א. מַסְעֵי הַצְּלָב. – בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת    🔗

1. בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּא – מִלְּבַד סְפָרַד – יָשְׁבוּ עַמִּים פְּרָאִים, אֲשֶׁר הִכְנִיעוּ אֶת מַמְלֶכֶת רוֹמָא הָאַדִּירָה וַיְסִירוּהָ מִגְּבִירָה. הָעַמִּים הָהֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית, אֲבָל אַךְ בְּשֵׁם נוֹצְרִים נִקְרְאוּ וְרוּחָהּ אֶל קִרְבָּם לֹא בָאָה, כִּי כְגֹדֶל בַּעֲרוּתָם כֵּן גָּדְלָה אַכְזָרִיּוּתָם. עַל רִיכַרְדְּ “לֵב הָאַרְיֵה”, מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה, יֵאָמַר, כִּי אָכַל בְּשַׂר סַרַצִּינִים¹ צָלוּי, וְהוּא שִׁבַּח אֶת הַצָּלִי וַיֹּאמַר, כִּי נָעִים הוּא מְאֹד לְחִכּוֹ. קְרוֹא וּכְתֹב הָיָה דָבָר בִּלְתִּי נִפְרָץ. גַּם אֲצִילֵי הָעָם, גַּם הַמְּלָכִים וְגַם הַכֹּהֲנִים הָיוּ בּוּרִים גְּמוּרִים וְלֹא יָדְעוּ גַּם אֶת עִקָּרִי אֱמוּנָתָם.

2. בֵּין הָעַמִּים הַפְּרָאִים הָהֵם, בְּאַרְצוֹת צָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז, הָיוּ קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת לְיִשְׂרָאֵל. רֵאשִׁית הִתְיַשְּׁבָן שָׁם הָיְתָה עוֹד בַּיָּמִים אֲשֶׁר הָאֲרָצוֹת הָהֵן נֶחְשְׁבוּ לִמְדִינוֹת רוֹמָא. מַצָּבָן הָיָה טוֹב, כִּי רַק הַיְּהוּדִים לְבַדָּם

יָדְעוּ אָז אֶת דַּרְכֵי הַמִּסְחָר וַיַּעֲשׂוּ עֹשֶׁר, וְלִפְעָמִים גַּם עָלוּ לִגְדֻלָּה לַעֲמֹד בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים. אֶפֶס כָּל קֶשֶׁר רוּחֲנִי לֹא הָיָה בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָעַמִּים שְׁכֵנֵיהֶם. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ גַּם אָז עַם יוֹדֵעַ סֵפֶר, עַם אֲשֶׁר לוֹ דָּת צְרוּפָה וְהַשְׂכָּלָה עַתִּיקָה, וְאֵיךְ לֹא יְבַזוּ בְלִבָּם אֶת הָעַמִּים הַפְּרָאִים אֲשֶׁר הָיוּ מָשְׁחָתֵי הַמִּדּוֹת וּפְרוּעִים בְּמִנְהָגֵיהֶם וּמַאֲמִינִים בְּכָל הַהֲבָלִים, אֲשֶׁר יָרְשׁוּ מֵאֲבוֹתֵיהֶם עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים? וְהָעַמִּים הַפְּרָאִים הִבִּיטוּ בְעַיִן רָעָה עַל הָעָם הַזָּר הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹכָם וּמַצְלִיחַ בְּמַעֲשָׂיו, וְלִפְעָמִים לֹא רְחוֹקוֹת הִתְנַפְּלוּ עַל הַיְּהוּדִים וַיָּבוֹזוּ אֶת רְכוּשָׁם; כִּי הַיְּהוּדִים מְבִיאִים בַּחֲרִיצוּתָם טוֹבָה לְאֶרֶץ מַמְלַכְתָּם, וְאֵלֶּה מֵאֲשֶׁר לָקְחוּ מֵהַיְּהוּדִים שֹׁחַד. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים, הִקְצוּ הַמּוֹשְׁלִים לְמַעַן הַיְּהוּדִים חֵלֶק מֵהָעִיר לָשֶׁבֶת בּוֹ, וַיַּתִּירוּ לָהֶם לִבְנוֹת חוֹמָה סְבִיבוֹת מוֹשָׁבָם וְגַם לְהִזְדַיֵּן בִּכְלֵי נֶשֶׁק וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם, אִם יִקְרְבוּ אֲלֵיהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם לַמִּלְחָמָה.

3. וּמֵאֲשֶׁר הַשְׁפָּעַת הָעַמִּים הַפְּרָאִים עַל הַיְּהוּדִים הָיְתָה מְעַטָּה בְּאַרְצוֹת צָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז, עַל כֵּן הִתְנַהֲגוּ שָׁם הַיְּהוּדִים לְפִי דַּרְכָּם וְרוּחָם. קָבְעוּ לָהֶם יְשִׁיבוֹת, וַיַּעֲמִידוּ תַּלְמִידִים לָרֹב, וַיָּכִינוּ כָל סִדְרֵי קְהִלּוֹתֵיהֶם עַל פִּי הַתּוֹרָה, וַיִּמְנוּ מִתּוֹכָם מוֹרִים וְדַיָּנִים לָדוּן בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּבֵין אִישׁ לִקְהִלָּתוֹ עַל פִּי מִשְׁפְּטֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׁתַּדְּלוּ מְאֹד לְבַל תִּתְעָרֵב הָרָשׁוּת בְּעִסְקִי הַקְּהִלָּה וּבִגְזֵרַת חֵרֶם חָמוּר אָסְרוּ אִסָּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל: לִבְלִי קַחַת מִשְׂרָה וְשִׁלְטוֹן מִיַּד הַמֶּמְשָׁלָה עַל יְחִידִים אוֹ עַל הַקְּהִלָּה בְּלִי הַסְכָּמַת הַקָּהָל.

4. וְכֹה יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים יָמִים רַבִּים בְּתוֹךְ הָעַמִּים הַפְּרָאִים בְּשַׁלְוָה – אַף אִם לֹא גְּמוּרָה, – וְכֹהֲנֵי הַנּוֹצְרִים דָּרְשׁוּ מִפִּי הַיְּהוּדִים תּוֹרָה לְהָבִין בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, וּבַהֲעִירָם אֶת הַנּוֹצְרִים בְּנֵי עַמָּם לִשְׁקֹד בַּלִּמּוּדִים, הִצִּיגוּ אֶת הַיְּהוּדִים לְמוֹפֵת. וְהַיְּהוּדִים סָגְלוּ לָהֶם מְהֵרָה לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּתוֹכָם וִידַבְּרוּ צָרְפָתִית בְּצָרְפַת וְאַשְׁכְּנַזִּית בְּאַשְכְּנַז, וְרַבִּים קָרְאוּ לִבְנֵיהֶם שֵׁמוֹת כִּשְׁמוֹת הַגּוֹּיִם אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּתוֹכָם.

5. אוּלָם לְאַט לְאַט הֵבִיאוּ כֹהֲנֵי הַקָּתוֹלִים רוּחַ קִנְאָה בְּלֵב הַנּוֹצָרִים לְקַנֵּא לְדָתָם, וּבִשְׁנַת 1026 נוֹסְדוּ יַחַד לַעֲלוֹת לַמִּלְחָמָה עַל תּוֹגַרְמָה לְשַׁחְרֵר אֶת הַנּוֹצְרִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ וְלָקַחַת מִיָּדָהּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת קֶבֶר מְשִׁיחָם. וַיֵּאָסְפוּ הֲמוֹן רַב: נְסִיכִים וְהֶגְמוֹנִים וּבְנֵי דַּלַת הָעָם, גַּם נְעָרִים וִילָדִים, אֲנָשִׁים רַבִּים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, עָזְבוּ אֶת מִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְאֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וַיָּשִׂימוּ אוֹת צֶלֶב אָדֹם עַל בִּגְדֵיהֶם וַיִּסְעוּ עִם הַמַּחֲנֶה, אֵלֶּה קִוּוּ לִשְׁלֹל שָׁלָל, וְאֵלֶּה – לִמְצֹוא חַיֵּי עוֹלָם.

וַיְהִי בְּעָבְרָם דֶּרֶךְ הֶעָרִים, אֲשֶׁר בָּהֶם יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים, וַיָּסֶת נָזִיר אֶחָד אֶת הָאֲסַפְסֻף לְהָבִיא אֶת הַיְּהוּדִים בְּחָזְקָה בִּבְרִית דַּת הַנּוֹצְרִית אוֹ לְהַשְׁמִידָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְגַם אָמַר כִּי פִתְקָא נָפְלָה מִשָּׁמַיִם וּבָהּ כָּתוּב, כִּי כָּל נוֹצְרִי חָיַּב לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. וַיִּשְׁמַע הָאֲסַפְסֻף לְקוֹל דִּבְרֵי הַנָּזִיר לִשְׁלֹחַ יָד בַּיְּהוּדִים שְׂנוּאֵי נַפְשָׁם מֵאָז. וְהָיָה בְּבוֹאוֹ אֶל אַחַת הֶעָרִים וְהִכְנִיסוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּחָזְקָה אֶל בֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים וְשָׂמוּ לִפְנֵיהֶם לִבְחַר אַחַת מִשְּׁתֵּי אֵלֶּה: אִם לִבְגֹד בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתָם אוֹ לָמוּת, וְרֹב הַיְּהוּדִים בָּחֲרוּ בַמָּוֶת.

6. וְכַאֲשֶׁר נָפוֹצָה הַשְּׁמֻעָה בְּכָל הֶעָרִים עַל דְּבַר נוֹסְעֵי הַצְּלָב, וְיִּרְגְּזוּ הַיְּהוּדִים, וַיִּפְחֲדוּ מְאֹד, וַיְבַקְּשׁוּ לָהֶם מָנוֹס, וַיִּתְחַנְּנוּ אֶל הַמּוֹשְׁלִים, כִּי יָגִינוּ עֲלֵיהֶם; אַךְ רַב הַמּוֹשְׁלִים שָׂחֲקוּ לְאֵידָם. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ, כִּי אֵין מָנוֹס מִפְּנֵי הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא, שָׁחֲטוּ אִישׁ אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וְחָתָן – אֶת כַּלָּתוֹ. שׁוֹחֵט אֶחָד בְּבוֹאוֹ לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ, בֵּרַךְ “אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַשְּׁחִיטָה”, וּבְנוֹ עָנָה “אָמֵן” וַיִּפְשֵׁט צַוָּארוֹ לְהִשָּׁחֵט. וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ הַשּׁוֹדְדִים הָעִירָה לֹא מָצְאוּ כִּי אִם פִּגְרֵי אָדָם. בָּעִיר וַרְמַיְזָא נִסּוּ הַיְּהוּדִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וְלָצֵאת בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה לִקְרַאת הָאוֹיֵב; אֲבָל גִּבּוֹרֵי הַיְּהוּדִים הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר וְלֹא עָצְרוּ כֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאוֹיֵב הָרַב וְהֶעָצוּם, וַיִּפְּלוּ כֻּלָּם לְפִי חֶרֶב, בְּקָרְאָם: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד!”

7. רַבִּים מִיהוּדֵי וַרְמַיְזָא נִסְתְּרוּ בְּבֵית הַבִּישׁוּף אוֹלִינְבְּרַנְד, אַךְ בְּבוֹא הַצַּר הִצִּיעַ הַבִּישׁוֹף לִפְנֵיהֶם, כִּי יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדָּת הַנּוֹצְרִית. וַיְבַקְּשׁוּ הַיְּהוּדִים לָתֵת לָהֶם זְמַן יָמִים אֲחָדִים, וַיְהִי כַּעֲבֹר הַזְּמָן, וְיָבוֹא הַבִּישׁוּף שָׁמָּהּ וַיִּמְצָא, כִּי כֻלָּם מֵתִים. אֲחָדִים, אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִכָּל קְהִלַּת וַרְמַיְזָה בַּחַיִּים, הוּבָלוּ בְחָזְקָה אֶל בֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים וּבֵינֵיהֶם הָיָה בָּחוּר אֶחָד אַמִּיץ לֵב, שִׂמְחָה הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר גַּם אָבִיו וְכָל אֶחָיו מֵתוּ בַּמִּלְחָמָה, וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַצּוֹרְרִים אוֹתוֹ אֶל הַבָּמָה וַיּוֹצֵא סַכִּין מִתַּחַת לְמַדָּיו וַיִּדְקֹר בּוֹ אֶת אֶחָד מִגּוֹאֲלֵי הַבִּישׁוּף וַיְמִיתֵהוּ בְּדַם הוֹרָיו וְאֶחָיו. הָאֲסַפְסֻף תָּפַשׂ בּוֹ וַיִּקְרָעֵהוּ לִגְזָרִים. אָמְנָם הָיוּ אֲחָדִים, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וַיָּמִירוּ אֶת דָּתָם. אַךְ מִשֶּׁבֶר לֵב וָנֹחֵם טָרְפוּ אַחֲרֵי כֵן אֶת נַפְשָׁם בְּכַפָם. בְּמַסַּע הַצְּלָב הָרִאשׁוֹן נֶהֶרְגוּ מֵהַיְּהוּדִים כִּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ. רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי (רִשִׁ"י) נָשָׂא קִינָה עַל הַצָּרוֹת הַנּוֹרָאוֹת הָהֵן, אֲשֶׁר קָרוּ אֶת עַמּוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ.

8. מַסְעוֹת הַצְּלָב נִכְפְּלוּ פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנָה וְיוֹתֵר (1026–1134 אחב"ש.) וּבְכֻלָּם נֶהֶרְגוּ הַיְּהוּדִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת.

9. אָמְנָם הָיוּ גַּם בְּעִתּוֹת הַחֹשֶׁךְ הָהֵן בֵּין הַגּוֹיִם אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וִישָׁרִים, אֲשֶׁר רִחֲמוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָעֲשׁוּקִים וַיָגִינוּ עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת אוֹיְבֵיהֶם לֹא בְשֹׁחַד, כִּי אִם מִמִּדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים. אֲחָדִים מֵחֲסִידֵיהֶם הוֹכִיחוּ אֶת אֲחֵיהֶם הַשּׁוֹבָבִים וְהַפְּרָאִים עַל פְּנֵיהֶם עַל הֶעָוֶל שֶׁהֵמָּה עוֹשִׂים וַיּוֹכִיחוּם לָדַעַת, כִּי גַם בַּיְּהוּדִים אָסוּר לִנְגֹּעַ לָרָעָה; וּבָזֶה הִצִּילוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִמָּוֶת.

10. בְּעֶצֶם הַיָּמִים הָרָעִים הָהֵם פָּרְחָה מְאֹד חָכְמַת הַתַּלְמוּד בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּא וּבְיִחוּד בְּצָרְפַת וַתָּשָׁב לִימֵי עֲלוּמֶיהָ, לִימֵי עַמּוּדֵי הַתַּלְמוּד – אַבַּיֵּי וְרָבָא. לְמַעֲלָה סִפַּרְנוּ עַל גְּדוּלַת רֹאשׁ חַכְמֵי צָרְפַת, רַבִּי שְׁלֹמֹה יִצְחָקִי – רַשִׁ“י – אֲשֶׁר מֵת שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחַר מַסַּע הַצְּלָב הָרִאשׁוֹן. בָּנִים לֹא הָיוּ לוֹ, כִּי אִם בָּנוֹת, אֲשֶׁר נִשְׂאוּ לַחֲכָמִים גְּדוֹלִים, רַבִּי מֵאִיר בֶּן שְׁמוּאֵל וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן נָתָן. חֲתְנֵי רַשִׁ”י וּנְכָדָיו הַגְּאוֹנִים הִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת בַּחֲרִיפוּת שִׂכְלָם לְנַתֵּחַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִדְּבְרֵי הַתַּלְמוּד לְהַבְדִּיל בֵּין עִנְיָן לְעִנְיָן בִּסְבָרוֹת דַּקּוֹת וְנִפְלָאוֹת מְאֹד. בְּיִחוּד הִצְטַיְּנוּ שְׁלֹשֶׁת בְּנֵי רַבִּי מֵאִיר: רַבִּי שְׁמוּאֵל בֵּן מֵאִיר (1010–1080 אחב"ש). – (רַשְׁבַּ"ם), רַבִּי יַעֲקֹב – (רַבֵּנוּ תָּם) – וְרַבִּי יִצְחָק – (רִ"י) – וְעִמָּם נִלְווּ חַבְרֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁמִּסְפָּרָם עוֹלֶה קָרוֹב לְמֵאָה וַחֲמִשִּׁים אִישׁ הַנּוֹדָעִים בְּשֵׁם “בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת”, כִּי חִדּוּשֵׁיהֶם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “תּוֹסָפוֹת”. רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל בֵּן מֵאִיר עָשָׂה פֵרוּשׂ גַּם לְתוֹרַת מֹשֶׁה.

11. רַבִּי יַעֲקֹב מֵרוּמְרוּג (1030–1101 אחב"ש)., הַנּוֹדָע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תַּם הָיָה אִישׁ מוּפְלָג בַּתּוֹרָה חָכָם וְעָשִׁיר, וַיֵּדַע לִכְתֹּב בְּלָשׁוֹן צַחָה וְגַם נִסָּה כֹחוֹ בְּשִׁיר. הוּא כָּתַב שִׁיר תְּהִלָּה לְרַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן־עֶזְרָא וּבְעַנְוָתוֹ הָרַבָּה אָמַר:

אֲנִי עֶבֶד לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה

וְאֶקֹּדָה וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לְאַפָּיו.

וְעַל זֶה עָנָה רַבִּי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הִכִּיר אֶת מַעֲלַת רַבֵּנוּ תַּם, לֵאמֹר:

הֲנָכוֹן אֶל אַבִּיר עַם אֵל

לְהַשְׁפִּיל רֹאשׁ בַּמִּכְתָּב לִפְנֵי בְּזוּי עָם?

וְחָלִילָה לְמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים

אֲשֶׁר יִקֹּד וְיִשְׁתַּחֲוֶה לְבִלְעָם.

12. בִּשְׁנַת 1077 בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל חַג הַשָּׁבֻעוֹת, הִגִּיעוּ נוֹסְעֵי הַצְּלָב, בְּנָסְעָם בַּפַּעַם הַשֵּׁנִית, לְעִיר רַמִירוֹ, עִיר מוֹשַׁב רַבֵּנוּ תָּם, וַיָּבֹזּוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְעוּ סֵפֶר תּוֹרָה בְּפָנָיו וַיִּקָּחוּהוּ וַיּוֹצִיאוּהוּ הַשָּׂדֶה וַידַבְּרוּ אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים עַל דְּבַר דָּתוֹ; וַחֲמִשָּׁה פְצָעִים שָׂמוּ בְּרֹאשׁוֹ, כִּי אָמְרוּ: אַתָּה גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל לָכֵן נִקֹּם מִמְּךָ נִקְמַת גּוֹאֲלֵנוּ וְכִמְעַט שֶׁיָּצְאָה נַפְשׁוֹ, וּמִן יְיָ שַׂר גָּדוֹל לְרַבֵּנוּ תַּם בְּדֶרֶךְ אוֹתָהּ שָׂדֶה, וַיִּקְרָא אֵלָיו רַבֵּנוּ תַּם וַיְשַׁחֲדֵהוּ בְּסוּס יָקָר, וַיֵּלֵךְ הַשַּׂר וַיְדַבֵּר עַל לֵב הֶהָמוֹן לֵאמֹר: הֲנִיחוּ לוֹ הַיּוֹם וַאֲנִי אֲדַבֵּר עִמּוֹ אוּלַי יְפֻתֶּה לָנוּ וְהֵמִיר אֶת דּתֹו. וַיֲּעֹזב הֶהָמוֹן אֶת רַבֵּנוּ תַּם וְהוּא מִהֵר וַיָּנֹס עַל נַפְשׁוֹ.

ב. עֲלִילַת הַדָּם – הָרִ"י הַזָּקֵן.    🔗

13. יְמֵי מְנוּחָה הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּצָרְפַת הַצְּפוֹנִית בִּמְלֹךְ שָׁם מֶלֶךְ חָכָם וְאַמִּיץ לֵב, לוּדְוִיג הַשְּׁבִיעִי (1067–1110 אחב"ש.) אֲשֶׁר שָׂנֵא אֶת הַפֵאוֹדַלִּים, הֵמָּה הֶעָרִיצִים, אֲשֶׁר לָקְחוּ בְחַרְבָם אֲחֻזּוֹת גְּדוֹלוֹת וַיִּהְיוּ לְמוֹשְׁלִים עוֹמְדִים כִּמְעַט בִּרְשׁוּת עַצְמָם, מִבְּלִי שְׁמֹעַ גַּם בְּקוֹל הַמֶּלֶךְ. הוּא הֵגִין עַל קְהִלּוֹת הֶעָרִים וַיִּשְׁתַּדֵּל לְהַגְדִּילָן וּלְחַזְּקָן, וְעַל כֵּן הִטָּה חֶסֶד גַּם לַיְּהוּדִים וְלֹא שָׂם לֵב אֶל פְּקֻדּוֹת הָאֲפִיפְיוֹר וּכְנֵסִיּוֹת כֹּהֲנֵי הַקַּתּוֹלִים, אֲשֶׁר חָקְקוּ תָּמִיד חֻקֵּי־רֶשַׁע לִרְדֹף אֶת הַיְּהוּדִים. אוּלָם גַּם הוּא לֹא עָצַר כֹּחַ לַעֲצֹר תָּמִיד בְּעַד מְשׁוּבַת הֶהָמוֹן, אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ בְּכָל עֵת לְהִתְנַקֵּם בַּיְּהוּדִים, וּלְתַכְלִית זוֹ לֹא נִמְנְעוּ גַּם מֵהַעֲלִיל עֲלֵיהֶם כָּל עֲלִילַת שֶׁקֶר וּלְתִתָּם לְאוֹכְלֵי אָדָם.

14. בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיַּי רַבֵּנוּ תַּם (1101 אחב"ש). בָּדוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילָה נִתְעָבָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֲלִילָה אֲשֶׁר עַל יָדָהּ נֶהֶרְגוּ כַּמָּה אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְלֹא חָדְלָה גַּם בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, הֲלֹא הִיא – עֲלִילַת הַדָּם, לֵאמֹר: הַיְּהוּדִים צְרִיכִים לְדַם נוֹצְרִי לָחֹג בּוֹ אֶת חַג פִּסְחָם. עֲלִילָה כָזֹאת בָּדוּ מִלְּפָנִים עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים עַל הַנּוֹצְרִים, בְּעֵת אֲשֶׁר אֱמוּנַת הַנּוֹצָרִים הֵחֵלָּה לְהִתְפַּשֵּׁט, וְאַחֲרֵי כֵן כַּאֲשֶׁר הִתְפַּשְּׁטָה אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים וַתְּהִי לְדַת מוֹשֶׁלֶת בְּאֵירוֹפָּא, שָׂמוּ הַנּוֹצָרִים אֶת הָעֲלִילָה הַזֹּאת עַל הַיְּהוּדִים.

15. עֶבֶד שַׂר הָעִיר בְּלוּיַשׁ נָהַג אֶת סוּס אֲדוֹנוֹ אֶל הַנָּהָר לִשְׁתּוֹת וַיַּרְא, וְהִנֵּה עִבְרִי מַחֲזִיק בְּיָדוֹ אֵיזוֹ חֲבִילָה וַיֶּחֱרַד הָעֶבֶד וְגַם הַסּוּס נִבְהָל וְלֹא רָצָה לָגֶשֶׁת אַל הַנָּהָר. וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר וַיֹּאמַר לַאֲדוֹנָיו: רָאִיתִי אִישׁ עִבְרִי מַטִּיל יֶלֶד נוֹצְרִי מֵת אֶל הַנָּהָר. וַיַּקְרֵב שַׂר הָעִיר אֶת הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי מוֹשֵׁל הַמְּדִינָה, הַנָּסִיךְ תֶּאוֹבַּלְד.

וַיְצַו הַנָּסִיךְ, וַיָּשִׂימוּ בַסֹּהַר אֶת כָּל הַיְּהוּדִים יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם הַהוּא. וְאַךְ אִשָּׁה אַחַת עִבְרִיָּה, פּוֹלְצִילִינָה, אֲשֶׁר הָיְתָה נִכְבָּדָה בְּעֵינֵי הַנָּסִיךְ זֶה מִכְּבָר, לֹא אֻסְּרָה בַּסֹּהַר. הָאִשָּׁה הַזֹּאת, אֲשֶׁר הָיְתָה חֲכָמָה וּבַת־חַיִל, הִשְׁתַּדְּלָה בְּכָל כֹּחָהּ לָגֹל אֶת הָאַשְׁמָה הַזֹּאת מֵעַל אָחֶיהָ יוֹשְׁבֵי עִירָהּ, אֲבָל כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתָהּ לֹא הוֹעִילָה. אָמְנָם הַנָּסִיךְ אָמַר לָקַחַת כֹּפֶר מֵהַיְּהוּדִים כֶּסֶף רָב, אַךְ כֹּמָר אֶחָד חָשַׂךְ אוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. אָז נִסּוּ אֶת הָעֶבֶד בַּמַּסָּה לָדַעַת אִם אֱמֶת בְּפִיו כְּמִשְׁפָּטָם בַּיָּמִים הָהֵם: הוֹשִׁיבוּ אֶת הָעֶבֶד בְּגִיגִית וַיְשִׂימוּהָ בַּמַּיִם, וְהַגִּיגִית לֹא נֶהְפָּכָה וְלֹא נִטְבָּעָה, וַיְהִי הַדָּבָר לְעֵד, כִּי צָדַק הָעֶבֶד בִּדְבָרָיו. וּבְכ' סִיוָן שָׂמוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בִּצְרִיחַ עֵץ וַיַּקִּיפוּהוּ זְמוֹרוֹת יְבֵשׁוֹת, וַיַּצִּיעוּ לִפְנֵיהֶם, כִּי יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים, וְנִסְלַח לַעֲוֹנָם, וָלֹא וְהִצִּיתוּ אֶת הַצְּרִיחַ בָּאֵשׁ. וַיְמָאֲנוּ הַיְּהוּדִים לְהָמִיר אֶת דָּתָם וְיִשָּׂרְפוּ כֻּלָּם; וּבַעֲלוֹת הַלַּהַב קָרְאוּ בְזִמְרָה “עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל”…

מִסְפַּר הַקְּדוֹשִׁים הָהֵם, הַנִּשְׂרָפִים בִּבְלוּיַשׁ, הָיָה שְׁלֹשִׂים וְאַרְבָּעָה גְּבָרִים וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה אִשָּׁה, וּפֹולְצִילִינָה בְּתֹוכָן. כָּל הַיְּהוּדִים הִתְאַבְּלוּ מְאֹד עַל הַדָּבָר הַזֶּה וּכְמוֹ חָשׁוּ בְנַפְשָׁם, כִּי הָעֲלִילָה הַזֹּאת עוֹד תָּבִיא עֲלֵיהֶם צָרוֹת רַבּוֹת בֶּעָתִיד. רַבֵּנוּ תַּם קָבַע אֶת הַיּוֹם הַהוּא יוֹם כ' סִיוָן² לְיוֹם צוֹם לְכָל יִשְׂרָאֵל. כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ יָמִים מֵת רַבֵּנוּ תַּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִרְבּוּ לִבְכּוֹת לוֹ, כִּי נֶאֱסָף הַצַדִּיק מִתּוֹכָם וְהַתְּלָאוֹת הָלְכוּ הָלֹךְ וָרָב.

16. גְּזֵרַת בְּלוּיַשׁ הָיְתָה רַק כְּעֵין הַקְדָּמָה לְהָרָעוֹת הַנּוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת הַיְּהוּדִים בִּימֵי (1110–1153 אחב"ש.) פִילִיפּ אוֹגוּסְטְ, הַמֶּלֶךְ הֶעָרִיץ הַזֶּה נִלְחַם תָּמִיד עִם הַפֶאוֹדַלִּים וַיְבַקֵשׁ לְהַכְנִיעֵם תַּחְתָּיו וּבִהְיוֹתוֹ בָּהוּל תָּמִיד לְהַשִּׂיג כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת מִלְחֲמוֹתָיו, מָצָא מָקוֹר פָּתוּחַ לְפָנָיו לִשְׁאַב מִמֶנּוּ כֶּסֶף כְּכָל חֶפְצוֹ, הֲלֹא הוּא רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים; אוֹתָם כִּי יַעֲשֹׁק וְיַחְמֹס לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ לְחֵטְא, וְאַדְרַבָּה, הַכֹּמָרִים הַמִּתְחַסְּדִים עוֹד יֹאמְרוּ עָלָיו, כִּי הוּא עוֹשֶׂה בָזֶה נַחַת רוּחַ לֵאלֹהֵיהֶם. כִּמְעַט עָלָה עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת צִוָּה פִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ וַיּוֹצִיאוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּיּוֹם הַשַּׁבָּת מִבָּתֵּי תְּפִלָּתָם וַיְשִׂימוּם בְּבֵית הַסֹּהַר, וְלֹא הוֹצִיאָם לַחָפְשִׁי עַד אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, חֲמִשָׁה עָשָׂר אֶלֶף מַרְק־כֶּסֶף.

17. הַיְּהוּדִים רָאוּ, כִּי רַק בְּכֶסֶף תָּלוּי קִיּוּמָם, כִּי רַק בּוֹ יוּכְלוּ לְשַׁחֵד אֶת הַתַּקִּיפִים, הַמְּלָכִים הֶעָרִיצִים, לְהָגֵן עֲלֵיהֶם וְרַק עַל יָדוֹ יִתְרוֹמְמוּ מִשְׁפַל מַצָּבָם. עַל כֵּן לֹא נִפְלָא הַדָּבָר, כִּי רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים בִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת עֹשֶׁר, מִבְּלִי הַבְחִין אִם מְקוֹר פַּרְנָסָתָם הָגוּן וְכָשֵׁר, אוֹ מְגֻנֶּה וְאָסוּר. לָכֵן הָיוּ רַבִּים אֲשֶׁר נָתְנוּ כַסְפָּם בְּנֶשֶׁךְ לְאַבִּירֵי הָאָרֶץ. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָאַבִּירִים הָהֵם לֹא מֵעֲמָלָם שָׂבְעוּ לָחֶם, כִּי אִם מִגֵּזֶל וָעֹשֶׁק, וְכֶסֶף הַגְּזֵלָה הוֹצִיאוּ לְתַעֲנוּגִים בְּמִשְׁתֶּה־הוֹלֵלוֹּת, בְּזִמַּת־עֲגָבִים וּבִשְׁפִיכוּת דָּמִים, לָכֵן חָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּלִבָּם, כִּי מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה מֻתָּר לָקַחַת גַּם רִבִּית כְּפוּלָה וּמְשֻׁלֶּשֶׁת.

