בעיר בריסק קרה פעם, שיהודי אשר היה אומר קדיש לעילוי נישמתו של אביו, בשנה הראשונה למותו, חלם חלום והנה אביו המנוח ניצב לפניו ואומר:

“בני, לפי פסק־דין בשמיים, ניתחייבתי להתגלגל בגופו של שור והנני סובל יסורי שאול. בקשתי אליך שתגאל את נישמתי בזה שתקנני ותדאג שישחטוני על־פי דיני ישראל, יאכלוני בברכה ובטהרה ויאמרו בסיום הסעודה את ברכת המזון בכוונה גדולה. אז יהא לי תיקון ונישמתי תיכנס מיד לגן־העדן, להצטרף אל שאר הצדיקים לחיי האושר הניצחיים. דע לך איפוא כי שייך אני לאיכר פלוני, בעיירה אלמונית, ואינני מניח לו למוכרני לערלים העלולים לאכלני, כדרכם, בטומאה ובכך יגרמו לי נזק בל־ישוער. כשתגש אלי, ארכין את ראשי בהכנעה ואתנהג בשקט – זה יהא הסימן בינינו”.

הבן התעורר בבוקר כשהוא מרוגש, אבל לאט־לאט נירגע. בהיותו אדם עסוק, העמל לספק את צרכי בני־ביתו, שקע במלאכתו והשקיט את מצפונו בשננו לעצמו כי “חלומות שוא ידברו”.

כעבור זמן־מה, כאשר עבר לפני התיבה בבית־הכנסת, בחזרת־הש"ץ, ראה לפניו את דמותו של אביו המנוח. היתה זו דמות מוחשית מאוד שדיברה אליו:

“אם אינך חפץ לעשות למעני את אשר ביקשתי ממך, כי אז מוותר אנוכי על חזרת־הש”ץ שעושה אתה לעילויי נישמתי".

הבן ניבהל ולמרות שהדמות נעלמה, סיים בקושי רב את התפילה ומיהר אל הרב הגאון, הגרי"ל מבריסק, סיפר לו את הדבר ושאלו מה לעשות במיקרה זה. הרבי מבריסק, הגם שנוכח לדעת כי הבן הינו אדם דחוק שאינו יכול לעזוב לכמה ימים את מקום עבודתו, משום שחבל לו להפסיד את שכרו, וגם אין לו כסף להוצאות הדרך לעיירה שניזכרה בחלום, יעץ לו להשתדל להשיג כסף ממקומות שונים ולעשות כפי שדרש ממנו אביו המנוח בחלום.

וכך הווה.

הלה נסע לעיירה ההיא וכשמצא את האיכר, שאלו אם יש לו שור למכירה. האיכר ענה בחיוב והצביע על שור שרעה רחוק באחו.

“זהו השור שמוכן אני למכור”, אמר, “אך הרבה ניסו לקנותו ולא הצליחו, כי הוא מרגיש בחושו ויודע מי החפץ לקנותו. ברגע שהקונה מתקרב אליו, מתחיל הוא להשתולל, לנגח ולבעוט, וכל המאמצים להרגיעו ולהשקיטו עלו עד כה בתוהו”.

אמר היהודי שהוא מוכן לנסות, והתקרב אל השור, לתימהונו של האיכר החרד. כשהגיע אליו, הוריד השור את ראשו בהכנעה והמתין בשקט עד שהאיש לקחו והביאו אל בעליו. הבן שילם את מחירו והביאו לבריסק ושם נישחט, כדין ישראל, ובסעודה השתתפו תלמידי־חכמים ועניים. בשר השור נאכל בטהרה ובקדושה והסועדים אמרו את ברכת המזון בכוונה גדולה, כבקשת המנוח.

בלילה חלם הבן, שוב פעם, שאביו ניצב לידו ואומר:

“תנוח דעתך שהנחת את דעתי”.

*

מעשה זה שמעתי מפי הרב־הגאון, ר' שלמה סובל שליט"א, שסיפרו לאחר השיעור בפרשת השבוע שנתן לקהל. לשאלתי, מנין שמעו, השיב כי סיפר לו אותו איש נאמן, שאפשר לסמוך עליו, אשר הסתופף בעצמו בחצרו של הרבי מבריסק, זכר צדיק וקדוש לברכה, וחזה במו־עיניו בהתרחשות העיניינים.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 54139 יצירות מאת 3327 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22219 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!