּס, הוּנַח מְעַט לְיִשְׂרָאֵל, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי נָסַע רוֹמָאָה וּבְעֶזְרַת יְהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּרוֹמָא הִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַקֵּיסַר לְהָקֵל אֶת יָדוֹ מֵעַל עַם יִשְׂרָאֵל.

ה. הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן לְהַתַּנָּאִים¹²    🔗

39. אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה לְנָשׂיא תַּחְתָּיו רַבִּי יְהוּדָה, אֲשֶׁר נִקְרָא גַּם בְּשֵׁם “רַבִּי” סְתָם אוֹ (94 אחב"ש) “רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ”. עָלָיו אָמְרוּ, כִּי מִימֵי מֹשֶׁה עַד רַבִּי לֹא נִמְצְאוּ תוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּי הוּא הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל בִּנְכָסִים וְעָשִׁיר בְּדָעַת.

הוּא קָבַע אֶת מוֹשָׁבוֹ בְּעִיר צִפּוֹרִי הַבְּנוּיָה עַל הַר רָם, כִּי אִישׁ חוֹלֶה הָיָה תָמִיד, וְשָׁם הָאֲוִיר טוֹב. כְּבוֹד הַסַּנְהֶדְרִין עָלָה בְיָמָיו לְמַעֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בִּהְיוֹת הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וּמִסְפַּר חֲבֵרָיו הָיוּ שִׁבְעִים וְאֶחָד. רַבִּי מִנָּה אֶת הָרַבָּנִים מוֹרֵי הָעָם בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְלִי הַסְכָּמָתוֹ לֹא הָיָה רְשׁוּת לֶחָכָם לָדוּן וּלְהוֹרוֹת. בְּעָשְׁרוֹ הָרַב הֶחֱזִיק בִּידֵי הַחֲכָמִים, אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל בֵּית מִדְרָשׁוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה וְכָבוֹד גָּדוֹל נָתַן לַחֲבֵרָיו הַחֲכָמִים, וּמָשָׁל הָיָה בְּפִיהוּ: “הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי וְיוֹתֵר – מֵחֲבֵרַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם”.

הוּא הִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַצְדִּיק אֶת הַנֶּאֱשָׁם וּלְבַקֶּשׁ לוֹ זְכוּת. וּפַעַם אַחַת הִלְשִׁינוּ בְּאָזְנָיו עַל עָנִי אֶחָד מוֹרֶה יְלָדִים, כִּי עָבַד אֶת אַדְמָתוֹ בִּשְׁנַת הַשְׁמִטָּה, וְיֹאמֶר רַבִּי יְהוּדָה: “וּמַה יַעֲשֶׂה הֶעָלוּב הַזֶּה? הֲלֹא לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הָיְתָה מְגַמָּתוֹ”.

הוּא אָהַב מְאֹד אֶת שְׂפַת עַמּוֹ וַיּוֹכִיחַ אֶת אֵלֶּה, אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בִלְשׁוֹן עִלְגִּים, חֶצְּיָהּ עִבְרִית וְחֶצְיָהּ תַּעֲרוּבָה מִשְּׁאָר לְשׁוֹנוֹת. הַלָּשׁוֹן הַמְּדֻבֶּרֶת בְּבֵיתוֹ הָיְתָה עִבְרִית צַחָה, וְגַם מְשָׁרְתָיו הָיוּ מְדַבְּרִים בַּשָּׂפָה הַזֹּאת.

40. אַחֲרֵי כָּל הַמַּעֲלוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהָיוּ בְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, לֹא הָיְתָה דַּעַת חֲבֵרָיו שְׁלֵמָה אִתּוֹ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נָשְׂאוּ תָּמִיד עֹל הַנָּכְרִים דּוּמָם אִם לֹא נָגְעוּ בְקָדְשֵׁיהֶם. לֹא יָכְלוּ נְשֹׂוא גַּם עֹל קַל אֲשֶׁר יָשִׂים עֲלֵיהֶם בֶּן-בְּרִיתָם. הַנָּשִׂיא הַזֶּה גָּדוֹל הָיָה מִכָּל בְּנֵי דּוֹרוֹ לֹא רַק בְּתוֹרָתוֹ, כִּי אִם גַּם בְּיִחוּסוֹ וּבְעָשְׁרוֹ וְהוּא נָהַג אֶת נְשִׂיאוּתוֹ בָּרָמָה.

הַכֹּל הָיוּ יְרֵאִים וּמְפַחֲדִים מִפְּנֵי גְאוֹנוֹ, וְזֶה הָיָה דַי, כִּי יְקַנְּאוּ בּוֹ חֲבֵרָיו וְהָיוּ לוֹ לָאוֹיְבִים. אָמְנָם בַּגָּלוּי הָיוּ כֻלָּם חוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד, אַךְ בַּסֵּתֶר הִטִּילוּ בוֹ דֹּפִי וַיִּתְכַּוְּנוּ לְהַקְנִיטוֹ בִּדְבָרִים עוֹקְצִים. וְעַל זֶה הָיָה רַבִּי מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם: “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּצִּילֵנִי מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים”; כִּי גַּם הַחֲכָמִים אוֹכְלֵי לַחְמוֹ הִתְאַמְּצוּ תָּמִיד לְהַרְעִימוֹ.

41. אוֹצָר יָקָר וְנִפְלָא אָסַף רַבִּי בְּיָמָיו וַיּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ לְכָל קְהִלַּת יַעֲקֹב. הוּא אָסַף אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת אֲשֶׁר הָיוּ בַּכְּתוּבִים כְּמוֹ מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא, מִשְׁנַת רַבִּי מֵאִיר וְעוֹד, מִלְּבַד כָּל הַהֲלָכוֹת אֲשֶׁר נִמְסְרוּ אֵלָיו בְּעַל פֶּה, וְאֶת כֻּלָּן בֵּרַר וְלִבֵּן יַחַד עִם חֲבֵרָיו וְתַלְמִידָיו וַיְּסַדְּרֵן בְּסֵדֶר יָפֶה, בְשָּׂפָה יְקָרָה וּנְעִימָה. הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲשֶׁר כָּתַב רַבִּי עֲקִיבָא נִקְרָא “מִשְׁנָה”, וְהוּא נֶחֱלַק לְשִׁשָּׁה סְדָרִים: א) זְרָעִים – לְדִינֵי הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהֲלָכוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כְּמוֹ פֵּאָה, כִּלְאַיִם וּתְרוּמָה; ב) מוֹעֵד – לְדִינֵי הַשַּׁבָּת וְהַמּוֹעֲדִים; ג) נָשִׁים – לְדִינִי הַנְּשׂוּאִים וְהַגִּטִּים; ד) נְזִיקִין – לְדִינֵי מָמוֹן וְדִינֵי נְפָשׁוֹת; ה) קֳדָשִׁים – לְדִינֵי הַקָּרְבָּנוֹת; ו) טָהֳרוֹת – דִּינֵי הַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה, שֶׁהָיוּ נְהוּגִים בִּזְמַן הַבַּיִת וְאַחֲרָיו עוֹד אֵיזֶה זְמַן. מִלְּבַד הַהֲלָכוֹת יֵשׁ בַּסֵּפֶר הַזֶּה גַּם דִּבְרֵי אַגָּדָה וְדִבְרֵי-מוּסָר רַבִּים כְּמוֹ “פִּרְקֵי-אָבוֹת”. הַהֲלָכוֹת אֲשֶׁר לֹא הָיוּ טוֹבִים בְּעֵינֵי רַבִּי לַהֲבִיאָן אֶל תּוֹךְ סִפְרוֹ הֵן נִקְרְאוּ בְּשֵׁם בְּרַיתוֹת, לֵאמֹר: הֲלָכוֹת שֶׁמְּקוֹמָן מִחוּץ לְסֵפֶר הַמִּשְׁנָה. וּשְׁנַיִם מֵחַבְרֵי רַבִּי, רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, אָסְפוּ גַּם אֶת הַהֲלָכוֹת הָהֵן לְקֹבֶץ אֶחָד הַנִּקְרָא בְּשֵׁם “תּוֹסֶפְתָּא” אוֹ “בְרַיְתָא”.

42. אַחֲרֵי אֲשֶׁר תָּקְפָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ יָמִים רַבִּים, גָּוַע רַבִּי וַיָּמָת. הַחֲכָמִים לֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא מִפִּיהֶם (אחב"ש 130) גַּם אֶת הַדְּבָרִים: רַבִּי מֵת. וְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו, בַּר-קַפָּרָא, אֲשֶׁר הָיָה מֵלִיץ וְיוֹדֵעַ לְדַבֵּר בְּמָשָׁל וְחִידָה, בָּא וּבְגָדָיו קְרוּעִים וַיִּקְרָא: “אֶרְאֶלִּים¹³ וּמְצוּקִים¹⁴ אָחֲזוּ בְאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ¹⁵ נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְצוּקִים וְנִשְׁבָּה אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ”. אָז הֵבִינוּ כָל הָעָם כִּי מֵת רַבִּי וַיִּתְאַבְּלוּ עָלָיו מְאֹד. גַּם הַכֹּהֲנִים הַנִּזְהָרִים מִגַּעַת בְּמֵת עָסְקוּ בִּקְבֻרַת רַבִּי יְהוּדָה, כִּי אָמְרוּ הַחֲכָמִים: אֵין כְּהֻנָּה הַיּוֹם. אָז הֵבִינוּ גַּם מְקַנְאָיו וְאַנְשֵׁי רִיבוֹ מָה רַבָּה הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר אָבְדָה לָהֶם בְּמוֹת הָאָדָם הַגָּדוֹל הַזֶּה.

ו. הַדּוֹר הָרִאשׁוֹן לָאֲמוֹרָאִים    🔗

43. “מִשֶּׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא”, אָמְרוּ הַחֲכָמִים בְּנֵי דּוֹרוֹ. אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּמוֹתוֹ כִּמְעַט אָבַד הַכֹּל לַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. הַנְּשִׂיאוּת הָלְכָה הָלֹךְ וְיָרֹד וַתֹּאבַד אֶת חִנָּהּ בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל. גַּם חָכְמַת הַתּוֹרָה יָרְדָה שָׁם מִשָּנָה לְשָׁנָה. גְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא נִתְפַּזְרוּ וַיִּשְׂאוּ אִתָּם אֶת הַתּוֹרָה לְאֶרֶץ בָּבֶל. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִשְׁאֲרוּ רַק סְפִיחֵי הַחֲכָמִים, הַצָּרוֹת וְהָרְדִיפוֹת הִתְגַּבְּרוּ, הָעָם הָלַךְ הָלֹךְ וָדָל, וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה.

44. מִמּוֹת רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הֵחֵלָּה תְּקוּפָה חֲדָשָׁה – תְּקוּפַת הָאֱמוֹרָאִים¹⁶. כָּל אֵלֶּה הַחֲכָמִים אֲשֶׁר דִּבְרֵיהֶם עָלוּ בְּסֵפֶר הַ"מִּשְׁנָה: נֶחְשְׁבוּ לְתַנָּאִים, וְהַחֲכָמִים אֲשֶׁר בָּאוּ אַחֲרֵיהֶם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “אֱמוֹרָאִים”. הָאֱמוֹרָאִים לֹא בָטְחוּ עוֹד בְּחָכְמָתָם לַחֲלֹק עַל דַּעַת הַתַּנָּא, וַיִּהְיוּ דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה חֲשׁוּבִים בְּעֵינֵיהֶם כִּמְעַט כְּדִבְרֵי הַמִּקְרָא, וַיִּדְרְשׁוּ בָהּ בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּמִּקְרָא. וְעַל יְדֵי זֶה גָּדְלָה הַתּוֹרָה עַד מְאֹד וַתִּרְבֶּינָה הַהֲלָכוֹת עַד אֵין חֵקֶר. וְכֹה גָּדְלָה עַנְוַת-הָאֱמוֹרָאִים וּבִטּוּל דַּעְתָּם נֶגֶד דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים עַד כִּי אָמְרוּ: “אִם רִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, אָנוּ כִּבְנֵי אָדָם, וְאִם הָרִאשׁוֹנִים כִּבְנֵי אָדָם, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים”.

