א. הַיְהוּדִים בְּאַשְׁכְּנָז    🔗

1. עַד תְּחִלַּת הַמֵּאָה הָרִאשׁוֹנָה לָאֶלֶף הַשֵּׁנִי יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים כִּמְעַט בְּשַׁלְוָה בְּאַרְצוֹת אַשְׁכְּנָז. רַק לִפְעָמִים בַּמִּקְרֶה הִתְנַפֵּל הֶהָמוֹן עֲלֵיהֶם, וַיָּבֹזוּ אֶת רְכוּשָׁם אוֹ הָרְגוּ אֲחָדִים מֵהֶם. הֵם שָׁכְנוּ עַל שְׂפַת הָרֵינוּס וְהַדּוּנָי, וּזְכוּת נִתְּנָה לָהֶם לִקְנוֹת בָּתִּים וְקַרְקָעוֹת וְלִסְחֹר כְּאַוַּת נַפְשָׁם, גַּם הִרְשׁוּ לָהֶם לְהָקִים עֲלֵיהֶם רָאשִׁים וְשׁוֹפְטִים מִקֶּרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמָּם. בַּיָּמִים הָהֵם עוֹד לֹא גָבְרָה קִנְאַת הַדַּת, וְקִסְרֵי אַשְׁכְּנַז רָאוּ, כִּי הַיְּהוּדִים מְבִיאִים בְּרָכָה לְאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, כִּי רַק הֵם לְבַדָּם יָדְעוּ אָז אֶת דַּרְכֵי הַמִּסְחָר. וְעַל כֵּן דָּאֲגוּ הַקֵּיסָרִים לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים, וּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּאַשְׁכְּנַז רַבּוּ וַיִּגְדְּלוּ, וְעִמָּהֶן גַּם יְשִׁיבוֹת הַחֲכָמִים, עַד כִּי אָמְרוּ: “מְצָּרְפַת תֵּצֵא תּוֹרָה וּדְבַר יְיָ מֵאַשְׁכְּנָז”.

2. אוּלָם מֵימֵי מַסְעֵי הַצְּלָב הֵחֵלּוּ הָרְדִיפוֹת וְהַהֲרֵגוֹת בְּאַשְׁכְּנַז לְהַתְמִיד. עוֹד לֹא שָׁקְטָה הָאֶרֶץ מֵהַפְּרָעוֹת שֶׁשָּׂמוּ בָּהּ נוֹסְעִי הַצְּלָב, וְדוֹבְרֵי שֶׁקֶר הֵחֵלּוּ לְהַעֲלִיל עַל הַיְּהוּדִים עֲלִילוֹת שֶׁקֶר לְשׂוּמָם לְאוֹכְלֵי אָדָם וְלִמְחַלְלֵי קָדְשֵׁי הַנּוֹצְרִים. אָמְנָם הַקֵּיסָרִים לָקְחוּ אֶת הַיְּהוּדִים תַּחַת חָסוּתָם וַיּוֹדִיעוּ כִּי הַיְּהוּדִים הֵם עַבְדֵי הַקֵּיסָר, וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם לֹא יִנָּקֶה, וּבְעַד הַטּוֹבָה הַזֹּאת לָקְחוּ מֵהַיְּהוּדִים מַסִּים מְיֻחָדִים; אֲבָל בֶּאֱמֶת הָיְתָה חָסוּתָם רַק דְּבַר־שְׂפָתָיִם, וְלִפְעָמִים הֵסַבּוּ הַקֵּיסָרִים בְּעַצְמָם כִּי יִשְׁלַח הֶהָמוֹן יָד בַּיְּהוּדִים, בְּגָזְרָם גְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁפִּילָם וְלִבְזוֹתָם בְּעֵינֵי שְׁכֵנֵיהֶם.

3. כְּבָר סִפַּרְנוּ לְמַעֲלָה אֶת כָּל הָרָעָה שֶׁעָשָׂה פְרִידְרִיךְ הַשֵּׁנִי לַעֲבָדָיו הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַשְׁכְּנָז. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה בַּעַל דֵּעוֹת חָפְשִׁיּוֹת, וּבְכָל זֹאת בָּזָה אֶת הַיְּהוּדִים וְגָזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, כְּאַחַד הַמְּלָכִים הַקַּנָּאִים. אֲחָדִים מֵעֲשִׁירֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם מַהְלְכִים בְּחַצְרוֹת הַמֶּלֶךְ אוֹ גְדוֹלֵי הַשָּרִים, חִבְּלוּ תַחְבֻּלוֹת לְבִלְתִּי שַׁלֵּם אֶת הַמִּסִּים, וַיְהִי סְכוּם הַמַס מוּטָל רַק עַל יֶתֶר בְּנֵי הָעָם, וַיְהִי כִּי זָעֲקוּ הָעֲנִיִּים עַל הֶעָוֶל הַזֶּה, וַיֵּאָסְפוּ הָרַבָּנִים לַאֲסֵפָה וַיָּשִׂימוּ לְחוֹבָה עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לָשֵׂאת יַחַד בְּעֹל הַצִּבּוּר וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁתַּמֵּט מִזֶּה יָחֳרַם מִקְּהַל יִשְׂרָאֵל. אֶפֶס לְהָרַבָּנִים לְבַדָּם לֹא נִתְּנָה הָרְשׁוּת לְהַטִּיל חֵרֶם, כִּי אִם בְּהַסְכָּמַת הַקָּהָל. וְעוֹד תַּקָּנוֹת רַבּוֹת תִּקְנוּ בָּעֵת הַהִיא, אֲשֶׁר נוֹדְעוּ בְּשֵׁם “תַּקָּנוֹת שׁוּ”ם", עַל שֵׁם שְׁלֹשׁ הֶעָרִים: שְׁפַּיָּר, וֶרְמַיְזָה וּמַגֶּנְצָא, אֲשֶׁר רַבָּנֵיהֶן וּפַרְנְסֵיהֶן הָיוּ בָּאֲסֵפָה הַהִיא.

4. בַּדּוֹר הַהוּא כִּמְעַט לֹא עָבְרָה שָׁנָה אַחַת, אֲשֶׁר לֹא הֶעֱלִילוּ בָהּ בְּאַחַת הֶעָרִים עַל הַיְּהוּדִים אֵיזוֹ עֲלִילַת שָׁוְא, וּנְפָשׁוֹת לַעֲשָׂרוֹת, וְלִפְעָמִים גַּם לְמֵאוֹת, נֶהֶרְגוּ פֹּה וְשָׂם בְּלִי מִשְׁפָּט אוֹ בְּמִשְׁפַּט שָׁקֶר. רָאשֵׁי הָעֲלִילוֹת הָיוּ: א) כִּי הַיְּהוּדִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּדַם נוֹצְרִים לְחַג הַפֶּסַח לָלוּשׁ בּוֹ אֶת הַמַּצּוֹת אוֹ לְעָרְבוֹ בַּיַּיִן; ב) כִּי הַיְּהוּדִים מִתְעַלְּלִים בְּעֻגּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַנּוֹצְרִים (וְהָאַגָּדָה הִתְפַּשְּׁטָה, כִּי כַּאֲשֶׁר דָּקַר אֶחָד מֵהַיְּהוּדִים בָּעֻגָּה הַקְּדוֹשָׁה יָצָא מִמֶּנָּהּ דָּם, וַתְּהִי לְנֵס); ג) כִּי הַיְּהוּדִים מַבְעִירִים אֶת בָּתֵּי הַנּוֹצְרִים. אֵלֶּה הֵן הָעֲלִילוֹת הָרָאשִׁיּוֹת אֲשֶׁר נִשְׁנוּ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר בְּכָל יְמֵי הַבֵּינַיִם, וְעִקְבוֹתֵיהֶן עוֹדָן נִרְאוֹת פֹּה וְשָׂם גַּם הַיּוֹם.

5. בָּאַחֲרִית הַמֵּאָה הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה (1171 אחב"ש) עָלוּ הַמּוֹנְגוֹלִים כַּשּׁוֹאָה עַל אֵירוֹפָּה, וְצוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל הוֹצִיאוּ אֶת דִּבָּתָם רָעָה, כִּי הַיְּהוּדִים קָרְאוּ לְהַמּוֹנְגוֹלִים לָקַחַת נָקָם מֵהַנּוֹצְרִים. וְעַד מְהֵרָה קָם הָאֲסַפְסֻף וַיַּהַרְגוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים.

בִּרְאוֹת הַיְּהוּדִים, כִּי לַמְרוֹת חָסוּת הַקֵּיסָרִים פַּחַד הַמָּוֶת תָּמִיד נֶגֶד פְּנֵיהֶם, וַיַּעַזְבוּ רַבִּים אֶת בָּתֵּיהֶם וְקַרְקְעוֹתֵיהֶם וַיִּגְלוּ לַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת אוֹ עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. גַּם רֹאשׁ רַבָּנֵי אַשְׁכְּנַז רַבִּי מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבּוּרְג (1160–1223 אחב"ש) אָמַר לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָרַב הַזֶּה הָיָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי אַשְׁכְּנַז, צַדִּיק וְחָסִיד, מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת עַד אֵין חֵקֶר. הוּא, לְמָשָׁל, הֶחֱמִיר עַל עַצְמוֹ לִבְלִי תֵּת לַנָּכְרִי לִהָחֵם אֶת הַתַּנּוּר בְּבֵיתוֹ בִּימֵי הַשַּׁבָּת גַּם בָּעֵת אֲשֶׁר הָיָה הַקֹּר גְּדוֹל, אַף כִּי כָל הָרַבָּנִים הִתִּירוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת עַל יְדֵי נָכְרִי. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְרוּדָלְף קֵיסַר אַשְׁכְּנַז כִּי הַיְּהוּדִים עוֹזְבִים אֶת אַרְצוֹ וַיִּחַר לוֹ מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה תִּמְעֵטְנָה הַכְנָסוֹתָיו. וַיְצַו וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת רַבִּי מֵאִיר בִּהְיוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ, וַיְשִׂימוּהוּ בְּבֵית הַכֶּלֶא, אָז בִּקְּשׁוּ (1216 אחב"ש) הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאַשְׁכְּנַז לְהָבִיא אֶל אוֹצַר הַמְּלוּכָה כֶּסֶף רָב פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ רַבָּם, אַךְ רַבִּי מֵאִיר חָשַׂךְ אוֹתָם מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי יָרֵא פֶּן יַרְגִּילוּ בָזֶה אֶת הַמּוֹשְׁלִים הֶעָרִיצִים לֶאְסֹר בְּבֵית הַכֶּלֶא אֶת הָרַבָּנִים וַחֲשׁוּבֵי הָעָם, לְמַעַן יִקְחוּ אַחֲרֵי־כֵן מֵהַיְּהוּדִים בַּעֲדָם כֶּסֶף פִּדְיוֹנָם. וּלְטוֹבַת בְּנֵי עַמּוֹ בָּחַר רַבִּי מֵאִיר לָשֶׁבֶת עַד יוֹם מוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר. אָמְנָם רְשׁוּת נִתְנָה לוֹ לְקַבֵּל שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר אֶת פְּנֵי תַּלְמִידָיו וּשְׁאָר הַדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ, אַךְ אָסְרוּ עָלָיו לָצֵאת מִקִּירוֹת הַבַּיִת אָנֶה וָאָנָה. רַבִּי מֵאִיר מֵת בְּבֵית הַסֹּהַר וְהַקֵּיסַר לֹא נָתַן לְקָבְרוֹ, וַתְּהִי (1223 אחב"ש) גְוִיָתוֹ מוּטֶלֶת שָׁם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאָז קָם אֶחָד מֵחֲסִידֵי פְרַנְקְפוְּרט, רַבִּי זִיסְקִינְד וִימְפֶּן, וַיִּקֵן מִידֵי הַמֹּושְׁלִים בַּכֶּסֶף אֶת גְּוִיַּת הָרַב וַיִּקְבְּרָהּ בְּעִיר וָרְמַיְזָה.

6. אַחֲרֵי מוֹת הַמֶּלֶךְ רוּדָלְף מִבֵּית הַבְּסְבּוּרְג (1221 אחב"ש) הִתְלַקְּחָה מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים בְּעַד יְרֻשַּׁת הַכִּסֵּא: אֵלֶּה בָּחֲרוּ בְּאַדוֹלְף הַנַּסּוּאִי, וְאֵלֶּה בְּאַלְבְּרֶכְט הָאוֹסְטְרִי, וְעַל כֵּן הָיְתָה הָאֶרֶץ מְלֵאָה שַׁעֲרוּרִיּוֹת וּמְהוּמוֹת, וּמִשְׁפַּט וּצְדָקָה חָדֵלוּ. וּבַיָּמִים הָהֵם יָצָא הַקּוֹל כִּי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּעִיר הַקְּטַנָּה רֶיטִינְגֶן גָּנְבוּ “עֻגָּה קְדוֹשָׁה” מִבֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים וַיָּדוֹכוּ אוֹתָהּ בַּמְּדוֹכָה עַד כִּי יָצָא מִמֶּנָּה דָּם. אַחַד הָאֲצִילִים, רִינְדְפְלֵישׁ שְׁמוֹ, לָבַשׁ קִנְאָה וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו גְּדוּד פּוֹחֲזִים וַיִּשְׂרְפוּ אֶת הָעִיר רֶיטִינְגֶן בָּאֵשׁ וּמִשָּׁם נָסְעוּ, וַיַּעַבְרוּ מֵעִיר לְעִיר, וַיַּכְרִיעוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים לָטֶבַח (ז' איר 1228).

7. בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה נֶחְרְבוּ כְּמֵאָה וְאַרְבָּעִים קְהִלּוֹת וְכִמְאַת אֶלֶף נֶפֶשׁ נֶהֱרְגוּ.

אַחֲרֵי מוֹת אַדּוֹלְף נְכוֹנָה הַמַּמְלָכָה בְּיַד אַלְבְּרֶכְט וְהוּא הֵשִׁיב אֶת הַשָּׁלוֹם לְאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז וְגַם לַיְּהוּדִים הָיְתָה הָרְוָחָה, כִּי הוּא שָׂם עֹנֶשׁ כֶּסֶף עַל כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר יוֹשְׁבֶיהָ הָרְגוּ אֶת שְׁכֵנֵיהֶם הַיְּהוּדִים, יַעַן כִּי בַהֲמִיתָם אֶת הַיְּהוּדִים גָּרְמוּ נֵזֶק לְאוֹצַר הַמַּמְלָכָה. אָז שָׁבוּ הָאֲנוּסִים, אֲשֶׁר נֶאֶנְסוּ בִּימֵי הַהֲרֵגוֹת לְהָמִיר דָּתָם, לָשׁוּב לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם. אוּלָם גַּם אָז לֹא הָיוּ עוֹד הַיְּהוּדִים בְּטוּחִים מִשֹּׁד פִּתְאֹם, וַחֲרָדָה וּפַלָּצוּת הָיוּ חֶלְקָם כָּל הַיָּמִים.

8. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה רֹאשׁ הָרַבָּנִים בְּאַשְׁכְּנַז רַבִּי אָשֵׁר בֶּן רַבִּי יְחִיאֵל (הָרֹא"שׁ) תַּלְמִיד רַבִּי מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבּוּרְג. לְרַגְלֵי הַהֲרֵגוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁקָּרוּ לְאֶחָיו בְּאַשְׁכְּנַז, יָצָא מֵהָאֶרֶץ הַהִיא וְיֵלֵךְ לָגוּר אַרְצָה סְפָרָד. בִּשְׁנַת 1266 הִגִּיד קַנָּאִי אֶחָד בְּאָזְנֵי הֲמוֹן הָעָם, כִּי הָאֱלֹהִים נִגְלָה אֵלָיו וְיֹאמֶר כִּי עֵת לְהִנָּקֵם מֵהַיְּהוּדִים בְּעַד אֲבוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר עִנּוּ אֶת יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי, וְהֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ הִתְלַהֵב וְכַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִכָּרִים מְזֻיָּנֵי מַגְלוֹת, קַרְדֻּמּוֹת וְכָל כְּלֵי בַּרְזֶל נֶאֶסְפוּ יַחַד עִם הָאֲצִילִים, אֲשֶׁר שָׂמוּ רְצוּעוֹת עוֹר עַל זְרוֹעוֹתֵיהֶם (עַל כֵּן נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “אַרְמְלֶדֶר”) וַיֵּלְכוּ וַיַּהַרְגוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים בְּאֶלְזַס וְּבָנָפֹות הָרֵין וּשְׁוַבִּיָּה. וּבִשְׁנַת 1267 הֶעֱלִילוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר דֶּגֶנְדּוֹרְף עַל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכָם, כִּי גָנְבוּ אֶת הָעֻגָּה הַקְּדוֹשָׁה וַיְחַלְלוּהָ כִּי דְקָרוּהָ בַּמַּרְצֵעַ עַד כִּי זָב מִמֶּנָה דָּם. וַיָּקוּמוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר וַיַּהַרְגוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים עִמָּהֶם; וּלְזֵכֶר הָעֲלִילָה הַנִּתְעָבָה הַזֹּאת בָּנוּ הַנּוֹצָרִים בֵּית תְּפִלָּה, וְשָׁם שָׂמוּ בִּכְלִי זְכוּכִית אֶת הָעֻגָּה הַמְחֻלָּלָה – לְפִי דִּבְרֵיהֶם – וְאֶת הַמַּרְצֵעַ, לַמַּעַן יִרְאוּ כָּל בָּאֵי הַבַּיִת, אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה לָעֻגָּה הַקְּדוֹשָׁה. אָמְנָם הָיָה כֹּהֵן נוֹצְרִי אֶחָד, אֲשֶׁר הִתְוַדָּה, כִּי הוּא שָׂם לְכַתְּחִלָּה נוֹזְלִים אֲדֻמִּים בָּעֻגָּה לְחַזֵּק בָּזֶה אֶת הָאֱמוּנָה בִּלְבַב הֶהָמוֹן, כִּי לְפִי תּוֹרַת הַקַּתּוֹלִים אָז הָיוּ אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל תַחְבֻּלוֹת, גַּם בְּשֶׁקֶר וְתַרְמִית, לְהַגְדִּיל אֶת כְּבוֹד הָאֱמוּנָה הַקַּתּוֹלִית.

ב. הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה.    🔗

9. כְּבָר סִפַּרְנוּ, כִּי פִילִיפּ הַיָּפֶה מֶלֶךְ צָרְפַת גֵּרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַרְצוֹ. כַּעֲבֹר תֵּשַׁע שָׁנִים (1236 אחב"ש) מֵת הַמֶּלֶךְ הַזֶּה וְעַל כִּסֵּא צָרְפַת עָלָה לוּדְוִיג הָעֲשִׂירִי (1245 אחב"ש). הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הֵבִין, כִּי הַיְּהוּדִים מְבִיאִים בְּרָכָה לְאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, וְעַל כֵּן בָּא בִּדְבָרִים עִם הַמְּגֹּרָשִׁים לַהֲשִׁיבָם אֶל אַרְצוֹ. אוּלָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֶאֱמִינוּ עוֹד לִדְבָרוֹ, וַיִּדְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ כִּי יִתֵּן לָהֶם חֻקִּים וּזְכֻיּוֹת מְיֻחָדִים לָשֶׁבֶת וְלִסֹחַר בָּאָרֶץ וְלִגְבּוֹת חוֹבוֹתֵיהֶם וּלְהָשִׁיב לָהֶם אֶת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם וַאֲחֻזַּת קִבְרֵיהֶם; וְכַאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לְבָבוֹ לְגָרְשָׁם שֵׁנִית, יִתֵּן לָהֶם מוֹעֵד שָׁנָה אַחַת לִמְכֹּר אֶת נִכְסֵיהֶם. הַמֶּלֶךְ נֵאוֹת לְכֹל אֲשֶׁר דָּרְשׁוּ הַיְּהוּדִים, אַךְ הִתְנָה עִמָּהֶם לְהִזָּהֵר לְבַל יְעוֹרְרוּ חֲמַת הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים, וְעַל כֵּן יִשְׂאוּ הַיְּהוּדִים אֶת אוֹת הַקָּלוֹן וְלֹא יִתְוַכְּחוּ עִם הַנּוֹצְרִים בְּעִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה וְלֹא יַלְווּ בְּרִבִּית. תְּנָאֵי הַבְּרִית הַזֶּה נִתְקַבְּלוּ לִזְמַן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אָז שָׁבוּ הַיְּהוּדִים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים עוֹד הַפַּעַם לְאֶרֶץ צָרְפַת. וְגַם הַמְּלָכִים אֲשֶׁר הָיוּ אַחֲרֵי לוּדְוִיג אִשְּׁרוּ אֶת זְכֻיּוֹת הַיְּהוּדִים. אַךְ גַּם הַזְּכֻיּוֹת אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי צָרְפַת לַיְּהוּדִים לֹא הוֹעִילָה לָהֶם לְהָגִין עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת הֶהָמוֹן, אֲשֶׁר כְּגֹדֶל בַּעֲרוּתוֹ, כֵּן גָּדְלָה אַכְזָרִיּוּתוֹ. וּמַה גַּם כִּי הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים לֹא חָדְלוּ מִבַּקֵּשׁ עֲלִילוֹת עַל יִשְׂרָאֵל.

10. פִילִיפּ הַחֲמִישִׁי, אֲשֶׁר מָלַךְ אַחֲרֵי לוּדְוִיג אָחִיו, אָמַר לִקְרֹא לְמַסַּע צְלָב חָדָשׁ לְהִלָּחֵם עִם תּוֹגַרְמָה וְלָקַחַת מִיָּדָהּ אֶת הָאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. אַךְ נוֹדַע הַדָּבָר לְהֶהָמוֹן, וְאֵשׁ קִנְאָתָם נִצְּתָה בָם. וְרוֹעֶה אֶחָד סִפֵּר, כִּי יוֹנָה נָחָה פַּעַם עַל רֹאשׁוֹ וּפַעַם עַל שִׁכְמוֹ וּבְשָׁלְחוֹ יָדוֹ לְקַחְתָּהּ נֶהְפְּכָה הַיּוֹנָה לְנַעֲרָה טוֹבַת מַרְאֶה וְתֹאמֶר אֵלָיו: “הִנְנִי מֵקִים אוֹתְךָ לְרוֹעֶה בְּאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְאָסַפְתָּ לְךָ מַחֲנֶה אַחִים קְדוֹשִׁים, וְיָצָאתָ לַמִּלְחָמָה נֶגֶד הַיִּשְׁמְעֵאלִים הַכּוֹפְרִים וּבְיָדֶךָ יִתֵּן הַגּוֹאֵל – הוּא יֵשׁוּעַ – אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה”. וַיַּאֲמֶן בּוֹ הֶהָמוֹן, וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף אִישׁ, וְגַם יְלָדִים נִלְווּ אֶל הַמַּחֲנֶה וַיִּסָּעוּ (1250 אחב"ש). וּבִנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בָּרִאשׁוֹנָה בַּיְּהוּדִים, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם נֶהֶרְגוּ, וַאֲחֵרִים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם. בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים נִסּוּ הַיְּהוּדִים לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּמִלְחָמָה עַזָּה עָבְרָה בֵינֵיהֶם וּבֵין הָרוֹעִים; אַךְ הָרוֹעִים, אֲשֶׁר הָיוּ רַבִּים מְאֹד, נִצְּחוּ אֶת הַיְּהוּדִים וַיַּכְרִיעוּם לָטֶבַח. וְרַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִרְבּוּ הָרוֹעִים אֶת חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחְרִיבוּ כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים קְהִלּוֹת, הִתְעוֹרְרוּ הַמּוֹשְׁלִים וְרָאשֵׁי הַכְּהֻנָּה הַקַּתּוֹלִית לַעֲצֹור בְּעַד מְשׁוּבַת הֶהָמוֹן. סוֹף דָּבָר הָיָה, כִּי מִכָּל גְּדוּד הָרוֹעִים לֹא נִשְׁאֲרוּ כִּי אִם מְתֵי מִסְפָּר, כִּי רַבִּים מֵהֶם נֶהֶרְגוּ וְרַבִּים מֵתוּ בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה.

11. אַךְ שָׁקְטָה “גְּזֵרַת הָרוֹעִים”, וְהִנֵּה גְזֵרָה חֲדָשָׁה: בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַמְּצֹורָעִים יוֹשְׁבִים מִחוּץ לָעִיר וְלֶחֶם צַר נִתַּן לָהֶם מֵאֵת יוֹשְׁבֵי הָעִיר: וַיְהִי כִּי חָדְלוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר גוֹאֶנָה לָתֵת אֹכֶל לַמְּצֹרָעִים וַיִּתְנַכְּלוּ הַמְּצֹורָעִים לִנְקֹם מִיּוֹשְׁבֵי הָעִיר וַיָּשִׂימוּ רַעַל בִּבְאֵרוֹת הַמַּיִם וַיָּמוּתוּ מִיּוֹשְׁבֵי הָעִיר רַבִּים. וַיִּוָדַע הַדָּבָר, כִּי יְדֵי הַמְּצֹורָעִים בַּמַּעַל הַזֶּה, – וַיִּתְפּשׂוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר מֵהֶם, וַיְעַנּוּם. וַיּוֹצִיאוּ הַמְּצֹורָעִים דִּבַּת הַיְּהוּדִים רָעָה, כִּי הֵם, הַיְּהוּדִים, הֵסִיתוּם לָשׂוּם רַעַל בַּבְּאֵרוֹת לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּנּוֹצְרִים. אָז תָּפְשׂוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּעָרִים שׁוֹנוֹת וַיְעַנּוּם בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים. בְּעִיר שִׁנוֹן חָפְרוּ בּוֹר גָּדוֹל וַיַּעַרְכוּ בוֹ מְדוּרַת אֵשׁ וַיַּשְׁלִיכוּ שָׁמָּה מֵאָה וְשִׁשִּׁים אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַנִּשְׂרָפִים קָרְאוּ מִתּוֹךְ הַבּוֹר קוֹל גָּדוֹל: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!”… הָאִמּוֹת הִשְׁלִיכוּ אֶת יַלְדֵיהֶן בָּרִאשׁוֹנָה אֶל הָאֵשׁ לְבַל יַטְבִּילוּם הַנּוֹצְרִים לְשֵׁם דָּתָם: כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ נִשְׂרְפוּ אָז מִיִּשְׂרָאֵל בֶּעָרִים שׁוֹנוֹת.

אַךְ כָּל הַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר נִזְכְּרוּ לְמַעְלָה כְּאַיִן הֵן מוּל הַצָּרָה הַנּוֹרָאָה אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה אֶת הַיְּהוּדִים לְרַגְלֵי הָאָסוֹן הַנּוֹרָא אֲשֶׁר בָּא אָז עַל אֵירוֹפָּה, הֲלֹא הוּא הַמַּגֵּפָה הַשְּׁחוֹרָה, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם יָמִים (1278–80 אחב"ש) הִפִּילָה חֲלָלִים לְעֶרֶךְ 25,000,000 נֶפֶשׁ. בְּכָל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר נִרְאֲתָה הַמַּחֲלָה נָפְלוּ חַלְלֵי אָדָם, כְּשִׁבֳּלִים מִיַּד הַקּוֹצֵר; אַךְ מֵהַיְּהוּדִים מֵתוּ רַק מְעַט, כִּי הָיוּ הַיְּהוּדִים נִזְהָרִים בְּמַאֲכָלָם וּמַשְׁקָם. וַיְקַנְּאוּ הַנּוֹצְרִים בָּהֶם מְאֹד וַיִּבְדוּ עֲלִילַת שָׁוְא, כִּי יְהוּדֵי סְפָרַד הָעֲשִׁירִים נוֹסְדוּ יַחַד לִנְקֹם נִקְמַת אֲחֵיהֶם הַנִּרְדָּפִים, וַיִּשְׁלְחוּ בִידֵי מַלְאָכֵיהֶם כֵּלִים מְלֵאִים רַעַל וּבִגְזֵרַת הַחֵרֶם גָּזְרוּ עַל כָּל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֵירוֹפָּה לָשׂוּם אֶת הָרַעַל בַּבְּאֵרוֹת וּבַנְּהָרוֹת וּלְפַזְּרוֹ כְּאָבָק בָּאַוִּיר; וְכִמְעַט כָּל הַנּוֹצְרִים – גַּם הֶהָמוֹן, גַּם רָאשֵׁי הָעָם – הֶאֱמִינוּ אָז לָעֲלִילָה הַזֹּאת, אַף כִּי שִׁקְּרָהּ גָּלוּי לָעַיִן, כִּי הֲיִתָּכֵן שֶׁיַּרְעִילוּ הַיְּהוּדִים אֶת הַמַּיִם, אֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם שׁוֹתִים מֵהֶם, אוֹ אֶת הָאֲוִיר, אֲשֶׁר בְּעַצְמָם יִשְׁאֲפוּ אוֹתוֹ אֶל קִרְבָּם.

