יא חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָיוּ בֵּין מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וְאֵלּוּ הֵם: אָרוֹן וְכַפֹּרֶת וּכְרוּבִים, אֵשׁ וּשְׁכִינָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאוּרִים וְתֻמִּים.

מִשֶּׁנִּגְנַז אָרוֹן, נִגְנְזָה עִמּוֹ צִנְצֶנֶת הַמָּן וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְּלוֹ שֶל אַהֲרֹן בִּפְרָחָיו וּשְׁקֵדָיו וְאַרְגָּז שֶׁשִּׁגְּרוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִי גְּנָזוֹ? – יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה גְּנָזוֹ. מָה רָאָה שֶׁגְּנָזוֹ? – מָצָא כָּתוּב: “יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ” (דברים כח, לו), עָמַד וּגְנָזוֹ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם… תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה… אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף” (דברי הימים ב לה, ג) – אָמַר לָהֶם: אִם גּוֹלֶה הוּא עִמָּכֶם לְבָבֶל אֵין אַתֶּם מַחֲזִירִים אוֹתוֹ עוֹד לִמְקוֹמוֹ, אֶלָּא “עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל” (שם) (יומא כא ע“ב; שם נב ע”ב; ירושלמי שקלים ו, א).

חֲמִשָּׁה דְּבָרִים וגו' – בחמישה עניינים שונה היה בית המקדש השני מן הראשון: לא היו בו לא הארון (עם הכפורת והכרובים שעליו) ולא האורים ותומים; האש שעל המזבח לא ירדה משמים; וכן השכינה ורוח הקודש נכחו בו אך לא באותה העוצמה.

נִגְנַז – הוסתר.

צִנְצֶנֶת ‏הַמָּן – שמות טז, לג.

מַקְּלוֹ שֶל אַהֲרֹן – במדבר יז, כה.

אַרְגָּז – שמואל א ו, ח.

שִׁגְּרוּ… דּוֹרוֹן – שלחו כמתנה.

מָה רָאָה שֶׁגְּנָזוֹ – מדוע גנז אותו? “יוֹלֵךְ ה' אֹתְך” וגו' – לגלות (בבל).

“אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף” – לא תישאו אותו עוד על כתפיכם (כיוון שייגנז).

“עִבְדוּ אֶת ה'” וגו' – בלא הארון.

יב שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְשֶׁל בֵּית רַ' חֲנַנְיָה סְגַן הַכּוֹהֲנִים הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים כְּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים; שֶׁכֵּן מָסֹרֶת בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז (שקלים ו, א).

שֶׁל בֵּית – אנשי בית.

כְּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים – בעוברם מול החדר במקדש שבו הונחו העצים למזבח.

יג מַעֲשֶׂה בְּכוֹהֵן אֶחָד, שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק, וְרָאָה רִצְפָּה מְשֻׁנָּה מֵחַבְרוֹתֶיהָ. בָּא וְהוֹדִיעַ אֶת חֲבֵרָיו – וְלֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. וְיָדְעוּ בְּיִחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן גָּנוּז. מָה הָיָה עוֹשֶׂה? אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: מִתְעַסֵּק בְּקַרְדֻּמּוֹ הָיָה.

תְּנָא דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: שְׁנֵי כּוֹהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִים הָיוּ מַתְלִיעִים בְּעֵצִים, וְנִשְׁמְטָה קַרְדֻּמּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וְנָפְלָה שָׁם, וְיָצְאָה אֵשׁ וַאֲכָלַתּוּ (שקלים ו, ב; יומא נד ע"א).

שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק – עובד (בדיר העצים [ראו בקטע הקודם]).

רִצְפָּה מְשֻׁנָּה – קטע רצפה השונה משאר הקטעים אחרים.

לִגְמֹר אֶת הַדְָּבָר – לסיים את תיאור הרצפה.

בְּיִחוּד – בוודאות.

מִתְעַסֵּק בְּקַרְדֻּמּוֹ – חוטב עצים. תְּנָא דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל – שנה החכם מבית ר' ישמעאל.

בַּעֲלֵי מוּמִים וגו' – שנאסר עליהם לעבוד בשל כך בקודש, ונשלחו לדיר העצים כדי להפריד עצים רקובים (שהיו בהם תולעים) מעצים בריאים.

נִשְׁמְטָה וגו' – נפל הגרזן מידיו של הכוהן אל המקום שבו נגנז הארון.