יְמֵי הַבָּצִיר קְרֵבִים וּבָאִים. הַכּוֹרְמִים כְּבָר הֵחֵלּוּ לְהוֹצִיא מִן הַמַּחְסָנִים אֶת סַלֵּי הַנְּצָרִים וְהֵם מַתְקִינִים אוֹתָם לִקְרַאת הָעֲבוֹדָה הַמְחַכָּה לָהֶם בַּבָּצִיר. הַמַּזְמֵרוֹת הַחֲלוּדוֹת, נִמְסְרוּ לְתִקּוּן.

יַלְדֵי הַכּוֹרֵם עֲסוּקִים מְאֹד בְּיָמִים אֵלֶּה בְּנִקּוּי הַמַּזְמֵרוֹת מִן הַחֲלוּדָה, אֲשֶׁר דָּבְקָה בָּהֶן, בִּהְיוֹתָן מֻנָּחוֹת לְלֹא עֲבוֹדָה וּלְלֹא פְּעֻלָה.

וְשָׁם בַּכֶּרֶם מִצְטַחֲקִים אֶשְׁכּוֹלוֹת עֲנָבִים אֲדֻמִּים וּלְבָנִים אֶל נֹכַח הַשֶּׁמֶשׁ הַמְחַמֶּמֶת אוֹתָם וּמַרְבָּה אֶת מְתִיקוּתָם. אֶשְׁכּוֹלוֹת אֵלוּ תְלוּיִים עַל גַּבֵּי חוּטֵי בַּרְזֶל מְיֻחָדִים שֶׁהַכּוֹרֵם הֶעֱבִיר לְאֹרֶךְ שׁוּרַת הָעֵצִים בַּכֶּרֶם. עֲנָבִים אֵלֶּה מְחַכִּים בְּקֹצֶר רוּחַ לְבוֹאָם שֶׁל הַבּוֹצְרִים.

מִצְטַחֲקִים עֲנָבִים אֶל נֹכַח הַשֶּׁמֶשׁ…

בְּמֶרְכָּז הַכֶּרֶם, עַל גִּבְעָה גְבוֹהָה, עוֹמֶדֶת לָהּ בּוֹדֵדָה סֻכַּת הַשּׁוֹמֵר הַנִּקְרֵאת גַּם: שׁוֹמֵרָה. סֻכָּה זוֹ עֲשׂוּיָה שְׁתֵּי קוֹמוֹת, אַרְבָּעָה מוֹטוֹת עָבִים שֶׁנִּתְקְעוּ בָּאֲדָמָה. עַמּוּדִים אֵלֶּה גְבוֹהִים הֵם. בְּגֹבַהּ שֶׁל כִּשְׁנֵי מֶטְרִים מִן הָאָרֶץ נִמְצֵאת רִצְפַּת הַסֻּכָּה. רִצְפָּה זוֹ עֲשׂוּיָה קְרָשִׁים וְעָלֶיהָ רְבוּצָה מַחֲצֶלֶת שֶׁל קַשׁ הַמְרַפֶּדֶת אֶת הַקְּרָשִׁים. עַל רִצְפָּה זוֹ שׁוֹכֵן הַשּׁוֹמֵר. הַגַּג־הַסְּכָכָה נִמְצָאִים בְּגֹבַהּ שֶׁל עוֹד מֶטֶר וָחֵצִי, צוֹפָה הִיא הַסֻּכָּה אֶל כָּל עֵבֶר וְהִיא נִרְאֵית לְמֵרָחוֹק. אֶל הַסֻּכָּה עוֹלִים בַּסֻּלָם הַמֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ אֶל רִצְפַּת הַסֻּכָּה הַגְּבוֹהָה.