12. בָּרִאשׁוֹנָה שָׁלְחוּ הַנּוֹצְרִים אֶת יָדָם בַּיְּהוּדִים בְּצָרְפַת הַדְּרוֹמִית, וּמֵהֵם לָמְדוּ יוֹשְׁבֵי סְפָרַד, וּקְהִלּוֹת שְׁלֵמוֹת נִדּוֹנוּ לִשְׂרֵפָה. כַּאֲשֶׁר עִנּוּ אֶת הַיְּהוּדִים הַנֶּחֱשָׁדִים, כִּי שָׂמוּ רַעַל בַּבְּאֵרוֹת, הֹודוּ אֲחָדִים, אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל אֶת הָעִנּוּיִם הַקָּשִׁים מִמָּוֶת, כִּי אָמְנָם הֵם הָיוּ הַמַּרְעִילִים, וְכַאֲשֶׁר דָּרְשׁוּ מֵהֶם כִּי יָעִידוּ גַּם עַל שְׁאָר אֲחֵיהֶם, כִּי הָיוּ עִמָּהֶם בְּעֵצָה, לֹא נִמְנְעוּ גַם מֵהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, וּבִלְבַד כִּי יְמַהֲרוּ לַהֲמִיתָם וְלֹא יֵעָנוּ עוֹד. גַּם מוּמָר אֶחָד בְּבַקְשׁוֹ לְהַחֲנִיף לַנּוֹצְרִים הֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בַּיְּהוּדִים, כִּי אָמְנָם מַרְעִילִים הֵם אֶת הַבְּאֵרוֹת, וְעַל פִּי עֵדוּת כְּזוֹ דָּנוּ לָמָוֶת אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינַת סַבוֹיָה. הַשּׁוֹפְטִים, אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִפִּי הַמְעֻנִים עֵדוּת שֶׁקֶר, מִהֲרוּ לְהוֹדִיעַ לֶעָרִים אֲחֵרוֹת כִּי נִגְלָה עֲוֹן הַיְּהוּדִים וּבְכָל עָרֵי אֶרֶץ שְׁוֵיץ נִשְׂרְפוּ הַיְּהוּדִים וְנֶהֶרְגוּ, אִם לֹא נֵאוֹתוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם. יְהוּדֵי עִיר בַּזֶּל הֹעֲלוּ כֻלָּם עַל אִי אֶחָד, עַל יַד הַנָּהָר רֵין (1279 אחב"ש) וַיִּשָּׂרְפוּ בְּלִי כָּל מִשְׁפָּט, וְהַנּוֹצְרִים יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא נִשְׁבְּעוּ אָז לִבְּלִי תַּת לַיְּהוּדִים לָשֶׁבֶת שָׁם בְּמֶשֶׁךְ מָאתַים שָׁנָה. כֹּה נִשְׂרְפוּ יְהוּדִים רַבִּים בְּכָל עָרֵי אַשְׁכְּנַז. בְּרַבּוֹת מֵהֶן הִצִּיתוּ הַיְּהוּדִים בְּעַצְמָם אֵשׁ בְּבָתֵּיהֶם וַיִּשָּׂרְפוּ לְבַל יִתְעַלְלוּ בָהֶם הַגּוֹיִם. בְּקוֹסְטַנְץ נֶאֱנַס יְהוּדִי אֶחָד לְהָמִיר אֶת דָּתוֹ, אַךְ אַחֲרֵי כֵן הִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂהוּ וַיַצֶּת אֵשׁ בְּבֵיתוֹ וַיִּקְרָא מִבַּעַד הַחַלּוֹן: רְאוּ, אָנֹכִי מֵת יְהוּדִי!….

אָמְנָם הָיוּ אֲחָדִים מֵהַנּוֹצְרִים אֲשֶׁר הֵבִינוּ כִּי עֲלִילַת שָׁוְא שָׂמוּ עַל הַיְּהוּדִים וַיְבַקְּשׁוּ לְהָגֵן עֲלֵיהֶם; גַּם הָאַפִּיפְיוֹר אֲשֶׁר הָיָה בַּיָּמִים הָהֵם, קְלִימֶנְטַס VI, הִזְהִיר מְאֹד אֶת בְּנֵי מַרְעִיתוֹ לְבַל יַעֲשׂוּ רָעָה לַיְּהוּדִים, כִּי חַפִּים הֵם מִפֶּשַׁע, גַּם הִכְרִיז חֵרֶם עַל כָּל רוֹצְחֵי הַיְּהוּדִים וּמַאֲשִׁימֵיהֶם, – אַךְ שׁוֹמֵעַ לֹא הָיָה לוֹ. בְּשְׁטְרַסְבּוּרְג הָיוּ בָעֵת הַהִיא רָאשֵׁי הָעִיר שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים יְשָׁרִים, אֲשֶׁר הֵגִינוּ עַל הַיְּהוּדִים וַיּוֹכִיחוּ אֶת צִדְקָתָם, אַךְ יוֹשְׁבֵי הָעִיר הֶעֱלִילוּ עֲלֵיהֶם, כִּי לָקְחוּ מֵהַיְּהוּדִים שֹׁחַד, וַיְסִירוּם מִמִּשְׂרָתָם וַיִּבְחֲרוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, אֲשֶׁר מִהֲרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת חֵפֶץ הֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ, וַיַּכְנִיסוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים – כְּאַלְפַּיִם נֶפֶשׁ – אֶל שְׂדֵה הַקְּבָרוֹת, וַיִּכְלְאוּם בְּרֶפֶת־עֵץ וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם אֶת הָרֶפֶת בָּאֵשׁ, וְיִשָּׂרְפוּ כֻלָּם.

וְנוֹסַף עַל הָאָסוֹן הַזֶּה עוֹד נִגְלְתָה בָעֵת הַהִיא בֵּין הַנּוֹצְרִים כַּת “בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה”. בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה הָהֵם אָמְרוּ, כִּי פִּתְקָא נָפְלָה מִשָּׁמַיִם, כִּי חָרָה אַף יֵשׁוּעַ בְּמַאֲמִינָיו עַל אֲשֶׁר יֹאכְלוּ בָּשָׂר בִּימֵי הַצּוֹמוֹת וְרַק תַּחֲנוּנֵי “אֵם הָאֱלֹהִים” הוֹעִילוּ לְפַיְסוֹ וּלְרַצּוֹתוֹ, כִּי יִסְלַח לְכָל שָׁבֵי פֶשַׁע, אִם יַחְבְּטוּ אֶת גֵּוָם שְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעָה יָמִים רְצוּפִים. וְכֹה הִתְהַלְּכוּ הַמְּשֻׁגָּעִים הָהֵם בָּאָרֶץ עֲרֻמִּים וַיָּדוּשׁוּ אִישׁ אֶת בְּשַׂר רֵעֵהוּ עַד שְׁפָךְ דָּם. וּבְקִנְאָתָם הָעַזָּה לְדָתָם הֵסִיתוּ אֶת הֶהָמוֹן לַהֲרֹג אֶת הַיְּהוּדִים, וְהֶהָמוֹן אֲשֶׁר חָשַׁב אֶת בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה לִקְדוֹשִׁים בֶּאֱמֶת שָׁמַע בְּקוֹלָם, וַיַּהַרְגוּ אֶת הַיְּהוּדִים לַאֲלָפִים.

13. כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ יוֹאַן הוּס וְתַלְמִידָיו לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד הָאַפִיפְיוֹר וַיְכַחֲשׁוּ בִקְדֻשָּׁתוֹ, שָׁלַח הָאַפִּיפְיוֹר נְזִירִים קַנָּאִים לְהָשִׁיב אֵלָיו אֶת לֵב הָעָם, וְהַנְּזִירִים הָהֵם זָרְעוּ זֶרַע שִׁנְאָה עַל לֵב שׁוֹמְעֵיהֶם לְכָל אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בִּקְדוּשַׁת הָאַפִיפְיוֹר, וּמַה גַּם לַיְּהוּדִים. בֵּין הַנְּזִירִים הָהֵם הִצְטַיֵּן בְּאַכְזָרִיּוּתוֹ וְקִנְאָתוֹ יוֹאַן קַפִּיסְטְרַנּוֹ (1380 אחב"ש), הַנִּקְרָא “שׁוֹט הַיְּהוּדִים”, כִּי בְּכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ הֵבִיא אִתּוֹ אָסוֹן עַל הַיְּהוּדִים וְהַרְבֵּה מֵהֶם הוּמְתוּ עַל יָדוֹ.

14. כַּאֲשֶׁר שָׁקְטָה מְעַט חֲמַת הֶהָמוֹן עַל הַיְּהוּדִים, הֵחֵלּוּ הָאֶזְרָחִים יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים לְגָרֵשׁ מִתּוֹכָם אֶת הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים עִמָּהֶם, כִּי צָרָה עֵינָם בַּיְּהוּדִים הַמִּתְחָרִים עִמָהֶם בְּמִסְחָר, אוֹ לְסָגְרָם בִּרְחוֹב מְיֻּחָד וְרַק יוֹמָם נָתְנוּ לָהֶם לָבוֹא הָעִירָה, לִקְנוֹת לָהֶם מַאֲכָל. בְּעַד הַזְּכוּת הַזֹּאת הָיוּ צְרִיכִים לְשַׁלֵּם תָּמִיד מַס מִיֻּחָד. וּלְעֵת עֶרֶב תָּקַע הַתּוֹקֵעַ מֵעַל מִגְדַּל בֵּית תְּפִלָּתָם בְּ“קֶרֶן הַיְּהוּדִים” לְהַזְהִיר אֶת הַיְּהוּדִים לָצֵאת מֵהָעִיר, וְאַחַר נִשְׁמַע קוֹל הַקּוֹרֵא: יְהוּדִי נוֹכֵל! אֶזְרָחֵי שְׁטְרַסְבּוּרְג הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים לְהַגְלוֹת אֶת הַיְּהוּדִים מֵעִירָם כְּמַעֲשֵׂי הָאֶזְרָחִים בִּשְׁטְרַסְבּוּרְג עָשׂוּ גַּם אֶזְרָחֵי פְרָג, מֵינְץ וְעוֹד עָרִים רַבּוֹת: לֹא נִשְׁאֲרוּ לַיְּהוּדִים כִּי אִם שָׁלֹשׁ קְהִלּוֹת בְּכָל מֶרְחֲבֵי אֶרֶץ אַשְׁכְּנַז: וִירְמַיְזָה, פְרַנְקְפוּרְט וְרַטִּיסְבּוֹן.

15. הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים גָּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַשְׁכְּנַז, וַיָּבוֹאוּ אַרְצָה פּוֹלִין וַיִּתְיַשְּׁבוּ בְּתוֹכָהּ. כִּי הַנְּסִיכִים הַגְּדוֹלִים שָׁם מָצְאוּ חֵפֶץ בַּיְּהוּדִים לְהָרִים אֶת קֶרֶן הַמִּסְחָר בָּאָרֶץ. וְרַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הִגִּיעוּ עַד אַרְצוֹת תּוֹגַרְמָה.

ג. הַמַּצָּב הָרוּחָנִי שֶׁל יְהוּדֵי אַשְׁכְּנָז.    🔗

16. מֵאָז גָּבְרוּ הָרְדִיפוֹת וְרַבּוּ הַגְּזֵרוֹת בְּאַשְׁכְּנַז לֹא יָכְלוּ עוֹד חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שָׁם לְהַעֲמִיק אֶת מַחֲשַׁבְתָּם בְּסוּגְיוֹת הַתַּלְמוּד הָעֲמוּקוֹת, וְעַל כֵּן נָתְנוּ לִבָּם רַק לְחַבֵּר פִּסְקֵי דִּינִים, שֶׁמִּתּוֹכָם יִלְמַד הַיְּהוּדִי לָדַעַת חוֹבָתוֹ לֵאלֹהִים, לְעַמּוֹ וּלְכָל בְּנֵי הָאָדָם; גַּם סִפְרֵי מוּסָר, שֶׁמִּתּוֹכָם יִלְמַד לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וּלְהֵיטִיב לֹא רַק אֶת מַעֲשָׂיו כִּי אִם גַּם אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו. מְשׁוֹרְרִים לֹא קָמוּ אָז מִתּוֹכָם. אֶחָד הָיָה הַיְּהוּדִי זִיסְקִינְד פוֹן טְרִימְבֶּרְג הַמְּשׁוֹרֵר בִּשְׂפַת אַשְׁכְּנַז. אַךְ תַּחְתֵּיהֶם רַבּוּ מְחַבְּרֵי פִּיּוּטִים וְקִינוֹת וּסְלִיחוֹת. וְאִם אָמְנָם כִּשְׁרוֹן לֹא הָיָה לַמְחַבְּרִים הָהֵם לְהַבִּיעַ רִגְשׁוֹתֵיהֶם כָּרָאוּי, בְּכָל זֹאת כָּל הַמִּתְבּוֹנֵן בְּפִיּוּטֵיהֶם וּסְלִיחוֹתֵיהֶם יִרְאֶה, כִּי מִתּוֹכָם נִשְׁקְפָה עֱנוּת נֶפֶשׁ נַעֲנָה, אֲשֶׁר מַכְאוֹבֶיהָ רַבִּים וַעֲצוּמִים אַךְ כֹּחַ אֵין בָּהּ גַּם לְהוֹצִיא אֶת אַנְחוֹתֶיהָ הַחוּצָה.

וְאָז רַבּוּ גַּם הַהֲבָלִים שֶׁהֶאֱמִינוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים בַּיָּמִים הָהֵם, כִּי הַפַּחַד וְהַמּוֹרָא שֶׁהָיוּ תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הֵעִירוּ אֶת דִּמְיוֹנָם לַחֲזוֹת מַחֲזוֹת שָׁוְא; וְכָל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ וְכָל מַה שֶּׁנִּדְמֶה לָהֶם – הַכֹּל נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם כִּדְבַר אֱמֶת. וַחֲסִידֵי הַדּוֹר מִהֲרוּ לְהַעֲלוֹת אוֹתָם עַל סֵפֶר וְעַל יְדֵי זֶה נִקְדְּשׁוּ בִּקְדֻשַּׁת הַדָּת. לְמָשָׁל, בְּ“סֵפֶר חֲסִידִים” כָּתוּב, כִּי הַמֵּתִים נִכְנָסִים בַּלַּיְלָה אֶל בֵּית הַתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, וְכִי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַיּוֹדְעִים לַהֲפֹךְ אֶת רֵעֵיהֶם לִזְאֵב אוֹ לְחָתוּל, וְכִי בְעֵת הַתְּקוּפָה טִפּוֹת רַעַל אוֹ דָּם נוֹפְלִים מִשָּׁמַיִם, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת הַמַּיִם; וְאֵין קֵץ לְכָל הֲמוֹן הַהֲבָלִים, שֶׁיְסוֹדָתָם בֶּאֱמוּנַת הַכְּשָׁפִים וְהַמַּזִּיקִים, אֲשֶׁר הֶרְאָה לָהֶם דִּמְיוֹנָם הַחוֹלֶה עַל כָּל צַעַד וְצַעַד. וּכְדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם בָּדְאוּ קַמֵּיעוֹת וּלְחָשִׁים, וּלְכָל זֶה נִתֵּן שֵׁם כָּבוֹד “קַבָּלָה מַעֲשִׂית”, שֶׁהָיְתָה קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה בְּעֵינֵי הָעָם. הַמּוֹרָא וְהַפַּחַד הָיוּ מְנַת חֶלְקָם תָּמִיד: מוֹרָא מִפְּנֵי הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, הַמַּעֲנִישׁ אֶת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֵר גַּם עַל חֵטְא קַל, בִּיסוּרִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעוֹד יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַבָּא, בְּגֵיהִנֹּם הַמָּלֵא מַלְאֲכֵי חַבָּלָה; מוֹרָא מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים וְהָרוּחוֹת הָרָעוֹת וְהַמְּכַשְּׁפִים, שֶׁכָּל מְגַמָּתָם רַק לְהַזִּיק לִבְנֵי־אָדָם; מוֹרָא מִפְּנֵי הַמְּלָכִים וְהַנְּסִיכִים הֶעָרִיצִים הַמּוֹצְצִים אֶת דָּמָם כַּעֲלוּקוֹת, וּפַחַד מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הַמִּתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהָרְסָם מִמַּעֲמָדָם וְלָקַחַת אֶת נַפְשָׁם.

17. גַּם פַּרְנָסַת הַיְּהוּדִים בְּאַשְׁכְּנַז הָיְתָה דַּלָּה וּבְזוּיָה מְאֹד. הָעֲשִׁירִים נָתְנוּ כַסְפָּם בַּנֶּשֶךְ, וְהָעֲנִיִּים סָחֲרוּ בִּבְגָדִים יְשָׁנִים. בַּעֲלֵי הַמְּלָאכָה מֵהַנּוֹצְרִים וְהַפּוֹעֲלִים בָּאוּ יַחַד בִּבְרִית וַיִּהְיוּ לַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת וְהַיְּהוּדִי שֶׁהָיָה מְנוּדֶה מִכָּל חֶבְרָה לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְעַסֵּק בְּאוּמָנוּת. וְכֹה יָשַׁב לוֹ הַיְּהוּדִי כָּלוּא בְּחוֹמַת הַגֶּיטוֹ, מְבֻזֶּה וּמְרֻחָק מֵהַחֶבְרָה הָאֱנוּשִׁית, אוֹת הַקָּלוֹן עַל בִּגְדוֹ וְחוֹתַם הַמּוֹרָא עַל פָּנָיו.

18. וּבְכָל זֹאת, אִם נָשִׂים לֵב לְסִדְרֵי חַיֵּי הַיְּהוּדִים בַּגֶּיטוֹ, חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה וְחַיֵּי הַקְּהִלָּה, וְהִשְׁתּוֹמַמְנוּ עַל יָפְיָם, עַל רוּחַ הַחֶסֶד וְהַחֲנִינָה, רוּחַ הַתְּמִימוּת וְהַקְדֻּשָּׁה הַחוֹפֶפֶת עֲלֵיהֶם, וְאָז נִקְרָא בְרֶגֶשׁ:

מַה טֹבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב,

מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל!

הָאָבוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ לַחֲנֹךְ אֶת בְּנֵיהֶם, כִּי יִהְיוּ יְרֵאֵי יְיָ נֶאֱמָנִים לְעַמָּם, וַיַּרְגִּילוּם מִיַּלְדוּתָם לְתוֹרָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. מֵאָז יָדַע הַנַּעַר לְדַבֵּר, לִמְּדוּהוּ לְהִתְפַּלֵּל, לִקְרֹא “שְׁמַע” וּלְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן, וְכִמְלֹאת לוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים נְשָׂאוּהוּ מְעֻטָּף בְּטַלִּית אֶל “חֶדְרוֹ”, וְיוֹם טוֹב הָיוּ עוֹשִׂים אָז לוֹ וְלַחֲבֵרָיו. וְכִמְלֹאת לוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה לְבַר־מִצְוָה, כִּי אָז הֵחֵל לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין וּמֵאָז נֶחְשָׁב כְּגָדוֹל לְצָרְפוֹ לְמִנְיָן וְּלכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה הַנַּעַר חַיִל בַּתּוֹרָה “בַּחֶדֶר”, נִכְנַס אֶל “הַיְּשִׁיבָה”; וְאִם לֹא הִשִּׂיגָה יָד אֲבוֹתָיו לְכַלְכְּלוֹ, הָיוּ בְנֵי הַקְּהִלָּה מַסְפִּיקִים לַתַּלְמִיד הֶעָנִי כָּל מַחְסוֹרָיו, וְכָל אֶחָד חָשַׁב לְחוֹב קָדוֹשׁ לְעַצְמוֹ לְפַרְנֵס, לְכָל הַפָּחוֹת, יוֹם בַּשָּׁבוּעַ אֶת אַחַד הַבַּחוּרִים הַלּוֹמְדִים. הָעֲשִׁירִים הָיוּ בּוֹחֲרִים לַחֲתָנִים לִבְנוֹתֵיהֶם מִטּוּבֵי הַתַּלְמִידִים וְהָיוּ מַחֲזִיקִים אוֹתָם עַל שֻׁלְחָנָם שָׁנִים רַבּוֹת, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם. כָּל קְהִלָּה הָיְתָה בּוֹחֶרֶת לָהּ רַב מֵהַחֲכָמִים הַמְּצֻיָּנִים, וְעַל פִּי הָרֹב הָיָה הָרַב קוֹבֵעַ לוֹ יְשִׁיבָה בְעִירוֹ, וְאִם הָיָה הָרַב יוֹדֵעַ לְהוֹרוֹת לְתַלְמִידִים וּמְצֻיֵּן בַּחֲרִיפוּת וּבְקִיאוּת, הָיָה שְׁמוֹ מִתְפַּרְסֵם מְהֵרָה וְאָז נָהֲרוּ אֶל יְשִׁיבָתוֹ תַּלְמִידִים מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ; וְזֶה הָיָה נֶחְשָׁב לְכָבוֹד גָּדוֹל לָעֵדָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּהּ. וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה הָיוּ יוֹשְׁבַי עִירוֹ מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂא הַיְּשִׁיבָה. גַּם הַבָּנוֹת הָיוּ מִתְחַנְּכוֹת בְּיִרְאַת יְיָ וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. אָמְנָם אוֹתָן לֹא לִמְּדוּ תּוֹרָה, כִּי אִם לְהִתְפַּלֵּל וּלְבָרֵךְ וְלִהְיוֹת צְנוּעוֹת בְּכָל דַּרְכֵיהֶן וְצוֹפִיּוֹת הֲלִיכוֹת בֵּיתָן, אֲבָל אַף כִּי לֹא מְלֻמָּדוֹת הָיוּ הַנָּשִׁים, בְּכָל זֹאת הָיוּ נִכְבָּדוֹת בְּעֵינֵי בַעֲלֵיהֶן, כִּי עֲלֵיהֶן הָיָה מוּטָל דְּבַר כַּלְכָּלַת הַבַּיִת וְחִנּוּךְ הַבָּנִים; וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה הַבַּעַל טָרוּד בַּעֲסָקָיו לְהָבִיא לֶחֶם בֵּיתוֹ, הִשְׁגִּיחָה הָאִשָּׁה עַל הַיְּלָדִים שֶׁיְּבַקְּרוּ אֶת בֵּית הַסֵּפֶר וְיִתְרַגְּלוּ בְּמִצְוֹת.

19. בְּעֵת שֶׁהָיָה צַר לַיְּהוּדִי תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם מָצָא נֹחַם וּמַרְגֹעַ לְנַפְשׁוֹ הַנַּהֲלָאָה בְּחֶבְרַת בְּנֵי בֵיתוֹ. הַבַּעַל הָיָה שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ, אַךְ לֹא מוֹשֵׁל עָרִיץ, כִּי אִם אוֹהֵב וָרֵעַ, כִּי אֵין עֲרֹךְ לְהָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה אֲשֶׁר אָהַב אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו; הָאַהֲבָה הַזֹּאת הִנְעִימָה לוֹ אֶת חַיָּיו הַמָּרִים וַתְּרוֹמֵם אֶת נַפְשׁוֹ, לְמֹרַת רוּחַ שׂוֹנְאָיו, אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ תָּמִיד לְהַשְׁפִּילָהּ וְלִבְזוֹתָהּ.

וּמָה יָפָה הָיְתָה שֶׁבֶת הַיְּהוּדִי בְּחֶבְרַת בְּנֵי בֵיתוֹ בִּימֵי הַשַּׁבָּתוֹת וְהַמּוֹעֲדִים! מִפַּרְנָסָתוֹ שֶׁמָּצָא בְּדֹוחֵק וּבְצַעַר בְּכָל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, קִמֵּץ לְהוֹצָאוֹת הַשַּׁבָּת וְהַמּוֹעֲדִים, לְכַבְּדָם בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת נְקִיָּה. וְכָל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ, הָיָה מַזְמִין אֶל שֻׁלְחָנוֹ אֶחָד אוֹ אֲחָדִים מֵהָעֲנִיִּים הָאוֹרְחִים אוֹ מִבְּנֵי הַיְּשִׁיבָה. וּבְתוֹךְ הַסְּעוּדָה שָׁרוּ זְמִירוֹת אוֹ גַּם הִשְׁתַּעְשְׁעוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.

20. גַּם בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה לַיְּהוּדִי בִּימֵי הַבֵּינַיִם מְקוֹם מִקְלָט לָנוּחַ וּלְהִשָּׂגֵב בּוֹ מִפְּנֵי צוֹרְרָיו. בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא הָיָה לַיְּהוּדִי לִמְקוֹם תְּפִלָּה בִּלְבָד, כִּי אִם כָּל חַיֵּי הַיְּהוּדִים הִתְרַכְּזוּ שָׁם. גַּם בַּיּוֹם גַּם בַּלַּיְלָה הָיָה בֵית הַכְּנֶסֶת מָלֵא אֲנָשִׁים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הָיוּ רַבִּים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ כָּל יְמֵיהֶם לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְרַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ עוֹסְקִים תָּמִיד בַּמִּסְחָר; אַךְ בַּשָּׁעוֹת, שֶׁהָיָה נִפְנֶה מֵעֲסָקָיו, הָיָה הַיְּהוּדִי הוֹלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְעַיֵן בְּסֵפֶר אוֹ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַמַּגִּיד הַמּוֹכִיחַ. בְּעֶצֶם הַיָּמִים הָרָעִים הָהֵם בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים הַנּוֹצְרִים לִמְּדוּ אֶת צֹאן מַרְעִיתָם לִטְבֹּחַ אֶת הַיְּהוּדִים וְלָבֹז רְכוּשָׁם, הִזְהִירוּ רַבָּנֵי יִשְׂרָאֵל מְאֹד עַל אוֹנָאַת הַנָּכְרִי וְעַל גְּזֵלָתוֹ, וְאָסְרוּ גַם לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד שֶׁנָּתַן הַנָּכְרִי לְיִשְׂרָאֵל בַּעֲבֹט, אִם לֹא לָקַח עַל זֹאת רְשׁוּת מֵהַנָּכְרִי.

