מָנוֹחַ מְשַׂחֵק עִם יָקְטָן הַפָּעוּט עַל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן.

 

פֶּרֶק רִאשׁוֹן    🔗

קְצָת דִּבְרֵי הַקְדָּמָה בְּשִׁבְחוֹ וּבִגְנוּתוֹ שֶׁל יָקְטָן וּמָה רָאָה הַמְּחַבֵּר לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי יְמֵי חַיָּיו.

יָקְטָן זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְסַפֵּר כָּאן אֶת חַיָּיו וְאֶת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְהָרָעִים, לֹא זָכָה לְכַךְ מִשּׁוּם שֶׁהוּא הַכֶּלֶב הַיָּפֶה וְהֶחָכָם שֶׁבְּכָל תֵּל־אָבִיב. אֱמֶת הִיא, שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָבִים יָפִים וַחֲכָמִים מִמֶּנּוּ לְאֵין שִׁעוּר – מַקְדִים וּמוֹדִיעַ אֲנִי עַל כָּךְ, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ זֹאת לְכַתְּחִלָּה. יָקְטָן אֵינוֹ מִכַּלְבֵי־הַשֵּׁם, שֶׁבַּעֲלֵיהֶם זוֹכִים בִּפְרָסִים עַל יָפְיָם וְחָכְמָתָם וַעֲלֵיהֶם כּוֹתְבִים בָּעִתּוֹנִים דִּבְרֵי שֶׁבַח כְּעַל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. אָמְנָם יֵשׁ לוֹ לְיָקְטָן כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת, שֶׁכֵּן כֶּלֶב עַלִּיז הוּא וְאֵינוֹ מְזֻפָּת לְעוֹלָם וְנוֹבֵחַ כַּהֲלָכָה, עַד שֶׁהָאָזְנַיִם שֶׁל יוֹשְׁבֵי רְחוֹב הֶס תְּצִלֶּינָה, אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ לוֹ גַּם כַּמָּה חֶסְרוֹנוֹת, שֶׁכֵּן הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל לֶחֶם בְּחֶמְאָה וּפַת שְׁרוּיָה בְּחָלָב וְהוּא לָהוּט רַק אַחֲרֵי קְצִיצוֹת מְפֻלְפָּלוֹת, וְחוּץ מִזֶּה אָזְנוֹ אַחַת זְקוּפָה וְאַחַת כְּפוּפָה חֶצְיָהּ, וְכַמָּה שֶׁעָמַל מָנוֹחַ לִזְקוֹף גַּם אֶת הַשְּׁנִיָּה, לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, וְזֶה לֹא נָאֶה לְכֶלֶב הָגוּן וּבֶן־כְּרָךְ. תּוֹדוּ בְּעַצְמְכֶם.

אָמַרְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם עַל יָקְטָן דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהוּא פַּשְׁטָן בְּטִבְעוֹ וְתָמִים וְאֵינוֹ מִתְחַכֵּם, וּבָעִקָּר מִשּׁוּם שֶׁהוּא חוֹבֵב יְלָדִים קְטַנִּים וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָם בְּחֵפֶץ לֵב. כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר בָּרְחוֹב לְתֻמּוֹ וְאַחַד הַתִּינוֹקוֹת הַיּוֹשֵׁב בְּעֶגְלָתוֹ פּוֹשֵׁט יָד לִקְרָאתוֹ, מִיָּד הוּא עוֹמֵד וְלוֹקֵק אֶת כַּפּוֹ וּמַנִּיחַ לַפָּעוּט שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ מָה שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ. כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה חֲבוּרָה שֶׁל יְלָדִים קְטַנִּים, מִיָּד הוּא נִטְפָּל אֵלֶיהָ. מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ לִרְבּוֹץ בַּצֵּל עַל הַמִּדְרָכָה וּלְשַׂחֵק עִם זְהָבָה, בַּת הַשָּׁכֵן הַפְּעוּטָה, וּכְשֶׁהַקְּטַנָּה חָלְתָה פַּעַם וְלֹא יָצְאָה עַל הַמִּדְרָכָה, הָיָה דּוֹפֵק עַל דֶּלֶת דִּירָתָהּ וּבָא אֶל חֶדְרָהּ וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הָיָה עוֹזֵב אֶת מִטָּתָהּ. חוֹבֵב יְלָדִים הוּא יָקְטָן מִטִּבְעוֹ בִּכְלָל, אֲבָל אֶת מָנוֹחַ הוּא אוֹהֵב יוֹתֵר מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. אוֹתוֹ הוּא מַעֲרִיץ מַמָּשׁ, וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ מֵרָחוֹק בְּשׁוּבוֹ מִבֵּית־הַסֵּפֶר, הוּא נֶעֱקָר מִמְּקוֹמוֹ, רָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת לִקְרָאתוֹ, קוֹפֵץ כְּנֶגְדּוֹ וְצוֹהֵל וְנוֹבֵחַ, כְּאִלּוּ הוּא מְבַשֵּׂר לְכָל יוֹשְׁבֵי רְחוֹב הֶס, שֶׁהִנֵּה שָׁב מָנוֹחַ מִבֵּית־הַסֵּפֶר. – בָּטוּחַ הוּא שֶׁאֵין לָהֶם לַבְּרִיּוֹת בְּשֹרָה טוֹבָה מִזּוּ.

