דר. אלפרד אדלר (1937–1870) Alfred Adler    🔗

מתלמידי פרויד שפרשו. במקום החמדה⁻המינית (ליבידוֹ), נתן את רצון⁻השלטון או חפץ⁻ההצטיינות כתכונת⁻יסוד המעצבת את האישיות ומכוונת מעשיה. ההתנגדות וההתחרות, שרצון זה נתקל בסביבו, בימי הילדות בבית⁻האבות ובתקופת הבגרות בתוך החברה – הן המדרבנות את האופי לפעולות עד הנצחון, או מתוך הכרח של ויתורים וכניעה מפתחות הן רגש⁻של⁻נחיתות במסתרי הנפש, המבקש לו פיצוי בצדי דרכים ונמלט אל עולם⁻מדומה ואפילו אל הנברוֹזה.

משנתו של אדלר מכונה בשם “הפסיכולוגיה האינדיבידואַלית”, ויש לו שיטת⁻ריפוי משלו ואף שיטה פדאגוגית בגיל הילדות והבגרות.

עיין ספרו: Problems in Neurosis N.Y. 1930

 

פראנץ אופנהימר Franz Oppenheimer    🔗

סוציולוג גרמני, ממתנגדי המרכסיזם ועיקר שיטתו: תיקונים בבעלוּת הקרקע ובניינו של הכפר על הקואופראציה, על שותפות בעבודות⁻השדה. הוא שסייע להרצל בכתיבת ספרו “אלטניילאנד” בכל שיש בחיבור זה מתיקון⁻החברה החדשה בארץ⁻ישראל, על פי שיטתו נוסדה מרחבה (על⁻יד עפולה) בשנת 1911. היה פרופיסור לסוציולוגיה בפראנפורט על נהר מיין, ובימי רדיפת היטלר עבר לארצות⁻הברית והיה פרופיסור באוניברסיטה של קאליפורניה ומת בימי המלחמה שם.

עיין ספרו: System der Soziologie

 

מיכאל באַקונין (1876–1814) Michel Bacounine    🔗

מייסד האנארכיזם הרוסי; מן המהגרים המדיניים באירופה בשעתו. בר⁻פלוגתא של קארל מארכס בענייני האינטרנאציונל; ומפורסמת המחלוקת שלו עמו, ואף, החשד שהטיל מארכס עליו, שהוא מקבל כספים ממקורות העוינים את תנועת⁻הפועלים החדשה.

 

שאַרלוטה ביהלר Charlotte Bühler    🔗

חוקרת פסיכולוגיה של הילדים. אשתו של קארל ביהלר, פסיכולוג ידוע מהאסכולה הוירצבורגית. בעברית ראה: ש. ביהלר, “ילדות ונעורים”, הוצאת הקיבוץ המאוחד, בשני חלקים.

 

אנרי ברגסון Henri Bergson    🔗

נולד בפאריס בשנת 1858 ומת בימי מלחמת הנאצים. פילוסוף צרפתי ומגדולי דורנו. שיטתו מיוסדת על האינטואיציה של נתונים שבהכרה לאחר שפרקו מעל עצמם את מושגי החלל. ברגסון מבדיל בין השכל הפראגמטי, המשמש את הקיום, ובין התפיסה האינטואיטיבית המתכנסת אל תוך החיים הריאליים. להט⁻חיוני עובר את הישים (או מעוף חיוני – Elan Vitale) והוא המניע את החיים ומכוונם, ואפילו ההתפתחות נשמעת לו. רבה השפעתו על הדור.

עיין ספריו: (1) L’Evolution Créatrice

(2) Essai sur les Données Lmmédiates de la Conscience

 

קארל פרידריך גאוֹס (1855–1777) Karl    🔗

Friedrich Gauss

מאתימטיקון ותוכן גרמני ידוע⁻שם, בן בנאי, שהצטיין בכשרונותיו בימי ילדותו. והתחנך בתמיכתו של הדוכס במרונשוייג. היה מנהל מצפה⁻הכוכבים בגוטינגן ופרופיסור לאַסטרונומיה. נתפרס בחיבורו הראשון Disquisitions Arithmetica יחד עם La Place La Grange הניח את היסודות למאַתימאטיקה החדשה.