45. רַבִּי גַמְלִיאֵל הַשְּׁלִישִׁי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא לֹא הִצְטַיֵּן בְּחָכְמָתוֹ, אַךְ הָיָה בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת וְעוֹסֵק בְּצָרְכֵי הַצִּבּוּר לְשֵׁם שָׁמַיִם, אַף כִּי פְּקִידֵי הָרוֹמָאִים הֶחֱנִיפוּ לוֹ לִפְעָמִים וְהֶרְאוּ לוֹ אוֹתוֹת יְדִידוּת לֹא הֶאֱמִין בָּהֶם, וְעַל כֵּן אָמַר: “הֶווּ זִהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לְאָדָם אֶלָּא לְצֹּרֶךְ עַצְמָם, נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן וְאֵין עוֹמְדִין לְאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ”. לְפִי הַנִּרְאֶה, לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים וּבְמוֹתוֹ הָיָה אַחֲרָיו לְנָשִׂיא רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹ.

הַנָּשִׂיא רַבִּי יְהוּדָה הַשֵּׁנִי גַּם הוּא לֹא הָיָה מְצֻיָּן בְּחָכְמָה. אַךְ דָּבָר גְּדוֹל עָשָׂה, כִּי שָׂם לִבּוֹ לְחִנּוּךְ הַבָּנִים. וַיִּבְחַר מַלְאָכִים מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים וַיִּשְּׁלָחֵם אֶל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לְהֵיטִיב אֶת מַצָּב הַחִנּוּךְ. וַיִּדְרֹשׁ כִּי “אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן”, וְחִנּוּכָם גָּדוֹל מִבִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. גַּם זֶה חָשְׁבוּ לוֹ בְּנֵי דּוֹרוֹ לִצְדָקָה, כִּי בְּכֹחַ נְשִׂיאוּתוֹ הָיָה רוֹדֶה בָעָם לְקַיֵּם פִּסְקֵי הַחֲכָמִים עַל יְדֵי עֲבָדָיו אוֹ גַּם שׁוֹטְרֵי הַמֶּמְשָׁלָה.

אוּלָם תַּאֲוַת הַבֶּצַע גָּבְרָה בּוֹ, וְהִיא הוֹלִיכָה אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ נָלוֹז לְהַטּוֹת מִשְׁפָּט, לִמְנוֹת דַּיָנִים שֶׁאֵינָם מֵהֻגָּנִים וְלַעֲשֹׁק אֶת הָעָם. בְּעַד מִדָּתוֹ הַשְׁפֵלָה הַזֹּאת בָּזוּהוּ הַחֲכָמִים וַיִּלְעֲגוּ לוֹ, וַיְהִי רִיב תָּמִיד בֵּין הַחֲכָמִים וּבֵינוֹ.

46. אוּלָם בַּדּוֹר הַהוּא עוֹד הָיוּ בִיהוּדָה חֲכָמִים גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת, אַף אִם לֹא עָלוּ בְמַעֲלַת חָכְמָתָם לְמַעֲלַת רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וַחֲבֵרָיו. וּבְיִחוּד הִצְטַיְּנוּ מֵהֶם רַבִּי יוֹחָנָן וַחֲבֵרוֹ רַב שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן הָיָה אִישׁ עָנִי, אַךְ טוֹב הָיָה בְּעֵינָיו לִסְבֹּל כָּל מַחְסֹר, וּבִלְבַד כִּי יוּכַל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. בָּנִים רַבִּים הָיוּ לוֹ וְכֻלָּם מֵתוּ בְּחַיָּיו וְכָל זֶה לֹא הִפְרִיעָהוּ מֵעֲסֹק בַּתּוֹרָה. טוֹב הָיָה וּמֵטִיב לְכָל בְּנֵי אָדָם וְגַם עִם עַבְדּוֹ הַכְּנַעֲנִי עָשָׂה חֶסֶד בְּאָמְרוֹ: “הֲלֹא אֵל אֶחָד בָּרָאנוּ”. גַּם אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵמִירוּ אֶת דָּתָם בְּדַת הָאֱלִילִים לֹא רָדַף בְּקִנְאָה וַיִּשְׁתַּדֵּל לְקָרְבָם בְּאַהֲבָה. אַחַד הַחֲכָמִים אָמַר לַחְשֹׁב אֶת הַמּוּמְרִים בֵּין צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל, וְיֹאמֶר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: “אַל תָּשֶׁת אֶת הַמּוּמְרִים עִמָּהֶם, כִּי גַּם לְאָח אָבוּד יִקָּרֵא אָח”. וְגַם אֶת הַשֹּׁמְרֹנִים קֵרַב בְּאַהֲבָה וַיַּתֵּר לֶאֱכֹל מִשְּׁחִיטָתָם. הוּא הֶחֱמִיר מְאֹד עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי יִהְיוּ מְצֻיָנִים בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּטְהוֹרִים מִכָּל שֶׁמֶץ דֹּפִי. וּלְפִי הַנִּרְאֶה לָקַח בָּזֶה לוֹ הַמִּדָּה אֶת תְּכוּנַת נַפְשׁוֹ הַגְּדוֹלָה, כִּי לֹא דָרַשׁ מְאֲחֵרִים יוֹתֵר מִמָּה שֶׁדָּרַשׁ מֵעַצְמוֹ. נוֹסַף עַל כָּל מַעֲלוֹת נָפְשׁוֹ הָיָה גַּם יְפֵה-תֹאַר מְאֹד. בֵּית מִדְרָשׁוֹ הָיָה בִּטְבֶרְיָה. מִכָּל הַחֲכָמִים שֶׁמִּימֵי רַבִּי עַד רַבִּי יוֹחָנָן לֹא הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר הֶעֱמִיד תַּלְמִידִים בְּמִסְפַּר רַב כָּמוֹהוּ. רַבִּים בָּאוּ גַּם מִבָּבֶל לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו, הוּא הֶאֱרִיךְ יָמִים וְלֹא מָשׁ מֵאֹהֶל הַתּוֹרָה עַד יוֹם מוֹתוֹ.

47. חֲבֵרוֹ וְאִישׁ רִיבוֹ בְּהִלְכוֹת הַתּוֹרָה הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הוּא נִבְדַּל מֵרַבִּי יוֹחָנָן בִּתְכוּנַת נַפְשׁוֹ. כִּי רַבִּי יוֹחָנָן הָיָה נוֹחַ לְכָל הַבְּרִיּוֹת, מִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְגַם עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר מִדּוֹתֵיהֶם מְקֻלְקָלוֹת הָיָה מְדַבֵּר שָׁלוֹם. לֹא כֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִיש: בּוֹ הָיְתָה מִמִּדַּת הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל כָּל מַעֲשֶׂה עָוֶל, וּכְמוֹהֶם הִגִּיד לַכֹּל אֶת הָאֱמֶת הַמָּרָה בִּדְבָרִים דּוֹקְרִים כְּחִצִּים, מִבְּלִי שְׁאֵת פְּנֵי אִישׁ וּמִבְּלִי שׂוּם לֵב כִּי יָרַע בָזֶה לְנַפְשׁוֹ. פַּעַם אַחַת הִתְאוֹנֵן רַבִּי יְהוּדָה הַשֵּׁנִי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַל הָעֹשֶׁק, אֲשֶׁר יַעַשְׁקוּהוּ פְּקִידֵי הָרוֹמָאִים. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: “הִזָּהֵר מִקַּחַת וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לָתֵת”. וּבְפַעַם אַחֶרֶת דָּרַשׁ: “נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ”. וַיִּקְצֹף רַבִּי יְהוּדָה וַיִּשְׁלַח אַחֲרָיו שׁוֹטְרִים לְתָפְשׂוֹ, וַיִּבְרַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְיֵחָבֵא. רַבִּי יוֹחָנָן הִמְלִיץ בַּעֲדוֹ לִפְנֵי הַנָּשִׂיא וַיְפַיְסֵהוּ, וְהַנָּשִׂיא נֵאוֹת לוֹ לָלֶכֶת עִמּוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נֶחְבָּא שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּלְקָרְאוֹ מִשָּׁם לָשׁוּב. וְכַאֲשֶׁר בָּא רַבִּי יְהוּדָה אֵלָיו הוֹכִיחוֹ, כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה כִּי הוּא מֵקִיל בִּכְבוֹד הַנָּשִׂיא. וַיַּעַן אוֹתוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: “וּמָה דַּעְתָּךְ? הֲכִי מִמַּשָּׂא פָּנִים אֶחְדַּל מִלַּמֵּד אֶת הָעָם אֶת מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה?”

48. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא הִתְרוֹעֵעַ עִם אִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָיָה בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל כֵּן אָמְרוּ עָלָיו, כִּי בָאִישׁ אֲשֶׁר זָכָה לִהְיוֹת מִמְּיֻדָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיוּ הַכֹּל מַאֲמִינִים לִמְסֹר עַל יָדוֹ פִּקְדוֹנוֹת בְּלִי עֵדִים.

גַּם בַּהֲלִיכוֹת הַתּוֹרָה נִבְדַּל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן. כִּי רַבִּי יוֹחָנָן לֹא סָר כְּחוּט הַשְּׂעָרָה מִכָּל דִּבְרֵי הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים וְלֹא נוֹעָז לַחֲלֹק עֲלֵיהֶם, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא נִמְנַע פְּעָמִים רַבּוֹת מֵחֲלֹק עֲלֵיהֶם אִם לְפִי שִׂכְלוֹ לֹא צָדְקוּ וְתַחַת אֲשֶׁר שְׁאָר הַחֲכָמִים שִׁבְּחוּ תָמִיד אֶת חָכְמַת הָרִאשׁוֹנִים, אָמַר הוּא: “יָפֶה כֹּחַ הָאַחֲרוֹנִים עַל הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ שִׁעְבּוּד גָּלוּיוֹת”.

49. בְּמוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הִתְאַבֵּל עָלָיו רַבִּי יוֹחָנָן וְלֹא אָבָה לְהִתְנַחֵם. וְיָמִים רַבִּים הָיָה מְשׁוֹמֵם עַל הָאֲבֵדָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר אָבַד, וְתָמִיד קָרָא: “אַיֶּךָ, בֶּן לָקִישׁ, אַיֶּךָ?” כִּי בִהְיוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ חַי, אָז, אִם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּבַר הֲלָכָה, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן מַקְשֶׁה עַל דְּבָרָיו וְעַל יָדוֹ נִתְבָּרְרָה וְנִתְלַבְּנָה הַהֲלָכָה, וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ לֹא נִמְצָא עוֹד בֵּין הַחֲכָמִים חָרִיף כָּמוֹהוּ. שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן מֵת גַּם רַבִּי יוֹחָנָן.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ חֲכָמִים אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶת כָּל מַעְיָנָם בְּאַגָּדָה וַיִּדְרְשׁוּ בָהּ לִפְנֵי הָעָם. בִּדְרָשׁוֹתֵיהֶם הוֹאִילוּ לְפָרֵשׁ אֶת תּוֹלְדוֹת הָאָבוֹת, לְיַסֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וּלְנַחֲמָם מִצָּרַת גָּלוּתָם. אֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ מִתְוַכְּחִים עִם הַמִּינִים אֲשֶׁר הֵבִיאוּ רְאָיוֹת לְדֵעוֹתֵיהֶם מִן הַכְּתוּבִים. הַחֲכָמִים הָהֵם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “רַבָּנָן דְּאַגַּדְתָּא”.

ז. אֱמוֹרָאֵי-בָבֶל.    🔗

50. אַף כִּי הִרְבּוּ חֲכָמִים לְדַבֵּר בִּשְׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל כֹּחָם לַחְשֹׂךְ אֶת תַּלְמִידֵיהֶם מִרֶדֶת בָּבֶלָה, אַךְ מַחְסֹר הַפַּרְנָסָה וְעֹשֶׁק הָרוֹמָאִים לֹא נָתְנוּ לָהֶם לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמָם וְלַמְרוֹת רְצוֹנָם נֶאֶנְסוּ לָרֶדֶת הֲמוֹנִים, הֲמוֹנִים בָּבֶלָה.

