א. רַבִּי חִסְדָּאִי אִבְּן שַׁפְּרוּט    🔗

1. בָּעֵת אֲשֶׁר פָּנְתָה שֶׁמֶשׁ הַהַצְלָחָה לַעֲרֹב לַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח, הֵחֵלָּה לִזְרֹחַ לָהֶם בְּאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב. בְּאֶרֶץ בָּבֶל יָרְדוּ הַגְּאוֹנוֹת וְהַנְּשִׂיאוּת, וְהָעָם הָיָה עָשׁוּק וְגָזוּל, וּבְאֶרֶץ סְפָרַד עָלוּ אָז בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִגְדוּלָה: מֵהֶם הָיוּ בַּעֲלֵי אֲחֻזּוֹת שָׂדֶה וָכָרֶם, מֵהֶם שָׂרֵי מְלוּכָה וּפְקִידִים בַּמְּדִינָה, וּמֵהֶם חֲכָמִים וּמְשׁוֹרְרִים, כִּי לֹא כְהַכַּלִּיפִים הַמּוֹשְׁלִים בְּבָבֶל, הַכַּלִּיפִים הַמּוֹשְׁלִים בִּסְפָרָד: הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מְקַנְּאִים קִנְאַת דָּתָם וַיִּתְחַשְּׁבוּ כִּבְנֵי אֱלֹהִים, וְהַכַּלִּיפִים הַסְּפָרָדִים הָיוּ חָפְשִׁים בְּדֵעוֹתֵיהֶם, לֹא קִנְאוּ אֶת קִנְאַת דָּתָם וַיֶּאֱהָבוּ אֶת הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים.

2. כַּאֲשֶׁר מָלַךְ בִּסְפָרַד הַכַּלִּיף (863–891 אחב"ש) עַבְּדוּל רַחֲמָן הַשְּׁלִישִׁי וַיָּשֶׂם אֶת לִבּוֹ לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד אַרְצוֹ בְּחָכְמָה וָדָעַת. הוּא הֵכִין בֵּית עֵקֶד סְפָרִים גָּדוֹל וַיַּחְזֵק בִּידֵי כָּל דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה וַיָּשֶּׂם מֵהֶם לְשָׁרִים וּפְקִידִים בְּאַרְצוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ.

לַכַּלִּיף הַזֶּה הָיָה יוֹעֵץ יְהוּדִי וּשְׁמוֹ רַב חִסְדָּאִי בֶּן יִצְחָק אִבְּן־שַׁפְּרוּט. (846–906 אחב"ש) הָאִישׁ הַזֶּה דָּרַשׁ בְּתוֹרַת עַמּוֹ וּבְחָכְמַת הָעַמִּים. בְּיִחוּד יָדַע אֶת חָכְמַת הַמְּדִינָה וְהִצְלִיחַ לְפַשֵּׁר בֵּין מוֹשְׁלוֹ הַכַּלִּיף וּבֵין מַלְכֵי הַנּוֹצְרִים. וְהַמֶּלֶךְ הִכִּיר אֶת מַעֲשֵׂי רַב חִסְדָּאִי הַטּוֹבִים וַיְכַבְּדֵהוּ מְאֹד. אֶפֶס גַּם בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב אֶל הַכַּלִּיף לֹא נָתַן לוֹ לָשֵׂאת מִשְׂרַת יוֹעֵץ הַמְּלוּכָה, כִּי הָעֲרָבִים הָיוּ שׂוֹנְאִים אֶת הַיְּהוּדִים, וְהַכַּלִּיף יָרֵא מִתֵּת עַל הַיְּהוּדִי מִשְׂרָה גְּבוֹהָה לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ, פֶּן יַעֲלֶה עָלָיו חֲמַת הָעָם.

בְּטוֹב לְרַב חִסְדָּאִי נָתַן לִבּוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת עַמּוֹ. וַיְהִי הוּא הָרֹאשׁ לִקְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בְּעִיר הַבִּירָה קוֹרְדוֹבָה וַיְחַזֵּק בִּידֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי קוֹרְדוֹבָה לְעִיר הַמֶּרְכָּז. שָׁמָה נָהֲרוּ הַחֲכָמִים מִכָּל קְצוֹת הָאֶרֶץ. וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ עָסַק בְּתוֹרָה וְחָכְמָה וַיְתַרְגֵּם סֵפֶר רְפוּאוֹת מֵרוֹמִית לְעַרְבִית.

3. בַּיָּמִים הָהֵם הוֹבִיל אֶחָד מִשָּׂרֵי צִבְאוֹת הָעֲרָבִים אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים בַּשְּׁבִי בָּאֳנִיָּה הַהוֹלֶכֶת לְאֶרֶץ סְפָרָד. שֵׁם הַיְּהוּדִי הוּא רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן חֲנוֹךְ וְעִמּוֹ אִשְׁתּוֹ הִצְעִירָה וְהַיָּפָה וּבֵן קָטָן. וְשַׂר הַצָּבָא בְּנָסְעוֹ עִמָּהֶם בָּאֳנִיָּה נָתַן עֵינָיו בְּאֵשֶׁת רַבִּי מֹשֶׁה, וְיֹאמֶר לְקַחְתָּהּ לוֹ לָאִשָּׁה. וַיְהִי כִּרְאוֹת הָאִשָּׁה, כִּי אֵין לָהּ מָנוֹס, וַתִּשְׁאַל אֶת אִישָׁהּ הָרַב: הַיְחַיֶּה יְיָ לְעֵת קֵץ אֶת אֵלֶּה הַנִּטְבָּעִים בַּיָּם? וַיַּעַן אוֹתָהּ רַבִּי מֹשֶׁה בִּלְשׁוֹן הַמְּשׁוֹרֵר: “אָמַר יְיָ: מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצֻלּוֹת יָם!”… אָז הִתְנַפְּלָה הָאִשָּׁה מֵהָאֳנִיָּה הַיַּמָּה וַתִּצְלֹל.

וַיּוּבָא רַבִּי מֹשֶׁה וּבְנוֹ אֶל עִיר קוֹרְדוֹבָה, וְהַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים שָׁם מִהֲרוּ לִפְדוֹתוֹ, כִּי חֹק הָיָה בְיִשְׂרָאֵל לִבְלִי תֵת אֶת אַחַד מֵאֲחִיהֶם לְהִמָּכֵר מִמְכֶּרֶת עֶבֶד, וּמִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם הָיְתָה גְּדוֹלָה בְּעֵינֵיהֶם כְּפִקּוּחַ נָפֶשׁ.

4. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָצָא רַבִּי מֹשֶׁה לַחָפְשִׁי וּבָא אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְשָׂם לִמַּד הַדַּיָּן רַבִּי נָתָן תּוֹרָה לְתַלְמִידָיו. וְרַבִּי נָתָן זֶה הָיָה אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד, אַךְ יְדִיעָתוֹ בַּתּוֹרָה הָיְתָה מְעַטָּה מְאֹד, כִּי אַנְשֵׁי סְפָרַד לֹא הָיוּ בְּקִיאִים אָז בְּדִבְרֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד. וַיֵּשֶׁב רַבִּי מֹשֶׁה בִּקְצֵה הַשֻּׁלְחָן וַיַּקְשֵׁב אֶת דְּרָשַׁת רַבִּי נָתָן, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר טָעָה רַבִּי נָתָן לִפְתֹּר עִנְיָן אֶחָד לֹא כַהֲלָכָה, וַיְבַקֵּשׁ רַבִּי מֹשֶׁה מִמֶּנּוּ לָתֵת לוֹ רְשׁוּת לִפְתֹּר אֶת הָעִנְיָן הַהוּא בְּאֹפֶן אַחֵר, וְרַבִּי נָתָן נָתַן לוֹ רְשׁוּת, וַיְפָרֵשׁ רַבִּי מֹשֶׁה אֶת הָעִנְיָן בְּחָכְמָה רַבָּה. וַיִּתְמְהוּ הָרַב וְהַתַּלְמִידִים עַל חָכְמַת הָאִישׁ הֶעָנִי הַזֶּה וַיּוֹסִיפוּ לְהַצִּיעַ לְפָנָיו שְׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת, וְהוּא הֵשִׁיב עַל כָּל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם כְּיָד חָכְמָתוֹ. וַיְהִי כִּרְאוֹת רַבִּי נָתָן, כִּי גָּדוֹל הוּא רַבִּי מֹשֶׁה מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה, וְיֹאמֶר בְּאָזְנֵי כָל הַקָּהָל: “אֲנִי אֵינֶנִּי עוֹד דַּיָּן לָכֶם מֵהַיּוֹם, וְזֶה הֶעָנִי הַלּוֹבֵשׁ שַׂק הַשָּׁבוּי הוּא רַבִּי וַאֲנִי תַּלְמִידוֹ, וְאַתֶּם מַנּוּ אוֹתוֹ עַל קְהַל קוֹרְדוֹבָה לְדַיָּן וּמוֹרֶה הוֹרָאָה”. וַיְהִי רַבִּי מֹשֶׁה לְרַב בְּקוֹרְדוֹבָה וַיִּקְבְּעוּ לוֹ פְּרַס הָגוּן וְיכַבְּדוּהוּ בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים וַיּוֹשִׁיבוּהוּ בְּמִרְכֶּבֶת הַכָּבוֹד.

וַיְהִי כִּרְאוֹת שַׁר הַצָּבָא, כִּי הַשָּׁבוּי לֹא הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט, כִּי אִם רַב גָּדוֹל, וַיְבַקֵּשׁ עֲלִילוֹת לְבַטֵּל אֶת הַמִּקַּח וְלִדְרֹשׁ בְּעַד הַשָּׁבוּי סְכוּם רָב. אַךְ רַב חִסְדָּאִי הִגִּישׁ אֶת הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַכַּלִּיף וַיַּרְאֵהוּ לָדַעַת, כִּי הָרַב הַזֶּה יָבִיא טוֹבָה רַבָּה לְאֶרֶץ סְפָרַד, כִּי לֹא יִצְטָרְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנוֹת עוֹד בִּשְׁאֵלוֹתֵיהֶם לִישִׁיבוֹת בָּבֶל. וַיִּמְצְאוּ דְּבָרָיו חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ נוֹחָה מִזֶּה, שֶׁהַיְּהוּדִים בְּנֵי אַרְצוֹ מַרְבִּים לִשְׁלֹחַ כֶּסֶף לְאַרְצוֹת זָרִים, וַיְצַו אֶת הַשַּׂר לַחֲדֹל מֵהַיְּהוּדִים. וְשֵׁם רַבִּי מֹשֶׁה יָצָא בָּאָרֶץ, וְיִנְהֲרוּ אֵלָיו תַּלְמִידִים רַבִּים, וַתִּוָּסֵד בְּקוֹרְדוֹבָה יְשִׁיבָה גְּדוֹלָה.

5. אֶפֶס הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד לֹא הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת בְּתוֹרַת הַתַּלְמוּד, גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיָה רַבִּי מֹשֶׁה לְרַב וְרֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּקוֹרְדֹובָה, כִּי חָכְמַת הָעֲרָבִים וּשְׂפָתָם לָקְחָה אָז אֶת לִבָּם, וַיֶּהֱגוּ בָּהּ תָּמִיד, וּמֵאַהֲבָתָם לְעַמָּם וְסִפְרוּתָם הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָבִיא אֶת הַחָכְמָה, אֲשֶׁר שָׁאֲבוּ מִמְּקוֹר הָעֲרָבִים, אֶל כְּלֵי יִשְׂרָאֵל. אָז בָּאָה רוּחַ שִׁירָה בְּלֵב מְשׁוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּשִׁירוּ שִׁירִים עֲרֵבִים, וְשִׁירַת הָעֲרָבִים הָיְתָה לָהֶם לְמוֹפֵת וּכְמַתְכֻּנְתָּהּ עָשׂוּ, וְיִתְרוֹן לַשִּׁירִים הָהֵם עַל הַפִּיּוּטִים שֶׁחֻבְּרוּ בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ. כֵּן הֵחֵלּוּ הַחֲכָמִים לִדְרֹשׁ בַּחֵקֶר הַדַּת עַל פִּי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר סָלַל רַב סְעַדְיָה גָּאוֹן וְגַם עָשׂוּ חַיִל בְּחָכְמַת הַלָּשׁוֹן.

6. הָרִאשׁוֹן בְּחוֹקְרֵי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה מְנַחֵם בֵּן סָרוּק. הוּא הָיָה אִישׁ עָנִי, וְרַב יִצְחָק אָבִי רַב חִסְדָּאִי תָּמַךְ בְּיָדוֹ; אוּלָם עָנְיוֹ לֹא הִשְׁפִּיל אֶת רוּחוֹ לְהַחֲנִיף לְגָדוֹל וְעָשִׁיר, וּלְפִי הַנִּרְאֶה נָתַן לוֹ רַב יִצְחָק תְּמִיכָתוֹ בְּכָבוֹד וַיִּתְהַלֵּךְ עִמּוֹ כְּאָח וָרֵעַ, וְעַל כֵּן לֹא בֹּושׁ מְנַחֵם מִקַּחַת מִיָּדוֹ.

כַּאֲשֶׁר גָּדַל רַב חִסְדִּאי בְּבֵית הַכַּלִּיף, שָׁלַח מִכְתַב־שָׁלוֹם וִידִידוּת אֶל מְנַחֵם, אֲשֶׁר יָשַׁב בְּעִיר טוֹרְטוֹסָה, וַיְבַקְּשֵׁהוּ לָבוֹא אֵלָיו קוֹרְדוֹבָה לִהְיוֹת לוֹ לְסוֹפֵר, כִּי יִכְתֹב בִּשְׁמוֹ אִגְּרוֹת לְכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאוֹהֲבָיו וּלְרֵעָיו הַחֲכָמִים הַיּוֹשְׁבִים בֶּעָרִים אֲחֵרוֹת וַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. וַיֵּאוֹת לוֹ מְנַחֵם וְיָבוֹא קוֹרְדוֹבָה וַיֵּשֵׁב בְּבֵית רַב חִסְדִּאי יָמִים רַבִּים וַיַּעֲבֹד אֶת עֲבוֹדָתוֹ הָרַבָּה בְּחֵפֶץ לֵב. הוּא בְּטֹהַר לִבּוֹ לֹא שָׁעָה לֹא אֶל הַבָּצַע וְלֹא אֶל הַכָּבוֹד, כִּי אִם מֵחָשְׁבוֹ אֶת רַב חִסְדָּאִי לוֹ לְאוֹהֵב וְרֵעַ עֲבָדוֹ בְּכָל לֵבָב.

7. כִּשְׁמוֹעַ רַב חִסְדָּאִי אֶת שֵׁמַע הַכֹּוזְרִים וְיוֹסֵף מַלְכָּם¹, וַיִּתְאַו מֹאד לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם הָאֶרֶץ הַהִיא. וְיֹאמַר לִשְׁלֹחַ צִיר מְיוּחָד שָׁמָּה, אַךְ לֹא נִמְצָא אִישׁ אֲשֶׁר יוֹאִיל לָלֶכֶת שָׁמָּה, כִּי הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד, וְשׁוֹדְדִים וְרוֹצְחִים הָיוּ אוֹרְבִים אָז לְכָל עוֹבְרֵי דָּרֶךְ.

אוּלָם, כַּעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן, בָּאוּ צִירֵי מוֹשְׁלֵי הַסְּלָוִים לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַכַּלִּיף וּבֵינֵיהֶם הָיוּ שְׁנֵי יְהוּדִים, וְהֵם הִבְטִיחוּ לְרַב חִסְדָּאִי לְהַמְצִיא אֶת מִכְתָּבוֹ לְיַד מֶלֶךְ הַכּוֹזָרִים.

בַּמִּכְתָּב הַהוּא כַּתָב רַב חִסְדָּאִי (מְחַבֵּר הַמִּכְתָּב הָיָה מְנַחֵם): “הַבּוֹחֵן לִבּוֹת יוֹדֵעַ, כִּי לֹא פָּנִיתִי בְּמִכְתָּב זֶה אֶל כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדִי, כִּי אִם לִדְרֹשׁ וְלָדַעַת הָאֱמֶת: אִם יֵשׁ מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִיר וּמַמְלָכָה לְגוֹלַת יִשְׂרָאֵל וְאֵין רוֹדִים בָּהֶם, וְאֵין מוֹשְׁלִים עֲלֵיהֶם… וְאִלּוּ יָדַעְתִּי, כִּי נָכוֹן הַדָּבָר, הָיִיתִי מוֹאֵס בִּכְבוֹדִי, עוֹזֵב גְּדֻלָּתִי, נוֹטֵשׁ מִשְּׁפַּחְתִּי וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ מַהֵר אֶל גִּבְעָה עַד בּוֹאִי אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר אֲדֹנִי חוֹנֶה שָׁם, לִרְאוֹת גְּדֻלָּתוֹ וּמוֹשָׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמְנוּחַת פְּלֵיטַת יִשְׂרָאֵל”. אַחֲרֵי כֵן הִצִּיעַ לְפָנָיו שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת עַל תְּכוּנַת מַלְכוּת הַכּוֹזָרִים וִיבַקְשֵׁהוּ לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן.

וְהַמֶּלֶךְ יוֹסֵף שָׂמַח עַל מִכְתַּב רַב חִסְדָּאִי וַיָּשֶב לוֹ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וְאַהֲבָה וַיּוֹדִיעֵהוּ כָּל גְּדֻלַּת מַמְלֶכֶת הַכּוֹזְרִים, אֶת מִסְפַּר חֵילָם וְאֶת מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, וּבְסוֹף הַמִּכְתָּב הוֹסִיף לֵאמֹר: “עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, הַיְּשִׁיבָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְאֶל הַיְשִׁיבָה שֶׁבְּבָבֶל, וְאָנוּ רְחוֹקִים מִצִּיּוֹן… וְזָכַרְתָּ בְּאִגְּרָתְךָ שֶׁאַתָּה מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת פָּנַי, גַּם אֲנִי כוֹסֵף מְאֹד וּמִתְאַוֶה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ הַנְּעִימִים וִיקַר תִּפְאֶרֶת חָכְמָתְךָ וּגְדֻלָּתֶךָ, וְלוּ זָכִיתִי לְהִתְחַבֵּר עִמְּךָ וְלִרְאוֹת פָּנֶיךָ הַנִּכְבָּדִים וְהַנְּעִימִים. אַתָּה תִּהְיֶה לִי לְאָב וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְבֵן וְעַל פִּיךְ יִשַּׁק כָּל עַמִּי וּבִדְבָרְךָ הָיִיתִי יוֹצֵא וָבָא וּבַעֲצָתְךָ הַנֶּאֱמָנָה, וְשָׁלוֹם רָב”.

אוּלָם מַלְכוּת הַכּוֹזְרִים לֹא אָרְכָה, וּבְעוֹד שָׁנִים אֲחָדוֹת נִכְבְּשָׁה לִפְנֵי נְשִׂיא הָרוּסִים כָּאָמוּר לְמַעְלָה².

ב. רִבוֹת הַמְדַקְדְּקִים וְהָרַבָּנִים.    🔗

8. וּמְנַחֵם חִבֵּר סֵפֶר אֶחָד וַיִּקְרָא שְׁמוֹ “מַחְבֶּרֶת”. בַּסֵּפֶר הַהוּא הוֹרָה מְנַחֵם אֶת חֻקֵּי שְׂפַת עֵבֶר וְגַם פֵּרַשׁ כְּתוּבִים רַבִּים עַל פִּי הַפְּשָׁט הַפָּשׁוּט, מִבְּלִי שׂוּם לֵב לִדְרָשׁוֹת חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, כִּי הֵבִין מְנַחֵם אֲשֶׁר פְּשַׁט הַתּוֹרָה לְבָד, וְהַדְרָשׁ לְבָד. סִפְרוֹ זֶה הָיָה לְעֵינַיִם לְכָל דּוֹרְשֵׁי תּוֹרָה גַּם בְּאַרְצוֹת צָרְפַת וְאִיטַלְיָה, וּמִפָּנָיו עָזְבוּ גַּם אֶת סִפְרֵי רַב סְעַדְיָה.

9. וְעוֹד חָכָם אֶחָד הָיָה בַּזְּמַן הַהוּא, צָעִיר לְיָמִים מִמְּנַחֵם, דּוֹנֵשׁ בֶּן לַבְרָט שְׁמוֹ, מִבַּגְדַּד. הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה בַעַל כִּשְׁרוֹן גָּדוֹל וּבְכַמָּה דְּבָרִים עוֹד עָלָה עַל מְנַחֵם: שִׁירָיו טוֹבִים מִשִּׁירֵי מְנַחֵם, וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר שָׂם בְּשִׁירָיו אֶת מִדַּת הָעַרְבִים בְּשִׁירֵיהֶם, לִמְנוֹת מִסְפַּר הַשְּוָאִים וְהַתְּנוּעוֹת; וּלְפִי טַעַם בְּנֵי הַזְּמַן הַהוּא הָיְתָה הַמִּדָּה הַזֹּאת יָפָה וּנְעִימָה מְאֹד.