ד. הַיְּהוּדִים בְּאִיטַלְיָה וּבְצָרְפַת.    🔗

21. בְּאִיטַלְיָה, לְרַגְלֵי מִסְחָרָהּ הָרַב וְעָשְׁרָהּ, גָּבְרָה רוּחַ הַחֹפֶשׁ וְלֹא נָתְנָה לְקִנְאַת הַדָּת לִשְׁלֹט בָּאָרֶץ, וְעַל כֵּן יָשְׁבוּ שָׁם הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה וְכָבוֹד וְהָיוּ עוֹסְקִים בְּאוּמְנוּת – בִּצְבִיעָה וּבַאֲרִיגַת מֶשִׁי וְאַרְגָּמָן, וְרַבִּים מֵהֶם הָיוּ סוֹחֲרִים בְּעָרֵי הַחֹף. גַּם בְּעִיר רוֹמָא יָשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בְּשַׁלְוָה, אַף כִּי הָאַפִיפְיוֹר וּבַעֲלֵי בְרִיתוֹ הָיוּ צוֹרְרִים לַיְּהוּדִים, אֲבָל אֶזְרָחֵי רוֹמָא לֹא הָיוּ בְּדֵעָה אַחַת עִם “הָאָב הַקָּדוֹשׁ”, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָצְאוּ גַּם לְהִלָּחֵם נֶגְדּוֹ, וְעַל כֵּן לֹא שָׁעוּ אֶל דְּבָרָיו בְּלַמְּדוֹ אוֹתָם לִשְׂנֹא אֶת הַיְּהוּדִים. עֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּהֵיכְלֵי חֶמֶד וַיִּתְמְכוּ בִּידֵי הַחֲכָמִים וְהַמְּשׁוֹרְרִים, כַּאֲשֶׁר נָהֲגוּ שׁוֹעֵי הָאִיטַלְקִים בַּיָּמִים הָהֵם.

22. בִּכְלָל אָנוּ רוֹאִים, כִּי בַיָּמִים הָהֵם הָיְתָה הִתְקָרְבוּת גְּדוֹלָה בֵּין הַיְּהוּדִים וּבֵין הָאִיטַלְקִים, אַךְ הַהִתְקָרְבוּת הַהִיא לֹא הֵבִיאָה בְרָכָה רַבָּה לְיִשְׂרָאֵל. רוּחַ הַחֹפֶשׁ שֶׁעָבַר אָז עַל הָאִיטַלְקִים עָבַר גַּם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַךְ הוּא לֹא הֵבִיא בְלִבָּם דַּעַת לְהַכִּיר אֶת חוֹבַת הָאָדָם וְאֶת תּוֹרַת הַמּוּסָר; וְעַל כֵּן הִרְבּוּ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל לִבְגֹד בְּעַמָּם וּמוֹלַדְתָּם וּלְהִתְנַצֵּר לְמַרְאֶה עַיִן. עַתָּה לֹא הָיוּ עוֹד בְּרוֹמָא סוֹפְרִים חֲכָמִים, מַעֲמִיקִים חֵקֶר בַּתּוֹרָה אוֹ בְּפִילוֹסוֹפִיָּא, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ שָׁם בִּימֵי קֶדֶם, כִּי אִם סוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים בִּלְבַד, אֲשֶׁר נָתְנוּ חֹפֶשׁ לְעִטָּם לִפְרֹץ גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַמּוּסָר וּלְהַטּוֹת אֶת לֵב הַקּוֹרְאִים לְקַלּוֹת רֹאשׁ.

23. בֵּין חַכְמֵי אִיטַלְיָה בַּיָּמִים הָהֵם נוֹדְעוּ קְלוֹנִימוּס־בֶּן־קְלוֹנִימוּס (1217–1267 אחב"ש) אֲשֶׁר הֶעְתִּיק סִפְרֵי חָכְמָה מַעַרְבִית לְרוֹמִית בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ רוֹבֶּרְט הַנִּיאַפּוֹלִי. הוּא חִבֵּר סֵפֶר קָטָן “אֶבֶן בֹּחַן”, אֲשֶׁר בּוֹ מְעֻרָב מוּסָר הַשְׂכֵּל עִם הֲלָצוֹת שְׁנוּנוֹת. כֵּן חִבֵּר “מַסֶּכֶת פּוּרִים” הַמְּעוֹרֶרֶת שְׂחֹק בְּלֵב כָּל קוֹרְאֶיהָ, כִּי הִיא עֲשׂוּיָה בְּסִגְנוֹן הַמִּשְׁנֶה וְהַגְּמָרָא עִם קוּשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים וּפִלְפּוּלִים, וִיסוֹדָהּ הוּא הַמַּאֲמָר הַכָּתוּב בְּתַלְמוּד: “חוֹב הוּא לִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַפּוּרִים לְשָׁכְרָה, עַד כִּי לֹא יֵדְעוּ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי”.

24. גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּכִשְׁרוֹנוֹ הַפִּיּוּטִי הָיָה עִמָּנוּאֵל הָרוֹמִי (1195–1260 אחב"ש), אַךְ שִׁירָתוֹ פָּרְצָה אֶת גְּבוּל הַמּוּסָר, עַל כֵּן לֹא מָצְאוּ הַקּוֹרְאִים הָעִבְרִים בּוֹ חֵפֶץ, וְכִשְׁרוֹנוֹ הַגָּדוֹל לֹא הֵבִיא כָל תּוֹעֶלֶת לְיִשְׂרָאֵל.

25. וּבְצָרְפַת אַחֲרֵי גְּזֵרַת הָרוֹעִים וְהַמְּצֹרָעִים, לֹא מָצְאוּ עוֹד הַיְּהוּדִים מְנוּחָה בָּאָרֶץ, כִּי כְּכַדּוּר־מִשְׂחָק הָיוּ בִּידֵי הַמּוֹשְׁלִים הֶעָרִיצִים לְגָרְשָׁם וּלַהֲשִׁיבָם חֲלִיפוֹת. הַמִּסִּים אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵיהֶם הָיוּ כְבֵדִים מִנְּשֹׂוא, וּלְעִתִּים צִוּוּ עֲלֵיהֶם לְהָבִיא סְכוּמִים גְּדוֹלִים אֶל אוֹצַר הַמְּלוּכָה, מִלְּבַד הַמִּסִּים הַתְּמִידִים. וּמִלְּבַד זֹאת, בְּנֵי הֶהָמוֹן הַצָּרְפָתִי, אֲשֶׁר דָּלְלוּ מְאֹד לְרַגְלֵי הַמִּלְחָמוֹת הָרַבּוֹת וְעֹשֶׁק פְּקִידֵי הַמְּלוּכָה, קָשְׁרוּ לְעִתִּים קֶשֶׁר וַיִּתְנַפְּלוּ עַל שְׂנוּאֵי נַפְשָׁם, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי לֹא נִקּוּ אָז גַּם אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ שְׂנוּאִים לָהֶם תָּמִיד, וּבִפְרָט אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִמְצְאוּ אָז בֵּין הַיְּהוּדִים מַלְוִים בְּרִבִּית הַמּוֹצְצִים אֶת דְּמֵי הָאֶבְיוֹנִים, וּבַעֲוֹנָם נִלְכְּדוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר סָבְלוּ הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת רְדִיפוֹת רַבּוֹת, צִוָּה הַמֶּלֶךְ קַרֶל הַשִּׁשִּׁי וַיְגָרְשׁוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִכָּל אֶרֶץ צָרְפַת הַצְּפוֹנִית וְהַדְּרוֹמִית (1324 אחב"ש) וּבְמֶשֶׁךְ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (עד 1719 אחב"ש) לֹא נִרְאוּ עִקְבוֹת הַיְּהוּדִים בְּצָרְפַת.

26. גַּם בַּיָּמִים הָרָעִים הָהֵם עוֹד הָיוּ רַבִּים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבֵי נֶגֶב צָרְפַת, לִפְנֵי הִגָּרְשָׁם, מַקְדִּישִׁים אֶת כֹּחָם לְתוֹרָה וְחָכְמָה, לַמְרוֹת הַתְּלָאוֹת הָעֲצוּמוֹת אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּ אֶת עַמָּם, לַמְרוֹת הַחֲרָמוֹת, שֶׁהֶחֱרִימוּ הַקַּנָּאִים מִיִּשְׂרָאֵל אֶת כָּל דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה; כִּי עוֹד עַזָּה הָיְתָה תְּשׁוּקָתָם לְחָכְמָה, וְהִיא שֶׁנָּתְנָה בָּהֶם כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמַּפְרִיעִים. הַגָּדוֹל בֵּין חַכְמֵי נֶגֶב צָרְפַת הָיָה אָז רַבִּי לֵוִי בֶּן־גֶרְשׁוֹם (רַלְבַּ"ג) (1218–1273 אחב"ש). הֶחָכָם הַזֶּה הוֹקִיר אֶת הַחֲקִירָה הַחָפְשִׁית מִכֹּל. סִפְרוֹ “מִלְחֲמוֹת יְיָ” עָשָׂה רֹושֶׁם גָּדוֹל עַל הַלּוֹמְדִים, וְהַקַּנָּאִים קָצְפוּ עַל מְחַבְּרוֹ מְאֹד וַיִתְּנוּהוּ לְמִין וְאֶפִּיקוֹרוֹס. אַךְ בִּרְבוֹת הָעִתִּים נִשְׁכְּחָה קִנְאַת הַמְּקַנְּאִים וְכָל אוֹהֲבֵי הַחֲקִירָה דָּרְשׁוּ גַּם בַּסֵּפֶר הַזֶּה, כְּמוֹ בְּסֵפֶר “מוֹרֶה הַנְּבוֹכִים” “וְהַכֹּזָרִי”.

הָרַלְבַּ“ג עָשָׂה פֵּרוּשׂ גַּם לְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, וּכְדֶרֶךְ כָּל פִּלּוֹסוֹפֵי יִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָהֵם הִשְׁתַּדֵּל לְהַתְאִים אֶת הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה עִם דֵּעוֹת פִּלּוֹסוֹפֵי הַיְוָנִים, אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ. גַּם בְּעֵינֵי חַכְמֵי הַנּוֹצְרִים מָצָא סֵפֶר הָרַלְבַּ”ג חֵן, וְעוֹד בְּחַיֵּי הַמְּחַבֵּר צִוָּה הָאַפִיפְיוֹר קְלִימֶנְטִי הַשִּׁשִּׁי לְתַרְגְּמֵהוּ רוֹמִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי הָיָה הָרַלְבַּ"ג רוֹפֵא הָאַפִיפְיוֹר.

אוּלָם אַךְ בְּדֵעוֹת בִּקֵּשׁ הָרַלְבַּ"ג אֶת דֶּרֶךְ הַחֲקִירָה הַחָפְשִׁית, אֲבָל בְּמַעֲשֶׂה מִצְוֹת הָיָה נִזְהָר לְקַיְמָן בְּכָל דִּקְדּוּקֵיהֶן כְּאַחַד הַיְּרֵאִים.

ה. הַיְּהוּדִים בִּסְפָרָד.    🔗

27. וּבְעֵת אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹת צָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז נִרְדְּפוּ הַיְּהוּדִים בְּלִי חָשָׂךְ, וּכְבוֹדָם הָשְּׁפַּל עַד עָפָר, עוֹד הָיָה גָּדוֹל כְּבוֹדָם בִּסְפָרַד, וּמִסְפָּרָם עָלָה קָרוֹב לִתְשַׁע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ, אֲחָדִים מִיִּשְׂרָאֵל הָיוּ לְשָׂרִים וּפְקִידִים וְרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְרַבִּים עָשׂוּ עֹשֶׁר וַיִּבְנוּ לָהֶם הֵיכְלֵי חֶמֶד. אוּלָם בְּתוֹכָם לֹא הָיוּ עוֹד שָׁרִים כְּרַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד אֲשֶׁר יָגִינוּ עַל הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, כִּי עֲשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא יָדְעוּ רַק לְחַקּוֹת אֶת מַעֲשֵׂי “הַגְּרַנְדִּים”, אֲצִילִי הָאָרֶץ וּפַטְרוֹנֶיהָ. בְּשִׁבְתָּם שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם לֹא רָאוּ אַחֲרִיתָם, כִּי עוֹד מְעַט וְיִהְיוּ גַּם הֵם שְׂנוּאִים וְנִרְדָּפִים כְּיֶתֶר אֲחֵיהֶם, וַיִּתְּנוּ לִבָּם לְפָאֵר אֶת הֵיכְלֵיהֶם וּלְהִתְהֵדֵּר בַּעֲדָיִם, לְהַגְדִּיל הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה בְּלִבּוֹת שְׁכֵנֵיהֶם הַנּוֹצְרִים. וְרוּחַ הֶעָרִיצוּת, אֲשֶׁר לָבְשָׁה אָז אֶת כָּל יוֹשְׁבַי הָאָרֶץ, לָבְשָׁה גַּם אֶת פְּטרוֹנֵי הַיְּהוּדִים לִמְשֹׁל בַּאֲחִיהֶם כְּמוֹשְׁלִים עָרִיצִים וּלְדַכֵּא אֶת הָעֲנִיִּים; וְעוֹד הִתְפָּאֲרוּ, כִּי הֵם מָגִנִּים בְּעַד עַמָּם, בְּדַבְּרָם לִפְעָמִים עַל עַמָּם דָּבָר טוֹב בְּאָזְנֵי הַשָּׂרִים אֲשֶׁר בְּחֶבְרָתָם יָבוֹאוּ. בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם הֶרְאוּ, כִּי גַּם בָּהֶם דָּבְקָה מִדַּת הָאַכְזָרִיּוֹת אֲשֶׁר לָבְשָׁה אֶת שְׁכֵנֵיהֶם הַנּוֹצְרִים.

28. מֵעֵת אֲשֶׁר נָפְלָה מֶמְשֶׁלֶת הָעַרְבִים בִּסְפָרַד יָרַד שָׁם מַצַּב הַחָכְמָה. הַנּוֹצְרִים יָרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ מִיַּד הָעְרָבִים, אַךְ לֹא אֶת חָכְמָתָם. אָמְנָם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד הָיוּ עוֹד דּוֹרְשֵׁי חָכְמָה, אֲבָל הֵם הָיוּ רַק כִּסְפִיחִים דַּלִּים לְעֻמַּת גְּדֻלַּת הָרִאשׁוֹנִים. וְכַאֲשֶׁר נִדְעַך נֵר הַחָכְמָה, הֵחֵלָּה רוּחַ קִנְאַת הַדַּת לִגְבֹּר בְּאֶרֶץ סְפָרַד. הֶהָמוֹן הַסְּפָרַדִּי רָאָה בְנִצְחוֹנוֹת עַמּוֹ נִצְחוֹן אֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים עַל אֱמוּנַת מֻחַמַּד; וּבְקִנְאָתָם לְדַת הַנּוֹצְרִים רָדְפוּ אֶת כָּל בְּנֵי הָאֱמוּנוֹת הָאֲחֵרוֹת, אֶת הַמֻּחַמַּדִים וְאֶת הַיְּהוּדִים. בָּרִאשׁוֹנָה הֵחֵלּוּ עִקְבוֹת הַשִּׂנְאָה לְהֵרָאוֹת בְאַרַגּוֹנִיָּה, כִּי חָדְלוּ שָׁם מִתֵּת לַיְהוּדִים מִשְׂרָה בַּמַּמְלָכָה וְגַם הִגְבִּילוּ בַּעֲדָם שְׁכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת, וּבְנוֹבַרָה הֵסִיתוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הֶהָמוֹן לְהִתְנַפֵּל עַל הַיְּהוּדִים וַיִּלְכְּדוּ אֶת שְׁכוּנָתָם בְּקָרְאָם: “מָוֶת אוֹ טְבִילָה!”; וְכַאֲשֶׁר לֹא אָבוּ הַיְהוּדִים לְהָמִיר אֶת דָּתָם נֶהֶרְגוּ כֻלָּם וּבָתֵּיהֶם הָיוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ.

29. מִלְּבַד הַקִּנְאָה אֲשֶׁר הֵעִירוּ עֲשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל בְּהִתְפָּאֲרוּתָם וְהִתְהַדְרוּתָם, לְנַקֵּר אֶת עֵינֵי אֲצִילֵי הַנּוֹצְרִים, עוֹד הִרְבּוּ לְהָרַע הַמּוּמָרִים, אֲשֶׁר אַחֲרֵי בָגְדָם בְּעַמָּם וְדָתָם, הִשְׁתַּדְּלוּ לְנַבֵּל וּלְשַׁקֵּץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצְאוּ. אַחַד הַמּוּמָרִים הָהֵם הָיָה אַבְנֵר (אַלְפוֹנְסוֹ) מִבּוּרְגוֹס. הוּא לָמַד בְּנַעֲרוּתוֹ מִקְרָא וְתַלְמוּד וְגַם קָנָה לוֹ יְדִיעָה בְּפִּלּוֹסוֹפִיָּה וּבָרְפוּאָה, וּבִהְיוֹתוֹ חָפְשִׂי בְדֵעוֹת וַחֲסַר רִגְשֵׁי מוּסָר הֶחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ, אַחֲרֵי מְלֹאת לוֹ שִׁשִּׁים שָׁנָה, לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַדַּת הַקַּתּוֹלִית, לְמַעַן יוּכַל לִחְיוֹת חַיֵּי־עֹנֶג, יַעַן יָדַע, כִּי הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים יְגַדְלוּ וִינַשְּאוּ בּוֹגְדִים כָּמוֹהוּ; וּכְדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַכֹּהֲנִים הַקַּתּוֹלִים כָּתַב אַבְנֵר סִפְרֵי־אָוֶן לְחָרֵף אֶת דַּת יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲלִיל עָלֶיהָ עֲלִילוֹת שֶׁקֶר. וְגַם הִלְשִׁין לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַלְפוֹנְסוֹ XI כִּי הַיְּהוּדִים בְּבִרְכַת “וְלַמַּלְשִׁינִים” מְקַלְּלִים אֶת הַנּוֹצְרִים. וְהַמֶּלֶךְ שָׁמַע לְקוֹלוֹ וַיְצַו, כִּי לֹא יוֹסִיפוּ הַיְּהוּדִים לִקְרֹוא אֶת הַבְּרָכָה הַזֹּאת (1266 אחב"ש).

30. בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הַשַּׂר הַיְּהוּדִי יוֹסֵף בִּינְבֹנֶשְתִּי, עָלָה, בִּיְמֵי אַלְפוֹנְסוֹ XI, אֶחָד מֵעֲנִיֵּי הָאֲצִילִים, גוֹנְזַלוֹ מַרְטִינֶץ, לִגְדוּלָה, וּבְעָרְמָתוֹ וַחֲרִיצוּתוֹ הִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֵלָיו אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ עַד כִּי שָׂמָהוּ לְשַׁר הַמְּלוּכָה. בְּקִנְאָתוֹ הָרַבָּה בַּעֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים בִּקֵּשׁ לְהָרַע לַיְּהוּדִים, וַיַּלְשֵׁן בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּם עַל מֵיטִיבוֹ יוֹסֵף בִּינְבֹנֶשְתִּי, וְעַל הַשַּׂר שְׁמוּאֵל אִבְּן־ווּקַר, כִּי הֵם עוֹשִׂים עֹשֶׁר, בְּגָנְבָם מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה. וְהַמֶּלֶךְ נֶעְתַּר לְמַרְטִינֶץ לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵי הַשָּׂרִים הַיְּהוּדִים בְּבֵית הַסֹּהַר. בִּינְבֹנֶשְתִּי, מֵת בְּבֵית הַסֹּהַר, וְאִבְּן־ווּקַר הוּמַת בִּידֵי מְעַנָיו.

בַּיָּמִים הָהֵם יָצְאוּ הָעַרְבִים יוֹשְׁבֵי מָרוֹקוֹ לְהִלָּחֵם בַּסְּפָרַדִּים; וּלְאַלְפוֹנְסוֹ מֶלֶךְ סְפָרַד לֹא הָיָה כֶסֶף דֵּי לְכַלְכֵּל אֶת הַמִּלְחָמָה; וַיִּיעַץ מַרְטִינֶץ, אֲשֶׁר הוּשַׂם לְרֹאשׁ צִבְאוֹת קַשְׂטִילִיָּה, לְהַחֲרִים אֶת כָּל רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים לְאוֹצַר הַמַּמְלָכָה וְאוֹתָם לְגָרֵשׁ מִן הָאָרֶץ. אַךְ כַּעֲבֹר זְמַן קָצַר מָרַד מַרְטִינֶץ בְּמַלְכּוֹ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיִּתְפְּשׂוּהוּ וַיִּשְׂרְפוּהוּ וַיִּנָּחֵם הַמֶּלֶךְ עַל הָרָעָה, אֲשֶׁר אָמַר לַעֲשׂוֹת לַיְּהוּדִים, וַיָּאֵר לָהֶם עוֹד הַפַּעַם פָּנִים. לְזֵכֶר הַמְּאֹרָע הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה בְּחֹדֶשׁ אֲדָר קָבְעוּ הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד חַג כְּעֵין חַג הַפּוּרִים, כִּי נִצֹלוּ מִיַּד מַרְטִינֶץ – הָמָן.

אַחֲרֵי מוֹת הַמֶּלֶךְ אַלְפוֹנְסוֹ הָיְתָה מְרִיבָה גְּדוֹלָה בִּסְפָרַד לְרַגְלֵי יְרֻשַּת הַכִּסֵּא בֵּין שְׁנֵי בְּנֵי אַלְפוֹנְסוֹ, פֵּידְרוֹ וְהֵינְרִיךְ. הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הִתְעָרְבוּ בָּעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה נָטוּ אַחֲרֵי פֵּידְרוֹ, אֲבָל הֵינְרִיךְ גָּבַר עַל אָחִיו וַיְמִיתֵהוּ, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו. אָמְנָם בַּעֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אָמַר כִּי אֵין בְּלִבּוֹ שִׂנְאָה לַיְּהוּדִים, וְאַדְרַבָּה הוּא מוֹקִיר אוֹתָם עַל כִּי הֶרְאוּ אֱמוּנָתָם לַמֶּלֶךְ פִּידְרוֹ. בְּכָל זֹאת לֹא נִמְנַע מִצַּוּוֹת כִּי יִשְׂאוּ הַיְּהוּדִים אֶת אוֹת הַקָּלוֹן עַל בִּגְדֵיהֶם וְלֹא יִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹת הַנּוֹצְרִים; וְאִם גַּם נָשָׂא יְהוּדִים אֲחָדִים לְמַעֲלוֹת רָאשִׁי גּוֹבֵי הַמַּס וְכַדּוֹמֶה; אֲבָל הַחֶסֶד הַזֶּה הֵבִיא רַק רָעָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי הַמְּאֻשָּׁרִים הָהֵם לֹא הָיוּ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר טוֹבַת עַמָּם יִדְרְשׁוּ כְּרַבִּי שְׁמוּאֵל הַנָּגִיד, כִּי אִם מִפְּחוּתֵי הָעָם רוֹדְפֵי עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וּבְגַאֲוָתָם וְהִתְפָּאֲרוּתָם בְּעָשְׁרָם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ מֵחֵיל זָרִים, הִרְבּוּ קִנְאַת אֲצִילֵי סְפָרָד. וּמִלְּבַד זֶה הָיוּ הַיְּהוּדִים הַקְּרוֹבִים לַמַלְכוּת, מְקַנְאִים גַּם אִישׁ בְּאָחִיו וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהַשְׂנִיא אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. אֲשֶׁר גּוֹבֵי הַמַּס, יוֹסֵף פִּיכוֹן, הִלְשִׁין בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ עַל יְהוּדִים אֲחָדִים אֲשֶׁר הָיוּ גַּם כֵּן קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת. וַיִּתְאוֹנְנוּ הַמֻּלְשָׁנִים לִפְנֵי הָרַבָּנִים, וַיָּדִינוּ הָרַבָּנִים אֶת יוֹסֵף שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וַיּוֹצִיאוּ עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת. וּבָעֵת הַהִיא מֵת הַמֶּלֶךְ הֵינְרִיךְ, אֲשֶׁר הָיָה מָעֹוז לְיוֹסֵף פִּיכוֹן, וְיִמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹאַן X, וַיְמַהֲרוּ שׂוֹנְאֵי יוֹסֵף וַיָּבִיאוּ אֶת פְּסַק הָרַבָּנִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיְבַקְּשׁוּהוּ כִּי יְאַשֵּׁר בַּחֲתִימָתוֹ אֶת הַפְּסַק הַהוּא, וְהַמֶּלֶךְ עָשָׂה אֶת בַּקָּשָׁתָם, וְאָז שָׁלְחוּ הַשּׁוֹפְטִים מְרַצְחֵי־חֶרֶשׁ וַיָּסִירוּ אֶת רֹאשׁ יוֹסֵף מֵעָלָיו (1309 אחב"ש) בְּבֵיתוֹ; אַךְ כַּאֲשֶׁר נוֹדְעוּ לְמֶלֶךְ פְּרָטֵי הַמִּשְׁפָּט הָאַכְזָרִי הַזֶּה, צִוָּה לַהֲרֹג אֶת כָּל אֲשֶׁר אָשְׁמוּ בְּמוֹת יוֹסֵף, מֵהָרַבָּנִים נֻטְלָה הַזְּכוּת לִשְׁפֹּט דִּינֵי נְפָשׁוֹת. וְרֹאשׁ הַכֹּהֲנִים בָּאִפַּרְכִיָּה הַשִּׂיבִילִית, פֶרְדִּינַנְד מַרְטִינֶץ, דָּרַשׁ בְּאָזְנֵי קְהַל עֲדָתוֹ, כִּי מִצְוָה עַל כָּל נוֹצְרִי לִשְׂנֹא אֶת הַיְּהוּדִים וְלִצְרֹר אוֹתָם, לַהֲרֹס אֶת בָּתֵּי תְּפִלּוֹתֵיהֶם וְלִבְזוֹתָם וּלְהַשְׁפִּילָם. וְהֶהָמוֹן שָׁמַע בְּקוֹל הַקַּנָּאי הַזֶּה, וַיִּתְנַפֵּל עַל רְחֹב הַיְּהוּדִים, וַיַּצִּיתוּ אֶת הַבָּתִּים בָּאֵשׁ וְאֶת יוֹשְׁבֵיהֶם (כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ) הֵמִיתוּ. (1321 אחב"ש) רַבִּים הֵמִירוּ אֶת דָּתָם אוֹ נִמְכְּרוּ לַעֲבָדִים לָעַרְבִים. בָּתֵּי תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַגְּדוֹלִים וְהַמְּפֹאָרִים נֶהֶרְסוּ עַד הַיְסוֹד אוֹ נַעֲשׂוּ לְבָתֵּי תְּפִלָּה לַנּוֹצָרִים. כֹּה חָרְבָה פִּתְאֹם קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל בְּשִׂבִילִיָּה, אֲשֶׁר מִסְפֵּר אֲנָשֶׁיהָ הָיָה כַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף נָפֶשׁ.

31. בְּשִׂבִילִיָּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, וּמִשָּׁם הִתְהַלֵּךְ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה: בְּטוּלִידָה, בְּקַסְטִלְיָה, אֲרַגּוֹנְיָה וְקַטַּלּוֹנְיָה נֶהֶרְגוּ הַיְּהוּדִים, בַּעֲצַת פֶרְדִינַנְד מַרְטִינֶץ, לָאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. שִׁבְעִים קְהִלּוֹת נֶחֱרָבוּ. גַּם הַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר בְּרַחֲמָם עַל הַיְּהוּדִים נָתְנוּ לָהֶם לְהִסָּתֵר בְּבָתֵּיהֶם, נֶהֶרְגוּ בַּיַּד הַקַּנָּאִים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי כָל אֵלֶּה, אֲשֶׁר הֵמִירוּ בָעֵת הַהִיא אֶת דָּתָם מִפַּחַד הַמָּוֶת לֹא הָיוּ נֶאֱמָנִים עִם הַנּוֹצְרִים וְדָתָם, כִּי בְסֵתֶר לִבָּם שָׂנְאוּ אֶת רוֹדְפֵיהֶם אֲשֶׁר הִכְרִיחוּם לַעֲזֹב אֶת דַּת אֲבוֹתֵיהֶם, וְרַבִּים מֵהֶם קִיְמוּ בַסֵּתֶר אֶת חֻקֵּי הַיַּהֲדוּת. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מִסְפַּר הַמּוּמָרִים הָיָה רַב מְאֹד, עַל כֵּן הָיוּ הַיְּהוּדִים הַמִּתְנַכְּרִים הָהֵם כְּקוֹצִים בְּעֵינֵי הַסְּפָרַדִּים־הַנּוֹצְרִים, וּבְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים גָּבְרָה שִׂנְאָתָם אֲלֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר מִשִּׂנְאָתָם לַיְּהוּדִים הַמַּחֲזִיקִים בְּיַהֲדוּתָם בַּגָּלוּי. הַיְּהוּדִים הַמִּתְנַצְּרִים הָהֵם נִקְרְאוּ בְּשֵׁם מַרַנִּים, וַעֲלֵיהֶם יִסֻפַּר בַּפְּרָקִים הַבָּאִים.