מֶמְשֶׁלֶת הַפַּרְתִּים אֲשֶׁר הָיְתָה מִלְפָנִים בְּבָבֶל נָפְלָה. הַגִּבּוֹר אַרְדַּשִׁיר כִּבֵּשׁ אֶת כָּל אֶרֶץ הַפַּרְתִּים מִנְּהַר פְּרָת עַד נְהַר אִינְדוּס וּמִיִּם הַכַּסְפִּי עַד לְשׁוֹן יַם פָּרָס, וַיְיַסֵּד מַמְלָכָה פַרְסִית חֲדָשָׁה, וַיְצַו לְכָל עַמּוֹ לַעֲבֹד אֶת (168 אחב"ש) הָאֵשׁ אֲשֶׁר חָשַׁב לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בְּתוֹרַת צוּרַוֶּסְתֵּר, אֲשֶׁר בָּהּ הֶחֱזִיקוּ הַפַּרְסִים מְאֹד. הַפַּרְסִים עָבְדוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם בִּטְבִילוֹת וּתְפִלּוֹת, בִכְרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת וְנִזְהֲרוּ מְאֹד בַּמִּנְהָגִים הַחִיצוֹנִים וְלַעֲבֹר עֲלֵיהֶם נֶחְשַׁב לְעָוֹן חָמוּר מִכָּל עָוֹן מוּסָרִי.

51. תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַפְּרָסִים נָחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְעַט מֵרְדִיפוֹת, וְאַף כִּי הַפַּרְסִים הָיוּ עוֹד פְּרָאִים וּפְעָמִים רַבּוֹת עָשְׁקוּ וְיִשְׁפְּכוּ חִנָּם דְּמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל זֶה הָיָה רַק בְּמִקְרִים בּוֹדְדִים, וְכִמְעַט תָּמִיד הָיְתָה עֵין הַמַּלְכוּת עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה, וְרָאשֵׁי הַגּוֹלָה נֶחְשְׁבוּ בְעֵינֵיהֶם לִגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וַיָּגִנוּ עֲלֵיהֶם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ נֶאֱמָנִים לְמַלְכֵיהֶם, וַיֵּצְאוּ בְצִבְאוֹתָם, וַיִּלָּחֲמוּ נֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם, וַיִּתְפַּלְלוּ בִּשְׁלוֹמָם וְדִין הַמַּלְכוּת נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם כְּדִין הַתּוֹרָה.

52. אֶרֶץ בָּבֶל הָיְתָה מָקוֹם לַתּוֹרָה זֶה מֵאָז, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ הַחֲכָמִים: "כְּשֶנִשְתַּכְּחָה הַתּוֹרָה עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וִיסָדָהּ, חָזְרָה וְנִשְתַּכְּחָה, עָלָה הִלֵּל מִבָּבֶל וִיסָדָהּ, חָזְרָה וְנִשְתַּכְּחָה, עָלוּ רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו וִיסָדוּהָ. אוּלָם עַד הָעֵת הַהִיא שָׁאֲבוּ חַכְמֵי בָּבֶל אֶת תּוֹרָתָם מֵחַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה עָלוּ חַכְמֵי בָּבֶל עַל חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הִצְטָרְכוּ עוֹד לְתוֹרָתָם. עַתָּה הֵחֵלָּה שֶׁמֶשׁ הַתּוֹרָה לַעֲרֹב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶרֶץ בָּבֶל הָיָה אוֹר.

53. אוּלָם מוֹצָאֵי הַפַּרְנָסָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּנֵי עַמֵּנוּ בְאֶרֶץ בָּבֶל לֹא הָיוּ כְּמוֹצָאֵי הַפַּרְנָסָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם. בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם הָיוּ רֻבָּם עוֹבְדַי אֲדָמָה, אֲבָל בְּבָבֶל יָרְדָה עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה מְאֹד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר עוֹד לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה כִּי אִם בְּלַחַץ גָּדוֹל וְנוֹרָא. הָאֲדָמָה הָיְתָה כֻלָּהּ קִנְיַן הַמֶּלֶךְ וְכֹל אֲשֶׁר שִׁלֵּם אֶת הַמַּס בָּא וַיַּעַבְדֶנָּה וַאֲשֶׁר לֹא שִׁלֵּם פַּעַם אַחַת, וּבָאוּ פְּקִידֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ. עַל כֵּן רַק הָעֲשִׁירִים, אֲשֶׁר לָהֶם עֲבָדִים רַבִּים, הִתְעַסְּקוּ עַל יְדֵי עַבְדֵיהֶם בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וַיַּצְלִיחוּ, וְהָעֲנִיִּים אֲשֶׁר אַךְ עַל עֲמָלָם יִחְיוּ, לֹא רָאוּ בְרָכָה בַּעֲבוֹדָתָם וְתָמִיד הָיוּ צְפוּיִם לְהִגָּרֵשׁ מִנַּחֲלָתָם, וְלָכֵן בָּחֲרוּ יוֹתֵר בְּאוּמְנוּת אוֹ בְּמִסְחָר, לְמַעַן יִמְצְאוּ פַּרְנָסָתָם בָּרְוָחָה בְּכָל מָקוֹם. מִלְּבַד זֹאת בָּעִתִּים הָהֵן הָיוּ תָּמִיד מְהוּמוֹת וּמִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, וְאִישׁ לֹא הָיָה בָּטוּחַ כִּי גַּם מָחָר יֵשֵׁב בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב הַיּוֹם. וּבְכָל זֹאת נִמְצְאוּ רַבִּים בְּבָבֶל גַּם מֵחַכְמֵי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִתְעַסְּקוּ רַק בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר בָּהּ הָרְגְּלוּ הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם.

54. עַם יִשְׂרָאֵל חַרִיף הַשֵּכֶל הוּא מֵעוֹדוֹ, וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצְטָרֵךְ לְהָגֵן עַל נַפְשׁוֹ בְּתַחְבֻּלוֹת עָרְמָה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי מוֹשְׁלִים פְּרָאִים וְלָשֶׁבֶת יַחַד עִם עַמִּים פְּרָאִים; וְעַל כָּל אֵלֶּה אַחֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשַׁר לוֹ לְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה הַפְּשׁוּטָה, כִּי אִם מִמִּסְחָר וְעָרְמָה, הִתְחַדֵּד שֵׂכֶל הָעָם מְאֹד; וְעַל כֵּן שׁוֹנֶה הוּא תַלְמוּדָם שֶׁל חַכְמֵי בָּבֶל מִתַּלְמוּדָם שֶׁל חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַתְּמִימוּת וְהַפַּשְׁטָנוּת שְׁפוּכוֹת עַל תּוֹרַת הַיְרוּשַׁלְמִים וְהַחֲרִיפוּת וְהַחִדּוּד – עַל תּוֹרַת הַבַּבְלִים. וּלְפִי טַעַם הַדּוֹרוֹת הָהֵם הָיְתָה תוֹרַת הַבַּבְלִים יָפָה מִתּוֹרַת הַיְרוּשַלְמִים. וְכֵן הָיָה הַמָּשָׁל אוֹמֵר בַּזְּמַן הַהוּא: “טוֹב גַּרְגִּיר פִּלְפְּלִין אֶחָד חַרִיף מִמְּלֹא הַסַּל יֶרֶק”. וְעַל כֵּן נִדְחֲתָה בִרְבוֹת הַיָּמִים הַתּוֹרָה הַיְרוּשַלְמִית הַפְּשׁוּטָה מִפְּנֵי הַתּוֹרָה הַבַּבְלִית הֶחָרִיפָה.

55. שֶׁבֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם הָעַמִּים הַפְּרָאִים הֵרֵעָה לָהֶם מְאֹד, כִּי נָחֲלוּ מֵהֶם הַרְבֵּה אֱמוּנוֹת הֶבֶל. כִּי אֵין קֵץ לְכָל הַהֲבָלִים אֲשֶׁר בָּהֶם נֶהְבָּלוּ הַפַּרְסִים; וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חָמְדוּ אֶת הַהֲבָלִים וַיַּחֲזִיקוּ בָהֶם. אֲחָדִים מֵהַחֲכָמִים נִסּוּ לְהִלָּחֵם נֶגֶד הַדֵּעוֹת הַכּוֹזְבוֹת וַיַּאֲסְרוּם עַל הָעָם מִפְּנֵי דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי; אֲבָל הֶהָמוֹן לֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַחֲכָמִים הָהֵם וְגַם הָאַזְהָרָה, אֲשֶׁר הִזְהִירוּ, כִּי הַלּוֹמֵד מִן הָאַמְגּוּשִי חָיָּב מִיתָה, לֹא הוֹעִילָה מְאוּמָה, וְהַרְבֵּה הֲבָלִים עָלוּ בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִשְׁתַּרְשׁוּ בָהֶם, עַד כִּי הָיוּ לְחֵלֶק מֵאֱמוּנָתָם.

56. תְּקוּפָה חֲדָשָׁה הֵחֵלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבָבֶל מֵעֵת שֶׁיָּרְדוּ שָׁמָה תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבָּא, אוֹ רַב, וּשְׁמוּאֵל חֲבֵרוֹ. הַתְּקוּפָה הַהִיא הֶאֱרִיכָה כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה , הִיא תְּקוּפַת הַחֲכָמִים הַנִּקְרָאִים (149–429אחב"ש) בְּשֵׁם אֱמוֹרָאֵי בָּבֶל. רַב הָיָה מִבְּחִירֵי (105–147 אחב"ש) תַּלְמִדֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הָרִאשׁוֹן. בְּשׁוּב רַב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בָּבֶלָה, רָאָה וְהִנֵּה הָעָם הוּא פָּרוּעַ מְאֹד: רַבִּים מֵהֶם לֹא יָדְעוּ קְרוֹא סֵפֶר. וַאֲחָדִים לֹא יָדְעוּ גַּם מִנְהָגֵי הַיַּהֲדוּת, וַיְקַנֵּא רַב לֵאלֹהָיו וַיְיַסֵד בְּסוּרָא (149 אחב"ש) יְשִׁיבָה גְּדוֹלָה. וַיִּנְהֲרוּ אֵלָיו תַּלְמִידִים מִכָּל קְצוֹת הָאֶרֶץ. בְּיִחוּד רַבּוּ מְאֹד הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ תּוֹרָתוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים בַּשָּׁנָה, בְּחָדְשֵׁי אֲדָר וֶאֱלוּל, עַד כִּי לֹא הָיָה עוֹד לָהֶם מָקוֹם בְּבָתֵּי הָעִיר; וְעַל כֵּן שָׂמוּ לָהֶם אֹהָלִים מִחוּץ לָעִיר. רַב הָיָה יְרֵא חֵטְא בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וְעַל כֵּן הֶחֱמִיר מְאֹד בְּמִצְוֹת הַמַּעֲשֶׂה וְחוּמְרוֹתָיו קִבֵּל הָעָם בְּרָצוֹן, כִּי הָעָם מָצָא בָזֶה עֹנֶג לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּמֻתָּר לוֹ; וְעַל כֵּן נִקְבַּע הַהֲלָכָה בְּאִסּוּרִים כְּרַב נֶגֶד אֵלֶּה אֲשֶׁר חָלְקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לְהָקֵל.