אוּלָם דּוֹנֵש הָיָה גְּבַהּ לֵבָב וּמְגָרֶה מָדוֹן, וְכָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו. וְהָיָה כְמָצְאוֹ טָעוּת בְּאֵיזֶה סֵפֶר, לֹא הוֹכִיחַ אֶת הַטָּעוּת בִּדְבָרִים נוֹחִים, כִּי אִם לָבַשׁ גֵּאֶה וּבְדִבְרֵי חֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים הוֹרִיד אֶת כְּבוֹד הַמְּחַבֵּר וַיְשִׂימֵהוּ לְבוּז. גַּם אֶת רַב סְעַדְיָה גָּאוֹן לֹא נִקָּה וּבְגַאֲוָתוֹ הַבְּזוּיָה אָמַר, כִּי דַּעְתּוֹ, כְּדַעַת יְרֵא־שָׁמַיִם, אֵינֶנָּהּ נוֹחָה מִפֵּרוּשֵׁי רַב סְעַדְיָה אֲשֶׁר לִפְעָמִים עָרַב אֶת לִבּוֹ לִנְטוֹת מֵהַמְּסוּרָה. אָמְנָם גַּם הוּא, דּוֹנֵשׁ בְּעַצְמוֹ, לֹא נִזְהַר מִלְּפָרֵשׁ אֶת הַכְּתוּבִים לֹא לְפִי הַמְּסוֹרָה, אַךְ מַה שֶׁהִתִּיר לְעַצְמוֹ אָסַר לַאֲחֵרִים.

10. וְדוֹנֵשׁ זֶה בָּא גַּם הוּא לָשֶׁבֶת בְּקוֹרְדוֹבָה וַיְקַנֵּא מְאֹד בִּמְנַחֵם, אֲשֶׁר הוּא אָהוּב לַנָּשִׂיא רַב חִסְדָאִי וּנְשׂוּא פָנִים בְּעֵינֵי בְּנֵי עַמּוֹ. וַיבַקֵּשׁ עָלָיו דּוֹנֵשׁ עֲלִילוֹת דְּבָרִים לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי רַב חִסְדָאִי וּבְעֵינֵי כָּל הָעָם. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא סִפְרוֹ שֶׁל מְנַחֵם: “הַמַּחְבֶּרֶת” לְיָדוֹ, וַיְמַהֵר דּוֹנֵשׁ וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו מִלְחָמָה בַּסֵּפֶר, אֲשֶׁר קָרָא לוֹ שֵׁם: “תְּשׁוּבוֹת”, וְאֶת הַסֵּפֶר הַהוּא הִקְדִּישׁ לְרַב חִסְדָאִי. בְּהַקְדָּמַת הַסֵּפֶר הֶחֱלִיק אֶל הַשַּׂר הַיְּהוּדִי בִּלְשׁוֹנוֹ וַיֶּרֶב לוֹ חֲנוּפָה עַד לְגֹעַל נֶפֶשׁ בְּאָמְרוֹ: “וְכָל מֶלֶךְ יֶחֱרַד – וּמִכִּסְּאוֹ יֵרֵד – וְאֵלָיו לִסְפָרַד – מְשִׁיבִים אֶשְׁכָּרִים….” וְאַחֲרֵי הַרְאוֹתוֹ אֶת הַכְנָעָתוֹ לִפְנֵי הַתַּקִּיף הַשַּׁלִּיט, בָּא וְיִשְׁפֹּךְ כַּד שֶׁל שׁוֹפְכִים עַל רֹאשׁ הֶחָכָם הֶעָנִי, מְנַחֵם בֵּן סָרוּק, כְּמוֹ בֶאֱמֶת חָטָא מְנַחֵם חַטַּאת שְׁאוֹל וְהֵבִיא לְעַמּוֹ רָעָה רַבָּה, אֲשֶׁר לֹא תְּכֻפַּר לוֹ לְנֵצַח נְצָחִים.

11. הַחֲנופָה אֲשֶׁר הֶעְתִּיר דּוֹנֵשׁ מָצְאָה מְסִלּוֹת בְּלֵב רַב חִסְדָּאִי, וַיְהִי עוֹיֵן אֶת מְנַחֵם. וּמְנַחֵם רָאָה, כִּי אֵין לוֹ לֵב הַשָּׁר אֵלָיו כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וַיִתְפַּטֵּר מִמִּשְמַרְתּוֹ וַיֵּצֵא מִקּוֹרְדוֹבָה וַיֵּלֵךְ וַיֵּשֵׁב בְּעִיר אַחֶרֶת. אַךְ לְפִי הַנִּרְאֶה לֹא הִסְתַּפֵּק דּוֹנֵשׁ בְּמַה שֶׁהִרְחִיק אֶת שְׂנוּא נַפְשׁוֹ מֵהָעִיר וְהִבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ בְּעֵינֵי הַשַּׂר, כִּי עוֹד הוֹסִיף לְהַלְשִׁין עַל מְנַחֵם, כִּי קְרָאִי הוּא; וְרַב חִסְדָּאִי צִוָּה עַל מְשָׁרְתָיו וַיָּבוֹאוּ וַיִּתְנַפְּלוּ עַל בֵּית מְנַחֵם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיֶהֶרְסוּ אֶת הַבַּיִת וְאוֹתוֹ יִסְּרוּ קָשָׁה וַיְּעַנּוּהוּ. וְיִּכְתֹּב מְנַחֵם לְרַב חִסְדָּאִי מִכְתָּב מָלֵא מְרוֹרוֹת וַיִּתְאוֹנֵן בְּאָזְנָיו עַל הָעֹשֶׁק וְהֶחָמָס אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ עַבְדֵי הַשַּׂר. אַךְ הַשַּׂר עָנָה לוֹ דִּבְרֵי בּוּז לֵאמֹר: “אִם הֶעֱוֵיתָ, כְּבָר הֲבִיאוֹתִיךָ לַמּוּסָר, וְאִם לֹא הֶעֱוֵיתָ, כְּבָר הֲבִיאוֹתִיךָ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא”. הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִכְאִיבוּ מְאֹד אֶת לֵב מְנַחֵם הֶעָלוּב וַיּוֹסֵף לִשְׁלֹחַ עוֹד מִכְתָּב, אֲשֶׁר בּוֹ שָׁפַךְ אֶת מַר נַפְשׁוֹ לֵאמֹר: “לֹא דִּין תּוֹרָה דַּנְתַּנִי וְלֹא בְמִשְׁפַּט חָכְמָה שְׁפַטְתָּנִי… הֲתִשְׁפֹּט בְּלִי רְאוֹת? הֲלֹא עֵינֵי בָשָׂר לְךָ… אֱלֹהִים הָיִיתָ בְּמִשְׁפָּטִי, דַּיָּן עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר הוּא הָעֵד, הוּא הַדַּיָּן וְלוֹ הַנִּסְתָּרוֹת…”

יָמִים רַבִּים לֹא עָנָה אוֹתוֹ רַב חִסְדָּאִי וְלָאַחֲרוֹנָה הִתְנַחֵם עַל מַעֲשֵׂהוּ וַיִּכְתֹב לִמְנַחֵם מִכְתַּב שָׁלוֹם וְחֶמְלָה, וַיִּהְיוּ דְבָרָיו לִמְנַחֵם הָאֻמְלָל לְמַרְפֵּא, וַיִּשְׁכַּח מְנַחֵם אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הַשַּׂר וְיוֹדֶה לוֹ מִקֶּרֶב לִבּוֹ עַל דְּבָרָיו הַטּוֹבִים.

12. אַחֲרֵי אֲשֶׁר מֵתוּ מְנַחֵם וְדוֹנֵשׁ עוֹד לֹא חָדְלָה הַמְּרִיבָה מִתַּלְמִידֵיהֶם אֲשֶׁר כָּל אֶחָד קִנֵּא קִנְאַת רַבּוֹ וַיִּקְשְׁרוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ מִלְחֶמֶת סוֹפְרִים כְּבֵדָה. אָמְנָם הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת לֹא נָתְנָה כָּבוֹד לְסוֹפְרֵי הַדּוֹר הַהוּא, שֶׁכָּל אֶחָד הִשְׁתַּדֵּל לְבַזּוֹת אֶת רֵעֵהוּ בַּחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים, אֲבָל הִיא הוֹעִילָה הַרְבֵּה לְחָכְמַת הַלָּשׁוֹן, לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַאֲדִירָהּ.

13. עוֹד רִיב כָּבֵד וּבָזוּי מִזֶּה הָיָה הָרִיב עַל דְּבַר הָרַבָּנוּת בְּקוֹרְדוֹבָה. וְזֶה הַדָּבָר: אַחֲרֵי מוֹת (ערך 895 לאחב"ש) רַבִּי מֹשֶׁה נֶחְלְקוּ יוֹשְׁבֵי קוֹרְדוֹבָה לַחֵצִי: אֵלֶּה אָמְרוּ לְהוֹשִׁיב עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת אֶת רַבִּי חֲנוֹךְ בֶּן רַבִּי מֹשֶׁה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר בָּחֲרוּ בְּרַבִּי יוֹסֵף בֶּן יִצְחָק אִבְּן־אֲבִיתּוּר, אֲשֶׁר הָיָה מִבְּחִירֵי תַּלְמִידֵי רַבִּי מֹשֶׁה וּמִלְּבַד זֶה הָיָה חָכָם בְּסַפְרוּת הָעַרְבִית, מֵלִיץ וּמְשׁוֹרֵר. וְרַב חִסְדָּאִי נָטָה אַחֲרֵי רַבִּי חֲנוֹךְ, וַיְהִי רַבִּי חֲנוֹךְ רַב בְּקוֹרְדוֹבָה כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה רַב חִסְדָּאִי חַי. אַף כִּי הָיָה רַבִּי חֲנוֹךְ אִישׁ עָנִי בְּכָל זֹאת לֹא לָקַח פְּרַס מִקְּהִלָּתוֹ, כִּי הָרַבָּנִים בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים חָשְׁבוּ לָהֶם לְעָוֹן לְהוֹרוֹת בְּשָׂכָר, וְהָרַבָּנוּת נָתְנָה רַק כָּבוֹד לְנוֹשְׂאֶיהָ וְלֹא מָמוֹן.

14. אוּלָם אַחֲרֵי מוֹת רַב חִסְדָּאִי הִתְלַקְּחָה עוֹד הַפַּעַם הַמַּחֲלֹקֶת עַל דְּבַר הָרַבָּנוּת, כִּי קְרוֹבֵי אִבְּן־אֲבִיתּוֹר לֹא שָׁקְטוּ וְיִתְאַמְּצוּ בְּכָל תַּחְבֻּלוֹת לְהוֹשִׁיב אֶת קְרוֹבָם עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת. וַיִּגַּע הַדָּבָר עַד הַכַּלִּיף אַלְחַכִּים, אֲשֶׁר מָלַךְ תַּחַת עַבְּדוּל־רַחְמָן, וְהַכַּלִּיף אַלְחַכִּים אִשֵּׁר אֶת רַבִּי חֲנוֹךְ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, יַעַן כִּי רֹב בְּנֵי הַקְּהִלָּה הָיוּ נוֹטִים אַחֲרָיו. אַךְ אִבְּן־אֲבִיתּוֹר הוֹסִיף לְסַכְסֵךְ אֶת יוֹשְׁבֵי קוֹרְדוֹבָה אִישׁ בְּאָחִיו, וַיְנַדֵּהוּ רַבִּי חֲנוֹךְ וְסִיעָתוֹ. אָז פָּנָה אִבְּן־אֲבִיתּוֹר בְּעַצְמוֹ אֶל הַכַּלִּיף בְּאָמְרוֹ בְּלִבּוֹ, כִּי הַכַּלִּיף יִשָּׂא פָּנָיו יַעַן כִּי חָכָם הוּא וּמְשׁוֹרֵר בִּשְׂפַת עַרְבִית, אַךְ הַכַּלִּיף עָנָה אוֹתוֹ לֵאמֹר: “אִלּוּ הָיוּ הָעַרְבִים בּוֹעֲטִים בִּי, כַּאֲשֶׁר יִבְעֲטוּ בְךָ הַיְּהוּדִים, הָיִיתִי בוֹרֵחַ מִפְּנֵיהֶם; וְעַתָּה בְּרַח לְךָ גַּם אָתָּה”. וַיֵּצֵא בֶּן־אֲבִיתּוֹר בְּמַר נַפְשׁוֹ מִקּוֹרְדוֹבָה וַיְהִי נָע וְנָד בְּאֶרֶץ סְפָרָד, וּמִשָּׁם הָלַךְ בָּבֶלָה וְגַם שָׁם לֹא מָצָא מָנוֹחַ, כִּי נוֹדָע לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי מְנֻדֶּה הוּא. וְהַכַּלִּיף אַלְחַכִּים מֵת וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הִישַׁם בְּנוֹ. וְהִישַׁם עוֹד נַעַר וַיְהִי אוֹמְנוֹ אַלְמַנְזָר מַחֲמֶד לְמִשְׁנֶה וּלְמַנְהִיג בְּשֵׂם הִישַׁם. אָז הִתְנַשֵּׂא אֶחָד מִקְּרוֹבֵי אִבְּן־אֲבִיתּוֹר וַיַּעַל לִגְדֻלָּה, וּשְׁמוֹ יַעֲקֹב גּוֹ. הָאִישׁ הַזֶּה וְיוֹסֵף אָחִיו הָיוּ בַּעֲלֵי בֵית חֲרֹשֶׁת לִירִיעוֹת מֶשִׁי, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן הָיוּ מְרֻקָּמִים מְשָׁלִים וּמְלִיצוֹת בִּלְשׁוֹן עַרְבִית. וַיִּהְיוּ הָאֲנָשִׁים הוֹלְכִים וּבָאִים בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ לְרַגְלֵי סְחוֹרָתָם. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּמְצְאוּ בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ לְרַגְלֵי סְחוֹרָתָם. וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּמְצְאוּ בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ אַמְתַּחַת מְלֵאָה דִינְרֵי זָהָב וַיֹאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: הָבָה נִתֵּן אֶת הַזָּהָב אֶל הַמִּשְׁנֶה. וַיִּמְסְרוּ אֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶל הַמִּשְׁנֶה וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמִּשְׁנֶה, וַיְּנַשֵּׂא אֶת יַעֲקֹב אִבְּן־גּוֹ לְנָשִׂיא עַל כָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל: לִמְנוֹת רַבָּנִים וְלִגְבוֹת אֶת הַמֶּכֶס, וַיִּתֵּן לוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר סָרִיסִים מִנַּעֲרֵי הָאֲצִילִים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ לְפָנָיו, כְּמוֹ לִפְנֵי שַׂר גָּדוֹל בַּמְּלוּכָה.

15. וְכַאֲשֶׁר הָיָה יַעֲקֹב אִבְּן־גּוֹ לְשַׂר, הַרְבֵּה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד לִבְנֵי עַמּוֹ. אוּלָם בְּקִנְאָתוֹ הָרַבָּה לִקְרוֹבוֹ אִבְּן־אֲבִיתּוֹר אָמַר לְהוֹרִיד אֶת רַבִּי חֲנוֹךְ וּלְהוֹשִׁיב תַּחְתָּיו אֶת קְרוֹבוֹ עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת. וַיְהִי דְבָרוֹ עִם חֲשׁוּבֵי הַקְּהִלָּה וְכֻלָּם, מֵאַהֲבָה אוֹ מִיִּרְאָה, הִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ. וְיִּשְׁלַח אֶל רַבִּי חֲנוֹךְ פְּקֻדָּה לֵאמֹר: “אִם תּוֹסִיף לָדוּן וּלְהוֹרוֹת אֲצַוֶּה לְשִׂימְךָ בָאֳנִיָּה בְּלִי מְשׁוֹטוֹת וּלְהַשְׁלִיכְךָ הַיַּמָּה”. וְאֶל אִבְּן־אֲבִיתוֹר שָׁלַח הוּא וְכָל רָאשֵׁי הַקְּהִלָּה מַלְאָכִים כִּי יְמַהֵר לָשׁוּב אֲלֵיהֶם וְלִהְיוֹת לָהֶם לְרַב. אוּלָם אִבְּן־אֲבִיתּוֹר בִּימֵי נְדוּדָיו הִתְנַחֵם עַל מַעֲשֵׂהוּ וַיָּבֶן, כִּי לֹא עָשָׂה כְּהֹוגָן, וַיָּשֶב בְּיַד מַלְאֲכֵי הַקְּהִלָּה דָּבָר לֵאמֹר: “מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ – כְּרַבִּי חֲנוֹךְ – בְּכָל הַחֲכָמִים מִסְּפָרַד עַד יְשִׁיבוֹת בָּבֶל וְלֹא נָכוֹן לְהַדִּיחוֹ מִמִּשְׁמַרְתֹּו”.

16. אֶפֶס גַּם אִם לֹא יָפֶה עָשָׂה יַעֲקֹב גּוֹ נֶגֶד רַבִּי חֲנוֹךְ, מֵחָשְׁשׁוֹ לִכְבוֹד קְרוֹבוֹ, אֲבָל רָבִּים הָיוּ גַּם מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים אֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עַמּוֹ. הַמִּשְׁנֶה אַלְמַנְזָר־מַחֲמֶד, אֲשֶׁר הָיָה רוֹדֵף בֶּצַע אָמַר כִּי כַאֲשֶׁר יְרוֹמֵם אֶת יַעֲקֹב עַל בְּנֵי עַמּוֹ, וְהָיָה הַיְּהוּדִי לִכְלִי מַשְׁחִית בְּיָדוֹ לָמֹץ לְמַעֲנוֹ אֶת דָּמֵי הָעֲנִיִּים, לְנָגְשָׂם וּלְרוֹצְצָם לְמַעַן יַרְבּוּ לְשַׁלֵּם מַס; אַךְ יַעֲקֹב רָאָה בֶעֱנוּת עַמּוֹ וְיַחְמֹל עֲלֵיהֶם מְאֹד, וְלֹא נָגַשׂ בְּאָחִיו. וַיְהִי כִּי קָצְרָה יָדוֹ מֵהָבִיא אֶת מִכְסַת הַמַּס לְאוֹצַר הַמֶּמְשָׁלָה וַיְשִׂמֵּהוּ אַלְמַנְזָר בַּכֶּלֶא וַיהִי אָסוּר שָׁנָה תְּמִימָה, עַד אֲשֶׁר חָמַל עָלָיו הִישַׁם וַיּוֹצִיאֵהוּ לַחָפְשִׁי, אַךְ לִגְדֻלָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה לֹא שָׁב עוֹד.

17. כַּאֲשֶׁר מֵת יַעֲקֹב בָּא אֶחָד מִקְּרוֹבֵי רַבִּי חֲנוֹךְ לְבַשֵּׂר לוֹ, כִּי מֵת שׂוֹנְאוֹ, אוּלָם רַבִּי חֲנוֹךְ לֹא שָׂמַח עַל הַבְּשׂוֹרָה וּמֵעֵינָיו נָפְלוּ דְמָעוֹת; וַיִּתְמַהּ הָאִישׁ וְיֹאמַר: אָנֹכִי אָמַרְתִּי, כִּי תִּשְׂמַח בְּמוֹת אוֹיִבְךָ וְהִנְּךָ בּוֹכֶה וּמִצְטַעֵר? וַיַּעַן רַבִּי חֲנוֹךְ: אֲנִי מֵצֵר וּבוֹכֶה עַל הָעֲנִיִּים הָרַבִּים שֶׁהָיוּ סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ. אִם אַתָּה מְפַרְנֵס אוֹתָם, לֹא אֶבְכֶּה, כִּי אֲנִי אֵינֶנִּי יָכוֹל לְפַרְנְסֵם.

אִבְּן־אֲבִיתּוֹר לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים וַיָּמָת בְּדַמֶּשֶׁק, וְרַבִּי חֲנוֹךְ יָשַׁב מֵאָז בְּשַׁלְוָה עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת. וַיָּמָת בִּשְׁנַת 945 בְּמִיתָה מְשֻׁנָּה, כִּי בְעָמְדוֹ עַל הַבָּמָה לִקְרֹא בַתּוֹרָה נִשְׁבָּרָה רִצְפַּת הַבָּמָה תַּחְתָּיו וַיִּפֹּל וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת.

ג. רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד וְדוֹרוֹ.    🔗

18. בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הִישַׁם וְלַאְמַנְזָר מִשְׁנֵהוּ (933 אחב"ש) בָּאוּ מַלְכֵי הַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר בִּצְפוֹן חֲצִי־הָאִי הַפִּירִנִיִּי וַיַּכּוּ אֶת הָעֲרָבִים מַכָּה נִצַחַת וְגַם אַלְמַנְזָר מֵת בַּמִּלְחָמָה. וְכַעֲבֹר שָׁנִים אֲחָדוֹת הִתְחַלְּקָה מַמְלֶכֶת הַכַּלִּיף לְמַמְלָכוֹת קְטַנּוֹת: סֶוִילִיָּה, מוּרְסִיָּה, וַלֶּנְסִיָּה, גְּרַנַּדָּה, טוֹלֶידָה, קוֹרדוֹבָה וְסַרַגּוֹסָה.

19. אִישׁ אֶחָד חָכָם הָיָה בְּקוֹרְדוֹבָה וּשְׁמוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל אִבְּן־נַגְדִּילָה, אוֹ הַנָּגִיד. הוּא לָמַד תּוֹרָה מִפִּי רַבִּי חֲנוֹךְ וְאֶת חָכְמַת הַלָּשׁוֹן מִתַּלְמִיד מְנַחֵם, רַבִּי יְהוּדָה חַיּוּג. מִלְּבַד זֶה יָדַע גַּם אֶת הַשָּׂפָה הָעַרְבִית. וַיְהִי כַאֲשֶׁר לָכְדוּ בְנֵי אַפְרִיקָה אֶת הָעִיר קוֹרְדוֹבָה וַיַּהַרְגוּ רַבִּים (944 אחב"ש) מִיּוֹשְׁבֵי הָעִיר, וַיִּמָלֵּט רַבִּי שְׁמוּאֵל מִשָּׁם וַיֵּשֵׁב בְּמַלַּגָה, עִיר קְטַנָּה בְּמַלְכוּת גְּרַנַּדָּה, וַיִּפְתַּח לוֹ שָׁם חֲנוּת קְטַנָּה, בִּשְׁכוּנַת אַרְמוֹן הַוִּיזִיר³ אִבְּן־אַלַּרִיף.

20. וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּבוֹא שִׁפְחַת הַוִּיזִיר אֶל הַיְּהוּדִי שְׁמוּאֵל הַחֶנְוָנִי. אֲשֶׁר בַּחֲנוּתוֹ קָנְתָה תָּמִיד, וַתְּבַקְשֵׁהוּ לִכְתֹּב לְמַעֲנָהּ מִכְתָּב אֶל אֲדוֹנָהּ. אִבְּן־אַלַּרִיף קִבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְיִתְפַּלֵּא מְאֹד עַל יְפִי הַכְּתָב. וַיְהִי בְּבוֹאוֹ לְמַלַּגָּה וַיִּדְרֹשׁ וַיֵּחְקֹר מִי כָתַב אֶת הַמִּכְתָּב, וַיִּוָּדַע לוֹ, כִּי שְׁמוּאֵל כְּתָבוֹ. וְיִתְוַדַּע הַשַּׂר הַגָּדוֹל עִם הַחֶנְוָנִי וַיַּרְא כִּי אָמְנָם חָכָם גָּדוֹל הוּא גַּם בַּהֲלִיכוֹת עוֹלָם, וַיֹּאמֶר לוֹ הַשָּׁר: לֹא בַּחֲנוּתְךָ הַקְּטַנָּה יַכִּירְךָ מְקוֹמְךָ, כִּי אִם בְּהֵיכָל מֶלֶךְ. אָנֹכִי אֶקָּחֲךָ אֶל בֵּיתִי, וְהָיִיתָ לִי לְסוֹפֵר.

21. וַיִּקַּח הַוִּיזִיר אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל עִמּוֹ גְּרַנַּדָּה וַיְהִי לוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל לְיוֹעֵץ וּלְמַזְכִּיר. כַּאֲשֶׁר חָלָה הַוִּיזִיר בָּא הַכַּלִּיף חַבּוּס אֲדוֹנוֹ לְבַקְּרוֹ. וַיְהִי כִּרְאוֹת הַכַּלִּיף כִּי מִשְׁנֵהוּ הוֹלֵךְ לָמוּת וַיֵּבְךְּ וַיֹּאמַר: עַל מִי תַּעַזְבֵנִי עַתָּה, יְדִידִי, וְשׂוֹנְאַי מִסָּבִיב בָּאוּ לְהִלָּחֵם בִּי? וְיַעַן אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וַיֹּאמַר: “דַּע לְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי כָל הָעֵצוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר יְעַצְתִּיךָ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לֹא מִלִּבִּי יָצָאוּ, כִּי אִם מִלֵּב סוֹפְרִי הַיְּהוּדִי, שְׁמוּאֵל אִבְּן־נַגְדִּילָה. שִׂים נָא עֵינְךָ עָלָיו וְהָיָה לְךָ לְמִשְׁנֶה תַּחְתָּי, וְכָל אֲשֶׁר יִיעָצְךָ תַּעֲשֶׂה וַייָ יִהְיֶה בְעֶזְרֶךָ”. וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר הַוִּיזִיר וַיְנַשֵּׂא אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל וַיַּפְקִידֵהוּ עַל כָּל מַלְכוּתוֹ.

22. וְהַכַּלִּיף לֹא בוֹשׁ בְּמִבְטָחוֹ: רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד הָיָה בֶאֱמֶת הָגוּן לַמִּשְׂרָה הַגְּבוֹהָה הַזֹּאת, כִּי כְגֹדֶל חָכְמָתוֹ כֵּן הָיָה גַם גֹּדֶל נַפְשׁוֹ, נוֹחַ לְכָל בְּנֵי הָאָדָם וְאַף כִּי לְאֶחָיו הָעִבְרִים. בְּסִפְרֵי הַפְּקֻדָּה, אֲשֶׁר שָׁלַח לַעֲרָבִים, כַּתָּב לְפִי דַּרְכָּם וְרוּחָם, וְלָעִבְרִים – לְפִי דַּרְכָּם וְרוּחָם הֵם. בִּהְיוֹתוֹ לְשַׁר הַשָּׁרִים לֹא חָדַל מֵהֲגוֹת בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְהֶחֱלִיף מִכְתָּבִים עִם כָּל חַכְמֵי הַדּוֹר וַיִּתְמְכֵם בְּיָד רְחָבָה, וְסוֹפְרִים הָיוּ לוֹ, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ תָּמִיד וַיִּכְתְּבוּ סִפְרֵי מִשְׁנֶה וְתַלְמוּד (כִּי אָז לֹא הָיָה עוֹד הַדְּפוּס נוֹדָע בְּעוֹלָם) וְאֶת הַסְּפָרִים נָתַן בְּמַתָּנָה לַתַּלְמִידִים שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִקְנוֹת מִשֶּׁלָּהֶם וְגַם קָנָה סְפָרִים הַרְבֵּה, וְכָל מִי שֶׁרָצָה שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ אוּמְנוּתוֹ, הֶחֱזִיק רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּיָדוֹ, וְגַם הִסְפִּיק שֶׁמֶן זַיִת לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. וְהוּא בְעַצְמוֹ חִבֵּר סֵפֶר “מְבוֹא־הַתַּלְמוּד” לְהוֹרוֹת בְּשִׁטָּה מִסֻדָּרָה אֶת דַּרְכֵי הַתַּלְמוּד וְעוֹד סְפָרִים בְּדִבְרֵי מְלִיצָה וְשִׁיר, אוּלָם בִּמְלֶאכֶת הַשִּׁיר לֹא הִצְלִיחַ, כִּי כִשְׁרוֹן מְשׁוֹרֵר לֹא הָיָה לוֹ.

23. גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָה וְהַשִּׁיר הָיָה בֶן דּוֹרוֹ, אֲבִי מְשׁוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרָד – רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶּן יְהוּדָה אִבְּן־גַּבִּירוֹל (951–1002 אחב"ש). הַמְּשׁוֹרֵר הָאַבִּיר הַזֶּה עוֹד בִּימֵי יַלְדוּתוֹ סָבַל עֹנִי וְלַחַץ, וּמֵאַהֲבָתוֹ אֶת הַחָכְמָה וְהַשִּׁיר הָגָה בָהֶם יוֹמָם וָלַיִל וְלֹא יָדַע מְאוּמָה מִשִּׂמְחַת הַתֵּבֵל וּמִמַּנְעַמֶּיהָ, וְרוּחַ יָגוֹן לָבְשָׁה אוֹתוֹ תָּמִיד. בִּהְיוֹתוֹ עוֹד צָעִיר לְיָמִים הִרְגִּישׁ אֶת כָּל כֹּחוֹ בְּמַמְלֶכֶת הַשִּׁיר עַד כִּי לֹא נֶחְשַׁב לוֹ לִיְהִירוֹת מַה שֶׁהֵעִיד עַל עַצְמוֹ:

אֲנִי הַשָּׁר, וְהַשִּׁיר לִי לְעָבֶד;

אֲנִי כִנּוֹר לְכָל שָׁרִים וְנוֹגְנִים;

וְגֵוִי יַהֲלֹךְ עַל הָאֲדָמָה,

וְרוּחִי תַעֲלֶה עַל הָעֲנָנִים.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה קָרָא הַמְּשׁוֹרֵר הַצָּעִיר הַזֶּה לְאֵבֶל, בְּאָמְרוֹ:

מְלִיצָתִי בְּדַאֲגָתִי הֲדוּפָה

וְשִׂמְחָתִי בְּאַנְחָתִי דְחוּפָה…

24. כִּי גַלְמוּד הָיָה בַתֵּבֵל בְּאֵין אוֹהֵב וָרֵעַ וּבְאֵין תּוֹמֵךְ וּמוֹשִׁיעַ. עַל פִּי אֵיזֶה מִקְרֶה נוֹדַע הָעֶלֶם הַנִּפְלָא הַזֶּה לְנָדִיב אֶחָד מִבְּנֵי עַמּוֹ, אֲשֶׁר הָיָה שַׂר לְכַלִּיף סַרַגּוֹסָה, יְקוּתִיאֵל אִבְּן־חַסַן שְׁמוֹ. וַיְּרַחֵם יְקוּתִיאֵל עַל הָעֶלֶם וַיַּאַסְפֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּחְזֵק בְּיָדוֹ לִלְמֹד חָכְמָה וָדָעַת. וַתִּקְשַׁר נֶפֶשׁ הַמְּשׁוֹרֵר בְּנֶפֶשׁ אִישׁ חַסְדּוֹ וַתָּסַר מֵעָלָיו רוּחוֹ הַכֵּהָה. אוּלָם לֹא אָרְכוּ יְמֵי אָשְׁרוֹ, כִּי כַּעֲבֹר שָׁנָה נִרְצַח יְקוּתִיאֵל וַיָמֹת. הָאָסוֹן הַזֶּה הִדְאִיב מְאֹד אֶת נֶפֶשׁ רַבִּי שְׁלֹמֹה וַיּוֹסֵף יָגוֹן עַל יְגוֹנוֹ עַד כִּי חָשַׁךְ הָעוֹלָם בַּעֲדוֹ, וְאֶת מְרִי שִׂיחוּ שָׁפַךְ בְּקִינָה אֲיוּמָה פּוֹלַחַת לֵב, וְהִנְנוּ נוֹתְנִים בָּזֶה מִקְצָתָהּ:

בִּימֵי יְקוּתִיאֵל אֲשֶׁר נִגְמָרוּ

אוֹת כִּי שְׁחָקִים לַחֲלֹף יֻצָּרוּ…

אֶרְאֶה פְנֵי תֵּבֵל, יְדִידַי, זוֹעֲפִים,

יִתְנַכְּרוּ אֵלַי וְלֹא נִכָּרוּ,

עַל כֵּן שְׁעוּ מִנִּי, אֲמָרֵר בַּבֶּכִי.

מַה תִּקְצְפוּ עָלַי וּמַה תִּגְעָרוּ?

אַל תִּשְׁאֲלוּ עַל מַה שְׂפָתַי צָלְלוּ,

כִּי מֵעָלֵי רֹאשִׁי צְלָלִים סָרוּ,

אָבַד יְקוּתִיאֵל, אֲשֶׁר הָאוֹבְדִים

בּוֹ עָתְקוּ חַיִל וְגַם גָּבָרוּ!

25. מַחְסֹר וָעֹנִי הָיוּ נַחֲלַת הַמְּשׁוֹרֵר הַזֶּה כָּל יָמָיו, וְאַךְ הַחָכְמָה וְהַשִּׁירָה הָיוּ שַׁעֲשׁוּעָיו. לִפְעָמִים, כַּאֲשֶׁר דָּאֲבָה נַפְשׁוֹ, כִּי בְּכָל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים לֹא מָצָא בַמֶּה לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ הִתְגַנֵּב הָרַעְיוֹן בְּלִבּוֹ: אוּלַי בֶּאֱמֶת שָׁוְא הִיא הַחָכְמָה וְהֶבֶל הַשִּׁירָה. אַךְ כְּרֶגַע הִתְנַחֵם וַיֹאמַר:

אֵיךְ אֶעֱזֹב חָכְמָה? – וְרוּחַ אֵל

כָּרַת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶיהָ.

אוֹ תַעֲזֹב אוֹתִי? – וְהִיא כָאֵם

לִי, וַאֲנִי יֶלֶד זֻקֶניהָ.

26. בְּסִפְרוֹ “מְקוֹר חַיִּים” אֲשֶׁר כָּתַב בְּפִּילוֹסוֹפִיָּה בִּלְשׁוֹן עֲרָב הֵאִיר אֶת עֵינֵי כָּל חַכְמֵי הַתֵּבֵל בִּימֵי הַבֵּינַיִם, אַךְ עַד יָמֵינוּ אֵלֶּה לֹא נוֹדַע, כִּי רַבִּי שְׁלֹמֹה הָיָה מְחַבְּרוֹ. מֵאֵיזוֹ סִבָּה שִׁנּוּ הַמַּעְתִּיקִים אֶת שֵׁם הַמְּחַבֵּר לְשֵׁם אֲבִיצִיבְרוֹן, וְרַק בִּזְמַנֵּנוּ קָם רַבִּי שְׁלֹמֹה מוּנְק וַיּוֹכִיחַ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, כִּי אֲבִיצִיבְרוֹן הוּא רַב שְׁלֹמֹה אִבְּן־גַבִּירוֹל.

רַבִּי שְׁלֹמֹה אִבְּן־גַּבִּירוֹל כָּתַב תְּפִלּוֹת רַבּוֹת, אֲשֶׁר נִתְקַבְּלוּ בֵּין אַחֵינוּ הַסְּפָרָדִים לְאָמְרָם בִּימֵי מוֹעֵד. מִשִּׁירֵי תְּפִלּוֹתָיו נִשְׁמַע הֵד אֶנְקַת עַמֵּנוּ הַנּוֹדֵד, קוֹל צִיּוֹן הַשְּׁדוּדָה הַמִּתְאַבֶּלֶת עַל בָּנֶיהָ, אֲשֶׁר הֵם

"מְחוּצִים, לְחוּצִים – סוֹבְלֵי מַעְמָס;

בְּזוּזִים גְּזוּזִים – נְתוּנִים לְמְרְמָס".

וּבְמַר רוּחַ יִתְאוֹנֵן: “עַד אָנָה יְיָ אֶזְעַק חָמָס?!”

בְּיִחוּד הִגְדִּיל רַבִּי שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת בְּ“שִׁיר הַיִּחוּד”, אֲשֶׁר בּוֹ הוֹדִיעַ אֶת גְּדֻלַּת יְיָ וְאַחְדּוּתוֹ. אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה נוֹהֲגִים לִקְרֹא בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחַר תְּפִלַּת “כָּל נִדְרֵי”.

27. גַּם רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד תָּמַךְ לִפְרָקִים בִּידֵי הַמְּשׁוֹרֵר וַיַּחֲלֵף עִמּוֹ מִכְתָּבִים. אַךְ רַק יָמִים מְעַטִּים הָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כִּי רַבִּי שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר רוּחוֹ הָיְתָה לַהֶבֶת אֵשׁ, לֹא יָכוֹל לְהַסְתִּיר בְּלִבּוֹ אֶת דַּעְתּוֹ עַל דְּבַר אִי־כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד בְּחָכְמַת הַשִּׁיר. וַיִּחַר הַדָּבָר לְרַבִּי שְׁמוּאֵל מְאֹד. אוּלָם אִם לֹא כִבֵּד רַבִּי שְׁלֹמֹה אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל כִּמְשׁוֹרֵר, כִּבְּדָהוּ מְאֹד בְּעַד שְׁאַר מַעֲלוֹתָיו הָרַבּוֹת. הַהַגָּדָה תְּסַפֵּר, כִּי מְשׁוֹרֵר אֶחָד עֲרָבִי קִנֵּא בְּרַבִּי שְׁלֹמֹה הַמְּשׁוֹרֵר הָעִבְרִי וַיְרַצְחֵהוּ נֶפֶשׁ וַיִּקְבְּרֵהוּ בְשָׂדֵהוּ. וְהִנֵּה מִן הַקֶּבֶר עָלְתָה תְּאֵנָה נִפְלָאָה בְּגָדְלָהּ, בְּיַפְיָהּ וּבְפִרְיָהּ, וַיִּתְפַּלְּאוּ כָּל רוֹאֵי הַתְּאֵנָה וַיַּחְקְרוּ וַיִּדְרְשׁוּ, וַיִּוָּדַע, כִּי תַּחְתֶּיהָ קֻבַּר הַמְּשׁוֹרֵר הָעִבְרִי. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיִּתְלוּ אֶת הָרוֹצֵחַ, וְאֶת עַצְמוֹת רַבִּי שְׁלֹמֹה הוֹצִיאוּ וַיִּקְבְּרוּן בְּכָבוֹד גָּדוֹל בְּקֶבֶר יִשְׂרָאֵל.

28. בַּיָּמִים הָהֵם חַי רַבִּי יוֹנָה אִבְּן־גַּ’נַּאח, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא קָם לְפָנָיו בְּחוֹקְרֵי הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית. הוּא בִקֵּר אֶת דִּבְרֵי חַכְמֵי הַלָּשׁוֹן אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו בְּלִי מַשּׁוֹא פָנִים, אֲבָל לֹא מָנַע מֵהֶם כָּבוֹד בְּעַד כַּוָּנָתָם הָרְצוּיָה. וּבְדַבְּרוֹ עַל רַבִּי יְהוּדָה חַיּוּג הוּא אוֹמֵר: "חָלִילָה לִי לְכַסּוֹת אוֹרוֹ, לַחְמֹס אוֹתוֹ וּלְהַפְחִית מַעֲלָתוֹ, אַךְ כְּבָר אָמַר הֶחָכָם: “אֱהֹב אֶת אֲרִיסְטוֹ⁴, אֱהֹב אֶת אַפַּלְטוֹן, וְאֶת הָאֱמֶת – יוֹתֵר מִכֻּלָּם”.

אוּלָם רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד, מִקִּנְאָתוֹ לְתוֹרַת רַבּוֹ רַבִּי יְהוּדָה חַיּוּג, דִּבֵּר עִם רַבִּי יוֹנָה קָשׁוֹת וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו בּוּז וְלָעַג; וְרַבִּי יוֹנָה וְאַנְשֵׁי חֶבְרָתוֹ עָנוּ אוֹתוֹ גַם הֵם דְּבָרִים קָשִׁים, וַתְּהִי שִׂנְאָה נִצַּחַת בֵּין שְׁנֵי הַחֲכָמִים הָהֵם וְאַנְשֵׁי בְּרִיתָם כָּל הַיָּמִים.

רַבִּי יוֹנָה לֹא אָהַב אֶת הַפִּלּוּסוֹפִיָּה, הָעוֹסֶקֶת בְּחֵקֶר אֱלֹהַּ וְדוֹרֶשֶׁת בְּסוֹד מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית: אֵיךְ בָּרָא יְיָ אֶת עוֹלָמוֹ מֵאַיִן; כִּי רָאָה רַבִּי יוֹנָה, כִּי אַחֲרֵי כָּל הַחֲקִירוֹת וְהַיְגִיעוֹת אֲשֶׁר יָגְעוּ הַפִּלּוּסוֹפִים עוֹד הַשְּׁאֵלָה בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, וְהַחוֹקְרִים מְאַבְּדִים אֶת כֹּחָם וּזְמַנָּם בְּלִי תּוֹעֶלֶת, – וְעַל כֵּן יָעַץ כִּי טוֹב לוֹ לְאָדָם לַעֲסוֹק בְּדָבָר שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד עַל אֲמִתָּתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת הַבּוֹרֵא בְּתָם לֵבָב.

29. רַבִּי יוֹנָה הָיָה הָרִאשׁוֹן בֵּין חוֹקְרֵי כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר עָרַב אֶת לִבּוֹ לֵאמֹר, כִּי בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת בַּתַּנַּ"ךְ תֶּחְסַרְנָה מִלּוֹת אֲחָדוֹת אוֹ הִתְחַלְּפוּ בַאֲחֵרוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ הַלּוֹמְדִים מִסְתַּפְּקִים בִּמְקוֹמוֹת הָהֵם בְּפֵרוּשִׁים דְּחוּקִים וּדְרָשׁוֹת, שֶׁאֵינָן לְרוּחַ הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, אַךְ הוּא לֹא אָבָה לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם, וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה נְתַנוּהוּ שׂוֹנְאָיו לְכוֹפֵר וּמִין. רַבִּי יוֹנָה בְּעַצְמוֹ הִתְאוֹנֵן עַל בְּנֵי דּוֹרוֹ, הָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד לְבָד, שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים לְאֶפִּיקוֹרְסִים אֶת כָּל הָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הַלָּשׁוֹן וְחֵקֶר כִּתְבֵי הַקֹּדֶּשׁ.

הוּא כָתַב סְפָרִים רַבִּים גַּם בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה וּמִמֶּנָּה מָצָא לַחְמוֹ, אַךְ עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הָיָה בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם שָׁקַּדּ בְּהַתְמָדָה רַבָּה וּבְחֵשֶׁק עָז יוֹמָם וָלַיְלָה.

30. עוֹד חָכָם גָּדוֹל וְחָסִיד נִפְלָא חַי בַּיָּמִים הָהֵם, הוּא רַבֵּנוּ בְּחַיַּי הַדַּיָּן, אִבְּן־פַּקוֹדָה. הוּא שָׂם לִבּוֹ לַחְקֹר מָה הֵנָּה הַמִּצְוֹת הַמּוּסָרִיּוֹת, אֲשֶׁר יְתַקֵּן בָּהֶן הָאָדָם אֶת נַפְשׁוֹ וְהִגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הָאֶפְשָׁרִית, וּפְרִי חֲקִירָתוֹ הֶעֱלָה בְסִפְרוֹ “חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת”. הַסֵּפֶר הַזֶּה הָיָה כָּתוּב עַרְבִית וְנֶעְתַּק מֵעַרְבִית לְעִבְרִית וְגַם לִשְׂפַת יְהוּדִית־אַשְׁכְּנַזִּית וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָסְקוּ בוֹ בְּחֵפֶץ רָב, וַיְהִי הַסֵּפֶר הַזֶּה לָהֶם לְמוֹרֶה דֶּרֶךְ בַּחַיִּים וּלְשַׁעֲשׁוּעִים בְּעָנְיָם.

אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד (986 אחב"ש), הָיָה רַבִּי יוֹסֵף בְּנוֹ לְמִשְׁנֶה תַּחְתָּיו לְהַכַּלִּיף בַּדִּיס.