לְרַגְלֵי הַסֻּכָּה רוֹבֵץ כַּלְבּוֹ שֶׁל הַשׁוֹמֵר, אַף הוּא יְצוּעוֹ הוּא עָלִים וְקַשׁ, יֵשׁ וְאֶל הַשְּׁנַיִם יִצְטָרֵף גַּם הַחֲמוֹר, הֲלֹא הוּא יְדִידוֹ שֶׁל הַשׁוֹמֵר. עָלָיו יִרְכַּב הָאִישׁ יוֹם־יוֹם בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם אֶל הַכְּפָר לְהָבִיא מִשָּׁם אֶת מְזוֹנוֹתָיו. בְּכָל יְמוֹת הַקַּיִץ, בּוֹדֵדָה

הִיא הַשׁוֹמֵרָה, מְעַטִּים הֵם הַבָּאִים לִפְקֹד אוֹתָהּ אוֹ לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר אֲשֶׁר לְבָדָד יִשְׁכֹּן. אוּלָם בְּעוֹנַת הַבָּצִיר, שָׁעָה שֶׁמַּבְשִׁילִים הָעֲנָבִים, אָז יִזָּכְרוּ פִּתְאֹם גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים בִּידִידָם הַשּׁוֹמֵר וַהֲרֵי הֵם יוֹצְאִים לְטִיוּל אָרֹךְ, כְּדֵי לְבַקֵר אֶת זֶה הַבּוֹדֵד וְאַגָּב כָּךְ לֶאֱכֹל עֲנָבִים טְרִָּב כָּךְ לֶאֱכֹל עֲנָבִים טְרַיִים וּמְתוּקִים, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה נִקְטְפוּ בַּכֶּרֶם.

גַּם הַחֲמוֹר…

יוֹם אֶחָד הֶחֱלִיטוּ יַלְדֵי הַכְּפָר לָסוּר אֶל סְכַּת הַשּׁוֹמֵר יְדִידָם. הֵם בִּקְשׁוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם הָאִישׁ, לִלְמֹד אֶת שִׁיטוֹת הַבָּצִיר, וְהָעִקָּר… לִטְעֹם קְצָת מֵעַנְבֵי הַמּוּסְקַט הַטְעִימִים, הַגְּדֵלִים אֵי־שָׁם בֵּין שׁוּרוֹת הָעֲנָבִים.

הַחֶבְרַיָּה יָצְאָה לְדַרְכָּהּ בַּשָּׁעוֹת שֶׁלְאַחַר הַצָּהָרַיִם. הָיָה זֶה נָעִים מְאֹד לְהַלֵּךְ בַּחוֹל בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת. הַדֶּרֶךְ עָבְרָה בֵּין מְשׂוּכוֹת עֲצֵי הַשִּׁטָּה הַזּוֹרְעִים צֵל עַל סְבִיבוֹתֵיהֶם. בְּהַשְׁפָּעַת הַצֵּל, נַעֲשָׂה הַחוֹל גַּם הוּא צוֹנֵן וְהַיְלָדִים הֶחֱלִיטוּ כִּי נָעִים יִהְיֶה לַחֲלֹץ אֶת הַנַּעֲלַיִם וְלַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם בְּרֶגֶל יְחֵפָה. רֵיחַ הַפְּרָחִים הַצְּהֻבִּים וְהָעֲגֻלִים, פִּרְחֵי הַשִּׁטָּה, הָיָה מְגָרֶה אֶת הַנְחִירַיִם. מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה אַחַת הַבָּנוֹת קוֹטֶפֶת כַּמָּה פְּרָחִים וְשׁוֹאֶפֶת אֶל קִרְבָּהּ אֶת רֵיחָם הֶעָדִין וְהַטוֹב.

נְבִיחַת כְּלָבִים קִדְּמָה אֶת פְּנֵי הַבָּאִים, שֶׁבֵּינְתַיִם כְּבָר הִגִּיעוּ עַד לְשַׁעַר הַכֶּרֶם.

לְשֵׁמַע נְבִיחוֹת אֵלֶּה אָחֲזָה חֲרָדָה אֶת גְּאֻלָה הַפַּחְדָּנִית.

– אֲנִי יְרֵאָה, – נִלְחֲצָה גַּם לֵאָה אֲחוּזַת פַּחַד אֶל חֲבֵרְתָּהּ, אֶל גְאֻלָּה.

– מַה הַפַּחַד? הֵן בְּעִקְּבוֹת הַכְּלָבִים יוֹרֵד גַּם הַשּׁוֹמֵר. הַשּׁוֹמֵר הֲלֹא יְדִידֵנוּ הוּא וְהוּא יַסְבִּיר לוֹ לַכֶּלֶב כִּי אָסוּר לוֹ לִנְגֹּעַ בָּנוּ. – הִרְגִיעַ אֵלִיָּהוּ אֶת הַבָּנוֹת הַפַּחְדָּנִיוֹת.