57. אֶפֶס לֹא רַק לַמַּעֲשִׂים הַחִיצוֹנִים שָׂם רַב לֵב, כִּי אִם גַּם לְטַהֵר אֶת לִבּוֹת שׁוֹמְעֵי דְבָרוֹ וּלְזַכֵּךְ אֶת נַפְשָׁם. הוּא תִּקֵּן תְּפִלּוֹת אֲחָדוֹת לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבָהֶם נִרְאוּ רִגְשׁוֹת נַפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה בְּשָׁפְכָהּ שִׂיחָהּ לִפְנֵי אֱלֹהִי מָרוֹם. הוּא לִמַּד אֶת הָעָם לְבַל יֵבוֹשׁ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה וְהָיָה אוֹמֵר: “פְשׁוֹט נְבֵלָה בְּשׁוּק וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת וְלֹא תֹּאמַר כֹּהֵן אֲנִי, אָדָם גָּדוֹל אֲנִי”¹⁷. הוּא הִזְהִיר מְאֹד לְבַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּדִבּוּרוֹ; חִזֵּק אֶת לֵב הַחוֹטְאִים לְבַל יַרְפּוּ מֵעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְעַל כֵּן אָמַר: “עָבַר אָדָם עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ מוֹחֲלִין לוֹ”.

אֶת מְלַמְּדֵי הַתִּינוֹקוֹת הֵרִים לְמַעֲלָה גְּבוֹהָה בְּאָמְרוֹ: “וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כְּכוֹכָבִים אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת”. וַיְצַו עַל רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִילַת תַּלְמִידוֹ שֶׁהָיָה מְלַמֵּד, כִּי לֹא יַכְנִיס לְבֵית סִפְרוֹ נְעָרִים פְּחוּתִים מִבֵּן שֵׁשׁ שָׁנִים וְלֹא יִתְנַהֵג עִמָהֶם בְּאַכְזָרִיּוּת וְלֹא יַרְחִיק מִבֵּית הַסֵּפֶר גַּם אֶת הַתַּלְמִיד הַקָּשֶׁה לִשְׁמֹעַ. כֵּן הִזְהִיר מְאֹד עַל הַחֲכָמִים שֶׁלֹּא יַחְשְׂכוּ תּוֹרָה מֵהַתַּלְמִידִים וַיֹּאמַר: “כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד כְּאִלּוּ גוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו, כִּי הַתּוֹרָה הִיא יְרוּשָׁה לְכָל קְהִלַּת יַעֲקֹב”. כִּשְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה רַב מַרְבִּיץ תּוֹרָה בִּישִׁיבָתוֹ בְּסוּרָא וַיָמָת כְּבֶן שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וּבְמוֹתוֹ סָפְדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהִתְאַבֵּל עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּמוֹ עַל מוֹת אָב וָאֵם.

58. וּשְׁמוּאֵל בֶּן אַבָּא הָיָה רֹאשׁ (87–90 אחב"ש) יְשִׁיבָה בִּנְהַרְדָעָא. הוּא שָׂם לִבּוֹ בִּיְחוּד לְתוֹרַת הַמִּשְׁפָּטִים וְהַחֲכָמִים הַבָּאִים אַחֲרָיו קָבְעוּ כִּי “הֲלָכָה כִּשְׁמוּאֵל בְּדִינֵי”. גַּם יָדַע אֶת חָכְמַת הַתְּכוּנָה וְחָכְמַת הָרְפוּאָה לְפִי מַצַּב הַחָכְמוֹת הָהֵן בַּיָּמִים הָהֵם, וְהִמְצִיא חֶשְׁבּוֹן הַתְּקוּפוֹת וּקְבִיעוּת הַמּוֹעֲדִים, לְמַעַן יוּכַל כָּל אֶחָד לָדַעַת בְּאֵיזֶה יוֹם יִהְיֶה חַג פְּלֹנִי; אַךְ לֹא רָצָה לְפַרְסֵם הַדָּבָר, לְבַל יִגְרֹם בָּזֶה נֶזֶק לְהַנָּשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ הָיָה תָּמִיד קוֹבֵעַ יְמֵי הַחַגִּים, וְעַל כֵּן הֶחֱזִיק שְׁמוּאֵל הַדָּבָר בְּסוֹד וַיִּקְרָא לְסִפְרוֹ שֵׁם “סוֹד הָעִבּוּר”.

שְׁמוּאֵל חָלַק כָּבוֹד גְּדוֹל לְרַב וַיְהִי נִכְנַע מִפָּנָיו, אַף כִּי לֹא נִמְנַע מִלַּחֲלֹק עַל דֵּעוֹתָיו. שְׁמוּאֵל הָיָה מֵקִיל בַּהֲלָכוֹת רַבּוֹת נֶגֶד רַב וְגַם הִתְנַגֵּד לְמִנְהַג תַּעֲנִיּוֹת צִבּוּר. שְׁמוּאֵל עָמַד לִימִין הַחַלָּשִׁים לְהוֹשִׁיעָם מִיַּד הַתַּקִּיפִים; עַל כֵּן יָפֶה כֹחַ הַנָּשִׁים נֶגֶד הָאֲנָשִׁים בְּדִינֵי הַנְּשׂוּאִים. שְׁמוּאֵל הֶאֱרִיךְ יָמִים וּמֵת כְּבֶן שֶׁבַע וְתִשְׁעִים שָׁנָה.

59. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ מְיַסְּדִי הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי, וְכָל הַחֲכָמִים הָרַבִּים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם נֶחְשְׁבוּ רַק לְתַלְמִידֵיהֶם וְעָדֵיהֶם לֹא בָאוּ. כֻּלָּם הָגוּ בְּסִפְרֵי הַמִּשְׁנִיּוֹת וְהַתּוֹסֶפְתּוֹת בְּאַהֲבָה רַבָּה וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְפָרְשָׁם וּלְבָאֲרָם וּלְיַשֵּׁב אֶת הַסְּתִירוֹת וּלְהוֹצִיא דִּינִים חֲדָשִׁים, מֵהֶם אֲשֶׁר הָיוּ נְחוּצִים לִזְמַנָּם וּמֵהֶם אֲשֶׁר לֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לִדְרָשָׁה. הַחֲכָמִים הִרְבּוּ לְהִתְוַכֵּחַ וּלְחַדֵּד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וְהַוִּכּוּחִים נִקְרְאוּ “הֲוַיּוֹת” וְכֵן גָּדְלָה הַתּוֹרָה וְרָחֲבָה מְאֹד. דַּעַת חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִתּוֹרַת חַכְמֵי בָּבֶל וְיֵשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ עֲלֵיהֶם: “בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי” – זֶה הוּא תַּלְמוּד בַּבְלִי, כִּי בְּשִבְתָם בְּאֶרֶץ בָּבֶל הַחֲשֵׁכָה, יֹאמְרוּ דְּבָרִים חֲשֵׁכִים" וְגַם דֵּעוֹת חַכְמֵי בָבֶל לֹא הָיוּ שָׁווֹת, וְיֵשׁ שֶׁלָּעֲגוּ לְחַכְמֵי פּוּמְבַּדִּיתָא וַיֹּאמְרוּ עֲלֵיהֶם כִּי “הֵם מַכְנִיסִים אֶת הַפִּיל בְּנֶקֶב הַמַּחַט”, אַךְ כָּל דִּבְרֵי הַמִּתְנַגְּדִים הָהֵם עָלוּ בַתֹּהוּ וְתוֹרַת חַכְמֵי בָבֶל מָצְאָה נְתִיבוֹת בְּלֵב הָעָם וְכֻלָּם נָהוּ אַחֲרֶיהָ, כִּי הַחִדּוּדִים שִׂמְּחוּ אֶת לִבָּם וְגַם נֶחְשְׁבוּ לָהֶם לְגוּפֵי תּוֹרָה, אֲשֶׁר הָעוֹסֵק בָּהֶם יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

ח. הָאַגָּדָה.    🔗

60. כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה הַהֲלָכָה כֵּן גָּדְלָה גַּם הָאַגָּדָה¹⁸. הַהֲלָכָה הִגִּידָה לַיְּהוּדִי מַה לַעֲשׂוֹת וְהָאַגָּדָה – מָה לַחְשֹׁב. הָעֵסֶק בַּהֲלָכָה הָיָה מָסוּר לִיְדֵי הַחֲכָמִים וְהָעֵסֶק בָּאַגָּדָה – לִידֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים. הַהֲלָכָה הָיְתָה גוּף הַיַּהֲדוּת וְהָאַגָּדָה – הַנְּשָׁמָה. הִיא נָתְנָה בְּלִבָּם לָדַעַת כִּי יְיָ אֵל אֶחָד, הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדוֹ אֵין אֱלֹהִים, וְכִי הוּא בָּחַר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לוֹ לְעָם וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָם וְחוֹשֵׁק בָּהֶם וְלֹא יְמִירֵם בְּעַם אַחֵר; וְגַם עַם יִשְׂרָאֵל בָּחַר אֶת יְיָ לוֹ לֵאלֹהִים וְלֹא יְמִירֵנוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי עַז הוּא יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעַמִּים כִּי יִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ וּמִדָּתוֹ לֹא יִרְפֶּה. וְאִם יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אֲלֵיהֶם: עַד מָתַי תָּמוּתוּ עַל אֱלֹהֵיכֶם? בּוֹאוּ אֵלֵינוּ וִהְיִיתֶם לָנוּ לְשָׁרִים וּלְרֹזְנִים, וְעָנָה אוֹתָם יִשְׂרָאֵל: הָאֱלֹהִים אוֹהֵב אֶת הַנִּרְדָּף וְשׂוֹנֵא אֶת הָרוֹדֵף, עַל כֵּן טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת נִרְדָּפִים מִהְיוֹת רוֹדְפִים.

61. הָאַגָּדָה לִמְּדָה אֶת הַיְּהוּדִי, כִּי לֹא יַעֲזֹב אֶת אֶחָיו בְּעֵת צָרָה וְלֹא יֵבוֹשׁ מֵהַגִּיד לַכֹּל כִּי עִבְרִי הוּא, בֶּן עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא לַחֶרְפָּה יֵחָשֵּׁב זֶה לָנוּ כִּי אִם לְתִפְאֶרֶת, כִּי יָפֶה הוּא עַם יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, יָפֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיָפֶה לְעוֹלָם הַבָּא. וְלֹא יֹאמַר: אוֹהֵב אֲנִי אֶת הַחֲכָמִים וְשׂוֹנֵא אֶת בְּנֵי הֶהָמוֹן, כִּי אִם יֹאהַב אֶת כֻּלָּם וְיַרְגִּיל אֶת נַפְשׁוֹ לְשַׁלֵּם טוֹב תַּחַת רָעָה וְלֹא יְבַקֵּשׁ נְקָמָה. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁפָּצַע בְּיָדוֹ הָאַחַת אֶת יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה, – הֲתָבוֹא הַיָּד הַפְּצוּעָה לָקַחַת נָקָם מֵהַיָּד הַפּוֹצְעָה? כֵּן גַּם יִשְׂרָאֵל גּוּף אֶחָד הֵם וְכַאֲשֶׁר יִנְקֹם מֵחֲבֵרוֹ יֵרַע גַּם לְעַצְמוֹ. וְגַם הַגָּדוֹל צָרִיךְ לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ לְמַעַן הַשָּׁלוֹם. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם רַחֲמָנִים, בַּיְּשָׁנִים, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים; וּמִי שֶׁאֵין בּוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסִּימָנִים הָאֵלֶּה אוֹת הוּא, כִּי אֵינֶנּוּ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.

62. הָאַגָּדָה הִרְבְּתָה מְאֹד לְדַבֵּר בִּשְׁבַח הַתּוֹרָה, כִּי הִיא אוֹר הָעוֹלָם, וּכְמַיִם חַיִּים הִיא מְטַהֶרֶת אֶת יִשְׂרָאֵל; כְּזַיִת אֲשֶׁר רֵאשִׁיתוֹ מַר וְאַחֲרִיתוֹ מָתוֹק, כֵּן הַתּוֹרָה בָּרִאשׁוֹנָה הִיא גּוֹרֶמֶת עָמָל וְצַעַר וְאַחַר תַּשְׂבִּיעַ אֶת בְּעָלֶיהָ גִּיל וָנָחַת. הִיא תְרוֹמֵם אֶת הָעוֹסְקִים בָּהּ וְתַנְחִיל עֹנֶג לְדוֹרְשֶיהָ, תְּשַׂמַּח אֶת לִבּוֹ וְתָאִיר אֶת עֵינָיו. כַּאֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ הַגָּדוֹל לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּטָן לְהַשְׁקוֹתוֹ מַיִם, כֵּן לֹא יֵבוֹשׁ הַגָּדוֹל לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּטָן לְלַמְדוֹ תוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁנָּתַן יְיָ אֶת תּוֹרָתוֹ חִנָּם לְיִשְׂרָאֵל כֵּן יְלַמֵּד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חִנָּם. וְחַיָּב אָדָם לְלַמֵּד תּוֹרָה לְשְׁמָּהּ, לֹא לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהּ וְלֹא קַרְדּוּם לַחְפָּר בּוֹ, וְכָל אֶחָד חַיָּב לְהַחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי תוֹרָה, וְהַמַּחֲזִיק בִּידֵי לוֹמְדֵי תּוֹרָה יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ כְּלוֹמֵד בְּעַצְמוֹ.