אוּלָם שְׁתֵּי רָעוֹת יָצְאוּ לְיִשְׂרָאֵל מִזֶּה, כִּי הַפַּרְנָסָה הַקַּלָּה הַזֹּאת הִרְגִילָה אוֹתָם לִמְשֹׁךְ יָדָם מֵעֲבוֹדַת־הַגּוּף וִיגִיעַ כַּפַּיִם וּלְבַקֵּשׁ פַּרְנָסוֹת קַלּוּת³. וּמִלְּבַד זֶה הָיְתָה הָרִבִּית לִכְלִי חוֹבְלִים בִּידֵי צוֹרְרֵיהֶם לְהַגְדִּיל אֶת חֲמַת הֶהָמוֹן עֲלֵיהֶם. כִּי גַם אֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱנִיפוּ לַיְּהוּדִים לְמַעַן יַלְווּם כֶּסֶף בְּרִבִּית, הֶאֱשִׁימוּ אַחֲרֵי־כֵּן אֶת מַלְוֵיהֶם, וַיִּהְיוּ לָהֶם לְאוֹיְבִים; וְלֹא לָהֶם בִּלְבָד, כִּי אִם לְכָל יִשְׂרָאֵל, אַף כִּי בֶאֱמֶת הָעֲשִׁירִים הַמַּלְוִים בְּרִבִּית הָיוּ מְתֵי מִסְפָּר, וְכָל הֲמוֹן בַּיִת יִשְׂרָאֵל חָיוּ בְּעֹנִי וָלַחַץ. וַהֲמוֹן הַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר מַצָּבָם הָיָה דַל מְאֹד, לְרַגְלֵי הַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת וּלְרַגְלֵי הָעֲרִיצוּת אֲשֶׁר מַשְׁלָה בַּתֵּבֵל, הֶאֱמִינוּ לְקוֹל הַמַּשְׂטִינִים וַיֹּאמְרוּ, כִּי רַק הַיְּהוּדִים אֲשֵׁמִים בַּאֲסוֹנָם וַיְבַקְשׁוּ לִנְקֹם מֵהֶם נִקְמַת עָנְיָם וְשִׁפְלוֹתָם.

18. כַּעֲבֹר יְרָחִים אֲחָדִים, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָתְנוּ הַיְּהוּדִים אֶת פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא שְׁמִטָּה לְכָל הַחוֹבוֹת אֲשֶׁר חָבוּ הַנּוֹצָרִים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק כִּי יָבִיאוּ חֲמִּשִּׁתָם אֶל אוֹצַר הַמֶּלֶךְ. וְאֶחָד מִפְּרוּשֵׁי הַקַּתּוֹלִים הִלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּעַד מַעֲשֵׂהוּ, וַיֹּאמַר, כִּי מִצְוָה רַבָּה הִיא לִגְזֹל מֵהַיְּהוּדִים אֶת רְכוּשָׁם. וְכַעֲבֹור עוֹד עֵת קְצָרָה צִוָּה פִילִיפּ־אוֹגוּסְט, כִּי יֵצְאוּ כָּל הַיְּהוּדִים מֵאֶרֶץ צָרְפַת וְהָרְשׁוּת בְּיָדָם לִמְכֹּר רַק אֶת מְטַלְטְלֵיהֶם, אֲבָל אֲחֻזּוֹתֵיהֶם וּבָתֵּיהֶם יֵחָשְׁבוּ לְקִנְיַן הַמֶּלֶךְ, וּבָתֵּי־תְּפִלָּתָם יִהְיוּ לְבָתֵּי־תְּפִלָּה לְקַתּוֹלִים בְּתִתּוֹ טַעַם לְדָבָר, כִּי הַיְּהוּדִים הֵם מַלְוֵי בְרִבִּית וְשׁוֹחֲטֵי יַלְדֵי הַנּוֹצְרִים… רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הָאֶרֶץ וּבְתוֹכָם גַּם מִנְּשִׂיאֵי הַכְּהֻנָּה, בִּישׁוֹפִים, הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים; אַךְ הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הָיָה קְשֵׁה־עֹרֶף, לֹא שָׁעָה אֶל דִּבְרֵיהֶם וְלֹא הִתְנַחֵם עַל מַעֲשֵׂהוּ, כִּי הָיָה בָּהוּל עַל הַבִּיזָה הָרַבָּה, אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּחֶלְקוֹ מֵרְכוּשׁ הַיְּהוּדִים.

וַיִּגְלוּ הַיְּהוּדִים מֵהָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת פִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ, בִּשְׁנַת 1111, וַיִּתְיַשְּׁבוּ בַּאֲחֻזּוֹת הַמּוֹשְׁלִים הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר לֹא סָרוּ לְמִשְׁמַעַת הַמֶּלֶךְ. הַמּוֹשְׁלִים הָהֵם קִבְּלוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה, כִּי יָדְעוּ, אֲשֶׁר מֵהֶם אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא כֶסֶף בְּכָל עֵת צָרָה.

19. כַּאֲשֶׁר שָׁמֵם בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת בְּפָרִיס, רָאָה אֶחָד מִגְדוֹלֵי בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת, רַבִּי יִצְחָק – רִ"י – הַזָּקֵן מֵרוּמְרוּג, לְהָבִיא לְקֹובֵץ אֶחָד אֶת כָּל אֲשֶׁר הֶעֱלוּ רַבּוֹתָיו וַחֲבֵרָיו בְּפִלְפּוּלֵיהֶם. הַמְּלָאכָה הַזֹּאת הִיא נִפְלָאָה מְאֹד וְכָל יוֹדְעֶיהָ יִשְׁתּוֹמְמוּ וְיִתְפַּלְּאוּ עַל גֹּדֶל חָכְמַת עוֹשָׂהּ, בְּקִיאוּתוֹ הָרַבָּה וְעֹמֶק הֲבָנָתוֹ. וּבִרְבוֹת הַיָּמִים הִמְצִיא הֶהָמוֹן אַגָּדָה יָפָה לְקַשֵּׁט בָּהּ אֶת מַעֲשֵׂי רַבִּי יִצְחָק הַזָּקֵן, לֵאמֹר: שִׁשִּׁים רַבָּנִים לָמְדוּ לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק וְכָל אֶחָד מֵהֶם מִלְּבַד שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ שִׁעוּרוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק הָיָה לוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵיזוֹ מַסֶּכֶת וְחוֹזְרָהּ עַל פֶּה, וְנִמְצָא שֶׁשִּׁשִּׁים הָרַבָּנִים יָדְעוּ כָּל שִׁשִּׁים הַמְּסִכְתּוֹת שֶׁל הַתַּלְמוּד. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִצְחָק דּוֹרֵשׁ בְּאֵיזֶה מַאֲמָר בְּתַלְמוּד הָיָה אֶחָד מֵהָרַבָּנִים מַזְכִּירוֹ, כִּי כְעֵין מַאֲמַר זֶה נִמְצָא בְּמַסֶּכֶת פְּלוֹנִית וּמִשָּׁם יֵשׁ רְאָיָה אוֹ סְתִירָה לַמַּאֲמַר, הַנָּדוֹן בּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הִתְבָּרְרָה הַהֲלָכָה. אֲסֵפַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁאָסַף רַבִּי יִצְחָק נִקְרָאָה בְּשֵׁם “תּוֹסָפוֹת יְשָׁנוֹת”, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים נוֹסְפוּ עֲלֵיהֶן כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

20. בִּשְׁנַת 1121 הָרַג אִישׁ נוֹצְרִי בָּעִיר מִצְעָר “בְּרֶאִי” אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים, וַיִּתְאוֹנְנוּ הַיְּהוּדִים לִפְנֵי הַנְּסִיכָה מוֹשֶׁלֶת הַמָּקוֹם, וּבַשֹּׁחַד הִטּוּ אֶת לִבָּהּ לָתֵת לָהֶם רְשׁוּת לִתְלוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ. וַיִּתְלוּהוּ הַיְּהוּדִים בְּיוֹם הַפּוּרִים. וְהָאִישׁ הַתָּלוּי הָיָה מִנְּתִינֵי פִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ. וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַיְּהוּדִים לִנְתִינוֹ וְעוֹד בָּדוּ דִּבְרֵי־שֶׁקֶר, כִּי הַיְּהוּדִים שָׂמוּ עַל רֹאשׁ הַתָּלוּי נֵזֶר שֶׁל קוֹצִים וַיִּתְעַלְּלוּ בּוֹ. וַיִּשׁלַח הַמֶּלֶךְ אַנְשֵׁי חַיִל אֶל הָעִיר לִתְפֹּשׂ אֶת הַיְּהוּדִים וּלְהַצִּיעַ לִפְנֵיהֶם לְהָמִיר אֶת דָּתָם וָלֹא – מוּת יָמוּתוּ כֻּלָּם. וַיִּבְחֲרוּ כֻּלָּם בַמָּוֶת, וַיָּמִיתוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר נִתְפְּשׂוּ בִּידֵי חֵיל פִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ נִשְׂרְפוּ חַיִּים.

21. אוּלָם בִּשְׁנַת 1128 הָפַךְ לֵב פִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ לִקְרֹוא אֶת הַיְּהוּדִים לָשׁוּב לְאַרְצוֹ. לְפִי הַנִּרְאֶה, רָאָה הַמֶּלֶךְ הַזֶּה, אֲשֶׁר רָדַף תָּמִיד אַחַר הַבֶּצַע, כִּי אוֹצָרוֹ יִדַּל בְּאֵין יְהוּדִים וְתַאֲוַת בִּצְעוֹ גָּדְלָה עַל שִׂנְאָתוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל. גַּם רִיב הָיָה לוֹ בָּעֵת הַהִיא עִם הָאַפִיפְיוֹר וַיְבַקֵּשׁ לְהַרְעִימוֹ בְּקָרְבוֹ אֶת הַיְּהוּדִים. וְהַבָּרוֹנִים, מוֹשְׁלֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִתְרוֹשְׁשׁוּ גַּם הֵם, הִשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹשִׁיב יְהוּדִים בַּאֲחֻזוֹתֵיהֶם לִבְצֹעַ עַל יָדָם בֶּצַע, וַיַּקְפִּידוּ מְאֹד אִם אַחַד הַבָּרוֹנִים בָּא לִקְרֹא אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים הַיּוֹשֵׁב בַּאֲחֻזַּת בָּרוֹן אַחֵר לָבוֹא לָשֶׁבֶת בַּאֲחֻזָתוֹ הוּא. וּפִילִיפּ־אוֹגוּסְטְ וְהַבָּרוֹנִים נוֹסְדוּ יַחַד וַיַּתְנוּ בֵּינֵיהֶם, כִּי לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת יְהוּדֵי רֵעֵהוּ. כֵּן הוֹקִירוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה הַמּוֹשְׁלִים הֶעָרִיצִים אֶת הַיְּהוּדִים, אַךְ לֹא מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי אָדָם הֵם, הַנִּבְרָאִים בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, כִּי אִם מִפְּנֵי שֶׁצֹּאן הֲרֵגָה הֵמָּה, כִּבְשָׂה תַמָּה הַנּוֹתֶנֶת לָגֹז אֶת צַמְרָהּ וְלִשְׁתּוֹת חֲלָבָהּ וְלֹא תִּפְצֶה פֶּה…

22. בַּיָּמִים הָהֵם חִבֵּר רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד מִפָּרִישׂ אֶת “סֵפֶר הַחֲסִידִים”. בַּסֵּפֶר הַזֶּה הֶעֱלָה דִּבְרֵי מוּסָר הַשְׂכֵּל שֶׁהֵם תִּפְאֶרֶת עַמּוֹ, מוּסָר הַנּוֹבֵעַ מִלֵּב צַדִּיק תָּמִים, אֲשֶׁר כָּל חֵטְא, גַּם הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, שָׂנוּא לוֹ תַּכְלִית שִׂנְאָה, וְלֹא לְבַד בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כִּי אִם גַּם בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְלֹא לְבַד בֵּין יְהוּדִי לְאָחִיו, כִּי אִם גַּם בֵּין יְהוּדִי וּבֵין בֶּן־עִם נֵכָר. וּבְיִחוּד הוֹכִיחַ מְאֹד אֶת אֵלֶּה הָעוֹסְקִים בְּרִבִּית וּבִגְזִיזַת מַטְבְּעוֹת, וַיָּעַד בָּהֶם כִּי סוֹף סוֹף יֵרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם יִתְפַּזְּרוּ בַּגֹּלָה. "כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג

בְּנֶאֱמָנוֹת עִם יִשְׂרָאֵל" – יֹאמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּסִפְרוֹ – “כָּךְ אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּנֶאֱמָנוּת עִם הַנָּכְרִים, וְאִם יִטְעֶה הַנָּכְרִי צָרִיךְ אַתָּה לְהַחֲזִיר. וּמוּטָב לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, מִמָּה שֶׁיִּקַּח מְמוֹן נָכְרִים וְיִבְרַח וּתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם, כִּי יֹאמְרוּ הַנָּכְרִים עַל כָּל הַיְּהוּדִים: גַנָּבִים הֵם וְרַמָּאִים”.

23. גַּם אֶת הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ אַנְגְּלִיָּה הִשִּׂיגוּ צָרוֹת נוֹרָאוֹת: בַּיּוֹם שֶׁיָּשַׁב רִיכַרְדְּ “לֵב הָאַרְיֵה” עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ (1119 אחב"ש.) בָּאוּ צִירֵי הַיְּהוּדִים לְבָרְכוֹ אַךְ הוּא בָּעַט בָּהֶם וַיְּגָרְשֵׁם בְּחֶרְפָּה, וּבִרְאוֹת הֶהָמוֹן, כִּי מַלְכָּם מְתַעֵב אֶת הַיְּהוּדִים וַיְמַהֲרוּ לָבֹז אוֹתָם וַיַּעֲשׂוּ בַיּוֹם הַהוּא פְּרָעוֹת גְּדוֹלוֹת בַּיְּהוּדִים וְגַם הָרְגוּ מֵהֶם נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. וְאַחֲרֵי כֵן לְעִתִּים תְּכוּפוֹת בָּזְזוּ הֶהָמוֹן אֶת הַיְּהוּדִים, וּבִפְרַט מֵעֵת שֶׁהֵחֵלּוּ גְדוּדֵי נוֹסְעֵי הַצְּלָב לַעֲבֹר בָּאָרֶץ. קְהִלּוֹת רַבּוֹת נָשַׁמּוּ עַל יְדֵי הַפְּרָאִים הָהֵם, וְהָרָעָה הַיּוֹתֵר נוֹרָאָה הִשִּׂיגָה אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּעִיר יוֹרְקְ. הַנּוֹצְרִים קִנְּאוּ מֹאד בִּשְׁנֵי אַחִים יְהוּדִים, אֲשֶׁר הָיוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים בְּעִיר יוֹרְקְ, וַיִּקְרְבוּ אֶל בֵּית הָאֶחָד לָבֹז בָּז. וַיִּירְאוּ הַיְּהוּדִים מְאֹד וַיָּנוּסוּ, וַישָּׂגְבוּ בַּמִּבְצָר. וְהָאֲסַפְסֻף שָׂם מָצוֹר עֲלֵיהֶם. הַיְּהוּדִים נִלְחֲמוּ עִמָּהֶם בְּרוּחַ גְּבוּרָה וְלֹא נְתָנוּם לְהַבְקִיעַ אֲלֵיהֶם. אַךְ מְהֵרָה כָּלָה צֵידָם, וְהָרָעָב הֵחֵל לְהָצִיק לָהֶם, וּבִרְאוֹתָם כִּי אֵין תִּקְוָה לְהִנָּצֵל קָם רַבִּי שֵׁם־טוֹב, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי בַעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת וַיֹּאמַר: “הָאֵל אֲשֶׁר דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ חָפֵץ לְנַסּוֹת אוֹתָנוּ, כִּי נִפְשֹּׁט צַוָּארֵנוּ לָטֶּבַח בְּעַד קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ וְתוֹרָתוֹ. הָבָה נָמוּת מִיתָה יָפָה אִישׁ בִּידֵי אָחִיו, וְלֹא יִתְעַלְּלוּ בָנוּ אוֹיְבֵינוּ!” – אָז אָסְפוּ הַנְּצוּרִים אֶת כָּל חֲמֻדּוֹתֵיהֶם אֶל מָקוֹם אֶחָד וַיִשְׂרְפוּם בָּאֵשׁ, וְאַחֲרֵי כֵן טָבְחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, לֹא נוֹתְרוּ מֵהֶם רַק אֲחָדִים מוּגֵי־לֵב, אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ חֲנִינָה מֵאֵת הַצָּרִים וַיֹּאמְרוּ, כִּי נְכוֹנִים הֵמָּה לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וּבִלְבַד כִּי לֹא יְמִיתוּם. אֶפֶס גַּם תַּחִנָּתָם לֹא הוֹעִילָה, כִּי הַצָּרִים בְּקִצְפָּם הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם וַיַּהַרְגוּם.

24. כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר רָאוּ בֶּעֱנוּת אֲחֵיהֶם בְּאֵירוֹפָּא, הִתְנַדְּבוּ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת וּלְבַקֵּשׁ מֵיָי, כִּי יָחוּס עַל עַמּוֹ. בִּכְלַל, רוֹאִים אָנוּ, כִּי בַיָּמִים הָהֵם הִתְעוֹרְרוּ הָרַבָּנִים לַעֲבֹד יַחַד עֲבוֹדַת הָעָם וּלְעִתִּים הִתְאַסְּפוּ יַחַד לְתַקֵּן תַּקָּנוֹת וּלְפַשֵּׁר הַסִּכְסוּכִים, אִם מִפְּנֵי שֶׁצָּרַת הַכְּלָל נָגְעָה עַד לִבָּם וְאוּלַי לָמְדוּ בָזֶה אֶל דַּרְכֵי כֹהֲנֵי הַקַּתּוֹלִים, אֲשֶׁר בַּאֲסֵפוֹתֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת הִשְׂכִּילוּ לִשְׁפֹּךְ מֶמְשַׁלְתָּם עַל הָעַמִּים, וְעַל כֵּן מָצְאוּ הָרַבָּנִים, כִּי גַם לָהֶם נָחוּץ לְהִתְאַסֵּף יַחַד לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד אֱמוּנַת אֲבוֹתָם בְּעֵינֵי בְּנִי עַמָּם.

ג. בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית וּבְאִטַּלְיָא.    🔗

25. בַּיָּמִים אֲשֶׁר הָאַלְמוֹהַדִּים צָרְרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד הָעֲרָבִית, וּבְצָרְפַת הַצְּפוֹנִית וּבְאַשְׁכְּנַז – נוֹסְעִי הַצְּלָב, הָיְתָה צָרְפַת הַדְּרוֹמִית – פְּרוּבַנְסִיָּה וְלַנְגִדּוֹק – מְקוֹם מְנוּחָה לְיִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עָשׂוּ חַיִל בְּחָכְמָה וּבְעֹשֶׁר; יוֹשְׁבַי הָאֶרֶץ הַהִיא, אֲשֶׁר הָיְתָה קְרוֹבָה אֶל סְפָרַד הָעֲרָבִית, לָמְדוּ מֵהָעֲרָבִים לֶאֱהֹב חָכְמָה וְלֹא סָרוּ לְמִשְׁמַעַת הָאֲפִיפְיוֹר. לָאָרֶץ הַהִיא, נָסוּ הַיְּהוּדִים מִצָרֶפַת מֵאַשְׁכְּנַז וּמִסְּפָרָד. אֵלֶּה הֵבִיאוּ עִמָּם שָׁמָה אֶת חָכְמַת הַתַּלְמוּד וַחֲרִיפוֹת בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת, וְאֵלֶּה – אֶת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה הַיְּוָנִית־הָעֲרָבִית. מוּבָן הַדָּבָר, כִּי שְׁלוֹם־אֱמֶת לֹא הָיָה בֵּין שְׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת הָהֵן, כִּי רְחוֹקִים הָיוּ אִישׁ מֵאָחִיו בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם: אֵלֶּה הָיוּ מַאֲמִינִים תְּמִימִים, וְאֵלֶּה בַּעֲלֵי דֵּעוֹת חָפְשִׁיּוֹת. אוּלָם בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כָּל עוֹד אֲשֶׁר בַּאֲרָצוֹת הָהֵן מָשְׁלָה רוּחַ הַסַּבְלָנוּת, לֹא יָדְעוּ גַּם הַיְּהוּדִים קִנְאַת הָאֱמוּנָה וּשְׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת דּוֹרְשֵׁי חָכְמַת הַתַּלְמוּד וְאוֹהֲבֵי הַחֲקִירָה הַפִּלּוֹסוֹפִית, הִתְקָרְבוּ יַחַד וַתַּשְׁפַּעְנָה אִשָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ הַשְׁפָּעָה רַבָּה, וַיִּהְיוּ דוֹרְשֵׁי חָכְמַת הַתַּלְמוּד עוֹסְקִים גַּם בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה הָעֲרָבִית, וְחַכְמֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה עָסְקוּ גַּם בַּתַּלְמוּד.

26. גּוֹלֵי סְפָרַד הִשְׁפִּיעוּ גַּם עַל שְׁכֵנֵיהֶם הַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית, כִּי לִמְּדוּ אוֹתָם אֶת כָּל הַחָכְמוֹת וְהַמַּדָּעִים, אֲשֶׁר הֵבִיאוּם עִמָּהֶם מֵאֶרֶץ גָּלוּתָם. בְּבָתֵּי מִדְרָשׁ הַחָכְמָה הַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר הָיוּ בְּנַרְבּוֹנָה, לוּנֶיל וּמֹונְפְלֵיר הִטִּיפוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לֶקַח לַתַּלְמִידִים מִבְּנֵי הַנּוֹצְרִים וְהַיְּהוּדִים.

27. בָּעִיר לוּנְיֵל יָשְׁבָה מִשְׁפַּחַת אִבְּן־תָּבוֹן הַמְהֻלָּלָה, אֲשֶׁר עָשְׂתָה חֶסֶד עִם סִפְרוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי תִּרְגְּמָה הַרְבֵּה סְפָרִים, שֶׁכָּתְבוּ חַכְמֵי הַיְּהוּדִים, מֵעֲרָבִית לְעִבְרִית. רַבִּי יְהוּדָה אִבְּן־תָּבוֹן שֶׁתִּרְגֵּם סִפְרוֹ “חובַת הַלְּבָבוֹת” וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בְּנוֹ שֶׁתִּרָגַם הַרְבֵּה מִסִּפְרֵי הָרַמְבַּ“ם וְסִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹף הַיְּוָנִי אֲרִיסְטוֹ, וְעוֹד סִפְרֵי פִּלּוֹסוֹפִים אֲחֵרִים מֵחַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וּבְעִיר נַרְבוֹנָה יָשְׁבוּ הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים מִמִּשְׁפַּחַת הַקִּמְחִים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם אָמְרוּ בְּדוֹרוֹת שֶׁאַחֲרֵיהֶם: “אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה”. רַבִּי יוֹסֵף קִמְחִי כָּתַב אֶת סְפָרָיו ( 1080–1100 אחב"ש). וּבָנָיו רַבִּי מֹשֶׁה וְרַבִּי דָּוִד הֵבִיאוּ בְרָכָה רַבָּה לְסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל: רַבִּי יוֹסֵף תִּרְגַּם אֶת הַסֵּפֶר “חוֹבַת הַלְּבָבוֹת” לְעִבְרִית, וְרַבִּי דָּוִד בְּנוֹ עָשָׂה פֵּרוּשׂ לַתָּנָ”ךְ וְהַפֵּרוּשׂ הָיָה אָהוּב וְרָצוּי לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. רַבִּי דָוִד הוֹעִיל הַרְבֵּה גַּם לַחֵקֶר שְׂפַת עֵבֶר לְיַסֵּד כְּלָלֵי דִקְדּוּקָהּ. וְגַם רַבִּי מֹשֶׁה עָשָׂה פֵּרוּשִׁים לַתּוֹרָה.

28. מֵהַחֲכָמִים הַתַּלְמוּדִיִּים הֲכִי נִכְבְּדוּ: רַבִּי זְרַחְיָה הַלֵּוִי, אֲשֶׁר בְּסִפְרוֹ “הַמָּאוֹר” הֶרְאָה אֶת שִׁגְגוֹת רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי, וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן דָּוִד (1055–1128 אחב"ש.) – רַאֲבֶ“ד – אֲשֶׁר כָּתַב הַשָּׂגוֹת עַל סֵפֶר “מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה” אֲשֶׁר לָרַמְבַּ”ם. שְׁנֵי הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה, בַּעַל “הַמָּאוֹר” וּבַעַל הַהַשָּׂגוֹת, הָרְסוּ מָה שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ הָרִי“ף וְהָרַמְבַּ”ם לִבְנוֹת. הָרִי“ף וְהָרַמְבַּ”ם אָמְרוּ לְהָקֵל עַל הַלּוֹמְדִים, כִּי יְלַמְּדוּ מִתּוֹךְ סִפְרֵיהֶם וְיָדְעוּ כָּל אֲשֶׁר רָאוּי לְאִישׁ יְהוּדִי לָדַעַת, וּמַשִּׂיגֵיהֶם בָּאוּ וּבַחֲרִיפוּת שִׂכְלָם הֶרְאוּ לָדַעַת, כִּי גַּם הֵמָּה שָׁגוּ וְאִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ אֲחֵרִים לְהָגֵן עַל כְּבוֹד הָרִי“ף וְהָרַמְבַּ”ם; וּבְכֵן גָּדְלָה וְהִתְרַחֲבָה עַל יָדָם הָעֲבוֹדָה לְדוֹרְשֵׁי הַתּוֹרָה. רַבִּי זְרַחְיָה יָדַע גַּם שְׂפַת עֲרַב וַיִּכְתֹב בְּלָשׁוֹן עִבְרִית צַחָה שִׁירֵי חֹול וְשִׁירֵי תְּפִלָּה.

29. בִּכְלַל הִצְטַיְּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּאֲרָצוֹת הָהֵן בְּאַהֲבַת תּוֹרָה וְדַעַת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת; וַיַּחְנְּכוּ אֶת בְּנֵיהֶם בְּיִרְאַת יְיָ וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים לַמָּקוֹם וְלַבְּרִיּוֹת. גַּם בְּמַעֲשֵׂי הַצְדָקָה הִגְדִּילוּ שָׁם לַעֲשׂוֹת וּמָה גַּם לִמְבַקְּשַׁי תּוֹרָה. כָּל אֲשֶׁר בָּא מֵאֶרֶץ מֶרְחָק לִלְמֹוד, הָיוּ מְפַרְנְסִים אוֹתוֹ מִקֻּפַּת הַקָּהָל וְשׁוֹכְרִים לוֹ מְלַמְּדִים, כָּל יְמֵי הֱיוֹתוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אֵלֶּה שֶׁהָיְתָה הַיְּכֹלֶת בְּיָדָם, הָיוּ קוֹנִים סְפָרִים לְהַשְׁאִיל לַעֲנִיִּים, כִּי הַסְּפָרִים הָיוּ יְקָרִים בַּיָּמִים הָהֵם מְאֹד, כִּי אָז עוֹד לֹא נוֹדַע מַעֲשֶׂה הַדְּפוּס.

30. גַּם בְּאִטַּלְיָא, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָאֲפִיפְיוֹר יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וֶאֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים הָיְתָה גְבָרֶת – לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים נִרְדָּפִים הַרְבֵּה, כִּי אִטַּלְיָא הַיּוֹשֶׁבֶת עַל יַד הַיָּם הַתִּיכוֹן הָיְתָה סְחַר גּוֹיִים; עַל כֵּן הָיוּ הַלְּאֻמִּים הַשּׁוֹנִים הַיּוֹשְׁבִים בְּקִרְבָּהּ קְרוֹבִים אִישׁ אֶל אָחִיו בְּבוֹאָם בִּבְרִית הַמִּסְחָר, וְהַיְּהוּדִים הָיוּ הַסּוֹחֲרִים הָרִאשׁוֹנִים בְּעָרֵי וִינִיצִיָּה, גִּינוּבָה וְלִיוָרְנָה. בְּבֵית מִדְרַשׁ הָרְפוּאָה בְּסַלִּירְנָה הָיוּ הַמּוֹרִים עַרְבִים וִיהוּדִים. הַמּוֹרִים הִגִּידוּ אֶת לִקְחֵיהֶם בְּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת: רוֹמִי וְיָוָן וַעֲרָב וְגַם בָּעִבְרִית. גַּם בְּרוֹמָא, בִּירַת הָאֲפִיפְיוֹר, יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּבִטְחָה רַב יֶתֶר מֵאֲשֶׁר בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נִכְנְעוּ לִפְנֵי קְדֻשַּׁת כִּסֵּא הָאֲפִיפְיוֹר. גַּם הָאֲפִיפְיוֹר הֶעָרִיץ גְּרִיגוֹר הַשְּׁבִיעִי (1003–1015 אחב"ש.), אֲשֶׁר הוֹכִיחַ אֶת מַלְכֵי אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת עַל אֲשֶׁר הֵגִינוּ עַל הַיְּהוּדִים, גַּם הוּא לֹא נָגַע לָרָעָה בַּיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעִיר מַמְלַכְתּוֹ, וַאֲחָדִים מֵהָאֲפִיפִיוֹרִים, כְּמוֹ אַלֶכְּסַנְדֶּר הַשְּׁלִישִׁי (01080–110 אחב"ש.) הִפְקִיד אִישׁ יְהוּדִי לִהְיוֹת לְשַׁר אוֹצְרוֹתָיו. אוּלָם גַּם אִם לֹא נִרְדְּפוּ הַיְּהוּדִים בְּאִטַלְיָה, אֲבָל יָמִים רַבִּים לֹא הֵקִימוּ מִתּוֹכָם אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, וְלֹא חִדְּשׁוּ מְאוּמָה לֹא בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד וְלֹא בְּחָכְמַת הַתֵּבֵל.

31. רַע מִזֶּה הָיָה מַצָּב יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹת יָוָן־בִּיצַנְץ. שָׁם הָיוּ הַיְּהוּדִים שְׁפָלִים וְנִכְנָעִים מְאֹד, כִּי הַיְּוָנִים בָּזוֹ אוֹתָם וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם מִסִּים כְּבֵדִים, וְלֹא נָתְנוּ לְאִישׁ יְהוּדִי גַּם לִרְכֹּב עַל הַסּוּס, יַעַן, כִּי דֶּרֶךְ כָּבוֹד הוּא.