מֵרָחוֹק נִרְאָה הַשּׁוֹמֵר, שֶׁהֵגִיחַ מֵאַחַת הַפִּנּוֹת וְהוּא צוֹעֵד בַּשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ אֶל פִּשְׁפַּשׁ הַכֶּרֶם הַנָּעוּל.

הֲשָׁלוֹם לָכֶם, חֲבֵרַי הַצְּעִירִים? - צָהַל קוֹלוֹ שֶׁל יוֹאָב הַשׁוֹמֵר. – אֲנִי שָׂמֵחַ לִרְאוֹתְכֶם בְּצֵל קוֹרָתִי, הִכָּנְסוּ מְכֻבָּדִים, בּוֹאוּ תִרְאוּ אֶת אַרְמוֹנִי, וְתִטְעֲמוּ מִפְּרִי כַּרְמִי, – כֹּה דִבֶּר בְּלָשׁוֹן גְבוֹהָה הַשּׁוֹמֵר, אֲשֶׁר נִסָה לְהַצְהִיל אֶת פְּנֵיהֶן שֶׁל הַבָּנוֹת שֶׁנִּרְאוּ חֲרֵדוֹת כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן.

הַכֶּלֶב! – גִּמְגְּמָה עַלִיזָה, שֶׁנִּרְתְּעָה בְּפַחַד, כְּשֶׁקָּרַב אֵלֶיהָ הַכֶּלֶב וְנִסָּה לְרַחְרֵחַ בְּשׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ.

– הַצִּדָּה, נִמְרוֹד! – צִוָּה הַשּׁוֹמֵר עַל כַּלְבּוֹ, – הִסְתַּלֵּק! וְהַכֶּלֶב מִלֵּא אֶת פְּקֻדּוֹת אֲדוֹנָיו לְלֹא כָּל הִתְנַגְּדוּת, אֶת זְנָבוֹ אָסַף נִמְרוֹד בֵּין שְׁתֵּי רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת וּכְנָזוּף הִסְתַּלֵּק מִיָּד אֶל הַשׁוֹמֵרָה־הַמְּלוּנָה.

וְהַחֲבֵרִים עָבְרוּ בִּין שׁוּרוֹת הַגְּפָנִים הָעֲמוּסוֹת אֶשְׁכּוֹלוֹת לְמַכְבִּיר, פֹּה וָשָׁם נִרְאוּ כְּבָר עֲנָבִים מְצֻמָּקִים, שֶׁגֵרוּ בִּמְיֻחָד אֶת תַּאֲבוֹנוֹ שֶׁל יוֹרָם, אֲשֶׁר לִבּוֹ נִכְסַף לִקְטֹף לוֹ כַּמָּה צִמּוּקִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה.

מִשְׁעָלְתָה הַחֲבוּרָה עַל הַסֻּכָּה לְמַעְלָה, פָּרַשׂ הַשּׁוֹמֵר אֶת הַמַּחֲצֶלֶת וְהִזְמִין אֶת אוֹרְחָיו לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל גַּבֵּי מַחֲצֶלֶת זוֹ.

וְהִזְמִין אֶת אוֹרְחָיו…

כְּמֻקְסָמִים עָמְדוּ יוֹרָם וְיִשְׂרְאֵלָה וְהִסְתַּכְּלוּ בְּשׁוּרוֹת הַגְּפָנִים הַיְשָׁרוֹת אֲשֶׁר רָבְצוּ לְרַגְלֵיהֶם.

– אֵימָתַי יַתְחִיל הַבָּצִיר? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

– בְּעוֹד שָׁבוּעַ אוֹ לְכָל הַיּוֹתֵר שְׁבוּעַיִם, – הֵשִׁיב הַנּוֹטֵר. – הָעֲנָבִים כְּבָר הִבְשִׁילוּ, עִנְבֵי הַמּוּסְקַט כְּבָר מְתוּקִים הֵם וּמְחַכִּים בְּכִלְּיוֹן עֵינַיִם לַבּוֹצְרִים. תֵּכֶף אָבִיא לָכֶם כַּמָּה אֶשְׁכּוֹלוֹת מֵאֵלֶּה. בִּמְיֻחָד צִנַּנְתִּי אוֹתָם בִּשְׁבִילְכֶם, תִּרְאוּ וְתִוָּכְחוּ כִּי מְתוּקִים וְטוֹבִים הֵם, אֵין כְּמוֹהֶם לְמֹתֶק, סֻכָּר מַמָּשׁ.