63. אַךְ יַחַד עִם הַתּוֹרָה יִזָּהֵר הָאָדָם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כִּי יִהְיוּ דְבָרָיו עִם בְּנֵי הָאָדָם בֶּאֱמוּנָה וְיֹשֶׁר וְאָז יֹאמְרוּ הַכֹּל: “אַשְׁרֵי פְלֹנִי כִּי לָמַד תּוֹרָה, אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא לָמַד תּוֹרָה! פְּלֹנִי לָמַד תּוֹרָה, רְאוּ מָה יָפוּ מַעֲשָׂיו! נְלַמֵּד נָא גַּם אֲנַחְנוּ אֶת בָּנֵינוּ תּוֹרָה, וְהָיוּ גַּם הֵם לָאֲנָשִׁים יְשָׁרִים”. אֲבָל אִם הוּא לוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵינֶנּוּ מִתְנַהֵג בָּאֱמוּנָה וְיֹשֶׁר אָז הַכֹּל אוֹמְרִים: “רְאוּ אִישׁ פְּלֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה מַה נִּתְעָבִים מַעֲשָׂיו, מַה נִשְׁחָתִים דְּרָכָיו! טוֹב לָנוּ, כִּי לֹא נֵדַע תּוֹרָה וְגַם אֶת בָּנֵינוּ לֹא נְלַמְּדָה”, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל. הַחֲכָמִים הֵם כִּכְלִי מֶשִׁי יְקָרִים אֲשֶׁר אִם יִכָּתְמוּ מְעַט וְאָבַד מְחִירָם.

64. הָאַגָּדָה הֵפִיחָה אַהֲבָה רַבָּה בְּלִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם, אַף כִּי זָרִים בָּאוּ וַיְשַׁמּוּהָ, וַיִּירְשׁוּהָ. הִיא הִבְטִיחָה לָהֶם, כִּי אוֹהֵב יְיָ אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְהַמִּדְרָשׁ בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּמִכֻּלָּם הוּא אוֹהֵב אֶת שַׁעֲרֵי צִיּוֹן, וְטוֹב לַשֶׁבֶת בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁבֶת בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ בַּאֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת. כִּי כַאֲשֶׁר לֹא תַּנַּח הַיּוֹנָה אֶת שׂוֹבְכָהּ גַּם אִם יִגְזְלוּ אֶת גּוֹזָלֶיהָ מִתַּחַת כְּנָפֶיהָ, כֵּן גַּם לֵב יִשְׂרָאֵל תָּמִיד אֶל אַרְצָם גַּם אִם שׁוֹמְמָה הִיא, וְעַל כֵּן לֹא יִתֵּן לָהֶם יְיָ מַרְגֹעַ בְּאַרְצוֹת גָּלוּתָם לְבַל יִשְׁכְּחוּ אֶת אֶרֶץ אֲבוֹתָם. וְכָל הַנֶּאֱנָח עַל כְּבוֹד יְיָ וְעַל כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל הַמְּחֻלָּל בַּגּוֹיִם וּמְצַפֶּה לְכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם כִּי יָשׁוּב אֵלֶיהָ בְּקָרוֹב וּלְקִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת תָּנוּחַ עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; אַךְ אַל יִדְחֲקוּ אֶת הַקֵּץ כִּי הַגְּאֻלָּה תָּבוֹא מְעַט, מְעַט, הָלוֹךְ וָאוֹר עַד כִּי תִזְרַח כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם.

65. הָאַגָּדָה הִזְהִירָה מְאֹד עַל קְדֻשַּׁת יוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי יְיָ בָּרֵךְ אוֹתוֹ וַיְקַדְּשֵׁהוּ. שֵׁשֶׁת יָמִים אָדָם עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָנוּחַ וְיִשְׂמַח עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְשָׁכַח אֶת צַעֲרוֹ וּתְלָאוֹתָיו, כִּי כֵן מִדָּת הָאָדָם: יוֹם טוֹבָה אֶחָד מְשַׁכֵּחַ אֶת הַיָּמִים הָרָעִים. בַּשַּׁבָּת יַשְׁכִּים הָאָדָם בַּבֹּקֶר וְלָמַד תּוֹרָה וְהָלַךְ לְבֵית הַתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל וְלִקְרֹא בַּתּוֹרָה וְאַחַר יָשׁוּב לְבֵיתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְּׂמֹחַ. בַּשַּׁבָּת יַחֲלִיף אָדָם לְבוּשׁוֹ, וְאִם אֵין לוֹ יְנַקֶּה בָּעֶרֶב שַׁבָּת שִׂמְלָתוֹ אֲשֶׁר הוּא לוֹבֵשׁ בְּכָל יְמֵי הַחוֹל וִיקַבֵּל אֶת פָּנַי הַשַּׁבָּת בַּכָבוֹד, וְגַם יָכִין מַאֲכָל יוֹתֵר טוֹב לְשַׁבָּת. וְכֵן יְכַבֵּד גַּם אֶת כָּל הַחַגִים וְהַמּוֹעֲדִים אֲשֶׁר יַזְכִּירוּנוּ גְּדֻלָּתֵנוּ מִלִּפְנִים וְכָל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה יְיָ עִמָּנוּ. אֵלֶּה הֵן מִקְּצַת הַמַּרְגָּלִיוֹת הַיְּקָרוֹת הַמְּפֻזָּרוֹת בָּאַגָּדָה בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים, אֲשֶׁר בָּהֶן הִשְׁתַּדְּלוּ לְחַזֵּק אֶת לֵב הָעָם וּלְהַכִּיר מָה הוּא וּמֶה חוֹבַת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לַיְּיָ וּלְעַמּוֹ.

ט. בְּרֵאשִׁית מֶמְשֶׁלֶת הַנּוֹצְרִים.    🔗

66. אֶרֶץ סוּרְיָא הָיְתָה לִשְׂדֵה מִלְחָמָה יָמִים רָבִּים, כִּי מַלְכֵי הַפַּרְסִים נִלְחֲמוּ בְּמַלְכֵי רוֹמָא, וַתְּהִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְלֵאָה תְּשֻׁאוֹת מְנַצְּחִים וְאֶנְחַת מְנֻצָּחִים. פַּעַם הִתְגַּבְּרוּ הַפַּרְסִים וּפַעַם הָרוֹמָאִים. כְּמוֹ הָרוֹמָאִים כֵּן הַפַּרְסִים הִרְבּוּ לְהָרֵעַ לְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי כְצִבְאוֹת הַפַּרְסִים כֵּן צִבְאוֹת הָרוֹמָאִים בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר עָבְרוּ נִרְשְׁמוּ עִקְבוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, בְּחֶרֶב וָדָם; עַל כֵּן רַבּוּ אָז מְאֹד הַנִּמְלָטִים בָּבֶלָה, וּמִסְפַּר הַתַּלְמִידִים בִּישִׁיבוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ הָלֹךְ וְחָסֹר. הַתּוֹרָה וְהַנְּשִׂיאוּת יַחְדָּו אָבְלוּ, שָׁמָמוּ.

67. הַנּוֹצְרִים הִתְחַזְּקוּ בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּהְיוּ לִכְנֵסִיָּה עֲרוּכָה וְרַבִּים מֵהַגּוֹיִם נָטוּ אַחֲרֶיהָ, וּבְתוֹכָם גַּם מֶלֶךְ רוֹמָא קוֹנְסְטַנְטִינוּס. בָּרִאשׁוֹנָה הֵאִיר הַמֶּלֶךְ (236–273 אחב"ש) הַזֶּה פָּנִים לַיְּהוּדִים וַיִּתֵּן לָהֶם לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם בְּלִי מַפְרִיעַ, אַךְ אַחֲרֵי כֵן עָלָה בְּדַעְתּוֹ לָשׂוּם אֶת דַּת הַנּוֹצָרִים לְדַת מוֹשֶלֶת בָּאָרֶץ, וְאָז הֵחֵל לִרְדֹּף אֶת הַיְּהוּדִים. בִּשְׁנַת 255 אָסַף אֶת רָאשֵׁי כְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִים וַיַּחְלִיטוּ לִדְחוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְיוֹם הָרִאשׁוֹן וְגַם אֶת חַג פִּסְחָם דָּחוּ לְיוֹם אַחֵר, לְבַל יָחֹגּוּ אוֹתוֹ בְּיוֹם אֶחָד עִם הַיְּהוּדִים. “לֹא נָאֲוָה לָנוּ” – אָמַר הַמֶּלֶךְ – “לִלְמֹד מִמִּנְהָגֵי הַיְּהוּדִים, טוֹב לָנוּ כִּי נִבָּדֵל מֵהָעָם הַזֶּה בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ”. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִבְנוּ בָתֵּי נְזִירִים אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ לִקְנוֹת נְפָשׁוֹת לְדַת הַנּוֹצְרִית.

68. גַּם קוֹנְסְטַנְצִיוּס הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי קוֹנְסְטַנְטִינוּס הִרְבָּה לְהָרַע וּלְהָצִיק לַיְּהוּדִים. וַיְהִי כְשָׁלְחוֹ אֶת שַׂר צְבָאוֹ גַּלּוּס לְהִלָּחֵם עִם מֶלֶךְ פָּרַס וַיִּחַן גַלּוּס עִם מַחֲנֵהוּ בְּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיֶרֶב לִשְלֹל וְלָבֹז אֶת הַיְּהוּדִים וְלֹא יָכְלוּ עוֹד הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּצִפֹּרִי לָשֵׂאת אֶת עֻלָּם הַקָּשֶׁה וַיָּקוּמוּ בַּלַּיְלָה כְּאִישׁ אֶחָד וַיַּהַרְגוּ אֶת אַנְשֵׁי הַחַיִל וַיִּקְחוּ מֵהֶם אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה וְכֵן עָשׂוּ שְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּשְׁאָר עָרֵי יִשְׂרָאֵל. (281 אחב"ש) אַךְ קוֹנְסְטַנְצִיוּס הִשְׁקִיט אֶת הַמֶּרֶד, בְּשׂוּמוֹ שַׁמּוֹת בְּעָרִים רַבּוֹת וַיִּתֵּן אֶת יוֹשְׁבֶיהָ לַהֶרֶג וְלַשֶּבִי. הַנּוֹצְרִים הֵחֵלּוּ לִרְדֹּף אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֵמָה עַזָּה, וְכִמְעַט הִתְחַדְּשׁוּ עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת אַדְרִיָנוֹס.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה הִלֵּל הַשֵּׁנִי (295–259 אחב"ש) נָשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל. וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ כִּי שֶׁמֶשׁ הַנְּשִׂיאוּת קְרוֹבָה לַעֲרֹב, כִּי אַךְ שֵׁם נָשִׂיא נִקְרָא עָלָיו, אֲבָל אֵין לוֹ עַל מִי לִהְיוֹת נָשִׂיא, וְגַם כָּל שִׁלְטוֹן לֹא נִתַּן לוֹ מִידֵי מוֹשְׁלֵי רוֹמָא, עַל כֵּן הוֹצִיא סֵפֶר לְהוֹרוֹת אֶת הָעָם לִקְבּוֹעַ אֶת הַמּוֹעֲדִים בְּעַצְמָם עַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן, לְבַל יִצְטָרְכוּ עוֹד לְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר יִקְבַּע אוֹתָם הַנָּשִׂיא. בָּזֶה בִּטֵּל הַלֵּל אֶת כָּל תֹּקֶף הַנְּשִׂיאוּת. אָמְנָם בְּבָבֶל כְּבָר לֹא הָיוּ נִצְרָכִים לוֹ, כִּי כְּבָר חִבֵּר שְׁמוּאֵל אֶת סִפְרוֹ “סוֹד הָעִבּוּר” וְנָקֵל הוּא לְהָבִין כִּי הַסּוֹד הַזֶּה נִגְלָה שָׁם לָרַבִּים.

