רקע
לוי אשכול
יעוד תנועתי לשיכון
בתוך: בחבלי התנחלות

בישיבת הוועד־הפועל של ההסתדרוּת, 18 בנובמבר 1944

הכל משתכנים – בכל מקום, בכל תנאי ובכל זמן. אלא שלא הייתי אומר: הכל משכנים, כי אם: רק ההסתדרוּת משכנת. ברור, שצריכה להיקבע נורמה על־ידי מועצת־פועלים מקומית, או ועד מקומי המפקח על הענין, ולוֹ ניתן לקבוע מסמרות.

אסור לנו להתעלם מן הצרכים שמחוץ לשיכון; אנחנוּ מתכוננים לעליה רבתי, ונהיה זקוקים למיליונים לצרכי התישבות. לכן אין להכביד על מוסדות ההסתדרות. עלינו לגשת לענין מתוך השקפה קולוניזאטורית רחבה של השנים הבאות, מתוך ידיעה שנצטרך לעצב את תנועתנו לא רק כתנועה מתישבת, אלא גם כּתנועה מיישבת, מיישבת עם. והוא התפקיד.

יש לדאוג לשמירה על הפרצוף העצמי של השכונות, מבלי לקפח את זכויותיהן בעיריה, או במועצה המקומית.

מה חסר לנוּ בשיכוּן? חסר בו מה שחסר גם בשטחים אחרים – יד מכוונת ומדריכה במובן תנועתי־ציבורי־פועלי. ואין זו שאלה קלה. יש לארגן את המשתכנים בגוף נושא אידיאה. אנחנו קודם כל יורים את אבן־הפינה במרכז, ואחר־כך בונים את העיגול. הדבר הטוב ביותר היה, אילו ניתן לנו לקבוע וותק שיכוני1, כמו בהתישבוּת.

לא עשינו הרבה כדי לחבב את השיכון על הציבור. אולם רק עתה מתחיל הפועל להרגיש, כי ההסתדרוּת הנחילה לו נכס כביר. לאחר ששבע־מאות משפחות במושבה יצאו מעול המשכנתאות, היה היחס לענין חיוּבי.

אני שם את הדגש על החינוּך התנוּעתי: ליד מרכז ‘שיכון’, או מרכז כללי מיוחד של ההסתדרוּת, דרושה זרוע מחנכת, המטפחת את השיכון מבחינה תנועתית.



  1. בקביעת התור להתישבות, של גופים התיישבותיים ושל יחידים, הושם לב לוותק שלהם בארץ ולהכשרתם.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!