– וּמַה תַּעֲשׂוּ בָּעֲנָבִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה? הֲתִמְכְּרוּ אֶת כֻּלָם בַּשׁוּק?

– בַּשׁוּק? כְּלָל וּכְלָל לֹא! אֶת עַנְבֵי הַמּוּסְקַט וּשְׁאָר עִנְבֵי הַמַּאֲכָל אָנוּ מוֹכְרִים לְיַרְקָנִים, אוּלָם, אֶת עִנְבֵי הַיַּיִן, אוֹתָם אָנוּ שׁוֹלְחִים לַיֶּקֶב, אֲשֶׁר יִסְחַט מֵהֶם אֶת הַמִּיץ וְיַעֲשֶׂה אוֹתָם לְיַיִן, יַיִן אָדֹם, יַיִן לָבָן, יַיִן מָתֹק, יַיִן חָמוּץ, יַיִן לְקִדּוּשׁ, יַיִן לִשְׂמָחוֹת וְאוּלַי גַּם יַיִן לְשִׁכּוֹרִים, – הִרְבָּה לְדַבֵּר הַשּׁוֹמֵר, כִּי לִבּוֹ טוֹב עָלָיו לְמַרְאֵה הַקְּטַנִּים, הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר בָּאוּ לְהָפִיג מֵעָלָיו אֶת שִׁעֲמוּם הַבְּדִידוּת.

– וְכֵיצַד זֶה אַתָּה חַי כָּאן לְבַדְּךָ בַּלַּיְלָה? – שָׁאַל יוֹסִי, – וְאֵינְךָ מְפַחֵד? – חָפְזָה לֵאָה וְשָׁאֲלָה בְּקוֹל נָמוּךְ.

צְחוֹק פָּרַץ מִפִּי הַשׁוֹמֵר יוֹאָב לְשֵׁמַע הַשְּׁאֵלָה.

– מַה מְפַחֵד? לָמָּה מְפַחֵד? וּמִפְּנֵי מִי? הִנֵּה! רוֹאִים אַתֶּם אֶת הָרוֹבֶה הַתָּלוּי עַל הָעַמּוּד? רוֹבֶה זֶה הוּא מְלַוִּי הַנֶּאֱמָן. חָבֵר לִי, חָבֵר טוֹב הוּא הַכֶּלֶב נִמְרוֹד. כֶּלֶב זֶה אֵין נֶאֱמָן וָטוֹב מִמֶּנּוּ. אִישׁ זָר כִּי יְנַסֶּה לְהִכָּנֵס לַכֶּרֶם, מִיָּד הוּא נוֹבֵחַ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וַהֲרֵי הוּא מַבְרִיחַ אוֹתוֹ עַד כִּי לֹא יָעֵז לְהִכָּנֵס שֵׁנִית אֶל הַכֶּרֶם.

– וְהַשּׁוּעָלִים? אֵלֶּה הַמְחַבְּלִים בַּכְּרָמִים? – שָׁאַל יוֹסִי.

– שׁוּעָלִים? נָכוֹן יוֹתֵר לִקְרֹא לָהֶם תַּנִים. הַלָּלוּ רְשָׁעִים גְמוּרִים הֵם, לַיְלָה־לַיְלָה מִתְפָּרְצִים הֵם לַכֶּרֶם, זוֹחֲלִים וְחוֹדְרִים דֶּרֶךְ הַמְּשׂוּכָה וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יַעֲמֹד לָהֶם לְשָׂטָן, מִתְנַפְּלִים עַל הָאֶשְׁכּוֹלוֹת וְחוֹמְסִים וְאוֹכְלִים אוֹתָם בְּכָל פֶּה. אִי אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לְהִפָּטֵר מֵהֶם. – רָגַז הַשּׁוֹמֵר בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַשְׁאֵלָה.

– וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם?