69. אַחֲרֵי קוֹנְסְטַנְצְיוּס מָלַךְ יוּלְיַנּוּס הַנּוֹדָע בְּשֵּׁם יוּלְיַנּוּס הַכּוֹפֵר, כִּי כָפַר בֶּאֱמוּנַת הַנּוֹצָרִים. בְּיָמָיו הוּנַח לְיִשְׂרָאֵל כִּי הוּא לֹא נָתַן לַנּוֹצָרִים לִרְדֹּף בְּאַף אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַחֲזִיקוּ בְּדָתָם. אֶת הַיְּהוּדִים רִחַם מְאֹד, וּמִלְּבַד כִּי הֵסִיר מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַמַּסִּים, אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵיהֶם הַמּוֹשְׁלִים שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, כִּי עוֹד פָּנָה בְּאִגֶּרֶת תַּנְחוּמִים לִקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּהַבְטִיחוֹ לָהֶם, כִּי בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב וְלִבְנוֹת לָהֶם אֶת עִיר יְרוּשָׁלַיִם. אֶת הַנָּשִׂיא הִלֵּל הַשֵּׁנִי קָרָא בְּשֵׁם “אָחִי הַנִּכְבָּד”.

70. וְיוּלְיַנּוּס נִגָּשׁ לְהָקִים אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וַיָּכֵן חֹמֶר לַבִּנְיָן וַיִּשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים רַבִּים וְהַמְּלָאכָה הֵחֵלָּה. (293 אחב"ש) אוּלָם כַּאֲשֶׁר חָפְרוּ הַפּוֹעֲלִים בִּיסוֹד הַחוֹמָה, וְהִנֵּה אֵשׁ מִתְלַקַּחַת הִתְפָּרְצָה מִשָּׁם וְתֹאכַל פּוֹעֲלִים אֲחָדִים. הָאֵשׁ הָיְתָה אֶל נָכוֹן מֵהָאֵדִים הַמִּתְלַקְּחִים אֲשֶׁר הָיוּ עֲצוּרִים בַּבֶּטֶן הָאֲדָמָה; אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה וַיֹּאמְרוּ כִּי יַד יְיָ הָיְתָה בָּהֶם עַל שֶׁהֵם חֲפֵצִים לִבְנוֹת אֶת הַחוֹמָה הַהֲרוּסָה וַיֶּחְדְּלוּ מִבְּנוֹת. הַיְּהוּדִים לֹא לָקְחוּ חֵלֶק בַּעֲבוֹדָה הַזֹּאת, כִּי הֵם הֶאֱמִינוּ, כִּי יְיָ יִשְׁלַח אֶת מְשִׁיחוֹ לְגָאֲלָם וְאָז תִּבָּנֶינָה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבְלִי מָשִׁיחַ אַךְ לַשָּׁוְא יַעַמְלוּ הַבּוֹנִים.

וְיוּלְיַנּוּס מֵת, אַחֲרֵי מָלְכוּ שְׁנָתַיִם יָמִים.

71. אַחֲרֵי יוּלְיַנּוּס הִתְחַלְּקָה מַלְכוּת רוֹמָא לַשְׁתַּיִם: לְרוֹמָא הַמִּזְרָחִית וְרוֹמָא הַמַּעֲרָבִית. עַל הַמִּזְרָחִית מָלַךְ וַלֶּנְטוּס וְעַל הַמַּעֲרָבִית – וַלֶּנְטִינוּס. וְרִיב גָּדוֹל הָיָה בֵּין שְׁנֵיהֶם בְּעִקְרֵי אֱמוּנָתָם. וְתִתְפַּלֵּג כְּנֶסֶת הַנּוֹצְרִים לִשְׁתֵּי כִתּוֹת: קַתּוֹלִים וְאַרִיַּנִּים, אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו בְּחֶרֶב נוֹקֶמֶת. אָמְנָם הַקִּיסְרִים הָהֵם לֹא עָשׂוּ רָעָה לַיְּהוּדִים וְעוֹד הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָגִין עֲלֵיהֶם, אַךְ כֹּהֲנֵי הַדַּת הִרְבּוּ לִדְרֹושׁ בִּגְנוּת הַיְּהוּדִים וַיָּסִיתוּ אֶת הֶהָמוֹן לַשְּׂרֹף וּלְהָרֵס אֶת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹתֵיהֶם. אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בְּפִיהֶם אָמְרוּ, כִּי עוֹבְדִים הֵם לֵאלֹהֵי הָאַהֲבָה, וּמְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם אֶת מִצְוָתוֹ לֶאֱהֹב גַּם אֶת הַשּׂוֹנֵא, תָּפְשׂוּ בְיָדָם חֶרֶב לְהַכְרִית, לִטְבֹּחַ וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל אֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא כְמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם יַחְשֹׁבוּ. וַיָּבוֹאוּ עִם גְּדוּדֵיהֶם וַיִּתְפָּרְצוּ בְחָזְקָה אֶל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהַטִּיף שָׁם לֶאֱמוּנָתָם; וְכַאֲשֶׁר לֹא נָתְנוּ לָהֶם הַיְּהוּדִים לְהַטִּיף הָרְסוּ אֶת בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וַיַּכּוּ אֶת הַיְּהוּדִים מַכָּה רַבָּה, גַּם אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר מִפִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ תּוֹרָה, כְּמוֹ אוֹרִיגִינוּס וְהִירוֹנִימוּס¹⁹, וּבְכָל הַיָּמִים אֲשֶׁר הִצְטָרְכוּ לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שָׁתוּ לָהֶם בַּחֲלָקוֹת וַיַּחְנִיפוּ לָהֶם, הִשְׁלִיכוּ עֲלֵיהֶם אַחֲרֵי כֵן שִׁקוּצִים וַיְחַרְפוּם וַיִּקְרְאוּם “בְּנֵי עִוְּרִים, הוֹרְגֵי אֱלֹוהַּ וְיוֹרְשֵׁי גֵיהִנֹם”.

72. כַּאֲשֶׁר תֶּאוֹדוֹסִיּוֹס לְמֶלֶךְ רוֹמָא הַמִּזְרָחִית נִתְחַדְּשׁוּ הַגְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל וְעוֹד נוֹסְפוּ עֲלֵיהֶן הַרְבֵּה. בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר גַּם הוּא לְהַגִין עַל הַיְּהוּדִים, אַךְ אַחַד הַכְּמָרִים הוֹרָהוּ לָדַעַת, כִּי אָסוּר לְהַגִין עַל הַיְּהוּדִים וּמִצְוָה לַהֲרֹס אֶת בָּתֵּי כְּנֵיסִיּוֹתֵיהֶם, כִּי הֵם “מְעָרַת פָרִיצִים”. אָז גָּזַר הַמֶּלֶךְ לְבַל יוֹסִיפוּ עוֹד הַיְּהוּדִים לִבְנוֹת לָהֶם בָּתֵּי כְּנֶסֶת וְלֹא יָעִיזוּ לִקְנוֹת עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה מֵהַנּוֹצְרִים וְלֹא יְשָׁרְתוּ בְּכָל מִשְׁמֶרֶת פְּקֻדָּה בַּמְּדִינָה; וְהַנּוֹצְרִי אֲשֶׁר יִתְיַהֵד יָחֳרַם רְכוּשׁוֹ לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ.

73. בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד לֹא אָצְרוּ הַיְּהוּדִים כֹּחַ לִבְלֹם אֶת פִּיהֶם וְלִסְבֹּל דּוּמָם אֶת חֶרְפָּתָם, וַיְנַסּוּ לְהָשִׁיב חֶרְפָּה אֶל חוֹרְפֵיהֶם וְלִצְרֹר אֶת צֹרְרֵיהֶם. הַחֲכָמִים הָיוּ מִתְוַכְּחִים עִם הַמִּינִים וְשָׂמִים לְאַל אֶת כָּל הוֹכָחוֹתֵיהֶם, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחֲמוּ בִזְרֹעַ נְטוּיָה נֶגֶד בְּנֵי עַוָּל. אַךְ מְעַט מְעַט רָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי קָשְׁתָה עֲלֵיהֶם הַמִּלְחָמָה, כִּי כָל הַגּוֹיִם סְבָבוּם וְכֻלָּם לוֹטְשִׁים אֲלֵיהֶם עֵינֵי אֶפְעֶה וְחוֹרְקִים שֵׁן וַיֶּחְדְּלוּ מִצֵּאת עוֹד לַמִּלְחָמָה, כִּי אִם שָׂמוּ לִבָּם רַק לְהַגִין עַל נַפְשָׁם. אָז לָמְדוּ לִסְבֹּל דּוּמָם אֶת כָּל עֹל הַגָּלוּת, לִהְיוֹת תָּמִיד נֶעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, וַתְּהִי שְׁתִיקָתָם גְּבוּרָתָם. הַשֶּׁבַח אֲשֶׁר שִׁבְּחוּ הַחֲכָמִים אֶת יְיָ כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בָּאִלְמִים, שׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְשׁוֹתֵק, הַשֶּׁבַח הַזֶּה נָאֲוָה גַּם לְעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי יָדְעוּ לִמְשֹׁל בְּרוּחָם, לִשְׁמֹעַ חֶרְפָּתָם מִכָּל צָרוּעַ וָזָב, מִכָּל נָבָל וְעַוָּל וְלִשְׁתֹּק דּוּמִיָּה נוֹרָאָה. וְרַק בְּבוֹאָם לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם שָׁפְכוּ שָׁם שִׂיחָם לִפְנֵי יְיָ וְשָׁם גִּלּוּ אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹת לִבָּם; וַיָי חִזַּק אֶת רוּחָם לְבַל יִשָּׁפְלוּ בְעֵינֵי עַצְמָם, וְיֵדְעוּ וַיַּכִּירוּ, כִּי אַךְ צוֹרְרֵיהֶם נִבְזיִם הֵם, וּמִכְּבוֹד יִשְׂרָאֵל לֹא נִגְרָע מְאוּמָה.

74. בַּיָּמִים הָרָעִים אֲשֶׁר בָּאוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם נָתְנוּ הַחֲכָמִים אֶת לִבָּם לֶאֱסֹף אֶת כָּל אֲשֶׁר חִדְּשׁוּ חַכְמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִימֵי רַבִּי יְהוּדָה הָרִאשׁוֹן בַּתּוֹרָה. עֲבוֹדָה רַבָּה הָיְתָה לָהֶם לֶאֱסֹף אֶת כָּל הַהֲלָכוֹת וְהָאַגָּדוֹת אֲשֶׁר הִנְחִילוּם חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיהֶם, לְבַרְרָן וּלְסַדְרָן לְסֵפֶר אֶחָד. הֵם רָאוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם, כִּי עוֹד מְעַט וְלֹא יִשָּׁאֵר גַּם אֶחָד מֵהַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל כֵּן לֹא שָׁתוּ לֵב לְכָל הַפְּגָעִים הָרָעִים וַיַּחְתְּמוּ אֶת הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי. אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד בָּרוּר בְּאֵיזֶה זְמַן הָיְתָה הַחֲתִימָה. כֵּן לֹא נוֹדַע מִי עָסְקוּ בַאֲסֵפָתוֹ; אַךְ זֹאת נוֹדַע כִּי חֲתִימָתוֹ לֹא אֻחֲרָה מֵהַזְּמַן, אֲשֶׁר בּוֹ חָדְלָה הַנְּשִׂיאוּת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

75. הַנָּשִׂיא הָאַחֲרוֹן בִּיהוּדָה הָיָה גַּמְלִיאֵל הַשִּׁשִּׁי. בָּרִאשׁוֹנָה אִשֵּׁר הַמֶּלֶךְ (לערך 330–355 אחב"ש) אֶת פְּקֻדָּתוֹ וַיַּחֲלֶק לוֹ כָּבוֹד. אוּלָם אַחֲרֵי כֵן, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ, כִּי גַּמְלִיאֵל עָבַר עַל רְצוֹנוֹ, כִּי נָתַן לִבְנוֹת בֵּית כְּנֶסֶת חָדָשׁ וְעוֹד עֲוֹנוֹת כָּאֵלֶּה, הֵסִירוּ מִפְּקֻדָתוֹ, וְאַחַר בִּטֵּל אֶת הַנְּשִׂיאוּת כֻּלָּהּ וַיְצַו כִּי יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה אֶת הַמַּס, אֲשֶׁר שִׁלְּמוּ לַנָּשִׂיא, אֶל אוֹצַר הַמְּלוּכָה.

