עם ישראל, אשר בחסדי ה' יתברך זכה שיתקבץ בימינו אלה בארצנו הקדושה, לאחר שנות גלות ארוכות וחשוכות, ולאחר שנות השואה הנוראה, ייחד לעצמו את הר־ציון כמקום להשתפכות הנפש ולכיסופים כלפי אלקיו. עצם היות המקום קרוב להר־הבית מהווה כוח משיכה חזק ביותר להמוני העם. בין הדברים המהווים אטרקציות נמנים: קבר דוד ושלמה ועוד ממלכי יהודה, מרתף השואה, ישיבת “פרחי כהונה”, שלומדים בה כל יום, בשני שיעורים, חיילי נח"ל העובדים בדפוס הר־ציון, ועוד, בהילכות בית־המקדש. נמצאת שם תבנית בית־המקדש, אשר בה מסבירים מדריכים מיוחדים למבקרים את מצב בניין בית־המקדש בזמנו. כן נמצא על הגג מצפה לעיר העתיקה ולסביבת ירושלים ורואים ממנו את הר־הבית, את כל ירושלים ואת ההרים אשר מסביב לה.
על הר־ציון מקיימים אירועים דתיים ולאומיים במשך כל ימות השנה ובעיקר בחגים ובתשעה־באב. באייר ובסיון נתקיימו שם אירועים מיוחדים לרגל “פסח־שני”, ל"ג בעומר וחג השבועות.
ב“פסח שני” נתקיימה מסיבה לזכר הפסח השני שהיה נהוג בזמן שבית המיקדש היה קיים, לאלה שלא יכלו להקריב את קורבן הפסח במועדו בי“ד בניסן. יום לאחר מכן נתקיים טכס מסירת הלפיד מהר־ציון להדלקה במירון לקראת ל”ג־בעומר. בפרשת “אמור” נתקיימה תפילה חגיגית בבית־הכנסת שליד קבר דוד המלך בהשתתפות החזן הירשברג. לפני תפילת המוסף נערכה על־ידו תפילת אזכרה לחללי העיר העתיקה. במוצאי־שבת־קודש, ל“ג־בעומר, היתה תוכנית מיוחדת של “מלווה־מלכה” למוזמנים. בל”ג־בעומר בבוקר נתקיים טכס ההדלקה ו“חלקה” (תספורת הילדים) על ההר. תפילת הצועדים היתה בסיסמה: “סובו ציון והקיפוה”. בי"ט באייר נתקיים שם “יום נפילת ירושלים העתיקה” בהשתתפות אישים ונציגי הציבור.
באותה תקופה נתקיימו על הר־ציון אזכרות לקדושי ברגן־בלזן, רוזברוב, גומבין, פשיץ, אוברובקה, קורב, רדין, רודזין, טזוסטה, אינווה וולוזין.
ביום י“א בסיוון נתקיימה בהר־ציון עצרת יום יהדות לוב. השתתפו אישי־ציבור וקהל רב. הוכנסו, בהזדמנות זו, חמישה נערים בעול המיצוות וחולקו, באותו מעמד, ספרי־תורה חדשים לבתי־הכנסת של יוצאי לוב. יצאה משם תהלוכה של ספרי־תורה מקבר דוד המלך לרחבת העצרת בחורשת “הקהל” והודלקו 26 מנורות הכסף. בי”ז וי"ח בסיוון ניתקיים בהר כנס תורני שלישי לעינייני אגדה מוקדש להקהל, שמיטה ושבתון. התוכנית היתה מגוונת ונטלו בה חלק: רבנים, סופרים וקהל רב.
משהו אופייני לחיבה שמגלים להר, כפי שנרשם בפנקס ההר, ע“י ר' ישראל ריבלין, שהוא מנהל היומן: אחת המשפחות, נוהגת מדי שנה־בשנה, לחוג חגיגה גדולה בימים שאחרי חג השבועות על הר־ציון לכבוד דוד המלך זי”ע והדבר נהוג כך כעשר שנים. כאשר נשאל ראש המשפחה לסיבת הדבר, ענה: “אני כל כך אוהב את דוד המלך, כי הוא שימש כשליחו של הקב”ה להציל את חיי".
ומעשה שהיה כך היה: לפני כעשר שנים קרתה לו תאונת־דרכים והוכנס לבית־החולים במצב אנוש. הוא ביקש מאשתו, שתעלה על הר־ציון, תיגש לקבר דוד, תתפלל ותתחנן אל ה' יתברך שירחם על בעלה, בזכות צדיק ונביא זה, וישלח לו ישועה. היא עשתה כדבריו וגם הדליקה נרות, חילקה נדבות לעניים ונתנה צדקה. כן קבלה ברכות מאת הרבנים העומדים על מישמרתם ע"י הקבר ובסוף, לבקשת בעלה, נדרה נדר בשמו, שאם יצא מכלל סכנה, יזמין בכל שנה ושנה, ביום זה, את כל קרוביו וידידיו לסעודת הודאה לה' יתברך, סעודה אשר יערך בהר־ציון ברוב פאר.