 

ארתור גוֹבּינוֹ (1882–1816) Arthur Gobineau    🔗

פובליציסט צרפתי. התחיל דרכו כעתונאי מלוכני ובשנת 1849 היה בשירות המדיני. יצירתו העיקרית Essai sur L’lnégalité des Races Humaines שימשה יסוד לתורת הגזעיות ונכתבה מנקודת⁻ראות קאטולית שמרנית נגד הדימוקראטיה. גוֹבּינוֹ היה צרפתי, שהגרמנים היו חביבים עליו, ובביירות, בסביבתו של ריכארד וואגנר היה גובינו שם ידוע ותורתו על הגזעיות היתה מקובלת. גובינו ראה בגזע הלבן שלימות עליונה והתנגד לתערובת גזעים ולדעתו כל תרבות אטומה ואינה פתוחה לתרבות אחרת.

 

קארל גרוס Karl Groos    🔗

פילוסוף ופסיכולוג גרמני, נולד בשנת 1861 ומת בימי המלחמה. חוקר מפורסם למשחקיהם של בעלי⁻החיים ובני⁻אדם.

עין ספריו: (1) Die sSpiele der Menschen

(2) Die Spiele der Tiere; Jena Fischer

 

ג’ון דיוּאי John Dewey    🔗

פסיכולוג פילוסוף פדאגוג ופובליציסטן אמריקאי, מחנך הדור הדמוקראטי הנאור בארצות הברית של ימינו. מן ההולכים אחרי תורת ג’מס בן⁻ארצו (הפראגמאטיזם), הכופרת במציאותה של אמת לכשעצמה, מוחלטת ומתמידה ועושה אותה יחסית לתועלת הגנוזה בה לטובת החברה והתקדמותה. אלא שדיואי הרחיב את הדברים והכניס בהם מן הארדיכליות של שיטה בנויה וכתב תורת הגיון, חברה, מדינה מוסר ונוי (האינסטרומנאליזם) לפי עיקריה. פרסם הרבה ספרים בתורת החינוך ובעסקי המדינה. השפעתו עברה גבולות ארצו. ובשנה זו חוגגים בכל העולם את שנת התשעים ללידתו.,

 

וילהלם דילתאי (1911–1833) Wilhelm Dilthey    🔗

פילוסוף גרמני וחוקר התרבות האנושית, פוסל את הדרך המטאפיסית ונוקט בשיטה המתארת.

עיין ספריו: (1) Ideen üder eine beschreibende psycholodie; (2) D. Erlebins u.d. Dichtung

 

האנס דריש Hans Driesch    🔗

ביאוֹלוֹג ופילוסוף גרמני נולד בשנת1867. מראשוני הויטאליסטים בזמננו. רואה הוא בעולם האורגאני מהלך תכליתי, בניגוד לעולם הדומם שאינו אלא ארעי בתופעותיו. שני היסודות, התכליתי והארעי, מעורבים ומכאן השניות שבהוייה.

עיין ספרו: Philosophie des Organischen

 

יוהאן פרידריך הירבאַרט (1841–1776) Johann    🔗

Friedrich Herbart

פילוסוף ופסיכולוג גרמני. מן הראשונים שעסקו בתורת הערכים, ניסה לעשות את תורת⁻הנפש דומה למדע⁻טבע. הדימויים הנחים והנעים וצירופיהם הם המגלים את התופעות הנפשיות. חכם הפדאגוגיה שקבע הלכות בלימודים וסוגיהם והשפעתו מרובה בחינוך המעשי.