ד. רַבִּי יוֹסֵף הַנָּגִיד.    🔗

31. רַבִּי יוֹסֵף הָיָה יְפֵה תֹאַר וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְחָכְמָה וּנְדִיבוּת. אָבִיו הַשִּׂיא לוֹ אִשָּׁה אֶת בַּת אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים, כִּי יָפֶה הָיָה בְעֵינָיו לָקַחַת לִבְנוֹ בַּת תַּלְמִיד חָכָם מִקַּחַת בַּת שַׂר וְעָשִׁיר. אֶפֶס הוּא לֹא יָדַע לְנַהֵל אֶת הַמִּשְׂרָה בִּזְהִירוּת כְּרַבִּי שְׁמוּאֵל אָבִיו. רַבִּי שְׁמוּאֵל יָדַע לְהִתְהַלֵּךְ בְאַהֲבָה וָחֵן עִם כָּל פְּקִידֵי הַמַּמְלָכָה הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ וְהָיָה עָנָיו וְנוֹחַ לַכֹּל וְסוֹלֵחַ גַּם לַעֲוֹן אוֹיְבָיו. הַהַגָּדָה תְּסַפֵּר, כִּי פַּעַם אַחַת הָלַךְ הַכַּלִּיף יַחַד עִם רַבִּי שְׁמוּאֵל, וְעַרְבִי אֶחָד קַנָּאִי יָצָא וַיְקַלֵּל אֶת הַמִּשְׁנֶה הַיְּהוּדִי. רַבִּי שְׁמוּאֵל לֹא שָׁת לִבּוֹ לַמְּקַלֵּל, אַךְ הַכַּלִּיף כָּעַס מְאֹד וַיֹאמֶר לְרַבִּי שְׁמוּאֵל: צַוֵּה וְיִכְרְתוּ אֶת לְשׁוֹן הַנָּבָל הַזֶּה, וְלֹא יוֹסִיף עוֹד לְקַלְלֶךָ. בְּשׁוּב רַבִּי שְׁמוּאֵל הַבַּיְתָה שָׁלַח לִדְרֹשׁ אַחַר הָעַרְבִי לָדַעַת מִי הוּא וּמָה מַּצָּבוֹ. וַיְהִי כִּי נוֹדַע לוֹ, כִּי אִישׁ עָנִי הוּא וְיִשְׁלַח לוֹ נִדְבַת כֶּסֶף וַיַּחֲזֵק בּוֹ. כַּעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן עָבַר עוֹד הַפַּעַם הַכַּלִּיף עִם רַבִּי שְׁמוּאֵל עַל פְּנֵי בֵית הָעַרְבִי הַהוּא, וַיֵּצֵא הָעַרְבִי וַיְבָרֶךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה וַיְהַלְלֵהוּ. וַיֹּאמֶר הַכַּלִּיף: הֲלֹא צִוִּיתִי אָז לִכְרֹת לְשׁוֹנוֹ… וַיַּעַן רַבִּי שְׁמוּאֵל: אֶת פְּקֻדָּתְךָ מַלְכִּי עָשִׂיתִי: הִנֵּה כָרַתִּי מִפִּיו אֶת לְשׁוֹנוֹ הָרָעָה וָאָשִׂים לוֹ תַּחְתֶּיהָ לָשׁוֹן טוֹבָה. כֵּן נִזְהָר רַבִּי שְׁמוּאֵל מֵהַפְּקִיד פְּקִידִים גְּדוֹלִים בַּמַּמְלָכָה מִבְּנֵי עַמּוֹ. אָכֵן הוּא אָהַב אֶת אֶחָיו וְעַל טוֹבָתָם שָׁקַד לַיְלָה וָיוֹם, אַךְ חָכְמָתוֹ עָמְדָה לוֹ לַעֲצֹר בְּעַד אַהֲבָתוֹ לִפְעָמִים לַמַּעַן לֹא יָבִיא בְּאַהֲבָתוֹ רָעָה תַּחַת טוֹבָה. לֹא כֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵף: הוּא הִתְחַנֵּךְ מִנְּעוּרָיו כְּבֶן אֲצִילִים וּמַחְסוֹר וָרִישׁ לֹא יָדַע מֵעוֹדוֹ וְעַל כֵּן לֹא יָדַע לְהִכָּנַע. מֵאַהֲבָתוֹ אֶת בְּנֵי עַמּוֹ נָתַן עֲלֵיהֶם כָּל הַמִּשְׂרוֹת הַגְּבוֹהוֹת בַּמְּלוּכָה, וּבָזֶה הִגְדִּיל מְאֹד אֶת קִנְאַת הָעַרְבִים עַם הָאָרֶץ אֲשֶׁר רָאוּ כִּי הַיְּהוּדִים יִשְׁלְטוּ בָּהֶם. גַּם אַרְמוֹנוֹ הָיָה מְפֹאָר וּמְקֻשָּׁט כְּאַרְמוֹן מֶלֶךְ וַיִּנְהַג אֶת נְשִׂיאוּתוֹ בָּרָמָה. וְיִשְׁכַּח, כִּי בְתוֹךְ עַם זָר וּבְאֶרֶץ זָרָה מוֹשָׁבוֹ.

32. אָז הֵחֵלּוּ מַלְשִׁינִים לְהוֹצִיא אֶת דִּבָּתוֹ רָעָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר מֵת יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר הִלְשִׁינוּ עַל רַבִּי יוֹסֵף כִּי הוּא שָׂם מָוֶת בְּמַאֲכָלוֹ. וְאַף כִּי לֹא הֶאֱמִין הַכַּלִּיף לְדִבְרֵי הַמַּלְשִׁינִים, אֲבָל צֵל חֲשַׁד הִתְגַנֵּב בְּלִבּוֹ, כִּי אֵין לֵב הַמִּשְׁנֶה הַיְּהוּדִי תָּמִים עִמּוֹ.

בַּדִּיס מֶלֶךְ גְּרַנַּדָה הָיָה מִשֶּׁבֶט הַבֶּרְבֶּרִים וַיָּגָר מִפְּנֵי הָעַרְבִים פֶּן יִרְצְחוּהוּ נֶפֶשׁ, כִּי שִׂנְאָה עַזָּה הָיְתָה בֵין הָעַרְבִים וּבֵין הַבֶּרְבֶּרִים. וַיְהִי הַיּוֹם וַיְּגַל בַּדִּיס אֶת אֹזֶן רַבִּי יוֹסֵף, כִּי בְדַעְתּוֹ לַהֲרֹג אֶת כָּל הָעֲרָבִים יוֹשְׁבֵי גְּרַנַּדָה בְּיוֹם חַגָּם, כִּי כַּאֲשֶׁר יֵאָסְפוּ יַחַד בְּבֵית תְּפִלָּתָם וְשָׁלַח עֲלֵיהֶם אֶת אַנְשֵׁי חֵילוֹ וְהִכּוּם כֻּלָּם לְפִי חָרֶב. וַיִּשְׁתּוֹמֵם רַבִּי יוֹסֵף לְמִשְׁמַע אָזְנָיו וְיֹאמַר: חָלִילָה לַאדֹנִי מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי אָז יָקוּמוּ כָּל הָעַרְבִים לִנְקֹם מִמְּךָ נִקְמַת אֲחֵיהֶם וְלֹא יַשְׁאִירוּ לְךָ פְּלֵיטָה. אוּלָם בַּדִּיס לֹא אָבָה שְׁמוֹעַ לַעֲצָתוֹ, וַיְהִי כִרְאוֹת יוֹסֵף כִּי הֶחֱלִיט הַמֶּלֶךְ לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּר וַיִּשְׁלַח אֶל זִקְנֵי הָעַרְבִים וַיְגַל אֶת אָזְנָם חֶרֶשׁ, כִּי סַכָּנָה נִשְׁקָפָה לָהֶם אִם יִתְאַסְּפוּ בְּיוֹם חַגָּם בְּבֵית תְּפִלָּתָם. וַיְהִי כְּבוֹא יוֹם חַגָּם וַיֵּשְׁבוּ כָּל הָעַרְבִים אִישׁ בְּבֵיתוֹ וַעֲצַת הַמֶּלֶךְ הוּפָרָה. וַיָּבֶן הַכַּלִּיף, כִּי גִּלָּה יוֹסֵף אֶת סוֹדוֹ, וַיַּהֲפֹך לִבּוֹ לִשְׂנֹוא אוֹתוֹ. וַיְהִי כִּי נוֹדַע לְהַבֶּרְבֶּרִים, כִּי סָרָה אַהֲבַת בַּדִּיס מֵהַמִּשְׁנֶה הַיְּהוּדִי, וַיָּפִיצוּ בָעָם דִּבְרֵי שִׁטְנָה עַל רַבִּי יוֹסֵף וְכָל עַמּוֹ. וְהַמְּשׁוֹרְרִים הַבֶּרְבֶּרִים הֵעִירוּ בְשִׁירֵיהֶם רוּחַ קִנְאָה בַּיְּהוּדִים, כִּי יָדָם תִּמְשֹׁל בַּכֹּל, וְהֵם אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, וְהַמַּחֲמֶדִים הַמַּאֲמִינִים הָיוּ לָהֶם לַעֲבָדִים.

33. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ בִּגְבוּל גְּרַנַּדָה גְּדוּדֵי אַלְמִינְרָה, אֲשֶׁר הָיְתָה צָרָה לִגְרַנַּדָה, וַיֹּאמְרוּ הַבֶּרְבֶּרִים: אֵין זֹאת, כִּי אִם יוֹסֵף קָרָא אֶת אוֹיְבֵינוּ לְהִלָּחֶם בָּנוֹ. וְיִתְנַפֵּל הֶהָמוֹן עַל אַרְמוֹן רַבִּי יוֹסֵף בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיַּהַרְגוּהוּ(996) וְעִמּוֹ עוֹד רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל, וַיַּהַרְסוּ אֶת בָּתֵּיהֶם, וְרַק מְתֵי מִסְפָּר נִמְלְטוּ וַיִּבְרְחוּ לָאֲרָצוֹת הַקְּרוֹבוֹת, וְגַם אֵשֶׁת רַבִּי יוֹסֵף וּבְנָהּ הַקָּטָן עֲזַרְיָה נִמְלְטוּ מִגְּרַנַּדָּה; וְאַךְ אַחֲרֵי עֲבֹור שָׁנִים אֲחָדוֹת הֵחֵלּוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ עוֹד הַפַּעַם.

ה. הָרִי“ף וְרַשִׁ”י.    🔗

34. בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי מֵאוֹת שָׁנָה (אחב"ש 950–1150) הִרְבְּתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹוד אֶת עֲבוֹדַת הָרוּחַ וַתַּעַשׂ גְּדוֹלוֹת בַּתּוֹרָה, בְּחָכְמָה וּבְשִׁיר עַל יְדֵי אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, אֲשֶׁר יִתְרוֹמְמוּ לְעֵינֵינוּ כַּעֲנָקִים וְיַפְלִיאוּ אוֹתָנוּ, נֶכְדֵי נֶכְדֵיהֶם, וִיעוֹרְרוּ בָנוּ רִגְשֵׁי קֹדֶשׁ, רִגְשֵׁי כָבוֹד וְאָהֲבָה. בְּפֶרֶק שֶׁלִּפְנֵי זֶה סִפַּרְנוּ עַל דְּבַר הַחֲכָמִים, אֲשֶׁר הִצְטַיְּנוּ בְּפִלּוּסוּפִיָּה וּבְשִׁיר. אָמְנָם בִּדְבָרִים הָאֵלֶּה הָיוּ הָעַרְבִים מוֹרֵיהֶם, אַךְ הֵם לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּתוֹרַת מוֹרֵיהֶם לְבַד, כִּי אִם הוֹסִיפוּ הַרְבֵּה עַל מָה שֶׁקִּבְּלוּ מֵהֶם, עַד כִּי נֶחְשְׁבוּ לְבוֹרְאֵי הַחָכְמָה. הַחֲכָמִים הָהֵם עָסְקוּ גַם בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד, אֲבָל לֹא הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת בָּהּ וְלֹא חִדְשׁוּ בָהּ רַק מְעָט. אוּלָם הָיוּ חֲכָמִים אֲשֶׁר שָׂמוּ לָהֶם אֶת הָעֵסֶק בְּתַלְמוּד לְעִקָּר וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת שָׂמוּ לְטָפֵל, אוֹ כִּי לֹא עָסְקוּ בָהֶם כְּלָל, וַיַּעַסְקוּ רַק בְּתַלְמוּד לְבָד.

35. הַגָּדוֹל בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי (944–1034 אחב"ש) מִמְּדִינַת פֶס אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָא. הֶחָכָם הַזֶּה רָאָה כִּי רַבִּים עָזְבוּ אֶת הַתַּלְמוּד וַיַּחְדְּלוּ מֵהָגוֹת בּוֹ וַיִּסְתַּפְּקוּ אַךְ בְּסִפְרֵי הַהֲלָכוֹת הַקְּצוּבוֹת, וַיְקַנֵּא רַבִּי יִצְחָק לְסִפְרֵי הַתַּלְמוּד וַיְחַבֵּר סֵפֶר הֲלָכוֹת חָדָשׁ, אֲשֶׁר יַזְכִּיר תָּמִיד לַהוֹגֶה בּוֹ, כִּי הַתַּלְמוּד הוּא מְקוֹרוֹ. כָּל סִפְרוֹ כָּתוּב בְּסֵדֶר הַתַּלְמוּד וְסִגְנוּנוֹ. וּבְלִי סָפֵק הָיָה חֵפֶץ רַבִּי יִצְחָק, כִּי יִלְמְדוּ הַתַּלְמִידִים בָּרִאשׁוֹנָה אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְאַחֲרֵי כֵן יַחְזְרוּ עַל תַּלְמוּדָם מִתּוֹךְ סִפְרוּ וְלָמְדוּ מִתּוֹכוֹ אֶת פְּסַק הַהֲלָכָה.

בַּסֵּפֶר הַזֶּה הַנִּקְרָא בְשֵׁם “הֲלָכוֹת אַלְפַסִּי” קָנָה לוֹ רַבִּי יִצְחָק שֵׁם גָּדוֹל, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה נֶחְשָׁב כְּאַחַד מִשְּׁלֹשָׁה עַמּוּדֵי הַהוֹרָאָה (הָרִי“ף, הָרַמְבָּ”ם וְהָרָא"שׁ) שֶׁעֲלֵיהֶם סוֹמְכִים כָּל מוֹרֵי הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל.

36. מִפְּנֵי מְהוּמוֹת הַמִּלְחָמוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בָּרַח רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי וַיִּתְיַשֵּׁב בִּסְפָרַד (1019 אחב"ש), וְכָל קְהִלּוֹת סְפָרַד מִנּוּהוּ לְרֹאשׁ כָּל הָרַבָּנִים. וְתַלְמִידִים רַבִּים נָהֲרוּ אֶל יְשִׁיבָתוֹ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו. רַבָּנֵי סְפָרַד קִנְּאוּ בוֹ מְאֹד, בִּרְאוֹתָם, כִּי מֵאוֹרוֹ הַגָּדוֹל כֵּהָה אוֹרָם; וַיָּרִיבוּ עִם רַבִּי יִצְחָק וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַקְטִין עֶרְכּוֹ, וּמַה גַם כִּי הֵם הָיוּ חֲכָמִים גַּם בְּפִלּוּסוּפִיָּה, וְהוּא לֹא יָדַע בָּהּ מְאוּמָה. וּבְכֵן לֹא מָצָא רַבִּי יִצְחָק מְנוּחָה גַּם בְּאֶרֶץ מִקְלָטוֹ, וְאוּלַי זֹאת הָיְתָה הַסִּבָּה, כִּי נָדַד מִקּוֹרְדוֹבָה לִגְרַנַּדָּה וּמִשָּׁם לְלוּצִינָא.

37. הַגָּדוֹל בֵּין מְרִיבָיו הָיָה רַבִּי יִצְחָק אַלְבְּלַי, אֲשֶׁר הָיָה שַׂר גָּדוֹל בְּמַלְכוּת שִׁבִּילִיָּה (966–1025 אחב"ש). וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָלָה אַלְבְּלַי וַיֵּדַע כִּי קָרוֹב קִצּוֹ, וַיִּנָחֵם עַל אֲשֶׁר רָדַף אֶת אַלְפַסִּי; וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְבָרוּךְ, אֲשֶׁר הָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְצַוֵּהוּ לֵאמֹר: בְּמוֹתִי תֵּלֵךְ אֶל רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי וְאָמַרְתָּ לוֹ, כִּי נִחַמְתִּי עַל הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ, וְהִנְנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ, כִּי יִסְלַח לִי וְיָשִׂים עֵינוֹ עָלֶיךָ, לְהַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. וַיַעַשׂ הַבֵּן כְּמִצְוַת אָבִיו, וְרַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי קִבְּלוֹ בְאַהֲבָה וַיְאַמְּצֵהוּ כְּבֵן לוֹ.

עַל מַצֶּבֶת רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי כָּתַב רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי⁵ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: הָרִים בְּיוֹם סִינַי לְךָ רָעָשׁוּ,

כִּי מַלְאֲכֵי הָאֵל בְּךָ פָּגָשׁוּ,

וַיִּכְתְּבוּ תוֹרוֹת בְּלוּחוֹת לִבֶּךָ,

וּצְבִי כְתָרֶיהָ לְךָ חָבָשׁוּ.

לֹא עָצְרוּ כֹחַ נְבוֹנִים לַעֲמֹד,

לוּלֵא תְבוּנוֹת מִמְּךָ דָּרָשׁוּ.

מִלְּבַד סִפְרוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר כָּתַב הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ בְּהַעֲמִידוֹ תַלְמִידִים רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד.

38. וּבְעֵת אֲשֶׁר הִגְדִּיל רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי לַעֲשׂוֹת בַּהֲפִיצוֹ אֶת חָכְמַת הַתַּלְמוּד בֵּין אֶחָיו יוֹשְׁבֵי סְפָרָד. הוֹאִיל בֶּן דּוֹרוֹ, רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי אוֹ רַשִׁ"י (971–1036 אחב"ש) לְהַרְבִּיץ תּוֹרָה בְּצָרְפַת. וְעוֹד הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בְּפָרְשׁוֹ אֶת הַמִּקְרָא וְהַתַּלְמוּד בְּפֵרוּשׁ קָצֵר וְנִפְלָא, אֲשֶׁר הָיָה לְעֵינַיִם לְכָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. מִלְּבַד זֶה הָיָה אִישׁ קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, וּבַעַל נֶפֶשׁ עֲדִינָה וְזַכָּה. וְאַף כִּי הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לְבַקֵּר אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹתָיו וַחֲבֵרָיו וְלַחֲלֹק עֲלֵיהֶם, הִנֵּה תָּמִיד חָלַק לָהֶם כָּבוֹד גָּדוֹל וּדְבָרָיו נֶאֱמָרִים תָּמִיד בְּנַחַת וּבְהַכְנָעָה וּתְמִימוּת נִפְלָאָה, אֲשֶׁר מֵהֶם נִרְאֶה אֶת טוּב לְבָבוֹ וְטָהֳרַת נָפְשׁוֹ. וְגַם עִם הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה דִּבֵּר בַּעֲנָוָה כְּתַלְמִיד הַמְּדַבֵּר עִם הָרַב וְלֹא רָצָה לָקַחַת גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ לְהוֹרוֹת בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים וּלְהַכְרִיחַ אֶת אֲחֵרִים שֶׁיַּסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ, אַף שֶׁדְּבָרָיו הָיוּ נִשְׁמָעִים בְּכָל מָקוֹם. אֶת כָּל אָדָם דָּן לְכַף זְכוּת, וְאַף עַל פִּשְׁעֵי עַצְמוֹ לֹא כִסָּה, וְאִם טָעָה בְדָבָר לֹא בֹושׁ מֵהַגִּיד, כִּי טָעָה, אוֹ אִם לֹא יָדַע, אָמַר בְּתָם לִבּוֹ: “לֹא יָדַעְתִּי פֵרוּשׁוֹ”. הוּא צִוָּה לִרְדֹּף אַחַר הַשָּׁלוֹם מְאֹד, בִּפְרָט אַחֲרֵי רְאוֹתוֹ, כִּי הַגְּזֵרוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְחַדְּשׁוֹת עַל עַמּוֹ וְאֵין שָׁלוֹם לָהֶם מִפְּנֵי הַצָּרִים אוֹתָם מִבַּחוּץ. פֵּרוּשׁוֹ, הַכָּתוּב בִּדְבָרִים קְצָרִים וּבְשָׂפָה קַלָּה, יָקָר וְנִפְלָא הוּא, כִּי טוֹב הוּא לְמַתְחִילִים וְגַם לְזִקְנֵי הַחֲכָמִים, כִּי הִשְׂכִּיל רַבִּי שְׁלֹמֹה לְיַשֵּׁב קוּשְׁיוֹת עֲצוּמוֹת בְּמִלָּה אַחַת הַנֶּאֱמָרָה כְמוֹ לְתֻמָּהּ. וְכָל הַהוֹגֶה בִּדְבָרָיו בְּשׂוּם לֵב יִמְצָא פְּנִינִים מְפֻזָּרִים בָּהֶם עַל כָּל צַעַד וְצָעַד. רַבִּי שְׁלֹמֹה נוֹלַד לְאָבִיו יִצְחָק בְּעִיר טְרוּאַ אֲשֶׁר בְּצָרְפַת הַצְּפוֹנִית וְשָׁם הִתְנַהֵג בְּרַבָּנוּת, וְשָׁם קָבַע יְשִׁיבָתוֹ.

