רקע
לוי אשכול
אמצעים להתגוננות
בתוך: בחבלי התנחלות

בישיבת הוועד־הפועל של ההסתדרוּת, 29 באפריל 1941


…עתה נבחרנו, ואין אנו יכולים לשאת באחריות, ואין אנו רוצים, כי החברים יהיו שלווים ויאמינו כי יש נושא באחריות, וכי הנעשה בתחום ההתגוננות הולם את חומרת המצב. גם מבחינה כספית אין הדבר כך.

עם ראשית כהונתנו ערכנו תכנית הוצאות בתחום של 12–15 אלף לירות לחודש, הכוללת את פעולות אירגון ההגנה, רכישה וכו', – כל אמצעי המגביר את כוחנו. עתה אנו פועלים בתקציב מאושר של 5.500 לירות בלבד, ואף הוא איננו. למעשה בידינו 4500 לירות – וגרעון של 18 אלף לירות. אנחנו חייבים גם לעובדים, וכל אחד מהם משמש מעין קופת־מלווה לאירגון… בינתיים פיטרנו עשרות אנשים מבין העובדים הקבועים.

אבל לא בכך עיקר הקושי. מחסור האמצעים משמש ביטוי למצב הקיים. ליחסם של מוסדות ויחידים לאירגון. הנה פנינו אל אוסישקין וגם אל אחרים בבקשת עזרה כספית, ונמצא גם מי שלא רצה לדבר אתנו. כל זה משפיע על הלך־הרוחות. אולם על אף הכל אין אנו שוקטים על שמרינו.

לו יכולנו להניע במשך שלושה חדשים אלה את גלגלי הישוב בכללו, כלומר להשפיע על המוסדות אשר קודם פנינו אליהם ולא הצלחנו וכו' – כי אז יכולנו לבצע פעוּלה נרחבת יותר לביצוע מערכת ההתגוננות שלנו. מחצית 2000 הלירות שאנו עומדים לקבל, תוצא להשלמת התכנית הכספית הקודמת, המצומצמת; ובמחצית השנייה רוצים אנחנו לעשות פעולות חדשות: לאמן יותר אנשים, ולגייס נוער בכלל זה.

יש לנו חשש, שלאחר הלחץ אשר השתמשנו בו במשך השבוע – שבועיים האחרונים, תתעורר האשלייה, כי הבעיה באה על תיקונה. יהיה בכך משגה גדול ביותר. כי האמירה שיש נושא באחריות לאירגון כולו – אין בה אמת. לכך דרושים כוחות אחרים לגמרי, והדבר מחייב אותנו ואת הישוב. רק אם נצליח לעורר את הישוּב למאמצים יהיה טעם לישיבותינו.

אגיד משהו בקשר לאיחוד המוצע של ‘כופר הישוב’ ו’מס החירום‘1. לכאורה ניתן להניח שהדבר יביא לגיוס מוגבר של אמצעים; אמנם היתה בי ההרגשה, שראוי לנסות לפעול רק דרך ‘כופר הישוב’, לפי שהוא כבר נקבע במוחנו ובמוח הישוב כמכשיר־הבטחון, ואפשר כי קרן זו עצמה תגייס את האמצעים. אבל נתעורר בי ספק: אם יקום איחוד בין ‘מס החירום’ ל’כופר הישוב’ – מה יהיה על הרביזיוניסטים ואירגונם?2 והמדובר הוא במרות, שהרי הוועד הלאומי הוא המטפל בעניני הבטחון. הרגשתי אני היא, שבדרך זו ניתן יד – באורח פורמאַלי – לאישור קיומם של שני אירגוני־הגנה. דומני, שדי בחשש הזה, כדי להתנגד להצעה. ואם אני מצרף את שני הדברים האלה יחד, את הסכנה לדלדול יכלתו של ‘כופר הישוב’, והסכנה שתינתן סאנקציה לאירגון הרביזיוניסטים, די בהם כדי לשלול את ההצעה.



  1. ‘כופר הישוב’ – קרן לבטחון ולהתגוננות: להחזקת ה‘הגנה’ ולחיזוק נקודות־הספר הצפויות לסכנת התנפלות; הוקמה בקיץ 1938. קודם הסתפקה בגביית תרוּמות, אולם במרוצת הזמן עברה לדרך של הטלת מסי־עקיפין על מיצרכים שונים. ‘מס חירום’ הונהג זמן־מה לאחר פרוץ מלחמת־העולם השניה, שהתחילה נותנת אותותיה בישוב, לשם: ריבוי העבודה, עידוד הייצור, מלחמה בספסרוּת, מניעת רעב וקידום פני סכנות.  ↩

  2. ארגון צבאי מתחרה ל“הגנה” (אצ"ל). קם ב־1937. הרביזיוניסטים החרימו את ‘כופר הישוב’.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55220 יצירות מאת 3395 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22233 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!