76. אַחֲרֵי חֲתִימַת תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי עָסְקוּ הַחֲכָמִים יוֹתֵר בָּאַגָּדָה, כִּי הִיא הָיְתָה יוֹתֵר נְחוּצָה לָעָם בַּיָּמִים הָהֵם לְחַזֵּק אֶת לִבָּם בַּיָי, לְבַל תִּרְפֶּינָה יָדָם מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, מִפְּנֵי הַצָּרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהִתְרַגְּשׁוּ וּבָאוּ עֲלֵיהֶם; וְגַם לְהִלָּחֵם עִם הַמַּסִּיתִים וְהַמַּדִּיחִים אֲשֶׁר גִּלּוּ פָנִים בַּתּוֹרָה לֹא כַּהֲלָכָה, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים נֶאֶסְפוּ אַגָּדוֹתֵיהֶם וַיִּהְיוּ לְסִפְרֵי מִדְרָשׁ.

77. וּבְאֶרֶץ בָּבֶל מָצְאוּ הַיְּהוּדִים מְעַט מַרְגֹעַ וְכָבוֹד. מַלְכֵי פָרָס לֹא שָׂנְאוּ אֶת הַיְּהוּדִים וַיִּתְּנוּ לָהֶם לִחְיוֹת עַל פִּי דַּרְכָּם. שָׁם בָּחֲרוּ מִקִרְבָּם רֹאשׁ גּוֹלָה, אֲשֶׁר כְּבוֹדוֹ הָיָה גָּדוֹל גַּם בְּעֵינֵי הַמֶּמְשָׁלָה. מִנְהָגֵי רֹאשׁ הַגּוֹלָה הָיוּ כְּמִנְהָגֵי אֶחָד מִגְּדוֹלֵי שָׂרֵי פָרָס, וַיְהִי עוֹבֵר בָּעִיר בְּמֶרְכֶּבֶת זָהָב בִּלְבוּשִׁים יְקָרִים וְעַל מָתְנָיו חָגֹרָה מְרֻקֶּמֶת זָהָב. אָמְנָם כָּבֵד הָיָה לָעָם לָשֵׂאת אֶת הַמַּס, אֲשֶׁר הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא לְאוֹצַר רֹאשׁ הַגּוֹלָה לְכַלְכֵּל אוֹתוֹ וְאֶת עֲבָדָיו הָרַבִּים. וְגַם רֹב רָאשֵׁי הַגּוֹלָה הָיוּ עָרִיצִים, לוֹקְחֵי שֹׁחַד, וַיְצַעֲרוּ אֶת תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים. בְּכָל זֹאת הָיָה טוֹב בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יֵשׁ לָהֶם צֵל מֶמְשָׁלָה, הַנּוֹתֶנֶת לָהֶם כָּבוֹד נֶגֶד עַמֵּי הָאֶרֶץ, וּבְכָל יוֹם הַשַּׁבָּת בֵּרְכוּ אֶת רֹאשׁ הַגּוֹלָה וְאֶת רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת וְהַחֲכָמִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַאֲשֶׁר בְּבָבֶל²⁰.

78. אַחֲרֵי רַב וּשְׁמוּאֵל, אֲשֶׁר יָסְדוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּבָבֶל, קָמוּ תַּלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם, אֲשֶׁר הָלְכוּ בְּדַרְכָּם. בְּיִחוּד הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת הָאֱמוֹרָאִים אַבַּיֵּי וְרָבָא, בְּדוֹר הַשְּׁלִישִׁי אַחַר רַב וּשְׁמוּאֵל. כִּמְעַט בְּכָל דַּף וְדַף בְּתַלְמוּד בַּבְלִי נִמְצָאִים מַאֲמָרֵיהֶם אוֹ וִיכּוּחֵיהֶם. רַב וּשְׁמוּאֵל הָיוּ רָאשֵׁי מְיַסְּדִי הַתּוֹרָה בְּבָבֶל וְאַבַּיֵי וְרָבָא הָיוּ רָאשִׁי בּוֹנֶיהָ, כִּי בְּשִׂכְלָם הַחַד הִמְצִיאוּ שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת רַבּוֹת וַחֲרִיפוֹת מְאֹד, אֲשֶׁר תַּפְלִיאֶנָה אֶת כָּל הַהוֹגִים בָּהֶן. אַבַּיֵי לָמַד תּוֹרָה מִפִּי דּוֹדוֹ, אֲשֶׁר הָיָה חָרִיף גָּדוֹל (210–268 אחב"ש) וְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה בְּפּוּמְבַּדִּיתָא. כַּאֲשֶׁר הָיוּ אַבַּיֵּי וְרָבָא עוֹד נְעָרִים קְטַנִּים הִגִּיד עֲלֵיהֶם רַבָּה, כִּי שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים גְּדוֹלִים. עַל אַבַּיֵּי נֶאֱמַר כִּי הָיָה יְרֵא אֱלֹהִים, דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם בְּנֵי אָדָם, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. הוּא הִתְפַּרְנֵס בְּדֹוחֵק, אֲבָל הָיָה שָׂמֵחַ תָּמִיד בְּחֶלְקוֹ. הוּא הִרְבָּה לְשַׁבֵּחַ אֶת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אַךְ לֹא הָיָה טוֹב בְּעֵינָיו אִם הַחֲכָמִים מַנִּיחִים אֶת מְלַאכְתָּם שֶׁהִתְפַּרְנְסוּ בָּהּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לְבַד, וְעַל כֵּן הָיָה דְבָרוֹ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כְּרַבִּי יִשְמָעאֵל הָאוֹמֵר: “הַנְהֵג בַּתּוֹרָה מִנְהַג דֶּרֶךְ אֶרֶץ”, וְהִצְלִיחוּ בַתּוֹרָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְהַרְבֵּה הָלְכוּ בְּדַרְכֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאִי וַיַּעֲשׂוּ תּוֹרָתָם אוּמָנוּתָם, וְלֹא הִצְלִיחוּ וַיֹּאבְדוּ בְעָנְיָם.

עַל יְדֵי חֲרִיפוּתוֹ הִצְלִיחַ, כִּי יִבְחֲרוּ בוֹ לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה, כִּי הוּא נָצַח אֶת כָּל חֲבֵרָיו בְּפִלְפּוּלוֹ. וְאַף אָמְנָם כָּל הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁקָּדְמוּ לוֹ לֹא עָשׂוּ אַף הַחֵצִי, מֵאֲשֶׁר עָשָׂה אַבַּיֵּי בְּפִלְפּוּלוֹ.

79. רָבָא לֹא הָיָה חָרִיף כְּאַבַּיֵּי, אַךְ סְבָרוֹתָיו הָיוּ תָּמִיד יְשָׁרוֹת וּבְמִשְׁפָּטוֹ הָיָה יוֹתֵר מָתוּן מֵאַבֵּיֵּי חֲבֵרוֹ. הוּא הָיָה עָשִׁיר וּבְחָרְדוֹ מֹאד פֶּן יִגְבַּהּ לִבּוֹ בִּגְדֻלָּתוֹ שָׂם תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת שִפְלוּת הָאָדָם, כִּי עָפָר הוּא בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ וְגַם אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד. הוּא הוֹכִיחַ אֶת תַּלְמִידָיו, כִּי יֶאֱהָבוּ אֶת הָאֱמֶת וְיִהְיֶה תּוֹכָם כְּבַרָם; וַיְבַקְּשֵׁם, כִּי לֹא יָבוֹאוּ אֵלָיו לִלְמֹד בְּחָדְשֵׁי נִיסָן וְתִשְׁרֵי, כִּי אָז הוּא זְמַן עֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה וְאִם לֹא יַעֲשׂוּהָ אָז, לֹא יִמְצְאוּ בַּמֶה לְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם כָּל הַשָּׁנָה.

אַבַּיֵּי מֵת אַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ יְשִׁיבָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאָז בָּאוּ הַתַּלְמִידִים לָשֶׁבֶת לִפְנֵי רָבָא בְּעִיר מְחוֹזָא. וַיְהִי רָבָא רֹאשׁ יְשִׁיבָה אַחַר אַבַּיֵּי כְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיָּמָת בֶּן שִׁבְעִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה. (282 אחב"ש)

80. אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה הָהֵם לֹא נִמְצָא עוֹד אִישׁ אֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם. רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבָה אֲשֶׁר נִמְנוּ תַּחְתֵּיהֶם לֹא הִגִּיעוּ לְמַעֲלָתָם גַּם עַד הַחֵצִי. זְמַן פְּרִיחַת הַתּוֹרָה עָבְרָה, וְעַתָּה הִגִּיעָה הָעֵת לִשְׁמֹר אֶת דִּבְרֵי הַחֲכָמִים לְבַל יִשָּׁכְחוּ מִדֹר אַחֲרוֹן. וְאִישׁ אַחֵד גָּדוֹל קָם לַעֲבֹד אֶת הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הוּא רַב אַשִּׁי. (297–357 אחב"ש) רַב אַשִּׁי הָיָה בֶן רַב שִׁימִי, אֲשֶׁר הָיָה חָרִיף גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים נִבְחַר רַב אַשִּׁי לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּמָתָא-מְחַסְיָא, הִיא סוּרָא, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם מִלְפָנִים רָב לְרֹאשׁ יְשִׁיבָה; וּמֵעֵת אֲשֶׁר הָיָה לְרֹאשׁ, נָתַן אֶת לִבּוֹ לֶאֱסֹף אֶת כָּל דִּבְרַי הַחֲכָמִים, שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, לְצָרְפָם וּלְבָחֲנָם. הוּא בָּנָה מִכַּסְפוֹ בֵּית מִדְרָשׁ גָּדוֹל וְיָפֶה, וְשָׁמָּה הִתְקַבְּצוּ כָּל דּוֹרְשֵׁי הַתּוֹרָה מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְיִהְיוּ מְסַדְּרִים בְּכָל שָׁנָה שְׁתֵּי מַסִּכְתּוֹת וַיִּגְמְרוּ אֶת כָּל שֵׁשֶׁת הַסְּדָרִים בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה.

וְיַעַן כִּי הֶאֱרִיךְ יָמִים עַד שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְעָמַד בִּפְקֻּדָתוֹ כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה, זָכָה לְסַדֵּר אֶת עֲבוֹדָתוֹ מַהֲדוּרָא שְׁנִיָּה. אַחֲרָיו הוֹסִיף בַּתַּלְמוּד דְּבָרִים אֲחָדִים רַבִינָא בַּר הוּנָא, וְעַל כֵּן נֶחְשְׁבוּ רַק אַשִּי וְרַבִינָא לְאַחֲרוֹנֵי הָאֱמוֹרָאִים וְחוֹתְמֵי הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי. אַךְ עוֹד לֹא נִמְנְעוּ הַחֲכָמִים מֵהַכְנִיס אֶת דִּבְרֵיהֶם בַּתַּלְמוּד. וַיַּרְא רַב יוֹסִי – אֶחָד מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר רַבִינָא – כִּי הַמַּכְנִיסִים אֶת דִּבְרֵיהֶם בַּתַּלְמוּד מְקַלְקְלִים אוֹתוֹ וּמַשְׁחִיתִים אֶת דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים וַיִּגְזֹר כִּי לֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. וְעַל יְדֵי הַתַּקָּנָה הַזֹּאת נֶחְתַּם הַתַּלְמוּד בֶּאֱמֶת²¹.