וראה פלא, מייד עם שובה של אשתו מהר־ציון ומקבר דוד המלך, הרגיש הטבה במצבו, שהיה לאחר יאוש, והוא החלים במהרה לחלוטין. מאז אינו פוסק מלהודות להקב"ה, שבזכות דוד מלכו רפא לו וחיזקו.
גם השנה התכונן והקדיש לתכונה זו ימים נוספים בשל היכנס בנו בעול המיצוות וצירף למאורע גם את שמחת הבר־מצווה, וכל היום בילו כמאה איש על הר־ציון בשמחה וברגשות אהבה חזקים ביותר כלפי ה' יתברך.
נערכה אז סעודה גדולה כסעודת שלמה בשעתו – אכלו, שרו ורקדו.
*
רחל אוסטה, פועלת־נקיון באה־בימים, עובדת במשרד הדואר. היא מעריצה גדולה של דוד המלך ומבקרת קבועה על הר־ציון. מתפללת היא אל ריבון־כל־העולמים, שבזכות צדיק גדול זה יראה לה בחלומותיה, בחזיון הליל, דברי ניסתרות. ואכן נעתר לה הקב"ה ומדי פעם בפעם מתגלה לה דוד ומודיעה על העתיד להתרחש. המעניין, שכל חלומותיה מתקיימים לאחר זמן במלואם והיה לי פעם אחת עיניין אישי באחד מחלומותיה — דבר שנתגשם במציאות! עתה פנתה אלי וסיפרה לי משהו מעניין. בחלומה, אמרה, ראתה את המלך דוד כשהוא ניצב ומתפלל בדביקות אל אלקיו. לידו עמד בנו, שלמה המלך, כשהוא מזויין וחמוש מכף רגלו ועד קודקודו, שאלה הזקנה את שלמה:
“מה פירוש הדבר, שאביך המלך דוד, מתפלל בכוונה כה עצומה, ומדוע חגרת כל־כך הרבה כלי־מלחמה?”
באותו רגע סיים המלך דוד את תפילתו וענה לה במקום בנו:
“דעי לך, רחל, כי מעצמה עויינת עתידה להתקיף את ישראל. גשי איפוא מייד אל ראובן שעובד במשרדך (זה אני) ואמרי לו, כי דוד המלך מבקשו, שיואיל לגשת מייד אל הרב כהנא, המנהל הכללי של משרד הדתות, וימסור לו, בשמי, שיש להודיע את הדבר לעם כולו ולארגן תפילות המוניות ותחנונים אל ה' אלקי ישראל ויתחננו אליו, שיפר את הגזירה ויושיע את עמו ונחלתו. האיש שלא ישמע בקולי ולא יעשה כן, יענש קשות מן השמיים”.
הרב כהנא נועץ בשלושה רבנים ועל־פי דבריהם הוחלט לא לערוך, על־סמך דברי אשה זו, יום תפילה כללי, אלא לסדר תפילה שקטה על הר־ציון, ליד קברותיהם של דוד ושלמה. כך עשו ובתפילה השתתפו צדיקים ורבנים, הרב כהנא ויהודים טובים, אשר התחננו אל ה' אלקיהם וביקשו ממנו שיושיע את עמו ונחלתו ויקרב את בניו אליו, וישמור עליהם מכל רע בארצו הקדושה ובכל אתר־ואתר.
*
על הר־ציון נמצא קברו של המלך דוד, האיש אשר בחר בו הקב"ה, כי מזרעו יקום לעם ישראל, ולעולם כולו, המושיע הגדול – משיח־צידקנו. נסיים בפסוקי הנחמה של הנביא הגדול, ישעיהו בן אמוץ:
“ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ונחה עליו רוח ה‘, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה’, והריחו ביראת ה‘. ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אוזניו יוכיח ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענווי ארץ, והיכה ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע. והיה צדק איזור מותניו והאמונה איזור חלציו. וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטון נוהג בם. ופרה ודוב תרעינה. יחדיו ירבצו ילדיהן. ואריה כבקר יאכל תבן. ושיעשע יונק על חור פתן. ועל מאורת צפעוני גמול ידו חדה. לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר־קודשי, כי מלאה הארץ דיעה את ה’ כמים לים מכסים. והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.