32. בְּאֶרֶץ בִּיהֶם יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים שְׁקֵטִים וַיַּעֲשׂוּ עֹשֶׁר עַד יְמֵי מַסְעֵי הַצְּלָב הָרִאשׁוֹן. אָז הִתְנַפְּלוּ הַנּוֹסְעִים עַל הַיְּהוּדִים וַיִּפְרְעוּ בָהֶם פְּרָעוֹת. אֶת הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעִיר פְּרָג אָנְסוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם וְאֶת הַנִּשְׁאָרִים הֵמִיתוּ. וְגַם אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבְרוּ נוֹסְעִי־הַצְּלָב לֹא חָדֵל הֶהָמוֹן מִשְּׁלֹחַ יָד בַּיְּהוּדִים. וִיהִי בִּרְאוֹתָם, כִּי אֵין לָהֶם מְנוּחָה בָּאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ לָקַחַת אֶת רְכוּשָׁם וְלָנוּד לְאֶרֶץ פּוֹלִין. וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לִנְסִיךְ וְרַטִיסְלַב וַיְצַו לְהַפְקִיד אַנְשֵׁי חֵיל בְּבָתֵּי הַיְּהוּדִים, כִּי יִשְׁמְרוּ עֲלֵיהֶם לְבַל יִקְחוּ מֵרְכוּשָׁם מְאוּמָה; וַיִּקְרָא לְכָל זִקְנֵי הַיְּהוּדִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: " הֲלֹא אַתֶּם לֹא הֲבֵאתֶם מְאוּמָה הֵנָּה מִירוּשָׁלַיִם, כִּי אַסְפַסְיָנוּס מָכַר אֶתְכֶם חִנָּם לַעֲבָדִים בְּכָבְשׁוֹ אֶת אַרְצְכֶם, וְהָיָה צֵאתְכֶם כְּבוֹאֲכֶם: עֲרוּמִים בָּאתֶם הֵנָּה וַעֲרוּמִים תֵּלְכוּ מִפֹּה, וְכָל רְכוּשְׁכֶם אֶל אוֹצָרִי יָבוֹא". וְכֹה יָצְאוּ הַיְּהוּדִים מִבִּיהֶם רֵיקָם וַיִּתְיַשְּׁבוּ בְּפוֹלִין וּבְרוּסְיָה, וַתִּוָּסֵד בְּקִיּוֹב קְהִלָּה גְּדוֹלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם חֲכָמִים גְּדוֹלִים לֹא הָיוּ אָז בְּתוֹךְ יְהוּדֵי רוּסְיָה וּפוֹלִין, וַיִּדְרְשׁוּ לָהֶם מוֹרִים וְרַבָּנִים מֵאֶרֶץ אַשְׁכְּנָז.

ד. הַיְּהוּדִים בְּבָבֶל (עִירַק).    🔗

33. בַּיָּמִים אֲשֶׁר נוֹסְעֵי הַצְּלָב מִלְאוּ אַרְצוֹת אֵירוֹפָּא וּפְלִשְׂתִּינָה זִבְחֵי אָדָם, יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ בָּבֶל בְּהַשְׁקֵט וּבִטְחָה וּבְכָבוֹד גְּדוֹל. תַּחַת עָרֵי נְהַרְדָּעָא וּפוּמְבדִּיתָא, אֲשֶׁר נֶחֶרְבוּ כָּלִיל, הִתְנוֹסְסוּ עַתָּה עָרֵי מָסוּל וּבַגְדַּד. הַיְּהוּדִים שָׁכְחוּ שָׂם כִּמְעַט, כִּי גֹלִים הֵמָּה, וְרוּחַ הַגְּבוּרָה וְהַחֵרוּת פֵּעֲמָה בְקִרְבָּם כְּמוֹ בְקֶרֶב עַם הַיּוֹשֵׁב עַל אַדְמָתוֹ, עַד כִּי הֵעִיזוּ הַיְּהוּדִים לְהָנִיא אֶת שַׁמָּשׁ בֵּית הַמִּסְגָּד⁴ לְבַל יַכְרִיז כְּרוּזָיו בְּקוֹל גָּדוֹל, בְּקָרְאוֹ אֶת הַיִּשְמְעֵאלִים לִתְפִלָּה, שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אֶת הַיְּהוּדִים בְּהִתְפַּלְלָם בְּבֵית תְּפִלָּתָם, אֲשֶׁר בְּקִרְבַת בֵּית הַמִּסְגָּד.

34. וּמִצְּפוֹן הָעִיר מָסוּל יָשְׁבוּ רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֵּין שִׁבְטֵי הָעַמִּים הַפְּרָאִים. הַיְּהוּדִים הָהֵם לֹא יָדְעוּ תּוֹרָה, כִּי בְשִׁבְתָּם בֵּין הַפְּרָאִים בָּחֲרוּ גַּם הֵם בְּדַרְכֵי שְׁכֵנֵיהֶם וְיִכְרְתוּ עִמָּם בְּרִית לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז, בְּהִתְנַפְּלָם יַחַד עַל שְׁאָר שִׁבְטֵי הָעַמִּים הַיּוֹשְׁבִים עַל הֲרְרֵי אֲרָרָט וְקַוְקַז.

וְאִישׁ יְהוּדִי חָכָם וְעָשִׁיר, וּשְׁמוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַכַּלִּיף הַיּוֹשֵׁב בְּבַגְדַּד⁵, מַחֲמֵד־אַל־מוּקְטַפִי. וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לְהַכַּלִּיף כִּי רַבִּי שְׁלֹמֹה מִתְיַחֵס לְבֵית דָּוִד וַיְגַדְּלֵהוּ וַיְשִׁימֵהוּ לִנְשִׂיא הַגּוֹלָה עַל כָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַכַּלִּיף. רַבִּי בִּנְיָמִין בַּעַל הַמַּסָּעוֹת מְסַפֵּר עָלָיו, כִּי “יֵשׁ לוֹ שְׂרָרָה גְּדוֹלָה, וְחוֹתָם נִתַּן לוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לַחְתֹּום בּוֹ אֶת פְּקֻדּוֹתָיו, וּבְעָבְרוֹ בַחוּץ הוּא רוֹכֵב עַל סוּס כְּאַחַד הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים, מְלֻבָּשׁ בִּגְדִי מֶשִׁי וּמִצְנֶפֶת כָּבוֹד עַל רֹאשׁוֹ וְסוּדָר לָבָן עָלָיו וְרָבִיד; עַל פִּי מִצְּוַת הַמֶּלֶךְ כָּל אִישׁ, גַּם יְהוּדִי גַּם אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יְהוּדִי, חַיָּב לָקוּם מִפָּנָיו וּלְבָרְכוֹ, וַאֲשֶׁר לֹא יָקוּם וְהִכּוּ אוֹתוֹ מֵאָה מַכּוֹת. וְאַנְשֵׁי צָבָא עוֹטְרִים אוֹתוֹ, וְכָרוֹז הוֹלֵךְ לְפָנָיו וּמַכְרִיז: פָּנוּ דֶרֶךְ לַאֲדוֹנֵינוּ בֶּן־דָּוִד! וּנְשִׂיא הַגּוֹלָה מְמַּנֶה רַבָּנִים, דַּיָּנִים וְחַזָּנִים בְּכָל הַקְּהִלּוֹת, וְנוֹתֵן לָהֶם כְּתַב סְמִיכָה; וְכָל הַיְּהוּדִים הָיוּ מְבִיאִים לוֹ מַס”.

וּבְשׁוּב לִתְחִיָּה נְשִׂיאוּת רֹאשׁ הַגּוֹלָה בְּבָבֶל, שָׁב עִמָּהּ גַּם כְּבוֹד הַגְּאוֹנוֹת, וְרַבִּי עֵלִי, אֲשֶׁר הָיָה רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּבַגְדַד, נָשָׂא מִשְׁרַת גָּאוֹן, וְכָבוֹד וּגְדֻלָּה נָתְנוּ לוֹ, כַּאֲשֶׁר נָתְנוּ לְפָנִים לִגְאוֹנֵי נְהַרְדְּעָא וּפוּמְבַּדִּיתָא.

35. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ יְהוּדֵי בָּבֶל אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת אֲחֵיהֶם בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּא עַל יְדֵי נוֹסְעֵי הַצְּלָב, וַתִּפָּעֶם רוּחָם מְאֹד וַיִּתְאַבְּלוּ; וְנַפְשָׁם עָרְגָה לְיוֹם הַגְּאֻלָּה, לְיוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יִקָּבְצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם וְיָשׁוּבוּ אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתָם לִהְיוֹת לְעַם חָפְשִׂי כְּמוֹ בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

וְאִישׁ אֶחָד דָּוִד אֵל־רֳאִי שְׂמוֹ, אֲשֶׁר הָיָה יְפֵה תֹּאַר וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְחָכְמָה וּבַעַל דִּמְיוֹן גָּדוֹל, הוֹצִיא קוֹל קוֹרֵא לְכָל יְהוּדֵי אַזְיָה לֵאמֹר: “אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלָחַנִי לְהוֹצִיא אֶת עַמּוֹ מִתַּחַת סְבלֹות הַמַּחֲמֶדִים, לְהִלָּחֵם בְּכָל מַמְלְכוֹת הִגּוֹיִם וּלְהָבִיא אֶת הַיְּהוּדִים לְאַרְצָם הַקְּדוֹשָׁה וְלִבְנוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם”.

וְהַיְּהוּדִים הֶאֱמִינוּ בוֹ וּבָאוּ לְעִיר עֲמַדִּיָא לַיּוֹם הַנּוֹעָד, וּמִתַּחַת בִּגְדֵיהֶם חֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת. הָאַגָּדָה תְּסַפֵּר, כִּי כְבוֹא הַשְּׁמוּעָה אֶל הַכַּלִּיף כִּי מָרְדוּ בּוֹ הַיְּהוּדִים וַיָּשִׂימוּ לָהֶם לְמֶלֶךְ אֶת דָּוִד אֵל־רֳאִי, וַיִּקְרָא אוֹתוֹ; וּבָא אֵלָיו דָּוִד לְבַדּוֹ וּבְלֵב אַמִּיץ אָמַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים. וַיְצַו הַשֻּׂלַּטן לְאָסְרוֹ בְּבֵיִת הָאֲסוּרִים וַיַּאַסְרוּהוּ. וַיְהִי כַּעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן, וְהַמֶּלֶךְ יָשַׁב עִם שָׂרֵי מַלְכוּתוֹ לְהִוָּעֵץ מַה לַּעֲשׂוֹת עִם הַמּוֹרֵד, וְהִנֵּה דָּוִד אֵל־רֳאִי הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם לְנֶגְדָּם, וְכַאֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְתָפְשׂוֹ, הָיָה דָּוִדִ לְ“רוֹאֶה וְאֵינֶנּוּ נִרְאֶה”, וַיְחַפְּשׂוּהוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְלֹא מְצָאוּהוּ…

36. וְכֹה הָיוּ הַיְּהוּדִים בַּיָּמִים הָהֵם בְּבָבֶל קַלֵּי־הַדַּעַת, עַד כִּי הֶאֱמִינוּ גַּם בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים נוֹכְלִים אֲשֶׁר בָּאוּ וַיֹּאמְרוּ, כִּי שְׁלוּחִים הֵם מִדָּוִד אֵל־רֳאִי אֲשֶׁר שְׁלָחָם לְבַשֵּׂר אֶת עֵת הַגְּאֻלָּה הַבָּאָה בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. וְעַל כֵּן צִוּוּ עַל יְהוּדֵי בָּבֶל, כִּי יִמְסְרוּ אֶת כָּל רְכוּשָׁם וְקִנְיָנָם בְּיָדָם לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים, וּבַלַּיְלָה יִלְבְּשׁוּ כָל הַיְּהוּדִים בְּגָדִים יְרוּקִים וְעָלוּ עַל הַגַּגּוֹת, וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה תֵּצֵא רוּחַ סְעָרָה וְנָשְׂאָה אוֹתָם עַל כְּנָפֶיהָ וּתְבִיאֵם בְּרֶגַע אֶחָד יְרוּשָלַיְמָה. וַיַּעֲשׂוּ הַיְּהוּדִים אֶת מִצְוַת הַנּוֹכְלִים וְּיִמְסְרוּ בְּיָדָם אֶת כָּל רְכוּשָׁם, וַיַּעֲלוּ עַל הַגַּגּוֹת, וַיַּעַמְדוּ שָׁם כָּל הַלַּיְלָה עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. אָז הֵבִינוּ, כִּי נִתְעוּ בַּשָּׁוְא, וְהַנּוֹכְלִים נִמְלְטוּ וְלֹא נוֹדַע אָנָה הָלָכוּ. בְּנֵי בַגְדַּד קָרְאוּ לַשָּׁנָה הַהִיא: “שְׁנַת הַתְּעוּפָה”.

37. רָאשֵׁי הַגּוֹלָה וְרָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת פָּנוּ אֶל דָּוִד בְּמִכְתְּבֵי־בַּקָּשָׁה, כִּי יֶחְדַּל מֵעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ הַזָּר לְבַל יְעוֹרֵר עַל הַיְּהוּדִים אֶת חֲמַת הַמּוֹשְׁלִים הַמַּחֲמֶדִים, גַּם הֵעִידוּ בוֹ, כִּי אִם לֹא יֶחְדַּל וְהֶחֱרִימוּ אוֹתוֹ מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל. אַךְ הוּא לֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ. נְצִיב מֶלֶךְ פָּרַס הַמּוֹשֵׁל בְּעַמַּדִיָּה שִׁחֵד אֶת חוֹתֵן דָּוִד אֵל־רֳאִי, וַיָּבֹא חוֹתֵן דָּוִד אֶל חֲתָנוֹ בַּלָּאט, וְהוּא יָשֵׁן, וַיַּהַרְגֵהוּ עַל מִטָּתוֹ. וּמֶלֶךְ פָּרַס קָצַף עַל הַיְּהוּדִים, וַיִּשְׁלַח רֹאשׁ הַגּוֹלָה אֵלָיו לְכַפֵּר פָּנָיו מֵאָה כִּכַּר זָהָב. אֲבָל רַבִּים מִמַּעֲרִיצִי דָּוִד הֶאֱמִינוּ בּוֹ גַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ.

38. בְּעִיר שׁוּשַׁן יָשְׁבוּ אָז כְּשִׁבְעֵת אֲלָפִים יְהוּדִים וְאַרְבָּעָה עָשָׂר בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לָהֶם. עַל יַד אֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הָיָה, לְפִי הַגָּדַת הֶהָמוֹן, קֶבֶר שֶׁל דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת וַאֲרוֹנוֹ תָּלוּי בְּשַלְשְׁלָאוֹת עַל הַגֶּשֶׁר. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תָּלוּ אֶת הָאָרוֹן עַל הַגֶּשֶׁר, כִּי נְהַר חִדֶּקֶל חוֹלֵק אֶת הָעִיר שׁוּשָׁן לִשְׁנַיִם. הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעֵבֶר אֶחָד הָיוּ סוֹחֲרִים עֲשִׁירִים, בַּעֲלֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וּבְעֵבֶר הַשֵּׁנִי עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. וַיִּהְיוּ הָעֲנִיִּים רַבִּים אֶת הָעֲשִׁירִים וְיֹאמְרוּ, כִּי אַךְ בִּזְכוּת דָּנִיֵּאל הַקָּבוּר בְּתוֹכָם הִתְעַשָּׁרוּ. וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָבוּ בֵּינֵיהֶם יָמִים רַבִּים עַד אֲשֶׁר קָצְרָה נַפְשָׁם בַּמִּלְחָמָה, וְיִתְפַּשְּׁרוּ, כִּי יִהְיֶה הַקֶּבֶר שָׁנָה אַחַת בְּעֵבֶר הָאֶחָד וְשָׁנָה שֵׁנִית בְּעֵבֶר הַשֵּׁנִי. כֵּן הָיָה הַדָּבָר נוֹהֵג שָׁנִים רַבּוֹת, עַד אֲשֶׁר פַּעַם אַחַת בָּא שָׂמָה הַשֻּׂלְטַן אֲשֶׁר עַל כָּל מַלְכוּת פָּרַס וַיַּרְא כִּי מְטַלְטְלִים אֶת אֲרוֹן דָּנִיֵּאל וְאַחֲרָיו הוֹלְכִים לְלַוֹתוֹ הָמוֹן רָב יְהוּדִים וּמַחְמֶדִּים. וַיֹּאמֶר הַשֻּׂלְטַן: לֹא לְכָבוֹד הוּא לַמֵּת, כִּי יְטַלְטְלוּ אֶת עַצְמוֹתָיו, אֶלָּא יָשִׂימוּ מְקוֹם קְבוּרָתוֹ בַּתָּוֶךְ, בֵּין שְׁנֵי חֲצָאֵי הָעִיר, וַיַּעֵן כִּי הַנָּהָר עוֹבֵר בַתָּוֶךְ, עַל כֵּן תָּלוּ אֶת הָאָרוֹן בְּשַׁלְשְלָאוֹת אֶל הַגֶּשֶׁר, וְשָׁם בָּנוּ בֵית כְּנֶסֶת לְכָל בְּאֵי עוֹלָם, מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וְיִתְפַּלֵּל בֵּין יְהוּדִי וּבֵין אֵינוֹ יְהוּדִי.

מוּבָן הַדָּבָר, כִּי כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה – הַגָּדָה הִיא, אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם חָשְׁבוּ תָּמִיד הַגָּדוֹת כָּאֵלֶּה לְדִבְרֵי אֱמֶת וִיהוּדִים וּמַחְמַדִּים בָּזֶה נִשְׁתָּווּ, כִּי כָאֵלֶּה כֵּן אֵלֶּה לֹא יָדְעוּ לְהַבְחִין בֵּין הַגָּדָה וּבֵין מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

39. יְהוּדֵי אֶרֶץ הַקֶּדֶם הִרְבּוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַקְּבָרִים, אֲשֶׁר לְפִי דִבְרַת הֶהָמוֹן צַדִּיקִים קְבוּרִים שָׁם, וּלְבַקְשָׁם כִּי יַעְתִּירוּ בַעֲדָם לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְהַרְבֵּה הַגָּדוֹת הִמְצִיאוּ וַיּסַפְּרוּ עַל דְּבַר קִבְרוֹת הַקְּדוֹשִׁים: עַל הַקֶּבֶר, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כִּי קֶבֶר יְחֶזְקֵאל הוּא, יְסַפֵּר הַנּוֹסֵעַ רַבִּי פְּתַחְיָה בְּסִפְרוֹ הַ“סִּבּוּב” לֵאמֹר: חוֹמָה מַקֶּפֶת אֶת כָּל הַבִּנְיָן וּפֶתַח קָטָן וְצַר בַּחוֹמָה וְהַיְּהוּדִים פּוֹתְחִים אוֹתוֹ וְנִכְנָסִים בּוֹ עַל יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם. וּבְּחַג הַסֻּכּוֹת, כְּשֶׁבָּאִים שָׁם מִכָּל הָאֲרָצוֹת מִסָּבִיב, הַפֶּתַח מִתְרַחֵב וְגָבַהּ מֵאֵלָיו, עַד שֶׁנִּכְנָסִים בּוֹ הַבָּאִים רוֹכְבִים עַל גְּמַלִּים כִּשְׁמוֹנִים אֶלֶף יְהוּדִים מִלְּבַד יִשְׁמְעֵאלִים… וְאַחֵר חַג הַפֶּסַח יִקְטַן כְּבָרִאשׁוֹנָה…

40. קִבְרֵי הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ לָהֶם לֹא רַק לִמְקוֹם תְּפִלָּה, כִּי אִם גַּם לִמְקוֹם טִיּוּל וְשַׁעֲשׁוּעִים. וְהַסּוֹחֲרִים בָּאוּ שָׁם בִּבְרִית הַמִּסְחָר, כְּמוֹ בְּיוֹם הַשּׁוּק.

בְּמִצְרַיִם הָיָה בֵּית “כְּנֶסֶת מֹשֶׁה” וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הֶאֱמִינוּ, כִּי מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ בָּנָה אֶת הַבַּיִת הַהוּא וְשָׁם פֵּרַשׂ יָדָיו הַשָּׁמָיְמָה. גַּם עֵץ גָּבוֹהַּ הִתְנוֹסֵס עַל יַד הַבַּיִת הַהוּא, אָמְרוּ עָלָיו, כִּי מֹשֶׁה נָעַץ שָׁם מַטֵּהוּ, וּמִמֶּנּוּ צָמַח הָעֵץ.

41. כֵּן תְּסַפֵּר לָנוּ הַהַגָּדָה, כִּי עֶזְרָא הַסּוֹפֵר נִקְבַּר עַל יַד הַנָּהָר אַהֲוָא, כִּי שָׁם מֵת בְּנָסְעוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא, וְעַל הַקֶּבֶר הַהוּא יֵשׁ כִּפָּה גְּדוֹלָה, וּמִשְׁנֵי עֲבָרָיו נִבְנוּ בֵּית כְּנֶסֶת לִיהוּדִים וּבֵית מִסְגָּד לַיִּשְׁמְעֵאלִים, כִּי נִכְבָּד הוּא הַקֶּבֶר בְּעֵינֵי כָּל הָעַמִּים. עַל דְּבַר הִגָּלוּת הַקֶּבֶר הַהוּא יְסֻפָּר לֵאמֹר: לְרוֹעֶה מִקְנֶה אֶחָד עֲרָבִי הֻגֵּד בַּחֲלוֹם, כִּי בִּמְקוֹם פְּלוֹנִי נִמְצָא קֶבֶר אַחַד הַקְּדוֹשִׁים וְאוֹת נָתְנוּ לוֹ, כִּי הָרוֹעֶה הָיָה עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת וּמֵעַתָּה תִפָּקַּחְנָה שְׁתֵּי עֵינָיו. וּבַבֹּקֶר הֵקִיץ הָרוֹעֶה וְהִנֵּה אוֹרוּ עֵינָיו. וַיְסַפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹ לְאַנְשֵׁי עִירוֹ הָעֲרָבִים וַיַּאֲמִינוּ בִּדְבָרָיו, וַיַּחְפְּרוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא וַיִּמְצְאוּ אֲרוֹן בַּרְזֶל סָתוּם וְחָתוּם וּכְתֹבֶת עִבְרִית עָלָיו. וַיִּקְרְאוּ לִיהוּדִי אֶחָד וַיִּקְרָאֶנָּה וַיִּוָּדַע, כִּי הוּא קֶבֶר עֶזְרָא הַכֹּהֵן. לִפְעָמִים בַּלַּיְלָה יַעֲלֶה עַל קִבְרוּ כְּמַרְאֵה אֵשׁ, וּכְנִצּוֹצִים יָשׁוּטוּ שָׁם בַּאֲוִיר. לַמָּקוֹם הַהוּא קָרְאוּ בְשֵׂם אַל־עַזֶּר, וְשָׁם הִתְיַשְּׁבוּ יְהוּדִים רַבִּים. אָכֵן הָיוּ גַּם אָז אֲנָשִׁים נְבוֹנִים, אֲשֶׁר הֵבִינוּ כִּי בַמַּרְאוֹת הָהֵם אֵין כָּל נֵס וָפֶלֶא, כִּי חֹמֶר הַפוֹסְפוֹר, הַנִּמְצָא בָּאֲדָמָה בְּמִדָּה רַבָּה, הוֹלִיד אֶת הַמַּרְאוֹת הָהֵם.

42. אוּלָם גַּם אִם גְּדוֹלוֹת הָיוּ קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמִסְפַּר אַנְשֵׁיהֶן בְּאַרְצוֹת אַזְיָה בַּיָּמִים הָהֵם, אֲבָל מַצָּבָן בְּתוֹרָה וְחָכְמָה הָיָה שָׁפֵל מֹאד, וְעַל כֵּן רַבּוּ שִׁגְיוֹנוֹתֵיהֶם וְעָצְמוּ הַזָיוֹתֵיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם מְשֻׁגָּעִים לִנְבִיאִים וְחֹולֵי־הַנֶּפֶשׁ לְגוֹאֲלִים וּמוֹשִׁיעִים. וְכֵן הוֹצִיא עֲלֵיהֶם הָרַמְבַּ"ם מִשְׁפָּטוֹ לֵאמֹר: “בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה אָבְדָה תּוֹרָה. רֹב הַמְּדִינוֹת הַגְּדֹלוֹת מֵתוֹת וּמִעוּטָן גּוֹסְסוֹת”. הַהַגָּדוֹת הַיָּפוֹת אֲשֶׁר הִמְצִיאוּ לֹא סִימָן יַלְדוּת הֵן, כִּי אִם סִימָן זִקְנָה, כִּי תָשׁ שִׂכְלָם לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהַעֲמִיק חֵקֶר, וַיִּשְׁתַּעַשְׁעוּ בְּדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא.

ה. מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא הַקַּתּוֹלִית.    🔗

43. בִּקְּשָׁה רוֹמָא הָאֱלִילִית לְהַכְנִיעַ אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל תַּחְתֶּיהָ וְלֹא יָכֹלָה, כִּי בְהַגִּיעָהּ לִמְרוֹם שִׂיאָהּ כְּמוֹ קָפְצָה עָלֶיהָ זִקְנָה וַתֹּאבֵד גְּבוּרָתָהּ, וּפְרָאִים בָּאוּ וַיְנַשְּׁלוּ מִמֶּנָּה אֵבָרִים אֵבָרִים. אַחֲרֶיהָ קָמָה רוֹמָא הַקַּתּוֹלִית וַתֹּאמֶר לְהַכְנִיעַ אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל תַּחְתֶּיהָ, כִּי כָל הַמְּלָכִים וְהַנְּסִיכִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִכָּנְעוּ וְיִפְחֲדוּ מֵהָאֲפִיפְיוֹר – רֹאשׁ כְּנֶסֶת הַקַּתּוֹלִים – הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא אֱלֹהָיו בְּעִיר רוֹמָא.

הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית הִתְחַזְּקָה מְאֹד. מַסְעֵי־הַצְּלָב הֵפִיצוּ אוֹתָהּ בֵּין הֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ וַיַּשְׁרִישׁוּ אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ, וְעַל יָדָם הָיָה אֶפְשָׁר לָאֲפִיפְיוֹרִים וּפְקִידֵיהֶם לִמְשֹׁל בְּכָל הָאֲרָצוֹת, כִּי בִרְצוֹנָם עוֹרְרוּ אֶת הָעָם לְמַסָּע צְלָב וְעָלוּ כָאַרְבֶּה עַל הָאוֹיֵב וְהִשְׁמִידוּהוּ.

44. בְּיִחוּד הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת הָאֲפִיפְיוֹר אִינֹצֶנְטִי הַשְּׁלִישִׁי, בְּיָמָיו⁶ עָלְתָה מֶמְשֶׁלֶת רוֹמָא הַקַּתּוֹלִית לִמְרוֹם עֻזָּהּ. הוּא הָיָה גָּדוֹל בְּכִשְׁרוֹנוֹ וְאֹמֶץ לִבּוֹ, לֹא רָדַף אַחַר תַּעֲנוּגִים וַיִּתֵּן צְדָקָה לָעֲנִיִּים בְּיָד רְחָבָה, וְכָל חֶפְצוֹ הָיָה רַק לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד אֱמוּנָתוֹ וּלְהָבִיא בִּבְרִיתָהּ אֶת כָּל עַמֵּי הַתֵּבֵל. גַּם עוֹזְרִים חָרוּצִים נִמְצְאוּ לוֹ, חֶבֶר כֹּהֲנִים וּנְזִירִים, מַטִּיפִים קַנָּאִים וּמַלְאֲכֵי מַשְׁחִית, אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל כֹּחָם לְשַׁעְבֵּד אֶת רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם אֶל תּוֹרַת הַכְּנֵסִיָּה הַקַּתּוֹלִית. אֵימָה חֲשֵׁכָה נָפְלָה אָז עַל כָּל יוֹשְׁבֵי אֵירוֹפָּה, וְגַם הַמְּלָכִים הָאַדִּירִים, אֲשֶׁר בְּסֵתֶר לִבָּם הִתְנַגְּדוּ לְמֶמְשֶׁלֶת הָאֲפִיפְיוֹר, לֹא יָכְלוּ לָקוּם בְּפָנָיו: כֻּלָּם הֵשָׁחוּ רֹאשָׁם וַיִּתְּנוּ צַוָּארָם בְּעֹל רוֹמָא הַקַּתּוֹלִית.

45. בְּרֵאשִׁית מֶמְשֶׁלֶת הָאֲפִיפְיוֹר הַזֶּה פָּנוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים בְּבַקָּשָׁה, כִּי יָגֵן עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הַפְּרָאִים נוֹסְעֵי הַצְּלָב. אִינֹצֶנְטִי נֶעְתַּר לָהֶם, וַיּוֹצֵא פְּקֻדָּה לְכָל בְּנֵי מַרְעִיתוֹ: לְבַל יִסְחֲבוּ אֶת הַיְּהוּדִים עַל כָּרְחָם אֶל מֵי הַטְּבִילָה, וְלֹא יְחַבְּלוּ בָהֶם וְלֹא יִגְעוּ בִרְכוּשָׁם בְּלִי מִשְׁפָּט, וּבִימֵי שַׁבְּתוֹת הַיְּהוּדִים וּמוֹעֲדֵיהֶם לֹא יְעַפְּרוּם בֶּעָפָר וְלֹא יִזְרְקוּ בָּהֶם אֲבָנִים, לְבַל יְחַלְּלוּ אֶת שְׂדֵה קִבְרוֹת הַיְּהוּדִים וְלֹא יֶהֶרְסוּ מַצְבוֹתֵיהֶם; וְטַעַם נָתַן אִינֹצֶנְטִי לִדְבָרָיו, כִּי לֹא נָכוֹן לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים, כִּי אִם לְקַיְּמָם, לְמַעַן יִתְקַיְּמוּ בָהֶם דִּבְרֵי הַ“בְּרִית הַחֲדָשָׁה”, כִּי יָבוֹא יוֹם וְהַיְּהוּדִים יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית בְּרָצוֹן. הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים הֶרְאוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא מִמִּדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים בָּא הָאֲפִיפְיוֹר לְהָגֵן בַּעֲדָם, כִּי אִם לַמַּעַן יַעַזְבוּ אֶת דָּתָם בְּרָצוֹן, וַיָּגוּרוּ מְאֹד. וְאַף אָמְנָם פַּחְדָּם לֹא הָיָה פַּחַד־שָׁוְא: עַד מְהֵרָה הֵחֵל אִינֹצֶנְטִי לְעוֹלֵל עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע עַל הַיְּהוּדִים וְלִטְפֹּל עֲלֵיהֶם חֲטָאִים, אֲשֶׁר לֹא חָטְאוּ, לְהַשְׁפִּיל אֶת עֶרְכָּם בְּעֵינֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, וַיְעוֹרֵר אֶת הַמְּלָכִים בְּנֵי־אֱמוּנָתוֹ לְהַשְׁפִּיל אֶת הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וּלְהוֹבִישׁ אֶת מְקוֹר מִחְיָתָם, עַד כִּי יִהְיוּ חַיֵּיהֶם מָרִים מִמָּוֶת.

