ד"ר רופין ניחן בסגוּלה מיוחדת לראות את הטוב. לא שהרע נעלם מעיניו, אלא שבראיית הזולת הכריע תמיד הטוב את הרע, האור את הצל. ראייתו זו פתחה בפניו את הדרך לכל, ולרבים – את הדרך אליו, לאהבו ולהעריצו.
ליישב שממה על־ידי בני גולה תלושים מקרקע ומיצירת ערכי־בראשית, אין זה מן הדברים הקלים והרגילים. אי העם אשר נוסה בזאת? התחיל בעבודה זאת בארץ הבארון ואנו יודעים לאיזו הסתאבות הגיע מפעלו בתקופה מסוימת בעטיים של עושי דברו.
ד"ר רופין פתח דף חדש בדברי ימי ההתישבוּת הלאומית העובדת. הוא – איש המערב, איש המדע והמספרים, המחמיר והמקפיד על הסדר ועל הדייקנות, הבונה על התכנית ועל הסכימה, נפגש עם אנשי העליה השניה בעלי השאיפות והחלומות והמאוויים הבלתי־ברורים, נפגש ונכבש על־ידיהם. נכבש על־ידיהם וכבשם. שני הכוחות נרתמו להגשמת חזון הקולוניזאציה העברית ויצירת חקלאות עובדת לאוּמית.
מי יעריך את החסכון הלאומי הכביר בכוחות נפש, בזמן ובאמצעים, אשר נחסך לעמנו ולמפעלו הכיבושי עם עמידתו של ד"ר רופין בראש המפעל?! הוא הצליח לפתוח את לבם של חלוצי־ישראל בבואם להידבק בקרקע המולדת, הסיר מכשולים ופגעים, הקשיב למאווייהם של שליחי עם גולה ועזר לכוונם לאפיקים יוצרים.
לא ביד חזקה של נגיד ומצווה עשה זאת, כי אם במקל־נועם של מנהיג, של שליח עם גולה המחזיר בנים לגבולם ונוטעם בקרקע מולדת. במקל זה עבר תחילה את הירדן, ועזר להניח את היסוד לקבוצה – זו היצירה המקורית של פועלי ארץ־ישראל בכיבושם את הארץ וחקלאותה. מני אז היה נושא בסבל המפעל, בחבלי גידולו וגם רואה בנחמתו ברחבי הארץ על עמקיה, מישוריה והרריה.
ד"ר רופין ניחן בחוש של מיישב, בסגולה של ראיית הנולד, בתחושת הפוטנציה שבגרעין וצפונות ההווה לקראת העתיד. אכן הרגשנו כי אמונה עמוקה מפעמת בקרבו. לא היה אץ לתכן תכניות סופיות לעבודתנו והיה מסתפק בשרטוטים פראגמנטאריים, בבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים. אולם מדי הקשיבנו לנאומיו־תכניותיו בקונגרסים הציוניים, רחש לו הלב רוב תודה על הרחבת האופק, הסברת המפעל, טיהורו וקידושו מחדש בעינינו – עיני הנושאים בסבלו ובחולין שבו – ובעיני רבים מבחוּץ, ידידים ומקטרגים, מטוהרים ומרוממים היינו שבים לאחר שמיעת דברו, מעודדים ומחוזקים להמשיך במפעל ביתר מסירות וביתר הקרבה. טוב היה להרגיש ולדעת כי איש כזה הועיד הגורל לעמוד בראש המפעל.
החקלאות היא היסוד בתחיית ישראל, אבל ד"ר רופין אינו מפתח חקלאות בלבד, כי אם מיישב ארץ על הכפר ועל העיר שלה, על החקלאות ועל התעשייה ושאר ענפי הכלכלה של העם המתהווה בארץ. הוא החוקר ובקי בסוציולוגיה ובדימוגראפיה של העם בתפוּצותיו, הוּא היודע את תחומיה ויכלתה של הארץ, הקדים לדעת את ערך כל מקצועות הכלכלה לכיבושה של הארץ ולריכוז המוני היהוּדים בתוכה. ולכן כה רבו המפעלים והמוסדות שהוקמו ביזמתו ובסיועו.
אכן היתה כל הארץ סדן לפעולתו.
1943
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.