כ“ז בתשרי תשי”ג – 16 באוקטובר 1952
לועידת האיחוד של דרור, הבונים, גורדוניה, המכבי־הצעיר.
לתנועתנו מראשיתה היה יעוד היסטורי כפול: לשנות ביסודה המציאות האובייקטיבית של חיי העם היהודי ולהעלות באותו זמן מתחו וכיווּנו הנפשי והרעיוני. ידענו כי תמורת־גורל מחיי תלוּת, נכר, פיזור ועקרות לחיי עצמאות, מולדת, ריכוז ויצירה, לא תיתכן, בלי שיתעלו וישתחררו ויתעצמו כוחות־הנפש והמחשבה של העם, ולא נראה עוד עצמנו בדמות הגיטו הסגור והמחניק, ולא בדמות קוף שאינו יודע אלא לחקות מעשי אחרים. עצמאות אינטגראלית מחייבת לא רק מולדת ומדינה אלא גם תפיסה חדשה של עצמנו ושל העולם, תפיסת עם בן־חורין שיש לו עבר טראגי ועשיר, עבר רב־ערכים ועתיר נכסים רוחניים ומוסריים, ויחד עם זאת פגום וחד־צדדי, והוא נזקק לעושר המחשבתי והאמנותי של כלל־האנושות, לא בתורת שאילה וחיקוי, אלא דרך ספיגה אורגאנית ועל־ידי מאמץ מחשבתי ויצירתי עצמאי.
בתפיסה מחודשת זו ראינו תנאי מוקדם, או ביתר־דיוק – בן־לואי הכרחי ומתמיד, ליצירה המשקית והממלכתית במולדת. לא רק עצים וצנורות־השקאה ובתי־חרושת ורכבות ומטוסים ואניות מקימים מולדת, אלא קודם כל אנשים, אנשים בני־חורין, יוזמים, נועזים, דרוכי יעוד ושליחות, שאינם מסתפקים בכך שפרנסתם באה להם מפרי עבודתם ויצירתם הגופנית, ולא מלחם־חסד, אלא שגם הגיגיהם ומחשבתם וחזונם אינם שאולים מאחרים ואינם כפויים עליהם מבחוץ, והם חצובים מתוך נפשם ולבם ומוחם, ומבע־רוחם נשאב ממקורות חייהם, מצרכיהם ההיסטוריים, מאמיתם האנושית והיהודית.
מעשה־הגאולה ומחשבות־הגאולה צמודים הם, כאשר צמודים הנפש והגוף; המחשבה שאינה מצוּוה מעשה־הגשמה מתערטלת מאמיתה ומתרוקנת מתכנה והופכת מליצה תפלה ועקרה. וגם המעשה שאינו מעורה במחשבה עצמאית ובת־חורין היונקת מהמקור, – סופו להצטמק ולהסתלף.
תנועתנו הסתערה – בעת ובעונה אחת, על נפש האומה ועל בנין המולדת; – הסתערות כפולה זו לא הלכה בדרכים כבושות ומקובלות, אלא הוטל עליה לפלס לעצמה נתיבות חדשות; גורל אומתנו המפוזרת, ומציאותה המדינית והגיאופוליטית של מולדתנו לא היו דומים ואינם דומים גם היום לאלה של עמים וארצות אחרים.
בהקמת המדינה ביצענו השלב הראשון של מלאכתנו ההיסטורית, הנחנו היסוד הראשון לעצמאות ישראל ולקיבוץ גלויותיו, אבל אנו עדיין בראשית הדרך. לעת עתה הפרחנו רק שטח קטן של המולדת וכינסנו עד היום רק חלק מצער מהעם; וגם בשטח הרוח והמחשבה צפוי לנו מאבק קשה ועצום, על אף נצחונו ההיסטורי של רעיוננו בכללו.
אנו חיים באחת התקופות המסוערות והמסוכסכות ביותר בהיסטוריה האנושית. כל מי שינסה להעמיד את הסכסוך העולמי על ציר אחד: קפיטליסם מול סוציאליסם, עריצות נגד חירות, דמוקראטיה נגד דיקטאטורה, שחרור לאומי נגד אימפריאליסם, יחטיא את האמת. יש סכסוכים משולבים ומנוגדים ואין שום צד בסכסוך ממַצה כל הטוב והצד השני אינו מרכז כל הרע.
הערבוביה הגדולה של אור וחושך, שבכל אחד מהצדדים המתחרים, מכבידה על הבנה נכונה של המציאות הבינלאומית. ויש עוד קושי גדול: נסתלפה הלשון בימינו במטרות פוליטיות. אמנות התרמית הפוליטית לא היתה אף פעם כל כך מפותחת ומשוכללת כמו בימינו אלה. לשם אחיזת־עינים משתמשים בלשון סגי־נהור. השמות המקובלים המגדירים שיטות חברתיות ומדיניות – הפכו עורם, ואין עוד כל התאמה בין הסיסמא לבין תכנה האמיתי. למשטר ועריצות קוראים בימינו בשם דמוקראטיה עממית, ולכיבוש־ארצות ודיכוי עמים קוראים בשם שחרור לאומי.
ויש להיזהר מעוד טעות אחת המטופחת בימינו אלה על־ידי כוחות אדירים: אין לקבל בשום אופן חלוקת העולם, העמים והאנשים, לשני סוגים בלבד: סוג אחד כולו לבן, טוב וישר; וסוג שני – כולו שחור, רע ומושחת. חלוקה זו היא ההיפך מהאמת. אין אף משטר אחד בעולם שאפשר להגיד עליו: כזה ראה וקדש. ואין אף ארץ אחת, אפילו זו המלאה חטאים כרמון שאין בה משהו טוב וחיובי.
