נח אָמַר רַ' אַדָּא בַּר חֲנִינָא: אִלְמָלֵא לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא נִתַּן לָהֶם אֶלָּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ בִּלְבַד, שֶׁעֶרְכָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא (נדרים כב ע"ב).

אִלְמָלֵא לֹא – אילו לא.

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ וגו’ – שנכתבו בו גבולותיה של הארץ וחלוקתה לשבטים (ולא היה צורך בשאר ספרי המקרא, שעיקרם תוכחות הנביאים ועוד).

*


נט “וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ” (דברים יז, ח) – מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ

יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת (זבחים נד ע"ב).

*


ס אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִיְּמוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וּ“שְׁתִיָּה” הָיְתָה נִקְרֵאת. תְּנָא: שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם.

שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם” (בראשית ב, ד) – תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם מִשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ, תּוֹלְדוֹת הָאָרֶץ מֵהָאָרֶץ נִבְרְאוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ וְאֵלּוּ מִצִּיּוֹן נִבְרְאוּ, שֶּׁנֶּאֱמַר: “אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ, מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ” (תהלים נ, א), וְאוֹמֵר: “מִצִּיוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ” (שם שם, ב) – מִמֶּנָּה מֻכְלָל יָפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם (יומא נד ע"ב).

שָׁם – במקדש.

רִאשׁוֹנִים – קדמונים (כגון שמואל ונתן).

הֻשְׁתַּת – נוסד, החלה בריאתו.

תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם – כל מה שיצא מן השמים, כגון השמש והירח.

תּוֹלְדוֹת הָאָרֶץ – צמחים ובעלי חיים.

מִצִיּוֹן נִבְרְאוּ – מאבן השתייה שבמקדש שבה החלה הבריאה כולה.

“דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ” – ברא עולם במאמרו.

וְאוֹמֵר וגו’ – והמשך המזמור נדרש כאומר כי מציון שוכלל העולם ונתייפה.

*


סא “עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי” (קהלת ב, ה) – כְּשֵׁם שֶׁהַטַּבּוּר הַזֶּה נָתוּן בְּאֶמְצַע הָאִישׁ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נְתוּנָה בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: “ישְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ” (יחזקאל לח, יב), וּמִמֶּנָּה מַשְׁתִּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹצֵאת. וִירוּשָׁלַיִם בְּאֶמְצָעִיתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם, וְהַהֵיכָל בְּאֶמְצַע בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָאָרוֹן בְּאֶמְצַע הַהֵיכָל, וְאֶבֶן שְׁתִיָּה לִפְנֵי הָאָרוֹן, שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁתַּת הָעוֹלָם. וּשְׁלֹמֹה שֶׁהָיָה חָכָם עָמַד עַל הַשָּׁרָשִׁים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנָּה לְכָל הָעוֹלָם: גִּיד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְכוּשׁ נָטַע עָלָיו פִּלְפְּלִין, וְנָטַע בָּהֶם כָּל מִינֵי אִילָנוֹת, וְעָשׂוּ פֵּרוֹת. (תנחומא קדושים, י).

מַשְׁתִּיתוֹ – ייסודו, בריאתו.

אֶבֶן שְׁתִיָּה – ראו בקטע הקודם.

שְׁלֹמֹה – הוא קהלת.

עָמַד עַל הַשָּׁרָשִׁים וגו’ – הכיר את טיבם השונה של סוגי האדמה, הגידים, היוצאים מאבן השתייה לכל הכיוונים.

פִּלְפְּלִין – צמח תבלין יקר.

וְנָטַע בָּהֶם – בגידים השונים.

*


סב כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי, אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ” (תהלים כד, ב)? – אֵלּוּ שִׁבְעָה יַמִּים וְאַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁמַּקִּיפִין אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵם: שִׁבְעָה יַמִּים – יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה וְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם וְיַמָּהּ שֶׁל אֵילַת וְיַמָּהּ שֶׁל שָׁלִית וְיַמָּהּ שֶׁל סַמְכוּ וְיָם אֲפַמְיָא וְיָם הַגָּדוֹל; אַרְבָּעָה נְהָרוֹת – יַרְדֵּן וְיַרְמוּךְ וְקַרְמְיוֹן וּפִיגָה.

– וַהֲרֵי יֵשׁ יָם שֶׁל חֶמֶץ?

– דִּיקְלֵיטְיָנוֹס הִקְוָה אֶת הַנְּהָרוֹת וַעֲשָׂאוֹ (בבא בתרא עד ע“ב; ירושלמי כלאיים ט, ג; שם כתובות יב, ג; מד”ת כד, ו).

כְּשֶׁבָּא – מבבל לארץ ישראל (והביא מסורת בשם ר' יוחנן).

יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה – הכינרת.

שָׁלִית – מקום שלא זוהה (ויש גורסים: “חילת”).

סַמְכוּ – אגם החולה.

אֲפַמְיָא – ימה בסוריה (ויש גורסים: פמיאס [וראו בקטע הבא]).

יָם הַגָּדוֹל – הים התיכון.

קַרְמְיוֹן וּפִיגָה – אמנה ופרפר (מלכים ב ה, יב).

יָם שֶׁל חֶמֶץ – ימה בסוריה.

דִיקְלֵיטְיָנוֹס – קיסר רומי.

הִקְוָה וגו’ – יצר ים מלאכותי על ידי חיבור נהרות, ואין הוא מעשה שמים.

*


סג שָׁנִינוּ, יַרְדֵּן יוֹצֵא מִמְּעָרַת פַּמְיַאס וּמְהַלֵּךְ בְּיַמָּהּ שֶׁל סַמְכוּ וּבְיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד לְיָם הַגָּדוֹל, וּמִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפִיו שֶׁל לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ” (איוב מ, כג) (בבא בתרא עד ע"ב).

פַּמְיַאס – הוא הבניאס של היום.

וּמְהַלֵךְ וגו’ – ראו בקטע הקודם.

לִוְיָתָן – מלך הדגים במסורת האגדה (ובו מדבר הפסוק מספר איוב).

*


סד שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שִׁילוֹחַ הָיָה מְקַלֵּחַ מַיִם בִּכְאִסָּר, וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהִרְחִיבוּהוּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ מֵימָיו – וְנִתְמַעֲטוּ, חָזְרוּ וּמִעֲטוּהוּ – וְהָיָה מְקַלֵּחַ מַיִם (ערכין י ע"ב).

שִׁילוֹחַ – בריכת השילוח שליד ירושלים.

מְקַלֵּחַ מַיִם בִּכְאִסָּר – נובע מים בכמות מועטת, בקוטר מטבע קטן. מְקַלֵּחַ מַיִם – בשטף.

*


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55207 יצירות מאת 3388 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22233 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!