46. רַק בְּאֶרֶץ צָרְפַת הַדְּרוֹמִית⁷ עוֹד יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בִּמְנוּחָה. רוּחַ חָכְמַת הָעֲרָבִים יוֹשְׁבֵי סְפָרַד נָחָה עַל שְׁכֵנֵיהֶם הַנּוֹצְרִים הַיּוֹשְׁבִים בְּנֶגֶב צָרְפַת, וּלְבָתֵּי־מִדְרָשֵׁיהֶם הַגְּבוֹהִים לֻקְּחוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהוֹרוֹת שָׁם חָכְמָה, וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הָיוּ פְּקִידֵי הַמְּלוּכָה, נוֹשְׂאֵי מִשְׂרוֹת גְּבוֹהוֹת. בָּאָרֶץ הַהִיא הָיוּ רַבִּים אֲשֶׁר לֹא אָבוּ לְהִכָּנַע מִפְּנֵי הָאֲפִיפְיוֹר וְלֹא הֶאֱמִינוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ. הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב אֶל פְּקֻדָּתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה לְבַל יִקְרָא אִישׁ זָר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ כֹּהֵן, מֵעַל כִּתְבֵי הַקֹּדֶּש, וּבְקָרְאָם בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ הֵבִינוּ, כִּי תּוֹרַת הָאֲפִיפְיוֹר אֵינֶנָּהּ מַתְאֶמֶת לֹא עִם תּוֹרַת נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא עִם תּוֹרַת יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי, וְכִי גַּם הוּא, הָאֲפִיפְיוֹר, אָדָם וְלֹא אֵל, וְאֵין לוֹ הַצְדָּקָה לְהִתְנַשֵּׂא לַכֹּל לְרֹאשׁ.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְאִינֹצֶנְטִי וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, וַיִּשְׁלַח חֵיל צִבְאוֹת נוֹסְעֵי הַצְּלָב תַּחַת פְּקֻדַּת שִׁמְעוֹן מוֹנְפוֹר וְאַרְנוֹלְד לְהִלָּחֵם בַּכּוֹפְרִים. וַיַּעֲלוּ נוֹסְעֵי הַצְּלָב כַּשּׁוֹאָה עַל הָאֶרֶץ וַיַּחְרִיבוּ עָרִים רַבּוֹת. הֵם לֹא הִבְחִינוּ בֵּין כּוֹפְרִים לַמַּאֲמִינִים כִּי כֵן הָיָה דְּבַר אַרְנוֹלְד לֵאמֹר: הַכּוּ אֶת כֻּלָּם, וְהָאֱלֹהִים יִבְחַר אֶת קְדוֹשָׁיו וְהִקְרִיבָם אֵלָיו.

47. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי נוֹסְעֵי הַצְּלָב לֹא נִקּוּ גַּם אֶת הַיְּהוּדִים, וַיַּהַרְגוּם בְּלִי־חֶמְלָה. בָּעִיר טוּלוּזָה צִוְּתָה הַנְּסִיכָה, אֵשֶׁת שִׁמְעוֹן מוֹנְפוֹר, לִתְפֹּשׂ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים וּלְהֲמִיתָם, אִם לֹא יֹאבוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת דַּת הַנּוֹצְרִים, וְאֶת יַלְדֵי הָעִבְרִים הַפְּחוּתִים מִבְּנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים גָּזְלוּ עַל פִּי פְּקֻדָּתָהּ מִזְּרוֹעוֹת הוֹרֵיהֶם וַיַּטְבִּילוּם בַּחָזְקָה. מֵהַגְּדוֹלִים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם רַק חֲמִשִּׁים אִישׁ וְהַשְּׁאָר בָּחֲרוּ בַּמָּוֶת. אוּלָם שִׁמְעוֹן מוֹנְפוֹר צִוָּה לְהוֹצִיא אֶת הָאֲסוּרִים חָפְשִׁי וְאַךְ אֶת הַיְּלָדִים אֲשֶׁר נִגְזְלוּ מֵהֶם לֹא הֵשִׁיבוּ לָהֶם.

48. כַּאֲשֶׁר נָצְחוּ הַקַּנָּאִים נוֹסְעֵי הַצְּלָב אֶת יוֹשְׁבֵי עָרֵי־הַנֶּגֶב, תָּפְשׂוּ אֶת הַגְּרַף רַיְמוֹנְד מוֹשֵׁל טוּלוּזָה, אֲשֶׁר הָיָה מָעֹוז וּמַחֲסֶה לְכָל דּוֹרְשׁיֹ חָכְמָה, וַיָּשִׂימוּ חֶבֶל עַל רֹאשׁוֹ וַיִּסְחָבוּהוּ אֶל בֵּית תְּפִלַּת הַקַּתּוֹלִים, וְשָׁם אֲנָסוּהוּ לְהִתְוַדּוֹת בִּפְנֵי כָּל הָעָם עַל חַטֹּאתָיו, אֲשֶׁר חָטָא נֶגֶד אֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים, וְגַם עַל חֶטְאוֹ אֲשֶׁר חָטָא לָתֵת לַיְּהוּדִים לִהְיוֹת פְּקִידִים בַּמְּדִינָה.

כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה אָרְכָה מִלְחֶמֶת חֲסִידֵי הַקַּתּוֹלִים בַּכּוֹפְרִים הָאַלְבִּיגֹזִים יוֹשְׁבֵי נֶגֶב צָרְפַת, עַד אֲשֶׁר נָשַׁמָּה פְּרוֹבַנְסִיָּה הַבְּרוּכָה, וְנֶחֶרְבוּ בָתֵּי הַחָכְמָה, אֲשֶׁר הָיוּ בָהּ, וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָבַד הַמִּקְלָט הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם בְּאֵירוֹפָּה.

49. וּבְשׂוּם אִינֹצֶנְטִי לִבּוֹ לְבָעֵר אַחַר הַכְּפִירָה, הִמְצִיא אֶת מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים (1145.) הוּא מִשְׁפַּט הָאִנְקְוִיזִיצְיָה, לָתוּר אַחַר הַכּוֹפְרִים וּלְתָפְשָׂם וּלְעַנּוֹתָם בְּסֵתֶר, לַמַעַן יִתְוַדּוּ עַל עֲוֹנָם, וּלְהֲמִיתָם אוֹ לְעָנְשָׁם.

שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁל נְזִירֵי־הַקַּתּוֹלִים הַפְרִנְצִיסְקַנִּים וְהַדּוֹמִינִיקַנִּים⁸ נוֹסְדוּ יַחַד לִתְפֹּשׂ אֶת הַחוֹטְאִים, וְכָל אֲשֶׁר נֶחְשַׁד בִּכְפִירָה נִלְכַּד פִּתְאוֹם בַּסֵּתֶר וְהוּבָא לִפְנֵי שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, וְשָׁם עִנּוּ אֶת הַנֶּחְשַׁד בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִים קָשִׁים לְמַעַן יִתְוַדֶּה עַל עֲוֹנוֹ וִיְגַלֶּה מִי הֵמָּה חֲבֵרָיו אֲשֶׁר הֵם תְּמִימֵי דֵעִים עִמּוֹ; וְהַמְעֻנֶּה, כַּאֲשֶׁר קָצָה נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו, הִתְוַדָּה עַל חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר לֹא חָטָא, וַיָּעַד עֵדוּת שֶׁקֶר גַּם בַּחֲבֵרָיו, רַק לְמַעַן יְמַהֲרוּ מְעַנָיו לַהֲמִיתוֹ וְיַחְדְּלוּ מֵעֲנוֹתוֹ. כָּל הַקּוֹרֵא אֶת סִפּוּרֵי הָעִנּוּיִים הָהֵם מֵעַל הַסֵּפֶר תְּסַמֵּרְנָה שַׁעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וּפַלָּצוּת תֹּאחֲזֶנּוּ. שׁוֹפְטֵי אָוֶן הָהֵם הָיוּ גְרוּעִים מִכָּל חַיְּתוֹ טֶרֶף, כִּי בְחָכְמָתָם לְהָרַע הִמְצִיאוּ כְּלֵי־מְעַנִּים נִפְלָאִים לְהַאֲרִיךְ אֶת צַעַר הַמְּעֻנִּים וּלְהַגְדִּיל אֶת יִסּוּרֵיהֶם עַד אֵין חֵקֶר. שְׁנוֹת מֵאוֹת עָמְדוּ הֵם בְּרֹאשׁ הַנְהָגַת אֵירוֹפָּה הַמַּעֲרָבִית, וְכָל הָאָרֶץ בְּיָדָם נִתָּנָה, וְהֵמָּה הִשְׁפִּילוּ אֶת רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם, הִכְרִיתוֹ אֶת הַחָכְמָה מִקִּרְבָּם וְיִטְּעוּ בְתוֹכָם, עֲנִיּוֹת בַּעֲרוּת, אֱמוּנַת־הֶבֶל וְשִׂנְאָה לְעַם יִשְׂרָאֵל.

50. בְּסוֹד כְּנֶסֶת הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים, אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת עַל פִּי פְּקֻדַּת הָאֲפִיפְיוֹר אִינֹצֶנְטִי, חָקְקוּ חֻקֵּי אָוֶן לִלְחֹץ אֶת הַיְּהוּדִים בְּכָל תֹּקֶף: לָקַחַת מַעֲשֵׂר מִנְּכָסֵיהֶם לְאוֹצֵר הַכְּהֻנָּה הַקַּתּוֹלִית; לְבַל יָעִיזוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְרָאוֹת בַּחוּץ בִּימֵי חַג הַפֶּסַח (שֶׁל יִשְׂרָאֵל), כִּי יְמֵי צוֹם הֵם לַנּוֹצָרִים; לְבַל יַעֲשׂוּ הַיְּהוּדִים מְלָאכָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַשָּׁבוּעַ, שֶׁהוּא יוֹם שַׁבָּת לַנּוֹצָרִים; לְבַל יֹאכְלוּ בָּשָׂר בִּימֵי הַצּוֹמוֹת שֶׁל הַנּוֹצְרִים; לְבַל יַחֲזִיקוּ מְשָׁרְתִים וּמֵינִיקוֹת מֵהַנּוֹצָרִים, וְעוֹד גְּזֵרוֹת רַבּוֹת כָּאֵלֶּה. וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת הָאֵלֶּה (……)⁹ “אוֹת־הַקָּלוֹן”, לֵאמֹר: כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מֵהַיְּהוּדִים (….) –עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמַעְלָה יִשָּׂא אוֹת קָלוֹן: מַטְלִית (….) אֲדֻּמָּה תְּפוּרָה אֶל הַמִּצְנֶפֶת אוֹ אֶל הַבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן (….) הַיְּהוּדִים עַל יָדָהּ מֵהַנּוֹצָרִים (1145). הַגְּזֵרָה הַזֹּאת שָׂמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְחֶרְפָּה וּלִשְׁנִינָה; וְכַאֲשֶׁר פָּגְשׁוּ הַקַּתּוֹלִים־הַקַּנָּאִים אוֹ הַנְּעָרִים הַשּׁוֹבָבִים אֶת הַיְּהוּדִי בַּחוּץ וְאוֹת הַקָּלוֹן עָלָיו, לֹא אֵחֲרוּ מִירֹק בְּפָנָיו, וַיְחָרְפוּהוּ וַיְבַזּוּהוּ וַיַּדוּ בוֹ אָבֶן.

בָּרִאשׁוֹנָה הִתְחַמֵּץ לֵב הַיְּהוּדִים עַל הַגְּזֵרָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת, וַיִּתְאַמְּצוּ בְּכָל כֹּחָם לְהַעֲבִירָהּ. וּבְנֶגֶב צָרְפַת, אֲשֶׁר שָׁם הָיְתָה יַד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה, הִצְלִיחוּ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַמּוֹשְׁלִים לְבַל יָמִיטוּ עֲלֵיהֶם אֶת הָרָעָה, אַךְ בַּעֲלוֹת פִילִיפּ הַשְּׁלִישִׁי עַל כִּסֵּא מַלְכוּת צָרְפַת, הִזְהִיר מְאֹד לְמַלֵּא אַחַר הַפְּקֻדָּה הַזֹּאת. וְאָז נֶאֶנְסוּ גַּם קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַנְּאוֹרוֹת אֲשֶׁר בְּנֶגֶב צָרְפַת לָשׂוּם עֲלֵיהֶם אֶת אוֹת הַקָּלוֹן וְלָשֵׂאת חֶרְפָּה כָּל הַיּוֹם, וַתִּשְׁפַּל רוּחַ הַיְּהוּדִים מְאֹד.

51. אָמְנָם הָיוּ מוֹשְׁלִים אֲחָדִים אֲשֶׁר הֵאִירוּ פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל וַיָּגִינוּ עֲלֵיהֶם, אַךְ בָּאַחֲרוֹנָה נוֹכְחוּ הַיְּהוּדִים, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ, כִּי פִתְאֹם יֵהָפְכוּ הָאוֹהֲבִים לְאוֹיְבִים. בְּאַנְגְלִיָה, לְמָשָׁל, הִשְׁתַּדֵּל הַמֶּלֶךְ יוֹאַן בְּלִי־אֶרֶץ בְּרֵאשִׁית מַלְכוּתוֹ לִקְנוֹת אֶת לֵב הַיְּהוּדִים, וַיְצַו בְּאַזְהָרָה רַבָּה עַל בְּנֵי עַמּוֹ לְבַל יָרֵעוּ לַיְּהוּדִים; וּבִכְתַב הַתְּעוּדָה, אֲשֶׁר נָתַן אֶל הָרַב רַבִּי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָפְקַד לְרַב עַל כָּל מְדִינַת אַנְגְּלִיָּה, קָרָא אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם יְדִידוֹ הַיָּקָר, וְהָאִישׁ הַפּוֹגֵעַ בִּכְבוֹדוֹ הוּא כְפוֹגֵעַ בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ. אוּלָם אַחֲרֵי־כֵּן, בְּעֵת אֲשֶׁר הָיָה יוֹאַן נִלְחַץ מֵאוֹיְבָיו וְכֶסֶף לֹא הָיָה לוֹ לְצָרְכֵי הַמִּלְחָמָה, צִוָּה לָשׂוּם בַּמַּאֲסָר אֶת כָּל יְהוּדֵי אַנְגְּלִיָּה (1140) לְהוֹצִיא מֵהֶם כַּסְפָם, וְהַיְּהוּדִים נֶאֶנְסוּ לָתֵת לוֹ כָּל רְכוּשָׁם כֹּפֶר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. מִיהוּדִי אֶחָד, אֲשֶׁר אָמְרוּ עָלָיו, כִּי עָשִׁיר גָּדוֹל הוּא, דָּרֹשׁ דָּרַשׁ הַמֶּלֶךְ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מַרְק, וְכַאֲשֶׁר לֹא הָיָה דֵי כֶסֶף לָאִישׁ הַהוּא, צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיּוֹצִיאוּ בְמֶלְקָחַיִם אֶת כָּל שִׁנֵּי הַיְּהוּדִים, שֵׁן אַחַר שֵׁן. גַּם הֵינְרִיךְ בְּנוֹ, אֲשֶׁר מָלַךְ שָׁנִים רַבּוֹת (1146–1202)., הֶרְאָה מִתְּחִלָּה אוֹתוֹת רָצוֹן לַיְּהוּדִים, וְאַחֲרֵי כֵן הִתְאַכְזֵר עֲלֵיהֶם וַיָּמֹץ אֶת דָּמָם כַּעֲלוּקָה. כַּאֲשֶׁר הֶעֱלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים עֲלִילוֹת שָׁוְא, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לֶאֱסֹר אֶת כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה וּלְבִלְתִּי תֵת לָהֶם חֵרוּת עַד אֲשֶׁר יָבִיאוּ כֶּסֶף רָב כֹּפֶר נַפְשָׁם לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ. וְאֵין קֵץ לְכָל הַמַּסִּים אֲשֶׁר שָׂם עֲלֵיהֶם, עַד כִּי רָשׁוּ יִשְׂרָאֵל מְאֹד וַיֹּאמְרוּ לָצֵאת מִן הָאֶרֶץ הַהִיא, אֶפֶס הַמֶּלֶךְ צִוָּה לְבַל יִתְּנוּ לָהֶם לָצֵאת, כִּי עַל יָדָם יִמְצָא הוֹן.

ו. הָרִיב בֵּין שׂוֹנְאֵי הַפִּילוֹסוֹפִיָּה וְאוֹהֲבֶיהָ.    🔗

52. כַּאֲשֶׁר רַבּוּ הַגְּזֵרוֹת וַיַּעַצְמוּ הָרְדִיפוֹת, וְחַיֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ תְלוּיִם לָהֶם תָּמִיד מִנֶּגֶד, בִּקְּשׁוּ הָאֻמְלָלִים לְהֵיטִיב אֶת מַעֲשֵׂיהֶם לְהַרְבּוֹת בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּזְהִירוֹת הַמִּצְוֹת, לְמַעַן יָשִׁיבוּ אַף יְיָ מֵהֶם. אָמְנָם מִטּוּב הָעוֹלָם הָזֶה כִּמְעַט הִתְיָאֲשׁוּ. סַכָּנַת הַמָּוֶת, אֲשֶׁר הָיְתָה תָּמִיד נֶגֶד פְּנֵיהֶם הִכְרִיחָה אוֹתָם לִמְאֹס בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה הַדּוֹמֶה לִפְרוֹזְדּוֹר וּלְכַוֵּן לִבָּם רַק אֶל חַיֵּי “הַטְּרַקְלִין”, אֶל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֲשֶׁר בּוֹ יִמְצְאוּ מְנוּחָה שְׁלֵמָה וְעֹנֶג נִצְחִי. אֲבָל פַּחַד הָאוֹיֵב אֲשֶׁר הָיָה תָּמִיד לְנֶגֶד פְּנֵיהֶם שָׂם אוֹתָם לְמוֹגֵי לֵב, עַד כִּי יָרְאוּ, אוּלַי בְּכָל צִדְקָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לֹא יָצְאוּ עוֹד יְדֵי חוֹבָתָם, וְעַל כֵּן לֹא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לָכֵן הִרְבּוּ הַחֲסִידִים הַתְּמִימִים הָהֵם בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת עַד אֵין חֵקֶר, סִגְּפוּ אֶת נַפְשָׁם, וַיָּצוּמוּ, וַיִּבְכּוּ, וַיַּרְבּוּ בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וַיִּמְאֲסוּ בְּכָל חָכְמָה, מִלְּבַד חָכְמַת הַתּוֹרָה.

אוּלָם יְהוּדֵי סְפָרַד, אֲשֶׁר מִלִּבָּם לֹא נִמְחֶה עוֹד זִכְרוֹן הַיָּמִים הַטּוֹבִים, אֲשֶׁר בָּהֶם רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיֵּי כָבוֹד וּגְדֻלָּה תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַכַּלִּיפִים, לֹא הִסְכִּימוּ לְדֵעוֹת הַתְּמִימִים הָהֵם. הֵם עוֹד לֹא מָאֲסוּ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֵם עוֹד בִּקְשׁוּ חֹפֶשׂ וּכְבוֹד־אָדָם, וַיּוֹקִירוּ אֶת חָכְמַת הַתֵּבֵל, וַיִּדְרְשׁוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה בְּסִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, וְרַבִּים מֵהֶם לֹא נִזְהֲרוּ בְמִצְוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם.

53. וּכְכֹל אֲשֶׁר גָּבְרוּ הַתְּלָאוֹת, כֵּן הוֹסִיפָה שִׁטַּת הַחֲסִידִים הַתְּמִימִים לְהִתְחַזֵּק בְּלֵב עַמֵּנוּ הָאֻמְלָל, וּמַעֲלַת חָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה אָבְדָה אֶת עֶרְכָּהּ בְּעֵינֵיהֶם. וְרוּחַ הַקַּנָּאוּת ¹⁰אֲשֶׁר מָשְׁלָה אָז בַּתֵּבֵל, נָחָה גַּם עַל אֲחָדִים מֵהַחֲסִידִים הָהֵם לִרְדֹּף בְּאַף אֶת כָּל הַדּוֹרְשִׁים אֶת חָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה, לְדַעְתָּם, נִשְׁקְפָה סַכָּנָה לַיַּהֲדוּת.

וְהַמָּקוֹר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ חַכְמֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ סִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם, כִּי הֵם עָמְדוּ אָז בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה בֵּין כָּל סִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים. וְעַל כֵּן בִּקְּשׁוּ הַחֲסִידִים וַיִּמְצְאוּ, כִּי בְּסִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם נִמְצָאִים דְּבָרִים רַבִּים מִתְנַגְּדִים לְדֵעוֹת חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, וְכִי הוּא מְפָרֵשׁ עִנְיָנִים רַבִּים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה לֹא לְפִי הָאֱמוּנָה הַמְּקֻבֶּלֶת בָּאֻמָּה, וְלָכֵן הֶחְלִיטוּ, כִּי רָאוּי לְנַדּוֹת אֶת סִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה שֶׁל הָרַמְבַּ“ם לְבַל יַעַסְקוּ בָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נָשְׂאוּ פָנִים לִגְדֻלַּת הָרַמְבַּ”ם בַּתּוֹרָה וּלְצִדְקוֹתָיו הָרַבּוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל.

54. עוֹד בִּימֵי חַיֵּי הָרַמְבַּ“ם קָם עָלָיו לָרִיב רַבִּי מֵאִיר בֶּן טוֹדְרוֹס הַלֵּוִי אַבּוּלַפִיָּה (1110–1174).. רַבִּי מֵאִיר הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה רָמָה בְּטוֹלִידָה, חָכָם גָּדוֹל בַּתַּלְמוּד וּמֵלִיץ גָּדוֹל בִּשְׂפַת עֵבֶר, לְפִי טַעַם הַדּוֹר הַהוּא; וּבִרְאוֹתוֹ כִּי דִּבְרֵי הָרַמְבַּ”ם בְּסִפְרוֹ “יָד חֲזָקָה” אֵינָם מַתְאִימִים בְּעִנְיָן תְּחִיַּת הַמֵּתִים עִם הָאֱמוּנָה הַמְּקֻבֶּלֶת בָּעָם, קִנֵּא לֶאֱמוּנָתוֹ, וַיִּשְׁלַח אִגֶּרֶת אֶל חַכְמֵי לוֹנִיל אֲשֶׁר בּוֹ הוֹכִיחַ, כִּי דִבְרֵי הָרַמְבַּ“ם הֵם נֶגֶד אֱמוּנַת חַכְמֵי הַתַּלְמוּד. אַךְ חַכְמֵי לוֹנִיל אֲשֶׁר אַהֲבוּ אֶת הַחֲקִירָה הַפִּילוֹסוֹפִית וַיּוֹקִירוּ מְאֹד אֶת הָרַמְבַּ”ם, עָנוּ אֶת רַבִּי מֵאִיר דְבָרִים קָשִׁים, עַל אֲשֶׁר נוֹעַז לִפְצוֹת פֶּה נֶגֶד הָרַמְבַּ"ם. וְהַנָּשִׂיא הַזָּקֵן, רַבִּי שֵׁשֶׁת בֶּן יִצְחָק בַּנְבֹּנֶשְׁתִּי מִבַּרְצֶלוֹנָה, כָּתַב עָלָיו מִכְתָּם לֵאמֹר:

שְׁאָלוּנִי יְדִידַי: אֵיךְ יְכֻנֶּה

בְּשֵּׁם מֵאִיר, וְהוּא הוֹלֵךְ חֲשֵׁכִים?

הֲשִׁיבוֹתִים: כְּבָר קָרְאוּ חֲכָמִים

לְלַיְלָה אוֹר¹¹, וְהוּא מִן הַהֲפָכִים.

55. אַחֲרֵי מוֹת הָרַמְבַּ“ם קָם רַבִּי דָּנִיֵאל מִבָּבֶל לְעַרְעֵר נֶגֶד סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם, וַיִּשְׁלַח אֶת הַשָּׂגוֹתָיו לְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן הָרַמְבַּ“ם, אֲשֶׁר יָשַׁב עַל כִּסֵּא אָבִיו בְּמִצְרַיִם. וְרַבִּי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הָיָה אִישׁ אֱמֶת וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, הֵשִׁיב לַמְעַרְעֵר, כִּי אָמְנָם גַּם אָבִיו כְאָדָם הוּא עָלוּל לִשְׁגִיאָה, וּבְכָל זֹאת הִתְאַמֵּץ לְהַצְדִּיק אֶת אָבִיו. אַחֲרֵי־כֵן יָצָא רַבִּי דָּנִיֵאל לָרִיב בְּהָרַמְבַּ”ם עַל אֲשֶׁר לֹא יָשִׂים לֵב לְמַאֲמָרִים רַבִּים הַכְּתוּבִים בַּתַּלְמוּד, וְעַל כֵּן נֶחְשַׁד הָרַמְבַּ“ם בְּעֵינָיו בְּמִינוּת. אָז הִתְעוֹרְרוּ רַבִּי יוֹסֵף תַּלְמִיד הָרַמְבַּ”ם וַחֲבֵרָיו, וַיִּדְרְשׁוּ מֵאֵת רַבִּי אַבְרָהָם, כִּי יְנַדֶּה אֶת רַבִּי דָּנִיֵאל; אַךְ רַבִּי אַבְרָהָם הֵשִׁיב לָהֶם: “אֲנִי כְּבַעַל דִּינוֹ, וְהוּא כְּשׂוֹנֵא לָנוּ, לֹא אָדִין אוֹתוֹ לֹא לִכְבוֹדִי וְלֹא לִכְבוֹד אָבִי, פֶּן יִהְיֶה בַדָּבָר הַזֶּה חִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי כֵן לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ: “לֹא לִידוֹן אִינַשׁ לָא לְמַאן דְּרָחִים וְלֹא לְמַאן דְּסָנִי”, וְעוֹד שֶׁאֱמוּנָתוֹ (שֶׁל רַבִּי דָּנִיֵאל) מְתֻקֶּנֶת הִיא… וְשָׁמַעְתִּי עָלָיו, שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמוּסָר וּמוֹשֵׁךְ לִבָּם לְיִרְאָה וַעֲבוֹדָה וּמַחֲזִיר חַטָּאִים לַמּוּטַב”. דִּבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אֵלֶּה מְעִידִים עַל טָהֳרַת לִבּוֹ וְעַל צִדְקַת נַפְשׁוֹ הַנְּדִיבָה. אָמְנָם בְּתוֹרָה וְחָכְמָה לֹא עָלָה לְמַדְרֵגַת אָבִיו, אֲבָל בְּטֹהַר לֵב וּנְדִיבוּת לֹא הָיָה קָטֹן מִמֶּנּוּ. גַּם הוּא כְאָבִיו לֹא קִבֵּל כָּל שָׂכָר בְּעַד עֲבוֹדַת הָרַבָּנוּת, כִּי אִם הִתְפַּרְנֵס מֵחָכְמַת הָרְפוּאָה, וַיְהִי רוֹפֵא בַּחֲצַר הַשֻּׂלְטָן.

56. אַךְ רַבִּי יוֹסֵף עֶקְנִין לֹא הֵשִׁיב חֲמָתוֹ מֵרַבִּי דָּנִיאֵל, וּבִרְאוֹת וַיַּכְרֵז נִדּוּי עַל רַבִּי דָּנִיֵּאל, וּמֵאָז חָדְלוּ הַמְעַרְעֲרִים בְּאַרְצוֹת הַמִּזְרָח מֵהַשְׁמִיעַ קוֹלָם נֶגֶד הָרַמְבַּ"ם. וְגַם בְּאֵירוֹפָּה נִדְמוּ, כִּי רָאוּ, אֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ אֵין לָהֶם.

57. אוּלָם כַּאֲשֶׁר תָּקְפוּ הַצָּרוֹת בְּאֵירוֹפָּה וְרוּחַ הַקִּנְאָה גָּבְרָה בְּאֶרֶץ, קָמוּ עוֹד הַפַּעַם מְקַנְאִים לְהִלָּחֵם בְּדֵעוֹת הָרַמְבַּ“ם לִקְרֹא בִּסְפָרִים רַבִּים אֲשֶׁר בָּהֶם לָמְדוּ עַד הֵנָּה הַתַּלְמִידִים בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ הַגְּבוֹהִים, כִּי רָאוּ, כִּי מֵהֵם יִלְמְדוּ לְכַחֵשׁ בְּעִקְרֵי אֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים. וְרוּחַ קַנָּאוּת זוֹ נָחָה גַּם עַל הַיְּהוּדִים שׁוֹמְרֵי הַדָּת. רֹאשׁ הַמְּקַנְאִים בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה מִן־הָהָר, (כְּלוֹמֵר: מֵעִיר מוֹנפֶלְיֶה) בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית, אִישׁ גָּדוֹל בַּתַּלְמוּד וְחָסִיד גָּדוֹל, וְעִמּוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידָיו הַחֲסִידִים, רַבִּי יוֹנָה בֶּן אַבְרָהָם מִגִּירוֹנְדָה וְרַבִּי דָּוִד בֶּן שָׁאוּל. שְׁלֹשָׂה אֵלֶּה קָרְאוּ חֵרֶם בָּרַבִּים עַל סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם, עַל כָּל הַלּוֹמְדִים לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים, עַל כָּל הָעוֹסְקִים בְּסִפְרֵי חָכְמָה, עַל כָּל הַמְבָאֲרִים אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לֹא לְפִי הָאֱמוּנָה הַמְּקֻבֶּלֶת בָּעָם, וְעַל כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יֹאבוּ לְהַאֲמִין בְּכָל הָאַגָּדוֹת הַנֶּאֶמָרוֹת בַּתַּלְמוּד אוֹ אֲשֶׁר יְבַקְּשׁוּ לְהוֹצִיאָן מִדֵּי פְשָׁטָן וּלְהַכְנִיס בָּהֶן כַּוָּנוֹת אֲחֵרוֹת. אֶל הַמַּחֲרִימִים הָהֵם נִלְווּ גַּם רַבָּנִי צָרְפַת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מְאוּמָה מִלְּבַד הַתַּלְמוּד.

58. אוּלָם מוֹקִירֵי הָרַמְבַּ“ם וּמְכַבְּדָיו קִנְּאוּ גַּם הֵם קִנְאָה גְּדוֹלָה לִכְבוֹדוֹ, וְרָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת שֶׁל לוֹנִיל, בַּדֶּרֶשׁ וְנַרְבּוֹנָה נוֹסְדוּ יַחַד וַיַּחֲרִימוּ גַּם הֵם אֶת מַחֲרִימֵי הָרַמְבַּ”ם, אֶת רַבִּי שְׁלֹמֹה וְתַלְמִידָיו. וּבִקְהִלּוֹת אֲחָדוֹת נִפְלְגוּ הָעָם לִשְׁתֵּי פְלַגּוֹת: הֲמוֹן הָעָם, אֲשֶׁר מִקֹּצֶּר רוּחַ הוּא נוֹטֶה תָּמִיד לְכָבֵד אֶת הַחֲסִידוּת הַנִּפְרָזָה עַל פְּנֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, הֶחֱזִיק בְּיָד רַבֵּי שְׁלֹמֹה הֶחָסִיד וַחֲבֵרָיו, וְכָל דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה הִשְׁלִיכוּ עֲלֵיהֶם שִׁקּוּצִים, וַתִּגְדַּל הַמַּחֲלֹקֶת מְאֹד, וַתְּהִי יַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ.

