דבר (שלא) בשם אומרו 🔗
לילי שמיר ציטטה כמה שורות כמוטו למאמרה “המציאות שאחרי המציאות, על שני שירים של דוד פוגל” (עתון 77, גיליון 296–297, דצמבר 2004), וייחסה אותן לעמיה ליבליך בספרה רקמות, ולא כן הוא. אמנם שורות אלה מופיעות בספר זה (עמ' 196–197) אבל הן פרי עטה של דבורה בארון בסיפורה “דרך קוצים”, עמ' 93–94 (הוצאת מוסד ביאליק, במהדורות השונות). הסיפור פורסם לראשונה בשנת תש“ג (1943). השורה הפותחת של ה”מוטו" למאמר זה, אינה חלק מן הסיפור “דרך קוצים”; כמו שהפנייה אל “איתמר בני” איננה מופיעה ברקמות.
הספר רקמות כתוב בלא הבחנה בין דברי עמיה ליבליך לבין ציטוטיה מסיפורי דבורה בארון, ובכך הוא שם מכשול בפני קוראיו. לא לחינם נאמר במסכת אבות: “כל האומר דבר בשם אומרו – מביא גאולה לעולם”.
שבט תשס"ה (ינואר 2005)
-
תגובתה של לילי שמיר בעתון 77, גיליון 299, אדר תשס"ה (פברואר 2005), עמ' 43. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.