סג עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרְעָה טֻמְאָה לְכוֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִּבּוּ הַגְּשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נִצְּחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְּסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוֵחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם (אבות ה, ה).
לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה וגו' – את עוברה בשל ריחם של הקורבנות.
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – כי במקרה זה היה נפסל מעבודת הקודש.
עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה – שבערו על המזבח אשר עמד תחת כיפת השמים (וראו קטע סה).
לֹא נִצְּחָה הָרוּחַ – לא הסיטה את עמוד העשן שהיה עולה זקוף מן המזבח למרום.
פְּסוּל – פגם.
עֹמֶר – שהובא למקדש מן התבואה החדשה בט"ז בניסן.
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – שהובאו כקורבן בשבועות.
לֶחֶם הַפָּנִים – שהושם על השולחן במקדש בכל שבוע.
עוֹמְדִים צְפוּפִים וגו' – בבית המקדש עמדו אנשים בצפיפות רבה, אך כשהיו צריכים להשתחוות, נמצא באופן נסי מקום לכולם.
צַר לִי הַמָּקוֹם וגו' – ונמצא לכל העולים לרגל מקום לינה בעיר.
*
סד עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוֵחִים – אָמַר רַ' אַחָא: אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד, אַמָּה מִכָּל צַד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ (בר"ר ה, ז).
עוֹמְדִים וגו' – ראו בקטע הקודם.
אַרְבַּע אַמּוֹת – כשני מטרים.
*
סה תַּנְיָא, חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּאֵשׁ שֶׁל מַעֲרָכָה: רְבוּצָה כַּאֲרִי, וּבָרָה כַּחַמָּה, וְיֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ, וְאוֹכֶלֶת לַחִים כִּיבֵשִׁים, וְאֵינָהּ מַעֲלָה עָשָׁן. רְבוּצָה כַּאֲרִי? וְהָתַנְיָא: אָמַר רַ' חֲנִינָא סְגַן הַכּוֹהֲנִים: אֲנִי רְאִיתִיהָ וּרְבוּצָה כְּכֶלֶב? – כָּאן בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, כָּאן בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי (יומא כא ע"ב).
תַּנְיָא – שנויה (מילה ארמית המשמשת כפתיחה להבאת מסורת של תנא).
אֵשׁ שֶׁל מַעֲרָכָה – האש שבערה על המזבח במקדש.
רְבוּצָה כַּאֲרִי – נראית בשל עוצמתה כארי רובץ.
בָּרָה כַּחַמָּה – מבהיקה כאור השמש.
וְיֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ – אפשר לכאורה לגעת בה ולמשש אותה.
לַחִים – עצים לחים.
וְהָתַנְיָא – והרי שנויה מסורת (סותרת)!
כָּאן בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וגו' – בבית המקדש הראשון נראתה כארי, ובשני – ככלב (והוא סימן לירידת הדורות).
*
סו אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: מִיְּרוּשָׁלַיִם לִירֵחוֹ עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת. וְצִיר דַּלְתוֹת הַהֵיכָל נִשְׁמַע בִּשְׁמוֹנָה תְּחוּמֵי שַׁבָּת; עִזִּים שֶׁבִּירֵחוֹ הָיוּ מִתְעַטְּשׁוֹת מֵרֵיחַ הַקְּטֹרֶת; נָשִׁים שֶׁבִּירֵחוֹ אֵינָן צְרִיכוֹת לְהִתְבַּשֵּׂם מֵרֵיחַ הַקְּטֹרֶת; כַּלָּה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אֵינָהּ צְרִיכָה לְהִתְקַשֵּׁט מֵרֵיחַ הַקְּטֹרֶת (יומא לט ע"ב).
עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת – כארבעים ק"מ.
צִיר דַּלְתוֹת הַהֵיכָל – הרעש שהשמיעו הדלתות בעת פתיחתן.
תְּחוּמֵי שַׁבָּת – תחום שבת הוא אלפיים אמה (כק"מ).
מֵרֵיחַ הַקְּטֹרֶת – בגלל ריח הקטורת שהוקרבה במקדש.
לְהִתְקַשֵּׁט – להתבשם.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.