59. רַבִּי דָּוִד קִמְחִי¹² (הָרַדָ"ק) הָיָה זָקֵן מוּפְלָג בַּיָּמִים הָהֵם, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי נוֹעֲזוּ הַקַּנָּאִים לְנַדּוֹת אֶת סִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם, בָּעֲרָה כְּאֵשׁ קִנְאָתוֹ, וַיִּתַחְזֵק לַעֲלוֹת מִפְּרוֹבַנְצִיָּה אֶל אֶרֶץ סְפָרַד לְעוֹרֵר שָׂם אֶת אַלּוּפֵי הַקְּהִלּוֹת לְהָגֵן בְּעַד סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם. אַךְ בַּדֶּרֶךְ חָלָה וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ הָלְאָה, וַיִּתְחַזֵּק וַיִּכְתֹב מִכְתָּב אֶל נְשִׂיא קְהִלַּת טוֹלִידָה, רַבִּי יְהוּדָה אַלְפָּכַר, אֲשֶׁר הָיָה חָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְפִלּוֹסוֹפִיָּה, וַיִּתְרַעֵם עָלָיו עַל אֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד מִנֶּגֶד וְאֵינֶנּוּ נִלְחָם בְּרַבִּי שְׁלֹמֹה וַחֲבֵרָיו. אוּלָם רַבִּי יְהוּדָה הֵשִׁיב לוֹ דְּבָרִים קָשִׁים וַיִּכְתֹב לוֹ, כִּי גַּם הוּא מִתְנַגֵּד לְדַעַת הָרַמְבַּ“ם, אֲשֶׁר אָמַר שֶׁהַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה הַיְּוָנִית תֹּאֲמות הֵן וְאֵין סְתִירָה בֵּינֵיהֶן, וְכִי הוּא, רַבִּי יְהוּדָה, רוֹאֶה, כִּי דֵּעוֹת הָרַמְבַּ”ם גּוֹרְמוֹת בֶּאֱמֶת לִכְפִירָה, וְהַצֶּדֶק עִם רַבִּי שְׁלֹמֹה שֶׁבָּא לְקַנֵּא קִנְאַת הָאֱמוּנָה. רַבִּי יְהוּדָה הוֹכִיחַ בְּמִכְתָּבוֹ אֶת הָרְדַ“ק עַל אֲשֶׁר נָטָה מִדֶּרֶךְ הַקַבָּלָה לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַחֲקִירָה הֶחָפְשִׁית בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בְּפֵרוֹשׁוּ לַתַּנַ”ךְ. רַדָ"ק מִהֵר לְהוֹכִיחַ לוֹ, כִּי טוֹעֶה הוּא, וְרַבִּי יְהוּדָה הֵשִׁיב לוֹ עוֹד הַפַּעַם בְּתוֹכֵחָה נִמְרָצָה. כֹּה הֶחֱלִיפוּ הַחֲכָמִים הָהֵם מִכְתָּבִים פְּעָמִים אֲחָדוֹת אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, מִבְּלִי כָּל תּוֹעֶלֶת, כִּי זֶה עָמַד עַל דַּעְתּוֹ וְזֶה – עַל דַּעְתּוֹ.

60. בַּיָּמִים הָהֵם נוֹדָע לַתְּהִלָּה בְּיִשְׂרָאֵל שֵׁם רַבִּי מֹשֶׁה בֵּן נַחְמָן (1125–1200) (רַמְבַּ"ן), הָרוֹפֵא מִגִּירוֹנָדה. הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד וְחוֹקֵר עָצוּם. בַּתַּלְמוּד הָיָה תַּלְמִיד מוּבְהָק לְחַכְמֵי צָרְפַת, וּכְמוֹהֶם הָיָה חָרִיף הַשֵׂכֶל וּמִתְפַּלְפֵּל, וּכְחָכָם סְפָרַדִּי אָהַב אֶת הַחֲקִירָה וְגַם יָדַע לְשׁוֹנוֹת אֲחָדוֹת מִלְּשׁוֹנוֹת הָעַמִּים.

61. כַּאֲשֶׁר סִפַּרְנוּ לְמַּעְלָה, נִבְצְרָה בִּגְלַל הַתְּלָאוֹת הַנּוֹרָאוֹת רוּחַ הַחֹפֶשׁ גַּם מֵרֹב חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בִּסְפָרַד. הַחֲקִירָה הֶחָפְשִׁית לֹא מָשְׁכָה עוֹד אַחֲרֶיהָ הַלְּבָבוֹת, וְתַחְתֶּיהָ הִתְגַּבְּרָה הָאֱמוּנָה, כִּי רַק בָּאֱמוּנָה מָצְאוּ תַנְחֻמִים וּמִשְׂגָּב בְּעֵת־צָרָה; וְהָרוּחַ הַזֹּאת נָחָה גַּם עַל הָרַמְבַּ“ן, וְלַמְרוֹת יְדִיעָתוֹ הָרַבָּה בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה לֹא עָרַב לִבּוֹ לַחֲקֹר בַּחֲקִירָה חָפְשִׁית בְּכָל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשֵׂכֶל הָאָדָם דּוֹרֵשׁ לָהֶן פִּתְרוֹן, כִּי אִם סָמַךְ עַל קַבָּלַת הָאָבוֹת. דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בְּעֵינָיו כְּדִבְרֵי אֱלֹהִים וּבִמְקוֹם שֶׁשִּׂכְלוֹ הַיָּשָׁר הִתְנַגֵּד לָהֶם הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ פִּלְפּוֹלוֹ הֶעָצוּם לְיַשֵּׁב אֶת הַסְּתִירוֹת, כֹּה הָיָה דְּבָרוֹ בְּבוֹאוֹ לְהַצְדִּיק אֶת דִּבְרַי רַבִּי יִצְחָק אַלְפַסִּי נֶגֶד הַשָּׂגוֹת רַבִּי זְרַחְיָה בַּעַל “הַמָּאוֹר” (בְּסִפְרוֹ “מִלְחֲמוֹת יְיָ” ): וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְלַמְּדִים זְכוּת עַל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ((הָאַלְפַסִּי) עִם הֱיוֹתָם עוֹד רְחוֹקִים מִפְּשָׁטֵי הַסּוּגְיָה, וְאֵין אָנוּ מַעֲלִימִים מֵהַגִּיד לְכָל הַמִּסְתַּכֵּל בְּסִפְרֵנוּ מָה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַסָּפֵּק, וְזֶה מֻתָּר לָנוּ אֲנָחְנוּ, מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ בָאִים לְלַמֵּד זְכוּת עַל רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל וְדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים”. וּבְמָקוֹם שֶׁלֹּא מָצָא הָרַמְבַּ"ן לְיַשֵּׁב גַּם בְּכֹחַ פִּלְפֻּלוֹ, שָׂם פָּנָיו אֶל רָזֵי הַקַּבָּלָה, אֲשֶׁר תְּכַסֶּה עַל כָּל דָּבָר בֶּעָנָן.

62. וּבִהְיוֹתוֹ מְבַכֵּר אֶת הָאֱמוּנָה עַל פְּנֵי הַחֲקִירָה הֶחָפְשִׁית וְאֶת דִּמְיוֹנוֹת הַקַּבָּלָה עַל פְּנֵי הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר, דָּבְקָה בּוֹ גַּם רוּחַ הַקִּנְאָה הַנֶּאֱחֶזֶת בַּעֲקֵב הָאֱמוּנָה, וְלִפְעָמִים יָצָא לְחָרֵף אֶת מִתְנַגְּדָיו בְּדִבְרֵי חֲרָפוֹת שֶׁאֵינָם מִמִּדַת חֲכָמִים כְּלָל: הֶחָכָם צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיוֹת לְדַעְתּוֹ כִּי אִתּוֹ הַצֶּדֶק וּמִתְנַגְּדוֹ טוֹעֶה, אֲבָל דִבְרֵי חֲרָפוֹת וְגִדוּפִים לֹא רְאָיוֹת הֵם. בְּצֵאת הָרַמְבַּ“ן לָרִיב עִם רַבִּי אַבְרָהָם אֶבֶן־עֶזְרָא, אֲשֶׁר נוֹעָז לְהַטִּיל סָפֵק בְּכַמָּה דְּבָרִים, שֶׁהֵם בְּעֵינֵי הַתְּמִימִים מִשָּׁרְשֵׁי הָאֱמוּנָה, לֹא הִשְׁתַּדֵּל לְהַרְאוֹת אֶת טָעוּת הָרַעֲבַ”ע בִּדְבָרִים נְכוֹחִים וּלְתָרֵץ אֶת קוּשְׁיוֹתָיו בְּאִמְרֵי דַּעַת, כִּי אִם חֵרְפוּ וַיַגְדפוֹ וַיֶקְלֵלהוּ קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת.

63. אוּלָם הָרַמְבַּ“ן הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בְּפֵרוּשׁוֹ לְתוֹרַת מֹשֶׁה. בֵּמְקוֹמוֹת שֶׁהַשֵׁכֶל הַיָּשָׁר אֵינֶנּוּ מִתְנַגֵּד אֶל הַדֵּעוֹת הַמְּקַבְּלוֹת, שָׁם הֶרְאָה הָרַמְבַּ”ן אֶת כֹּחַ שִׂכְלוֹ הַבָּהִיר וְהַיָּשָר, וְכִי חֵךְ לוֹ לְהַבְחִין אֶת טַעַם הַשָּׂפָה הָעִבְרִית. וְשָׂם דְּבָרָיו בְּרוּרִים וּמִתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב; אַךְ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַשֵׂכֶל הַיָּשָׁר מִתְנַגֵּד אֶל הַדֵּעוֹת הַמְּקֻבָּלוֹת, נָטָּה הַרָמְבַּ"ן מֵהַדֶּרֶךְ הַפְּשׁוּטָה, וְעָנָן הַקַבָּלָה כִּסָּה אֶת אוֹר שִׂכְלוֹ.

64. הַקַבָּלָה הִתְפַּתְּחָה מְאֹד בַּיָּמִים הָהֵם. אָמְנָם עוֹד מִזְּמַן קָדוּם עָסְקוּ בָּהּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיַעֲשׂוּ קַמֵּיעוֹת וּלְחִישׁוֹת לְרַפֵּא עַל יָדָן אֶת הַחוֹלִים וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בִּשְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים. אַךְ כָּל אֵלֶּה עָסְקוּ בָזֶה לֹא הָיוּ תוֹפְשֵׂי תּוֹרָה וְחָכְמָה, כִּי אִם בַּעֲלֵי־דִמְיוֹן, חֲסִידִים שׁוֹטִים. וְאִם אָמְנָם חַכְמֵי הַתַּלְמוּד וְהַגְּאוֹנִים יַרְאוּ מֵהַגִּיד כִּי לֹא יָשְׁרָה דַּרְכָּם בְּעֵינֵיהֶם, כִּי אֵימַת קְדֻשַּׁת הַחֲסִידִים הָהֵם נָפְלָה עֲלֵיהֶם, אֲבָל כְּשֶׁהֵם לְעַצְמָם לֹא רָצוּ לָלֶכֶת בָּהּ. וַאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי דַּעַת צְלוּלָה כְּהָרַמְבַּ“ם אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ, כִּי בַּעֲלֵי־הַזָּיָה הֵם הַמְּקַבְּלִים וּמַעֲשֵׂיהֶם סִכְלוּת וְכָזָב, וְחַסְרֵי דַּעַת יַאֲמִינוּ בָהֶם. אוּלָם כַּאֲשֶׁר נָטָה אַחֲרֵי הַקַבָּלָה אִישׁ גָּדוֹל בַּתּורָה וְחָכְמָה כְּהָרַמְבַּ”ן, נִמְצְאוּ רַבִּים מִמּוֹקִירֵי שֵׁם הֶחָכָם הַזֶּה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ נָטוּ גַּם הֵם אַחֲרֶיהָ; וּמְעַט מְעַט מָצְאָה הַקַּבָּלָה נְתִיבוֹת בְּלֵב חֲכָמִים רַבִּים, וְהֵם בְּכֹחַ פִּלְפֻּלָּם שָׂמוּ לָהּ תַּבְנִית שִׁטָּה מְסֻדָּרָה, וַיִּתְמְכוּהָ בַּחֲקִירוֹת הַפִּלּוֹסוּפִיָּה הַיְּוָנִית אוֹיַבְתָּהּ, וַיִּקְרְאוּ לָהּ שֵׁם “חָכְמַת הַקַבָּלָה”, מִבְּלִי שׂוּם לֵב, כִּי הַחָכְמָה וְהַקַבָּלָה הֵם שְׁנֵי מֻשָּׂגִים, הַצּוֹרְרִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ.

אָמְנָם הָרַמְבַּ"ן לֹא רָצָה שֶׁתִּתְפַּרְסֵם הַקַּבָּלָה בֵּין הֲמוֹן הָעָם, וְעַל כֵּן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא לְפָרֵשׁ בְּדֶרֶךְ הַקַּבָּלָה, כָּתַב רַק בִּרְמָזִים, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחָדִים אָמַר: “וְהוּא סוֹד גָּדוֹל, לֹא נִתַּן לְהִכָּתֵב”. אַךְ בָּזֶה עוֹד הֵעִיר אֶת תְּשׁוַּקת הַלּוֹמְדִים לִדְרֹושׁ בִּמְכֻסֶּה, וְאַחֲרָיו קָמוּ רַבִּים אֲשֶׁר גִּלּוּ אֶת סוֹדוֹתָיו וַיְפִיצִוּם בְּיִשְׂרָאֵל.

65. עוֹד סִבָּה אַחַת הִשְׂנִיאָה אֶת הַחֲקִירָה הַפִּילוֹסוֹפִית בְּעֵינֵי הָרַמְבַּ“ן: הוּא רָאָה כִּי אֲחָדִים מֵהַמִּתְפַּלְסְפִים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם וּבָגְדוּ בְּעַמָּם. בְּתוֹכָם הָיָה גַּם אֶחָד מִתַּלְמִידָיו וּשְׁמוֹ אַבְנֵר. הָאִישׁ הַהוּא אַחֲרֵי הֱמִירוֹ אֶת דַּת אֲבוֹתָיו הָיָה לְצוֹרֵר יִשְׂרָאֵל, וְיּוֹצִיא אֶת דִבַּת יִשְׂרָאֵל רָעָה בְּאָזְנֵי הַקַּתּוֹלִים מְבַקְשֵׁי רָעָתָם בְּסִפְרֵי־אֶוֹן אֲשֶׁר כָּתַב. עַל כֵּן שִׁבַּח אֶת חַכְמֵי צָרְפַת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ הַחֲקִירָה וּבְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת לֹא יִתְעַסְּקוּ, כִּי אִם יַאֲמִינוּ בֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל מָה שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֲבוֹתֵיהֶם, וְכָל לִבָּם וְנַפְשָׁם יִמְסְרוּ רַק לְחָכְמַת הַתּוֹרָה; וְעַל כֵּן צִוָּה הָרַמְבַּ”ן "לְהַזְהִיר אֶת הַצְּעִירִים לְהַנִּיחַ אֶת הָעֵסֶק בְּחָכְמוֹת מִכָּל וָכֹל, וְרָאוּי לְכָל יְרֵא־שָׁמַיִם לִשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה שֶׁבַּכְּתַב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וּבָזֶה תִּגְדַּל מַעְלָתֵנוּ.

66. כַּאֲשֶׁר הִתְלַקְּחָה הַמְּרִיבָה עַל דְּבַר סִפְרִי הָרַמְבַּ“ם, נִסָּה הָרַמְבַּ”ן לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין הַחוֹלְקִים. הוּא כִבֵּד מְאֹד אֶת הָרַמְבַּ“ם, וּבְשׁוּם לֵב הָגָה בַּסֵּפֶר “הַיָּד הַחֲזָקָה” וַיְדַקְדֵּק בּוֹ בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה. וְעַל כֵּן בְּמִכְתָּבוֹ לְרַבָּנִי צָרְפַת, אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּ אֶת סִפְרֵי הַחֲקִירָה שֶׁל הָרַמְבַּ”ם, כָּתַב: “אֵיךְ לֹא נְתַתֶּם כָּבוֹד לְהָרַב הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר בָּנָה בַתַּלְמוּד מִגְדָּל, וּבְאַרְצוֹת מִזְרָח וּמַעֲרָב, הָיָה מוֹשִׁיעַ וָרָב. הַלְמַעַנְכֶם, גְּאוֹנֵי תּוֹרָה, חִבֵּר הָרַב אֶת סֵפֶר הַמּוֹרֶה? לֹא לְמַעַנְכֶם, כִּי אִם לְמַעַן הַמְּנִיעִים רֹאשׁ לַתּוֹרָה, הָאוֹמְרִים: אֵין טַעַם לַעֲבֵרָה, וְאֵין רֵיחַ לַמִּצְוָה, לְמַעֲנָם הָיָה אָנוּס, לִבְנוֹת מִקְלָט לָנוּס”, וְיַחַד עִם זֶה הֵגִין עַל רַבִּי שְׁלֹמֹה מֵחֲמַת מַחֲרִימָיו, וְיֹאמֶר, כִּי אֵין לְזַלְזֵל בִּכְבוֹד רַבִּי שְׁלֹמֹה, כִּי תַּלְמִיד חָכָם וְצַדִּיק הוּא.

67. וְקִנְאַת רַבִּי שְׁלֹמֹה הָלְכָה וְגָדְלָה, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּהוּ הַמַּיְמוֹנִים¹³ הָלַךְ אֶל הַכֹּהֲנִים הַדּוֹמִינִיקִים, הוּא וְתַלְמִידוֹ הֶחָסִיד רַבֵּי יוֹנָה, וְיֹאמְרוּ לָהֶם: הִנֵּה נְתַתֶּם לִבְּכֶם לְשָׁרֵשׁ אֶת הַכְּפִירָה מִבֵּין הַנּוֹצְרִים: וּמַדּוּעַ לֹא תָּשִׂימוּ לֵב לְבָעֵר אוֹתָהּ גַּם מִקִּרְבֵּנוּ? הִנֵּה סִפְרֵי הָרַמְבַּ“ם יַטּוּ אֶת לֵב רַבִּים מֵאַחֲרֵי הָאֱמוּנָה, וּמִצְוָה רַבָּה הִיא לְבָעֵר אוֹתָם מִקֶּרֶב הָאָרֶץ. וַיִּשְׂמְחוּ הַדּוֹמִינִיקִים עַל הַדָּבָר הַזֶּה, וַיִּשְׁלְחוּ וַיְּבַקְּרוּ בְּכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סִפְרֵי הַחֲקִירָה אֲשֶׁר כָּתַב הָרַמְבַּ”ם וַיִּשְׂרְפוּם בָּאֵשׁ בִּרְחֹב הָעִיר, בְּמוֹנְטְפְלֵיר וּפָרִיס (1163 אחסה"נ.). וְאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל שָׂחֲקוּ, וַיִּתְלוֹצְצוּ, וַיִּלְעֲגוּ לָהֶם. וַאֲחָדִים מִקַּנָּאֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה הִשְׁתַּדְּלוּ גַּם הֵם לִנְקֹם מִמִּתְנַגְּדֵיהֶם וַיַּלְשִׁינוּ עַל אֲחָדִים מִמִּתְנַגְּדֵי הָרַמְבַּ"ם לִפְנֵי מֶלֶךְ אַרְגּוֹנִיָּה, וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה וַיִּכְרְתוּ אֶת לְשׁוֹנָם.

68. כָּכָה רָבְתָה הַמַּחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל וַתִּמָּשֵׁךְ יָמִים רַבִּים. וּבָעֶצֶם הַיָּמִים אֲשֶׁר בָּהֶם הִשְׁתַּדְּלוּ הַקַּתּוֹלִים צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁפִּיל אוֹתָם בְּיָד חֲזָקָה עַל יְדֵי גְּזֵרוֹת וַעֲלִילוֹת שׁוֹנוֹת, הוֹסִיפוּ הַקַּנָּאִים הַיְּהוּדִים רָעָה עַל רָעָה, בַּהֲבִיאָם אִישׁ אֶת דִּבַּת רֵעֵהוּ רָעָה לִפְנֵי הַצּוֹרְרִים.

בְּצָרְפַת מָלַךְ אָז לוּדְוִיג הַתְּשִׁיעִי (1156–1200 אחסה"נ.) הַקָּדוֹשׁ. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה בַּעַל רוּחַ נְדִיבָה וְעָשָׂה חֶסֶד רַב לְכָל הַמַּחֲזִיקִים בְּדַת הַקַּתּוֹלִית, אַךְ אֶת הַכּוֹפְרִים בָּהּ שָׂנֵא תַּכְלִית שִׂנְאָה וְלֹא חָמַל עֲלֵיהֶם. מַסְעֵי הַצְּלָב הָיוּ שַׁעֲשׁוּעָיו, וְכַאֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ נוֹסְעִי־הַצְּלָב עַל הַיְּהוּדִים בְּעָרִים רַבּוֹת וַיַּהַרְגוּ מֵהֶם רָב וַיָּשֹׁסוּ אֶת בָּתֵּיהֶם, לֹא מִחָה בָהֶם הַמֶּלֶךְ הֶחָסִיד הַהוּא. רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים נֶאֶנְסוּ אָז לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וְיֵשׁ אֲשֶׁר נְשֵׁיהֶם נִשְׁאֲרוּ בֶּאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לִגְזֹל מֵהַנָּשִׁים הָהֵן אֶת יַלְדֵיהֶן וּלַהֲבִיאָם בִּבְרִית דַּת הַקַּתּוֹלִית. הוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ גַּם לְדִבְרֵי הָאַפִּיפְיוֹר גְּרִיגוֹר הַתְּשִׁיעִי, אֲשֶׁר הוֹכִיחַ אֶת רוֹדְפֵי הַיְּהוּדִים, כִּי לֹא כְדִין הֵמָּה עוֹשִׂים, וַיּוֹסֵף לְרָדְפָם וּלְתִתָּם לְחֵרֶם וְשִׁקּוּצִים.

69. וּמוּמָר אֶחָד, וּשְׁמוֹ הַקַּתּוֹלִי נִיקוֹלַי דָּנִין, נָתַן לִבּוֹ לִצְרֹר אֶת אֶחָיו הַיְּהוּדִים. בְּיַהֲדוּתוֹ הָיָה דָנִין נוֹטֶה אַחֲרֵי הַחוֹקְרִים הַחָפְשִׁים, וְרַבָּנִי צָרְפַת, אֲשֶׁר שָׂנְאוּ אֶת הַחֲקִירָה, הֶחֱרִימוּהוּ. אָז בָּגַד דָּנִין בְּעַמּוֹ וְדָתוֹ וַיִּתְנַצֵּר, וּבְהִתְנַצְּרוֹ הֵסִית אֶת גְּדוּדֵי־הֶהָמוֹן נוֹסְעֵי הַצְּלָב בַּיְּהוּדִים, וַיַּהַרְגּוּם בֶּעָרִים רַבּוֹת. וְנוֹסַף לָזֶה בָּא דָנִין וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאַפִּיפְיוֹר גְּרִיגוֹר, וּבָא בְּאָזְנָיו אֶת דִּבַּת הַתַּלְמוּד רָעָה, בְּאָמְרוֹ, כִּי רַק הַתַּלְמוּד יַעֲצֹר בְּעַד הַיְּהוּדִים מִבּוֹא בִּבְרִית דַּת הַנּוֹצְרִית וְכִי הַתַּלְמוּד מָלֵא חֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים עַל אֱמוּנַת הַנּוֹצָרִים, וְעוֹד אֲשָׁמוֹת רַבּוֹת.

70. וַיְצַו הָאַפִּיפְיוֹר לֶאֱסֹף אֶת כָּל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד, הַנִּמְצָאִים בִּיְדֵי הַיְּהוּדִים, וְאִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ בָּהֶם מַה שֶּׁהֶעֱלִיל דָּנִין, יִשָּׂרְפוּ כֻּלָּם לְעֵין הַשָּׁמֶשׁ. וְלוּדְוִיג הַקָּדוֹשׁ צִוָּה וַיּוֹשִׁיבוּ וַעַד־בִּקֹּרֶת, וְהַוַּעַד קָרָא אֶת הַמּוּמָר דָּנִין וְאַרְבָּעָה רַבָּנִים: רַבִּי יְחִיאֵל מִפַּרִיס, רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוֹצִי רַבִּי יְהוּדָה מִמִּלּוֹן וְרַבִּי שְׁמוּאֵל מֵעִיר שַׁטָה־טְיֵרִי, לְהִתְוַכֵּחַ יַחַד וְלִרְאוֹת עִם מִי הַצֶּדֶק (כ' תמוז – 1170 – אחסה"נ.). וּבָאוּ כֻלָּם אַל חֲצַר הַמַּלְכוּת וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הִגְבִירָה בְּלַנְשׁ, הִיא אֵם הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר אָחֲזָה אֶת רֶסֶן הַמֶּמְשָׁלָה בְּיָדָהּ. רֹאשׁ הַמְּדַבְּרִים הָיָה רַבִּי יְחִיאֵל, אֲשֶׁר תָּמִיד הָיָה בָּא בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים. אָמְנָם בָּרִאשׁוֹנָה יָרְאוּ הָרְבָּנִים מֵהִתְוַכֵּחַ, פֶּן יַעֲלוּ בְּדִבְרֵיהֶם חֲמַת הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים, וְעַל כֵּן אָמַר רַבִּי יחיאל לִפְנֵי הַוַּעַד, כִּי אֵין אֶת נַפְשׁוֹ לְהִתְוַכֵּחַ כְּלָל, יַעַן כִּי עַל פִּי מִצְוַת הָאֲפִיפְיוֹרִים מִימֵי קֶדֶם וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה לַיְּהוּדִים לִחְיוֹת עַל פִּי דָּתָם, וְאֵין כָּל זְכוּת לַנּוֹצָרִים לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנַי הָאֱמוּנָה שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְהַתַּלְמוּד הוּא יְסוֹד חַיֵּי הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, וְכֻלָּם נְכוֹנִים לְהַקְרִיב אֶת נַפְשָׁם בַּעֲדוֹ; אַךְ הַמַּלְכָּה הִרְגִּיעָה אֶת רוּחוֹ, בְּהַבְטִיחָהּ אוֹתוֹ כִּי כָל סַכָּנָה אֵינֶנָּהּ נִשְׁקֶפֶת לָהֶם וְכִי הִיא תָּגֵן בַּעֲדָם. אָז נֵאוֹת רַבִּי יְחִיאֵל לַעֲנוֹת עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּהוּ. הַמּוּמָר דָּנִין דָּרַשׁ כִּי יִשָּׂבַע רַבִּי יְחִיאֵל לָרִאשׁוֹנָה, כִּי יָשִׁיב תְּשׁוּבוֹתָיו בֶּאֱמֶת וְלֵב שָׁלֵם. וְלֹא אָבָה רַבִּי יְחִיאֵל לְהִשָּׁבֵעַ, בְאָמְרוֹ כִּי מֵעוֹדוֹ לֹא נִשְׂבַּע גַּם לֶאֱמֶּת. וְהַמַּלְכָּה פָּטְרָה אוֹתוֹ מִשְּׁבוּעָה.

71. אֶפֶס לַשָּׁוְא הִשְׁתַּדְּלוּ הָרַבָּנִים לְהַצְדִּיק אֶת הַתַּלְמוּד, אַחֲרֵי אֲשֶׁר שׁוֹפְטָיו הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים רָצוּ לְהַרְשִׁיעוֹ. הֵם הוֹצִיאוּ אֶת מִשְׁפַּט הַתַּלְמוּד לִשָרֵפָה. וּמִכָּל מְדִינוֹת צָרְפַת נֶאֶסְפוּ כָּל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד אֲשֶׁר הָיוּ בִּיְדֵי הַיְּהוּדִים, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עֲגָלוֹת טְעוּנוֹת סְפָרִים כִּתְבֵי־יָד, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת בַּשִּׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ תַּמּוּז שְׁנַת 1172 אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, נִשְׂרְפוּ בִּרְחוֹב עִיר פָּרִיס. וַיְהִי אֵבֶל כָּבֵד לַיְּהוּדִים, וְרַבִּי מֵאִיר מִרוֹטֶנְבּוּרְג קָרָא עַל זֶה אֶת הַקִּינָה: “שַׁאֲלִי שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ…”, הַנֶּאֱמָרָה בְּכָל שָׁנָה בַּתְּשִׁיעִי לְאָב.

וְלוּדְוִיג הוֹצִיא פְּקֻדָּה נִמְרָצָה לְבָעֵר אֶת סִפְרִי הַתַּלְמוּד מִן הָאָרֶץ וְכָל יְהוּדִי אֲשֶׁר יְמָאֵן לִמְסֹר אֶת סְפָרָיו לְיַד הַמְּחַפְּשִׂים יִגְלֶה מִן הָאָרֶץ.

72. מֵרָאשֵׁי מִתְנַגְּדִי הָרַמְבַּ“ם ומלשיניו לֹא נִשְׁאַר אִישׁ בְּחַיִּים מִלְּבַד רַבִּי יוֹנָה הֶחָסִיד מִגִּירוֹנְדִי. כַּאֲשֶׁר נִשְׂרַף הַתַּלְמוּד עָלָה עַל לֵב רַבִּי יוֹנָה, כִּי יְיָ נָקַם בָּזֶה נִקְמַת סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם, אֲשֶׁר נִשְׂרְפוּ, וַיִּתְחָרֵט רַבִּי יוֹנָה עַל מַעֲשֵׂהוּ, וַיַּעַל עַל הַבִּימָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וַיִּתְוַדֶּה בְּאָזְנֵי כָל הָעָם עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא לְהַלְשִׁין עַל סִפְרִי הָרַמְבַּ“ם לִפְנֵי כֹהֲנֵי־הַקַּתּוֹלִים, וַיִּדֹּר נֶדֶר לַעֲלוֹת לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ שָׁם עַל קֶבֶר הָרַמְבַּ”ם וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה עַל הֶעָוֶל אֲשֶׁר עָשָׂה. וְכַאֲשֶׁר רָאָה כָּל הָעָם כִּי רֹאשׁ יְרִיבֵי הָרַמְבַּ“ם בּוֹכֶה וּמִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂהוּ, וַיִּירְאוּ מִפְּצוֹת עוֹד פֶּה נֶגֶד הָרַמְבַּ”ם. וַיִּגְדַּל כְּבוֹד הָרַמְבַּ“ם בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כְּאַחַד הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר כָּל הַנּוֹגֵעַ בִּכְבוֹדָם לֹא יִנָּקֶה. וְרַבִּי יוֹנָה, אֲשֶׁר אָמַר לַעֲלוֹת לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, עָבַר בְּדֶרֶךְ עָרֵי בַרְצְלוֹנָה וְטוֹלִידָה. וַיְבַקְּשׁוּהוּ אַנְשֵׁי הֶעָרִים הָהֵן לָשֶׁבֶת עִמָּהֶם וּלְלַמְדָם אֶת תּוֹרַת הַתַּלְמוּד, וַיֵּאוֹת לָהֶם רַבִּי יוֹנָה וַיִּקְבַּע יְשִׁיבָתוֹ בְּתוֹכָם, אַךְ אַחֲרֵי שִׁבְתוֹ שָׁם שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם מֵת. גַּם בְּמוֹתוֹ רָאוּ בְּנֵי דוֹרוֹ אֶצְבַּע אֱלֹהִים אֲשֶׁר רָב אֶת רִיב הָרַמְבַּ”ם מִיַּד רַבִּי יוֹנָה.