 

רוברט ס. וואוּדווֹרת Robert S. Woodworth    🔗

פרופיסור לפסיכולוגיה באוּניברסיטה קוֹלוּמביה. משנתו ריאליסטית, המקצה תחומים רחבים להשפעות הסביבה והנוהג, אבל אינה ביהיביוריסטית גמורה. מטעימה את ערכם של המניעים (מוֹטיבים) ופתוחה לדעות הדור (פרויד ואדלר); מקבלת כמה השקפות מבעלי ה“איינפיהלונג” של ליפס (Empathy), ואינה פוסלת את דרך המחקר האינטרוֹפקטיבי במסיבות מסוימות.

עיין ספרו: Psychology, N.Y. Henry Hoet & Company Chapter XII Motivation pp. 299–333

 

ז'. ב. וואַטסון J. B. Watson    🔗

ממייסדי הביהביוריזם בארצות⁻הברית. פסיכולוגיה שאינה מזדקקת למציאות נפשית בשביל הסבריה ולניתוחם של המהלכים הפנימיים שבאישיות. פוסלת את האינטרוספקציה ומסתפקת במחקר הגירויים והתגובות, כפי שהם מתגלים לעיני החוקר בעזרת מכשירי רישום ומדידה. הביהיביוריזם קלט לתוך שיטתו את “המותנה” של פאבלוב הרוסי והרחיב תחומיו. שאיפתו של הביהיביוריזם לעשות את הפסיכולוגיה מדע צרוף כשאר מדעי הטבע, שעניינו תופעות גוף ולא נפש.

עיין ספרו: Behavior N.Y. 1914

 

ווֹלטר (1778–1694) Voltaire (François Marie    🔗

Arouet)

סופר צרפתי, היסטוריון, פילוסוף, חריף ושנון בלשונו. ישב בבאסטיליה והוגלה לאנגליה. חיבר מחזות והיה מקורב לפרידריך הגדול. הטיף לסבלנות דתית והלעיג על הכסילות שבמנהיגות.

היה בעל שיטה מקובצת וקיבל את כל הדעות והאמונות והספקות של דור ההשכלה והביע אותם בבהירות ובחן מרובה ובלעג קולע. השפעתו על דורו היתה גדולה מאוד.

 

אדוארד אלכסנדר ויסטרמארק Edward Alexander    🔗

Westermark

נולד בשנת 1862, אנתרופולוג פיני, פרופיסור לפילוסופיה של פלמאר. בשנת 1902 נתמנה פרופיסור לסוציולוגיה באוניברסיטה של לונדון. מפורסם במחקרו בשאלות הנישואין.

עיין ספרו: The Origin of Human Marriage, 1889

 

לוסיין לוי⁻בריהל Lucien Levy Bruhl    🔗

פרופיסור בסוּרבוֹנה, נולד בשנת 1857, פילוסוף וסוֹציוֹלוג צרפתי, מפורסמת הנחתו, שדרכי⁻ המחשבה של האדם הפרימיטיבי אינו רואה סיבה ותולדתה ואינו נרתע מפני הסתירה, לוי⁻בריהל רואה מחשבתו של זה בבחינהה פרילוגית, קודמת להגיון.

עיין ספרו: Les Fonctions dans les Sociétés Inférieures

 

קורט לוין Kurt Levin    🔗

פסיכולוג מגרמניה שעבר לארצות⁻הברית, נמנה עם בעלי תורת⁻התבניות ובירר משנה זו וחיזק אותה בנסיונותיו המרובים.

עיין מאמרו: Zwei Grundtypen von Lebensprozessen Zts. F. Psych, CXIII 1929 pp. 209–238

 

ז’אן פראנסוּא מיללה (1875–1814) Jean    🔗

François Millet

צייר צרפתי, בן למשפחת איכרים; תחילה ישב עם הוריו ועבד בשדותיהם, אחר כך משנתגלה כשרונו, הלך לפאריס והתמונה “חולבת” עשתה לו פרסום. הרבה לצייר מחיי איכרים J. Breton ראה את האיכר באספקלריה סנטימנטאלית; Courbet צייר את האיכר כמחאה נגד העוול בחברה; מיללה צייר את האיכר כמות שהוא: “איש מפזר זבל” “קוצרים ומאלמים” “תפלת Angelus” המפורסמת, “גז הצאן” וכיוצא באלו.