ו. צְמִיחַת הַקַּבָּלָה.    🔗

32. מִימֵי קֶדֶם הָיוּ חוֹקְרִים בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נָתְנוּ לִבָּם לַחְקֹר לָדַעַת מָה הוּא הָאֱלֹהִים וּמַה יִּחוּסוּ אֶל הָעוֹלָם בִּכְלָל וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט. וְיֵשׁ אֲשֶׁר בְּבוֹאָם לַחְקֹר בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יָרְאוּ מְאֹד פֶּן יַעֲלוּ בַזֶּה חֲמַת הָאֱלֹהִים עֲלֵיהֶם עַל נַסּוֹתָם לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹתָיו, כִּי “כְבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר”, וְעַל כֵּן דִּבְּרוּ בְחִידוֹת וּבִרְמָזִים.

אָמְנָם כָּל הָעֵת אֲשֶׁר מַצַּב יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה לֹא הָיָה רָע וּפַחַד הַמָּוֶת לֹא הָיָה נֶגֶד פְּנֵיהֶם, הָיוּ רֹב הַחוֹקְרִים עוֹסְקִים בְּפִתְרוֹן הִתַּעֲלֻמוֹת הָהֵן עַל פִּי הֶגְיוֹנֵי הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה בְּלִי כָל מוֹרָא וָפַחַד, אִישׁ אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ, זֹאת אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְּשִׂכְלָם הִגִּידוּ מְפֹרָשׁ בִּדְבָרִים בְּרוּרִים לְכָל דּוֹרֵשׁ; אֲבָל בְּעֵת אֲשֶׁר הָיָה צַר לְיִשְׂרָאֵל, כִּי רַבּוּ רוֹדְפָיו מִכָּל עֲבָרִים וּפַחַד הַמָּוֶת הָיָה תָּמִיד נֶגֶד פְּנֵיהֶם, אָז נִתְמַעֲטוּ הַחוֹקְרִים־הַפִּלּוֹסוֹפִים, וְתַחְתֵּיהֶם רַבּוּ בַּעֲלֵי הַחִידוֹת, אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְדֵעוֹתֵיהֶם סֶמֶךְ בְּדִבְרֵי בַּעֲלֵי הַחִידוֹת אֲשֶׁר קָדְמוּ לָהֶם, וְעַל כֵּן קָרְאוּ לְעַצְמָם בְּשֵׁם “בַּעֲלֵי קַבָּלָה”, “בַּעֲלֵי סוֹד”, “יוֹדְעֵי חָכְמָה נְסְתָּרָה”, וְאוֹתָהּ מְסָרוּהָ מִפֶּה לְאֹזֶן בְּיִרְאָה וָפָחַד.

עוֹד בְּאַחֲרִית יְמֵי הָרַמְבַּ“ם קָם בִּסְפָרַד מְקֻבָּל וּשְׁמוֹ רַבִּי יִצְחָק סַגִּי־נְהוֹר (עִוֵּר) (1120–1140 אחב"ש), וּשְׁנֵי תַּלְמִידָיו עֶזְרָא וְעַזְרִיאֵל הֵפִיצוּ אֶת תּוֹרָתוֹ בָּרַבִּים. וְהָרַמְבַּ”ן¹ נָתַן לְהַקַּבָּלָה תַּעֲצֻמּוֹת וָעֹז, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִרְבָּה לְדַבֵּר בְּשִׁבָחָהּ וַיַּאֲמֵן בָּהּ. אַחֲרָיו הוֹסִיף רַבִּי טוֹדְרוֹס אַבּוּלַפִיָּה אִישׁ גָּדוֹל בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ בְּקַסְטִילְיָה וּפִלּוֹסוֹף (1164–1234 אחב"ש). רַבִּי טוֹדְרוֹס רָאָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת הָאֱלֹהִים עַל יְדֵי מוֹפְתֵי הַשֵּׂכֶל, וְיֹאמַר כִּי עַל יְדֵי הָעֵסֶק בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה יֵדָעֶנּוּ.

33. יְסוֹד הַקַּבָּלָה הוּא, כִּי הָאֱלֹהִים בְּעַצְמוֹ הוּא בְּלִי רֵאשִׁית וּבְלִי תַּכְלִית, וְעַל כֵּן נִקְרָא “אֵין סוֹף”, וּכְשֶׁעָלָה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל וְהַגַּשְׁמִי הַזֶּה, הָיָה צָרִיךְ לְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ וְלָרֶדֶת מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה הָלֹךְ וְהִתְגַּשֵּׁם, עַד אֲשֶׁר הִתְהַוָּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ. לַמַּדְרֵגוֹת הָהֵן קָרְאוּ בְּשֵׁם עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וְאֵלֶּה הֵם: כֶּתֶר, חָכְמָה, בִּינָה, חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת, נֶצַח, הוֹד, יְסוֹד, מַלְכוּת. וְעוֹד שֵׁמוֹת רַבִּים נָתְנוּ הַמְּקֻבָּלִים לְכָל סְפִירָה, שֵׁמוֹת זָרִים וּמַתְמִיהִים, שֶׁבָּהֶם הוֹעִילוּ לְעַרְבֵּב הַמּוּשָׂגִים וּלְבַלְבֵּל אֶת הַדַּעַת הַיְּשָׁרָה. וּכְכָל אֲשֶׁר גָּבְרוּ הָרְדִיפוֹת, כֵּן הוֹסִיפוּ, גַּם מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר אָהֲבוּ אֶת הַפִּלּוֹסוֹפְיָה, לִנְטוֹת אַחַר הַקַּבָּלָה, וְעַל יְדֵי הַפִּלּוֹסוֹפִים הַמְּקֻבָּלִים הָהֵם הִסְתַּבְּכָה בִּרְבוֹת הַיָּמִים הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה עִם הַקַּבָּלָה וַתְּהִי לְשִׁטָּה שְׁלֵמָה; וְאַף כִּי נוֹסְדָה עַל בְּלִי־מָה, אֲבָל עַל יְדֵי תַּחְבֻּלוֹת הַחֲרִיפוּת וְהַפִּלְפּוּל, שֶׁהָיוּ הַחֲכָמִים רְגִילִים בָּהֶם בְּעָסְקָם בַּתַּלְמוּד, הִצְלִיחוּ לָשׁוּם גַּם לְבַת־הַדִּמְיוֹן הַזֹּאת פָּנִים שֶׁל עִנְיָן מַדָּעִי.

34. וְיֵשׁ אֲשֶׁר רוּחַ דִּמְיוֹנָם הוֹלִיכָם שׁוֹלָל לִרְאוֹת מַחֲזוֹת נִפְלָאִים, וַיִּתְאַמְרוּ לִמְשִׁיחִים וְלִנְבִיאִים, וְרַבִּים הֶאֱמִינוּ בָּהֶם וּבְהַזָּיוֹתֵיהֶם, וַיַּחְשְׁבוּ אֶת כָּל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁאֵין בָּהֶם כָּל קֶשֶׁר וְנֶעְדְּרֵי כָל רַעְיוֹן, לְסוֹדוֹת וְ“רָזִין עִילָאִין”, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לִמְצֹא בָּהֶם אֶת חֵפֶץ לִבָּם, בְּשׂוּמָם לָהֶם בֵּאוּרִים, אֲשֶׁר הַמְּחַבְּרִים לֹא כִוְּנוּ אֲלֵיהֶם.

35. אֲבִי הַהַזָּיָה הַקִּיצוֹנָה בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה אַבְרָהָם בֶּן שְׁמוּאֵל אַבּוּלַפִיָּה. הָאִישׁ הַזֶּה הִצְטַיֵּן בְּנַעֲרוּתוּ בְּכִשְׁרוֹנוֹת נִפְלָאִים, אַךְ בִּהְיוֹתוֹ יָתוֹם נֶעֱזָב נָדַד מֵעִיר לָעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה וְלֹא יָדַע מְנוּחָה. מִלְּבַד יְדִיעָתוֹ הָרַבָּה בַּתַּלְמוּד וּפוֹסְקִים הָגָה הַרְבֵּה גַּם בְּפִלּוֹסוֹפִיָּה, וְאַחֲרֵי כֵן שָׂם לִבּוֹ אֶל הַקַּבָּלָה, וְהִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת וּפְרִישׁוּת, וְעִנָּה אֶת נַפְשׁוֹ בְּסִגּוּפִים רַבִּים, עַד כִּי נִדְמֶה לוֹ כִּי שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנִגְלוּ לְפָנָיו רָזֵי עֶלְיוֹן, וְכִי הוּא יוֹדֵעַ לִבְרֹא עוֹלָמוֹת עַל יְדֵי צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת הָאָלֶף־בֵּית בְּאֹופָן יָדוּעַ לַמְּקֻבָּלִים. בְּעָבְרוֹ בְּאֶרֶץ אִיטַלְּיָה מָצָא לוֹ תַּלְמִידִים רַבִּים, וְאֶחָד מֵהֶם קָרָא לְנַפְשׁוֹ בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא.

הַמְּקֻבָּל הַזֶּה הִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאַפִיפְיוֹר מַרְטִין הָרְבִיעִי, וַיְדַבֵּר עַל לִבּוֹ כִּי יַעֲזֹב אֶת כְּהֻנָּתוֹ וִיקַבֵּל עָלָיו אֶת דַּת הַיְּהוּדִים, וּבִגְלַל זֹאת הוּשַׂם בַּכֶּלֶא, וַיֵּשֵׁב שָׁם כְּחֹדֶשׁ יָמִים, וְאַחֲרֵי כֵּן יָצָא לַחָפְשִׁי. בִּהְיוֹתוֹ בְסִיצִילְיָה הִתְאַמֵּר לְמָשִׁיחַ, וְיֹאמֶר כִּי יְיָ נִגְלָה אֵלָיו וַיִּבְחַר בּוֹ לָלֶכֶת לִגְאֹל אֶת עַמּוֹ; וַיִּמְצָא לוֹ מַאֲמִינִים רַבִּים. אָז פָּנוּ אֲחָדִים אֶל הָרַשְׁבָּ“א לִשְׁאֹל אֶת דַּעְתּוֹ, וְהָרַשְׁבָּ”א עָנָה אוֹתָם כִּי אַךְ שֶׁקֶר נְבוּאוֹתָיו, וְאַחֲרֵי הָרַשְׁבָּ"א קָמוּ עוֹד רַבָּנִים אֲחָדִים נֶגְדּוֹ וַיַּחֲרִימוּהוּ. אָז נֶאֱנַס אַבּוּלַפִיָּה לַעֲזֹב אֶת סִיצִילְיָה וַיֵּשֶב עַל אִי קָטָן – קוֹמִינוֹ – וַיּוֹסֵף שָׁם לְחַבֵּר סִפְרֵי קַבָּלָה. אַבְרָהָם אַבּוּלַפִיָּה הִתְנַגֵּד מְאֹד לְאֵלֶּה הָעוֹסְקִים רַק בְּחָכְמַת הַתַּלְמוּד וְיֹאמֶר, כִּי לְמַכַּת הַכַּת הַזֹּאת אֵין רְפוּאָה, כִּי הֵם חוֹשְׁבִים בְּלִבָּם, כִּי חָכְמָתָם הִיא תַּכְלִית כָּל הַחָכְמוֹת, וּבֶאֱמֶת רַק חָכְמַת הַקַּבָּלָה הִיא הָעִקָּר.

גַּם אֶחָד מִתַּלְמִידֵי אַבּוּלַפִיָּה אָמַר עַל עַצְמוֹ כִּי מָשִׁיחַ הוּא, וְגַם קָבַע זְמַן הַגְּאֻלָּה. וּבַיּוֹם הַהוּא נִקְבְּצוּ קָהָל גָּדוֹל מִמַּאֲמִינָיו אֶל בֵּית הַכֶּנֶסֶת לְבוּשִׁים לְבָנִים, כְּמוֹ בְּיּוֹם הַכִּפֻּרִים, וַיִּכֹּנוּ לִשְׁמֹעַ שׁוֹפָר שֶׁל מָשִׁיחַ. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּקְוָתָם לֹא בָאָה הִתְיָאֲשׁוּ מִגְּאֻלָּה וַיָּמִירוּ אֶת דָּתָם.

36. הַגָּדוֹל מִכָּל הַמְּקֻבָּלִים בְּהַשְׁפָּעָתוֹ הָרַבָּה מְאֹד גַּם עַל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, הוּא רַבִּי מֹשֶׁה דִּי־לֵאוֹן עַל יָדוֹ נִתְפַּרְסֵם סֵפֶר (1180–1235 אחב"ש) אֶחָד גָּדוֹל בְּתַבְנִית מִדְרָשׁ, אֲשֶׁר קֹרָא עָלָיו שֵׁם אַחַד מִגְּדוֹלֵי הַתַּנָּאִים, אֲשֶׁר נֶחְשֵׁב בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כְּאַחַד הַקְּדוֹשִׁים עַל תְּלָאוֹתָיו אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ – הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי². הַסֵּפֶר הַזֶּה נִקְרָא בְּשֵׁם סֵפֶר “הַזֹּהַר” וְהוּא כָתוּב כֻּלּוֹ אֲרָמִית, וְתוֹכוֹ בְּלוּלִים מִדְרְשֵׁי הַחֲכָמִים מְיַסְּדֵי הַתַּלְמוּד, חֲקִירוֹת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה וְסוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, גַּם סִפּוּרֵי נִפְלָאוֹת רַבִּים, אֲשֶׁר רָאוּ הַמְּקֻבָּלִים בְּדִמְיוֹנָם. לִפְעָמִים צָלְחָה עַל הַמְּחַבֵּר רוּחַ הַשִּׁירָה, וְאָז יָצְאוּ מֵעִטּוֹ דְּבָרִים הַנִּכְנָסִים אֶל הַלֵּב וּמְעוֹרְרִים אֶת הָרֶגֶשׁ. לְפִי דִּבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה דִי־לִאוֹן הָיָה הַסֵּפֶר טָמוּן בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְהָרַמְבַּ"ן מְצָאָהוּ, וּמִשָּׁם הִתְגַּלְגֵּל וּבָא לְיַד רַבִּי מֹשֶׁה דִי־לִיאוֹן, וּלְעֵד כָּתוּב בַּסֵּפֶר דְּבַר נְבוּאָה, כִּי אַחֲרֵי מְלֹאת אֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה לְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי יִגָּלֶה הַסֵּפֶר הַזֶּה לְהָאִיר אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יֶאֶרְכוּ הַיָּמִים וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד יָבוֹא וְהָעוֹלָם יְתֻקַּן בְּמַלְכוּת שַׁדָּי.

הַזֹּהַר מִתְרַעֵם עַל כָּל אֵלֶּה הָאוֹמְרִים, כִּי דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם כִּפְשׁוּטָם וְסִפּוּרֵיהֶם הֵם רַק מַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ, כִּי אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה עֵשָו וּמַעֲשֶׂה לָבָן וְכַדּוֹמֶה? אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם לְבוּשׁ שֶׁמִּתַּחְתָּיו צְפוּנִים סוֹדוֹת נַעֲלָמִים וְנִשְׂגָּבִים, וְהֵם עִקַּר הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן חָכְמַת הַקַּבָּלָה הִיא הַגְּבִירָה וְחָכְמַת הַתַּלְמוּד הִיא רַק שִׁפְחָה. אוּלָם אֶת מַעֲשַׂי הַמִּצְוֹת וְגַם אֶת הַמִּנְהָגִים הַקַּלִּים מַקְדִּישׁ הַזֹּהַר בִּקְדוּשָׁה עֶלְיוֹנָה, בְּאָמְרוֹ כִּי עַל יָדָם " אֶפְשַׁר לְתַקֵּן עוֹלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וְהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם הוּא מַחֲרִיב עוֹלָמוֹת וּפוֹרֵעַ פְּרָעוֹת בַּסְּפִירוֹת".

37. בַּסֵּפֶר הַזֶּה יֶשְׁנָן גַּם תְּפִלּוֹת אֲשֶׁר רוּחַ הַשִּׁירָה הָאֲמִתִּית נוֹשֶׁבֶת מִתֹּוכָן, גַּם דִּבְרֵי מוּסָר יְקָרִים נִמְצְאוּ בוֹ, אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ בְּרֶגֶשׁ, בִּדְבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, וְלֹא כְדִבְרֵי מוּסָר שֶׁל רַבָּנִי אַשְׁכְּנַז, הַנֶּאֱמָרִים בְּסִגְנוֹן חֻקִּים יְבֵשִׁים. הוּא מוֹכִיחַ אֶת הָעֲשִׁירִים הַסְּפָרַדִּים, עַל אֲשֶׁר הֵם בּוֹנִים בָּתֵּי תְּפִלָּה רָמִים וּמְפֹאָרִים וְכוֹתְבִים סִפְרֵי תּוֹרָה וְעוֹשִׂים לָהֶם עֲטָרוֹת לְהִתְפָּאֵר וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם. וְאִם יִרְאוּ בֶעֱנוּת עַמָּם לֹא יָשִׂימוּ לֵב, אַף כִּי יֵשׁ לְאֵל יָדָם לְהוֹשִׁיעַ; מִתְרַשְּׁלִים הֵם בַּתּוֹרָה וְלֹא יַחֲזִיקוּ אֶת יְדֵי הָעוֹסְקִים בָּהּ וּכְנֶגֶד זֶה יִרְבּוּ לַעֲשׂוֹת טוֹב לַנָּכְרִים, בְּבַקְשָׁם לְהִתְהַדֵּר לִפְנֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂי צִדְקָתָם וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם.

38. סֵפֶר הַזֹּהַר הִתְפַּשֵּׁט מְהֵרָה בֵּין הַלּוֹמְדִים, כִּי אָז מָצְאוּ חֵפֶץ בְּתַעֲרוּבֹות שֶׁל אֱמוּנָה, פִּלּוֹסוֹפִיָּה וְהַזָּיָה כְּאֶחָד. אָמְנָם אֲחָדִים מֵהָרַבָּנִים הַתַּלְמוּדִיִּים הִבִּיטוּ בְּעַיִן רָעָה עַל הַקַּבָּלָה הַבָּאָה לִהְיוֹת גְּבִירָה וּלְהַשְׁפִּיל אֶת כְּבוֹד הַתּוֹרָה הַנִּגְלֵית. אַךְ הִשְׁתַּדְּלוּת הָרַבָּנִים הָהֵם לֹא הוֹעִילָה מְאוּמָה, כִּי יוֹשְׁבֵי סְפָרַד לֹא יָכְלוּ הִסְתַּפֵּק כַּאֲחֵיהֶם יוֹשְׁבֵי אַשְׁכְּנַז בְּפִלְפּוּלִים יְבֵשִׁים: הֵם בִּקְּשׁוּ מָזוֹן לֹא רַק לְשִׂכְלָם, כִּי אִם גַּם לְלִבָּם – דִּבְרֵי פִּיּוּט הַמְּעוֹרְרִים אֶת הָרֶגֶשׁ וְאֶת הַדִּמְיוֹן, וְאוֹתָם מָצְאוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר. בְּעֵת צָרָה מָצְאוּ נִחוּמִים בְּהַמַּחֲזוֹת הַנְּעִימִים אֲשֶׁר יַעֲבִיר “הַזֹּהַר” מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. הַהַגָּדוֹת הָאֵלֶּה הִשְׁכִּיחוּם אֶת צָרוֹת הַגָּלוּת, עַד כִּי הָיוּ כְאַיִן בְּעֵינֵיהֶם, וְיוֹתֵר הָיָה לִבָּם דּוֹאֵג עַל כִּי “שְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא”, מֵאֲשֶׁר דָּאֲגוּ עַל גָּלוּתָם הֵם. וְעַל כֵּן קִבְּלוּ אֶת סֵפֶר “הַזֹהַר” בְּאַהֲבָה וּבְחֶרְדַת קֹדֶשׁ, וַיִּקְרְאוּ לוֹ “הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ”. וְאַחֲרֵי עֲבֹר זְמַן קָצֵר נִתְקַבֵּל בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, וְגַם אֵלֶּה אֲשֶׁר עִסְקָם הָיָה רַק בַּנִּגְלֶה שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא נוֹעֲזוּ לְהַרְהֵר אַחַר דְּבָרָיו, וַיִּסְמְכוּ עָלָיו גַּם בַּהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה.

39. הַשְׁפָּעַת הַקַּבָּלָה הָיְתָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאֹד עַל כָּל הֲלִיכוֹת הַקּוּלְטוּרָה בְּיִשְׂרָאֵל. בְּכָל פִּנּוֹת שֶׁאָנוּ פוֹנִים אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים עִקְבוֹתֶיהָ: בִּתְפִלּוֹתֵינוּ, בְּמִנְהָגֵינוּ, בְּשִׁירָתֵנוּ וּבְפִלּוֹסוֹפִיָּתֵנוּ.

ז. בְּנֵי הָרֹא"שׁ וְתַלְמִידֵיהֶם.    🔗

40. אוֹתָן הַסִּבּוֹת שֶׁגָּרְמוּ כִּי תִּצְמַח הַקַּבָּלָה בִּסְפָרַד, הֵן הֵן שֶׁגָּרְמוּ כִּי חָכְמַת הַתַּלְמוּד תֵּלֵךְ שָׁם הָלֹךְ וָדָל. אָמְנָם הָרֹא“שׁ וּבָנָיו וְתַלְמִידָיו הֵבִיאוּ אֶת תּוֹרַת חַכְמֵי צָרְפַת וְאַשְׁכְּנַז אֶל סְפָרַד, אַךְ הִיא לֹא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת שָׁם פֶּרִי. הַגְּזֵרוֹת הַתְּכוּפוֹת מָנְעוּ מֵהַלּוֹמְדִים מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ הַדְּרוּשָׁה לְעִיּוּן עָמֹק, וְעַל כֵּן לֹא קָמוּ שָׁם מְפַּלְפְלִים עֲצוּמִים כְּבַעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת. אַךְ תַּחְתֵּיהֶם קָמוּ מְאַסְּפִים, אֲשֶׁר הִשְׁתַּדְּלוּ לְסַדֵּר אֶת הַהֲלָכוֹת הַנְּהוּגוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַהוּא בְּסֵדֶר יָפֶה, כְּדֵי לְהָקֵל מֵהַלּוֹמְדִים אֶת עֲבוֹדַת הַחִפּוּשׁ, לְחַפֵּשׂ אֶת הַהֲלָכוֹת בְּכָל הַסְּפָרִים אֲשֶׁר חֻבְּרוּ מִימֵי הָרַמְבַּ”ם וְעַד הַזְּמַן הַהוּא. הַגָּדוֹל בַּמְּאַסְּפִים הָהֵם הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן הָרֹא"שׁ (1210–1270 אחב"ש) מְחַבֵּר סֵפֶר הַטּוּרִים, הַנֶּחְלָקִים לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים: טוּר “אֹרַח חַיִּים” – עַל דִּינֵי הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת וְהַמּוֹעֲדִים; טוּר “יוֹרֶה דֵעָה” – עַל הַמַּאֲכָלִים הַמֻּתָּרִים וְהָאֲסוּרִים; טוּר “חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט” – עַל הַדִּינִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; טוּר “אֶבֶן הָעֶזֶר” – עַל דִּינֵי הַנְּשׂוּאִים וְהַגִּטִּים.

41. רַבִּי יַעֲקֹב לֹא הָיָה רַב, כִּי עַל כִּסֵּא אָבִיו יָשַׁב אָחִיו רַבִּי יְהוּדָה, וְהוּא הָיָה חַי חַיֵּי עֹנִי וָלָחַץ. וּבְכָל זֹאת עָלָה בְחָכְמָתוֹ וְצִדְקָתוֹ עַל כָּל בְּנֵי דּוֹרוֹ. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מְחַוֶּה אֶת דַּעְתּוֹ שָׁם נִרְאֶה עַנְוְתָנוּתוּ, כִּי לֹא בְגֹדֶל לֵבָב יַבִּיעַ מַחְשַׁבְתּוֹ, כִּי אִם בְּרוּחַ נְמוּכָה וְכֹבֶד רֹאשׁ; וְאִם לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו דִּבְרֵי אֵיזֶה מְחַבֵּר, לֹא יוֹצִיא רַבִּי יַעֲקֹב מִפִּיו לְהַשְׁפִּיל אֶת כְּבוֹד הַמְּחַבֵּר, כִּי אִם בִּדְבָרִים רַבִּים יֹאמַר כִּי הַדָּבָר לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו. יְקָרָה הִיא מְאֹד צַוָּאָתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶת בְּנוֹ, כִּי מִתּוֹכָהּ נִשְׁקְפָה גְּדוּלַת נַפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה. הוּא הָיָה הַתַּלְמוּדִי הַשָּׁלֵם, מְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַׂעֲרָה בְּכָל הַמִּצְוֹת וְהַמִּנְהָגִים, וּמְעֻטָּר בְּכָל מַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ: בַּעֲנָוָה, בְּהִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט, בְּאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת, בְּאַהֲבַת תּוֹרָה וּבַעֲשׂוֹתוֹ כָל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. בִּהְיוֹתוֹ בָּטוּחַ בַּיְּיָ לֹא הֶאֱמִין בְּכָל נִחוּשׁ וּבַחֲלוֹמוֹת. רַבִּי יַעֲקֹב כָּתַב דְּרָשׁוֹת עַל הַתּוֹרָה בְּגִימַטְרִיָּאוֹת וְנוֹטְרִיקוֹן, וְהֵן מַעֲשֵׂי יְדֵי חָרִיף נִפְלָא.

42. שׁוֹנֶה מַמֶּנּוּ הָיָה בֶן דּוֹרוֹ, רַבִּי מְנַחֵם בֵּן זֶרַח (1240–1315 אחב"ש), מְחַבֵּר סֶפַר קֹבֶץ דִּינִים בַּשֵּׁם “צֵדָה לַדָּרֶךְ”. הוּא בִקַּשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת סִפְרוֹ כְּקֻפַּת הָרוֹכְלִים, וַיַּשֵּׂם בּוֹ פִּסְקֵי דִּינִים עִם דִּבְרֵי מוּסָר וּפִלּוֹסוֹפִיָּה. אֲבוֹת רַבִּי מְנַחֵם וְאֶחָיו נֶהֶרְגוּ עַל קִדּוֹשׁ הַשֵּׁם בְּנָבַרָה בִּגְזֵרַת הָרוֹעִים, וְאַךְ הוּא לְבַדּוֹ נִצַּל וַיְהִי נוֹדֵד מֵעִיר לְעִיר, אַךְ בְּכָל נְדוּדָיו לֹא חָדַל מִשְּׁקֹד עַל תּוֹרַת יְיָ.

43. וְיֵשׁ מֵהֵם אֲשֶׁר עָשׂוּ פֵרוּשִׁים לַמְחַבְּרִים הַקַּדְמוֹנִים. בֵּין גְּדוּלֵי הַמְפָרְשִׁים נֶחְשְׁבוּ דּוֹן וִידַל דִּי־טוּלְשָׁא מִקַּטַּלוּנְיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה פֵּרוּשׂ עַל הַרַמְבַּ“ם בְּשֵׁם “מַגִּיד מִשְׁנֶה”, וּמִלְּבַד שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ אֶת דִּבְרֵי הָרַמְבַּ”ם הוּא מַרְאֶה בּוֹ אֶת הַמְּקוֹרוֹת אֲשֶׁר מִמֶנו לָקַח אֶת הִלְכוֹתָיו; וְהָרַב רַבִּי נִסִּים מֵגִרוּנְדִי (1310 אחב"ש) – הָרַ“ן – אֲשֶׁר עָשָׂה פֵּרוּשׂ לְאֵיזוֹ מִסִּכְתּוֹת, וּבְיִחוּד לְהִלְכוֹת רַב אַלְפַסִּי, גַּם בֵּאוּרִים עַל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “דְּרָשׁוֹת הָרַ”ן”. הוּא הָיָה רַב בְּבַרְצְלוֹנָה, תַּחַת הָרַשְׁבָּ"א גַּם אֵלָיו פָּנוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁאֹל אֶת דַּעְתּוֹ בְּכָל דָּבָר קָשֶׁה.