רַבִּי יוֹנָה חִבֵּר שְׁנֵי סְפָרִים בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה: “שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה” וְ“אִגֶּרֶת הַתְּשׁוּבָה”; הַסְּפָרִים הָהֵם הָיוּ חֲשׁוּבִים מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וּלְכָל שָׁבֵי פֶּשַע הָיוּ לָעֵינַיִם.

ז. וִכּוּחַ הרמב"ן עִם הַמּוּמָר פַּבְלוֹ.    🔗

73. אַחֲרֵי מִלְחָמוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת נָצְחוּ מַלְכֵי הַנּוֹצְרִים אֶת הָעַרְבִים יוֹשְׁבַי סְפָרַד, וְתַחַת דַּת מַחְמֶד הָיְתָה דַּת הַנּוֹצָרִים שַׁלֶּטֶת בָּאָרֶץ, וְלֹא נִשְׁאַר לָעַרְבִים רַק גְּרַנַּדָּה לְבָד. הַנּוֹצְרִים הַמְּנַצְּחִים בִּקְּשׁוּ לְהָבִיא בִּבְרִית דָּתָם אֶת הָעִבְרִים וְהָעַרְבִים הַמְּנֻצָּחִים. אוּלָם בְּקַסְטִילִיָּה וְאַרַגּוֹנִיָּה הָיוּ הַיְּהוּדִים רַבִּים בַּמִּסְפָּר וּגְדוֹלִים בְּחָכְמָה וּבְעֹשֶׁר, וְעַל כֵּן לֹא נָקֵל הָיָה לַקַּתּוֹלִים הַקַּנָּאִים לְהַכְרִיעַ אוֹתָם תַּחְתֵּיהֶם. לָכֵן חִבְּלוּ תַחְבֻּלוֹת לָקַחַת אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּשְׂפַת חָנֵף. יַעֲקֹב מֶלֶךְ אַרַגוֹנִיָּה נָתַן אֶת לִבּוֹ לְצוֹדֵד נַפְשׁוֹת הָעִבְרִים וְהָעְרָבִים, וְכֹהֵן הַמֶּלֶךְ, רֹאשׁ הָאַחֲוָה הַדּוֹמִינִיקַנִּית, רַימוֹנְדְ־פִינְיָפוֹרְטָה, צִוָּה לִלְמֹד בְּבֵית סִפְרֵי הַדּוֹמִינִיקַנִּים לְשׁוֹנוֹת עֲרָב וְעֵבֶר, לְמַעַן יוּכְלוּ הַנְּזִירִים לְהִתְוַכֵּחַ עִם הָעַרְבִים וְהָעִבְרִים וּלְצוּדָם בְּרִשְׁתָּם.

74. בֵּין הַשְּׁלִיחִים הַדַּרְשָׁנִים שֶׁל הַדּוֹמִינִיקַנִּים הִצְטַיֵּן הַמּוּמָר פַּבְלוֹ־כְרִיסְטִיַּנִי, אֲשֶׁר בְּעָזְבוֹ אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל הָיָה לְנָזִיר דּוֹמִינִיקַנִּי. בְּדֶרֶךְ הַדְּרָשָׁה אֲשֶׁר לָמַד מֵרַבּוֹתָיו הָעִבְרִים, הוֹכִיחַ פַּבְלוֹ מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים וּמִדִּבְרֵי הַתַּלְמוּד, כִּי הַמָּשִׁיחַ כְּבָר בָּא וְכִי הוּא יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי.

וְרַיְמוֹנְדְ־דֶּי־פִינִיפוֹרְטָה, מָצָא לְנָכוֹן, כִּי יִתְוַכַּח פַּבְלוֹ עִם אֶחָד מִגְדוֹלֵי הָרַבָּנִים, וְכַאֲשֶׁר יְנַצֵּחַ פַּבְלוֹ אָז יֵאָנְסוּ כָל יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית. וְיַעַן כִּי בַיָּמִים הָהֵם נוֹדַע לִתְהִלָּה הָרַמְבַּ"ן, צִוָּה עָלָיו הַמֶּלֶךְ לָבוֹא לְבַרְצֶלוֹנָה לְהִתְוַכֵּחַ עִם פַּבְלוֹ.

75. הָרַמְבַּ"ן בָּא לַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹעִיד לוֹ הַמֶּלֶךְ, וּלְמֹורַת רוּחוֹ שָׂם עָלָיו אֶת מַשָּׂא הַוִּכּוּחַ, כִּי יָדַע מֵרֹאשׁ שֶׁאִם יִצְדַּק בְּרִיבוֹ, אָז יַעֲלֶה חֲמַת צוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה. וּמִלְּבַד זֹאת הֲלֹא אִי אֶפְשַׁר לוֹ לְהַגִּיד כָּל אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ, מִיִּרְאָה פֶּן יְבֻלַּע לוֹ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, וּלְאִישׁ רִיבוֹ הַבּוֹגֵד מֻתָּר לְדַבֵּר כָּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל רוּחוֹ.

בְּיוֹם 20 יוּלִי שְׁנַת 1193 נֶאֶסְפוּ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ הֲמוֹן שָׂרִים וְכֹהֲנִים וְכָל חֲשּׁוּבֵי הָעִיר, וְגַם יְהוּדִים רַבִּים, לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַוִּכּוּחִים. הָרַמְבַּ“ן בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, כִּי יִתְּנוּ לוֹ רְשׁוּת לְדַבֵּר כִּרְצוֹנוֹ, וְהַמֶּלֶךְ נֶעְתַּר לוֹ. אָמְנָם פִינְיַפוֹרְטָה הִזְהִיר בּוֹ לְבַל יִשְׁלַח רֶסֶן מִפִּיו, אַךְ הָרַמְבַּ”ן עָנָהוּ, כִּי אַזְהָרָתוֹ הִיא אַךְ לְמוֹתָר, כִּי גַם הוּא בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ חֻקֵּי דֶּרֶךְ־אֶרֶץ.

76. וְהַוִּכּוּחַ הֵחֵל. פַּבְלוֹ הִשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא רְאָיוֹת מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, כִּי יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי הוּא הַמָּשִׁיחַ. וְהָרַמְבַּ“ן הֶרְאָה לוֹ בְּטוּב טַעַם וָדַעַת, כִּי רְאָיוֹתָיו אֵינָן מוֹכִיחוֹת. וְכַאֲשֶׁר אָמַר פַּבְלוֹ לְהָבִיא רְאָיָה מֵאֲגָדוֹת הַתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים, אָמַר לוֹ הָרַמְבַּ”ן מְפֹרָשׁ, כִּי אֵין חוֹבָה עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בַּאֲגָדוֹת, כִּי לָכֵן נִקְרְאוּ בְּשֵׁם אַגָּדָה, יַעַן הֵן רַק דְּבָרִים שֶׁסֻּפְּרוּ בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין בָּהֶם לֹא יַפְסִיד מְאוּמָה, וְעַל כֵּן אֵין מְבִיאִים רְאָיָה מֵאֲגָדָה.

אוּלָם אַף כִּי נִזְהַר הָרַמְבַּ“ן מְאֹד בִּלְשׁוֹנוֹ לִבְלִי הוֹצִיא בִּטּוּיִים גַּסִּים נֶגֶד אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים, בְּכָל זֹאת לִפְעָמִים בְּוִכּוּחָיו אָנוּס הָיָה לְדַבֵּר דְּבָרִים, אֲשֶׁר דַּעַת הַקַּתּוֹלִים לֹא הָיְתָה נוֹחָה מֵהֵם, וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד עַל הַיְּהוּדִי אֲשֶׁר בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה יַכְנִיעַ אֶת גַּאֲוָתָם. וִיהוּדֵי בַרְצֶלוֹנָה רָאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיהֶם מֵהַוִּכּוּחַ הַזֶּה, וְעַל כֵּן בִּקְּשׁוּ אֶת הָרַמְבַּ”ן, כִּי יֶחְדַּל מֵהִתְוַכֵּחַ. גַּם רַבִּים מִטּוֹבֵי הַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ עִם הַיְּהוּדִים בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם, יָעֲצוּ לוֹ כָּזֹאת, וְהָרַמְבַּ“ן הִסְכִּים לַעֲצָתָם; אַךְ הַמֶּלֶךְ עָמַד עַל דַּעְתּוֹ וַיִּפְקֹד עַל הָרַמְבַּ”ן לְהִתְוַכַּח עוֹד.

מִקֵּץ אַרְבָּעָה יָמִים נָצַח הָרַמְבַּ“ן אֶת פַּבְלוֹ וַיָּשֶּם אֶת כָּל טַעֲנוֹתָיו לְאַיִן, וַיִּתֹּם הַוִּכּוּחַ. אוּלָם הַדּוֹמִינִיקַנִּים הֵפִיצוּ שְׁמוּעָה כִּי נִלְחַץ הָרַמְבַּ”ן בֵּין הַמְּצָרִים וְלֹא מָצָא מַה לְהָשִׁיב לְפַבְלוֹ, וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט. אַךְ מִמְּקוֹרוֹת נֶאֱמָנִים נוֹדַע, כִּי עוֹד יָשַׁב הָרַמְבַּ“ן בְּבַרְצֶלוֹנָה שְׁמוֹנָה יָמִים. וּבְיּוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר בָּא פִינָּיפוֹרְטָה בְּלִוְיַת הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׁרִים אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת לִדְרֹשׁ לִפְנֵי הַיְּהוּדִים בִּגְנוּת הַיַּהֲדוּת וּבִשְׁבַח דַּת הַנּוֹצְרִים, הֵשִׁיב הָרַמְבַּ”ן עַל כָּל דְּבָרָיו בְּטוּב טַעַם, וְלִפְנֵי צֵאתוֹ מֵהָעִיר הִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ הֵאִיר אֵלָיו פָּנָיו וַיִּתֵּן לוֹ מִנְחָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים.

77. וּפִינְיָפוֹרְטָה לֹא חָדַל מֵרִשְׁעָתוֹ, וַיֶּחֶזְקוּ דְבָרָיו עַל הַמֶּלֶךְ לָתֵת פְּקֻדָּה לְכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּאַרַגּוֹנִיָּה וְצָרְפַת הַדְּרוֹמִית, כִּי יִתְּנוּ לְפַבְלוֹ לִדְרֹשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, וְכֻלָּם חַיָּבִים לָבוֹא לִשְׁמֹעַ אֶת דְּרָשֹׁותָיו וְלַעֲנוֹת אוֹתוֹ בְּהַכְנָעָה, וּלְהַמְצִיא לוֹ כָּל הַסְּפָרִים אֲשֶׁר יִדְרֹשׁ מֵהֶם.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה הָרַמְבַּ“ן כִּי הַוִּכּוּחִים לֹא יֶחְדְּלוּ, וכי לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ לַעֲנוֹת כְּהֹוגָן, וַיִּכְתֹב עַל סֵפֶר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַוִּכּוּחַ, אֲשֶׁר הִתְוַכַּח עִם פַּבְלוֹ, לְמַעַן יֵדְעוּ הַיְּהוּדִים עַל פִּיהוּ לַעֲנוֹת לְצוֹרְרֵיהֶם דָּבָר. הַסֵּפֶר נִקְרָא בְשֵׁם “מִלְחֶמֶת חוֹבָה”. פִינִיָפוֹרְטָה שָׁמַע וַיִּתְעַבָּר, וַיַּלְשֵׁן עַל הָרַמְבַּ”ן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי דִּבֵּר סָרָה עַל אֱמוּנַת הַקַּתּוֹלִים. וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לְוַעַד שֶׁל שׁוֹפְטִים וַיֹּועֵד אֶת הָרַמְבַּ“ן לַמִּשְׁפָּט. הָרַמְבַּ”ן אָמַר, כִּי אָמְנָם בְּסִפְרוֹ יֶשְׁנָם דְבָרִים אֲחָדִים שֶׁאֵינָם מַתְאִימִים עִם תּוֹרַת הַקַּתּוֹלִים, אַךְ הוּא הֶעֱלָה עַל סֵפֶר רַק מַה שֶׁדִּבַּר בְּעֵת הַוִּכּוּחַ אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה בְּרִשְׁיוֹן הַמֶּלֶךְ, וּמַדּוּעַ יֶאְסְרוּ עָלָיו לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר כָּל מַה שֶׁמֻתָּר לוֹ לְהַגִּיד בְּפִיו? הַמֶּלֶךְ הִצְדִּיק אֶת הָרַמְבַּ“ן אַךְ פִינְיָפוֹרְטָה הִגִּישׁ אֶת מִשְׁפָּטוֹ לִפְנֵי הָאַפִיפְיוֹר, וְהָרַמְבַּ”ן הָיָה אָנוּס לִגְלוֹת מִן הָאָרֶץ, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לְשִׂבְעִים שָׁנָה.

78. וַיַּעֲזֹב הָרַמְבַּ“ן אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אֶת שְׁנֵי בָנָיו יְשִׁיבָתוֹ וְתַלְמִידָיו, וַיַעַל לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. לְפִי דַעַת הָרַמְבַּ”ן כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מְצֻוָּה מִן הַתּוֹרָה לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהַמִּצְוָה הַזֹּאת חֲשׁוּבָה כִּשְׁאַר מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וּבַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אֱלוּל שְׁנַת 1197 בָּא אֶל מְקוֹם חֶפְצוֹ.

לֵב הָרַמְבַּ“ן נִשְׁבַּר בְּקִרְבּוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת שִׁמְמוֹת אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ. “מָה אַגִּיד לָכֶם בְּעִנְיָן הָאָרֶץ?” – כָּתַב הָרַמְבַּ”ן אֶל בָּנָיו – “רַבָּה הָעֲזוּבָה וְגָדוֹל הַשִּׁמָּמוֹן! וּכְלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל הַמְּקֻדָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ חָרֵב יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ: אֶרֶץ יְהוּדָה חֲרֵבָה יוֹתֵר מִן הַגָּלִיל, וִירוּשָׁלַיִם יוֹתֵר חֲרֵבָה מֵהַכֹּל” כִּי עַמִּים פְּרָאִים שׁוֹנִים עָלוּ עַל הָאָרֶץ וַיְשַׁמּוּהָ. נוֹסְעִי הַצְּלָב, וּבְיִחוּד הַמּוֹנְגוֹלִים הַפְּרָאִים, אֲשֶׁר שָׁנִים אֲחָדוֹת לִפְנֵי בֹוא הָרַמְבַּ"ן עָלוּ עַל הָאֶרֶץ, הֶחֱרִיבוּ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר דָּרְכָה שָׁם רַגְלָם, וַיַּשִּׁימוּ אֶת יֶתֶר הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאַר אַחֲרֵי מַסְעֵי הַצְּלָב.

79. הָרַמְבַּ“ן נָתַן אֶת לִבּוֹ לְכוֹנֵן יִשּׁוּב חָדָשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי גַּם בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ רַבִּים מִדַּמֶשֶׁק וְצוֹבָה וּמִשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת לִרְאוֹת בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלִבְכּוֹת עָלָיו. הוּא בָּחַר בַּיִת אֶחָד חָרֵב אֲשֶׁר עַמּוּדָיו שַׁיִשׁ וְכִפָּה יָפָה עָלָיו, וַיְשִׂמַהוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כִּי כָל בָּתֵּי הָעִיר הָיוּ הֶפְקֵר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר בַּעֲלֵיהֶם עֲזָבוּם וַיָּנוּסוּ לְנַפְשָׁם מִפַּחַד הַמּוֹנְגוֹלִים, אוֹ נֶהֶרְגוּ בְּחַרְבָּם. הָרַמְבַּ”ן קָבַע לוֹ יְשִׁיבָה בִּירוּשָׁלַיִם וַיֶאֱסֹף אֵלָיו תַּלְמִידִים, וַיַּקְרֵב אֵלָיו גַּם אֶת הַקְּרָאִים אֲשֶׁר בָּאוּ לָקַחַת תּוֹרָה מִפִּיו. אֶחָד מֵהֶם הָיָה אַהֲרֹן בֵּן יוֹסֵף הַזָּקֵן, אֲשֶׁר יָצָא לוֹ שֵׁם בֵּין חַכְמֵי הַקְּרָאִים. אוּלָם רַק כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים יָשַׁב הָרַמְבַּ"ן בִּירוּשָׁלַיִם וַיָּמָת. וַיִּקָּבֵר בְּעִיר חֵיְפָה¹⁴

80. וְהַדּוֹמִינִיקִים הוֹסִיפוּ לְעוֹלֵל עֲלִילוֹת רֶשַׁע עַל הַתַּלְמוּד, וַיַּטּוּ אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ יַעֲקֹב לָשׂוּם בִּקֹּרֶת עַל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְלִמְחֹק מִשָּׁם אֶת כָּל הַמַּאֲמָרִים שֶׁהֵם לְפִי דַּעְתָּם – נֶגֶד הַנּוֹצְרִים.

81. בְּסוֹף הַמֵּאָה הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַי הַמְּשׁוֹרֵר הָאַחֲרוֹן בִּסְפָרָד, רַבִּי יְהוּדָה אַלְחֲרִיזִי, מְחַבֵּר הַסֵּפֶר “תַּחְכְּמוֹנִי”. בַּסֵּפֶר הַזֶּה סִפֵּר מִמַּסְעוֹתָיו הָרַבִּים וַיּוֹדִיעַ אֶת מִשְׁפָּטוֹ עַל דְּבַר גְּדוֹלֵי הַסּוֹפְרִים וְגַם שִׁירֵי־מֵהֲתַלוֹת, הַמְּעוֹרְרִים שְׂחֹק בְּלֵב הַקּוֹרֵא, כֻּלָּם עֲשׂוּיִם מַעֲשֵׂי יְדֵי מְשׁוֹרֵר־אֳמָן. מִלְּבַד זֶה תִּרְגֵּם אֲחָדִים מִסִּפְרֵי הָרַמְבַּ"ם מַעַרְבִית לְעִבְרִית.

82. כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ, הָיָה אַלְחֲרִיזִי הָאַחֲרוֹן בֵּין מְשׁוֹרְרֵי סְפָרָד, כִּי הַגְּזֵרוֹת וְהָרְדִיפוֹת, אֲשֶׁר בָּאוּ תְכוּפוֹת אִשָּׁה אַחֵר רְעוּתָהּ בַּיָּמִים הָהֵם, הִכְחִידוּ אֶת רוּחַ הַשִּׁירָה מִקֶּרֶב יִשְׂרָאֵל, וְאַף כִּי אֲחָדִים מִיִּשְׂרָאֵל עוֹד הוֹסִיפוּ לְשָׁרֵת בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים בְּתוֹר רוֹפְאִים וּפְקִידֵי הַמֶּלֶךְ, שָׂרֵי אוֹצְרוֹתָיו וְיוֹעֲצָיו, אֲבָל בִּכְלָל הָלְכָה הַשִּׂנְאָה לְיִשְׂרָאֵל הָלֹךְ וְגָדֹל בְּלִבּוֹת הַנּוֹצְרִים. הַמְּלָכִים קֵרְבוּ רַק אֲחָדִים מִיִּשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הָיוּ נְחוּצִים לָהֶם, וְאֶת כָּל הֶהָמוֹן הָרַב הִשְׁפִּילוּ וַיַּכְנִיעוּם וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם מַסִּים כְּבֵדִים וַיְבַקְּשׁוּ עֲלֵיהֶם תָּמִיד עֲלִילוֹת. וְגַם אֵלֶּה הַקְּרוֹבִים לְמַלְכוּת לֹא הָיוּ בְּטוּחִים בְּמַצָּבָם, כִּי בַּעֲבֹר רוּחַ שִׁגָּעוֹן עַל הַמְּלָכִים לֹא חָנְנוּ גַם אֶת הַיְּהוּדִים הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וַיּוֹרִידוּם מִגְּדֻלָּתָם, וַיְבַזּוּם, וַיְמִיתוּם. וּמִי יִתֵּן לְעֵת כָּזֹאת לִבּוֹ לְשִׁיר וָזֶמֶר? וְלֹא לְבַד בְּשִׁיר, כִּי גַּם בְּכָל דְּבַר חָכְמָה, הַדּוֹרֶשֶׁת עִיּוּן חָפְשִׂי וְרֹחַב לֵב, לֹא עָשׂוּ עוֹד יְהוּדֵי סְפָרַד חָיִל. וְאַךְ לְמוֹתָר הָיָה לַחֲסִידִים הַקַּנָּאִים לְהַחֲרִים אֶת הַהוֹגִים בְּסִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, כִּי גַּם מִבַּלְעֲדֵי זֹאת מָעֲטוּ דוֹרְשֶׁיהָ מִיּוֹם לְיוֹם מִצֹּק הָעִתִּים. לֵב הָעָם הָיָה נוֹטֶה לִשְׁמֹעַ יוֹתֵר דִּבְרֵי הַמַּטִּיפִים לְמוּסָר, לְיִרְאַת שָׁמָיִם וְדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת.

דַּרְשְׁנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ בָעֵת הַהִיא בְעִקְבוֹת דַּרְשְׁנֵי הַנּוֹצְרִים לְסוֹבֵב מֵעִיר לָעִיר וּלְחַזֵּק אֶת לֵב יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנַת אֲבוֹתָם, וְדִבְרֵיהֶם לֹא שָׁבוּ רֵיקָם, וְרַבִּים מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ חָפְשִׁים בְּדֵעוֹתֵיהֶם וְלֹא נִזְהֲרוּ בְּמִצְוֹת, בְּעָסְקָם בְּחָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, חָזְרוּ מִדַּרְכָּם וַיָּחֵלוּ לְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת.

83. הָרִאשׁוֹן בֵּין הַדַּרְשָׁנִים הַנּוֹסְעִים הָיָה רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוֹצִי, אִישׁ צַדִּיק וְחָסִיד. בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב הִצְלִיחַ לָטַעַת אֶת הָאֱמוּנָה בִּלְבַב שׁוֹמְעָיו, וּבִתְמִימוּתוֹ הֵבִיא רְאָיוֹת מֵאֵיזֶה חֲלוֹמוֹת וּמַרְאוֹת הַשָּׁמַיִם לְהוֹכִיחַ, כִּי הָאֱלֹהִים יִקְצֹף קֶצֶף גָּדוֹל עַל הַיְּהוּדִים עַל אֲשֶׁר הֵם עוֹזְבִים אֶת תּוֹרָתוֹ, וְשׁוֹמְעָיו יָרְאוּ מְאֹד וַיְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת כַּמִצְוָה. אוּלָם בְּכָל חֲסִידוּתוֹ לֹא שָׂם רַבִּי מֹשֶׁה דֹּפִי בְּסִפְרִי הָרַמְבַּ“ם וְתָמִיד הִזְכִּיר שְׁמוֹ בְּכָבוֹד גְּדוֹל. הַדַּרְשָׁן הַזֶּה הָיָה עָנָו וְנוֹחַ לְכָל אָדָם וַיְלַמֵּד אֶת כָּל שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ, כִּי “לֹא יִתְגָּאוּ בְמַה שֶּׁחֲנָנָם, הֵן בְּמָמוֹן, הֵן בְּיֹפִי וְהֵן בְּחָכְמָה, אֶלָּא יִהְיֶה עָנָו מְאֹד וּשְׁפַל־בֶּרֶךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים”. גַּם הִזְהִיר מְאֹד עַל אוֹנָאַת הַגּוֹי וְכֵן יֹאמַר בְּסִפְרוֹ סְמַ”ג¹⁵: "וַאֲנִי דָּרַשְׁתִּי לְגָּלְיוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הַמְּשַׁקְּרִים לַגּוֹיִם וְגוֹנְבִים מֵהֶם הֵם מְחַלְלֵי־הַשֵּׁם, כִּי גּוֹרְמִים שֶׁיֹּאמְרוּ הַגּוֹיִם: אֵין תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הֶפֶךְ מִן הַכָּתוּב: “שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית”.

84. רַבִּי מֹשֶׁה, אַף כִּי הָיָה אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת¹⁶ אֲשֶׁר בַּחֲרִיפוּת גְּדוֹלָה הִמְצִיאוּ קוּשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד, בְּכָל זֹאת שָׂם לִבּוֹ בְּיִחוּד לְהוֹרוֹת לַהֲמוֹן הָעָם; וּבְסֵפֶר סְמַ"ג, הַנִּזְכָּר לְמַעֲלָה, לֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַפִּלְפּוּל, כִּי אִם הִשְׁתַּדֵּל לְחַזֵּק אֶת יְדֵי הָעָם בַּיָי, לְהוֹרוֹתוֹ אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. וְאַחֲרָיו בָּאוּ עוֹד חֲכָמִים רַבִּים לְחַבֵּר סְפָרִים בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁאֵין עִתָּם פְּנוּיָה וְדַעְתָּם רְחָבָה לְהִתְעַסֵּק בְּפִלְפּוּלִים.

85. בִּכְלָל, לֹא הָיְתָה הָעֵת הַהִיא שְׁעֵת הַכֹּשֶׁר לְהַעֲמִיק חֵקֶר בַּתַּלְמוּד, מֵרֹב הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת, וּבִפְרַט אַחֲרֵי הַגְּזֵרָה שֶׁל שְׂרֵפַת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד, כִּי אָז הָיוּ הַחֲכָמִים אֲנוּסִים לְלַמֵּד אֶת הַתַּלְמוּד עַל פֶּה; וְאִם אָמְנָם גַּם בְּעִתּוֹת צָרָה הָהֵן לֹא חָדְלוּ עוֹד הַיְּשִׁיבוֹת מִצָרְפַת, אֲבָל דַּעַת הַחֲכָמִים לֹא הָיְתָה עוֹד צְלוּלָה וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לְהִתְנַשֵּׂא לְמַעֲלַת בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת הָרִאשׁוֹנִים. אֲחָדִים מֵהֵם נָתְנוּ אֶת לִבָּם לֶאֱסֹוף אֶת חִדּוּשֵׁי בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת לְקוֹבְצִים מְיֻחָדִים, וְכָל קֹובֵץ נִקְרָא עַל שֵׁם הֶחָכָם הַמְּאַסֵּף.

86. הָרַבָּנִים אֲשֶׁר חִבְּרוּ אֶת סִפְרֵיהֶם בִּשְׁבִיל הָעָם שָׁלְחוּ אֶת כְּתַב־יָדָם בִּיְדֵי אֲנָשִׁים סוֹפְרִים אֶל כָּל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וְגַבָּאֵי הַקְּהִלּוֹת שָׂכְרוּ לָהֶם אֶת הַסּוֹפְרִים לְהַעְתִּיק אֶת הַחִבּוּרִים הָהֵם, וַיְשַׁלְּמוּ שְׂכָרָם מִקֻּפַּת הַקָּהָל. גַּם אֲחָדִים מִבַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁבְּעִיר נָתְנוּ לָהֶם חִנָּם אָרֻחָה וּמָעוֹן, וְכֹל אֲשֶׁר יָדַע לִכְתֹּב הָיָה בָּא וּמַעְתִּיק בְּעַצְמוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵעִיר תּוּקָה (1200 אחסה"נ.) אָסַף אֶת כָּל חִדּוּשֵׁי בַעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְקֹבֵץ אֶחָד. בִּכְלַל אָנוּ רוֹאִים כִּי שָׁקְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְאֹד גַּם בְּעֵת הָרָעָה הַהִיא לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהָפִיץ אוֹתָהּ בָּרַבִּים.

ח. בְּדוֹר הָרַשְׁבָּ"א.    🔗

87. אַחֲרֵי שְׂרֵפַת הַתַּלְמוּד, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְוַדָּה רַבִּי יוֹנָה נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל עַל חַטָּאתוֹ שֶׁחָטָא נֶגֶד הָרַמְבַּ"ם, שָׁבְתָה הַמְּרִיבָה בֵּין קַנָּאֵי הָאֱמוּנָה וּבֵין קַנָּאֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה; אַךְ הַשָּׁלוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר מוֹצָאוֹ הָיוּ רַק סִבּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, לֹא יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ יָמִים רַבִּים. וְהַנִּצְנוּץ הַטָּמוּן, אֲשֶׁר לֹא כָבָה, הִתְלַקַּח עוֹד הַפַּעַם וַיְהִי לְלֶהָבָה. רֵאשִׁית הַמַּחֲלֹקֶת הֵחֵלָּה מֵאַשְׁכְּנָז.

88. חָכְמַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, אֲשֶׁר שָׂמָה לָהּ קֵן בְּאֶרֶץ סְפָרַד, וּמִשָּׁם הִתְפַּשְּׁטָה עַד אַרְצוֹת הַנֶּגֶב שֶׁבְּצָרְפַת וְאִטַלְיָה, לֹא נָגְעָה בְאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז הַחֲשֻׁכָּה. הַבַּעֲרוּת כִּסְּתָה שָׁם אֶת הָאֶרֶץ, וְכָל אֱמוּנוֹת הֶבֶל הִכּוּ שָׁם שֹׁרֶשׁ, וּמֵעֵת אֲשֶׁר שָׁפְכָה הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית אֶת רוּחָהּ עֲלֵיהֶם עוֹד נוֹסְפָה עַל בַּעֲרוּתָם סַפַּחַת הַקַּנָּאוּת. וּמַצַּב יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַמִּים הָהֵם הָיָה רַע מְאֹד, כִּי הָאַשְׁכְּנַזִּים הִרְשִׁיעוּ מִכָּל הָעַמִּים לְהַשְׁפִּיל אֶת רוּחַ יִשְׂרָאֵל עַד עָפָר. אָמְנָם מְלָכִים אֲחָדִים מִמַּלְכֵי אַשְׁכְּנַז הֵגִינוּ עַל הַיְּהוּדִים מֵחֲמַס נוֹסְעֵי הַצְּלָב, אַךְ בִּגְלַל זֹאת כָּבְשׁוּ הַיְּהוּדִים לָהֶם לַעֲבָדִים. הַגָּדַת הָאַשְׁכְּנַזִּים סִפְּרָה, כִּי כַּאֲשֶׁר צָר טִיטוּס עַל יְרוּשָׁלַיִם מֵתוּ שְׁלִישׁ הַיְּהוּדִים בָּרָעָב, וּשְׁלִישׁ הֵמִית טִיטוּס בַּמִּלְחָמָה וּשְׁלִישׁ נִמְכְּרוּ לַעֲבָדִים בִּמְחִיר פְּפֶנִיג אֶחָד בְּעַד כָּל שְׁלֹשִׁים נָפֶשׁ. עַל כֵּן נֶחְשְׁבוּ הַמְּלָכִים הָאַשְׁכְּנַזִּים, שֶׁהֵם יוֹרְשֵׁי הַמְּלוּכָה הָרוֹמָאִית, לַאֲדוֹנֵי הַיְּהוּדִים־הָעֲבָדִים.