במצב של בלבול וטירוף זה אורבת למחשבה סכנת הפשטנות, הלכידה במשחק סיסמאות, ההסתנוורות על־ידי אורות כוזבים ומלאכותיים.
בעולם זה שהוא כולו מבולבל ומבלבל, מסוכסך ומסכסך, מותעה ומתעה, יש רק נקודת משען בטוחה אחת: להיות נאמנים לעצמנו, לצרכינו ולמאוויינו, לעברנו ולעתידנו; עלינו לראות הדברים בעיני עצמנו, לחשוב בשכלנו, לשקול ולבחון במצפוננו; בקיצור: להיות עצמאיים במחשבתנו וברוחנו ובמוסרנו.
חלק מהנוער שלנו – נדמה לי חלק קטן, – נתפס לניהיליסם, ציניוּת, רדיפה אחרי קריירה; חלק זה – נזקו לא קטן, אבל סכנתו אינה רבה ביותר. חלק מהנוער – אף הוא, נדמה לי, לא גדול, נתפס לפראזה הפטריוטית הנבובה, המתרברבת של כל אלה “המשוועים כל היום, אחוזי־עוית ומרותחי קצף, לגדולות, ובתפסם בפיהם את המרובה ותבעם אותו מזולתם, נפשם תרועה, וידם לשכר, כאילו כבר בצעוהו”. נוער זה שיש לו כמיהה אמיתית לחזון ולגבורה עדיין מותעה על־ידי “זרמת מלים נבובות”.
ויש נוער שהיה אמון על ברכי החלוציות היוצרת, והוא נתפס לאור מתעה של אש זרה, ועונה אמן בעינים עצומות אחרי פקודת השליטו באימפריה גדולה ועצומה המדכאה בימינו אלה ביתר כוח וכשרון מאשר בדורות הקודמים כל זיק של חופש המחשבה וחירות האדם, וגוזלת מהפועל ומהאיכר – אשר בגאולתם היא כביכול דוגלת – כל זכות לחווֹת דעה חפשית ולקבוע גורל חייהם, ושולטת על המון עמים ביד חזקה ובזרוע חפשית ולרבוע גורל חייהם, ושולטת על המון עמים ביד חזקה ובזרוע נטויה, ומעמידה את האינטרסים של שלטונה, זיונה, כוחה וכיבושיה במקום האינטרסים העליונים של האנושות כולה ומתעטפת באיצטלא של אידיאולוגיה אשר תכנה המעשי הוא ההיפך הגמור ממשמעות סיסמאותיה.
לא כל מה שנעשה באימפריה הגדולה והעצומה הוא שעבוד ודיכוי. נעשים מאמצים גדולים להרחבת החינוך העממי, לפיתוח המשק, ביחוד המשק המלחמתי, כאלה שנעשו בארצות מערב־אירופה במאה התשע־עשרה, וגם הושגו בשטחים האלה הישגים רבים וגדולים; אבל משטר העריצות ודיכוי כל חופש אנושי בדיבור, במחשבה ובבחירת השלטון – נושא לשוא שם הסוציאליסם והקומוניסם; אולם קסם הכוח הפוליטי והצבאי העומד מאחורי סיסמאות השוא גדול ורב מחוץ לאימפריה הגדולה והענקית ההיא, כי לא הכל כשורה בחלק השני של העולם, ובחלק זה אין מסתירים נגעים ואין סוגרים פה לדבר עליהם, והרשות נתונה לכל איש לעמוד על מגרעות השלטון והמשטר, – בשעה שבחלק ההוא של העולם המתעטף באיצטלא סוציאליסטית, מפטמים את העם רק בהודעות ובנאומים רשמיים, מסלפים תמונת העולם ושוללים מהעם, מהפועל ומהאיכר הזכות להשמיע דעתו ולדרוש תיקונים.
ואין להתעלם מהעובדה המרה, שחלק לא בלתי־חשוב של הנוער שלנו נתפס לסיסמאות הרמיה ותעמולת הסלף של שליחי אימפריה זו, – ומבלי דעת העובדות, גם בלי צורך פנימי לדעתן, מבלי שיקול ובחינה עצמית הם מקבלים מראש כל הוראה והנחה, גם אם היום היא ההיפך ממה שהיתה אתמול, היוצאת כביכול מפי הגבורה, – האפיפיור המודרני היודע הכל והממונה היחיד על המדע, האמנות, המוסר, החברה, המשק והשלטון לא רק בארצו אלא בעולם כולו.
על תנועתנו שומה עכשיו לעמוד בפני נחשולי הקרייריזם, שלטון הפראזה וההשתעבדות, מוסרית ורעיונית, אשר פשטו בחלקי נוער ועושים בו שמות.
עצמאות המחשבה, צמודה לרצון העצמאות והגאולה האנושית והיהודית של עמנו; ראיה אכזרית של המציאות וקשייה, גם במדינה, גם בעם וגם בעולם; רצון נאמן ומתמיד להגשמה חלוצית, – אלה הם שלושת היסודות שעליהם נחנך הנוער.
ישמש האיחוד, שאתם מקימים עכשיו בין חלקי נוער בגולה, התחלה להסתערות רעיונית על הנוער היהודי בארץ ובגולה להכשירו במחשבה ובמעשה למהפכה היהודית המתחוללת לעינינו בארץ על ערכיה היהודיים והאנושיים, הציוניים והסוציאליסטיים.
רק אם נהיה נאמנים לעצמנו – נשרת באמונה את האנושות כולה.
תחזקנה ידיכם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.