44. וְיֵשׁ מֵהֵם אֲשֶׁר דָּאֲגוּ לַהֲמוֹן הָעָם לְהוֹרוֹת אוֹתָם אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת יְיָ וּלַהֲבִינָם עִנְיְנֵי הַתְּפִלּוֹת וְטַעֲמֵי הַמִּנְהָגִים, וּבָזֶה אָמְנָם הִגְדִּילוּ הָרַבָּנִים לַעֲשׂוֹת, כִּי הִצְלִיחוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְיוֹדְעֵי תּוֹרָה, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה. וְעַל כֵּן הִשְׁתַּדְּלָה כָּל עֵדָה לִבְחַר לָהּ לְרַב מֵאֵלֶּה שֶׁקָּנוּ לָהֶם שֵׁם בְּחָכְמָתָם וְצִדְקָתָם, וַיְקַבְּלוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן אֶת הַחוּמְרוֹת אֲשֶׁר הֶחֱמִיר עֲלֵיהֶם, כִּי כָל דָּבָר לֹא הָיָה קָשֶׁה בְעֵינֵיהֶם אִם אַךְ יִמְצְאוּ עַל יָדוֹ חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. לִפְעָמִים הָיוּ הַקְּהִלּוֹת מְרִיבוֹת זוֹ בְּזוֹ עַל דְּבַר בְּחִירַת רַב שֶׁשְּׁנֵיהֶם חֲפֵצִים בּוֹ.

45. עוֹד לֹא שָׁקְעָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל הָרַ“ן, וְהִנֵּה זָרַח כְּבוֹד תַּלְמִידוֹ רַבִּי יִצְחָק בֶּן שֵׂשֶׂת (1266–1338 אחב"ש) – רִיבָ”שׁ. בְּשִׁבְתּוֹ בְּבַרְצְלוֹנָה לִפְנֵי רַבּוֹ קָמוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּמְסְרוּ לַמַּלְכוּת אוֹתוֹ וְאֶת רַבּוֹ וְאֶת רַבִּי חִסְדָּאִי חֲבֵרוֹ וְעוֹד אֲחָדִים מִנִּכְבְּדֵי הָעֵדָה עַל לֹא חָמָס בְּכַפָם. אַחֲרֵי־כֵן נִקְרָא לִהְיוֹת רַב בְּעִיר סַרְקַסְטָה, וְגַם שָׁם לֹא מָצָא מָנוֹחַ, כִּי בִקֵּשׁ לְשַׁנּוֹת שָׁם מִנְהָגִים אֲחָדִים אֲשֶׁר לֹא הָיוּ טוֹבִים בְּעֵינָיו, וַאֲחָדִים מֵחֲשׁוּבֵי הָעִיר הִתְנַגְּדוּ לוֹ וַיְמָרְרוּ אֶת חַיָּיו, וְכִמְעַט אָמַר לָצֵאת מִן הָעִיר הַהִיא, אַךְ בַּעֲלֵי רִיבוֹ הִתְנַחֲמוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם וַיְפַיְסוּהוּ. אוּלָם לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַיַּעֲזֹב הָרִיבָ"שׁ אֶת סַרְקַסְטָה וַיְהִי לְרַב בְּוַלֶנְסִיָּה, אַךְ שָׁם הִשִּׂיגוּהוּ הָרְדִיפוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁל מַרְטִינֵץ גֹּונְזַלָּה, וְאַךְ בְּדֶרֶךְ נֵס נִמְלַט מִשָּׁם וַיִּמְצָא לוֹ מִקְלָט בְּאַפְרִיקָה וְשָׁם מֵת וַיִּקָּבֵר בְּאַלְגִיר, וּמַצֵּבַת קִבְרוֹ עוֹדֶנָּה קַיֶמֶת עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

הוּא כָתַב חִדּוּשִׁים עַל אֵיזוֹ מִסִּכְתּוֹת, אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים אָבְדוּ וְרַק תְּשׁוּבוֹתָיו נִשְׁאֲרוּ. מֵאֲרָצוֹת רַבּוֹת הֵרִיצוּ אֵלָיו שְׁאֵלוֹת, כִּי שְׁמוֹ יָצָא לִתְהִלָּה בָּעוֹלָם. הוּא לֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַמְּבַקְּשִׁים לְהַרְאוֹת כִּי יָדָם רַב לָהֶם בְּפִלְפּוּל, כִּי אִם הָאֱמֶת הָיְתָה נֵר לְרַגְלוֹ, וְכֵן כָּתַב לְאַחַד הָרַבָּנִים הַחֲרִיפִים: “דַּע לְךָ כִּי רָאוּי לְכָל חָרִיף לְשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, כִּי מַה־בֶּצַע אִם חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדוֹ, אִם הָאֱמֶת נֶעְדָּרֶת?”

הוּא הָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד בְּמִצְוֹת, וְאִם מָצָא לְפִי דַּעְתּוֹ חֲשַׁשׁ עֲבֵרָה לֹא נָשָׂא פָנִים לִגְדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים וַיּוֹכִיחֵם עַל פְּנֵיהֶם. הַמְּרִיבָה אֲשֶׁר הָיְתָה בֵּינוֹ וּבֵין מַנְהִיגֵי עֲדַת סַרְקַסְטָה יָצְאָה, יַעַן כִּי בִקַּשׁ לֶאֱסֹר אֶת הַמִּנְהָג שֶׁהָיָה נָהוּג שָׁם לִקְרֹא לִפְנֵי הַנָּשִׁים אֶת הַמְּגִלָּה בְּיוֹם הַפּוּרִים בַּשָּׂפָה הַמּוּבֶנֶת לָהֶן. גַּם כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ, כִּי רַב אֶחָד, רַבִּי חַיִּים גַּלִפָּא, שֶׁהָיָה נוֹדָע כְּזָקֵן וְיוֹשֵׁב בַּישִׁיבָה, הִתִּיר לִסְרֹק אֶת הָרֹאשׁ בְּשַׁבָּת, כָּתַב לוֹ הָרִיבַ"שׁ תּוֹכֵחָה, כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה בְּהַכְשִׁילוֹ אֶת הָרַבִּים.

46. הָרַב רַבִּי חַיִּים גַּלִפָּא הָיָה חָזוֹן נִפְלָא בַּזְּמַן הַהוּא, כִּי לְפִי הַנִּרְאֶה מִתְּשׁוּבַת הָרִיבַ"שׁ, הָיָה אֶחָד מִגְדוֹלֵי הָרַבָּנִים בִּזְמַן הַהוּא, אַךְ לֹא בָחַר בְּדֶרֶךְ רַבָּנִים רַבִּים לִסְפּוֹת חוּמְרָא עַל חוּמְרָא, כִּי אָמַר: חוֹבָה הִיא עַל כָּל רַב וּמוֹרֶה לְבַקֵּשׁ הֶתֵּר וְלֹא לֶאֱסֹר אֶת הַמֻּתָּר, וְאֵין לְהַעֲלִים אֶת הַהֶתֵּר מֵעַמֵּי הָאֶרֶץ מִיִּרְאָה פֶּן יִכָּשְׁלוּ עַל יָדוֹ לְהַתִּיר גַּם אֶת הָאָסוּר בֶּאֱמֶת, כִּי בַּזְּמַן הַזֶּה – אָמַר רַבִּי חַיִּים – “כֻּלָּם יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה וּבְקִיאִים בְּדִקְדּוּקֵי מִצְּוֹת”.

47. הָרִיבַ“שׁ הָיָה שׂוֹנֵא אֶת הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, וּבָזֶה עוֹד הִרְחִיק לָלֶכֶת מֵהָרַשְׁבָּ”א, כִּי אָסַר לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם גַּם לְבֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. אוּלָם בְּהָרַמְבַּ“ם נָהַג כָּבוֹד גָּדוֹל וְסָמַךְ תָּמִיד עַל הוֹרָאוֹתָיו. גַּם אֶת הַקַּבָּלָה לֹא יָדַע וְלֹא רָצָה לְדַעְתָּהּ, אַךְ לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לְכַחֵשׁ־בָּהּ, אַחֲרֵי רְאוֹתוֹ כִּי גְדוֹלִים וְטוֹבִים כְּהָרַמְבַּ”ן מַאֲמִינִים בָּהּ.

48. גָּדוֹל הָיָה הָרִיבַּ“שׁ בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וּבְמִדּוֹתָיו הַנַּעֲלוֹת. הוּא אָהַב מְאֹד אֶת רַבּוֹ הָרַ”ן, וְאֵין קֵץ לְכָל הַכָּבוֹד אֲשֶׁר רָחַשׁ לִבּוֹ אֵלָיו תָּמִיד; וְכַאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ בְּדָבָר קָשֶׁה בִּהְיוֹת עוֹד הָרַ“ן חַי, הֵשִׁיב הָרִיבַּ”שׁ תְּשׁוּבָתוֹ, וּבְסוֹפָהּ הוֹסִיף, כִּי כָּתַב כָּל זֹאת רַק לְהִתְלַמֵּד, אֲבָל לְמַעֲשֶׁה יִשְׁאֲלוּ אֶת פִּי רַבּוֹ הָרַ“ן. הוּא הָיָה חַס מְאֹד עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת וְרַע הָיָה בְּעֵינָיו לַבְזוֹת גַּם אֶת הַחוֹטֵא, וּבִפְרָט לְקַפֵּחַ אֶת פַּרְנָסָתוֹ. גַּם נֶגֶד הַמַּלְשִׁינִים הָיָה מִשְׁפָּטוֹ מָתוּן מְאֹד. בַּהֲשִׁיבוֹ לְשׁוֹאֵל חָכָם, הָיָה מְדַבֵּר בַּעֲוָנָה כְתַלְמִיד בִּפְנֵי הָרַב. אֶת הָאֱמֶת אָהַב יוֹתֵר מִנַּפְשׁוֹ. אִישׁ רִיבוֹ הָיָה רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בֶּן צֶמַח דוֹרַן – רַשְׁבַּ”ץ – אֲשֶׁר הִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְעַרְעֵר עַל פְּסָקָיו, וּבְכָל זֹאת בַּדָּבָר שֶׁהָיָה הַצֶּדֶק עִם הָרַשְׁבַּ"ץ לֹא נִמְנַע מֵהַגִּיד כִּי הַצֶּדֶק עִמּוֹ. וְכֵן כָּתַב לְאַחַד הַחֲכָמִים: אַף כִּי אַחֲרֵי כָּל הָרָעוֹת שֶׁעָשָׂה עִמִּי רַבִּי דוֹרַן, הָיִיתִי חָפֵץ לְחַיְבוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַצְדִיקוֹ, בְּכָל זֹאת לֹא אֶעֱשֶׂה אֶת תּוֹרָתִי פְּלַסְתֵּר, כִּי מַה שֶּׁהוֹרָה בְּדִין הוֹרָה.

49. חֲבֵרוֹ שֶׁל הָרִיבָ"שׁ רַבִּי חִסְדָּאִי הָיָה פִּלּוֹסוֹף גָּדוֹל, אַךְ בְּחָכְמָתוֹ הַרְבֵּה לֹא הִצְלִיחַ כִּי אִם לִסְתֹּר אֶת כָּל יְסוֹדוֹת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, אֲבָל לֹא לִבְנוֹת שִׁטָּה פִּלּוֹסוֹפִית אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ; וְכָל מְגַמָּתוֹ הָיְתָה רַק לְהוֹכִיחַ, כִּי עַל הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה אֵין לְהִשָּׁעֵן, וְעַל כֵּן רָאוּי לְהַאֲמִין בְּקַבָּלַת־אָבוֹת, גַּם אִם הַשֵּׂכֶל מִתְנַגֵּד לָהּ. וְאָמְנָם לֹא יִפָּלֵא כִּי פִלּוֹסוֹף גָּדוֹל כָּמוֹהוּ הָיָה שׂוֹנֵא אֶת הַפִּלּוֹסוֹפִיָּה, יַעַן רָאָה כִּי בִּימֵי הַגְּזֵרוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁבָּאוּ בְיָמָיו הִרְבּוּ הַמִּתְפַּלְסְפִים לַעֲזֹב אֶת מַעַרְכוֹת עַמָּם וְלִנְפֹּל אֶל מַעַרְכוֹת הָאוֹיֵב, וְהַמַּאֲמִינִים־הַתְּמִימִים קִדְּשׁוּ אֶת שֵׁם יְיָ וְשֵׁם עַמּוֹ וַיִּפְשְׁטוּ צַוָּארָם לָטֶבַח וְאֶת דָּתָם לֹא הֵמִירוּ.

50. אַחַר גְּזֵרַת 1321 נִמְלְטוּ רַבִּים מִסְּפָרַד אֶל אַפְרִיקָה הַצְּפוֹנִית אֶל מוּל סְפָרַד מֵעֵבֶר לְיָם הַתִּיכוֹן. הַיִּשְׁמְעֵאלִים – הֵם הָעַרְבִים – קִבְּלוּ אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם מִלְּפָנִים הָיוּ עֲנִיִּים וּשְׁפֵלִים וְהִתְפַּרְנְסוּ בְּדֹוחֵק גָּדוֹל, יָשְׁנוּ עַל הָאָרֶץ אוֹ עַל שְׁטִיחַ עוֹר וּבִכְסוּת יוֹם הִתְכַּסּוּ בַלַּיְלָה, מַלְבּוּשֵׁיהֶם הָיוּ טְלָאִי עַל גַּבֵּי טְלִאי וְרֻבָּם הוֹלְכִים יְחֵפִים; וִיהוּדֵי סְפָרַד בָּאוּ עִם רְכוּשׁ רָב וְנִימוּסָם יָפֶה, עַל כֵּן מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַיִּשְמְעֵאלִים וּמוֹשְׁלֵיהֶם.

אוּלָם הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה, אֲשֶׁר דָּבְקוּ בְּגוֹלֵי סְפָרַד בְּשִׁבְתָּם בִּסְפָרַד, הֵמִיטוּ עֲלֵיהֶם רָעוֹת רַבּוֹת גַּם בְּאֶרֶץ גָּלוּתָם הַחֲדָשָׁה. וְגַם הַחֲכָמִים קִנְאוּ אִישׁ בְּאָחִיו וַיַּרְבּוּ מַחֲלֹקֶת.

51. וְהָרִיבָ“שׁ בָּא אֶל הָאֶרֶץ הַהִיא, וַיֵּשֵׁב בְּאַלְגִיר, וְשָׁם מָצָא קְהִלָּה מְסֻדָּרָה. רַב בְּנֵי הַקְּהִלָּה שָׁמְחוּ לִקְרָאתוֹ, אַךְ אִישׁ אֶחָד נִרְגָּן קִנֵּא בְּהָרִיבָ”שׁ עַל כָּל הַכָּבוֹד אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ, וְעִמּוֹ הָיוּ עוֹד אֲנָשִׁים רָעִים. וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לְקַנְתֵּר אוֹתוֹ וְלִבְזוֹתוֹ. הָעוֹמְדִים לִימִין הָרִיבָ“שׁ אָמְרוּ לְנַדּוֹת אֶת הַנִּרְגָּן, אַךְ הָרִיבָ”שׁ לֹא נָתַן לָהֶם לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי אָמַר: “אַחֲרֵי שֶׁעָבַר מָה שֶׁעָבַר אֵין לָנוּ לְהִתְנַהֵג בִּשְׂרָרָה זוֹ, אֲבָל רָאוּי לָנוּ לָתֵת גֵּוֵינוּ לְמַכִּים וּלְחָיֵינוּ לְמוֹרְטִים”. – אוּלָם אַחֲרֵי אֵיזֶה זְמָן בָּאָה סְפִינָה מִמַּיּוּרְקָה וּבָהּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה אֲנוּסִים הַנִּמְלָטִים מִגְּזֵרַת הַשְּׁמָד. שַׂר הָעִיר אָמַר לְהַכְנִיסָם. וְכַאֲשֶׁר נִסּוּ יִשְׁמְעֵאלִים אֲחָדִים לְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנַי הַכַּדִּי – הוּא הַשּׁוֹפֵט – כִּי עַל יְדֵי הַגּוֹלִים יַעֲלֶה מְחִיר הַמְּזוֹנוֹת, גָּעַר הַכַּדִּי בָהֶם וַיֹאּמַר, כִּי אַךְ מִחֶסְרוֹן אֱמוּנָה יְדַבְּרוּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי הַאֵין בְּיַד הָאֱלֹהִים לְהַמְצִיא מָזוֹן לָאֵלֶּה בְּתוֹךְ כָּל בְּרוּאָיו? אֶפֶס הַיְּהוּדִי הַנִּרְגָּן הַהוּא הִתְאַמֵּץ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַשָּׁר לְבַל יַנִּיחַ לַגּוֹלִים הָאֻמְלָלִים לָרֶדֶת מֵהַסְּפִינָה וְלַהֲשִׁיבָם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּרְחוּ מִשָּׁם. אָז קָרְאוּ הָרִיבָ“שׁ וְאַנְשֵׁי בְרִיתוֹ חֵרֶם עַל כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר יָשִׂימוּ מִכְשֹׁלִים עַל דַּרְכֵי אֲחֵיהֶם הַגֹּלִים. וְגַם אָז לֹא חָדַל הָאִישׁ מֵרִשְׁעָתוֹ, לוּלֵא מִהֵר רַבִּי אֶשְׁתְּרוּק וְרַבִּי דָוִד אָחִיו לְהַצִּיל אֶת הַגּוֹלִים מֵרָעָתָם. רַבִּי אֶשְׁתְּרוּק הָיָה רוֹפֵא חָכָם, יְרֵא אֱלֹהִים וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה וְגוֹמֵל חֶסֶד לְכָל בְּנֵי אָדָם. הוּא הִשְׁתַּדֵּל בְּעַד הָרִיבָ”שׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּצְלַח, כִּי נָתַן לְהָרִיבָ"שׁ כְּתַב דַּיָּנוּת מִטַּעַם הַמֶּמְשָׁלָה בְּאַלְגִּיר.

ח. הַבּוֹגְדִים וְהַוִּכּוּחִים.    🔗

52. כַּאֲשֶׁר חָדְלוּ בַעֲלֵי בְּרִית מַרְטִינֵץ גּוֹנְזוֹלָה מִשְׁלֹחַ יָדָם בַּיְּהוּדִים, הִנֵּה צָרָה חֲדָשָׁה בָּאָה, כִּי קָמוּ נְזִירֵי הַקַּתּוֹלִים לְהִתְוַכֵּחַ עִם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֵיזוֹ הִיא דַּת אֱמֶת – הָעִבְרִית אוֹ הַנּוֹצְרִית. הַיְּהוּדִים לֹא רָצוּ לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם בְּדַעְתָּם מֵרֹאשׁ, כִּי אוֹי לָהֶם אִם יְנֻצָּחוּ וְאוֹי לָהֶם אִם יְנַצֵּחוּ: אִם יְנֻצָּחוּ – וְחִלְּלוּ אֶת שֵׁם דָּתָם, וְאִם יְנַצֵּחוּ – וְהֶעֱלוּ עֲלֵיהֶם אֶת חֲמַת שׂוֹנְאֵיהֶם הַמְּנֻצָּחִים. וּמִלְּבַד זֹאת, הַנּוֹצְרִים אַנְשֵׁי רִיבָם יָכְלוּ לְדַבֵּר כָּל אֲשֶׁר עָלָה עַל רוּחָם בְּלִי כָל מַעְצֹר, וְהַיְּהוּדִים הָיוּ צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מְאֹד פֶּן יִפְגְּעוּ בִּכְבוֹד הַדַּת הַנּוֹצְרִית. אַךְ פְּקֻדַּת הַמּוֹשְׁלִים הֶעָרִיצִים חָזְקָה עֲלֵיהֶם לָצֵאת לְמִלְחֶמֶת־שְׂפָתַיִם לַמְרוֹת רוּחָם.

53. וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם הֵרֵעוּ הַיְּהוּדִים הַמּוּמָרִים לַעֲשׂוֹת לְעַמָּם. הַבּוֹגְדִים הָהֵם בְּהָפְכָם עֹרֶף לְדַת אֲבוֹתָם הָיוּ לְשׂוֹנְאִים בְּנֶפֶשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל כֹּחָם לְנַבֵּל וּלְשַׁקֵּץ אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל בְּדִבּוּר וּבִכְתָב. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה אִישׁ אֶחָד גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּשְׁמוֹ שְׁלֹמֹה הַלֵּוִי מִבּוֹרְגוֹשׁ, אֲשֶׁר לְעֵת זִקְנָתוֹ עָבְרָה עָלָיו רוּחַ אַחֶרֶת וַיָּמֶר אֶת דָּתוֹ וּיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ לְשֵׁם פּוּלוּס, בּורְגוֹשׁ דִּי־סַנְטַה־מַרְיָה, וַיְהִי בָרִאשׁוֹנָה לִמְנַהֵל בֵּית־הַתְּפִלָּה הַגָּדוֹל בְּשִׂיבִילִיָּה, וְאַחֲרֵי כֵּן עָלָה לְמַעֲלַת יוֹעֵץ מֶלֶךְ קַשְׂטִילִיָּה, אִינְרִיקוֹ הַשְּׁלִישִׁי. מֵעֵת אֲשֶׁר בָּגַד בְּדָתוֹ נָתַן לִבּוֹ לְהָרַע לִבְנֵי עַמּוֹ, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים גַּם אֶל אֲחָדִים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְהַטּוֹת לִבָּם כִּי יַעֲשׂוּ גַּם הֵם כָּמוֹהוּ. וּבִהְיוֹתוֹ יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ, הִשְׁתַּדֵּל לְפָנָיו לְהַבְדִּיל אֶת הַיְּהוּדִים לְרָעָה וּלְבִלְתִּי תֵת לָהֶם מִשְׂרָה בְּמַמְלַכְתּוֹ. אַךְ אִינְרִיקוֹ לֹא שָׁמַע לְקוֹלוֹ וּבַחֲצֵרוֹ הָיוּ רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים וְרוֹפְאוֹ הָיָה יְהוּדִי חָכָם דּוֹן מֵאִיר אַלְגוֹאַדִּיץ (1336 אחב"ש). אַךְ בְּמוֹת הַמֶּלֶךְ הִצְלִיחַ לְהַטּוֹת אֶת לֵב קַטַּלִינָה אֵם הַמֶּלֶךְ, הַמּוֹשֶׁלֶת בְּשֵׁם בָּנָה הַקָּטָן יוֹאַן הַשֵּׁנִי, כִּי תַרְחִיק אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִמִּשְׂרוֹת הַמַּמְלָכָה.

אָז בָּאוּ כְּמָרִים אֲחָדִים וַיַּעֲלִילוּ כִּי הַיְּהוּדִים קָנוּ מֵאֵת שַׁמָּשׁ בֵּית תְּפִלַּת הַנּוֹצְרִים מֵ“הַלֶּחֶם הַקָּדוֹשׁ” וְיִתְעַלְלוּ בּוֹ אֲבָל חִיל אָחַז אֶת מְחַלֵּל הַקֹּדֶשׁ וַיְמַהֵר לְהָשִׁיב אֶת הַלֶּחֶם אֶל זְקַן בֵּית מִקְלַט הַנְּזִירִים. בְּעַד הָעֲלִילָה הַנִּבְעָרָה הַזֹּאת הוּשְׂמוּ יְהוּדִים רַבִּים בַּמַּאֲסָר, וְגַם הָרוֹפֵא דּוֹן מֵאִיר אַלְגּוֹאַדִּיץ בְּתוֹכָם, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר עִנּוּהוּ בְּעִנּוּיִם קָשִׁים וּמָרִים, עַד כִּי לֹא עָצַר כֹּחַ לִסְבֹּל אֶת יִסּוּרָיו, עָשָׂה אֶת חֵפֶץ מְעַנָּיו וַיִּתְוַדֶּה עַל הַחֵטְא אֲשֶׁר לֹא חָטָא וַיּוּמָת.

אַחֲרֵי אֵיזֶה זְמַן הִתְנַצֵּר תַּלְמִיד פּוּלוּס, יְהוֹשֻׁעַ הַלּוּרְקִי, וַיִּקְרָא בִּשְׁמוֹ הַנּוֹצְרִי גִירוֹנִימוּס דִּי־סַנְטָה־פִי, וְגַם הוּא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ רַבּוֹ לִצְרֹר אֶת הַיְּהוּדִים.

54. בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵלָּה רוּחַ חֲדָשָׁה לִנְשֹׁב בְּקֶרֶב הַנּוֹצְרִים, כִּי אֲחָדִים מֵהֶם, הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים, רָאוּ אֶת כָּל הַנְּבָלוֹת אֲשֶׁר הָאַפִיפְיוֹרִים וְכָל הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים עוֹשִׂים, כִּי אַךְ זִמָּה, שִׁכָּרוֹן וְגָזֵל מַעֲשֵׂיהֶם כָּל הַיּוֹם, וְכָל מְגַמָּתָם רַק לְהַכְנִיעַ אֶת רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם וּלְעַוֵּר אֶת עֵינֵיהֶם לְבַל יִרְאוּ וּלְבַל יָבִינוּ אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר מוֹרֵיהֶם מַתְעֵיהֶם עוֹשִׂים לָהֶם. בָּרִאשׁוֹנָה הֵחֵלּוּ טוּבֵי הַנּוֹצְרִים לְהִתְאוֹנֵן בַּסֵּתֶר, וְאַחַר נִמְצָא אִישׁ אַמִּיץ לֵב, יוֹאַן הוּס מֵאֶרֶץ בִּיהָם, אֲשֶׁר לֹא כִחֵד אֶת הָאֱמֶת תַּחַת לְשׁוֹנוֹ וַיַּגֵּד לַכֹּל, כִּי הָאַפִיפְיוֹרִים בְּעַצְמָם לָקְחוּ לָהֶם הַמִּשְׂרָה לְהִשְׂתָּרֵר עַל הָעָם שֶׁלֹּא בְצֶדֶק וְאֵין קְדֻשָּה בָּהֶם. אָמְנָם אֶת הָאִישׁ הַהוּא דָּנוּ לִשְׂרֵפָה וַיִּשָּׂרֵף, אַךְ בְּמוֹתוֹ נִמְצְאוּ רָּבִים בְּאֶרֶץ בִּיהָם אֲשֶׁר בְּתוֹרָתוֹ הֶחֱזִיקוּ וּמִלְחָמָה נוֹרָאָה הִתְלַקְּחָה בְּאֵירוֹפָּה בֵּין הַהוּסִיטִים³ וּבֵין הַקַּתּוֹלִים. אָז בָּעֲרָה כָאֵשׁ קִנְאַת הַנְּזִירִים הַקַּתּוֹלִים וּבִדְרָשׁוֹת חוֹצְבוֹת לַהֲבוֹת־אֵשׁ הֵעִירוּ אֶת הֶהָמוֹן לְכַלּוֹת וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹפְרִים הַהוּסִיטִים וְעִמָּהֶם גַּם אֶת הַיְּהוּדִים. נָזִיר אֶחָד הַנֶּחְשָׁב לְקָדוֹשׁ בְּעֵינֵי הַקַּתּוֹלִים עַל פְּרִישׁוּתוֹ, וִיסֶנְטִי פֶירְרֶיר, שָׁב לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂי בַעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה אֲשֶׁר חָבְטוּ אֶת עַצְמָם וַיִּסְתַּגְּפוּ. הוּא הָיָה דַּבְּרָן נִפְלָא, בַּעַל רֶגֶשׁ כַּבִּיר, וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו הַקַּנָּאִים וְהַפּוֹחֲזִים לְהִתְנַקֵּם בַּכּוֹפְרִים. הַנָּזִיר הַזֶּה הָיָה בָא אַל בָּתֵּי תְּפִלַּת הַיְּהוּדִים, בְּיָדוֹ הָאַחַת אָחַז בַּצְּלָב וּבַשֵּׁנִית – סֵפֶר תּוֹרָה, וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ, קוֹל אַרְיֵה, עַל הַיְּהוּדִים כִּי יְמַהֲרוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וְאִם יְמָאֲנוּ – מָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתָם, כִּי אוֹתָם תֹּאכַל הַחֶרֶב וּבָתֵּיהֶם יִהְיוּ לְשַׁמָּה. וְעַל יַד הַנָּזִיר הַהוּא הִתְיַצְּבוּ תָמִיד גְּדוּד הָאֲסַפְסֻף וְגַם אַנְשֵׁי צָבָא מְזֻיָּנִים הַנְּכוֹנִים לְקַיֵּם אֶת דְּבָרוֹ בְּכָל רֶגַע. אֵימָה וָפַחַד נָפְלוּ עַל הַיְּהוּדִים, וְרַבִּים מֵהֶם הֵמִירוּ אֶת דָּתָם.

