רקע
יוסף חיים ברנר
אֶל החוֹתְמִים וְהַקּוֹרְאִים

מראש חושב אני לנכון להודיע לכם, כי יסודו של “המעורר” אינו “הון בטוח”, שבטחונו הוא רק עד שהוא נושא פירות, ואף לא תמיכת אנשים פרטיים או מפלגות שונות, שתמיכתם תלויה לרוב בקאפּריזים שונים אלא: בכוחי ובעמלי אני החתום מטה, ובעזרתם הנפשית של אחים-ברוח ואחים-לעט; ולפיכך, יוכל לבכם להיות סמוך ובטוח, כי דמי-החתימה שלכם לא ילכו לאיבּוד בשום אופן. כמו כן יש בטחון עז, כי האסונות ואי-הסדרים, אשר מצאו את חוברות-“המעורר” של השנה העברה, לא יישנו עוד. כל מעצורים לקבלת “המעורר” ברוסיה לא יהיו מעכשיו.

… והנה תקופת השנה הראשונה שעברה על “המעורר” לדרך כבדה, מייגעת וריקניה ולהרפתקאות קשות מאוד, הרפתקאות פנימיות וחיצוניות, צפויות ובלתי-צפויות, כבר יש בה, כמדומה, כדי להוכיח לאחיו הקוראים את צביונו הרוחני, את מגרעותיו הדורשות תיקוּן והעלולות לתיקוּן ואת המגמות, אשר אליהן הוא נושא את נפשו.

בימי מצוקה, שאין דוגמתם, מצוקת-חוץ ומצוקת-בית, מצוקת-הרג ומצוקת-אין-דרך, יוצא “המעורר” לאור. ראשיתו – מיד אחרי ימי-אוֹקטוֹבר של אשתקד, מהלכו – בימי ביאַליסטוֹק וסדלץ מחוץ, וטיפשות רעה וקהות-לב והתקטנות ובָאשה בבית; הגנתו על קיומו והמשך-קיומו להלן – בעת שהכל באים ומבטיחים גאולות שלמות לעולם, להמונים, לפרולטאריים וגומר, והוא אינו מבטיח כלום ואינו נושא מִדבָּריו לאלפים ואינו צופה לנחמות שבעתיד ואינו מתאמר לנושא-ישועות…

“המעורר” אינו בא אלא לסַפּק, כפי האפשר לסַפּק בכמוּתו הדלה הזאת, את צרכי המחשבה והרגש של העשרות מבני-ישראל הקוראים עברית ולברר לפניהם מזמן לזמן את המציאות של חיינו כמי שהיא, כהווייתה; להראות לעצמנו את מצבנו הגשמי והרוחני בלי כל כחל ושרק, להעמידנו על עצם מהותנו ועל האמת שבעבדוּתנוּ וגלוּתנו, למען נדע להיות ניצבים נגד גורלנו בדעה צלולה, בעינים פקוחות ובלי כל שקר בנפש ולמען נהי מוכשרים לשאת את כל [הכאב] הגדול והצער שבתוכנו בעוז. רוצה הוא “המעורר” לשפר את נשמתו של האדם היהודי על-ידי קומץ של דברי ספרות מעוּלים, מבפנים או מן החוץ, שיגיש לו בשפתו הלאומית הקרובה לו והיקרה עליו. והשפה הלאומית, העברית, והלאומיות גופה – גם הן אין חשובות עליו כל כך אלא בשביל שהנן הגילוּיים הנאים והחשובים של עומק-עצמותנו, של נפש כל יחיד ויחיד מאתנו, השניים והשלושה שבעיר, שארית-המעט שבכל מדינה ומדינה…

כי הן עוד חיים, חיים אנו, שארית-ישראל, וזקוקים אנו לדברים שבכתב – שמלב ללב.

תעודת-“המעורר” היא, אפוא: תעודת הרוח הישראלית-האנושית שלנו, הרחבתה והקדשתה של היצירה הלאומית שלנו, העלאת העברי-האדם שבנו…

תפילתו של “המעורר”: יתכנסו למתיבתא שלי כל אלה, אשר חלק ונחלה להם בחוזי-יהודה ונביאיה ובמתפללים לעני כי יעטוף, בגיבורי-המרד החסונים ובבעלי-המשנה השקדנים, במנעימי זמירות הלוי ואבן-גבירול ובהולכים בעקבות רבי שלמה יצחקי ורש“ל, במתכסים בטליתו של האר”י זי"ע ובנוהים אחר קברו של ר' נחמן מבּרַצלב; יבואו הלום כל אלה, אשר דבר אלוהי-ישראל ואלוהי-האדם בלבבם ובפיהם, ויעשו חטיבה אחת מפוארה, נשגבה, קדושה!

יתעוררו האחים הקרובים, גם אלה שלא נדרשו וגם אלה שנדרשו ולא נענו עד כה, יקומו איש איש ממקומו ויגשו אל המקדש – הן לא לקח עוד אלוהים את כל חמודותינו ממנו…

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37150 יצירות מאת 1899 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!