למורי ומדריכי ה“ה הרב החכם היקר יודע דעת ומבין מדע! איש השם ומפליא לשיר! מהור”ר יעקב אייכענבוים נ"י.

ברוך אתה ל"ה!

בהיות הכשדים בעוכרי ירושלים! ביום נגזר עליה אבדן כל הוד מלכותי וכל מעַשי תקפה וגבורתה! עת להבל נלחמו גדוליה להמית או למות על דבר עמם ומולדתם! כבה נר ישראל! חדלו לוִיֵנו לשיר לנו משיר ציון ועל ערבי נהר בבל שם תלו כנורותיהם! בימים ההם ולשוננו הנאהבה! אבן חן מגנזי יה אשר השאיר זכרון לבני ישראל מיתר מחמדי עין אשר רק שמותם היו לנו לפליטה! שפתנו זאת אשר נתנה קדש ל“ה! הגלתה מירושלים עם הגולה אשר הגלה ביום נאר מועדו! ותהי עזובה שכוחה ושנואה לזקוניה! מבקשיה היו הלוך וחסור על אדמת נכר! כי נדדו היהודים הגולים מפני חרבות שוביהם בכל העמים והלשונות ויתענוּ תחת יד כל גוי המקום באשר הם שם. וכה נטש העם את דברי שפתו מעט מעט וילמד ספר ולשון עם ועם אשר הוא מתגורר עמו! ויחדל כל איש יהודי לכתוב ולדבר יהודית באחרית הימים! ולפי רב השנים אשר נספור לנו לגלותנו לפיהן תלך הלשון הלוך ודלה! חדלה את חנה ומתקה הטוב! נגזל יפיה ממנה לבלתי תטהר עוד כבתחלה! ולולי חסדי ה” החונן לנו בעלי דברים מדור דור! כי עתה לא נשאר ללשון שם ושארית בתוכנו! וכאשר אבדה אבדה.

אלה אזכרה וזכרתיך אחי! עת אזכור את יום שפתנו ואת כל עֻנותה אהגה בך! ודוממתי נפשי. כי לא תמול ידעתני! אתה ידעת את כל לבי! עברי אנכי ככל אבותי ושעשועי את שפתם! ידעתי כי לא בזאת אכבדה! לשנוא אותה בתוך שאר אחי! ולא בושתי לדבר כלשון עמי. – והנה אחרי גלותך את אזני כי תבואת רעיונך אביב וזכרון בספר יכתבו! אינני שליט ברוח לכלוא את תודתי בלבבי והיא פורצת פתחי פי! אף כי ידעתי כי תודות לא תרצה! תהלה לא שאלת! והיא תהלתך! אולם תודת אחיך אשר הוא נותן לך היום אותה קח לך ברצונך! מתוקה מאד תהלת אוהב בכל עת אשר אנחנו זוכרים כי מחדרי בטן לֻקחה זאת ומן היסוד בה! כי ערבו מאד שיריך אשר נתתנו! מאד נעמת בדברך עברית כאבותנו ככתבם וכלשונם! וכאחד הנוגנים עלי כנור קדומים תנגן כאשר לפנים בישראל. אשריך יעקב שככה לך אשריך! ברוך אתה בראשון למפעליך! גם כתוב תכתוב גם יכול תוכל! שוב כתוב אחי! שוב וקרא שֵם במשוררים כי מן השרידים אתה אשר ה" קורא להציל שפה עבריה לבל תאבד לנו בזרם העתים ותהפוכות תולדותיהם. ואני אוהבך לא ערבתי עוד לבי לדבר בתוך עדת בני ישראל בלתי היום! אנא ידידי! יכוננו נא דברי אשר דברתי לכבודך מנחת אהבה לפניך ונרצה לך המכתב הזה לזכרון ולעד ברית ידידות בינך וביני. תלמידך ואוהבך אשר יתַמָם עמך כל הימים. שמואל לוי יודילזאהן.