רקע
לוי אשכול
המפלגה וחבריה ב'עליה חדשה'
בתוך: בחבלי התנחלות

1

בהרגשת שליחות ציונית ושליחות סוציאליסטית קיבלוּ על עצמם קבוּצת חברים את הטיפוּל בגולי מערב ומרכז אירופה, למען הקל עליהם את חבלי קליטתם בישוב, בציונות ובתנועת־העבודה בארץ. קבוצת חברי המפלגה – עצם מעצמיה ובשר מבשרה של העליה המערבית וביניהם גם מראשי הגולה ודבֹּריה האחראיים – האמינו, בצדק, כי ברצון מפלגת פועלי ארץ־ישראל וברוחה הם עושים שליחות זו.

קיבוץ גלויות, ליכוד נידחים, ביטול מחיצות־גולה ולאנדסמאנשאפטים, הקמת חברה מחדש, בהתאם לצרכים של שכבות ומעמדות סוציאליים שונים בתקופת בנין הארץ והקמת משקה ומשטרה – זאת היא אחת מתעודותיה של מפלגת פועלי ארץ־ישראל. ואמנם סמכה המפלגה את ידה על פעולה זו של החברים, מתוך אמונה כי הם יעזרו להשתרשותם של המוני העולים בארץ, כי יסירו מחיצות, יפיגו מרירות וזרות, וישמשו בתקופת המעבר מליץ בין הקיים ובין החדש.

עבודה מרובה נעשית על ידי ‘החלוץ’ ותנועת־הנוער בחוץ־לארץ. הרבה נעשה מאליו באופן טבעי בארץ. אלפים רבים נקלטו במשקים, בחיים, בהווי ובתרבות ויהיו כאחדים מאתנו, משפיעים ומושפעים, יוצרים ושותפים ליצירה על כל גוניה. אך ללא־ספק נעשה רבות גם על־ידי אותה קבוצת החברים, שהתיצבה לימין העליה המערבית בארץ, להיות לה לסעד ולמדריך.

אלא שכאן קרה דבר שלא הסכנו לו ולא התנסינו בו בכל שליחויות המפלגה, בעשרות שנות הפעולה בעליה וקליטתה. מסיבות הטבועות אולי במנטאליות האנשים שחברינו אלה טיפלו בהם, הושגו תוצאות הפוכות מן הנדרשות. במקום ביטול הרוח הלאנדסמאנשאפטית באה חיזוקה וגיבושה, עד כדי יצירת גוף מלוכד על־מפלגתי, על־פוליטי ועל־מעמדי כביכול. במקום פעולה בעלת פרצוף אידיאולוגי מגובש בשליחות ציבורית מפלגתית מובהקת, בא טשטוש פנימי עד כדי כך, שקבוצת החברים־השליחים ראתה הכרח בחברות כפולה: במפלגה הפוליטית שלהם ובאירגון החדש, המנסה לטפל ולדון ולקבוע עמדות בכל השאלות הישוביות, הציוניות והפוליטיות.

ובכן לא עוד עולים חדשים בלתי מאורגנים, חלשים ומקופחים; כל אלה אשר לא נקלטו עד עתה באירגונים הקיימים, התארגנו להיות למפלגה לפי דרכם הם, הכוללת פועלים ונותני־עבודה, בעלי מקצועות חפשיים וראֶנטיירים וכו'.

תמה איפוא השליחות. כל הזקוקים לעזרה בקליטתם נקלטו במסגרתם הכוללת, הלאנדסמאנשאפטית. מעתה תפקידם של חברים ממפלגת פועלי ארץ־ישראל לפתוח בוויכוח ידידותי ומאבק חברותי־אידיאולוגי על הבמה הציבורית עם אירגוּן זה, כדי למצוא עמדה משותפת בענינים העומדים על הפרק; אני מאמין כי תהליך הדיפרנציאציה, אם נסייע לו, יביא את הפועלים שבתוך האירגון החדש, שעבודתם גופנית או רוחנית, להסתדרות ולמפלגת פועלי ארץ־ישראל.

המפלגה הגיעה לכלל מסקנה, כי החברים אשר עמלו בשליחותם עד עתה באירגוֹּן ‘עליה חדשה’, ככל חבר אחר של המפלגה, אינם רשאים ליהנות מן הזכוּת של חברות כפולה, אחת במפלגה ואחת באירגוּן פוליטי שמחוצה לה. חברים אלה חייבים להעמיד את עצמם לרשות המפלגה בקביעת יחסי־ידידות וקשרי פעולה עם אירגוּן עולי מערב אירופה, ובסלילת הדרך לכניסתם של הפועלים שבאירגון, לתוך הסתדרוּת העובדים ולתוך המפלגה.



  1. ארגוּן, שרוּבו מיוצאי גרמניה, קם ב־1942, ביזמתם של חברי מפא"י, יוצאי מרכז אירופה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55218 יצירות מאת 3395 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22233 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!