נוֹסָף לָזֶה, בַּעֲצַת הַמּוּמָר פּוּלוּס מִבּוֹרְגוֹשׁ נָתְנָה הַמַּלְכָּה קַטַּלִינָה פְּקֻדָּה בַּת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְעִיפִים לְמַעַן רוֹשֵׁשׁ אֶת הַיְּהוּדִים וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר: כִּי לֹא יִלְבְּשׁוּ בְּגָדִים כְּבִגְדֵי הַנּוֹצְרִים, כִּי אִם בְּגָדִים אֲרֻכִּים וְגַסִּים וְאוֹת קָלוֹן עֲלֵיהֶם; כִּי לֹא יִתְעַסְּקוּ בָאוּמְנוּת וְלֹא יְרַפְּאוּ חוֹלִים נוֹצְרִים; לֹא יִסְתַּפְּרוּ תִּסְפֹּרֶת נָאָה וְלֹא יְגַלְּחוּ אֶת זְקָנָם וְלֹא יִקְבְּעוּ לָהֶם דִּירָה בֵּין הַנּוֹצְרִים, כִּי אִם בִּשְׁכוּנָה מְיוּחֶדֶת, בִּמְקוֹם אֹפֶל וְאַשְׁפָּה, וְלֹא יֵצְאוּ מֵעִיר מוֹשָׁבָם לְעִיר אַחֶרֶת וּבִפְרַט לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, – וְכָל הָעוֹבֵר עַל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה יֵעָנֵשׁ קָשֶׁה. גַּם הַגְּזֵרוֹת הָאֵלֶּה הוֹעִילוּ הַרְבֵּה לְהַרְבּוֹת אֶת מִסְפַּר הַמּוּמָרִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת; רַבִּים מִבָּתֵּי הַתְּפִלָּה הַמְּפֹאֲרִים שֶׁל הָעִבְרִים נֶהְפְכוּ בְיַד הַנָּזִיר פֶירְרֶיר לְבָתֵּי תְּפִלּוֹת הַקַּתּוֹלִים.

55. וּמְרִיבָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בֵּין הַקַּתּוֹלִים עַל דְּבַר נְשִׂיאוּת הָאַפִּיפְיוֹר בִּינִידִיקְטוּס XV. כִּי עַל פִּי סוֹד הַכֹּהֲנִים הוּרַד מִכִּסְּאוֹ וַיְגֹרַשׁ מֵרוֹמָא, אַךְ יוֹשְׁבֵי סְפָרַד בְּנֵי אַרְצוֹ הֶחֱזִיקוּ בְּיָדוֹ. וּלְהָאַפִיפְיוֹר הַהוּא הָיָה רוֹפֵא תַּלְמִיד פּוּלוּס, יְהוֹשֻׁעַ הַלּוֹרְקִי, אוֹ גִירוֹנִימוֹס דִּי־סַנְטָה־פִי. וַיַּשִּׂיאֵהוּ הַמּוּמָר הַהוּא לְהַכְרִיחַ אֶת חַכְמֵי הַיְּהוּדִים לָבוֹא לְפָנָיו לְהִתְוַכֵּחַ עַל דְּבַר הַדָּתוֹת, וְהוּא, גִירוֹנִימוּס, יְנַצֵּחַ עַל הַוִּכּוּחִים, וְכַאֲשֶׁר יְנַצְּחֵם, אָז יֵאָנְסוּ כָּל הַיְּהוּדִים לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וּבָזֹאת יַעֲשֶׂה לוֹ הָאֲפִיפְיוֹר שֵׁם תִּפְאָרָה, וְהֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ לִגְדֻלָּתוֹ; וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָאַפִּיפְיוֹר. וַיִּרְשֹׁם לוֹ הַמּוּמָר אֶת שְׁמוֹת רָאשֵׁי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבֵי סְפָרַד, וְהָאֲפִיפְיוֹר שָׁלַח צָו, כִּי יָבוֹאוּ אֵלָיו כֻּלָּם לְהִתְוַכֵּחַ. בֵּין חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה חָכָם אֶחָד גְּדוֹל הַדּוֹר רַבִּי יוֹסֵף אַלְבּוֹ בַּעַל “סֵפֶר הָעִקְרִים”, אֲשֶׁר הָיָה מֵאַחֲרוֹנֵי הַתַּלְמוּדִיִּים־הַפִּלּוֹסוֹפִים בִּסְפָרָד. בְּחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר שְׁנַת 1343 הֵחֵל הַוִּכּוּחַ, וְיֶאֱרַך שָׁנָה וְתִשְׁעָה חֲדָשִׁים. בְּעֵת הַוִּכּוּחַ יָשַׁב הָאֲפִיפְיוֹר וְהַבִּישׁוֹפִים וְרַבִּים מִשָּׂרֵי הַמְּלוּכָה וּמִבְּנֵי הָעָם. גַּם לְעִתִּים הֵבִיאוּ שָׁמָּה מַחֲנוֹת מוּמָרִים אֲנוּסִים, לְמַעַן יִרְאוּ הַיְּהוּדִים הַמִּתְוַכְּחִים מָה רַב מִסְפַר הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הִצְלִיחָה הַכְּנֵסִיָּה הַקַּתּוֹלִית לְצוֹדֵד בְּחֶרְמָהּ. כַּאֲשֶׁר רָאָה בִּינִידִיקְטוּס, כִּי לֹא יָכוֹל לַיְּהוּדִים, אָמַר לָתֵת פְּקֻדָּה לְהַחֲרִים אֶת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד וּלְבַעֲרָם מִן הָאָרֶץ וְלִגְזֹר עַל הַיְּהוּדִים גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת; אַךְ מַהֵר בָּא קִצּוֹ, כִּי אָז עָלָה עַל כִּסֵּא הָאֲפִיפְיוֹר מַרְטִין VI, וְאָז עָזְבוּ גַּם הַסְּפָרַדִּים אֶת בִּינִידִקְטוּס, וְעִמּוֹ יָרַד גַּם יוֹעֲצוֹ הַמּוּמָר מִגְּדֻלָּתוֹ. צִירֵי הַיְּהוּדִים הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי מַרְטִין וּבְשֹׁחַד רָב הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ לָתֵת “בּוּלָה” – פְּקֻדַּת אַב הַקַּתּוֹלִים – לְבַל יִגְּעוּ בַיְּהוּדִים לְרָעָה.

הַחֶסֶד שֶׁהָיוּ הַשָּׂרִים, הַבִּישׁוֹפִים וְהָאֲפִיפְיוֹרִים עוֹשִׂים לִפְעָמִים עִם יִשְׂרָאֵל עָלָה לַיְּהוּדִים בְּדָמִים יְקָרִים. הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה יָדוּעַ וּמְפוּרְסָם לַכֹּל, כִּי אֵין הָאֲפִיפְיּוֹר וּמְתֵי סוֹדוֹ עוֹשִׂים דָּבָר בִּלְתִּי אִם יְשַׁלְּמוּ לָהֶם בַּתְּחִלָּה בְּכֶסֶף מָלֵא. בִּשְׁנַת 1348 נֶאֶסְפוּ צַירֵי קְהִלּוֹת אִיטַלְיָה לַאֲסֵפָה וַיִּבְחֲרוּ אֲנָשִׁים יוֹדְעִים לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמְּלָכִים וּגְדוֹלֵי הַשָּׂרִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעַד טוֹבַת הַכְּלָל. וַיָּשִׂימוּ מַס עַל כָּל הָעָם, עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ לְפִי עָשְׁרוֹ, וְגִזְבָּר בָּחֲרוּ, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ יִהְיֶה הַמַּס הַנִּגְבֶּה מוּכָן לְהוֹצָאוֹת הַמִּשְׁתַּדְּלִים בְּכָל עֵת שֶׁיִּצְטָרְכוּ.

56. כַּאֲשֶׁר עָלָה הַמֶּלֶךְ יוֹאַן הַשֵּׁנִי עַל כִּסֵּא מַמְלֶכֶת קַשְׂטִילְיָה, הוּנַּח מְעַט לַיְּהוּדִים, כִּי הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה רְפֵה־יָדַיִם וְכָל הַנְהָגַת הַמְּדִינָה הָיְתָה בִיְדֵי רֹאשׁ הַשָּׂרִים אַלְבַרוֹ דִּי־לוּנָה, אִישׁ חָכָם בַּהֲלִיכוֹת הַמְּדִינָה וְרָחוֹק מִקִּנְּאַת הַדָּת. הַשָּׂר הַזֶּה רָאָה כִּי הַיְּהוּדִים מְבִיאִים בְּרָכָה רַבָּה לְאֶרֶץ מְגוּרָם, וְעַל כֵּן הֵגִין בַּעֲדָם לַמְרוֹת רְצוֹן הַכֹּהֲנִים וְהַנְּזִירִים הַקַּנָּאִים וְגַם לַמְרוֹת פָּקֻדַּת הָאֲפִיפְיוֹר. עַל פִּי עֲצָתוֹ הוּרַם רַבִּי (1320–86אחב"ש) אַבְרָהָם בֶּנְבֹּנֶשְׁתִּי לְמַעֲלַת רַב הַמַּמְלָכָה. הָרַב הַזֶּה הָיָה אִישׁ חָכָם וְשׁוֹקֵד עַל טוֹבַת עַמּוֹ. הוּא הִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהָקִים אֶת הֲרִיסוֹת הַקְּהִלּוֹת שֶׁנֶּהֶרְסוּ וְנֶחְרְבוּ עַל יְדֵי הָרְדִיפוֹת וְהַשְּׁמָדוֹת, וּלְתַכְלִית זוֹ קָרָא לַעֲצָרָה אֶת כָּל הָרַבָּנִים אֶל עִיר וַלְיַדּוֹלֶיד, וְשָׁם תִּקְנוּ תַּקָּנוֹת טוֹבוֹת לְהָפִיץ דַּעַת הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל וּלְהֵיטִיב אֶת מַצַּב הַחִנּוּךְ, וַיֶּאֶסְרוּ עַל הַנָּשִׁים לְהִתְקַשֵּׁט בַּעֲדָיִים יְקָרִים, לְבַל תְּעוֹרַרְנָה קִנְאַת הַנּוֹצְרִים; גַּם שָׂמוּ עֹנֶשׁ עַל הַמַּלְשִׁינִים אֲשֶׁר רָבּוּ בַּיָּמִים הָהֵם. אוּלָם הַמְּנוּחָה לֹא אָרְכָה לְיִשְׂרָאֵל בִּסְפָרָד, כִּי קִנְאַת הַדָּת וְשִׂנְאַת הַלְּאֹם הִכּוּ שָׁרְשָׁן עָמֹק בְּלֵב הַסְּפָרַדִּים. גַּם עַל יְדֵי הַמְּהוּמוֹת וְהַמְּבוּכוֹת אֲשֶׁר הָיוּ תָּמִיד בָּאָרֶץ הִתְרוֹשֵׁשׁ הָעָם הַסְּפָרַדִּי, וּבְבַעֲרוּתוֹ וַעֲנִיּוּתוֹ הָיָה לְחַיָּה טוֹרֶפֶת אֲיֻמָּה, שׁוֹאֶפֶת לְדָם כָּל הַיּוֹם.

57. וְיוֹתֵר מֵהַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שָׂנְאוּ הַנּוֹצְרִים־הַסְּפָרַדִּים אֶת הַיְּהוּדִים גָּדְלָה שִׂנְאָתָם לַיְּהוּדִים־הַנּוֹצְרִים, אֲשֶׁר קָרְאוּ לָהֶם שֵׁם “מַרַנִּים⁴”. הַמַּרַּנִים⁵ רַבּוּ מְאֹד בִּסְפָרַד לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת; רַבִּים מֵהֶם בַּחֲרִיצוּתָם קָנוּ לָהֶם עֹשֶׁר וּגְדוּלָה, וַיִּהְיוּ לְשָׁרִים בַּמַּמְלָכָה, שָׂרֵי צְבָאוֹת וְשׁוֹפְטִים וְגַם רַבֵּי הַכְּהֻנָּה. אֲחָדִים מֵהֶם אַחֲרֵי קַבְּלָם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית, הָיוּ לַנּוֹצְרִים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָלוּ בְּקִנְאָתָם לֶאֱמוּנָתָם הַחֲדָשָׁה עַל הַנּוֹצְרִים מִלֵּדָה; אוּלָם רֻבָּם בְּקַבְּלָם עֲלֵיהֶם אֶת דַּת הַנּוֹצְרִית מֵאוֹנֶס הָיוּ לְנוֹצְרִים רַק לְמַרְאֶה עַיִן, אֲבָל בְּלִבָּם נִשְׁאֲרוּ נֶאֱמָנִים לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם וּבַסֵּתֶר הִתְנַהֲגוּ בְּמִנְהָגֵי הַיְּהוּדִים. מוּבָן הַדָּבָר, כִּי הַמַּרַנִּים הָהֵם לֹא אָהֲבוּ אֶת הַנּוֹצְרִים הַסְּפָרַדִּים, אֲשֶׁר הִכְרִיחוּם לְהָמִיר אֶת דָּתָם. וְהַנּוֹצָרִים הַסְּפָרַדִּים גַּם הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת שִׂנְאָתָם הַנּוֹשָׁנָה לָהֶם, גַּם אַחֲרֵי קַבְּלָם עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית, וּבִרְאוֹתָם כִּי הַמַּרַנִּים עוֹשִׂים עֹשֶׁר וּמִתְנַשְּׂאִים עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ, קִנְאוּ בָהֶם וַיִּשְׂנָאוּם תַּכְלִית שִׂנְאָה.

58. גַּם הַשַּׂר הֶחָכָם אַלְבַרוֹ דִּי־לוּנָה, אֲשֶׁר הָיָה טוֹב לַיְּהוּדִים, שָׂנֵא אֶת הַמַּרַנִּים וַיְדַבֵּר עֲלֵיהֶם תָּמִיד רָעוֹת בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. גַּם הַכֹּהֲנִים בִּדְרָשׁוֹתֵיהֶם הֵחֵלּוּ לְהַטִּיף מֵעַל הַבָּמָה לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ הַמַּרַנִּים בְּעֵינֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וַיִּתְנוּם לְבוֹגְדִים וּבָנִים כֶּחָשִׁים. הָאֲפִיפְיוֹר נִיקוֹלַי הַחֲמִישִׁי הוֹצִיא “בּוּלָה” לְהַשְׁגִּיחַ בְּעַיִן פְּקוּחָה עַל הַמַּרַנִּים, כִּי יִשְׁמְרוּ אֶת כָּל חֻקֵּי הַדַּת הַנּוֹצְרִית וְלֹא יִתְנַהֲגוּ בְּמִנְהָגֵי הַיְּהוּדִים (1381 אחב"ש). וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְשִׂנְאַת עַם הָאָרֶץ לְהַמַּרַנִּים נִגְלְתָה בְּפֹעַל: בְּטוֹלֶדָה הִצִּיתוּ הַסְּפָרַדִּים אֵשׁ בְּבָתֵּי הַמַּרַנִּים וְתֹאכַל אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת בָּתִּים, וַיַּהַרְגוּ רַבִּים מִיּוֹשְׁבֵיהֶם. הַמַּרַנִּים נִסּוּ לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וְלֹא יָכְלוּ (1397 אחב"ש), וּכְמַחֲלָה מִתְדַּבֶּקֶת מִהֲרָה הַשִּׂנְאָה לְהַמַּרַנִּים לְהַקִּיף אֶת כָּל עָרֵי סְפָרָד. בָּעִיר קוֹרְדוֹבָה יָסְדוּ הַנּוֹצָרִים חֶבְרָה בְּשֵׁם “אַהֲבַת הַנּוֹצְרִים” וַיָּשִׂימוּ לָהֶם חֹק לִבְלִי קַבֵּל לְחֶבְרָתָם אִישׁ מֵהַמַּרַנִּים, גַּם מֵאֵלֶּה הַנּוֹשְׂאִים מִשְׂרָה בַּמַּמְלָכָה אוֹ בַּכְּהֻנָּה. וַיְהִי הַיּוֹם וּבְנֵי הַחֶבְרָה הַזֹּאת עָבְרוּ בְּחֻצּוֹת הָעִיר עִם צִלְבֵיהֶם. כָּל בָּתֵּי הָעִיר הָיוּ מְקֻשָּׁטִים לִכְבוֹד הַתַּהֲלוּכָה הַזֹּאת. אַךְ הַמַּרַנִּים, אֲשֶׁר חָרָה לָהֶם עַל חַבְרֵי הַחֶבְרָה הַהִיא, סָגְרוּ אֶת דַּלְתוֹתֵיהֶם וְלֹא קִשְּׁטוּ אֶת בָּתֵּיהֶם. וְחָרַשׁ בַּרְזֶל אֶחָד הוֹצִיא קוֹל, כִּי בַת אַחַת הַמַּרַנִּים שָׁפְכָה קִתּוֹן שֶׁל שׁוֹפְכִין בְּעֵת הַתַּהֲלוּכָה וַתִּגַּע בָּהֶם בִּתְמוּנַת “הַאֵם הַקְּדוֹשָׁה”, וּבְקִנְאָתוֹ הִצִּית בַּלַּפִּיד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֵשׁ בְּבֵית הַמַּרַנִּי הַהוּא. אָז מִהֲרוּ אֶחָיו לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ וַיַּצִּיתוּ עוֹד בָּתִּים רַבִּים אֲשֶׁר לְהַמַּרַנִּים, וּנְצִיב הַמֶּלֶךְ בָּא לְהָגֵן עַל הַמַּרַנִּים וַיִּדְקֹר בְּחַרְבּוֹ אֶת חָרַשׁ הַבַּרְזֶל; אַךְ בָּזֶה עוֹד הִגְדִּיל קִנְאַת הֶהָמוֹן, כִּי הֵרִימוּ אֶת נִבְלַת הֶחָרָשׁ אֲשֶׁר מֵת – לְפִי דַּעְתָּם – מוֹת קְדוֹשִׁים, וְעַד מְהֵרָה נֶאֱסַף הָמוֹן רַב וַיַּהַרְגוּ בְּהַמַּרַנִּים הֶרֶג רָב. וְאֵלֶּה מֵהַמַּרַנִּים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִן הָעִיר לֹא מָצְאוּ מָנוֹס לְנַפְשָׁם כִּי כָל הָאִכָּרִים, מִכָּל הַכְּפָרִים מִסָּבִיב סְבָבוּם, וַיְבֹזּוּם וַיַּהַרְגוּם (1403) אחב"ש).

ט. אִיזַבֶּלָה וּפֶרְדִּינַנְדְּ.    🔗

59. בִּשְׁנַת 1404 יָשְׁבָה אִיזַבֶּלָה עַל כִּסֵּא מְלוּכַת קַשְׂטִילְיָה וּלְעֵזֶר כְּנֶגְדָּהּ הָיָה אִישָׁהּ פֶרְדִינַנְדְּ הַקַּתּוֹלִי מֶלֶךְ אַרַגּוֹנְיָה. בָּזֶה הִתְאַחֲדוּ שְׁתֵּי הַמַּמְלָכוֹת קַשְׂטִילְיָה וְאַרַגּוֹנְיָה לְמַמְלָכָה אַחַת תַּקִּיפָה, אֲשֶׁר מִפָּנֶיהָ פָּחֲדָה בִּרְבוֹת הַיָּמִים כָּל אֵירוֹפָּה. אִיזַבֶּלָה הָיְתָה אֲדוּקָה מְאֹד בְּדַת הַקַּתּוֹלִים וְנִכְנַעַת מִפְּנֵי הַכֹּהֵן טוֹרְקְבוֹמַדָּה, אֲשֶׁר לְפָנָיו הִתְוַדְּתָה אֶת עֲוֹנוֹתֶיהָ. בִּהְיוֹתָהּ עוֹד נַעֲרָה נָדְרָה נֶדֶר לִפְנֵי הַכֹּהֵן הַהוּא, כִּי בְשִׁבְתָּהּ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה, תַּקְדִּישׁ אֶת כָּל כֹּחָהּ לְבָעֵר אֶת הַכּוֹפְרִים מִסְּפָרָד. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר עָלְתָה לַמְּלוּכָה חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, כִּי אַךְ לְבַעֲבוּר זֹאת נָתַן יְיָ אֶת הַמֶּמְשָׁלָה בְּיָדָהּ; לְמַעַן טַהֵר אֶת הָאָרֶץ מֵהַכּוֹפְרִים. בְּיִחוּד הִרְבּוּ הַכֹּהֲנִים הַנְּזִירִים לְדַבֵּר סָרָה בְּאָזְנֵי הַמַּלְכָּה עַל הַמַּרַנִּים, כִּי מַלְעִיגִים הֵם בְּקָדְשֵׁי הַנּוֹצְרִים, וְעַל כֵּן הָיְתָה עֲצָתָם לְכוֹנֵן בֵּית מִשְׁפָּט, לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אַחַר מַעֲשֵׂי הַמַּרַנִּים אִם נֶאֱמָנִים הֵם בִּבְרִית דַּת הַקַּתּוֹלִית, וּלְיַסְּרָם קָשָׁה אִם יָסוּרוּ מֵאַחֲרֶיהָ. וֶּפְרִּדִינַנְדְּ אִישָּׁה, אַף כִּי לֹא הָיָה אָדוּק בֶּאֱמוּנָתוֹ, בְּכָל זֹאת הָיְתָה עֲצַת הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים יְשָׁרָה בְּעֵינָיו, יַעַן רָאָה כִּי עַל יְדֵי בֵּית הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה יִמְצָא שָׁלָל רָב, כִּי רְכוּשׁ הַנִּשְׁפָּטִים יָחֳרַם לְאוֹצַר הַמַּמְלָכָה, וַיָּסֶת גַּם הוּא אֶת אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה לְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֶת דָּבָר הַכֹּהֲנִים. וַיִּוָּסֵד בֵּית מִשְׁפַּט הָאֱמוּנָה – אִינְקְוִיזִיצְיָה – בְּשִׂיבִילְיָה (1408 אחב"ש).

60. עַד מְהֵרָה הֵחֵלָּה הָאִינְקְוִיזִיצְיָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂיהָ, וְרַבִּים מֵהַמַּרַנִּים הוּשְׂמוּ בְּבֵית הַכֶּלֶא. וַיִּירְאוּ הַמַּרַנִּים מְאֹד וַיְמַהֲרוּ רַבִּים מֵהֶם לָנוּס אֶל עִיר קַדִּיקְס. וְרַבִּים מִטּוֹבֵי הַנּוֹצְרִים, אַף כִּי הָיוּ קַתּוֹלִים אֲדוּקִים, בְּכָל זֹאת לֹא יָשְׁרוּ בְעֵינֵיהֶם מַעֲשֵׂי הַמַּלְכָּה, וְעַל כֵּן בִּקְּשׁוֹ לְהָגֵן עַל הַמַּרַנִּים וְלַעֲצֹר בְּעַד מֶמְשֶׁלֶת הַכֹּהֲנִים הַקַּנָּאִים בְּיַד חֲזָקָה; וְיִקְשְׁרוּ קֶשֶׁר, כִּי אִם יִתָּפֵס אֶחָד מֵהֶם בְּיַד הָאִינְקְוִיזִיצְיָה וְשָׂמוּ הֵם שְׁפָטִים בְּשׁוֹפְטֵיהֶם, אַךְ הַקֶּשֶׁר נִגְלָה לְבַעֲלֵי בְּרִית הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, וְעַד מְהֵרָה הוּשְׂמוּ רָאשֵׁי הַקּוֹשְׁרִים בַּכֶּלֶא וְעִמָּהֶם רַבִּים מֵהַמַּרַנִּים וְשׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה נָתְנוּ פְּקֻדָּה לְכָל הַנּוֹצְרִים הַנֶּאֱמָנִים בִּבְרִית הַקַּתּוֹלִים לִמְּסֹר לְדִין אֶת הַמַּרַנִּים הַנֶּחְשָׁדִים בֲּעֹון כְּפִירָה וְלָשׂוּם מִשְׁמָר עַל הוֹנָם. וְהֶהָמוֹן, אֲשֶׁר הָלַךְ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת אַחַר מוֹרָיו הַקַּנָּאִים, מִהֵר לְהַסְגִּיר לִידֵי שׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה רַבִּים מֵהַמַּרַנִּים, וּמֵרַגְּלֵי חֶרֶשׁ הִתְהַלְּכוּ תָּמִיד לִשְׁמֹר עִקְבוֹת הַמַּרַנִּים וְהַמַּלְשִׁינוֹת וְעֵדוֹת הַשֶּׁקֶר גָּבְרוּ בָאָרֶץ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִרְבּוּ לִתְפֹּס אֶת הַמַּרַנִּים, עַד כִּי לֹא הָיָה עוֹד לָהֶם מָקוֹם בְּבֵית הַכֶּלֶא הַנּוֹעַד לָהֶם, וַיִּבְחֲרוּ לָהֶם עוֹד אַרְמוֹן גָּדוֹל בְּפַרְוַר הָעִיר שִׁבִילְיָה וַיִּכְתְּבוּ עַל קִירוֹתָיו אֶת הַפְּסוּקִים: הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא וּבְמִתְקוֹמֶמֶיךָ אֶתְקוֹטָט", “קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ”. וּבַשִּׁשִּׁי לְחֹדֶשׁ יַנּוּאַר 1411 חָנְכוּ אֶת מְקוֹם הַהֲרֵגָה, כִּי שָׂרְפוּ עָלָיו שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים מִהַמַּרַנִּים. בָּמַת הַמַּטְבֵּחַ הוּשְׂמָה בָרְחוֹב אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ “קִימַדֶּרוֹ” – כְּלוֹמֵר: “מְקוֹם הַשְּׂרֵפָה” –, עָלָיו הוּקְמוּ אַרְבָּעָה פְּסִילִים מָשְׁחָתֵי מַרְאֶה וְהֵם עוֹמְדִים שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּבְמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים הֹעֲלוּ עַל הַמּוֹקֵד מִבְּנֵי שִׂיבִלְיָה בִּלְבַד מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אִישׁ. אוּלָם כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסִיפָה הָאִינְקְוִיזִיצְיָה לִשְׁפֹּט אֶת הַמַּרַנִּים בַּחֶרֶב וּבָאֵשׁ, כֵּן גָּדְלָה הָאַהֲבָה בְלֵב הַמְּעַנִּים לְקָדְשֵׁי אֲבוֹתָם. וְרַבִּים מֵהַנִּשְׂרָפִים הֶרְאוּ אֶת אֹמֶץ לִבָּם, כִּי הִגִּידוּ נֶגֶד כָּל הַשּׁוֹפְטִים וְכָל הָעָם, כִּי אָמְנָם נֶאֱמָנִים הֵם בִּבְרִית אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּבְשִׂמְחָה וְרָצוֹן נְכוֹנִים הֵם לַעֲלוֹת עַל הַמּוֹקֵד, וּבְהִשָׂרְפָם קָרְאוּ בְּקוֹל רָם: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!”. בֵּינֵיהֶם הָיוּ כָאֵלֶּה אֲשֶׁר עוֹד אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת דַּת הַנּוֹצְרִים, וּבְכָל זֹאת הָיוּ קְשׁוּרִים בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה וֶאֱמוּנָה חֲזָקָה בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָתוֹ.

