רקע
דוד בן־גוריון

ג' בסיון תש"ח – 10.6.1948


עלי למסור לאומה הודעה קצרה בשם הממשלה הזמנית. כפי שידוע לכם מהעתונות החליטה ממשלת ישראל ליענות לתביעת מועצת הבטחון של האומות המאוחדות על הפסקת פעולות־איבה לארבעה שבועות בכל החזיתות, ביבשה, בים ובאוויר. התביעה הופנתה לכל מדינות ערב, למדינת ישראל ולערבי א“י; ההפוגה צריכה להתחיל מחר בשעה עשר בבוקר, לפי שעון ישראל, ביום ו‘, ד’ בסיון תש”ח, 11 ביוני 1948, ועליה להימשך ארבעה שבועות.

ממשלת ישראל החליטה אחרי דיון ושיקול רב לקבל את ההפוגה, אם כי לא התעלמה מהליקויים והתנאים המקפחים הכרוכים בביצועה. הנימוקים העיקריים להסכמתנו היו שנים:

א) מיום שפרצה המלחמה בעטיה של התקפת־זדון של שכנינו המוסתים ונתמכים ע"י כוח זר, המעונין בחרחור ריב ומדנים בין העם היהודי והעם הערבי, הודענו וחזרנו כי אנו מוכנים להפסיק האש ברגע שהאויב יעשה זאת.

ב) מדינת ישראל הבונה את עתידה על כוחו היוצר והלוחם של עם ישראל, מבססת את מדיניותה החיצונית על העיקרון היסודי לפעול מתוך הבנה הדדית והתאמה עם האומות המאוחדות.

אנו, איפוא, נקיים את ההפוגה שהוכרזה לארבעה שבועות, אם האויב יקיים אותה וכל עוד הוא יקיים אותה.

ממשלת ישראל תקיים את ההפוגה ביושר ונאמנות, וניתנו כבר פקודות ברורות על הפסקת אש בשעה היעודה לכל מפקדי צבא ההגנה לישראל ביבשה, בים ובאוויר; כל יהודי ירושלים, כל תושבי מדינת ישראל, כל ישובי השטחים הנכבשים על־ידי צבאותינו, נתבעים ומצוּוים להימנע מכל מעשה שיש בו הפרת ההפוגה.

משמעת מוחלטת, אחדות האומה וליכודה סביב ממשלתה המוסמכת הם תביעה מוחלטת של עצמאותנו.

הממשלה לא תסבול שום נסיון מצד מישהו בתוכנו להפיר ההפוגה, ולעשות לאל את התחייבות מדינת ישראל כלפי האומות המאוחדות. כל מי שינסה להפר משמעת המדינה בשעה זו – יחשב לאויב ישראל, והממשלה תנהג בו כנהוג באויב פנימי בשעת חירום.

ההכרזה על ההפוגה באה כארבעה שבועות אחרי הקמת מדינת ישראל. התקפת הזדון של חמש מדינות שכנות, הניהנות מתמיכתה הגלויה והנסתרת של מעצמה גדולה, לא ערערה אלא חיזקה את מעמדה של המדינה הצעירה שהקים ישראל סבא לאחר הפסקה של כ־1900 שנה. אנו מחזיקים לא רק בשטח שקבעה עצרת האומות המאוחדות למדינת ישראל – אלא צבאותינו כבשו שטחי מולדת שנמצאו מחוץ לתחומים האלה. ירושלים החדשה היא כמעט כולה בידינו. גדל במשך ארבעת השבועות האלה כוחנו ביבשה, באוויר ובים. מנענו במידה לא מעטה את התהו־ובוהו שממשלת המנדט רצתה להוריש לנו. הולכים ומסתדרים השירותים הממלכתיים – תוך כדי סערת המלחמה, והעליה לארץ גברה, היא לא תיפסק עם ההפוגה, ותנופת הבנין וההתבצרות תגדל מעכשיו ביתר שאת.

כל השטחים, הערים והכפרים שנכבשו על־ידי צבאותינו ישארו בידינו. בתקופת ההפוגה נארגן ביתר מרץ את שירותי המדינה, נחזק את משקנו בכפר ובעיר, נגביר העליה ונרחיב ההתישבות, ולא נתעלם מצרכי הצבא. במשך שלושה דורות גילינו את יכלתנו היוצרת. בששה החדשים האלה גילינו כוחנו הלוחם במלחמת־מגן, ועוד יותר – במלחמת־תנופה. פנינו היו תמיד לשלום – אבל ידענו ונדע לעמוד בשער אם שוב יהיה צורך בכך – ובכוח מוגבר ומחושל.

נקיים את ההפוגה במלוא הכרת צדקתנו וכוחנו – בשני אלה נעמוד עד שיובטח שלום ישראל, וחזון הגאולה יקום.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55184 יצירות מאת 3388 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22233 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!