– אֲנִי מַבְרִיחַ אוֹתָם, – הֵשִׁיב הַשּׁוֹמֵר. – יוֹצֵא אֲנִי לַכֶּרֶם, סוֹבֵב בֵּין הַשּׁוּרוֹת, לִפְרָקִים אֲנִי מַכֶּה בַּפַּח וּמַפְחִיד אוֹתָם, וְאִם גַּם זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל, הֲרֵינִי יוֹרֶה מִסְפַּר יְרִיּוֹת בָּאֲוִיר וְהַלָּלוּ נִבְהָלִים וּבוֹרְחִים, הָיָה מַעֲשֶׂה וְתַן הִתְקָרֵב אֶל סֻכָּתִי, הוּא הִתְהַלֵּךְ לוֹ לְלֹא פַּחַד, עַד הַיּוֹם אֵינִי יָכוֹל לְהָבִין מֶה הָיָה לוֹ לְתַן זֶה שֶׁשָּׁכַח אֶת חֻקֵּי הַזְּהִירוּת. יִתָּכֵן שֶׁהָיָה מְשֻׁגָּע, כִּי עֲלֵיכֶם לָדַעַת שֶׁהַתַּנִים בִּימֵי קַיִץ, עִתִּים נִטְרֶפֶת דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם, וְאוֹי וַאֲבוֹי לוֹ לְמִי שֶׁנִּתְקָל בְּתַן שׁוֹטֶה כָּזֶה, תַּן שׁוֹטֶה הַנּוֹשֵׁךְ אָדָם, סוֹפוֹ שֶׁהַנָּשׁוּךְ יָמוּת בְּיִסוּרִים, אִם לֹא יַקְדִים וְיִפְנֶה לְרוֹפֵא אֲשֶׁר יְרַפֵּא אוֹתוֹ בְּעֶזְרַת זְרִיקוֹת.

– בְּקִצּוּר, – הִמְשִׁיךְ הַשּׁוֹמֵר, – רָאִיתִי כִּי אֵין מָנוֹס מִן הַתַּן הַזֶּה, מִיָּד כִּוַּנְתִּי אֶת רוֹבִי וְקָלַעְתִּי בּוֹ בַּתַּן. הַמִּסְכֵּן, הוּא נָפַל מֵת מִכַּדּוּרִי אֲשֶׁר יָרִיתִי בּוֹ, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, פָּשַׁטְתִּי מֵעָלָיו אֶת עוֹרוֹ עַל זְנָבוֹ הָרָחָב, וַהֲרֵי הוּא מִתְנוֹסֵס בְּסֻכָּתִי לְזִכְרוֹן עוֹלָם עַל מַעֲשֵׂה גְבוּרָתִי, – גִּחֵךְ הַשּׁוֹמֵר – וְהֶרְאָה אֶת הַפַּרְוָה אֲשֶׁר פָּשַׁט מֵעַל קָרְבָּנוֹ.

הַתַּן שֶׁשָׁכַח חֻקֵּי זְהִירוּת

לְשֵׁמַע סִפּוּר זֶה תָּקַף פַּחַד אֶת לֵאָה הַגִּבּוֹרָה. דִּמְדּוּמִי־הָעֶרֶב אֲשֶׁר יָרְדוּ אַט־אַט, הִגְבִּירוּ אֶת פַּחְדָּהּ שֶׁל הַמִּסְכֵּנָה, וְהִיא הִפְצִירָה בַּחֲבֵרֶיהָ, כִּי יְמַהֲרוּ לָשׁוּב הַבַּיְתָּה. – הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ וַדַּאי יִדְאֲגוּ לָנוּ – הִתְחַנְּנָה לֵאָה.

– אַל תִּדְאֲגִי, יַלְדָּה, – אָמַר הַשּׁוֹמֵר, – אֲנִי אוֹבִיל אֶתְכֶם עַד לַכְּפָר וְאֶשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, רַק אַל פָּחַד.

דְּבָרִים אֵלֶּה הִרְגִיעוּ אֶת הַיַּלְדָּה, וְהַשׁוֹמֵר מִהֵר לָרֶדֶת מִן הַסֻּכָּה.

עוֹד רֶגַע וְהוּא נֶעֱלָם בֵּין הַשּׁוּרוֹת. עַלִיזָה הִשְׁגִיחָה יָפֶה־יָפֶה וּמִבַּעַד לַדִּמְדּוּמִים רָאֲתָה אוֹתוֹ, כֵּיצַד הוּא נִגָּשׁ אֶל גֶפֶן עֲנֵפָה בַּעֲלַת עָלִים גְּדוֹלִים מְחֻמָּשִׁים וּרְחָבִים, גּוֹהֵר בֵּין הָעֲנָפִים וְאַחַר מִתְרוֹמֵם וּבְיָדוֹ כַּמָּה אֶשְׁכּוֹלוֹת עֲנָבִים גְדוֹלִים.