וְזֹאת תּוֹרַת הָאִינְקְוִיזִיצְיָה: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נֶחְשַׁד בִּכְפִירָה וְהוּבָא אֶל בֵּית הַכֶּלֶא. שָׁם בְּחָנוּהוּ בִּכְלֵי־מְעַנִּים שׁוֹנִים: פָּרְקוּ אֶת עַצְמוֹת הַחוֹטֵא, חָתְכוּ אֶת בְּשָׂרוֹ, הִפְשִׁיטוּ אֶת עוֹרוֹ, דְּקָרֻהוּ, צָלוּהוּ עַד כִּי הוֹדָה עַל פִּשְׁעוֹ, כִּי אָכַל מַצָּה בְּלֵיל הַפֶּסַח, כִּי הֶחֱלִיף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי קָרָא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, וְעוֹד אֲשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה; וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נוֹדַע, כִּי אָמְנָם נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה, כִּי מַחֲזִיקִים הֵם בְּדַת הַיְּהוּדִים, וַיָּדֹנוּ דִּינָם לְמָוֶת. וּבְאַחַד מֵימֵי חַג הַנּוֹצְרִים עָרְכוּ אֶת עֲבוֹדַת הָאֱמוּנָה – אוֹיטוֹ־דֵּי־פֵי – בַּהֲכָנָה רַבָּה לְשַׁעֲשַׁע בָּהּ אֶת לֵב הֶהָמוֹן וּגְדוֹלֵי הָעָם הַצְּמֵאִים לִדְמֵי אָדָם. אָז הוֹבִילוּ אֶת הַחֹטְאִים מְלֻבָּשִׁים כֻּתָּנוֹת אֲרֻכּוֹת מִבַּד גַּס וּמְצֻיָּרוֹת בִּצְלָבִים, לַהֲבוֹת־אֵשׁ וְשֵׁדִים, וְכוֹבָעִים גְּדוֹלִים עֲלֵיהֶם כְּמְגְדָּלִים וְגַם הֵם מִצֻיָּרִים בִּצְלָבִים וְשֵׁדִים וְלֶהָבוֹת. לִפְנֵיהֶם אַנְשֵׁי חַיִל מְזֻיָּנִים וּנְזִירִים קְדוֹשִׁים מְזַמְּרִים שִׁירִי תְּהִלִּים; וּכְשֶהוּבְאוּ הַחוֹטְאִים אֶל הַמַּעֲרָכָה הִטִּיפוּ לִפְנֵיהֶם מְעַנֵּיהֶם דִּבְרֵי מוּסָר, וַיַּגִּידוּ לָהֶם כִּי אַךְ מֵאַהֲבָה הֵם עוֹשִׂים לָהֶם יִסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם הַחוֹטֵאת מִמּוֹקְדֵי עוֹלָם, וְאַחֲרֵי כֵן הִשְׁלִיכוּם אֶל הָאֵשׁ אוֹ חִנְקוּם בַּתְּחִלָּה וְאַחַר שְׂרָפוּם, וְאֶת רְכוּשָׁם הֶחֱרִימוּ אֶל אוֹצַר הַמְּלוּכָה.

61. בִּשְׁנַת 1413 הִפְקִיד הָאֲפִיפְיוֹר אֶת הַכֹּהֵן הַנָּזִיר טוֹמַשׁ טוֹרְקְבוֹמַדָּה לְרֹאשׁ הָאִנְקְוִיזִיטוֹרִים אֲשֶׁר בְּכָל אֶרֶץ סְפָרָד. הָאִישׁ הַזֶּה כְּגֹדֶל קִנְאָתוֹ כֵּן גָדְלָה עָרְמָתוֹ לִלְכֹּד נְפָשׁוֹת, וַיַּצְלַח לְהַטִּיל אֵיבָה בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ, עַד כִּי גַּם בֵּן הִלְשִׁין עַל אָבִיו. אֶחָד מֵהַמַּרַנִּים נִמְלַט לְעִיר טוּלוּזָה אֲשֶׁר בְּצָרְפַת וּמֵת שָׁם, וְשׁוֹפְטֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, כְּנָהוּג, שָׂרְפוּ אֶת תְּמוּנָתוֹ וַיָּשִׂימוּ אֶת בֵּן הַמֵּת בַּמַּאֲסָר, וְרַק אָז הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ לַחָפְשִׁי, כַּאֲשֶׁר קִבֵּל עָלָיו לָלֶכֶת לְעִיר טוּלוּזָה וּלְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹת אָבִיו מִקִּבְרוֹ וּלְשָׂרְפָם בְּמַעֲמַד הַנְּזִירִים הַדּוֹמִינִיקַנִּים אֲשֶׁר שָׁם. בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהָיָה טוֹרְקְבוֹמַדָּה רֹאשׁ הָאִינְקוְיזְיטוֹרִים, נִשְׂרְפוּ וְנֶהֱרְגוּ שִׁבְעָה עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ! וּבְאַרַגֹּונְיָה הָיָה שַׂר הַטַּבָּחִים – הָאִינְקְוִיזִיטָר הָרָאשִׁי – תַּלְמִיד מֻבְהָק לְטוֹרְקְבוֹמַדָּה וּשְׁמוֹ אַרְבִּיאֵץ. וַיִּתְקַשְּׁרוּ עָלָיו גְּדוֹלֵי הַמַּרַנִּים וַיַּכּוּהוּ נֶפֶשׁ בְּבֵית הַתְפִלָּה, בְּכָרְעוֹ עַל בִּרְכָּיו לְהִתְפַּלֵּל. אַךְ בָּזֶה הוֹעִילוּ לְרָעָתָם, כִּי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם דָּרְשׁוּ אֶת דְּמֵי הַקָּדוֹשׁ הַנֶּהֱרַג, וּכְמָאתַיִם מַרַנִּים נִתְפְּשׂוּ, וַיְקַצְצוּ אֶת יְדֵיהֶם, וְאַחֲרֵי־כֵן נִתָּלוּ. בֶּן הַדּוֹר הַהוּא, הַפִּלּוֹסוֹף הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּחַכְמֵי סְפָרָד, רַבִּי יִצְחָק עַרַאמָה, כָּתַב בְּסִפְרוֹ “עֲקֵדַת יִצְחָק” לֵאמֹר: “וּבִזְמַנֵּנוּ עָלָה עֲשַׁן הַמַּרַנִּים הַשָּׁמַיְמָה בְּכָל מַלְכוּת סְפָרַד וְאִיֶּיהָ. שְׁלִישִיתָם שָׂרַף הָאֵשׁ, שְׁלִישִׁיתָם יִבְרָחוּ וְהַנִּשְׁאָר בָּהֶם יִחְיוּ בְּפַחַד גָּדוֹל וּמֹרֶךְ־לֵב מִמַּרְאֵה עֵינֵיהֶם”.

62. אוּלָם כְּכָל אֲשֶׁר יָסְפוּ מַלְאֲכֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה הַמַּשְׁחִיתִים לְחַבֵּל אֶת הַמַּרַנִּים, כֵּן חָזְקָה בְלִבּוֹת הַמַּרַנִּים אֲהַבָתָּם לְמוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֵיהֶם, וּמִדֵּי פַעַם בְּפַעַם הִתְאַסְּפוּ בִּמְקוֹמוֹת נִסְתָּרִים לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַסֵּדֶר בְּלֵיל הַפֶּסַח, וְהַיְּהוּדִים הִמְצִיאוּ לָהֶם אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ לָהֶם לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים. וַיִּוַּדַע הַדָּבָר לְטוֹרְקְבוֹמַדָּה וַיִּקְרָא אֶת רַבָּנִי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁבִּיעֵם, כִּי אִם יִוָּדַעַ לָהֶם אֲשֶׁר מִי מֵהַמַּרַנִּים דָּבֵק בְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל יָבוֹאוּ וְיַלְשִׁינוּ עָלָיו לִפְנֵי הָאִינְקְוִיזִיטוֹרִים. אֶפֶס אֶת הַשְּׁבוּעָה הַזֹּאת לֹא הֵקִימוּ הָרַבָּנִים, כִּי אֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל הַדָּבָר הָאָסוּר; וּבִרְאוֹת טוֹרְקְבוֹמַדָה כִּי הַיְּהוּדִים מוֹסִיפִים לְהַסְתִּיר אֶת סוֹד הַמַּרַנִּים וְגַם כָּל הָעִנּוּיִים לֹא יִצְלְחוּ לְהוֹצִיא מִפִּיהֶם דִּבָּה רָעָה עַל הָאֲנוּסִים הָאֻמְלָלִים, וְגַם פַּחַד הַמָּוֶת לֹא יְבַעֲתֶם, וְיֹאמֶר אֶל לִבּוֹ, כִּי כָל עוֹד יֵשְׁבוּ הַיְּהוּדִים בִּסְפָרַד לֹא יוּכַל לְבַעֵר אֶת הַכְּפִירָה מִן הָאָרֶץ; וְעַל כֵּן הֵחֵל לְדַבֵּר עַל לֵב הַמֶּלֶךְ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַרְצוֹ.

63. בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה בְּהֵיכַל הַמַּלְכָּה אִיזַבֶּלָה אִישׁ גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, הַשַּׂר דוֹן יִצְחָק אַבְּרַבַּנְאֵל (1367–1438 אחב"ש), אִישׁ חָכָם בַּתּוֹרָה, יְרֵא יְיָ וְגָדוֹל בְּחָכְמַת הַמְּדִינָה, וּבַחֲסָדָיו וְצִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה עִם בְּנֵי עַמּוֹ בַּיָּמִים הָרָעִים הָהֵם עָלָה עַל כָּל גְּדוֹלֵי הַשָּׂרִים אֲשֶׁר הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד מִימֵי רַבִּי חִסְדָאִי אִבְּן שַׁפְּרוּט. הוּא הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה רָמָה, נֵצֶר מִמִּשְׁפַּחַת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

64. בַּיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ אַלְפוֹנזוֹ V בְּפּוֹרְטוּגַל הוּטַב מַצַּב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁם, כִּי הוּא הֵגִין עֲלֵיהֶם בְּכָל כֹּחוֹ וַיְנַשֵּׂא אֲחָדִים מֵהֵם לְשָׁרִים גְּדוֹלִים בָּאָרֶץ. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הוֹכִיחַ בְּתוֹכֵחָה מֵאַהֲבָה אֶת שַׂר יְהוּדִי אֶחָד עַל אֲשֶׁר לֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהָסִיר אֶת לֵב בְּנֵי עַמּוֹ מִן הַהִתְפַּאֲרוּת בְּמוֹתְרוֹת וּבַעֲדָיִים יְקָרִים, וְכַאֲשֶׁר אָמַר הַשַּׁר לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: אֵינֶנִּי רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָתְךָ, כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר רַק הַמָּוֶת אוֹ הַבִּזָּה יָשִׁיבוּ אֶתְכֶם מֵהַדֶּרֶךְ הָרָעָה הַזֹּאת, וְרַק אָז תִּתְחָרֵטוּ.

הַמֶּלֶךְ הַיָּשָׁר הַזֶּה גִּדַּל גַּם אֶת דּוֹן יִצְחָק אַבְּרַבַּנְאֵל וַיְשִׂימֵהוּ לְיוֹעֲצוֹ וְשַׂר אוֹצְרוֹתָיו. וְכַאֲשֶׁר בֵּרַךְ יְיָ אֶת יִצְחָק, וַיְהִי בֵּיתוֹ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, אֲשֶׁר הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאוֹצַר סְפָרָיו הָרָב. הוּא הָיָה אָהוּב לְכָל בְּנֵי הָאָדָם, עֶבֶד נֶאֱמָן לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּלְמַלְכּוֹ וּמִתְהַלֵּךְ בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת עִם כָּל גְּדוֹלֵי הַשָּׂרִים הַנּוֹצְרִים, וְיַחַד עִם זֶה לֹא שָׁכַח רֶגַע כִּי עִבְרִי הוּא וְעָלָיו לָשִׁים לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ לְאֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ הָאֻמְלָלִים וְהַנִּרְדָּפִים בְּלִי חָשָׂךְ, וּלְהַקְדִּישׁ מֵעִתּוֹתָיו גַּם לְתוֹרַת יְיָ. כַּאֲשֶׁר כָּבַשׁ הַמֶּלֶךְ אַלְפוֹנְזוֹ אֶת הָעִיר אַרְזִילָה אֲשֶׁר בְּמַרוֹקָה (1401 אחב"ש), הָיוּ בֵּין שְׁבוּיֵי הַמִּלְחָמָה כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל. וְקָם דוֹן יִצְחָק לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִים וַיְפַזֵּר עַל זֶה הוֹן רַב מִכַּסְפוֹ, וְגַם קָרָא לִנְדָבוֹת, וַיֵּט גַּם אֶת לֵב הֶעָשִׁיר הַנָּדִיב רַבִּי יְחִיאֵל מִפִּיזָה מֵאִיטַלְיָה, כִּי יֶאֱסֹף גַּם הוּא כֶּסֶף נְדָבוֹת לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִים וּלְכַלְכְּלָם עַד אֲשֶׁר יוּכְלוּ לִמְצֹא מִחְיָתָם. בַּעֲלוֹת סִיקְסְטוּס הָרְבִיעִי עַל כִּסֵּא הָאֲפִיפְיוֹר שָׁלַח אַלְפוֹנזֹו מַלְאָכִים לְבָרְכוֹ וַיְדַבֵּר דוֹן יִצְחָק עַל לֵב אַחַד הַמַּלְאָכִים הָהֵם, אֲשֶׁר הָיָה לוֹ אוֹהֵב נֶאֱמָן, כִּי בְעָמְדוֹ לִפְנֵי הָאֲפִיפְיוֹר יְדַבֵּר בְּאָזְנָיו טוֹבוֹת עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְגַם לְרַבִּי יְחִיאֵל מִפִּיזָה שָׁלַח אָז מִכְתָּב, כִּי יְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מַלְאֲכֵי פוֹרְטוּגַל בְּכָבוֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּפוֹרְטוּגַל. כֹּה שָׁקַד תָּמִיד דוֹן יִצְחָק לְטוֹבַת עַמּוֹ.

65. אוּלָם לֹא אָרְכוּ יְמֵי שַׁלְוָתוֹ, כִּי בְמוֹת אַלְפוֹנְזוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו יוֹאַן בְּנוֹ (1411 אחב"ש), וְהַבֵּן לֹא הָלַךְ בְּדַרְכֵי אָבִיו, כִּי חָפַץ יוֹאַן לְהִשְׂתָּרֵר לְבַדּוֹ בָּאָרֶץ וְלַהֲגוֹת מִן הַמְּסִלָּה אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר הִשְׁפָּעָתָּם הָיְתָה רַבָּה עַל הָעָם. וְיֹאמֶר לַהֲרֹג גַּם אֶת דון יִצְחָק וַיִּקְרָא אוֹתוֹ אֵלָיו. דּוֹן יִצְחָק לֹא יָדַע וַיֵּלֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ. אוּלָם בַּדֶּרֶךְ הֻגֵּד לוֹ, כִּי רָעָה נִשְׁקֶפֶת לוֹ, וַיִּבְרַח לְטוֹלִידָה, וְהַמֶּלֶךְ יוֹאַן הֶחֱרִים אֶת כָּל רְכוּשׁ דּוֹן יִצְחָק, וְאַךְ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת שְׁנֵי בָּנָיו נָתַן לָצֵאת מֵאַרְצוֹ.

66. דּוֹן יִצְחָק רָאָה בָזֶה, כִּי יַד יְיָ נָגְעָה בּוֹ עַל אֲשֶׁר בְּעָשְׁרוֹ הִתְרַשֵּׁל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן שָׂם עַתָּה לִבּוֹ לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת, וּבְמֶשֶׁךְ חֲמִשִּׁים וּשְׁלֹּשָה יָמִים חִבֵּר פֵּרוּשׂ גָּדוֹל לְסִפְרֵי יְהוֹשֻׁעַ, שׁוֹפְטִים, שְׁמוּאֵל א' וב'. בַּפֵּרוּשׁ הַזֶּה הֶרְאָה רַבִּי יִצְחָק, כִּי שֵׂכֶל בָּהִיר לוֹ וְדַעַת יְשָׁרָה, וּפִלְפּוּלִים נְלוֹזִים שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. גַּם יָדַע לִתְפֹּס בְּמֹחוֹ אֶת כְּלַל הַסֵּפֶר לָדַעַת אֶת מַהוּתוֹ. אוּלָם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לִכְתֹּב פֵּרוּשׁוֹ עַל כָּל סֵפֶר “מְלָכִים” נִקְרָא לַחֲצַר אִיזַבֶּלָה לִהְיוֹת שָׁם שַׁר הָאוֹצְרוֹת. אָמְנָם לֹא נָקֵל הָיָה לַמַּלְכָּה הַקַּנָּאִית לַעֲבֹר עַל חֻקֵּי הַכְּנֵסִיָּה הַקַּתּוֹלִית, לְגַדֵּל אֶת אַחַד הַיְּהוּדִים לְשַׁר וְגָדוֹל בַּמַּמְלָכָה. אַךְ אוֹצָרָהּ הָיָה רֵיק וְהוֹצָאוֹתֶיהָ רַבּוּ, בְּהִלָּחֲמָהּ אֶת הָעַרְבִים אֲשֶׁר בִּגְרַנַּדָּה, וּבֵין הַנּוֹצְרִים לֹא מָצְאָה אִישׁ יוֹדֵעַ לְכַלְכֵּל אֶת עִנְיְנֵי אוֹצַר הַמְּלוּכָה, וְעַל כֵּן אֲנוּסָּה הָיְתָה לָתֵת אֶת הַמִּשְׂרָה הַזֹּאת עַל שְׁכֶם דֹּון יִצְחָק וּבִשְׁמוֹנַת הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה דוֹן יִצְחָק (1414–1422 אחב"ש) שַׁר הָאוֹצְרוֹת הִצְלִיחַ לְהַגְדִּיל אֶת רְכוּשׁ הַמַּמְלָכָה.

67. אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָצְחוּ הַנּוֹצְרִים אֶת הָעַרְבִים וְיִלְכְּדוּ אֶת עִיר גְּרַנַּדָּה (1421 אחב"ש) – שְׁאֵרִית מַמְלֶכֶת הָעַרְבִים בִּסְפָרַד – הִתְהוֹלְלוּ הַסְּפָרַדִּים־הַנּוֹצְרִים בְּקִנְאָתָם לְדָתָם, וְהַמַּלְכָּה, בְּבַקָּשָׁה לִמְצֹוא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים הַמּוֹשִׁיעַ לָהּ לְנַצֵּחַ אֶת הַ“כּוֹפְרִים”, גָּמְרָה בְּלִבָּהּ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַרְצָהּ. וְכֹהֲנֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה הֶעֱלִילוּ עַל הַיְּהוּדִים כִּי גָּנְבוּ יֶלֶד נוֹצְרִי וַיְעֲנּוּהוּ וַיְמִיתוּהוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמֶנּוּ אֶת לִבּוֹ וַיְטַגְּנוּ אוֹתוֹ בְעִסַּת חַלַּת הַקֹּדֶשׁ, וּמֵהַטִּגּוּן הַזֶּה הֵכִינוּ מַעֲשֶׂה כְּשָׁפִים לְהַשְׁחִית בּוֹ אֶת כֹּהֲנֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה וְכָל הַנּוֹצְרִים. בַּעֲלִילָה הַזֹּאת הוֹסִיפוּ עוֹד שֶׁמֶן עַל הַמּוֹקֵד לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי עַם הָאֶרֶץ הַנִּבְעָר מִדַּעַת. וְכָל הַיְּהוּדִים וְהַמַּרַנִּים שֶׁנִּתְפְּסוּ בַּעֲוֹן הָעֲלִילָה הַזֹּאת עֻנּוּ בְּכָל כְּלֵי מַשְׁחִית עַד אֲשֶׁר הֵעִידוּ עֵדוּת שֶׁקֶר עַל נַפְשָׁם, כִּי אָמְנָם הֵם שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם, וַיִּשְׂרְפוּם מְעַט מְעָט – לְהַאֲרִיךְ אֶת יִסּוּרֵיהֶם עַד אֲשֶׁר נָפְחָה נַפְשָׁם.

68. וּבִשְׁנַת 1422 נָתְנָה אִיזַבֶּלָה פָּקְדָה, כִּי כָל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ סְפָרַד וְאִיֶּיהָ, יַעַזְבוּ אֶת הָאָרֶץ עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְחֹדֶשׁ אָב, אִם לֹא יַחְפְּצוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וַאֲשֶׁר יִמָּצֵא אַחֲרֵי כֵן מֵהַיְּהוּדִים בָּאָרֶץ יִתָּלֶה עַל הָעֵץ. וְטָעַם נָתְנָה הַמַּלְכָּה לִפְקֻדָּתָהּ, כִּי הַיְּהוּדִים מַטִּים אֶת לֵב הַנּוֹצְרִים הַמּוּמָרִים אַחַר דַּת אֲבוֹתֵיהֶם. דּוֹן יִצְחָק וְעוֹד אֶחָד מֵהַיְּהוּדִים הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַמַּלְכָּה וַיְבַקְּשׁוּהָ לְהַעֲבִיר אֶת הַגְּזֵרָה הָרָעָה, וְגַם הִבְטִיחוּ לָתֵת כֶּסֶף רָב אִם לֹא תְּגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵאַרְצָהּ, וּפֶרְדִּינַנְדְּ כִּמְעַט נֵאוֹת לָהֶם מֵאַהֲבָתוֹ אֶת הַבָּצַע. אַךְ דִּבְרֵי טוּרְקְבוֹמַדָּה חָזְקוּ עָלֶיהָ וְכָל עֲמַל הַיְּהוּדִים וְטוֹבֵי הַנּוֹצְרִים עָלָה בַּתֹּהוּ.

י. גָּלוּת סְפָרַד.    🔗

69. רַע מְאֹד הָיָה לַיְּהוּדִים לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ סְפָרַד, אֲשֶׁר בָּהּ יָשְׁבוּ כִּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, אֶת קִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, אֶת בָּתֵּי תְּפִלָּתָם וְאֶת בָּתֵּי מִדְרָשָׁם, וְנוֹסַף לָזֶה עוֹד אֲנוּסִים הָיוּ לַעֲזֹב גַּם אֶת בָּתֵּיהֶם וּרְכוּשָׁם. כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם לְהוֹצִיא מִן הָאֶרֶץ, וְהַבָּתִּים וְהָאֲחֻזּוֹת הוּזְלוּ מְאֹד. בַּיִת גְּדוֹל וְיָפֶה נִתַּן בַּחֲמוֹר אֶחָד, וְכֶרֶם נוֹשֵׂא רַב פְּרִי – בְּעַד אַמּוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל אֶרֶג צֶמֶר, וְגַם בִּמְחִיר כָּזֶה לֹא מָצְאוּ קוֹנִים. וְהַנְּזִירִים, גִּבּוֹרֵי־הַצַּיִד, דִּבְּרוּ עַל לֵב הָאֻמְלָלִים הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר, כִּי יָמִירוּ אֶת דָּתָם וְאָז יִיטַב לָהֶם גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא. אַךְ מְעַטִּים מְאֹד נִפְתּוּ לְדִבְרֵיהֶם, כִּי לֹא חָפְצוּ לִסְחֹור בֶּאֱמוּנָתָם, וּמַה גַּם בְּדַעְתָּם אֶת גּוֹרַל אֲחֵיהֶם הַמַּרַנִּים.

70. לִפְנֵי בֹוא יוֹם הַפְּקֻדָּה הִשְׁתַּטְּחוּ הַגּוֹלִים שֶׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת עַל קִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, נָשְׁקוּ אֶת הֶעָפָר וַיִּקְרְעוּ שָׁמַיִם בְּזַעֲקָתָם, וּבַיּוֹם הַתְּשִׁיעִי לְחֹדֶשׁ אָב, בַּיּוֹם שֶׁנֶּחֶרְבוּ הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי, יָצְאוּ הַגּוֹלִים מֵאֶרֶץ סְפָרַד כִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף נָפֶשׁ. וְהַשַּׂר דּוֹן יִצְחָק אַבְּרַבַּנְאֵל לֹא אָבָה לָשֶּׁבֶת בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וַיִּבְחַר לֵעָנוֹת בֶּעֱנוּת עַמּוֹ וְלִגְלוֹת יַחַד עִם כָּל הַגּוֹלִים. הַתְּלָאוֹת, אֲשֶׁר מָצְאוּ אֶת הַגּוֹלִים בַּדֶּרֶךְ, עָצְמוּ מִסַּפֵּר. רָעָב, חֹלִי וְדֶבֶר לִוּוּ אוֹתָם בְּדַרְכָּם וַיָּשִׂימוּ בָהֶם שַׁמּוֹת נוֹרָאוֹת. גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַגּוֹלִים אֶל אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת מָצְאָה שָׁם אוֹתָם יַד אִיזַבֶּלָה, כִּי עַל פִּי עֲצָתָהּ גֹּרְשׁוּ הַגּוֹלִים גַּם מִשָּׁם. אֵלֶּה אֲשֶׁר הִגִּיעוּ עַל חֻפֵּי אַפְרִיקָה לֹא מָצְאוּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָם, כִּי הַתּוֹשָׁבִים הַבַּרְבַּרִים, מִיִּרְאָתָם פֶּן יֵצַר לָהֶם הַמָּקוֹם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יָרוּ עַל הַגֹּלִים וַיָּמִיתוּ מֵהֶם רָב. רַבִּים טֻבְּעוּ בַיָּם, כִּי רוּחַ סְעָרָה קָמָה וַתַּטְבִּיעַ שָׁלֹשׁ סְפִינוֹת מְלֵאוֹת גּוֹלִים.

71. הַמּוֹשֵׁל בְּעִיר פִיס, מוּלִי־שַׁיְיךְ, הָיָה אִישׁ צַדִּיק וְיָשָׁר, כִּי רִחַם מְאֹד עַל הַגּוֹלִים הַבָּאִים שָׁמָּהּ, וַיּוֹצֵא מֵאוֹצָרוֹ כֶּסֶף רַב לְכַלְכְּלֵם וְגַם בָּנָה לָהֶם אֹהָלִים; אֶפֶס אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַגֹּלִים בְּעַצְמָם לֹא יָכְלוּ יָמִים רַבִּים לִמְצֹוא שָׁם מִחְיָתָם גָּבַר הָרָעָב בְּתוֹכָם וְאַחֲרָיו הִשְׁחִית הַדֶּבֶר. בַּעֲלֵי־הָאֳנִיּוֹת הַשּׁוֹאֲפִים לְבֶצַעַ מַעֲשָׁקוֹת הוֹשִׁיטוּ פְּתוֹתֵי לֶחֶם לְיַלְדֵי הָעִבְרִים הָרְעֵבִים, וּבְגִשְׁתָּם אֲלֵיהֶם לְקָחוּם הָאַכְזָרִים בַּשְּׁבִי וַיִּמְכְּרוּם לַעֲבָדִים. בַּעֲלֵי אֳנִיּוֹת גִּינוּבָה מִלְאוּ אֶת אֳנִיּוֹתֵיהֶם בְּנַפְשׁוֹת הַגֹּלִים, וּבְבוֹאָם הַיָמָּה הִשְׁלִיכוּם אֶל הַמְּצוּלָה.

