רקע
דוד בן־גוריון
מכתב לחברי מנהלת העם
בתוך: בהילחם ישראל

י' בניסן תש"ח – 19.4.1948


אני רואה חובה לעצמי לחזור ביתר הדגשה על דחיפות הסידורים החיוניים הקשורים בצרכי הבטחון, במובן מצומצם ובמובן הרחב: גיוס כוח האדם וציודו המהיר לחזית, וסידור שירותי הישוב – אספקה, תחבורה, ובמיוחד דלק, כוח האדם למשק, כספים וכו', – והתאמת כל חיי הישוב לתביעות המלחמה וההתגוננות.

ישנה עכשו הרגשה אופטימית מופרזת בישוב לרגל הכיבושים רבי־הערך של כוחות הבטחון שלנו. נחת־רוח זו – המוצדקת כשהיא לעצמה, – חוששני, מאפילה על סכנות חמורות – צבאיות ומדיניות, הצפויות לנו בזמן הקרוב מצד הליגה הערבית ומצד אנגליה ותומכיה; הישוב אינו עדיין מגויס דיו, כוח האדם אינו מאורגן, התחבורה היא לא בסדר, דלק אינו מובטח אפילו לשבוע ימים, אין כלי רכב מספיקים, אין מזון וציוד מובטח לכוחות הבטחון המגויסים כבר, והכוחות המגויסים לא הגיעו עדיין אפילו לשבעים אחוז מהכוח ההכרחי והמינימלי בימים הקשים העומדים בפנינו.

דחיית פעולת מנהלת העם לאחר כינוס המועצה, יש בה לדעתי, סכנה חמורה לבטחונו ולכושר עמידתו של הישוב בימי המבחן האכזריים הבאים עלינו.

המוסדות הקיימים לא היו מותאמים גם לפני הקמת י“ג לצרכי שעת החירום (משום כך הוחלט על הקמת י"ג) – הם ודאי אינם מוכשרים לכך עכשיו, לאחר שבהכרת הישוב הוקם המוסד העליון, ושום סידור יסודי לא יתכן עכשיו מחוץ לי”ג.

מבין אני הקשיים והבעיות הפנימיים של ארגון הי"ג – ואיני מזלזל בהם כלל וכלל. אולם אלה אינם רשאים בשום אופן להאפיל על התפקידים הבוערים שבהם תלוי קיומנו ועתידנו ושאסור לדחות אותם אף ליום אחד, מאיזה נימוק שהוא: גיוס מלוא יכלתו של הישוב לעמוד במערכה, והֶסדר חיי הכלכלה, התחבורה וכוח האדם לצרכי הבטחון.

כאחד האנשים שנשא עד עכשיו בעול הבטחון אני חייב להעמיד אתכם על הערך החיוני והפטלי של גורם הזמן. כל יום שעובר בלי מאמץ מאַכסימלי (לא רק של חיילינו, – אלה עושים את שלהם – ) של הישוב כולו, ובראש וראשונה של מנהליו, הוא הפסד שאין לשער תוצאותיו הנוראות. על המנהלה, לדעתי, לגשת מיד לסידור השירותים החיוניים – כוח האדם, תחבורה, כספים (מסים, מלווה, מגבית), דלק, אספקה צבאית וציבילית, וכדומה. תעשו סידור זמני – אם משום מה סידור קבוע ומתמיד קשה לעשותו מיד, אבל למען השם, אל תדחו עוד את ארגון הפעולה.

גם סדרי־הבטחון טעונים כמה שכלולים דחופים – ואלה לא יתכנו בלי הסדר ראשון ויסודי של המנהלה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55189 יצירות מאת 3388 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22233 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!