39. מִגֹדֶל חֲבִיבוּתוֹ שֶׁהָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה חָבִיב עַל עַמּוֹ, תָּלוּ בּוֹ סִפּוּרֵי הַגָּדוֹת נִפְלָאוֹת. הַהַגָּדָה תְּסַפֵּר, כִּי רַבִּי יִצְחָק אָבִיו הָיָה סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹא אֵלָיו שַׂר גָּדוֹל לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ אֶבֶן טוֹבָה לְפָאֵר בָּהּ אֶת פִּסְלוֹ וְלֹא אָבָה רַבִּי יִצְחָק לִמְכֹּר מִסְּחוֹרָתוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה. וַיִּשְׁלַח הַשָּׁר אֵלָיו אִישׁ בְּעָרְמָה וַיֹּאמֶר לוֹ: לְכָה וְנִסְעָה יַחַד אֶל שַׁר פְּלוֹנִי וְקַח עִמְּךָ סְחוֹרָתֶךָ, כִּי חָפֵץ הוּא לִקְנוֹת מִמֶּךָ. וַיּוֹאֵל רַבִּי יִצְחָק לִנְסֹעַ עִמּוֹ בָּאֳנִיָּה. וַיְהִי בְנָסְעָם, וַיָּקָם הָאִישׁ וְרֵעָיו, וַיִּדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ בְּחֶזְקָה אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר הָיְתָה דְּרוּשָׁה לְפֶסֶל הַשָּׂר. וַיַּרְא רַבִּי יִצְחָק כִּי לֹא יוּכַל לְהִשָּׁמֵט מֵהֶם, וַיּוֹצֵא אֶת כִּיסוֹ אֲשֶׁר הָיוּ בּוֹ הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וַיַּשְׁלִיכֵהוּ הַמָּיְמָה. בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ בַּחֲלוֹם וַיֹּאמֶר לוֹ: יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, בֵּן יִוָּלֵד לְךָ, אֲשֶׁר יָאִיר אֶת עֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה. בַּשָּׁנָה הַהִיא נוֹלַד רַבִּי שְׁלֹמֹה.

40. כַּאֲשֶׁר עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה וְהַתַּלְמוּד, הוּא הָיָה אָז בַּעַל לְאִשָּׁה וְאָב לְבָנִים, עָזַב אוֹתָם וַיֵּלֵךְ לָנוּעַ מִישִׁיבָה לִישִׁיבָה לִשְׁמֹעַ אֶת פֵּרוּשֵׁי חַכְמֵי הַדּוֹר וְלִקְרֹא בְּסִפְרֵי הַחֲכָמִים הַקַּדְמוֹנִים. הוּא וּבֵיתוֹ חָיוּ בְלַחַץ וָעֹנִי, אֶפֶס רַבִּי שְׁלֹמֹה לֹא שָׂם לִבּוֹ לְכָל מַחְסוֹרָיו, כִּי אִם לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית הַנִּשְׂגָּבָה לָשׂוּם דֶּרֶךְ לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים כִּי יוּכְלוּ לְהָבִין בַּמִּקְרָא וּבַתַּלְמוּד. הוּא בָחַן כָּל מָה שֶׁכָּתַב לֹא פַעַם וְלֹא שְׁתַּיִם, כִּי אִם הִגִּיהַּ וְתִקֵּן כַּמָּה פְעָמִים.

רַבִּי שְׁלֹמֹה נִסָּה לִכְתֹב פִּיּוּטִים וּסְלִיחוֹת אַךְ רוּחַ הַשִּׁירָה לֹא נָחָה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נָחָה בִּכְלָל עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּצָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז.

41. עוֹד חָכָם אֶחָד בֶּן־דּוֹרוֹ שֶׁל רַשִׁ"י הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת לְהָאִיר אֶת עֵינֵי הָעוֹסְקִים בַּתַּלְמוּד וּמִדְרָשִׁים, הוּא רַבִּי נָתָן אֲשֶׁר יָשַׁב בְּעִיר רוֹמָא. הוּא חִבֵּר סֵפֶר מִלִּים הַנִּקְרָא בְּשֵׁם “הָעָרוּךְ”. בַּסֵּפֶר הַזֶּה אָסַף אֶת כָּל הַמִּלּוֹת הַקָּשׁוֹת הַנִּמְצָאוֹת בַּתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים וַיּוֹדַע אֶת מְקוֹרָן מֵאֵיזוֹ שָׂפָּה הֵן לְקוּחוֹת וַיְתַרְגְּמֵן לִשְׂפַת עֵבֶר. כְּיַד יְדִיעָתוֹ הָרַבָּה בְּשָׂפוֹת רַבּוֹת.

ו. רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי.    🔗

42. גַּם מַלְכֵי סְפָרַד הַצְּפוֹנִית, אֲשֶׁר הָיוּ נוֹצְרִים, לָמְדוּ אֶת דֶּרֶךְ הָעַרְבִים לְהוֹקִיר אֶת כִּשְׁרוֹנוֹת הַיְּהוּדִים וְיִבְחֲרוּ גַם הֵם אֶת חַכְמֵי הַיְּהוּדִים וַיְשִׂימוּם לְיוֹעֲצִים וּפְקִידִים בַּמְּדִינָה, וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ גַם בְּצִבְאוֹתֵיהֶם.

אוּלָם גַּם בִּימֵי אוֹרָה הָהֵם רַבּוּ הַצְּלָלִים, כִּי מֵעֵת אֲשֶׁר נֶחְלְקָה מַלְכוּת קוֹרְדוֹבָה לְמֶמְשָׁלוֹת קְטַנּוֹת הַצּוֹרְרוֹת אִשָּׁה אֶת רְעוּתָהּ לֹא מָצְאוּ הַיְּהוּדִים גַּם בִּסְפָרַד מְנוּחָה שְׁלֵמָה, כִּי תָמִיד הָיוּ בָהּ מַהְפֵּכוֹת וּתְמוּרוֹת. לִפְעָמִים פָּנְתָה אַחַת מִמֶּמְשָׁלוֹת הָעַרְבִים אֶל מוֹשְׁלֵי סְפָרַד הַקָּתוֹלִים, כִּי יַעְזְרוּהָ מִיַּד אֲחוֹתָהּ הַמֶּמְשָׁלָה הָעַרְבִית הַצּוֹרֶרֶת אוֹתָהּ. וְהַקָּתּוֹלִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּמִקְרִים הָאֵלֶּה לְתוֹעַלְתָּם לְהַחֲלִישׁ אֶת כֹּחַ הָעַרְבִים. וַיֵּלְכוּ הָעַרְבִים הָלֹךְ וָדָל, וְהַנּוֹצְרִים הָלְכוּ הָלֹךְ וְחָזֵק, וַיִּקְרְעוּ מִן הָעַרְבִים נָפוֹת רַבּוֹת וְגַם אֶת עִיר טוֹלֵידָה יָרָשׁוּ.

43. וּבִרְאוֹת הָעַרְבִים כִּי כָלְתָה אֲלֵיהֶם הָרָעָה וַיֵּאָסְפוּ יַחַד וַיִּקְרְאוּ לְעֶזְרָה אֶת אֲחֵיהֶם הַמַּחֲמֶדִים אֲשֶׁר בְּאַפְרִיקָא. וְהַגִּבּוֹר יוּסוּף אִבְּן־טְשְׁפוּן בָּא עִם הָעַרְבִים הָאַלְמוֹרַבִידִים וּבִשְׁנַת 1019 הִכָּה יוּסוּף אֶת חֵיל הַנּוֹצְרִים מַכָּה רַבָּה; אַךְ הַמּוֹשְׁלִים הָעַרְבִים יָצְאוּ מִן הַפַּחַת וַיִּלָכְדוּ בַּפָּח, כִּי יוּסוּף הִכְנִיעַ אֶת כָּל הַמּוֹשְׁלִים הָעַרְבִים תַּחְתָּיו וַיִּירְשׁוּ הָאַלְמוֹרַבִידִים אַתְּ נַחֲלַת הָעֲרָבִים הַסְּפָרַדִּיִּים וְהָעֲרָבִים הַנִּכְבָּשִׁים שָׂנְאוּ אֶת הָאַלְמוֹרַבִידִים כּוֹבְשֵׁיהֶם שִׂנְאָה עֲצוּמָה, וְתָמִיד הָיוּ בֵינֵיהֶם קְטָטוֹת וְתִגְרוֹת; וּבְלִי סָפֵק, כִּי הַיְּהוּדִים סָבְלוּ הַרְבֵּה מֵהַמִּלְחָמוֹת וְהַמְּהוּמוֹת וְהַתִּגְרוֹת הָהֵן. לְעִתִּים לֹא רְחוֹקוֹת בָּעֲרָה בְלֵב הָעַרְבִים גַּם אֵשׁ קִנְאַת דָּתָם אוֹ לְאֻמִּיוֹתָם וַיִּתְנַפְּלוּ עַל הַיְּהוּדִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם וַיַּהַרְגוּ בָהֶם, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְרַבִּי יוֹסֵף⁶ הַנָּגִיד. וּבְכָל זֹאת אִם נַשְׁוֶה אֶת הַתְּקוּפָה הַהִיא לַתְּקוּפוֹת הָרָעוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ וְרָאִינוּ כִּי הִיא הָיְתָה הַמְאֻשָּׁרָה לַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֵירוֹפָּא.

וּבְטֶרֶם עָבְרָה הַתְּקוּפָה הַמְאֻשָּׁרָה הַהִיא עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשָׁה אֵיתָנִים אֲשֶׁר נְתָנָם יְיָ לְהָאִיר לְעַמּוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַאֲרֻכָּה הָאֲפֵלָה אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם, וְאֵלֶּה הֵם: רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי, רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן־עֶזְרָא וְרַבִּי מֹשֶׁה בֶּן־מַיְמוֹן.

44. רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הָיָה רוֹפֵא נוֹלַד בִּשְׁנַת 1017 בִּסְפָרַד הַנּוֹצְרִית, וּבִימֵי יַלְדוּתוֹ יָצָא מִשָּׁם לָשֶבֶת בִּסְפָרַד הָעַרְבִית. שָׁם לָמַד תּוֹרָה מִפִּי רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי וְתַלְמִידוֹ רַבִּי יוֹסֵף אִבְּן־מִיגַשׁ. וּבִהְיוֹתוֹ עוֹד נַעַר נָחָה עָלָיו רוּחַ הַשִּׁירָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר פִּרְיָהּ לֹא יִרְקַב לָעַד וְרֵיחָהּ לֹא יָסוּף לָנֶצַח. מְשׁוֹרְרִים רַבִּים קָמוּ לְיִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, אַךְ כַּעֲבֹר הַזְּמַן הַהוּא לֹא מָצָא עוֹד הָעָם חֵפֶץ בְּשִׁירֵיהֶם וַיֶּחְדְּלוּ מֵהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם; לֹא כֵן שִׁירֵי רַבִּי יְהוּדָה. גַּם הַיּוֹם עוֹדָם רַעֲנַנִּים, נְעִימִים וּמְלַבְּבִים כְּמוֹ בְּיוֹם הִכָּתְבָם. עַל הַמְּשׁוֹרֵר הַזֶּה אָמַר אַחַד הַחֲכָמִים וְהַמְּשׁוֹרְרִים הַגְּדוֹלִים⁷ לֵאמֹר: כַּאֲשֶׁר בָּרָא יְיָ אֶת נִשְׁמַת רַבִּי יְהוּדָה רָאָה, כִּי מְלַאכְתּוֹ עָלְתָה יָפֶה וַיִּשְׂמַח מְאֹד עָלֶיהָ וַיִּשָּׁקָנָּה בְאַהֲבָה וְהֵד צִלְצַל הַנְּשִׁיקָה הַהִיא נִשְׁמְעָה מִתּוֹךְ שִׁירוֹת הַמְּשׁוֹרֵר הַנִּשְׂגָּב הַהוּא.

1. רֹב נֹשְׂאֵי שִׁירוֹתָיו הָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. גּוֹרָל עַמּוֹ הַנּוֹדֵד בֵּין הָעַמִּים וְהַנָּתוּן לְחֶרְפָּה נָגַע עַד נָפְשׁוֹ וּבְחֹם לִבּוֹ קָרָא:

" אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֱכֹול וּשְׁתוֹת בְּעֵת אֶחֱזֶה,

כִּי יִסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת־כְּפִירָיִךְ?

אוֹ אֵיךְ מְאוֹר יוֹם יְהִי מָתוֹק לְעֵינַי, בְּעוֹד

אֶרְאֶה בְּפִי עֹרְבִים פִּגְרֵי נְשָׁרָיִךְ? "

46. וּכְגֹדֶל אַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ כֵּן גָּדְלָה אַהֲבָתוֹ לְצִיּוֹן אֲשֶׁר בָּהּ תְּלוּיָה גְדֻלַּת עַמֵּנוּ בֶּעָבַר וּבֶעָתִיד, וְתָמִיד הָיָה נִכְסַף וּמִשְׁתּוֹקֵק לַעֲלוֹת שָׂמָּה:

" מִי יִתְּנֵנִי מְשׁוֹטֵט בִּמְקוֹמוֹת, אֲשֶׁר

נִגְלוּ אֱלֹהִים לְחוֹזַיִךְ וְצִירַיִךְ…

אֶפֹּל לְאַפִּי עֲלֵי אַרְצֵךְ וְאֶרְצֶה אֲבָ-

נַיִךְ מְאֹד וַאֲחוֹנֵן אֶת עֲפָרַיִךְ…

אֶעֱבֹר בְּיַעֲרֵךְ וְכַרְמִלֵּךְ וְאֶעֱמֹד בְּגִלְ-

עָדֵךְ וְאֶשְׁתּוֹמְמָה עַל הַר עֲבָרַיִךְ,

הַר הָעֲבָרִים וְהֹר הָהָר, אֲשֶׁר שָׁם שְׁנֵי

אוֹרִים גְּדוֹלִים מְאִירַיִךְ וּמוֹרָיִךְ.

חַיֵּי נְשָׁמוֹת אֲוִיר אַרְצֵךְ, וּמִמֹּר דְּרוֹר

אַבְקַת עֲפָרֵךְ וְנֹפֶת צוּף נְהָרָיִךְ.

יִנְעַם לְנַפְשִׁי הֲלֹךְ עָרֹם וְיָחֵף עֲלֵי

חָרְבוֹת שְׁמָמָה, אֲשֶׁר הָיוּ דְבִירָיִךְ."

47. וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי גַּם אֶת תּוֹרַת עַמּוֹ אָהַב מְאֹד וַיְכַבֵּד אוֹתָהּ מִכָּל תּוֹרָה וּמִכָּל חָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה וְזֹאת הָיְתָה עֲצָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל:

"וְאַל תַּשִּׁיאֲךָ חָכְמָה יְוָנִית

אֲשֶׁר אֵין לָהּ פְּרִי, כִּי אִם פְּרָחִים…

שְׁמַע דִּבְרֵי נְבוֹנֶיהָ נְבֻכִים,

בְּנוּיִם עַל יְסוֹד תֹּהוּ וְטוּחִים,

וְתָשׁוּב לָךְ בְּלֵב רֵיקָם וְנָעוּר

וּפֶה מָלֵא בָּרֹב שִׂיגִים וְשִׂיחִים.

וְלָמָּה זֶה אֲבַקֵּשׁ לִי אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת

וְאֶעֱזֹב אֵם אֳרָחִים?"

48. בְּסִפְרוֹ “הַכֹּזָרִי” הוֹאִיל רַבִּי יְהוּדָה לְהַרְאוֹת אֶת מַעֲלַת עַם יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָתוֹ וְאֶרֶץ קָדְשׁוֹ וְכָל סְגֻלּוֹתָיו, כִּי יְיָ בָּחַר לוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעַמִּים לְשׂוּמוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כִּי יִשְׁמֹר אֶת תּוֹרָתוֹ וְהָיָה לְאוֹר גּוֹיִים; יַעַן כִּי עַם יִשְׂרָאֵל עָלָה בְמַעֲלַת הַדַּעַת וְהַמּוּסָר בְּעֵת אֲשֶׁר כָּל הָעַמִּים הָיוּ עוֹד פְּרָאִים וּפוֹרְעֵי מוּסָר. יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַמִּים הַקַּדְמוֹנִים הָיוּ כְּמוֹ הַלֵּב בֵּין שְׁאָר אֵבְרֵי הַגּוּף, כִּי מִמֶּנּוּ הָיוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל הָעַמִּים. אָמְנָם כָּל הַגּוֹיִם יוֹשְׁבִים שְׁלֵוִים גּוֹי גּוֹי בְּאַרְצוֹ וְעַם יִשְׂרָאֵל נָתוּן לְחֶרְפָּה וָבוּז, אַךְ הַיִּסּוּרִים שֶׁהוּא סוֹבֵל הֵם לוֹ בָּאֱמֶת לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, כִּי אוֹת הֵמָּה לוֹ אֲשֶׁר רוּחַ אֱמוּנִים בְּקִרְבּוֹ, כִּי רַק אֵלֶּה הֵמָּה הַנִּכְבָּדִים בֶּאֱמֶת הַמּוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם בְּעַד הָאֱמֶת שֶׁהֵם מַחֲזִיקִים בָּהּ.

49. תּוֹרַת הַיְּהוּדִים – יֹאמַר רַבִּי יְהוּדָה – מְיַשֶּׁרֶת אֶת לְבַב הָאָדָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ. הִיא דּוֹאֶגֶת לְטוֹבַת הַנֶּפֶשׁ אֲבָל גַּם אֶת טוֹבַת הַגּוּף לֹא תִּשְׁכַּח וְעַל כֵּן תִּדְרֹשׁ מֵאֵת בַּעֲלֵי בְרִיתָהּ, כִּי יִשְׁמְרוּ אֶת בְּרִיאוּת גּוּפָם וְלֹא יְעַנּוּ אוֹתוֹ בְּסִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת וְלֹא יִתְבּוֹדְדוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ מִבְּנֵי אָדָם. וּכְמוֹ שֶׁהַמּוֹשֵׁל הֶחָסִיד נוֹתֵן חֻקִּים צַדִּיקִים בִּמְדִינָתוֹ וּמִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבַת כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה, כֵּן תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל נוֹתֶנֶת חֻקִּים צַדִּיקִים לַחְסֹם בְּעַד תַּאֲוַת הָאָדָם לְבַל יַעַבְרוּ הַגְּבוּל, אֲבָל לֹא תְּבַקֵּשׁ לְבַטְּלָן כָּלִיל.

50. לֵב רַבִּי יְהוּדָה יִסֵּר אוֹתוֹ תָּמִיד עַל אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ סְפָרַד וְאֵינֶנּוּ עוֹלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַהֲבָתוֹ לְצִיּוֹן הָיְתָה כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ וְלֹא נָתְנָה לוֹ מְנוּחָה – אֶת תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ זֹאת הִבִּיעַ בַּשִּׁיר לֵאמֹר:

לֹא אֶדְאַג עֲלֵי קִנְיָן וּבִנְיָן,

וְלֹא עַל הוֹן וְלֹא עַל כָּל אֲבֵדָה

עֲדֵי כִּי אֶטְּשָׁה יוֹצֵאת חֲלָצַי

אֲחוֹת נַפְשִׁי וְהִיא לִי רַק יְחִידָה…

וְנָקַל זֹאת לְנֶגֶד אַהֲבָתֵךְ

עֲדֵי אָבֹא שְׁעָרַיִךְ בְּתוֹדָה…

וְאֶתֵּן אֶת קְבוּרָתִי בְּאַרְצָךְ

לְמַעַן תִּהְיֶה לִי שָׁם לְעֵדָה"…

51. בַּיָּמִים הַהֵם הָיְתָה הַנְּסִיעָה בַיָּם מְסֻכָּנָה מְאד, כִּי אָז לֹא הָיוּ עוֹד אֳנִיּוֹת הַקִּיטוֹר כְּמוֹ בְיָמֵינוּ אֵלֶּה, וְרַבִּי יְהוּדָה שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפוֹ וַיֵּשֶׁב בָּאֳנִיָּה וַיִּסַּע צִיּוֹנָה, וְהוּא אָז כְּבֶן שִׁשִּׁים שָׁנָה. בַּדֶּרֶךְ עָמְדָה רוּחַ סְעָרָה וַתְּטַלְטֵל אֶת הָאֳנִיָּה וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ נָמֹגוּ מִפָּחַד. אַךְ רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הָיָה שָׂמֵחַ, כִּי הוֹלֵךְ הוּא אֶל צִיּוֹן מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ וַיִּבְטַח בַּיָי כִּי יְבִיאֵהוּ לִמְחֹז חֶפְצוֹ. אֶת מַסָּעוֹ בַּיָּם יְתָאֵר בַּשִּׁיר לֵאמֹר:

"הֲבָא מַבּוּל וְשָׂם תֵּבֵל חָרָבָה

וְאֵין לִרְאוֹת פְּנֵי אֶרֶץ חֲרֵבָה?

וְאֵין אָדָם, וְאֵין חַיָּה, וְאֵין עוֹף

וְסַף הַכֹּל, וְשָׁכְנוּ מַעֲצֵבָה?

וּבִרְאוֹת הַר וְשׁוּחָה לִי מְנוּחָה

וְאֶרֶץ הָעֲרָבָה לִי עֲרֵבָה⁸

וְאַשְׁגִּיחַ לְכָל עֵבֶר וְאֵין כֹּל;

אֲבָל מַיִם, וְשָׁמַיִם, וְתֵבָה

וְלִוְיָתָן בְּהַרְתִּיחוֹ מְצוּלָה

וְאֶחְשֹּׁב כִּי תְהוֹם יַחֲשֹׁב לְשֵׂיבָה.