72. נֶגֶד שְׂרִידַי הַגּוֹלִים אֲשֶׁר בָּאוּ רוֹמָאָה הִתְקוֹמְמוּ אֲחֵיהֶם הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי רוֹמָא מִכְּבָר, כִּי יָרְאוּ פֶּן יְבֻלַּע לָהֶם עַל יָדָם, וְעַל כֵּן אָסְפוּ בֵינֵיהֶם אֶלֶף דּוּקַטִּים וַיֹּאמְרוּ לְשַׁחֵד בָּזָה אֶת הָאֲפִיפְיוֹר, כִּי יִנְעַל דַּלְתֵי רוֹמָא בִּפְנֵי אֲחֵיהֶם הַגּוֹלִים; אוּלָם הָאֲפִיפְיוֹר הִתְקַצֵּף עֲלֵיהֶם בְּעַד הַנְּבָלָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְיֹאמֶר לְגָרֵשׁ אוֹתָם מֵאַרְצוֹ, וַיֵּאָנְסוּ יְהוּדֵי רוֹמָא לְהוֹסִיף לוֹ שֹׁחַד עוֹד אַלְפַּיִם דּוּקַטִּים וְלָתֵת לַאֲחִיהֶם לָבוֹא לָשֶׁבֶת בְּתוֹכָם. אוּלָם בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת הִשְׁתַּדְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְאֹד לְטוֹבַת אֲחֵיהֶם הָאֻמְלָלִים, וַיִּמְכְּרוּ גַּם תַּכְשִׁיטִי בָתֵּי תְּפִלָּתָם לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִם וּלְכַלְכְּלֵם בְּרַחֲמִים.

73. רַבִּים מֵהַגּוֹלִים שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל פּוֹרְטוּגַל, וַיִּשְׁלְחוּ מִתּוֹכָם צִירִים אֶל הַמֶּלֶךְ יוֹאַן הַשֵּׁנִי לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו, כִּי יִתֵּן לָהֶם לָשֶׁבֶת בְּאַרְצוֹ. הַמֶּלֶךְ נֵאוֹת לָתֵת לְהָעֲשִׁירִים בִּמְחִיר גָּדוֹל לְהִתְיַשֵּׁב בְּאַרְצוֹ, וּלְהָעֲנִיִּים נָתַן בִּמְחִיר מִצְעָר אָרְכָה שְׁמוֹנַת יְרָחִים, וּבִכְלוֹת הַזְּמַן הַהוּא יָכִין בַּעֲדָם אֳנִיּוֹת אֲשֶׁר יוֹבִילוּן בִּמְחִיר לֹא רַב לַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ אַחַר הַזְּמַן הַהוּא יִמָּכְרוּ לַעֲבָדִים. כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף נֶפֶשׁ בָּאוּ לָשֶׁבֶת בְּפוֹרְטוּגַל.

74. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הִתְיַשְּׁבוּ בְּפוֹרְטוּגַל הִצִּיקָם הָרָעָב וַיַּפֵּל בָּהֶם חֲלָלִים רַבִּים, וַיִּזְעֲקוּ אֶזְרְחֵי הֶעָרִים אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי הַיְּהוּדִים הֵבִיאוּ אֶת הַנֶּגֶף אֲלֵיהֶם. וְעַל כֵּן בִּכְלוֹת שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים הִזְהִיר הַמֶּלֶךְ לְמַהֵר לַעֲזֹב אֶת הָאֶרֶץ. וַיֵּשְׁבוּ הַגֹּלִים בָּאֳנִיּוֹת לָלֶכֶת אַרְצָה אַפְרִיקָה. רַבֵּי הַחוֹבְלִים וּמְשָׁרְתֵיהֶם הִתְנַהֲגוּ עִם הָאֻמְלָלִים בְּאַכְזָרִיּוֹת, כִּי בְּזָזוּם וַּיַעַזְבוּם עֲרֻמִּים, גַּם אֶת כָּתְנוֹתֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ מֵעֲלֵיהֶם, וַיְבִיאוּם אֶל אִי שׁוֹמֵם וַיְּצַווּם לָרֶדֶת שָׂמָה וַיַּעַזְבוּם, לִגְוֹעַ בָּרָעָב אוֹ לִהְיוֹת מַאֲכָל לְחַיּוֹת טוֹרְפוֹת.

75. וְרַבִּים הָיוּ אֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָה יָדָם לִשְּׂכֹּר לָהֶם אֳנִיּוֹת, וַיִּגְזֹר הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם לְמָכְרָם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, אוֹ נָתַן מֵהֶם בְּמַתָּנָה לַאֲצִילֵי הָעָם, וְאֶת בְּנֵי הַגּוֹלִים מִבֶּן שָׁלֹשׁ עַד בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים צִוָּה לִגְזֹל מֵהוֹרֵיהֶם וּלְהוֹבִילָם אֶל אִיִּים רְחוֹקִים וּלְחַנְכָם שָׁם בַּדַּת הַקַּתּוֹלִית. אִשָּׁה אַחַת עִבְרִיָּה, אֲשֶׁר כָּל בָּנֶיהָ נִגְזְלוּ מִמֶּנָּהּ וְנִשְׁאַר לָהּ אַךְ הַבֵּן הַצָּעִיר, הִתְנַפְּלָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַתְּפִלָּה. וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֵּן לְפָנָיו, כִּי יַשְׁאִירוּ לָהּ לְכָל הַפָּחוֹת אֶת בְּנָהּ הַקָּטָן; וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהָדְפָהּ מִפָּנָיו וְיֹאמַר: “הִנֵּה הָאִשָּׁה הַזֹּאת מְיַלֶּלֶת כְּכַלְבָּה בְּהִלָּקַח מִמֶּנָּהּ גּוּרֶיהָ”. נָשִׁים רַבּוֹת אֲשֶׁר לֹא אָבוּ לְהִפָּרֵד מִיַּלְדֵיהֶן נָפְלוּ עִם יַלְדֵיהֶן הַיָּמָה וְיִטְבָּעוּ.

76. בְּמוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹאַן (1425 אחב"ש) נָסַבָּה הַמְּלוּכָה אֶל שְׁאֵרוֹ עִמָּנוּאֵל. בְּרֵאשִׁית יְמֵי מַמְלַכְתּוֹ הֵאִיר פָּנָיו לַיְּהוּדִים וַּיַּבְטִיחֵם כִּי יִהְיֶה לָהֶם לְמָגֵן וּמַחֲסֶה. אַךְ כַּעֲבֹור אֵיזֶה זְמַן בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לָקַחַת לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בַּת אִיזַבֶּלָה מַלְכַּת סְפָרָד, וְאִיזַבֶּלָה נֵאוֹתָה לוֹ בִּתְנַאי כִּי “יְטַהֵר אֶת אַרְצוֹ מֵהַיְּהוּדִים”, בְּטֶרֶם תָּבוֹא בִּתָּהּ לַשֶׁבֶת עִמּוֹ. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ עַל (1426 אחב"ש) הַיְּהוּדִים לַעֲזֹב אֶת הָאֶרֶץ, אִם לֹא יָמִירוּ אֶת דָּתָם בְּמֶשֶׁךְ עַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֵב רַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת הָיָה טוֹב לַיְּהוּדִים, וְהַמֶּלֶךְ גַּם הוּא הֵיטִיב עִמָּהֶם עַד כֹּה, עַל כֵּן אָמְרוּ הַיְּהוּדִים בְּלִבָּם כִּי לֹא יַכְבִּיד עֲלֵיהֶם אֶת יָדוֹ לְגָרְשָׁם מַהֵר מִן הָאָרֶץ. וּמִלְּבַד זֹאת הִתְחוֹלְלוּ בָּעֵת הַהִיא סְעָרוֹת נוֹרָאוֹת עַל הַיָּם, וַיִּירְאוּ מְאֹד לִנְסֹעַ. וְאָמְנָם גַּם בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הָיָה רַע, כִּי יַעַזְבוּ הַיְּהוּדִים אֶת אַרְצוֹ, וְעַל כֵּן גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַכְרִיחַ אוֹתָם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית. וַיְצַו בַּסֵּתֶר אֶל כָּל פְּקִידֵי הַמְּלוּכָה לִתְפֹּשׂ אֶת כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל (1427 אחב"ש) עַד בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בִּימֵי חַג פִּסְחָם, וּלַהֲבִיאָם בִּבְרִית הַדַּת הַקַּתּוֹלִית בְּחָזְקָה. אַךְ הַסּוֹד נִגְלָה מַהֵר לַיְּהוּדִים וַיְמַהֲרוּ לַעֲזֹב אֶת הָאֶרֶץ; וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ וַיְצַו לְהָחִישׁ אֶת מַעֲשֵׂהוּ וּלְמַלְאֲכֵי מַשְׁחִית רַבִּים הִתְנַפְּלוּ עַל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּסְחֲבוּם אֶל אֲגַנֵי הַטְּבִילָה, אֲשֶׁר הוּכְנוּ בְּבָתֵּי תְּפִלַּת־הַנּוֹצְרִים; זַעֲקְַת הַהוֹרִים וְהַיְּלָדִים עָלְתָה עַד לֵב הַשָּׁמַיִם; אֲבוֹת אֲחָדִים חָנְקוּ בִּידֵיהֶם אֶת יַלְדֵיהֶם לְבַל יִפָּרְדוּ מֵעַל עַמָּם וֵאלֹהֵיהֶם. הַשּׁוֹטְרִים עוֹד הוֹסִיפוּ מִשֶּׁלָּהֶם עַל גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, וְיַטְבִּילוּ בְחָזְקָה גַּם אֶת הַבַּחוּרִים וְהַבְּתוּלוֹת, אֲשֶׁר כְּבָר מָלְאוּ לָהֶם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְעַד בְּנֵי עֶשְׂרִים.

וְאַף לַגְּדוֹלִים לָטַשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת עֵינוֹ לְצוּדֵם בְּרִשְׁתּוֹ כִּי צִוָּה שֶׁיָּבוֹאוּ כֻלָּם אֶל עִיר לִיסַבּוֹן וּמִשָּׁם יִתֵּן לָהֶם אֳנִיָּה לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם לְאַפְרִיקָה. אוּלָם בְּבוֹאָם שָׂמָּה שָׂם מִכְשׁוֹלִים עַל דַּרְכָּם, עַד אֲשֶׁר עָבַר הַזְּמַן אֲשֶׁר יָעַד לָהֶם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ, וְאָז צִוָּה וַיִּכְלְאוּ אֶת כָּל הַגּוֹלִים כִּבְהֵמוֹת בָּרְפָתִים, וְשָׁם הֵעִידוּ בָהֶם כִּי אִם יֹאבוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית וְחָיוּ, וְאִם לֹא – יַכְרִיחוּם לְקַבָּלְהּ גַּם לַמְרוֹת רְצוֹנָם, כִּי יְעַנּוּם בְּלִי חָמְלָה. וַיְהִי כִּי מֵאֲנוּ הַגּוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וַיַּעְצְרוּם בְּרֶפֶת־כִּלְאָם שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלִי לֶחֶם וּמַיִם; וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר גַּם הַתַּחְבֻּלָה הַזֹּאת לֹא הוֹעִילָה, צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְּיִסְחֲבוּ אֶת הַמְּעֻנִּים בַּחֲבָלִים וּבְשַׂעֲרוֹת רָאשֵׁיהֶם לְהַטְבִּילָם עַל כָּרְחָם. רַבִּים הֵמִיתוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְהַנִּשְׁאָרִים נִטְבְּלוּ לַמְרוֹת רְצוֹנָם. בֵּין הַנִּטְבָּלִים הָיוּ גַּם מִגְדוֹלֵי הָרַבָּנִים, כְּרַבִּי לֵוִי בֶּן חָבִיב, אֲשֶׁר עָלָה אַחֲרֵי כֵן לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וַיְהִי שָׁם לְרַב. כֵּן הָיְתָה אַחֲרִית גּוֹלֵי סְפָרַד, אֲשֶׁר אָמְרוּ לִמְצֹא מַרְגֹּעַ לְנַפְשָׁם הַנַּהֲלָאָה עַל אַדְמַת פּוֹרְטוּגָל.

77. רַק אֵלֶּה הָיוּ הַמְּאֻשָּׁרִים בַּגּוֹלִים, אֲשֶׁר הִגִּיעוּ עַד אֲרְצוֹת תּוֹגַרְמָה. כִּי בְּתוֹגַרְמָה לֹא יָדְעוּ הַיְּהוּדִים כָּל רְדִיפוֹת. אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָצְחוּ הַתּוֹגַרְמִים (1383 אחב"ש) אֶת הַבִּיצַנְתִּים וַיַּשְׁבִּיתוּ אֶת מַמְלֶכֶת בִּיצַנְץ נָתַן הַשֻּׂלְטַן מֻחַמֶּד II צַו, כִּי כָל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ תּוֹגַרְמָה יֶהֱנוּ מִכָּל זְכֻיּוֹת הָאֶזְרָחִים כִּשְׁאָר יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְהַיְּהוּדִים יָצְאוּ מֵעַבְדוּת הַבִּיצַנְתִּים לְחֵרוּת. רַבִּי יִצְחָק צָרְפָתִי, אֶחָד מִגּוֹלֵי אַשְׁכְּנַז, שָׁלַח סֵפֶר לְאֶחָיו יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ אַשְׁכְּנַז, כִּי יַעַזְבוּ אֶת אֵירוֹפָּה אֲשֶׁר הָיְתָה לָהֶם לִמְקוֹם הַתֹּפֶת, וַיָּשׁוּבוּ אֶל אֶרֶץ אַזְיָה לְהֵחָסוֹת בְּצֵל תּוֹגַרְמָה.

78. הַשּׂוּלְטַן הִפְקִיד לְרֹאשׁ לְכָל רַבָּנִי תּוֹגַרְמָה אֶת רַבִּי מֹשֶׁה קַפְּסַלִּי. הוּא הָיָה אִישׁ יָשָׁר וְצַדִּיק, וְהַרְבֵּה הִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבַת עַמּוֹ בְּעֵת הִגַּרְשָׁם מֵאֶרֶץ סְפָרָד. כִּי בִּרְשׁוּת הַמַּלְכוּת הִכְרִיחַ אֶת כָּל מִי אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדוֹ לָתֵת צְדָקָה לְטוֹבַת הַגּוֹלִים, וּבְעַצְמוֹ סָבַב אֶת כָּל הַקְּהִלּוֹת לֶאֱסֹף דְּמֵי הַנְּדָבוֹת. הַשֻּׂלְטַן בַּיַּזֶּיט צִוָּה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַגּוֹלִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הַשֻּׂלְטַן הַזֶּה אָמַר: “לַשָּׁוְא יֹאמְרוּ, כִּי פֶרְדִינַנְדְּ מֶלֶךְ חָכָם הוּא! הֵן בְּגָרְשׁו אֶת הַיְּהוּדִים רוֹשֵׁשׁ אֶת אַרְצוֹ וְאֶת אַרְצִי הֶעֱשִׁיר”. וְאַף אָמְנָם כַּדָּבָר הַזֶּה הָיָה, כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר גָּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ סְפָרַד הִתְרוֹשְׁשָׁה הָאָרֶץ וַתִּמָּלֵא מְהוּמוֹת וּמְבוּכוֹת. הָעֲנִיּוּת וְהַבַּעֲרוּת קִנְאַת הַדַּת וְהָאַכְזָרִיּוּת הִשְׁחִיתוּ אֶת הָעָם הַסְּפָרַדִּי, וּמִמַּמְלָכָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה הָיְתָה לְמַמְלָכָה בְזוּיָה שְׁפֵלָה וַעֲנִיָּה; וּלְתוֹגַרְמָה הֵבִיאוּ הַיְּהוּדִים הַסְּפָרַדִּים טוֹבָה רַבָּה. רַבִּים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ שָׁם לְשָׂרִים וְיוֹעֲצִים בַּמַּמְלָכָה. וְהַסּוֹחֲרִים הִרְבּוּ אֶת סַחַר הָאָרֶץ וַחֲרֹשֶת הַמַּעֲשֶׂה.

שאלות לתלמידים    🔗

1–8. מה היה מצב היהודים באשכנז ועד המאה הראשונה לאלף השני?– מה היה מצבם שם בהחל מסעי הצלב?– מי לקח את היהודים הנרדפים תחת חסותו?– מה היתה חסות הקיסרים ליהודים?– מה היו תקנות שו"ם ומאיזו סבה תקנון?– מה היו ראשי העלילות שהעלילו על היהודים?– מה אמרו היהודים לעשות בראותם כי חסות הקיסרים היא מבטח שוא?– את מי תפש הקיסר רודולף?– מה חפצו היהודים לעשות בהתפש רבי מאיר מרוטנבורג?– מה גמר רבי מאיר אֹמר בהתפסו?– מה היתה אחריתו?– מה קרה ליהודי אשכנז אחרי מות רודלף?– כמה קהלות ישראל החרבו אז וכמה מנפשות היהודים נהרגו?– מי דרש דמי היהודים הנשפכים מיד שפכיהם?– מי היה ראש רבני אשכנז בימים ההם?– מה העלילה שהעלילו על יהודי אשכנז בשנת 1266 ובשנה שאחריה?–

9–15. מי קרא את היהודים שגרשו מצרפת לשוב אל הארץ הזאת?– מה התנאים שהתנו היהודים השבים עם לודויג העשירי?– עם מי אמר פיליפ V מלך צרפת להלחם?– מה היתה “גזרת הרועים”, ומה תכונתה?– מה הגזרה שהיתה אחר “גזרת הרועים”,?– מה הצרה הנוראה שבאה על היהודים אחרי “גזרת המצרעים”?– מה העלילו על היהודים לרגלי המגפה השחורה?– מה היה תוצאות העלילה הזאת ליהודים?– מי אמר להגן על היהודים בעת המגפה השחורה?– מה עשו “בעלי התשובה” הנוצרים ליהודים?– מה קרה ליהודים בימי יואן הוס?– מה עשו אזרחי הערים ליהודיהם אחרי שוך חמת ההמון מהאחרונים?– אנה פנו גולי אשכנז?–

16–20. במה עסקו חכמי ישראל בימי הצרות והרדיפות?– הקמו חורזי חרוזים ביהודי אשכנז אחרי אשר חדלו בהם משוררים אמתים?– מה היתה השפעת הפחד שחיו בו יהודי אשכנז תמיד על מצבם הנפשי?– מאין באה הקבלה “המעשית” ליהודי אשכנז.– מה היו האמונות הטפלות אשר החלו יהודי אשכנז להאמין בהן?– במה התפרנסו אז יהודי אשכנז?– איך היו אז סדרי חיי המשפחה והקהלה אצל יהודי אשכנז?– איך חנכו את בניהם?– איך השיאו אותם?– איך קבעו למו ישיבות?– איך חנכו את בנותיהם?– מה היתה השקפתם על הנשים?– איך שבתו היהודים את שבתותיהם וחגו את חגיהם?– מה היה יחס היהודים האשכנזים אל בתי- כנסיתם ובתי־מדרשם?–

21–26 מה היה מצב יהודי אטליא בימים ההם?– איך התיחסו הנוצרים באטליא אל היהודים?– במה עסקו אז חכמי ישראל באטליא?– מי נודע אז בין חכמי יהודי אטליא?– מה שמות הספרים שחבר רבי קלונימוס בן קלונימוס.– מי מיהודי אטליא גדל בכשרונו הפיוטי מרבי קלונימוס?– מתי היה גרוש יהודי צרפת האחרון?– כמה שנים לא נראו עקבות היהודים בצרפת?– במה עסקו אז חכמי ישראל בנגב צרפת?– מי נודע אז בין חכמי נגב צרפת?– מה הספרים שחבר הרלב"ג?–

27–31. מה היה מצב יהודי ספרד המדיני?– מה היה מצב החכמה בספרד אחרי נפל ממשלת הערבים?– איפה נראו בספרד ראשית סמני השנאה לישראל?– מה שם המומר בספרד שרדף את היהדות והיהודים להנאתו?– מה העול שנעשה בימי אלפונס XI לשני שרים יהודים ומה שמותם?– מי משרי ספרד שעלה לגדולה יעץ את אלפונס להחרים רכוש היהודים?– איך התיחס המלך הינריך אל יהודי ספרד אחרי גברו על פדרו אחיו?– איך התיחסו אצילי ישראל בספרד אל אחיהם העניים?– מה הרעה שהגיעה ליהודי שיביליה ממלשינות היהודי יוסף פיכון?– מי מהכהנים הקטולים בשיביליה רדף את היהודים?– מה היה המצב היהודים בספרד שנאנסו להמיר דתם?– מה השם שקראו להמומרים האנוסים?–

32–39. מה היתה הסבה הראשית לצמיחת הקבלה?– מי היה המקובל הראשון באירופה?– מי מחכמי ישראל הגדולים נתן תקף ל“חכמה הנסתרה”?– מה היא תכונת החכמה הזאת ועל מה אשיותיה הטבעו?– מי היה ראש בעלי ההזיה בימים ההם?– מה דרש אברהם אבולפיה מהאפיפיור?– מה אמר הרשב"א על נבואת אבולפיה?– מי התאמר אז למשיח?– מי היה הגדול במקובלים בימים ההם?– מה שם הספר שהתפרסם על ידי די־ליאון?– מה הוא תוכן ספר “הזהר”?– מה הטוב הנמצא בספר הזה?– מה השתדלו אז הרבנים התלמודים?– מה היא ההשפעה שהשפיעה הקבלה על קולטורת ישראל?–

40–51. מה היה מצב חכמת התלמוד אחרי הגלות “הזהר”?– מה היא תכונת הספרים התלמודים שחברו אז גדולי החכמים?– מה היא תכונת ספרי רבי יעקב בן הרא“ש?– מה היו התכונות הנפשיות והמוסריות של רבי יעקב בעל “הטורים”?- מה היתה תכונת הספר: “צדה לדרך”?– מה הן תולדות חיי רבי מנחם בן זרח מחברו?– איזו מיני חבורים חברו אז מלבד ספרי הפוסקים?– מי היה הר”ן?– מי היה תלמידו של הר“ן?– מה הנה תולדות חיי הריב”ש?– איזה דרך סלל לו הריב“ש בתשובותיו?– מה היתה תכונת הרב רבי חיים גליפא?– מה היה יחס הריב”ש אל החכמות החיצוניות ואל הקבלה?– מה היה יחסו אל רבו הר“ן?– מי היה איש ריבו?– מי היה חברו של הריב”ש?– מה היתה תכונת נפש רבי חסדאי הפלוסוף?– אנה נמלטו יהודים רבים מספרד?– מה היה בעוכרי הגולים בארצם החדשה?– אנה נמלט הריב“ש?– מה התלאה שסבל הריב”ש באלגיר?– מי השתדל לפני המלך בעד הריב"ש?–

52–58. מה הצרה החדשה שבאה על היהודים אחרי חדל בעלי ברית מרטינץ גונזולה להרג את היהודים?– מדוע מאנו היהודים להתוכח עם הנוצרים?– מי מצוררי היהודים בספרד הרע למו אז יותר?– מי היה המומר פולוס בורגוס די סנטה־מריה?– במה הרע לאחיו היהודים?– מה העלילה שהעלילו על היהודים אחרי מות אינריקו מלך קשטיליה?– מי מתלמידי פולוס התנצר אז?– איך נקרא יהושע הלורקי בשמו הנוצרי?– איך התיחס גירונימוס די סנטה־פי אל היהודים?– מה הרוח החדש שנשב אז בקרב הנוצרים?– נגד מי התקומם יואן הוס?– מה הרעה שהגיעה ליהודים מתנועת ההוסיטים?– מה היו הרדיפות שבהן רדפה קטלינה מלכת קשטיליה את היהודים ומה גזרותיה?– מה עשה הנזיר ויסינטי פירדיר ליהודים?– מה העצה שיעץ יהושע הלורקי את האפיפיור בינידוקטוס XV?– מי מחכמי ישראל יצא להתוכח עם הנוצרים?– כמה ארך וכוחו של רבי יוסף אלבו עם הנוצרים?– מה גזר האפיפיור הזה על היהודים?– מה היתה אחריתו של בינידיקטוס XV?– מה השתדלו צירי היהודים לפני האפיפיור מרטין VI?– איך השיגו היהודים, לפעמים, חסד השרים והאפיפיורים?– מה היה מצב יהודי קשטיליה המדיני במלוך יואן השני?– מי מהשרים השתדל לטובת היהודים?– את מי הרים אלברו די־לונה לראש רבני הממלכה?– מה פעל הרב הראשי רבי אברהם בנבנשתי לטובת עמו?– מה היה מצב האנוסים המרנים בספרד?– איך התיחסו רב המרנים אל הדת הנוצרית?– מה הרדיפות שרדפו בהן את במרנים?– מה קרה אז להמרנים בעיר קורדובה?–

59–68. מי מלך בקשטיליה בראשית המאה הט“ו אחר חרבן ב”ש?– מה היתה תכונת נפש אזבלה?– מה נדרה אזבלה בעודה בנערותה?– מה בית המשפט שנוסד בספרד לחקר את עניני המרנים?– מתי נוסדה האנקויזיציה בשיביליה?– מי קשר קשר על האינקויזיציה?– מה הצו שנתנו שופטי האינקויזיציה לכל הקטולים הנאמנים?– השבו המרנים לאמונת הנוצרים ע“י רדיפות האינקויזיציה?– מה היו סדרי משפט האנקויזיציה? – איך חקרו ודרשו את החוטאים?– איך דנו את דין החוטא למיתה?– את מי הפקיד האפיפיור לראש האנקויזיטורים בכל ארץ ספרד?– מה היתה תכונת טורקומֶדה?– כמה נפשות העלו על המוקד במשך היות טורקומדה לראש האנקויזיציה?– מה עשו המרנים בהרדפם מידי האנקויזיציה?– מה העצה שיעץ טורקומדה לפרדיננד הקטולי ולאזבלה אשתו, מלכי ספרד?– מי מהיהודים היה אז שר וגדול בהיכל המלכה אזבלה?– מה היתה משפחת דון יצחק אברבנאל?– מה היו תבונותיו הנפשיות?– מי גדל את אברבנאל?– מה הגדולות שפעל אברבנאל לטובת עמו בהיותו בפורטוגל?– מדוע עזב אברבנאל את פורטוגל?– במה עסק אברבנאל אחרי עזבו את פורטוגל?– איזו משרההושמה על שכמו מטעם אזבלה המלכה?– מה עשה אברבנאל לטובת ממלכת ספרד?– מה גמרה אזבלה אמר אחרי הלכד גרנדה הערבית לפני הנוצרים?– מה העלילה שהעלילו כהני האנקויזיציה על היהודים?– מה הצו שנתנה אזבלה בשנת 1422 אחב”ש?– מה השתדל אברבנאל לפני המלכה אזבלה?– דברי מי חזקו עליה יותר?–

69–78. מה הרגישו הגולים בהיות עליהם לעזב את ספרד?– מה עשו לפני בוא יום גלותם?– מי משרי ישראל הגדולים נלוה אליהם?– מה היה גורל הגולים בבואם אל ארצות אחרות?– איך קדמו בני ישראל יושבי רומא את פני הגולים?– מה עשו יהודי ארצות אחרות לטובת הגולים?– איך התנהג יואן מלך פורטוגל עם הגולים שבאו לארצו?– מה היתה אחרית הגולים שהתישבו בפורטוגל?– איך התנהג עמנואל מלך פורטוגל עם גולי ספרד בראשית מלכותו?– איך התנהג עמהם לאחר זמן?– מי מגולי ספרד היו יותר מאשרים וימצאו למו מנוחה שלמה?– מה שם שולטן תוגרמי שהתנהג אז בחסד ורחמים עם גולי ספרד?– מה היתה השקפת השולטן ההוא על היהודים?–