89. אוּלָם אַף כִּי הֶחֱזִיקוּ מַלְכֵי אַשְׁכְּנַז בַּיְּהוּדִים לְהַשְׂבִּיעַ עַל יָדָם תַּאֲוָתָם לְמָמוֹן, לֹא נָתְנוּ לַיְּהוּדִים לִסְחַר בָּאָרֶץ בְּמִסְחָר הָגוּן, הַמֵּבִיא כָּבוֹד וְשָׁכָר לָעוֹסְקִים בּוֹ, גַּם לֹא בְאָוּמְנוּת, כִּי אִם בְּמִסְחָרִים קְטַנִּים וּשְׁפֵלִים וּבְהַלְוָאָה בְרִבִּית – עֲסָקִים אֲשֶׁר הִשְׁפִּילוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם בְּעֵינֵי שְׁכֵנֵיהֶם וְגַם בְּעֵינֵי עַצְמָם. וּמִמִּסְחָרָם הַדַּל וְהַשָּׁפֵל הָיוּ צְרִיכִים לְשַׁלֵּם תָּמִיד מַסִּים רַבִּים וּכְבֵדִים, מִלְּבַד אֲשֶׁר בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים דָּרְשׁוּ מֵהֶם הַמְּלָכִים לְהָבִיא אֶל אוֹצָרָם סְכוּמִים רַבִּים; וְכַאֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָה יָדָם לְשַׁלֵּם הוֹשִׁיבוּ אֶת כֻּלָּם אוֹ אֶת חֲשׁוּבֵי הָעֵדָה בְּבָתֵּי הַכֶּלֶא, עַד אֲשֶׁר מָצְאוּ הַיְּהוּדִים בַּמֶּה לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִם הַכְּלוּאִים.

90. כָּכָה הִצִּיגוּ מַלְכֵי אַשְׁכְּנַז אֶת הַיְּהוּדִים תָּמִיד כִּכְלִי רֵיק, בְּאָמְרָם כִּי שָׁכָר הֵם נוֹטְלִים בִּגְלַל אֲשֶׁר יָגִינוּ עַל יִשְׂרָאֵל, אוּלָם בֶּאֱמֶת אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הֵגִינוּ עֲלֵיהֶם וּבְרֹב הַמְּאֹרָעוֹת הָרָעוֹת עָמְדוּ הַמְּלָכִים מִנֶּגֶד וּבְנֵי הֶהָמוֹן בָּזְזוּ גַּם טָבְחוּ אֶת הַיְּהוּדִים וַיַּעֲשׂוּ בָהֶם כִּרְצוֹנָם, וְרַק מִשְׁעָן אֶחָד הָיָה לַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר לֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵיהֶם – עֲבוֹדַת יְיָ, שֶׁהִיא תַּלְמוּד תּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת, וְרַק הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם, כִּי לֹא נִכְחֲדוּ כָלִיל מִן הָאָרֶץ.

91. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַשְׁכְּנַז לֹא יָדְעוּ מְאוּמָה מֵהַסִּפְרוּת שֶׁל הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה הָעַרְבִית־הָעִבְרִית, וְכִשְׁכֵנֵיהֶם הָאַשְׁכְּנַזִּים לֹא יָדְעוּ מְאוּמָה מֵחָכְמוֹת הַתֵּבֵל. אָמְנָם פְרִידְרִיךְ הַשֵּׁנִי הָהֶנְשְׁטוֹפֶן קֵיסַר אַשְׁכְּנַז וְאִטַלְיָה, הָיָה אוֹהֵב חָכְמָה, אַךְ מוֹשָׁבוֹ הָיָה תָּמִיד בְּאִטַלְיָה וְלֹא בְאַשְׁכְּנַז, וְכָל חֶפְצוֹ הָיָה רַק לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד בֵּיתוֹ וְלֹא לְהַשְׂכִּיל אֶת הָעָם. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה מְשׁוֹרֵר וְעָרִיץ, חָפְשִׁי בְדֵעוֹת וּמַאֲמִין בְּהַבְלֵי הָאִצְטַגְנִינוּת. הוּא אָסַף אֵלָיו חֲכָמִים מִכָּל הָעַמִּים, וְגַם הַיְּהוּדִים בִּכְלַל, וַיִּתְהַלֵּךְ עִמָּהֶם כְּאָח וָרֵעַ, וְעַל פִּיו תִּרְגְּמוּ אֶת סִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים וְהַתּוֹכְנִים מַעַרְבִית לְעִבְרִית. הַגָּדוֹל וְהַמְּצוּיָן בֵּין הַמְּתַרְגְּמִים הָהֵם הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב אַנַּטּוֹלִי, הוּא תִּרָגַם, בְּעֶזְרַת חָכַם אֶחָד נוֹצְרִי, אֶת סִפְרֵי אֲרִיסְטוֹ לְרוֹמִית עִם בֵּאוּרֵי הַפִּלּוֹסוֹף הָעַרְבִי אִבְּן־רָשֶׁד. הוּא הָיָה בַּעַל דֵּעוֹת חָפְשִׁיּוֹת, וְאוֹתָן גִּלָּה בִּדְרָשׁוֹתָיו אֲשֶׁר דָּרַשׁ בִּימֵי הַשַּׁבָּתוֹת וְהַמּוֹעֲדִים, וְאֶת הַדְּרָשׁוֹת הָהֵן אָסַף בְּקֹבֵץ אֶחָד וַיִּקְרָא שְׁמָם “מַלְמָד”.

92. אֶפֶס בְּכָל אַהֲבָתוֹ שֶׁאָהַב פְרִידְרִיךְ אֶת הַחָכְמָה, לֹא נִמְנַע מִשְּׂנֹא אֶת הַיְּהוּדִים כְּאֶחָד מִצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל הַקַּנָּאִים, וְאִם לֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ לְהַכְנִיעַ אֶת גְּאוֹן הַיְּהוּדִים בְּאִטַלְיָה, אֲבָל בְּאַשְׁכְּנַז הִרְשִׁיעַ מְאֹד לַעֲשׂוֹת. וְאַף כִּי לֹא הָיָה נֶאֱמָן לְדַת הַקַּתּוֹלִים, בְּכָל זֹאת צִוָּה, כִּי לֹא יִמְנוּ מֵהַיְּהוּדִים נוֹשְׂאֵי מִשְׂרָה וכי יִשְׂאוּ הַיְּהוּדִים אוֹת הַקָּלוֹן, כְּמִצְוַת הָאֲפִיפְיוֹר. בְּעִיר פוֹלְדָה הֶעֱלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים כִּי הָרְגוּ יְלָדִים נוֹצְרִים, לְמַעַן קַחַת אֶת דָּמָם לְחַג הַפֶּסַח, וַיָּקָם הֶהָמוֹן וַיַּהֲרֹג מִיִּשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשְׁלֹשִׁים אִישׁ. וַיִּפְנוּ הַיְּהוּדִים אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְבַקְּשׁוּהוּ לְהָגֵן בַּעֲדָם; וַיּוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ וַעַד שׁוֹפְטִים לַחְקֹר אֶת הַדָּבָר, וְאִם יִוָּכְחוּ כִּי אֱמֶת בְּפִי הַמַּעֲלִילִים, אָז יַהַרְגוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים. הַשּׁוֹפְטִים חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ, וַיֹּאמְרוּ כִּי לֹא מָצְאוּ רְאָיָה לְקַיֵּם אֶת עֵדוּת הַמַּעֲלִילִים; מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? צִוָּה לָשׂוּם עֹנֶשׁ מָמוֹן עַל הַיְּהוּדִים, וְהַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר פָּרְעוּ פְרָעוֹת בַּיְּהוּדִים יָצְאוּ נְקִיּיִם.

93. כַּעֲבֹר חָמֵשׁ שָׁנִים הֶעֱלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים, כִּי יָדָם הָיְתָה עִם הַתַּתַּרִים וְהַמּוֹנְגוֹלִים, אֲשֶׁר אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָם שַׁמּוֹת בְּרוּסְיָה וּפוֹלִין הִגִּיעוּ עַד מִזְרַח אַשְׁכְּנַז; גַּם אָז נֶהֶרְגוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים, וּפִרִידְרִיךְ לֹא שָׁת לִבּוֹ לְהָגִין עֲלֵיהֶם.

אָז פָּנוּ הַיְּהוּדִים אֶל הָאַפִיפְיוֹר אִינֹצֶנְטִי הָרְבִיעִי, וַיְבַקְּשׁוּהוּ כִּי יִהְיֶה הוּא מָגֵן בַּעֲדָם. וְהוּא אָמְנָם עָשָׂה אֶת בַּקָּשָׁתָם, וַיִּכְתֹב אַזְהָרָה לְכָל שׁוֹמְרַי דַּת הַקַּתּוֹלִים, כִּי לֹא יָרֵעוּ לַיְהוּדִים. אֶפֶס כְּבָר הִכְּתָה הַשִּׂנְאָה שָׁרָשֶׁיהָ עָמֹק בִּלְבַב הָעַמִּים, וְעַל כֵּן נָעִים הָיֹה לָהֶם לִשְׁמֹעַ לְקוֹל הַמַּעֲלִילִים וְהַמְּקַטְרְגִים וְהַמַּשְׂטִינִים הַקּוֹרְאִים מָוֶת לַיְּהוּדִים מִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי הַמַּצְדִּיקִים אֶת הַיְּהוּדִים וְהַמַּטִּיפִים לְיֹּשֶר וּלְרַחֲמִים.

94. יֵשׁ לְשַׁעֵר, כִּי בַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ פְרִידְרִיךְ עַל אַשְׁכְּנַז וְאִטַלְיָה הָיְתָה שְׁעַת הַכֹּשֶר, שֶׁבָּהּ נוֹדְעוּ הַפִּלּוֹסוֹפִים הָעִבְרִים חַכְמֵי אִטַלְיָה אֶל אֲחֵיהֶם הַתַּלְמוּדִיִּים חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז. חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז, אֲשֶׁר עַד הֵנָּה הִתְעַסְּקוּ רַק בַּתַּלְמוּד וּבַמִּדְרָשִׁים, רָאוּ פִתְאֹם סְפָרִים רַבִּים הַמְּדַבְּרִים בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה, אוּלָם מַצָּבָם הָרָע לֹא נְתָנָם לָצֵאת מֵחוּג מֶבָּטָם הַצַּר, וְעַל כֵּן לֹא פָּעֲלָה הַחֲקִירָה עֲלֵיהֶם וְלֹא שִׁנְתָה אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם בִּמְאוּמָה. וַאֲחָדִים עוֹד קָרְאוּ מִלְחָמָה עַל הַחוֹקְרִים וַיִּתְּנוּם לְכוֹפְרִים. הָרִאשׁוֹן בֵּין חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז אֲשֶׁר יָצְאוּ לַמִּלְחָמָה, הָיָה רַבִּי מֹשֶׁה תַּקּוֹ מֵעִיר רֶגֶנְסְבּוּרְג (1180–1220 אחסה"נ.). כְּכָל חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז הֶאֱמִין רַבִּי מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה כִּפְּשׁוּטָן וּכְמַשְׁמָעָן; וְעַל כֵּן הֶאֱמִין, כִּי הָאֱלֹהִים הוּא גּוּף גָּדוֹל בַּעַל אֵבָרִים, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה “וּתְמֻנַּת יְיָ יַבִּיט”, “יַד יְיָ”, “וְעָמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר הַזֵּיתִים”, וְגַם מִדּוֹת הָאָדָם לֹא נִשְׁלְלוּ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ כַעַס, נְקָמָה, קִנְאָה וְאָהֲבָה. וְאִם רַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, הָרַמְבַּ"ם וְרַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא, בְּהִשָּׁעֲנָם עַל יְסוֹדוֹת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, הוֹצִיאוּ אֶת דִּבְרֵי הַכְּתוּבִים מִפְּשׁוּטָם, נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו כִּמְגַלֵּי פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, וַיִּתְּנֵם לְמִינִים וְכוֹפְרִים וּמַחֲטִיאֵי הָרַבִּים. כֵּן חָרָה לוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁדִים, אַחֲרֵי שֶׁחַכְמֵי הַתַּלְמוּד הֶאֱמִינוּ בִּמְצִיאוּתָם. אוּלָם גַּם אַחֲרֵי בַּעֲלֵי הַסּוֹד לֹא נָטָה רַבִּי מֹשֶׁה וְלֹא רָצָה לְהַאֲמִין בְּמַה שֶּׁכָּתְבוּ בְּסִפְרֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁבַּתַּלְמוּד וּבְמִדְרָשִׁים לֹא נִמְצָא לָהֶם רֶמֶז, וְעַל כֵּן אֵין לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם; כִּי כֵן שָׁמַע מֵרַבּוֹתָיו. כִּי הַקְּרָאִים הָיוּ כּוֹתְבִים דִּבְרֵי שֶׁקֶר וְטוֹמְנִים בַּקַּרְקַע וְאַחֲרֵי־כֵן הָיוּ מוֹצִיאִים אוֹתָם וְאוֹמְרִים, כִּי מָצְאוּ סְפָרִים קַדְמוֹנִים, וְאֶפְשַׁר כִּי גַם סִפְרֵי הַקַּבָּלָה בִּידֵי הַקְּרָאִים נִכְתְּבוּ.

וְאָז קָם עוֹד קַנָּאִי אֶחָד מֵחַכְמֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁיָּשַׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, רַבִּי שְׁלֹמֹה הַקָּטָן, שֶׁנָּסַע מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לֶאֱסֹף חֲתוּמִים לְהַחֲרִים אֶת סִפְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה וְהַהוֹגִים בָּהּ.

95. וּבַיָּמִים הָהֵם נִמְצְאוּ חוֹקְרִים רַבִּים בְּאִטַלְיָה וְצָרְפַת הַדְּרוֹמִית אֲשֶׁר אָמְרוּ, כִּי כָל סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה וְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁבָּהּ הֵם רַק רְמָזִים לְאֵיזֶה עִנְיָנִים שֶׁהַפִּלּוֹסוֹפִים עוֹסְקִים בָּהֶם: אַבְרָהָם וְשָׁרָה הָיוּ בְּעֵינֵיהֶם רֶמֶז לְחֹמֶר וְצוּרָה, אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת – לְאַרְבַּעַת יְסוֹדוֹת הַטֶּבַע¹⁷, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים – לִשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, וְכֵן כָּל הַמִּצְוֹת אֵינָן אֶלָּא סִימָנֵי זְכִירָה לִזְכֹּר עַל יָדָם אֵיזֶה רַעְיוֹן מֵרַעְיוֹנוֹת הַפִּלּוֹסוֹפִים. אָמְנָם אֵין לְהִתְפַּלֵּא עַל הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי כֵן הָיָה דֶּרֶךְ כָּל הַחֲכָמִים בַּיָּמִים הָהֵם; וְכַאֲשֶׁר לֹא נִמְנְעוּ בַעֲלֵי הַפִּלְפּוּל מִלֶּכֶת אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת בִּדְרָשׁוֹתֵיהֶם הַזָּרוֹת נֶגֶד חֻקֵּי הַשָּׂפָה וְרוּחָהּ, כֵּן לֹא נִמְנְעוּ הַמִּתְפַּלְסְפִים, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ אֶת הַחֲקִירָה שֶׁל הַדּוֹר הַהוּא לֶאֱמֶת שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ, לְעַוֵּת אֶת הַכְּתוּבִים לַמַּעַן יַתְאִימוּ עִם דֵּעוֹתֵיהֶם הֵמָּה. וַיָּקוּמוּ דַרְשָׁנִים מִתְפַּלְסְפִים לִדְרֹשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּלְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה עַל פִּי דַּרְכָּם, וַאֲחָדִים מֵהֶם אָמְרוּ כִּי כָל חוֹקֵר אֲשֶׁר רַעְיוֹנוֹת הַפִּלּוֹסוֹפִים תָּמִיד נֹכַח פָּנָיו אֵינֶנּוּ צָרִיךְ לְסִמָנֵי זְכִירָה, וְעַל כֵּן הוּא פָּטוּר מִכָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה.

96. בְּעִיר פֶּרְפִּנְיוֹ, אֲשֶׁר עַל גְּבוּל צָרְפַת וּסְפָרַד, יָשַׁב אָז אִישׁ חָכָם וּמִסְכֵּן, רַבִּי לֵוִי בֶּן חַיִּים. הָאִישׁ הַזֶּה קָרָא וְשָׁנָה הַרְבֵּה בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד, אַךְ מֵהֶם אָהַב אֶת הַחֲקִירָה, וְאוֹתָהּ בִּקֵּשׁ לִמְצֹא גַּם בַּתּוֹרָה; גַּם הָיָה מַאֲמִין בְּאִצְטַגְנִינוּת. בְּיָרְאוֹ מֵהַגִּיד אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ, הִתְחַפֵּשׂ תָּמִיד וְהִתְכַּסֶּה בְּאַדֶּרֶת הַצְּבִיעוּת: הִשְׁכִּים וְהֶעֱרִיב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדִקְדֵּק בְּמִצְוֹת לְעֵין רוֹאִים; גַּם קָרָא תַּגֵּר עַל אֵלֶּה הָאוֹמְרִים, כִּי סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה הֵם רְמָזִים, וַיַּגִיד, כִּי הוּא מַאֲמִין בָּהֶם בְּמַשְׁמָעָם; אַךְ רַבִּים אָמְרוּ עָלָיו כִּי עָרֹם יַעֲרִים, וְאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. וְאָמְנָם מִסְּפָרָיו אֲשֶׁר חִבֵּר¹⁸ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ, כִּי רָחֲקוּ דֵּעוֹתָיו מִדֵּעוֹת הַמַּאֲמִינִים הַתְּמִימִים.

רַבִּי לֵוִי הַזֶּה מָצָא חֵן בְּעֵינֵי עָשִׁיר אֶחָד, דּוֹן שְׁמוּאֵל הַסֻּלָּמִי, אִישׁ יוֹדֵעַ תּוֹרָה וְאוֹהֵב חָכְמָה וּנְדִיב לֵב; וַיֶאֱסֹף דּוֹן שְׁמוּאֵל אֶת הֶחָכָם הַמִּסְכֵּן אֶל בֵּיתוֹ. שָׁם נָח רַבִּי לֵוִי וַיִּנָּפֵשׁ מְעַט מֵעֲמָלוֹ וּנְדוּדָיו, וַיּוֹסֵף לַהֲגוֹת בַּפִּלּוֹסוֹפִיָּה, אֲשֶׁר אָהֵב. אֶפֶס יְמֵי שַׁלְוָתוֹ לֹא אָרָכוּ, כִּי אִישׁ אַחֵד קַנָּא, רַבִּי אַבָּא־מָרִי מִמּוֹנְטְפְלֵיר, קָם עָלָיו וְעַל אֲנָשֵׁי בְרִיתוֹ לְהַחֲרִימָם וּלְרָדְפָם בְּעַד דֵּעוֹתֵיהֶם הֶחָפְשִׁיּוֹת.

97. וּבַיָּמִים הָהֵם הָיָה שָׁם רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶּן אַדֶּרֶת – רַשְׁבָּ“א – מִבַּרְצְלוֹנָה גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל; הוּא הָיָה תַּלְמִיד הָרַמְבַּ”ן וְרַבִּי יוֹנָה הֶחָסִיד, חַרִיף הַשֵכֶל וּמְפַלְפֵל עָצוּם. סִפְרוֹ “תּוֹרַת הַבַּיִת” הָיָה לָעֵינַיִם לְמוֹרֵי הוֹרָאָה. גַּם חִבֵּר שְׁנֵי סְפָרִים לְהָגֵן עַל דַּת יִשְׂרָאֵל נֶגֶד מַסְטִינֶיהָ מֵהַדּוֹמִינִיקַנִּים וְהַמֻּשְׂלְמָנִים. כְּחָכָם סְפָרַדִּי לֹא הָיְתָה הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה זָרָה לוֹ. הוּא הִשְׁאִיר אַחֲרָיו תְּשׁוּבוֹת רַבּוֹת מְאֹד, כִּי מִכָּל הָאֲרָצוֹת נוֹעֲצוּ עִמּוֹ וַיּשְׁלְחוּ אֵלָיו שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיְנֵי הֲלָכָה אוֹ בְעִנְיָנִי חָכְמָה, וְהוּא עָנָה לְכָל שׁוֹאֵל בַּאֲרִיכוּת. הוּא כִבֵּד מְאֹד אֶת תּוֹרַת הָרִאשׁוֹנִים וַיִּירָא מְאֹד מֵחֲלֹק עֲלֵיהֶם, וּבִכְלָל הָיָה יָרֵא מְאֹד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לְמַעֲשֶׁה פֶּן יִשְׁגֶה בְּמִשְׁפָּטוֹ, וְעַל כֵּן צִוָּה לְשׁוֹאֲלָיו כִּי לֹא יִסְמְכוּ עַל הוֹרָאָתוֹ, יַעַן כָּל מַה שֶּׁכָּתַב אֵין זֶה אֶלָּא לַהֲלָכָה, וְלֹא לְמַעֲשֶׂה. הָרַשְׁבָּ“א יָדַע אֶת דַּרְכֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה עַל פִּי סִפְרֵי הָרַמְבַּ”ם וּשְׁאָר הַסְּפָרִים אֲשֶׁר נִכְתְּבוּ עִבְרִית, אַךְ כְּלָל הָיָה בְּיָדוֹ: “כָּל שֶׁהַקַבָּלָה הִנָּיחָתוֹ לֹא תְנַצְּחֵהוּ הַחֲקִירָה”, כְּלוֹמֵר: מֵאַחַר שֶׁהַדָּבָר מְקֻבָּל בָּאֻמָּה, אֵין שׁוֹמְעִים לְמוֹפְתֵי הַחֲקִירָה, הַבָּאִים לְהוֹכִיחַ כִּי קַבָּלָתֵנוּ אֵינֶנָּהּ אֱמֶת. וּמָה הוּא הַדָּבָר הַמְּקֻבָּל בָּאֻמָּה? – כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד. וְרַק בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַחֲקִירָה אֵינֶנָּהּ מִתְנַגֶּדֶת לַקַּבָּלָה, שָׁם לָקַח מֵהַחֲקִירָה לְהַטְעִים עַל יָדָהּ אֶת דִּבְרֵי הַתַּלְמוּד.

98. אֶל הָרַב הַגָּדוֹל הַזֶּה, שֶׁהָיָה אָז זָקֵן, פָּנָה רַבִּי אַבָּא־מָרִי וַיְבַקְּשֵׁהוּ, כִּי יִתֵּן אֵלָיו יָדוֹ לְהִלָּחֵם בַּחוֹקְרִים לְהַחֲרִימָם וּלְהַרְחִיקָם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל וּלְהַצִּיל אֶת הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה. בְּיִחוּד הֶאֱשִׁים רַבִּי אַבָּא־מָרִי אֶת רַבִּי לֵוִי בֶּן חַיִּים, כִּי הוּא מְקוֹר הָרָעָה, וְאֶת דּוֹן שְׁמוּאֵל הַסֻּלָּמִי עַל אֲשֶׁר הוּא מַחֲזִיק בִּידֵי רַבִּי לֵוִי. אוּלָם הָרַשְבָּ“א לֹא אָבָה מִתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹת דִּבְרֵי רַבִּי אַבָּא־מָרִי וַיָּשֵׁב לוֹ, כִּי אָמְנָם רַע עָלָיו הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הַפָּרִיצִים הָאוֹמְרִים כִּי אֵין הַתּוֹרָה אֶלָּא מָשָׁל, אַךְ אֵינֶנּוּ רוֹצֶה לְהַעֲמִיס אֶת דַּעְתּוֹ עַל קְהִלָּה שֶׁאֵינֶנָּהּ תַּחַת רְשׁוּתוֹ; אֲבָל אַחֲרֵי־כֵן חָזְּקוּ עָלָיו דִּבְרֵי הַקַּנָּאִים וַיִּירָא מְאֹד פֶּן יֵחָשֵׁב בְּתוֹךְ אֵלֶּה, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ, וְעַל כֵּן כָּתַב מִכְתַּב תּוֹכֵחָה אֶל דּוֹן שְׁמוּאֵל עַל אֲשֶׁר אָסַף אֶל בֵּיתוֹ אֶת רַבִּי לֵוִי, אִישׁ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לְהַדָּת. לַשָּׁוְא נִסָּה רַבִּי לֵוִי לְהִצְטַדֵּק לִפְנֵי הָרַשְבָּ”א, לַשָּׁוְא הֵעִיד דּוֹן שְׁמוּאֵל כִּי לֹא רָאָה בְּרַבִּי לֵוִי רָעָה מִיּוֹם בּוֹאוֹ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ, לַשָּׁוְא לִמֵּד עָלָיו זְכוּת גַּם אַחַד הַקַּנָּאִים, דּוֹן קְרֶשְׁקַשׁ־וִידַל, בְּמִכְתָּבוֹ לְהָרַשְׁבָּ“א! הָרַשְׁבָּ”א הוֹסִיף לְהָצִיק בִּדְבָרָיו אֶת דּוֹן שְׁמוּאֵל, כִּי יְגָרֵשׁ אֶת רַבִּי לֵוִי מִבֵּיתוֹ. אַךְ דּוֹן שְׁמוּאֵל לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לְגָרֵשׁ אֶת הֶחָכָם הַמִּסְכֵּן, אֲשֶׁר כָּל עָוֶל לֹא מָצָא בּוֹ. אוּלָם לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת דּוֹן שְׁמוּאֵל, וַיִּירָא דּוֹן שְׁמוּאֵל מְאֹד פֶּן נֶעֱנַשׁ עַל אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה אֶת פְּקֻדַת הָרַשְׁבָּ"א, וְאָז שִׁלַּח אֶת רַבִּי לֵוִי מִפָּנָיו.

נִפְלָא הַדָּבָר, כִּי הָרַשְׁבָּ"א אֲשֶׁר הָיָה יָרֵא לְהוֹרוֹת לְמַעֲשֶׂה גַּם בִּדְבַר אִסּוּר קַל, לֹא נִמְנַע מֵרֶדֶת לְחַיֵּי אִישׁ אֲשֶׁר, לְכָל הַפָּחוֹת, לֹא עָשָׂה דָּבָר נֶגֶד חֻקֵּי הַדָּת…

אָכֵן עַזָּה וְנוֹרָאָה הִיא רוּחַ הַקַּנָּאוּת!

ט. הָרֹא"שׁ.    🔗

99. אַבָּא מָרִי לֹא אָמַר דַּי בַּזֹאת, כִּי הִכְרִיעַ אֶת רַבִּי לֵוִי הָאֻמְלָל תַּחְתָּיו, כִּי כָל חֶפְצוֹ הָיָה לְהַרְחִיק אֶת הַחָכְמוֹת מֵעַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, לְבַל יִלְמְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְאוּמָה מִלְּבַד סִפְרֵי הַתַּלְמוּד, וְעַל כֵּן הוֹסִיף לְעוֹרֵר אֶת הָרַשְׁבָּ“א וְעוֹד אֲחָדִים מִגְדוֹלֵי הַדּוֹר כִּי יַכְרִיזוּ חֵרֶם לְבַל יָזִיד כָּל אִישׁ לִלְמֹד כָּל דְּבַר חָכְמָה – מִלְּבַד חָכְמַת הָרְפוּאָה – בְּטֶרֶם יִמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. וְהָרַשְׁבָּ”א עָנָהוּ, כִּי אָמְנָם גַּם הוּא מַסְכִּים לְדַעְתּוֹ, וְעַל כֵּן אִם יַסְכִּימוּ לָזֶה גַּם נִכְבַּדֵּי קְהִלַּת מוֹנְטְפְלֵיר, הָרְשׁוּת בְּיָדָם לְהַכְרִיז אֶת הַחֵרֶם.

100. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר אוֹהֲבֵי הַחָכְמָה, מִמִּשְׁפַּחַת הַתִּבוֹנִים הַמְהֻלָּלָה וּבַעֲלֵי בְרִיתָם, וַיָּקוּמוּ גַּם הֵם בְּקִנְאָה עַזָּה לְהָנִיא אֶת קַנָּאֵי הַדָּת מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וַיְמַהֲרוּ וַיִּכְתְּבוּ מִכְתַּב תּוֹכֵחָה אֶל הָרַשְׁבָּ“א, כִּי עָשָׂה לֹא כְדִין בְּתִתּוֹ אֵמוּן לַאֲנָשִׁים מְחַרְחֲרֵי רִיב, בְּטֶרֶם חָקַר וְדָרַשׁ אֶת הַדָּבָר כָּרָאוּי, וּכִי הַקַּנָּאִים הָהֵם הֵעִידוּ עֵדוּת שֶׁקֶר בַּאֲחִיהֶם לֵאמֹר, כִּי כָל אוֹהֲבֵי הַחָכְמָה סָרִים מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה. וְאִם נִמְצְאוּ אֲחָדִים אֲשֶׁר בָּאֱמֶת חָדְלוּ מִקַּיֵּם אֶת הַמִּצְוֹת, אֵינָם אֶלָּא יְחִידִים, וְאִי אֶפְשָׁר לָדוּן מֵהֶם עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ; וְלָמָּה יְבַקֵּשׁ לְהַכְחִיד מִיִּשְׂרָאֵל אֶת הַחָכְמָה, אֲשֶׁר בָּהּ עָסְקוּ גַּם חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד? וְאִם בִּימֵי הַנֹּעַר לֹא יִקְנֶה אָדָם חָכְמָה אֵיךְ יָבוֹא לְלָמְדָהּ בְּזִקְנָתוֹ? אָז הֵחֵל הָרַשְׁבָּ”א לִפְסֹחַ עַל שְׁתֵּי הַסְעִפִּים וַיֹּאמֶר כִּי לֹא יוּכַל לְהַכְרִיז חֵרֶם בְּטֶרֶם יַסְכִּימוּ עִמּוֹ, לְפָחוֹת, חֲשׁוּבֵי עֶשְׂרִים קְהִלּוֹת.

101. בָּעֵת הַהִיא נִמְלָט מֵאַשְׁכְּנַז לִסְפָרַד אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים, רַבִּי אֲשֶׁר בֶּן יְחִיאֵל. הָרֹא"שׁ – מִפְּנֵי הָרְדִיפוֹת הָעֲצֻמוֹת אֲשֶׁר קָרוּ שָׁם, כַּאֲשֶׁר נְּסַפֵּר הָלְאָה. הֶחָכָם הַתַּלְמוּדִי הַזֶּה כְּכָל חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז לֹא יָדַע מְאוּמָה, מִלְּבַד הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית. הוּא חִבֵּר קִצּוּר הַתַּלְמוּד, לְהוֹצִיא מִשָּׁם רַק הַנָּחוּץ לְמַעֲשֶׂה, אַךְ קִצּוּרוֹ אָרוּךְ מֵהַתַּלְמוּד כֻּלּוֹ, כִּי הֶעֱלָה בּוֹ פִּלְפּוּלֵי־בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת וְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד פִּלְפּוּלִים חֲדָשִׁים. סִפְרוֹ נִדְפַּס יַחַד עִם סִפְרֵי הַתַּלְמוּד. הֶחָכָם הַזֶּה נִתְקַבֵּל לְרַב בְּעִיר טוֹלִידָה, וּשְׁמוֹ נוֹדַע מְאֹד לִתְהִלָּה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּקְבַּע יְשִׁיבָה בְּטוֹלִידָה וְשָׁמָּה נָהֲרוּ תַּלְמִידִים רַבִּים.