81. בַּתַּלְמוּד יֵשׁ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׂה כְּרָכִים. בָּהֶם הוּבְאוּ לֹא רַק פִּסְקֵי הֲלָכוֹת, כִּי אִם כָּל הַוִּכּוּחִים, הַשְּׁאֵלוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת, הַהֲוָיוֹת וְהָאַגָּדוֹת, הַמְּשָׁלִים וְעִנְיְנֵי רְפוּאָה, תְּכוּנָה וְהַנְדָּסָה, וּשְׁאַר יְדִיעוֹת הָעוֹלָם וֶאֱמוּנוֹת הָעָם. וְאַחֲרֵי כִּי לֹא סֵפֶר פִּסְקֵי הֲלָכוֹת הוּא הַתַּלְמוּד, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְסַדְרוֹ שֶׁיִּהְיֶה כָּל עִנְיָן לְבָד; וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בּוֹ סֵדֶר מִיֻחָד, אֲשֶׁר לְפִי הַהַשְׁקָפָה הַשַּׁטְחִית אֵינֶנּוּ נִרְאֶה. הַתַּלְמוּד הוּא סֵפֶר קָדוֹשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא לְבַד מִפְּנֵי שֶׁהוּא הוֹרָה לְעַמֵּנוּ אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת יְיָ, כִּי אִם גַּם מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹצַר כָּל מַחְשָׁבוֹת חֲכָמֵינוּ וּפְרִי חָכְמָתָם בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף שָׁנָה, מֵימֵי עֶזְרָא וְעַד רַב אַשִּי. בּוֹ אֲנַחְנוּ רוֹאִים, כִּי הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים הָיוּ לָהֶם לְמִשְׂגָּב בִּימֵי צָרָה לְבַל יֹאבְדוּ בָּעָנְיָם, כִּי יָפָה הָיְתָה לָהֶם שָׁעָה אַחַת בַּתּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִכָּל טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וּמַשְׂאַת נֶפֶשׁ הַחֲכָמִים הָיְתָה לְמַשְׂאַת נֶפֶשׁ הָעָם כֻּלּוֹ. גָּדוֹל הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לֹא הַגִּבּוֹר הַגָּדוֹל וְלֹא הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל, כִּי אִם הַגָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

שאלות לתלמידים    🔗

1–7. במה האמינו בני ישראל לפני חרבן הבית ואחריו? – מה היתה הגלות בעיניהם ובמה התנחמו? – מי היה אז ראש חכמי התורה? – מה היה דרך רבי יוחנן בן זכאי בחיים, ומה הפעולות אשר פעל לטובת עמו? – מה היה מצב הסנהדרין אשר ביבנה אחרי החרבן? – איך החלו לעבוד את ה' אחרי אשר בטלה עבודת הקרבנות? – מה היו תקנות רבי יוחנן בן זכאי בדבר המועדים בגולה? – כמה שנים ארכו ימי נשיאותו? – מה היה יחס בית שמאי ובית הלל בימיו?

8–23. מי היה לנשיא הסנהדרין אחרי מות ר“י בן זכאי? – מה היה דרך רבן גמליאל בחיים? – במה הצטין? – מה פעל לטובת עמו? – מי מתלמידי ר”י בן זכאי יסדו עוד בתי ישיבה ואיפה יסדו? – מה היה יחס בית שמאי ובית הלל זה לזה? – מי היה מראש מתנגדי רבן גמליאל? – מה היו דעות רבי אליעזר בן הורקנוס בתורה? – מה היו נטות רוחו ודרכו בחיים? – מה עשה הנשיא לרבי אליעזר ב"ה? – מי התנגד עוד להנשיא? – מה היו תוצאות הריב שבין הנשיא ובין רבי יהושע בן חנניה? – מי היה רבי יהושע בן חנניה? – איך התנהג רבן גמליאל אחר אשר הורד מנשיאותו? – איך השלים רבן גמליאל עם רבי יהושע? – מי היה עוד מגדולי החכמים בדור ההוא? – מה תספר האגדה על אדות רבי עקיבא בן יוסף? – מה היה דרכו בתורה? – מי היה מתנגדו בהלכה? – מה היו פעולותיו לטובת התורה ואופן דרשותיו? – מה פעל בנוגע למצב עמו המדיני? – מה הוא התקון היותר נכבד שתקן רבן גמליאל? – במה נכבדה התפלה שתקנו חכמי הדור ההוא? – מי תקן “ברכת המינים” ומדוע תקנוה? – מה שם גר הצדק הנכבד שהיה בדור ההוא? – מה היתה פעולת אונקלוס הגר לטובת הספרות והאמונה? –

24–33. מה היה מצב היהודים בארץ הפרתים המדיני? – נגד מי התקוממו יהודי בבל ויתר ארצות הגולה? – מה החריב אז תֻרבה שר צבא אריגוס? – מה צוה רבן גמליאל טרם מותו? – אנה העתיקו הסנהדרין את מקומם מיבנה? – מי היה לנשיא עליהם? – איך התנהג אדרינוס עם היהודים בראשית מלכותו? – מה הרשיון אשר נתן להם? – מדוע בטל בנין המקדש? – מה היו תוצאות בטול הבנין? – מי השקיט את המרד? – מה היו תהלוכות רבי יהושע בן חנניה בין גדולי רומא? – מי הפיח רוח המרד בלב היהודים? – מה שם שר הצבא אשר נמצא אז ליהודים הקושרים? – מה תספר ההגדה על אדות בר כוכבא? – מה היה יחס רבי עקיבא אל בר-כוכבא? – כמה שנים מלך בר-כוכבא ביהודה? – באיזו עיר התבצרו היהודים? – כמה ארך המצור, אשר שם סורוס שר צבא רומא על ביתר? – מה היתה אחרית המרד? – איך הסב אדרינוס את שם ירושלים? – מה הגזרות אשר גזר אדרינוס על היהודים? – איך קבלו היהודים עליהם את הגזרות? – מה עשה רבי עקיבא בעת הגזרות? – מה היתה אחרית רבי עקיבא? – מה שם החכם היהודי שבגד בעמו? – מה היה אז יחס הנוצרים אל היהודים? –

34–38. מתי בטלו הגזרות ומה הגזרה שנשארה בתקפה? – מי היה לנשיא הסנהדרין אחרי רבי יהושע בן חנניה? – איפה היה מושב הסנהדרין בימי רבן שמעון בן גמליאל? – מי היה בימיו הגדול בחכמי ישראל? – מה היה דרך רבי מאיר בחיים? – איך ובמה התפרנס? – מי היתה אשתו? – במה הצטינה ברוריה? – מה תספר המסרת על אדות מות שני בניה? – תלמיד מי היה רבי מאיר? – מה היתה השקפתו על התורה והשפה הקדושה? – מה היתה סבת הריב שפרצה בין רבי מאיר ובין הנשיא? – מי היה איש ריבו של רבי מאיר בהלכה? – מה היה דרך רבי יהודה בר אלעאי בחיים? – מי היה עוד חכם נפלא בדור ההוא? – מה קרה לרבן שמעון בן יוחאי? – מה שם הקיסר שבימיו הונח מעט לישראל? – מה פעל ר"ש בן יוחאי לטובת עמו בימי אנטונינוס? –

39–42. מי היה לנשיא אחרי רבן שמעון בן גמליאל? – איפה ישב רבנו הקדוש? – במה הצטין רבי? – מה היה מצב הסנהדרין והתורה בימי רבי יהודה הנשיא? – מה היה דרך רבי בחיים? – מה היה יחס החכמים אל רבי? – מה הפעולות אשר פעל רבי לטובת התורה והספרות? – מה הכבוד שכבדוהו בו ביום מותו? –

43–49. מה היה מצב הנשיאות וידיעת התורה אחרי מות רבי? – מה שם התקופה החדשה שהחלה אחרי מותו? – במה התעסקו האמוראים? – מה שם הנשיא שהיה אחרי רבנו הקדוש? – במה הצטין רבן גמליאל השלישי? – מי היה אחריו לנשיא? – מה הפעולה הגדולה שעשה רבי יהודה השני? – מה שמות שני גדולי הדור שהיו בימי רבי יהודה השני? – מה היה דרך רבי יוחנן בחיים ומה השקפתו המוסרית? – במה נבדל ממנו חברו, רבי שמעון בן לקיש? – מה היתה סבת הקצף שקצף הנשיא על ר“ש בן לקיש? – מה היתה השקפת רשב”ל על בני האדם ועל למוד התורה? – במה עסקו חכמים אחרים בעת ההיא מלבד למוד ההלכות? –

50–59. מה היה מצב בני ישראל בבבל תחת ממשלת מלכי פרס החדשה? – מה היה מצב ידיעת התורה בבבל בתקופת האמוראים הראשונים? – מה היה מצב יהודי בבל החמרי? – במה התפרנסו היהודים בבבל? – מה הפעולה אשר פעל עסק המסחר על ידיעת התורה בבבל? – מה הדעות אשר נחלו יהודי בבל מאת שכניהם הפרסים? – מתי החלה תקופה חדשה לבני ישראל בבבל? – כמה שנים ארכה תקופת אמוראי בבל? – מה שמות שני האמוראים הראשונים? – באיזו עיר יסד רב את ישיבתו הגדולה? – מה היה דרך רב בהלכות? – מה היה דרכו בחיים? – מה היתה השקפתו על מעשי בני האדם, על החנוך? – כמה שנים הרביץ רב תורה בישראל? – איפה יסד שמואל חברו את ישיבתו הגדולה? – במה הצטין שמואל? – מה היה דרך שמואל בהלכותיו? – מה שם הספרות אשר יסדו שני האמוראים האלה? – מה היתה דעת חכמי ארץ ישראל על התלמוד הבבלי? –

60–65. במה נבדלה האגדה מההלכה? – מה למדה האגדה את בני ישראל על אדות האלהים? – על אדות הצדקה? – התורה? – המעשים הטובים? – האהבה לארץ ישראל? – ועל אדות שמירת השבת? –

66–68. מה היה מצב היהודים בארץ ישראל בעת מלחמת הפרסים והרומאים? – מה היה אז מצב התורה והנשיאות? – מה היה יחס הקיסר קונסטנטינוס אל היהודים? – מי מהיהודים התקוממו נגד קונסטנטינוס? – מי היה אז הנשיא בארץ ישראל? – מה הספר אשר הוציא לאור הלל השני? – מה היה מצב היהודים בימי הקיסר יולינוס? – מה חפץ יולינוס לעשות לטובת היהודים בארץ ישראל? – מדוע בטל בנין חומת ירושלים? – מי רדף את בני ישראל אחרי מות יולינוס? – מה עשו הכהנים הנוצרים לבני ישראל? – מה היה יחס תיאודוסיוס אל היהודים? – מי הסיתו ביהודים ומה היו גזרותיו? – מה היתה השקפת חכמי ישראל על צרות הגלות? – מה העבודה הספרותית שנעשתה בימים ההם? – מי שם הנשיא האחרון בארץ ישראל? – מה היתה סבת בטול הנשיאות? – במה עסקו החכמים אחרי חתימת התלמוד הירושלמי? – מה היה אז מצב היהודים בבבל? – מי עמד בראש יהודי בבל? – מה היה דרך ראשי הגולה ומנהגיהם עם העם? – מי הגדיל את התורה בדורות אשר אחרי רב ושמואל? – מה היה דרך אביי ורבא בתורה ובחיים? – מי היו מאחרוני האמוראים? – מה עשו רב אשי ורבינא לטובת הספרות? – מי חתם את התלמוד הבבלי? – כמה כרכים יש בתלמוד הבבלי? – מה הוא תוכן עניניו? מדוע יעריצו בני ישראל את התלמוד?