וְלֵב הַיָּם יְכַחֵשׁ בָּאֳנִיָּה

כְּאִלּוּ הִיא בְיַד הַיָּם גְּנֵבָה

וְיָם יִזְעַף וְנַפְשִׁי תַעֲלֹז,

כִּי אֱלֵי מִקְדַּשׁ אֱלֹהֶיהָ קְרֵבָה…

52. בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר עָבַר רַבִּי יְהוּדָה שְׁמוֹ הַטּוֹב עָבַר לְפָנָיו וָכל אַנְשֵׁי הַקְהִלָּה חָרְדוּ לְנֶגְדּוֹ. בֶּעָרִים אֲחָדוֹת בִּקְּשׁוּ לְהָבִיא לוֹ תְּשׁוּרָה, אַךְ הוּא מֵאֵן לָקַחַת. בְּאַלֶּכְּסַנְדְרִיָּה עֲצָרוּהוּ מְכַבְּדָיו, וְהוּא הָיָה עָיֵף מְאֹד מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֵׁב עִמָּהֶם כִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אַחֲרֵי־כֵן קִבֵּל מִכְתָּב מִנְּשִׂיא הַיְּהוּדִים בְּמִצְרַיִם, הַנָּדִיב רַבִּי שְׁמוּאֵל אַבּוּ־מַסְנוּר הַיּוֹשֵׁב בְּקַיִּרָה, כִּי יָסוּר אֵלָיו, וְלֹא יָכוֹל רַבִּי יְהוּדָה לְהָשִׁיב פְּנֵי שַׂר גָּדוֹל וְנָדִיב כָּמוֹהוּ וַיִסַּע לְקַיִּרָה וַיֵּשֵׁב שָׁם יָמִים אֲחָדִים; וְכַאֲשֶׁר הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד לָשֶׁבֶת בְּמִצְרַיִם, אָמַר בַּשִּׁיר:

אִם רָצוֹן נַפְשְׁכֶם לְמַלְאֹת רְצוֹנִי,

שַׁלְחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי,

כִּי מְנוּחָה לֹא אֶמְצָא עוֹד לְרַגְלַי,

עַד אֲכוֹנֵן בְּבֵית מְעוֹנוֹ מְעֹנִי.

אֶל פְּעָמַי תְּאַחֲרוּ מִנְּסֹעַ

כִּי אֲפַחֵד פֶּן יִקְרֵנִי אֲסוֹנִי.

שֶׁאֱלָתִי – חֲסוֹת בְּכַנְפֵי אֵל

וֶהֱיוֹת עִם מְלוֹן אֲבוֹתַי מְלוֹנִי.

52. כַּאֲשֶׁר נִסּוּ חַכְמֵי מִצְרַיִם לְפַתּוֹתוֹ, כִּי גַם מִצְרַיִם הִיא אֶרֶץ קְדוֹשָׁה לְיִשְׂרָאֵל, יַעַן כִּי בָהּ נוֹלַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְשָׁם נִגְלָה לוֹ יְיָ, וַיָּשֶׁב לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה בַּשִּׁיר, לֵאמֹר:

חֲקַרְנוּהָ וְכֵן הִיא, אַךְ לְבָבִי

יְמָאֵן לַמְרַפִּים עַל נְקַלָּה

וְאֵדַע כִּי שְׁכִינָה נָטְתָה שָׁם

כְּאוֹרֵחַ לְצֵל אַלּוֹן וְאַלָּה,

וְעִם שָׁלֵם וְצִיּוֹן הִיא כְאֶזְרָח

וְשָׁם תּוֹרָה, וְשָׁמָּה הַגְּדֻלָּה…

53. וַיַּעַל רַבִּי יְהוּדָה אַרְצָה יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ; אוּלָם לֹא נִשְׁאַר לָנוּ מְאוּמָה לְזִכָּרוֹן לָדַעַת

מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁם וּמָתַי עָלְתָה נִשְׁמָתוֹ הַשָּׁמָיְמָה. הָאַגָּדָה תְּסַפֵּר, כִּי הַמְּשׁוֹרֵר הַזֶּה, בְּדַרְכּוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶּשׁ, שָׁר בְּרֶגֶשׁ עַז אֶת שִׁירוֹ הַנִּפְלָא “צִיּוֹן! הֲלֹא תִּשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ…” וּבָעֵת הַהִיא עָבַר עָלָיו רוֹכֵב אֶחָד עַרְבִי וַיִּדְקְרֵהוּ בְחַרְבּוֹ, וַיָּמָת, וַיִּקָּבֵר בִּכְפַר כָּבוּל. עַל מַצֶבֶת קְבוּרָתוֹ נֶחֶרְתוּ בְיָד אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים, אֲשֶׁר שְׁמוֹ לֹא נוֹדַע לָנוּ, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

אֱנוֹשׁ דּוֹרֵשׁ מְעוֹן צֶדֶק וָחֶסֶד

וְאָן פָּנָה עֲנָוָה עִם תְּעוּדָה?

שְׁלָשְׁתָּן נִקְבְּצוּ יַחַד וְאוֹמְרוֹת:

“הֲלֹא הֵן פֹּה אֲנַחְנוּ – בִּיהוּדָה!”

ז. רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן־עֶזְרָא.    🔗

54. רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן־עֶזְרָא הָיָה מֵעִיר טוֹלֶדָה אֲשֶׁר בִּסְפָרָד (1019–1098 אחב"ש). מִשְׁפַּחַת אִבְּן־עֶזְרָא נוֹדְעָה בְּיִשְׂרָאֵל לִתְהִלָּה, כִּי חֲכָמִים רַבִּים יָצְאוּ מִמֶּנָּהּ וּמֵהֶם נִכְבָּד רַבִּי מֹשֶׁה אִבְּן־עֶזְרָא, אֲשֶׁר הָיָה מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל בְּדוֹרוֹ, אַךְ רַק יַחַשׂ אָבוֹת הָיָה לוֹ וְלֹא נַחֲלַת אָבוֹת. כִּי עָנִי הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם כָּל יָמָיו וְרַק מוֹקִירֵי חָכְמָתוֹ תָּמְכוּ בוֹ. הוּא לָמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה, יָדַע אֶת חָכְמַת הַפִּלּוּסוֹפִיָּה וְסוֹדוֹת בַּעֲלֵי הַנִּסְתָּר, אַךְ יוֹתֵר מֵהַכֹּל שָׁגָה בְּחָכְמַת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.

55. הוּא הֶאֱמִין בְּהַבְלֵי הָאִצְטַגְנִינוּת, הָאוֹמֶרֶת, כִּי גּוֹרַל הָאָדָם תָּלוּי בְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, כִּי יֵשׁ כּוֹכָבִים פּוֹעֲלֵי טוֹב וְיֵשׁ כּוֹכָבִים פּוֹעֲלֵי רָע. וְהָיָה הָאִישׁ הַנּוֹלָד בָּעֵת אֲשֶׁר הַכּוֹכָב הַפּוֹעֵל טוֹב, וְהֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְאִם בְּעֵת אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַכּוֹכָב הַפּוֹעֵל רָע יִוָּלֵד, וְהָיָה חֶלְקוֹ בַּחַיִּים פְּגָעִים וְעֹנִי וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה לֹא יַצְלִיחַ. וּבִרְאוֹת רַבִּי אַבְרָהָם, כִּי עָנְיוֹ לֹא יַרְפֶּה מִמֶּנּוּ וַיִּתְאוֹנֵן עַל קְשִׁי יוֹמוֹ לֵאמֹר:

אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא־אוּכַל,

כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמַי;

לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי

לֹא יֶאֱסֹף שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי…

לוּ אֶהֱיֶה סֹוחֵר בְּתַכְרִיכִין

לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים כָּל יָמַי!

56. בַּצַּר לוֹ פָּנָה אֶל אֵיזֶה שַׂר עִבְרִי, כִּי יַעֲזֹר לוֹ. פַּעַם וּשְׁתַּיִם הָלַךְ וְלֹא מְצָאָהוּ, וַיַּרְא גַּם בָּזֶה אוֹתוֹת הַכּוֹכָב הָרָע, אֲשֶׁר יָשִׂים תָּמִים מִכְשׁוֹלִים עַל דַּרְכּוֹ, וַיִּכְתֹב רַבִּי אַבְרָהָם לֵאמֹר:

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשָּׂר,

אֹמְרִים: כְּבָר רָכָב;

אָבֹא לְעֵת עֶרֶב –

אֹמְרִים: כְּבָר שָׁכָב!

אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב,

אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב…

אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי,

נוֹלַד בְּלִי כוֹכָב!

57. אוּלָם לֹא הַכּוֹכָבִים הֵרֵעוּ לְרַבִּי אַבְרָהָם, כִּי אִם תְּכוּנָתוֹ⁹ הַמּוּזָרָה. הוּא רָצָה כִּי הַכֹּל יַכִּירוּ אֶת גָּדְלוּ וּבְכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ יְכַבְּדוּהוּ וְיוֹשִׁיבוּהוּ בְרֹאשׁ, כְּיָאוּת לוֹ עַל פִּי חָכְמָתוֹ, וְהָיָה אִם הוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בַּשֵּׁפֶל חָרָה לוֹ עַד מְאֹד. בְּשִׁיר אֶחָד יַבִּיעַ אֶת הָגוּת רוּחוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה לֵאמֹר:

כְּבוֹדִי בִמְקוֹמִי – וְאִם אַשְׁפִּיל שִׁבְתִּי;

וְלֹא אֶבְחַר מָקוֹם כְּנִקְלִים בִּגְאוֹנָם.

אֲנִי הוּא הַמָּקוֹם וְהַמָּקוֹם אִתִּי

וְהֵמָּה – הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנָם!

58. וּפַעַם בַּמִּשְׁתֶּה בַּחֲלֹק הַמְחַלֵּק דָּגִים לַקְּרוּאִים דָּלַג הָאִישׁ עַל רַבִּי אַבְרָהָם, וַיִּחַר לוֹ, כִּי רָאָה בָזֶה עֶלְבּוֹן כְּבוֹדוֹ. וְאַף כִּי בְשִׁירָיו לָעַג לִמְקַלָּיו; אַךְ זֹאת בְּעַצְמָהּ עֵדָה הִיא, כִּי גַם קְטַנּוֹת כָּאֵלֶּה הִכְאִיבוּ אֶת לִבּוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאָה כִּי לְרַב אֶחָד, חוֹלְקִים כָּבוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לוֹ וַיִּכְתֹב עָלָיו שִׁיר פְּלַסְתֵּר גָּדוֹל.

אֲנָשִׁים, הָאוֹהֲבִים אֶת עַצְמָם בַּמִּדָּה מְרֻבָּה כָּזוֹ, הֵם תָּמִיד לַטֹּרַח עַל אֲחֵרִים, וְתָמִיד יָשִׂימוּ דֹפִי בְּחַבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא יֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָם בְּחָלְּקָם לָהֶם כָּבוֹד, וְעַל כֵּן הֵם תָּמִיד סָרִים וְזוֹעֲפִים וּמְלֵאֵי שִׁגָּעוֹן. גַּם לְפִי הַנִּרְאֶה לֹא הָיָה מְדַקְדֵּק בִּכְסוּתוֹ, כִּי תִהְיֶה שְׁלֵמָה וּנְקִיָּה, וַיְהִי לְבוּז גַּם בְּעֵינֵי רַבִּים מִמּוֹקִירֵי חָכְמָתוֹ¹⁰. וְלִפְעָמִים לֹא נִזְהָר מֵהוֹצִיא בְּאָזְנַי קַנָּאִים דֵּעוֹתָיו הֶחָפְשִׁיּוֹת וַיִּתְּנוּהוּ לְכוֹפֵר וּמִין. וּבִגְלַל כָּל אֵלֶּה הָיָה אָנוּס לִנְדוֹד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְנוֹחָה לֹא מָצָא, וְלָכֵן אֵין בְּכָל סְפָרָיו אֲשֶׁר כָּתַב עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, כִּי אִם נִצּוּצֵי אוֹר, אֲשֶׁר פִּתְאוֹם יֵרָאוּ וְיָאִירוּ בְאוֹר מַפְלִיא, וּפִתְאֹם יֵעָלְמוּ, וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ, אֲפֵלָה – רְמָזִים וְסוֹדוֹת, שֶׁהִתְעוּ הָרַבִּים.

59. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן אַרְבַּע וְשִׂשִּׁים שָׁנָה הוֹאִיל רַבִּי אַבְרָהָם לְפָרֵשׁ אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה. בְּבִקֹּרֶת נִמְרָצָה בִּקֵּר אֶת מַעֲשֵׂי שְׁאָר הַמְּפָרְשִׁים, אֶת הַדַּרְשָׁנִים “שֶׁמִּדְרָשֵׁיהֶם כְּמַלְבּוּשִׁים בְּגוּף דְּבֵקִים, מֵהֶם כְּמֶשִׁי דַּקִּים, וּמֵהֵם עָבִים כַּשַּׂקִּים…. וּמֵהֶם בָּאִים לְנַחֵם דַּכְּאֵי רוּחַ”, אֲבָל אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה לֹא יְפָרְשׁוּ הַדַּרְשָׁנִים הָהֵם, כִּי אֵין זֶה מְלַאכְתָּם. גַּם הֶרְאָה אֶת שִגְגַת אֵלֶּה אֲשֶׁר הִצְמִידוּ אֶת הַפּלּוּסוֹפִיָּא אֶל הַתּוֹרָה עַד כִּי הָיוּ בֵּאוּרֵיהֶם רַק סִפְרֵי פִּלּוֹסוֹפִיָּא, וּכְמוֹ לֹא לְלַמֵּד תּוֹרָה בָּאוּ כִּי אִם חָכְמַת אַרִיסְטוֹטְלוֹס. הַיּוֹתֵר טוֹבִים שֶׁבִּסְפָרָיו הֵם אֵלֶּה, אֲשֶׁר חִבֵּר לְעֵת זִקְנָתוֹ, כִּי כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסִיף יָמִים כֵּן הוֹסִיף חָכְמָה. הוּא הָיָה רָגִיל בִּנְדוּדָיו עַד כִּי לֹא יָכוֹל לָשֶׁבֶת הַרְבֵּה בְּמָקוֹם אֶחָד, כִּי כַּאֲשֶׁר הִסְפִּיקוּ לוֹ צְרָכָיו; וְגַם לְעֵת זִקְנָתוֹ לֹא חָדְלָה תַּאֲוַת הַנְּדוֹדִים מִקִּרְבּוֹ. הוּא יָשַׁב בְּרוֹמָא, בְּלוֹנְדוֹן, וּבְעָרֵי צָרְפַת הַצְּפוֹנִית. וּבֶן שִׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מֵת בְּעִיר קַלַהוֹרָה בֵּין נַנַּרִיָּה וּבֵין יוֹרְגוֹנִיָּה. לִפְנֵי מוֹתוֹ קָרָא עַל נַפְשׁוֹ: “וְאַבְרָהָם בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחֲרוֹן אַף הָעוֹלָם”.

ח. הָרַמְבַּ"ם, מִתְנַגְּדָיו וּמַעֲרִיצָיו.    🔗

60. גָּדוֹל הָיָה רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי, אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ הַטּוֹב שָׁכְנָה אָהֲבָה עַזָּה לַיְּיָ וּלְעַמּוֹ וּלְאֶרֶץ קָדְשׁוֹ. גָּדוֹל הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם בְּשִׂכְלוֹ הַחַד; וּשְׁתֵּי אֵלֶּה הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת – לֵב טוֹב וְשֵׂכֶל טוֹב – נִצְמְדוּ יַחַד בְּקֶרֶב רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בֶּן מַימוֹן, הַנּוֹדַע בְּשֵׁם “רַמְבַּ”ם (1066–1136 אחב"ש). אֱמוּנָתוֹ בַּיְּיָ וּקְדֻשַּׁת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה עַזָּה כְּעֹז חָכְמָתוֹ בְּפִלּוֹסוֹפִיָּא וְחָכְמַת הַטֶּבַע. אַהֲבָתוֹ לַתּוֹרָה הִתְאִימָה עִם תְּשׁוּקָתוֹ לְחֵקֶר וָדַעַת, עַנְוְתָנוּתוֹ – עִם אֹמֶץ לִבּוֹ, וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים – עִם גֹּדֶל שִׂכְלוֹ. הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה מִתְרוֹמֵם לְנֶגֶד עֵינֵינוּ כַּעֲנָק, אֲשֶׁר לְמַרְאֵהוּ נְשְׁתּוֹמֵם, וְאֵימָה תֹאחֲזֵנוּ בְּעֵת אֲשֶׁר נְשַׁוֶה אוֹתוֹ לְנֶגְדֵּנוּ. בְּצֶדֶק אָמְרוּ עָלָיו: מִ“מֹּשֶׁה (רַבֵּנוּ, בֶּן עַמְרָם) עַד מֹשֶׁה (בֶּן מַימוֹן) לֹא קָם כְּמֹשֶׁה”, כִּי כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל כְּנַנָּסִים נֶחְשְׁבוּ לְמוּלוֹ.

61. רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן נוֹלַד בְּי"ד נִיסָן שָׁעָה וּשְׁלִישׁ הַשָּׁעָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּעִיר קוֹרְדוֹבָה. אֲבוֹתָיו עַד דּוֹר שְׁמִינִי הָיוּ כֻּלָּם רַבָּנִים וְדַיָּנִים, וְגַם אָבִיו רַבִּי מַיְמוֹן הָיָה דַּיָּן בְּקוֹרְדוֹבָה וְחָכָם בְּחָכְמוֹת הַתְּכוּנָה וְהַהַנְדָּסָה, וְהוּא לִמֵּד אֶת בְּנוֹ וַיַּחְנְכֵהוּ בְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת. בִּימֵי נְּעוּרָיו עוֹד זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִיהוּדֵי סְפָרָד: רַבִּי יְהוּדָה הִשְׁמִיעַ עוֹד אֶת שִׁירָיו וְרַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן־עֶזְרָא אֶת חִדּוּדָיו הַנִּפְלָאִים. אָז אָסַף רַבֵּנוּ מֹשֶׁה חָכְמָה הַרְבֵּה וַיִּלְמַד תּוֹרָה מִפִּי גְדוֹלֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד וְהַפִּלּוֹסוֹפִיָּא וְהַהַנְדָּסָה מִפִּי הַפִּלּוֹסוֹפִים וְהַמְּהַנְדְסִים הָעַרְבִים.

62. כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ לוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לָכְדוּ הָאַלְמוֹהַדִּים אֶת קוֹרְדוֹבָה. וְהָאַלְמוֹהַדִּים הָיוּ קַנָּאִים מְאֹד. וַיְצַוּוּ עַל הַיְּהוּדִים לִבְחֹר אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אוֹ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת דַּת מַחֲמֶד, אוֹ לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ. וַיַּעֲזֹב רַבִּי מַיְמוֹן וּבְנֵי בֵיתוֹ אֶת עִיר מְגוּרָם וַיֵּלְכוּ לָנוּעַ בָּאָרֶץ. אַךְ בְּכָל יְמֵי נוּדוֹ לֹא חָדַל רַבִּי מֹשֶׁה מֵהָגוֹת בְּתוֹרָה וְחָכְמָה. אוּלָם כָּל הֶחָכְמוֹת לָקְחוּ אֶת לִבּוֹ רַק לַמַּעַן יוּכַל עַל יָדָן לְהֵיטִיב אֶת עֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, כִּי אַךְ בַּעֲבוֹדַת יְיָ רָאָה אֶת מַטְרַת חַיָּיו וּבְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בֲּעָדָּה מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ.

63. בִּימֵי רָעָה הָהֵם הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הָאַלְמוֹהַדִּים אֲנוּסִים לְהִתְכַּחֵשׁ וְלֵאמֹר, כִּי מַאֲמִינִים הֵם בְּמַחֲמֶד, כִּי הָאַלְמוֹהַדִּים הַקַּנָּאִים רָדְפוּ מְאֹד אֶת כָּל בְּנֵי הַדָּתוֹת הָאֲחֵרוֹת בְּחֶרֶב נוֹקֶמֶת. אָז קָם אַחַד הָרַבָּנִים וַיִּגְזֹר, כִּי כָל אֵלֶּה הָאֲנוּסִים דִּינָם כְּכוֹפְרִים וְאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גַּם אִם בְּסֵּתֶר הֵם שׁוֹמְרִים אֶת יַהֲדוּתָם. הַגְּזֵרָה הַזֹּאת דִּכְּאָה מְאֹד אֶת נַפְשׁוֹת הָאֲנוּסִים הָאֻמְלָלִים, וְרַבִּים אָמְרוּ לְנַפְשָׁם: אָכֵן אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, כִּי אֵין לָנוּ עוֹד חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל!

אָז קָם רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְנַחֵם אֶת הָאֻמְלָלִים וּלְחַזֵּק אֶת יָדָם בַּיְּיָ וַיִּכְתֹּב אֶת “אִגֶּרֶת הַשְּׁמַד”. בַּמְּגִלָּה הַזֹּאת יֹאמַר רַבֵּנוּ מֹשֶׁה, כִּי עָוֹן גָּדוֹל הוּא לִקְרֹוא קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, חֲכָמִים וְתַלְמִידִים בְּשֵׁם פּוֹשְׁעִים וְכוֹפְרִים, כִּי לֹא לְבַקָּשַׁת תַּעֲנוּגִים מָרְדוּ בְאֵל וְלֹא בִּשְׁבִיל הַבֶּצַע עָזְבוּ אֶת הַדָּת, כִּי אִם מִפְּנֵי הַחֶרֶב הַשְׁלוּפָה. אָמְנָם הַחֲכָמִים קָבְעוּ לַהֲלָכָה, כִּי עַל מִצְוַת עֲבוֹדָה־זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים יֵהָרֵג וְלֹא יַעֲבֹר; אַךְ הָאִישׁ, אֲשֶׁר בְּרִפְיוֹנוֹ לֹא מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ וַיַּעֲבֹר עַל אַחַת הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה, אֵינֶנּוּ רָאוּי לְעֹנֶשׁ וְלֹא נֶחְשַׁב כְּכוֹפֵר, כִּי כְלַל הוּא – “אוֹנֵס רַחֲמָנָא פַטְרֶיהּ” (הַתּוֹרָה פּוֹטֶרֶת אֶת הָאָנוּס). וּמִלְּבַד זֶה מְשֻׁנֶּה הוּא הַשְּמַד הַזֶּה מִשְּׁאָר הַשְּׁמָדוֹת, כִּי הַמַּחֲמֶדִים אֵינָם כּוֹפִים אֶת הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ עֲבֵרָה, כִּי אִם לְהוֹצִיא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, כִּי מוֹדִים אֲנַחְנוּ שֶׁמַּחֲמֶּד הוּא נָבִיא, אַף שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יוֹדְעִים, כִּי אֵינֶנּוּ מַאֲמִינִים בְּמַה שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹצִיאִים בִּשְׂפָתֵנוּ. וְעַל כֵּן אִם יָבוֹא אִישׁ לִשְׁאֹול: אִם יֵהָרֵג אוֹ יוֹדֶה? אָנוּ אוֹמְרִים לוֹ: יוֹדֶה וְאַל יֵהָרֵג, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בָּעִיר אוֹ בַּמְּדִינָה הַהִיא, אֶלָּא יַעֲזֹב כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיֵלֵךְ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד שֶׁיִּמְצָא מָקוֹם, שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק בְּדָתוֹ; וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת יָדַע בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁהוּא מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם לֹא בְרָצוֹן, אַךְ קָרוֹב לִהְיוֹת בְּרָצוֹן, וּבְכָל זֹאת לֹא יִתְיָאֵשׁ מֵחֶסֶד הָאֵל וְלֹא יִתְרַשֵּׁל בְּקִיּוּם הַמַּצּוֹת; וְגַם לֹא טוֹב לְמָאֵס אֶת מְחַלְלֵי הַשַּׁבָּת, כִּי אִם נָכוֹן לְקָרְבָם וּלְזָרְזָם בַּעֲשִׂיַּת שְׁאַר הַמִּצְוֹת וּכְשֶׁהֵם בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת מְקַבְּלִים אוֹתָם.