עוֹד דַּקוֹת מִסְפָּר וְהַשׁוֹמֵר שָׁב וּבְיָדוֹ סַלְסִלָּה מְלֵאָה עֲנָבִים שְׁטוּפִים וְצוֹנְנִים.

– הִתְכַּבְּדוּ וְאִכְלוּ, אִכְלוּ כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי תָבוֹא אֶל כֶּרֶם רֵעֶךָ, וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשֶׁךָ”. הִתְיַשְּׁבוּ הַיְלָדִים בְּמַעְגָּל וְאָכְלוּ מִן הָעֲנָבִים הַמְּתוּקִים, הָיוּ אֵלֶה עִנְבֵי מוּסְקַט טְעִימִים וְיָפִים.

– וְעַתָּה, – אָמַר הַנּוֹטֵר, - הָבָה וְאַאֲכִיל אֶתְכֶם עֲנָבִים רֵיחָנִיִים, – בְּדַבְּרוֹ הוֹצִיא אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים שְׁחוֹרִים וּגְדוֹלִים וְהִגִּישׁ אוֹתָם אֶל לֵאָה.

טָעֲמָה הַיַּלְדָּה מִן הָעֲנָבִים, מִצְמְצָה שְׂפָתֶיהָ וְאָמְרָה: “רֵיחַ פִּשְׁפְּשִׁים נוֹדֵף מִן הָעֲנָבִים”.

רֵיחַ פִּשְׁפְּשִׁים..

– אֲבָל הֵם טוֹבִים, – חִיֵּךְ הַשּׁוֹמֵר. – עֲנָבִים אֵלֶּה קוֹרְאִים לָהֶם עִנְבֵי אִיזַבֶּלְלָה. טוֹבִים הֵם וּטְעִימִים, אֶלָּא שֶׁרֵיחָם מַזְכִּיר קְצָת אֶת רֵיחַ הַפִּשְׁפְּשִׁים.

יִלְלַת הַתַּנִּים הֵחֵלָּה נִשְׁמַעַת. מִהֵר הַשּׁוֹמֵר, הִקִּישׁ בַּפַּחִים – וְהַיְלָלָה נִשְׁתַּתְּקָה לִזְמַן מָה.

– הָבָה נֵלֵךְ הַבַּיְתָּה – הִפְצִירָה עַלִיזָה.

– נֵלֵךְ, – הֵשִׁיב הַשּׁוֹמֵר וְהִתְרוֹמֵם מִמְּקוֹמוֹ.

הַיְלָדִים שֶׁכְּרֵסָם הָיְתָה כְּבֵדָה עֲלֵיהֶם, מִשֶּׁפַע הָעֲנָבִים שֶׁאָכְלוּ, הִתְרוֹמְמוּ בִּכְבֵדוּת וְהֵחֵלּוּ יוֹרְדִים בַּמִּשְׁעוֹל, כְּשֶׁהַשּׁוֹמֵר וְכַלְבּוֹ הוֹלְכִים לִפְנֵיהֶם לְהוֹרוֹת לָהֶם הַדֶּרֶךְ.

הַפַּעַם קָפְצָה הַדֶּרֶךְ לַיְלָדִים, הֵם הִגִּיעוּ מַהֵר מְאֹד אֶל בֵּיתָם, אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ מָצְאוּ מְנוּחָה מֵעֲמַל הַיּוֹם וּבוֹ יָכְלוּ לְסַפֵּר לְהוֹרֵיהֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר רָאוּ בְּאוֹתוֹ עֶרֶב בַּכֶּרֶם.

שָׁם בַּבַּיִת הִתְרַחֲצוּ הַיְלָדִים יָפֶה יָפֶה וְאַחַר שֶׁהִרְצוּ לִפְנֵי הוֹרֵיהֶם וְסִפְּרוּ לָהֶם מִפִּלְאֵי הַכֶּרֶם, מִהֲרוּ הַיְלָדִים לַעֲלוֹת אִישׁ אִיש עַל מִשְׁכָּבוֹ כִּי הָיוּ עֲיֵפִים מְאֹד.