שודר ב־29 בדצמבר 1961

באופן פרטי בהחלט אומר אני לכם בעוד מועד: שנה טובה! יש כל מיני שנים, כידוע. יש שנה יהודית, ויש שנה תקציבית; יש שנת־שומה ויש שנה מעוברת, יש שנת־שמיטה ויש “שנת־שלום־וקיבוץ־גלויות” כפי שכתוב בכרטיסי הברכה עם המלאכים המוזהבים. יש שנת ייצור של המכוניות ויש שנת־בצורת.

ויש גם שנה אזרחית.

זו שמתחילה בנקישת־כוסות בחצות ליל סילבסטר הקדוש ומסתיימת בדיוק כעבור שנה, בחצות ליל סילבסטר הקדוש בנשיקת־פיות.

כשלעצמי – לא איכפת לי הדבר.

מי מחוגגי ה“31 בדצמבר” בכלל יודע שסילבסטר היה קדוש נוצרי סגפן שריפא את קיסר רומי מצרעת? לעומת זאת, עיון מעמיק בתפריט החגיגי שפורסם בימים אלה בעתונים מטעם קיסרות בתי־המלון הגדולים שלנו, מוכיח שהסעודה הדשנה היא על טהרת הכשרות. וזה – טוב.

בעצם, אומר לכם: כל ענין זה של ה“31 בדצמבר” נראה לי כפתרון מצויין של הנפש החצויה שלנו ושל הלויאליות הכפולה – ללוח העברי וללוח הגריגוריאני.

את ראש השנה שלנו, היהודי, אנו חוגגים בימים נוראים. את ראש־השנה שלהם, הגויי – בלילות עליזים.

בסוף אלול – חשבון הנפש. בשלהי דצמבר – הדאגה לגוף. וגם החשבון הגדול מאד, חשבון־הנשף, לא ייעדר.

בראש השנה תקיעות בשופר; בסילבסטר, להבדיל, צריחות־הסאקסופון. ונמצא כי גם הקדוש־ברוך־הוא נהנה וגם אנו איננו חסרים.

כי כן, השנה האזרחית מאחורי כתלנו ויורשה־נא לנו, כמנהגם של הבריות, לברך זה את זה ב“הפי ניוּ ייר” ולאחל לעצמנו ולעולם…

מה נאחל?…

– שהישראלים יפסיקו להשוויץ באפריקה, ואם אפשר – גם באסיה.

– שלספסרי־המטבע ברוסיה לא יהיו עוד שמות יהודיים, ושספסרי־הנשק בעולם לא יסחרו עוד בתת־מקלעים בעלי שמות תנ"כיים…

– שאייכמן יחדל לעסוק בפילוסופיה ושפילוסופים יחדלו כבר לעסוק באייכמן.

– ששיחות צ’ומבה בשפך־הקיטונה יביאו שלום ושלווה לאו“ם ושקיתוני השופכין באו”ם לא יביאו מלחמה על צ’ומבה.

– שהנסיכים בלאוס יגמרו שם הכאוס,

– שהפאקירים בהודו יחדלו לבלוע חרבות ושהמדינאים של הודו יחדלו לבלוע מובלעות,

– שתצליח הדה־סטאליניזציה בברית המועצות, ושתצליח הדה־גוליזציה באלז’יריה,

– שהאוטובוס של ה“הסתדרות” ייעצר בנסיעה, כדי ש“חרות” תוכל להקים בו סיעה,

– שהקאמרי לא ייאלץ למכור את הבכורה לקאפיטאליסטים בארץ

– ושהתזמורת לא תהיה עוד תלויה בסוליסטים מחוץ־לארץ,

– שנאצר יפסיק להתעלל בתימנים

– ושפראנקו יפסיק לקפח את הספרדים,

– שלא יעלו בקיץ את המסים על תנורי־החימום, כשם שהעלו בחורף את המסים על מקררים.

– שקרייני “קול ישראל” לא יצטרכו עוד לבטא את השם דניפרופטרובסק,

– שאוצרות־הרוח הגלויים של ירושלים־של־מעלה לא יוחלפו במטמון נעלם של ירושלים־של־“מטע”.

– שחודורוב יגן בגבורה על השער

– ומשכילינו ישכילו לשמור על הפער

– שהלירה שלנו לא תפסיד מן הערך

– ושנות אדם עלי חלד יהיו כשנות תרח

– שכבש יגור בצוותא עם זאב

– והשבע יבין לרוחו של רעב

– שלא ישא עוד גוי אלי גוי חמר־נפץ

– וועידות־שלום – בל יהא בהן חפץ

– ובעזרת השם, ליבע ברודער און שוועסטער

– בשנה הבאה נחוג שוב את סילבסטר.