64. הַמִּכְתָּב הַזֶּה הָיָה כְּסַם מַרְפֵּא לְלִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲנוּסִים הַנֶּחֱלָשִׁים, וְגַם בְּפֶה דָּרֹשׁ דָּרַשׁ רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְאַמֵּץ אֶת הַיָּדַיִם הָרָפוֹת וּלְהָקִים אֶת הַנִּכְשָׁלִים. אָז הִלְשִׁינוּ עַל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה, כִּי מֵסִית הוּא וּמַדִּיחַ אֶת בְּנֵי עַמּוֹ מֵאַחֲרֵי תּוֹרַת מַחֲמֶד וּכְפֶשַׂע הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּוֶת, לוּלֵי נִמְצָא מֵלִיץ לוֹ אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָעַרְבִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עָלָיו וַיַּצִּילֵהוּ. אָז מִהֵר רַבֵּנוּ מַימוֹן וּבָנָיו לַעֲזֹב אֶת הָאֶרֶץ הַהִיא וּבְלֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה (1096 לחב"ש) בָּאוּ בָאֳנִיָּה לִנְסֹעַ אַרְצָה יִשְׂרָאֵל.

בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לְנָסְעָם הִתְחוֹלְלָה רוּחַ סְעָרָה וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר. וַיִּתְפַּלֵּל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אֶל יְיָ וַיִּדֹּר נֶדֶר לְהַקְדִּישׁ אֶת שְׁנֵי הַיָּמִים – הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יָשַׁב בָּאֳנִיָּה וְיוֹם הַסַּעַר – בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה וּצְדָקָה הוּא וּבָנָיו אַחֲרָיו.

65. מִקֵּץ חֹדֶשׁ יָמִים הִגִּיעוּ הַנֹּסְעִים אֶל חֹף עַכּוֹ. וְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה נָדַר לַעֲשׂוֹת אֶת הַיּוֹם הַהוּא לְיוֹם חַג לַזִּכָּרוֹן עַל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר הִפְלִיא יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ. כַּחֲצִי שָׁנָה יָשְׁבוּ בְעַכּוֹ וּמִשָּׁם הָלְכוּ יְרוּשָׁלַיְמָה וְשָׁם הִתְפַּלְּלוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים עַל יַד “הַכֹּותָל הַמַּעֲרָבִי” וּמִשָּׁם הָלְכוּ חֶבְרוֹנָה וַיִּשְׁתַּטְּחוּ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת. רַבֵּנוּ מֹשֶׁה הִתְבּוֹדֵד יוֹם תָּמִים בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. וְאַחַר נָסְעוּ מִשָּׁם מִצְרַיְמָה וַיֵּשְׁבוּ בְּעִיר פּוֹסְטַט, הִיא קַיִּרָה הַיְשָׁנָה. כַּעֲבֹור שְׁלֹשָׁה יְרָחִים מִיּוֹם בּוֹאָם מִצְרַיְמָה מֵת רַבִּי מַימוֹן.

66. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא נוֹדְעָה גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, כִּי הוּא וְרַבִּי דָּוִד אָחִיו יָשְׁבוּ לְבָדָד וַיִּסְחֲרוּ בַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת. אוּלָם רַק רַבִּי דָּוִד הָיָה עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה יָשַׁב וְעָסַק בְּתוֹרָה וְחָכְמָה. כַּעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן יָרַד רַבִּי דָּוִד בָּאֳנִיָּה וַיִּצְלֹל בַּמַּיִם, הוּא וְכָל קִנְיָנוֹ, וַיִּתְאַבֵּל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה עַל אָחִיו וַיִּשָּׁאֵר בְּלִי עוֹזֵר וְתוֹמֵךְ; וְנוֹסַף לָזֶה עוֹד נִמְצְאוּ מַלְשִׁינִים אֲשֶׁר שָׂמוּ עָלָיו עֲלִילוֹת דְּבָרִים לִפְנֵי שָׂרֵי הַמַּלְכוּת. מִתְּלָאוֹתָיו הָעֲצוּמוֹת נָפַל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְמִשְׁכָּב וּכְשָׁנָה הָיָה מוּטָל בְּמִטָּתוֹ בְּמַחֲלָתוֹ, עַד כִּי רִחַם יְיָ עָלָיו וַיְקִימֵהוּ מֵחָלְיוֹ.

אַחֲרֵי מוֹת רַבִּי דָּוִד חָדַל רַבִּי מֹשֶׁה מֵעֲסֹק בְּמִסְחָר, וַיָּחֶל לְרַפֵּא חוֹלִים וַיִּמְצָא מִזֶּה בָּרִאשׁוֹנָה פַּרְנָסָה מְעַטָּה.

67. בַּיָּמִים הָהֵם בִּמְלֹאת לְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה שְׁלֹשִׂים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה גָּמַר אֶת פֵּרוּשׁוֹ הַגָּדוֹל לְסֵפֶר הַמִּשְׁנִיּוֹת, אֲשֶׁר עָסַק בּוֹ כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. הַסֵּפֶר הַזֶּה מָשַׁךְ אֵלָיו לִבְבוֹת כָּל הַחֲכָמִים, וְיַעַן כִּי הָיָה כָתוּב עַרְבִית מִהֲרוּ אֲחָדִים לְתַרְגְּמוֹ עִבְרִית. רַבֵּנוּ מֹשֶׁה יָסַד אֶת סִפְרוֹ לֹא רַק עַל דֵּעוֹת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם גַּם עַל דֵּעוֹת חַכְמֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים, הַיְּוַנִים וְהָעַרְבִים, כִּי כֵן הָיָה דְבָרוֹ: כָּל דָּבָר שֶׁאֲמִתָּתוֹ מוּכַחַת עַל יְדֵי רְאָיוֹת בְּרוּרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם דֹּפִי וְאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶן אֵין חוֹשְׁשִׁים לַמְּחַבֵּר בֵּין שֶׁהוּא נָבִיא וּבֵין שֶׁהוּא עוֹבֵד אֱלִילִים. וְכַאֲשֶׁר יָצָא שֵׁם רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בַּתֵּבֵל הֵחֵלּוּ הַחֲכָמִים לִפְנוֹת אֵלָיו בְּשַׁאֲלוֹתֵיהֶם וְהוּא עָנָה לְכָל אִישׁ וָאִישׁ בַּעֲנָוָה וּבְמִשְׁפָּט צֶדֶק וּבְלָשׁוֹן קְצָרָה וְקַלָּה, אַךְ בְּתוֹכָהּ צְפוּנָה חָכְמָה רַבָּה.

68. בִּשְׁנַת 1103 קָמוּ בְּאֶרֶץ תֵּימָן מוֹשְׁלִים קַנָּאִים אֲשֶׁר אָנְסוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת דַּת מַחֲמֶד. וְהַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ תֵּימָן הָיוּ נִבְעָרִים מִדַּעַת וּנְכוֹנִים לְהַאֲמִין בְּכָל אִישׁ שׁוֹגֶה וּמַשְׁגֶּה, וּמוּמָר אֶחָד קָם לְהַדִּיחַ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַחֲרֵי תּוֹרַת מֹשֶׁה וּלְקָרְבָם לְתוֹרַת מַחֲמֶד. וּמְשֻׁגָּע אֶחָד קָם לְבַשֵּׂר בְּתוֹךְ בְּנֵי עַמּוֹ, כִּי מָשִׁיחַ הוּא וְעַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְפַזֵּר כָּל כַּסְפוֹ וְקִנְיָנוֹ לַעֲנִיִּים לַעֲמֹד הָכֵן וּלְצַפּוֹת לַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה לָבוֹא.

וְחָכָם אֶחָד מִיּוֹשְׁבֵי תֵּימָן רַבִּי יַעֲקֹב אַלְפַיּוּמִי רָאָה בֶעֱנוּת עַמּוֹ וַיִּפֶן אֶל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְבַקֵּשׁ מִפִּיו עֵצָה בַּמֶּה יְחַזֵּק אֶת הַיָּדַיִם הָרָפוֹת, וַיְמַהֵר רַבֵּנוּ מֹשֶׁה וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אִגֶּרֶת תֵּימָן. בָּאִגֶּרֶת הַהִיא חִזֵּק רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אֶת יְדֵי הַנֶּחֱלָשִׁים, וַיוֹרֵם אֶת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה לְבַל יִשְׁמְעוּ בְקוֹל הַמַּדִּיחִים וְהַמַּהְבִּילִים וַיִּבְטְחוּ בַיָי כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.

69. וַיָי נָשָׂא אֶת רַבֵּנוּ מֹשֶׁה וַיַּעֲלֵהוּ לִגְדֻלָּה, כִּי נָתַן חִנּוֹ בְעֵינֵי סַלַּדִּין מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּבְחַר בּוֹ לְרוֹפֵא וּלְיוֹעֵץ, וּבְמוֹת סַלַּדִּין הָיָה לְרוֹפֵא לְבֶן סַלַּדִּין יוֹרֵשׁ הַמְּלוּכָה. וְאָז כַּאֲשֶׁר הָיוּ לוֹ מַהְלְכִים בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, דִּבֵּר עַל לֵב הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים כִּי יִשְׁתַּדְּלוּ לְהֵיטִיב אֶת מַצַּב אֶחָיו בְּתֵימָן, וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ לְקוֹל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה וְלִבְנֵי תֵימָן הָיְתָה הָרְוָחָה. לְאוֹת תּוֹדָה נָהֲגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתֵימָן לֵאמֹר בְּכָל תְּפִלַּת הַקַּדִּישׁ: “בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְרַבָּנָא מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן”.

וּמְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר הוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת הָעָם שָׁנָה אַחַת עַד כִּי נִתְפַּשׂ וַיּוּשַׂם בְּבֵית הַסֹּהַר. כַּאֲשֶׁר הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל לֹא נִכְנַע הַמָּשִׁיחַ וּבְאֹמֶץ לֵב אָמַר: אָמְנָם מָשִׁיחַ אָנֹכִי! וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמּוֹשֵׁל כִּי יִתֵּן אוֹת, כִּי מָשִׁיחַ הוּא, וַיַּעַן הַמָּשִׁיחַ: זֶה לָךְ הָאוֹת: יְנַסּוּ נָא לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי בְּחֶרֶב וַאֲנִי אָשׁוּב לִחְיוֹת. וַיְצַו הַמּוֹשֵׁל לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, וַיָּסִירוּ אֶת רֹאשׁוֹ – וַיָּמָת. אַךְ רַבִּים הָיוּ, אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לְהַאֲמִין, כִּי הוּא עוֹד יִחְיֶה וְיָשׁוּב מִקִּבְרוֹ.

ט. “הַיָּד־הַחֲזָקָה”.    🔗

70. מִכָּל הַמַּעֲשִׂים הַגְּדוֹלִים הִגְדִּיל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת בְּסִפְרוֹ “מִשְׁנֵה תוֹרָה” אוֹ “הַיָּד הַחֲזָקָה”. בַּסֵּפֶר הַזֶּה אָצַר רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אֶת כָּל תּוֹרַת הַיַּהֲדוּת: הָעִקָּרִים אֲשֶׁר דַּת יִשְׂרָאֵל נוֹסְדָה עֲלֵיהֶם וְכָל הַהֲלָכוֹת שֶׁנִּקְבְּעוּ מִימֵי הַסּוֹפְרִים עַד אַחַר יְמֵי הַגְּאוֹנִים; וְגַם מַה שֶּׁהָיָה נָהוּג בִּזְמַן הַבַּיִת, דִּינֵי הַמְּלָכִים וְהַקָּרְבָּנוֹת וְהַשְּׁמִטּוֹת וְהַיּוֹבְלִים וְכַדּוֹמֶה, אֶת הַכֹּל סִדֵּר בַּהֲלָכוֹת פְסוּקוֹת, בְּלִי קוּשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, לְמַעַן יֵדְעוּ הַלּוֹמְדִים מִסִּפְרוֹ אֶת כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה.

71. אָמְנָם גַּם לְפָנָיו הָיוּ מְחַבְּרֵי סִפְרֵי הֲלָכוֹת, אֲבָל סֵפֶר רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְנֶגֶד הַסְּפָרִים הָהֵם הוּא כַעֲנָק נֶגֶד הַנַּנָּס. כִּי מִלְּבַד אֲשֶׁר סִפְרוֹ כּוֹלֵל כָּל הִלְכוֹת הַתּוֹרָה וְסִפְרֵיהֶם כּוֹלְלִים רַק חֵלֶק מִמֶּנָּה, עוֹד נִפְלָא הוּא בְּסִדּוּרוֹ. סֵדֶר כָּזֶה לֹא הָיָה עוֹד בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל: מִימֵי מֹשֶׁה עַד רַבֵּנוּ יְהוּדָה הַנָּשִׂיא נִכְתְּבוּ סְפָרֵינוּ בִּלְשׁוֹן הַשִּׁירָה, שֶׁהִיא נְעִימָה וְאֵינָה מְדֻקְדֶּקֶת וְגַם הַחֻקִּים נִכְתְּבוּ בִּשְׂפַת הַשִּׁירָה. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אָמְנָם בְּסֵפֶר “הַמִּשְׁנַיּוֹת” עָזַב גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַשִּׁירָה וַיִּבְחַר לְשׁוֹן חֲכָמִים, וְסִגְנוּנוֹ מְדֻקְדָּק כָּרָאוּי לְסֵפֶר חֻקִּים, אַךְ גַּם הוּא אֵינֶנּוּ סֵפֶר הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת וְסִדְרוֹ אֵינֶנּוּ שָׁלֵם, וּכְבָר אָמְרוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד: “אֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה”, וְכֵן כָּל מְחַבְּרֵי סִפְרֵי הַהֲלָכוֹת לֹא הִצְלִיחוּ לָשׂוּם סֵדֶר “שָׁלֵם”; אֲבָל סֵדֶר “מִשְׁנֶה הַתּוֹרָה” שֶׁל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה הוּא שָׁלֵם בְּתַכְלִית. כְּבַנַּאי אָמָן וְצַַיָּר נִפְלָא הֵבִיא אֶת הָאֲבָנִים הַמְּפֻזָּרוֹת, הִקְצִיעָן וְהֵנִיחָן בְּסֵדֶר נִפְלָא, עַד כִּי הָיָה לְהֵיכָל גָּדוֹל וָרָם. סַדְרָן כָּמוֹהוּ לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא לְפָנָיו וְלֹא אַחֲרָיו עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמַה נִּפְלָא וְנֶחְמָד סִגְנוּנוֹ! שִׂכְלוֹ הַגָּדוֹל וְהַבָּהִיר מָצָא לוֹ כְּלִי מִבְטָא מְיֻחָד אֲשֶׁר הוּא כְּמוֹ בְרִיאָה חֲדָשָׁה. אַחְדוּת גְּמוּרָה שׁוֹלֶטֶת בְּכָל הַסֵּפֶר מֵרֹאשׁוֹ וְעַד סוֹפוֹ כְּמוֹ בְּתָכְנוֹ כֵּן בְּסִגְנוּנוֹ.

72. גְּדוֹלִים הָיוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה, אֲבָל בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר בִּינָתוֹ הַיְּשָׁרָה הִגִּידָה לוֹ, כִּי אֵין הַצֶּדֶק עִמָּהֶם, לֹא נִמְנַע מִלַּחֲלֹק עֲלֵיהֶם, וְכֵן הָיָה דְבָרוֹ: “לְעוֹלָם אַל יַשְׁלִיךְ אָדָם דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו, שֶׁהָעֵינַיִם הֵם לְפָנִים וְלֹא לְאָחוֹר”. הוּא כִּבֵּד אֶת הַהֲלָכָה וַתְּהִי לוֹ לְחֹק קָדוֹשׁ, אֲבָל שָׂנֵא מְאֹד אֶת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַפִּלְפּוּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מוֹעִיל, וְעַל כֵּן אָמַר: “אִם אֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּם אֶת כָּל הַתַּלְמוּד בְּפֶרֶק אֶחָד לֹא הָיִיתִי שָׂם אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי פְּרָקִים”.

וְכַאֲשֶׁר שָׂם רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּסִפְרוֹ אֶת כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, כֵּן הָיָה מִתְנַהֵג תָּמִיד עַל פִּיהֶן וְלֹא סָר מֵהֶן. כְּמֹשֶׁה בֶן עַמְרָם הָיָה גַּם מֹשֶׁה בֶן מַיְמוֹן עֶבֶד יְיָ הָעוֹבֵד אֶת אֲדוֹנוֹ מֵאַהֲבָה וְכָל מִצְוֹתָיו חֲבִיבוֹת וִיקָרוֹת בְּעֵינָיו מְאֹד וּמְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּמֻתָּר לוֹ. בַּתּוֹרָה כָּתוּב: “וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת” וְחַכְמֵי הַתַּלְמוּד דָּרְשׁוּ מִזֶּה, כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב לִכְתָּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וַיְּקַיֵּם רַבֵּנוּ מֹשֶׁה גַּם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת וְלֹא חָס עַל זְמַנּוֹ וְעַל עֲמָלוֹ הָרַב וַיִּכְתֹב בְּיָדוֹ סֵפֶר תּוֹרָה.

73. כְּעֶשֶׂר שָׁנִים יָגַע רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּסִפְרוֹ “מִשְׁנֶה תּוֹרָה” וּבְצֵאתוֹ לָאוֹר הִשְׁתּוֹמְמוּ עָלָיו כָּל הַחֲכָמִים, כִּי הֵבִינוּ עַל יָדוֹ אֶת גְּדֻלַּת מְחַבְּרוֹ, אֲשֶׁר בְּזִכְרוֹנוֹ הָיְתָה שְׁמוּרָה כָּל סַפְרוּת יִשְׂרָאֵל, דָּבָר לֹא נֶעְדָּר, וּבְרוּחַ חָכְמָתוֹ יָדַע לְסַדְּרָהּ בְּסֵדֶר נִפְלָא. גַּם שֵׁמַע צִדְקָתוֹ, חָכְמָתוֹ וְעַנְוְתָנוּתוֹ יָצָא לְמֵרָחֹק וַיִּקְרְאוּ לוֹ: “יְחִיד הַדּוֹר, וּפִלְאוֹ” “מֵאִיר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל” וְכַדּוֹמֶה.

י. דַּרְכֵי הָרַמְבַּ"ם וּמִדּוֹתָיו.    🔗

74. אוּלָם נִמְצְאוּ אֲחָדִים אֲשֶׁר מִקִּנְאָתָם בִּגְדֻלַּת רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אוֹ מִפַּחְדָּם פֶּן יֶחְדְּלוּ הַלּוֹמְדִים מֵעֲסֹק בַּתַּלְמוּד וְיִסְתַּפְּקוּ בִּסִפְרֵי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בִּלְבָד – יָצְאוּ לָרִיב עִמּוֹ וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהַקְטִין אֶת כְּבוֹדוֹ בְּדִבְרֵי בוּז. וַיְהִי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְסִבַּת מַחְלֹקֶת אֲרֻכָּה וְנוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵחֵלָּה בִּימֵי חַיֵּי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה וַתִּמָּשֵׁךְ יְמֵי דּוֹרוֹת רַבִּים.