 

ויליאם מק. דוגאל William McDougall    🔗

פסיכולוג אנגלי, נולד בשנת 1871 ומת בימי המלחמה. העמיד את פעולות הנפש על מספר מסוים של אבות⁻יצרים המבקשים אחרי תכליתם. שיטתו מכונה בשם הפסיכולוגיה ההוֹרמית (תכליתית). חקר בתבונתם של בעלי⁻החיים ונוהגם וכאילו הניח, שסגולות הנקנות מתוך הנוהג נקבעות ועוברות בירושה, דבר שעורר התנגדות אצל חכמי⁻הדור, שאינם מודים בכך.

עיין ספרו: An Intr. To Social Psychology (Methuen & Co Ltd. London

 

מאַרי סיבינייה (מארקיזה) Marie Marquise de Sêvigné (1626–1696)    🔗

אשה מפורסמת בחברה העליונה בפאריס במאה הי"ז. הרבה שנים שלחה מכתביה לבתה, שישבה בערי⁻השדה והודיעה לה על כל הנעשה במרכז. אהבה את הטבע, דבר שלא היה שכיח בצרפת בימים ההם בתחומיה של חצר המלכות בוירסאיל; ומכאן הערך המיוחד שבאגרותיה, הכתובות בטבעיות ובאמונה מרובה.

 

אנרי סידג’ביק (1900–1838) Henry Sidgwick    🔗

פילוסוף אנגלי. נולד ביורקשייר, חניך קימברידג' ואחרי כן מרצה בה. עיקר עניינו בבעיות דת ופילוסופיה; בתחומי המדיניות מן ההולכים אחרי בנתאם ומיל. הידוניסטון.

עיין ספרו: Outllines of the Theory of Ethics, 1886

 

אמיל פאַגה (1847–1916) Emile Faguet    🔗

מבקר ספרות וכותב תולדותיה, פרופיסור בסוּרבּוֹנה, סופר רב⁻כשרונות ובעל ניתוח דק.

עיין ספרו: Dix־Huitième Sècle – Paris, Oudin & Cie.

 

פיוטר קראפוטקין (1842–1921) Peter Krapotkin    🔗

מאצילי רוסיה, שנתפסו לאנארכיזם וביססוהו בדרך מדעית. הוא קובע את מציאותה של עזרה⁻הדדית בתוך ההתפתחות גופה, לפיכך אין חשש שביטול המדינה יביא לחורבן התרבות.

כמה מספריו תורגמו לעברית: “רשימות של ריבולוציונר”, “עזרה הדדית בעולם החי והאדם”, “תולדות המהפכה הצרפתית”.

 

ברטראנד רוסל Bertrand Russell    🔗

פילוסוף ומאתימטיקון אנגלי בן זמננו. הוא מרבה לכתוב בשאלות תרבות, מדיניות וחברה. היה פאציפיסטון במלחמת העולם הראשונה ונאסר, ובבית⁻הכלא כתב ספרו: Proposed Roads to Freedom N.Y. 1919.

 

ויליאם שטרן William Stern    🔗

פסיכולוג מגרמניה שעבר לארצות⁻הברית. נולד בשנת 1871, פרסוֹנאַליסט על פי השקפותיו. רואה את האישיות עולם קוסמי בפני עצמו שונה ביסודו מעולם⁻הדברים. ועולם⁻האישיות עשוי דרגות, הפותח ביחיד, והולך אל המשפחה, עם, אנושיות ומתעלה עד האלהות הכוללת.

שטרן חקר הרבה את גיל הילדות.

עיין ספרו: Psychologie der Frühen Kindheit