102. הָרֹא"שׁ הָיָה שֹׂנֵא מְאֹד אֶת כָּל הֶחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, וּמְאֹד חָרָה לוֹ בִרְאוֹתוֹ כִּי יֵשׁ בִּסְפָרַד אֲנָשִׁים יִרְאֵי יְיָ וְאוֹהֲבֵי תּוֹרָה, אֲשֶׁר יְפַנּוּ בְּכָל זֹאת אֶת לִבָּם לְבַטָּלָה לַעֲסֹק בְּחָכְמוֹת הַחֹול. וְרַע הָיָה מאד בְּעֵינָיו אִם בָּאוּ הַחֲכָמִים לְהָבִיא רְאָיוֹת לְעִנְיְנֵי הֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים, וְכֵן הָיָה דְּבָרוֹ: “אֲפִלּוּ אַתָּה מוֹצֵא דָבָר שֶׁהוּא נֶגֶד הַטֶּבַע, אַל תְּהַרְהֵר אַחַר הַקַּבָּלָה, אֶלָּא בִּתְמִימוּת הִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ”. וְעַל כֵּן הָיוּ חַכְמֵי סְפָרַד קַלִּים בְּעֵינָיו וְלֹא סָמַךְ עַל דִּבְרֵיהֶם, גַּם אִם אָמְרוּ כִּי כֵן קִבְּלוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם.

103. אֶל הֶחָכָם הַתַּלְמוּדִי הַזֶּה פָּנָה הַקַּנַּאי אַבָּא־מָרִי, וּמוּבָן מֵאֵלָיו כִּי הָרֹא“שׁ הִסְכִּים לִדְבָרוֹ, וְעוֹד הוֹסִיף, כִּי לְדַעְתּוֹ אָסוּר לַעֲסֹק בְּחָכְמוֹת הַחֹול גַּם לְעֵת זִקְנָה, כִּי כְבָר קָבְעוּ חַכְמֵי הַתַּלְמוּד זְמַן לְלִמּוּדִי הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת: “בְּשָׁעָה, שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה”. סוֹף דָּבָר, אַבָּא־מָרִי הִצְלִיחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קִוָּה, כִּי הָרַשְׁבָּ”א וּבֵית דִּינוֹ הִכְרִיזוּ בְּשַׁבָּת־“חָזוֹן” שְׁנַת 1235 חֵרֶם חָמוּר עַל כָּל הַהוֹגֶה בְּסִפְרֵי הַחָכְמוֹת, גַּם בִּסְפָרִים כְּתוּבִים עִבְרִית – מִלְּבַד חָכְמַת הָרְפוּאָה – בְּטֶרֶם מָלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. פֶּן תִּמְשֹׁכְנָה הַחָכְמוֹת הָהֵן אֶת לֵב הַנְּעָרִים אַחֲרֵיהֶן וְתָסֵרְנָה אוֹתוֹ מֵאַחֲרֵי תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל.

104. וְאוֹהֲבַי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַחֵרֶם וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד, וַיִּקְרְאוּ עֲצָרָה וַיַּכְרִיזוּ גַּם הֵם חֵרֶם עַל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא יְלַמֵּד בְּנוֹ חָכְמוֹת הַחוֹל, אוֹ אֲשֶׁר יָעִיז לְדַבֵּר סָרָה בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַפִּלּוֹסוֹפִים. וְהַמַּחֲלֹקֶת גָּדְלָה מְאֹד בְּתוֹךְ קְהִלּוֹת רַבּוֹת, אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה מַחֲרִימִים וְאֵלֶּה אֶת אֵלֶּה מְבַזִּים וְרוֹדְפִים.

105. בֵּין מְקַנְאֵי קִנְאַת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה הָיָה הֶחָכָם יְדַעְיָה, אֲשֶׁר בִּגְלַל מְלִיצוֹתָיו הַיָּפוֹת (1210–1270 אחסה"נ.) נִקְרָא בְּשֵׁם “הַפְּנִינִי”, מֵעִיר בַּדֶּרֶשׁ. הוּא עָשָׂה לוֹ שֵׁם עוֹלָם בְּסִפְרוֹ “בְּחִינַת עוֹלָם”, אֲשֶׁר בּוֹ לָמַד לָדַעַת אֶת עֵרֶךְ הָאָדָם וְהַחָכְמָה וּמַעֲשֵׂה הַטּוֹב. הַסֵּפֶר כָּתוּב בְּרֶגֶשׁ עַז וּבִמְלִיצָה יָפָה, לְפִי טַעַם הָדּוֹר הַהוּא. מְאֹד דָּאֲבָה נַפְשׁוֹ בִרְאוֹתוֹ, כִּי הָרַשְׁבָּ“א וּבַעֲלֵי בְרִיתוֹ – אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ חֲשׁוּבִים וְנִכְבָּדִים גַּם בְּעֵינָיו – נָתְנוּ יָדָם לַאֲנָשִׁים קַנָּאִים, אֲשֶׁר דַּרְכָּם לְחַרְחֵר רִיב, לְמַעַן יְחַלֵק הָעָם לְכִתּוֹת, כִּתּוֹת, הַצּוֹרְרוֹת אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ. מְאֹד חָרָה לוֹ עַל חִלּוּל כְּבוֹד חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַגְּדוֹלִים, הָרַמְבַּ”ם וְהָרַאֲבָ“ע וְחַבְרֵיהֶם, אֲשֶׁר לְרַגְלֵי הַחֵרֶם הָיָה גַּם שְׁמָם לְדֵרָאוֹן, כִּי אֵיךְ יְכַבֵּד הָעָם אֶת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר לָמְדוּ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בְּנַעֲרוּתָם, אִם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים, כִּי דָבָר כָּזֶה לֹא יֵעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל? וְעַל כֵּן נִמְצְאוּ בֶּאֱמֶת רַבִּים, אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ שִׁקּוּצִים גַּם עַל הָרַמְבַּ”ם וְעַל סְפָרָיו; וְיוֹתֵר מִזֶּה חָרָה לוֹ עַל חִלּוּל כְּבוֹד עַמּוֹ, כִּי חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נָתְנוּ כָבוֹד לְשֵׁם הָרַמְבַּ“ם וּלְשֵׁם שְׁאָר חָכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סִפְרֵיהֶם תֻּרְגְמוּ לִלְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים, וּבְשָׁמְעָם כִּי הָעִבְרִים מְבַזִּים אֶת חַכְמֵיהֶם, הֲלֹא יִהְיוּ בְעֵינֵיהֶם כִּפְרָאִים בְּזוּיִם! דִּבְרֵי רַבִּי יְדַעְיָה עָשׂוּ רֹושֶׁם גָּדוֹל עַל הָרַשְׁבָּ”א וּבֵית דִּינוֹ, וַיְמַהֲרוּ לְהוֹדִיעַ כִּי חָלִילָה לָהֶם מֵחֲשֹׂב מַחְשְׁבוֹת פִּגּוּל עַל הָרַמְבַּ"ם וּמֵהַחֲרִים אֶת סְפָרָיו; גַּם שָׁלְחוּ מִכְתָּב אֶל אַבָּא־מָרִי וַחֲבֵרָיו, כִּי יֶחְדְּלוּ מֵרִיב, וְהִנָּם נוֹתְנִים לָהֶם רְשׁוּת לְבַטֵּל אֶת הַחֵרֶם. אַךְ שׁוֹמֵעַ לֹא הָיָה עוֹד לְכָל דוֹבֵר שָׁלוֹם, וְהַמַּחֲלֹקֶת לֹא פָּסָקָה.

106. וּבַיָּמִים הָהֵם הָיָה פִילִיפּ הַיָּפֶה מֶלֶךְ בְּצָרְפַת. הַמֶּלֶךְ הַהוּא עָשַׁק אֶת עַמּוֹ מְאֹד, עַד כִּי הָיָה לְשִׂיחָה בְּפִי בְּנֵי עַמּוֹ: “גַּם הַתַּרְנְגֹלֶת אֲשֶׁר בַּסִּיר אֵינֶנָּהּ בְּטוּחָה, כִּי לֹא תַּעֲלֶה בְּמַזְלֵג הַמֶּלֶךְ”; וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא מָצָא מִכָּל הַמִּסִּים, אֲשֶׁר שָׂם עַל בְּנֵי עַמּוֹ, דֵּי מַחְסוֹרוֹ, הִתְחַכֵּם הַמֶּלֶךְ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאֶרֶץ צָרְפַת וּלְהַחֲרִים אֶת כָּל רְכוּשָׁם לְאוֹצֵר הַמֶּלֶךְ. וּבְלֵיל הָעֲשִׂירִי בְּאָב שְׁנַת 1233, עוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם אַחֵר הַצּוֹם, וְשׁוֹטְרֵי הַמֶּמְשָׁלָה בָּאוּ כַשּׁוֹאָה עִם מַקְלוֹת וּרְצוּעוֹת וְיִסְחֲבוּ אֶת הַיְּהוּדִים אֶל בָּתֵּי הַסֹּהַר וְשָׁם הוֹדִיעוּם אֶת גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, כִּי בְּעוֹד חֹדֶשׁ יָמִים עֲלֵיהֶם לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ צָרְפַת, וּלְבִלְתִּי קַחַת עִמָּהֶם מְאוּמָה בַּגּוֹלָה מִלְּבַד שִׂמְלָתָם לְעוֹרָם וּפְרוּטוֹת אֲחָדוֹת לְמָזוֹן יוֹם אֶחָד, וְכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא אַחַר הַזְּמַן הַהוּא בְּאֶרֶץ צָרְפַת יוּמָת.

107. וְכִכְלוֹת הַזְּמַן הַהוּא יָצְאוּ הַיְּהוּדִים מֵאֶרֶץ צָרְפַת, כִּמְאַת אֶלֶף אִישׁ, וַיַּעַזְבוּ אֶת בָּתֵּי יְשִׁיבוֹתֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת וְאֶת קִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, וְכָל רְכוּשָׁם נִגְזַל מֵהֶם: עֲגָלוֹת גְּדוֹלוֹת טְעוּנוֹת רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים: זָהָב, כֶּסֶף, אֲבָנִים יְקָרוֹת, הוּבְאוּ אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ, וְכָל הַמְּטַלְטְלִים שֶׁאֵינָם חֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ מָכַר הַמֶּלֶךְ בְּזוֹל. כָּל הַחוֹבוֹת אֲשֶׁר חָבוּ הַנּוֹצְרִים לַיְּהוּדִים צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִתְבֹּעַ מֵהַלָּוִים וּלְהָבִיא הַפֵּרָעוֹן אֶל אוֹצָרוֹ, כִּי הוּא הַיּוֹרֵשׁ אֶת נַחֲלַת הַיְּהוּדִים.

רַבִּים מְאֹד מֵהַיְּהוּדִים הָאֻמְלָלִים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם, לְמַעַן יִשָּׁאֲרוּ בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם; רַבִּים מֵהַגּוֹלִים מֵתוּ בָרָעָב וּבְחֹלִי בַּדָּרֶךְ; מְתֵי מִסְפָּר עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַנִּשְׁאָרִים הִתְיַשְּׁבוּ בַּמְּדִינוֹת הַקְּרוֹבוֹת.

108. אוּלָם הַמְּרִיבָה, אֲשֶׁר הִתְלַקְּחָה בֵּין קַנָּאֵי הָאֱמוּנָה וּבֵין קַנַּאֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, לֹא פָסְקָה גַּם אַחֲרֵי הַגֵּרוּשׁ הַגָּדוֹל וְהַמַּר הַזֶּה; וּבִמְקוֹמוֹת נְדוּדֵיהֶם עוֹד הוֹסִיפוּ הַמְּרִיבִים לִרְדֹּף אִישׁ אֶת אָחִיו. כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אַבָּא־מָרִי וַחֲבֵרָיו הַמְגֹרָשִׁים מִמּוֹנְטְפְלֵיר לְהִתְיַשֵּׁב בְּפִירְפִּינְיָן, הִשְׁתַּדְּלוּ קַנָּאֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה לִפְנֵי מוֹשְׁלֵי הָאָרֶץ, כִּי לֹא יִתְּנוּ לָהֶם לְהִתְיַשֵּׁב שָׁמָּה, וְהָרֹא"שׁ הוֹסִיף בְּמִכְתָּבָיו לִחְתּות גֶּחָלִים עַל רָאשֵׁי אוֹהֲבֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה לְהַגְדִּיל הָאָסוֹן וּלְהַרְבּוֹת הַשָּׁבֶר.

109. גַּם מֵאַנְגְּלִיָּה נִשְׁמַע קוֹל שַׁוְעַת בַּת־צִיּוֹן הַשְּׁדוּדָה. מַלְכֵי הָאֶרֶץ עוֹד מִימֵי רִיכַרְדְּ הָרִאשׁוֹן¹⁹ הִתְנַהֲגוּ עִם הַיְּהוּדִים כְּמוֹ עִם עַבְדֵיהֶם מִקְנַת כַּסְפָם; הֵם נָתְנוּ לָהֶם לָשֶׁבֶת בְּאַרְצָם רַק לְמַעַן יוּכְלוּ לְעָשְׁקָם, – “יְהוּדִי, תֵּן כֶּסֶף!” – קָרְאוּ הַמְּלָכִים תָּמִיד, וְהַיְּהוּדִים נֶאֶנְסוּ לִפְעָמִים לְשַּׁלֵּם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִשְׂתַּכְּרוּ, וְעַל כֵּן אֵין לְהִתְפַּלֵּא, כִּי לִפְעָמִים בַּחֲרוּ מִקְּצַת מֵהַיְּהוּדִים בְּפַרְנָסוֹת בִּלְתִּי־כְשֵׁרוֹת, כְּמוֹ גִזיזַת מַטְבֵּעוֹת וְזִיּוּפָן. וְנוֹסָף לָזֶה עוֹד חָקְקוּ הַמְּלָכִים חֻקֵּי־אָוֶן לְהַשְׁפִּיל אֶת הַיְּהוּדִים וְלָשׂוּם מִכְשֹׁלִים עַל דַּרְכָּם לְבַל יִשְׂתַּכְּרוּ. סוֹפֵר אַנְגְּלִי אֶחָד אָמַר, כִּי הָאַנְגְּלִים עִנּוּ אֶת הַיְּהוּדִים כְּמוֹ שֶׁעִנּוּ הַמִּצְרִים אֶת אֲבוֹתֵיהֶם, וְהַהַבְדֵּל בֵּינֵיהֶם הוּא רַק בָּזֹאת, כִּי פַרְעֹה צִוָּה לְהָבִיא לְבֵנִים, וּמַלְכֵי אַנְגְּלִיָּה – זָהָב.

110. וּמִלְבַד עֹשֶׁק הַמְּלָכִים וּפְקִידֵיהֶם הִשִּׂיגוּ אֶת הַיְּהוּדִים תְּלָאוֹת עֲצוּמוֹת בְּאַנְגְּלִיָּה עַל יְדֵי נוֹסְעֵי הַצְּלָב וְעַל יְדֵי הֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ אֲשֶׁר הִתְנַפֵּל לְעִתִּים עַל מִשְׁכְּנוֹת הַיְּהוּדִים, וּבְיִחוּד אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִרְבּוּ הַנְּזִירִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים לְעוֹרֵר אֶת הַשִּׂנְאָה וּלְהַגְדִילָהּ. בִּשְׁנַת 1194 הִתְנַפְּלוּ אֶזְרָחֵי לוֹנְדוֹן עַל הַיְּהוּדִים בִּימֵי חַג הַפֶּסַח וַיַּהַרְגוּ בָהֶם כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת נֶפֶשׁ, בְּהַעֲלִילָם עֲלֵיהֶם עֲלִילַת שָׁוְא, כִּי הָרְגוּ יֶלֶד נוֹצְרִי לָקַחַת אֶת דָּמוֹ לְמַצּוֹת.

אָכֵן אֶדוּאַרְד הָרִאשׁוֹן (1202–1237 – אחסה"נ), מֶלֶךְ אַנְגְּלִיָּה, אָמַר בָּרִאשׁוֹנָה לְהִתְנַהֵג עִם הַיְּהוּדִים בַּמִּשְׁפָּט בְּלִי מַשּׁוֹא פָנִים, לֹא לְהַצְדִיקָם אִם אֵינָם צוֹדְקִים, אַךְ לֹא לְתִתָּם בְּיַד הֶהָמוֹן לְעָשְׁקָם, אַךְ אִי אֶפְשַׁר הָיָה לַעֲצֹר עוֹד בְּעַד מְשׁוּבַת הֶהָמוֹן, וְכִמְעַט לֹא עָבְרָה עוֹד עַל הַיְּהוּדִים שָׁנָה אַחַת בְּלִי אָסוֹן.

111. וְנָזִיר אֶחָד דּוֹמִינִיקַנִּי, רוֹבֶּרְט דִּי־רִידִינְגֶשׁ, הָיָה אֶחָד הַמַּטִּיפִים הַמְּצֻיָּנִים, אֲשֶׁר לָקְחוּ נְפָשׁוֹת בְּדִבְרֵיהֶם, וּבְחֶפְצוֹ לִמְשֹׁךְ בְּרִשְׁתּוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן לִבּוֹ לִלְמֹד שְׂפַת עֵבֶר וְסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל. אֶפֶס, בְּשָׁקְדוֹ עַל לִמּוּדֵי הָעִבְרִים, נָטָה גַּם לִבּוֹ אַחַר תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וַיִּתְיַהֵד, וַיִּקָרֵא בְּשֵׁם “חַגַּי”. עַל הַדָּבָר הַזֶּה חָרָה מְאֹד אַף הַדּוֹמִינִיקַנִּים בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל פִּי עֲצָתָם גֵּרְשָׁה לֶאוֹנוֹרָה, אֵם הַמֶּלֶךְ, אֶת הַיְּהוּדִים מִקֶּמְּבְּרִידְשׁ עִיר אֲחֻזָּתָהּ.

112. בִּשְׁנַת 1230 נָתַן אֶדוּאַרְד צָו לֶאְסֹר אֶת כָּל הַיְּהוּדִים – סִבַּת הַדָּבָר לֹא נוֹדְעָה עַד הַיּוֹם – אוֹתָם וְאֶת נְשֵׁיהֶם וְאֶת טַפָּם, וְלֹא נְתָנָם לָצֵאת לַחָפְשִׁי עַד אֲשֶׁר קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לָתֵת כֹּפֶר סְכוּם רַב מְאֹד. וְכֵן הָלְכוּ הַיְּהוּדִים בְּאַנְגְלִיָה עַל יְדֵי הַנְּגִישׂוֹת הָעֲצוּמוֹת הָלֹךְ וָדָל, עַד אֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָה יָדָם לְשַׁלֵּם אֶת הַמִּסִּים; וְאָז נָתַן אֶדוּאַרְד צַו לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מֵאֶרֶץ אַנְגְּלִיָּה עַד הָרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ אָקְטָבֶּר שְׁנַת 1230. אוּלָם הַיְּהוּדִים לֹא חִכּוּ עַד בֹּא יוֹם הַפְּקֻדָּה, וַיְמַהֲרוּ לָצֵאת מֵהָאֶרֶץ אֲשֶׁר נֶחְשְׁבָה בְעֵינֵיהֶם כַּתֹפֶת.

כְּשִׁבְעָה עָשָׂר אֶלֶף נֶפֶשׁ יָצְאוּ מֵאַנְגְלִיָה בַּגּוֹלָה, וַיִּתְיַשְּׁבוּ מִקְצָתָם בִּסְפָרַד הַצְּפוֹנִית וּמִקְצָתָם בְּאַשְׁכְּנָז.

שאלות לתלמידים    🔗

1–12. מה היה מצב המוסרי של עמי אירופה, מלבד ספרד, בראשית התנצרותם? – מה היה מצב בני ישראל בתוך העמים ההם ויחס העמים ומלכיהם אל בני ישראל?– איך סדרו אז בני ישראל את עניני קהלותיהם ואיך היה יחסם אל הרשות? – מה היתה השפעת העמים על בני ישראל ולהפך?– באיזה שנה ועל מי עלו עמי הנוצרים למלחמה?– איך נקראו הנוסעים למלחמה הזאת?– איך התיחסו הלוחמים אל היהודים?– מה סבלו היהודים מידי נוסעי הצלב?– מה היתה אחרית קהלת ורמיזא?– מי נקם נקמת יהודי ורמיזא מידי הבישוף?– מה היתה השקפת טובי הנוצרים על אבדן היהודים?–מה היה מצב התורה בימים ההם?– מי מזרע רש"י הצטינו בתורתם?– איך נקראו חדושי התורה של חכמי הדורות ההם?– מה המקרה הרע שקרה את רבנו תם בימי מסע הצלב השני?–

13–24.מה היה יחס לודויג השביעי מלך צרפת אל היהודים?– מה העלילה שהעלילו היהודים ובאיזו שנה?– באיזו עיר קרתה עלילת הדם הראשונה. ומה היתה אחריתה?– מי הציק אז ליהודים לשלם לו כסף פדיון שבוים?– מה הסבה שבגללה הרגלו היהודים לקחת רבית מאת הנוצרים?– מה התוצאות הרעות שהגיעו ליהודים מלקיחת הרבית?– מה הגזרה שגזר פיליפ־אוגוסט מצרפת על היהודים אחרי תתם פדיון נפשם?– מתי היתה גלות צרפת הראשונה?– מי אסף חדושי בעלי התוספות לקובץ אחד?– מה ההגדה המקובלת בעם על דבר קבוץ התוספות?– מדוע נהרגו יהודי בראָי?– מתי ומדוע השיב פיליפ־אוגוסט את היהודים לארצו?– מי חבר את ספר “החסידים”, ומה תכונת הספר?– מה היה מצב היהודים באנגליה בימי המלך ריכרד לב־האריה?– מה היתה אחרית קהלת יורק?– מה עשו חכמי ישראל בימי הצרות ההם?–

25–32. מה היה מצב היהודים המדיני והמוסרי בצרפת הדרומית?– מה היה יחס חכמי התלמוד וחכמי הפלוסופיה בצרפת הדרומית אלה לאלה?– באיזו עיר ישבה משפחת חכמים מתרגמים ומה שם המשפחה?– מה שמות הספרים שתרגמו בני אבן־תבון?– מה שם משפחת החכמים שהיתה בעיר נרבונה?– מה שמות ספרי בני קמחי?– מי היה מהנכבדים שבחכמי התלמוד בימים ההם?– מה תכונת ספר ,המאור'? – נגד מי כתב הראב"ד את השגותיו?– במה הצטיין רבנו זחריה הלוי עוד?– במה הצטינו בני ישראל בימים ההם בצרפת הדרומית?– מה היה מצב היהודים המדיני והמוסרי באיטליא?– מה היה יחס האפיפיורים אל היהודים?– מה היה מצב היהודים המדיני בארץ יון?– מה היה מצב היהודים בביהם?– מתי גרשו היהודים מביהם, אנא הלכו ואיפה יסדו קהלה גדולה?–

33–42. מה היה מצב היהודים המדיני בבבל בימים הרעים ההם?– מה היה מצב בני ישראל שישבו בין העמים הפראים מצפון לעיר מסול?– את מי הרים הכליף להיות לנשיא הגולה?– מה ספר רבי בנימין בעל המסעות על אדות רבי שלמה נשיא הגולה?– מי היה לגאון בבגדד בשוב הגאונות לכבודה הראשון?– מדוע התעוררה התשוקה להגאולה בלב יהודי בבל?– מי התאמר למשיח?– מה תספר האגדה על דבר דוד אל־ראי?– מה המעשה שעשו יהודי בבל בקלות דעתם?– מי הרג את דוד אל־ראי?– מה תספר ההגדה על דבר קברו של דניאל איש חמודות?– את מה העריצו והקדישו יהודי בבל באמונתם הטפלה?– מה תספר ההגדה על דבר קברם של יחזקאל הנביא ועזרא הסופר?– מה היה מצב ידיעת התורה אצל יהודי ארצות הקדם?–

43–51. אל מה שאפה רומא הקטולית?– על ידי מה נשתרשה אמונת הקטולים בלב ההמון?– בימי מי מהאפיפיורים עלתה ממשלת רומא הקטולית למדרגה היותר גבוהה?– מה עשה אינצנטי השלישי לטובת היהודים בראשונה?– מה הרעה שעשה הוא להם באחרונה?– מה היה מצב הקטולות בצרפת הדרומית?– מי החריב את ארץ פרובנסיה?– מה הגיע ליהודי טולוזה?– איזה בית משפט המציא איגוצנטי ומתי?– מה היה משפט האנקויזיציה?– מה הגזרות שגזר סוד הכהנים הקטולים על היהודים?– מה היה “אות הקלון” שנאלצו היהודים לשאת על בגדיהם?– מי ממלכי צרפת נתן תקף ועז לגזרות האלה?– מה היה יחס המלך יואן בלי ארץ אל היהודים באנגליה?– איך התנהג הינריך בנו עם יהודי אנגליה?–

52–72. במה מצאו יהודי אירופה תנחמות בעת צרותיהם?– מדוע זנחו את הפלוסופיה והחכמה?– ההסכימו למו יהודי ספרד בדבר הפלוסופיה?– איזה רוח נח אז על חסידי ישראל?– איזו ספרי פלוסופיה היו אז במעלה הראשונה?– מה עשו הקנאים לספרי הרמב“ם?– מי קם לריב על הרמב”ם עוד בימי חיי האחרון?– מי ענה קשות לרבי מאיר אבולפיה?– מי ערער נגד ספרי הרמב“ם אחרי מות האחרון?– במה הצטין רבי אברהם בן הרמב”ם?– מי התעורר נגד רבי דניאל מבבל ומי נדהו?– מי החרים עוד פעם את ספרי הרמב“ם בגבור הקנאות באירופה?– איזו רבנים נלוו אל רבי שלמה מן “ההר ותלמידיו ואיזה יצאו נגדו להחרימו?– מי נסע למסעיו להגן על כבוד הרמב”ם וספריו?– אל מי כתב הרד”ק את מכתב תוכחתו?– מה ענהו רבי יהודה אלפכר?– מה היתה תכונת הרמב“ן?– איך התיחס הרמב”ן אל החקירה החפשית ואל הקבלה?– איך נטעה הקבלה על אדמת חכמת היהדות?– מי הועיל להפצת הקבלה בקרב ישראל?– מה הסבה שהשניאה את הפלוסופית בעיני הרמב“ן?– מה היה יחס הרמב”ן אל רבים מספרי הרמב“ם?– מה עשו רבי שלמה מן ההר ורבי יונה גירונדי למען בעד אחרי ספרי הרמב”ם?– מה היה יחס לודויג התשיעי מלך צרפת אל היהודים?– מה היה יחס האפיפיור גריגור התשיעי אל היהודים?– מי הלשין אז על התלמוד באזני האפיפיור?– מי התוכח עם המומר דנין בדבר התלמוד?– איך שפטו הכהנים הקטולים את התלמוד?– מתי היתה שרפת התלמוד?– איך מתחלת הקינה שחברו אז על המקרה המעציב הזה. – מה עשה רבי יונה גירונדי אחרי שרפת התלמוד?–

73–86. מה השנוים המדינים שנהיו בספרד?– באיזו תחבלה אמר יעקב מלך ארגוניה לצודד נפשות היהודים והערבים להכניסם בברית הקטולות?– עם מי התוכח הרמב“ן?– איך התנהג הרמב”ן בוכוחו עם פבלוֹ?– מי נצח את מי?– מה הספר שכתב הרמב“ן לרגלי וכוחיו?– מה הרעה שעשה פבלו ליהודים ולהרמב”ן?– אנה הלך הרמב“ן לעת זקנתו?– מה אמר הרמב”ן לעשות לטובת ישוב ארץ ישראל?– מה שם המשורר שחי בסוף המאה המ“ב?– מה שם ספרו של אלחריזי הנודע?– איזו תוצאות היו לחכמת בני ישראל ולבת שירתם מרדיפות היהודים?– במה עסקו אז דרשני ישראל? – מי היה הראשון בדרשני הדרות ההם? – מה היא תכונת ספר הסמ”ג?– במה עסקו אז הרבנים לומדי התלמוד?–

87–98. איך התיחסו קנאי האמונה אל קנאי הפלוסופיה אחרי שרפת התלמוד?– מה היה אז מצב היהודים באשכנז?– במה עסקו יהודי אשכנז למען התפרנס?– מי נצל את היהודים באשכנז?– במה התנחמו יהודי אשכנז הנרדפים?– מה היה יחס המלך פרידריך ההנשטופן אל היהודים באשכנז?– מה היתה אחרית עלילת הדם שהעלילו על ישראל בעיר פולדה?– מה היא העלילה השנית שהעלילו עוד על יהודי אשכנז?– אל מי פנו היהודים בבקשה להגן עליהם?– מה היה יחס רבי משה תקו מרגנשבורג אל הפלוסופיה והקבלה?– מי מרבני אשכנז התאמץ אז להחרים את ספרי הפלוסופיה?– איך בארו מתפלספי אטליא וצרפת הדרומית את ספרי התורה ומצותיה?– מה היתה תכונת רבי לוי בן חיים?– מי אספהו אל ביתו ויקרבהו ויתמך בו?– מה היתה תכונת רבי שלמה בן אדרת?– מה שם ספרו הנכבד בספרות ישראל?– איך התיחס רבי שלמה בן אדרת אל החקירה?– מי פנה אל הרשב“א בדבר ספר החקירה?– מה דרש הרשב”א מאת דון שמואל הסלמי?–

99–112. מה דרש אבא מרי מאת הרשב“א?– מה החרם שאמר הרשב”א להחרים? – מי הגין על החכמה בישראל, ומה עשה הרשב“א?– אל מי פנה אבא מרי בדבר החרם?– מה היתה תכונת הרא”ש?– מה היתה אחרית השתדלות אבא מרי?– מי היה אז מראשי מקנאי קנאת הפלוסופיה?– מה שם הספר שכתב רבי ידעיה הפגיני?– מה ענו השב"א ובית דינו בשמעם תוכחת רבי ידעיה?– מי גרש את היהודים מצרפת?– מה היתה סבת גרוש יהודי צרפת?– מה היה אז מצב היהודים באנגליה?– במה התפרנסו היהודים שם בדחקם?– מי ממלכי אנגליה אמר להגן על היהודים במשפט אמת?– מי מהנזירים הדומיניקנים התיהד ומה היה שמו העברי?– מה היו תוצאות התיהדותו ליהודים?– מה הצו שנתן אֶדוארד מלך אנגליה בדבר היהודים?– מתי יצאו היהודים מארץ אנגליה?–