בְּיִחוּד הֵעֵז פָּנָיו רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה מִבַּגְדַּד, רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן עֵלִי, אֲשֶׁר הָיָה עָשִׁיר וּמִתְנַהֵג כְּאַחַד הַשָּׂרִים, נֶגֶד רַבֵּנוּ מֹשֶׁה, כִּי קִנֵּא מְאד בִּגְדֻלָּתוֹ וּבַכָּבוֹד, אֲשֶׁר כָּל הָעָם חוֹלְקִים לוֹ. וַיִּכְתֹב לְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה מִכְתָּב מָלֵא דִּבְרֵי חֲנוּפָה וּבְתוֹכָם הִסְתִּיר קוֹצִים דּוֹקְרִים לֵאמֹר, כִּי טָעָה רַבֵּנוּ מֹשֶׁה טָעוּת גַּסָּה, וּכְרֶגַע הוּא שָׁב לְכַפֵּר פָּנָיו בְּאָמְרוֹ, כִּי גַם הַנְּבִיאִים וְהַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים שָׁגוּ בְּמִשְׁפָּטָם. עַל זֶה עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ מֹשֶׁה: “אַל יֹאמַר, כִּי יִקְשֶׁה בְעֵינֵינוּ אִם יִסְתֹּר אָדָם אֶת דְּבָרַי אוֹ יָשִׁיב עֲלֵיהֶם: יְיָ יַצִּילֵנוּ מִמִּדָּה הַזֹּאת וּבוֹרֵא עוֹלָם יוֹדֵעַ וָעֵד, כִּי אִם הָיָה מֵשִׁיב עָלֵינוּ הַקָּטֹן שֶׁבַּתַּלְמִידִים, הָיִינוּ שְׂמֵחִים בָּזֶה, אִם הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית, וְנִשְׂמַח כִּי יְעוֹרְרֵנוּ בְּמַה שֶׁנִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, וְאִם נִרְאֶה שֶׁזֶּה הַמֵּשִׁיב טוֹעֶה, גַּם כֵּן לֹא נִשְׂנָא אוֹתוֹ וְלֹא נְרַחֲקֵהוּ חָלִילָה… לְפִי שֶׁהָאָדָם מְאַמֵּת דֵּעָה מְבַטְּלָהּ, כְּפִי שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ בְּעִיּוּנוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה אוֹתוֹ הָעִיּוּן שֶׁקֶר אוֹ אֱמֶת”. וְאַחֲרֵי כֵן הֶרְאָה לְמִתְנַגְּדוֹ בִּדְבָרִים יְשָׁרִים, כִּי לֹא הוּא טָעָה, כִּי אִם מִתְנַגְּדוֹ.

75. וְאַף כִּי הִתְנַהֵג רַבֵּנוּ מֹשֶׁה עִם יְרִיבָיו בָּעֲנָוָה, בְּכָל זֹאת הוֹסִיפוּ מְקַנְאָיו לְבַקֵּשׁ עָלָיו עֲלִילוֹת וּלְהַשְׁפִּיל אֶת מַעֲלָתוֹ, וּמַה גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָצָא סִפְרוֹ “מוֹרֶה הַנְּבוּכִים”. בַּסֵּפֶר הַזֶּה הוֹאִיל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְהַרְאוֹת לַאֵלֶּה אֲשֶׁר יִדְחוּ אֶת הַתּוֹרָה בִּזְנוֹתָם אַחֲרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּא, כִּי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּא אֵינֶנָּהּ מִתְנַגֶּדֶת לְתוֹרַת יְיָ, כִּי בְּעֵינֵי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה הָיוּ שְׁתֵּיהֶן – הַתּוֹרָה וְהַפִּלּוֹסוֹפִיָּא – נֶחְשָׁבוֹת לִדְבַר אֱמֶת, וְעַל כֵּן לְפִי דַּעְתּוֹ הֵן מַתְאִימוֹת אִשָּׁה לִרְעוֹתָהּ, וּמַחֲלֹקֶת אִי אֶפְשַׁר לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶן, וְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁנָּתַן יְיָ לְיִשְׂרָאֵל יַיְשִׁרוּ אוֹתָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ. לָכֶן כָּל דָּבָר, שֶׁהָיָה שִׂכְלוֹ מִתְנַגֵּד לוֹ, הוֹצִיא רַבֵּנוּ מֹשֶׁה כְּלַל אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ הַכְּשָׁפִים וְהַקַּמֵּיעוֹת וְהַנִּחוּשִׁים. אוּלָם הָיוּ דְּבָרִים שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ מְאֹד בְּעֵינֵי הָעָם זֶה מִכְּבָר, כְּמוֹ הָאֱמוּנָה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁעָלֶיהָ אָמְרוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד שֶׁמִּי שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין בָּהּ אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְשִׂכְלוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁגּוּף בֶּן אָדָם יִחְיֶה לְנֶצַח נְצָחִים. וְאִם אָמְנָם רַבֵּנוּ מֹשֶׁה הָיָה אִישׁ אַמִּיץ לֵב, אֲשֶׁר לֹא יֵחַת מֵהַגִּיד הָאֱמֶת גַּם אִם לֹא יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן הָרָב, וְגַם נֶגֶד דַּעַת הַקַּדְמוֹנִים; אֲבָל בְּדָבָר גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁחֲכָמֵינוּ חֲשָׁבוּהוּ לְעִקַּר מֵעִקְּרֵי הַדָּת, לֹא הֵעֵז פָּנִים לִכְפָּר בּוֹ, וְעַל כֵּן בִּקֶּשׁ לוֹ פְּשָׁרוֹת דְּחוּקוֹת וּבָא בֵּין הַמְּצָרִים. אָז מָצְאוּ אוֹיְבָיו בַּמֶּה לְתָפְשׂוֹ וַיִּתְּנוּהוּ לְכוֹפֵר, אַךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו יָרְאוּ אוֹיְבָיו לְהָרִים קוֹלָם, כִּי גָּדוֹל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּעֵינֵי כָּל הָעָם.

76. בְּיִחוּד גָּדַל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּעֵינִי חַכְמֵי פְּרוֹבִנְצִיָּה, אֲשֶׁר עָסְקוּ בִסְפָרָיו בְּחִבָּהּ יְתֵרָה וַיְרוֹמְמוּ אֶת שֵׁם כְּבוֹדוֹ וַיְכַבְּדוּהוּ כְּמַלְאָךְ אֱלֹהִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל אִבְּן־תָּבֹן אָמַר לְתַרְגֵּם אֶת הַסֵּפֶר “מוֹרֶה נְבוּכִים” לִשְׂפַת עֵבֶר וְעַל כֵּן פָּנָה אֶל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְהַרְשׁוֹת לוֹ לָבוֹא אֵלָיו לְהִתְיָעֵץ עַל דְּבַר הַתַּרְגּוּם. וְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה עָנָה לוֹ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וְאַהֲבָה, וַיּוֹדִיעֵהוּ, כִּי אָמְנָם גַּם הוּא חָפֵץ מְאֹד לְהִתְרָאוֹת עִם אִישׁ חָכָם כָּמוֹהוּ, וּבְכָל זֹאת עֲצָתוֹ, כִּי לֹא יְסַכֵּן נַפְשׁוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה לָבוֹא אֵלָיו מִצְרָיְמָה, כִּי תּוֹעֶלֶת לֹא יִמְצָא בִּנְסִיעָתוֹ, יַעַן כִּי בְבוֹאוֹ לֹא יוּכַל רַק לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, כִּי טָרוּד הוּא רַבֵּנוּ מֹשֶׁה מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. אֲנִי – יֹאמַר רַבִּי מֹשֶׁה בְּמִכְתָּבוֹ – שׁוֹכֵן בְּפוֹסְטַט, וְהַמֶּלֶךְ שׁוֹכֵן בְּאַל־קַיִּרָה וְעָלַי לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר. אָמְנָם כְּשֶׁיִּמְצָאֵהוּ חוּלְשָׁה אוֹ יֶחֱלַשׁ אֶחָד מִבָּנָיו אוֹ אַחַת מִפִּלַגְשָׁיו לֹא אָסוּר מֵאַל־קַיִּרָה. וַאֲנִי רֹב הַיּוֹם בְּבֵית הַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם מִכְשׁוֹל אָשׁוּב לְמִשְׁכָּנִי אַחַר חֲצִי הַיּוֹם וַאֲנִי רָעֵב וּמוֹצֵא אֶת הָאַכְסַדְרָאוֹת כֻּלָּן מְלֵאוֹת בְּנֵי אָדָם גּוֹיִם וִיהוּדִים חָשׁוּב וּבִלְתִּי חָשׁוּב, אוֹהֲבִים וְשׂוֹנְאִים, עֵרֶב רַב יְחַכּוּ אֶת שׁוּבִי… אֵרֵד מֵעַל הַבְּהֵמָה, אֶרְחַץ יָדַי וְאֵצֵא אֲלֵיהֶם לְפַיְסָם וּלִרְצוֹתָם לְהַמְתִּין לִי עַד שֶׁאוֹכַל אֲכִילַת עֲרָאִי בִּמְעֵת־לְעֵת, וְאֵצֵא לְרַפְּאוֹתָם וְלִכְתֹּב לָהֶם פִּתְקְאוֹת רְפוּאָה. וְכֵן לֹא יֶחְדְּלוּ הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִים עַד הַלַּיְלָה… וַאֲנִי בְּתַכְלִית הַחוּלְשָׁה לֹא אוּכַל לְדַבֵּר. סוֹף דָּבָר: לֹא יוּכַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְדַּבֵּר אֵלַי אוֹ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְבּוֹדֵד עִמִּי זוּלַת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. אָז יָבוֹאוּ כָּל הַקָּהָל אֵלַי אַחַר הַתְּפִלָּה לְסַדֵּר כָּל צָרְכֵי הַקְּהִלָּה לְשָׁבוּעַ הַבָּא.

77. אַף כִּי מָסוּר הָיָה רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ לַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה וְהַמְּסוּרָה בְּכָל זֹאת הָיָה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם בַּעֲלֵי הַדָּתוֹת הָאֲחֵרוֹת, וּבִפְרָט עִם הַקְּרָאִים, שֶׁמֵעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ וּמוֹדִים בְּאֵל אֶחָד, וְרָאוּי לְכַבְּדָם וְלִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמָם וְלָמוֹל אֶת בְּנֵיהֶם וַאֲפִילוּ בַשַּׁבָּת, לִקְבּוֹר מֵתֵיהֶם וּלְנַחֵם אֲבֵלֵיהֶם.

78. אֶרֶךְ אַפַּיִם הָיָה רַבֵּנוּ מֹשֶה כְּהִלֵּל. וְכַאֲשֶׁר הִגִּידוּ לוֹ, כִּי שׂוֹנְאָיו יְדַבְּרוּ עָלָיו סָרָה, אָמַר: יְדַבְּרוּ לָהֶם כְּחֶפְצָם, אֲנִי אֵינֶנִּי מַקְפִּיד עַל זֶה. הֵן לִי לֹא יַזִּיקוּ בְּדִבְרֵיהֶם וְאִם הֵם נֶהֱנִים מִזֶּה, מַדּוּעַ תֵּרַע עֵינִי בְּהַנָּאָתָם? הֲלֹא זֶה נֶהֱנָה וְזֶה לֹא חָסֵר.

כַּאֲשֶׁר פָּנָה אֵלָיו הַמֶּלֶךְ לְהוֹרוֹתוֹ דַּעַת בַּמֶּה יְחַזֵּק אֶת כֹּחוֹ הָרָפֶה, כָּתַב רַבֵּנוּ מֹשֶׁה סֵפֶר. בַּסֵּפֶר הַהוּא הִגִּיד רַבֵּנוּ מֹשֶׁה אֶת פִּשְׁעֵי הַמֶּלֶךְ הֶעָרִיץ בְּפָנָיו וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ, כִּי מְקוֹר כָּל מַחֲלָתוֹ הוּא שׁוֹבְבוּתוֹ, כִּי בְּרָדְפוֹ אַחַר תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְתַעֲנוּגֵי בָשָׂר יְאַבֵּד כֹּחוֹתָיו. וְאִם חָפֵץ הוּא לִהְיוֹת בָּרִיא, עָלָיו לַעֲצֹר בְּעַד תַּאֲוֹתָיו.

79. מִטַּעַם כָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם נִמְנֶה רַבֵּנוּ מֹשֶׁה לְנָגִיד עַל כֻּלָּן וּלְרֹאשׁ כָּל הָרַבָּנִים. בְּעַד מִשְׂרָתוֹ זֹאת לֹא קִבֵּל שָׂכָר אַף כִּי הַרְבֵּה עָמַל וְיָגַע בָּהּ, כִּי חָשַׁב לְחֵטְא לְקַבֵּל שָׂכָר בְּעַד עֲבוֹדַת הָרַבָּנוּת. וּבְיִחוּד שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ לְקַבֵּל אֶת קִרְבַת הָעֲשִׁירִים כְּדֵי לְהַרְבּוֹת עַל יְדֵיהֶם אֶת שְׂכָרוֹ.

רַבֵּנוּ מֹשֶׁה מֵת כְּבֵן שִׁבְעִים שָׁנָה בְּעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ טֵבֵת, וְכָל הַיְּהוּדִים וְהָעַרְבִים סָפְדוּ לוֹ, כִּי גָדוֹל כְּבוֹד הָרַמְבַּ"ם גַּם בְּעֵינֵי הָעַרְבִים, וּמֵחַכְמֵיהֶם הִשְׁתַּבְּחוּ כִּי הָיוּ תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה.

אֶת עַצְמוֹתָיו נָשְׂאוּ אַרְצָה יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרוּהוּ עַל יַד הָעִיר טִבֶּרִיָּה.

80. עוֹד חֲכָמִים רַבִּים וּגְדוֹלִים עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא וּבְיִחוּד רְאוּיִם לְהִזָּכֵר רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן דַּאוּד, אֲשֶׁר הָיָה רוֹפֵא פִלּוֹסוֹף וּמָסוּר בְּכָל לִבּוֹ לְתוֹרַת יִשְׂרָאֵל. הוּא הִתְעַסֵּק גַּם בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל וַיִּכְתֹב אֶת סֵפֶר “הַקַּבָּלָה”, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ כָּל דּוֹרְשֵׁי תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל. כֵּן יִזָּכֵר לַטּוֹב רַבִּי בִּנְיָמִין מִטּוֹלֶידָה וְרַבִּי פְּתַחְיָה מֵרֶגֶנְשְׁבּוּרְג, אֲשֶׁר עָבְרוּ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וַיִּכְתְּבוּ בַסֵּפֶר אֶת כָּל מָה שֶׁרָאוּ וּמָה שֶׁשָּׁמְעוּ. סִפְרֵיהֶם נֶעְתְּקוּ לִשְׂפַת רוֹמִי וַיִּהְיוּ לְאוֹר גַּם לְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם.

שאלות לתלמידים    🔗

1–7. מה היה מצב היהודים בספרת ברדת הנשיאות והגאונות בבבל? – מה שם יועץ הכליף עבדול רחמן השלישי? – במה הצטין רבי חסדאי אבּן־שפרוט? – מה עשה רבי חסדאי לטובת עמו? – מי היה הרב הראשון שהרים מצב התורה בספרד? – איזה דרך בא רבי משה בן חנוך ספרדה? – מה תספר המסרת על אדות עלותו על כס הרבנות בקורדובה? – באיזה מקצוע ממקצועות הספרות הצטינו יהודי ספרד? – מי היה הראשון בחוקרי הלשון העברית? – מה היה דרך מנחם בן סרוק בחיים ובחכמה? – מי תמך בו? – אל מי כתב רבי חסדאי את מכתבו הידוע? – מה ענהו יוסף מלך הכוזרים? –

8–17. מה שם הספר שחבר מנחם ומה תוכנו? – מה שם החכם השני שהיה אז בספרד? – במה הצטין דונש בן לברט? – מה החדשה שהביא דונש בספרות העברית? – מה עשה דונש למנחם? – מה עשה רבי חסדאי למנחם? – מה היתה אחרית המעשה שעשה רבי חסדאי למנחם? – בין מי ומי פרץ עוד ריב בקורדובה ועל דבר מה? – מה היתה אחרית אבּן־אביתור? – איך עלה יעקב גו לגדולה? – מה ענה אבּן־אביתור לגו על הצעתו? – מה עשה יעקב גו לטובת עמו? –

18–30. מה שם החכם היהודי שהיה אחרי התחלקות ממלכת הכליף לחלקים? – איפה ישב רבי שמואל הנגיד ובמה התפרנס? – תלמיד מי היה בתורה ובחכמת הלשון? – ע“י איזו סבה היה רבי שמואל ליועץ הויזיר? – ואיך היה אח”כ לויזיר הכליף? – מה הגדולות שעשה במדינה, בעמו ובספרות העברית? – מה שם הספר שכתב רבי שמואל? – מי היה גדול ממנו בפלוסופיה ובשיר? – מה היה דרך אבּן־גבירול בחיים? – מה היה מצבו הגשמי מימי ילדותו? – מי תמך בו? – מה שם הספר הנכבד שכתב אבּן־גבירול ועל מה נוסד? – מה שם התפלה שכתב ומתי קוראים אותה בני ישראל? – מה היה יחס רבי שמואל הנגיד אל אבּן־גבירול ולהפך? – מה שם הגדול בחוקרי הלשון שקם בעת ההיא? – מה היתה סבת השנאה שבין הנגיד ובין אבן־גנאח? – מה היה יחס רבי יונה אל הפלוסופיה? – מה היה דרך חקירותיו בכתבי הקדש? – במה התפרנס רבי יונה ומה היה עיקר עבודתו? – מה שם החכם בחכמת המוסר שהיה בעת ההיא? – מה שם הספר שחבר רבנו בחיי הדיין? – מי היה למשנה הכליף אחרי מות רבי שמואל הנגיד? –

31–33. מה תספר ההגדה על אדות ענות רבי שמואל הנגיד וטוב לבו? – במה נבדל רבי יוסף בן הנגיד מאביו? – במה העלה רבי יוסף על נפשו חמת הערבים? – מדוע החל המלך בדיס לשנוא את רבי יוסף?- מה היתה אחרית רבי יוסף? –

34–41. מה שם הגדול בחכמת התלמוד בדור ההוא? – בן איזו מדינה היה רבי יצחק אלפסי? – מה המריצו לחבר את “הלכותיו”? – מאיזו סבה בא הרי“ף ספרדה? – מה היה מצבו בארץ מקלטו? – מה שם הגדול במריבי הרי”ף? – מה צוה רבי יצחק אלבלי את רבי ברוך בנו? – מי כתב את מצבתו? – מה הגדולות שעשה הרי“ף בעמו? – מי הגדיל את התורה בצרפת בימים ההם? – על מה כתב רש”י את באורו? – מה היה דרכו בחיים ותכונת נפשו? – במה יצטין פירוש רש“י? – מה תספר ההגדה על אדות הולד רש”י? – אל מה שאף רש"י בכל כחותיו? – מה שם החכם שהאיר גם הוא עיני הלומדים תלמוד ומדרשים? – מה שם הספר שחבר רבי נתן מרומא? – מה הוא תוכן “הערוך”? –

42–53. מה היה מצב היהודים בארץ ספרד הנוצרית? – מה שמות שלשת גדולי הדור שהיו בספרד בתקופה ההיא? – ממי למד רבי יהודה הלוי תורה? – במה הצטין רבי יהודה גם בעודנו נער? – מה משפט שירותיו? – מה הביע רבי יהודה ברוב שירותיו? – מה שם הספר שחבר רבי יהודה הלוי? – מה הוכיח בספרו “הכוזרי”? – מה היתה השקפת רבי יהודה על קיום המצות ומה השקפתו על סגוף הגוף? – מה היה כל חפץ רבי יהודה הלוי בחיים? – אנה נסע רבי יהודה? – איך קדמו היהודים את פניו בכל מקום בואו? – מה בקשו ממנו יהודי מצרים? – מה ענה אותם רבי יהודה הלוי על בקשתם? – מה היתה אחרית בואו ארצה ישראל ומה תספר האגדה על אדות זה? –

54–59. איפה נולד רבי אברהם אבן־עזרא? – מה היה מצבו בחיים? – באיזו מקצעות הדעת הצטין רבי אברהם? – במה האמין ר“א אבן־עזרא? – באיזה סבה תלה את רוע מצבו? – מה היתה תכונת רוחו? – מה היו מנהגיו את הבריות? – מה היה דרך באוריו וספריו? – מה היה דרכו בפרוש על התורה? – איפה ובן כמה שנים מת ר”א אבן־עזרא? – מה אמר לפני מותו? –

60–69. במה הצטין הרמב“ם? – מה היתה תכונת רוחו? – מה אמרו עליו בני דורו? – איפה נולד הרמב”ם? – מה החנוך אשר חנך בו הרמב“ם בימי נעוריו? – מה הרעות אשר הגיעו לרבי מימון אביו בהיות הרמב”ם עוד נער? – מה היתה מטרתו בחייו? – מה היתה דעתו על אדות האנוסים? – מה שם הספר שכתב הרמב“ם ואיך הגין על האנוסים? – מה היה לו על הגינו על האנוסים בספרו? – אנה נסע הרמב”ם מספרד? – אנה נסע מארץ ישראל? – במה עסק הרמב“ם ובמה עסק אחיו בשבתם במצרים? – מה היה מצבו הגשמי אחרי מות אחיו? – במה עסק אחרי מות אחיו? – מה שם הספר שכתב בהיותו בן ל”ג שנים? – מה קרה בימיו בארץ תימן? – לאיזו גדולה עלה הרמב"ם? – מה היתה אחרית משיח השקר בתימן? –

70–73. מה שם הספר הגדול שחבר הרמב“ם בהלכה? – מה הוא ספרו “היד החזקה” לפי סגנונו ותכנו? – מה היתה השקפת הרמב”ם על הפלפול?

74–80. מי העיז פניו נגד הרמב“ם לחרף את ספרו “היד החזקה”? – איך התנהג הרמב”ם עם יריביו? – מה שם ספרו שכתב בפלוסופיה? – מה היתה השקפתו על התורה והפלוספיה? – מה הוציא הרמב“ם מכלל אמונת ישראל? – מה הלעז שהוציאו עליו מנגדיו? – בעיני מי מחכמי ישראל גדל כבוד הרמב”ם? – מי תרגם את ספרו “מורה נבוכים”? – איך תאר הרמב“ם במכתבו את דרכי חייו? – איך היה יחס הרמב”ם אל הקראים? – מה המשרה אשר נתנו לו קהלות ישראל במצרים? – בן כמה שנים מת הרמב"ם ואיפה נקבר?