הִנֵּה יֵשׁ לָכֶם מֻשָּׂג כָּלְשֶׁהוּ מִיָּקְטָן. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁבְּהַכִּירְכֶם אוֹתוֹ יוֹתֵר, תְּחַבְּבוּ אוֹתוֹ וְלֹא יִהְיֶה בְּלִבְּכֶם עָלַי, שֶׁהִקְדַּשְׁתִּי לוֹ אֶת הַמַּחְבֶּרֶת הַזֹּאת.

 

פֶּרֶק שֵׁנִי    🔗

קְצַת עַל מִשְׁפַּחַת יָקְטָן וּמוֹצָאוֹ, וְאֵיךְ נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים, שֶׁבָּא לִידֵי מָנוֹחַ.

חֲבַל, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִמְסֹר לָכֶם מְאוֹרָעוֹת וּפְרָטִים רַבִּים מִימֵי חַיָּיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל יָקְטָן שֶׁלָּנוּ. אֲפִילּוּ מָנוֹחַ עַצְמוֹ, שֶׁמִּפִּיו שָׁמַעְתִּי אֶת רֹב הַסִּפּוּרִים מֵחַיֵּי יָקְטָן, אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַרְבֵּה מִזֶּה. אֲבָל, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, מָה יֵשׁ לְסַפֵּר עַל יָקְטָן הַפָּעוּט? חַיֵּיהֶם שֶׁל כָּל הַכְּלַבְלְבִים הַפְּעוּטִים דּוֹמִים זֶה לָזֶה. כֻּלָּם נוֹלָדִים עִוְרִים וְאֵינָם רוֹאִים דָּבָר, וְכֻלָּם נוֹלָדִים רְעֵבִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם עִוְרִים וְאֵינָם רוֹאִים דָּבָר, הֵם מוֹצְאִים תֵּיכֶף וּמִיָּד אֶת שְׁדֵי־אִמָּם וְיוֹנְקִים מֵחֲלָבָם בְּלִי הֶפְסֵק עַד שֶׁהֵם נַעֲשִׂים שְׁמֵנִים כְּחָבִיּוֹת עֲגֻלּוֹת וּמְנַעַנְעִים אֶת אֲחוֹרֵיהֶם הַזְּקוּפִים בִּכְבֵדוּת. כָּךְ הֵם מִתְגַּלְגְּלִים עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע עַל יַד אִמָּם וְדוֹחֲפִים אִישׁ אֶת אָחִיו בְצַד וּבְכָתֵף, וְהַכֹּל בְּלִי נִמּוּסִיּוּת יְתֵרָה, עַד שֶׁכָּל אֶחָד נֶאֱחַז בְּדַד בְּחָזְקָה וְיוֹנֵק וּמוֹצֵץ חָלָב בְּכָל כֹּחוֹ בְּמִין לְהִיטוּת, כְּאִלּוּ יָשַׁב בְּתַעֲנִית כַּמָּה יָמִים רְצוּפִים. כַּךְ מִנְהָגָם שֶׁל קְטַנִּים וְלֹא רַק שֶׁל כְּלַבְלְבִים בִּלְבַד. גַּם יְלָדִים קְטַנִּים לְהוּטִים תָּמִיד אַחֲרֵי הָאֲכִילָה. וּמֵאֵימָתַי הֵם מְסָרְבִים לֶאֱכֹל? מִשֶּׁמַּתְחִילִים לְהַלְעִיט אוֹתָם חָלָב וּבֵיצִים עַל כָּרְחָם, – רַק כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת מִשְׁקָלָם. וְהַדִּין עִמָּם. לְפִי דַּעְתִּי, אוֹכְלִים כְּדֵי לְהָפִיג אֶת הָרָעָב, וְלֹא כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת הַמִּשְׁקָל.

אֲבָל רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁנָּטִיתִי מְעַט הַצִּדָּה. כַּוָּנָתִי הָיְתָה רַק לְסַפֵּר לָכֶם, שֶׁיָּקְטָן נִתְבָּרֵךְ מִימֵי יַלְדוּתוֹ הָרִאשׁוֹנִים בְּתֵיאָבוֹן נִפְלָא וְהָיָה נֶאֱבָק עִם אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו הַקְּטַנִּים עַל כָּל טִפַּת חָלָב. וְרַק מָנוֹחַ וְאִמּוֹ פִּנְּקוּ אוֹתוֹ אַחַר כַּךְ בְּמִדָּה כָּזוּ, שֶׁנַּעֲשָׂה אִסְטְנִיס גָּדוֹל, וְהָיָה מְסָרֵב לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּחֶמְאָה וּפַת שְׁרוּיָה בְּחָלָב, וְהָיָה לָהוּט רַק אַחֲרֵי קְצִיצוֹת מְפֻלְפָּלוֹת. אֲבָל כָּל זֶה אֵינוֹ עוֹד פְּגָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. אֶפְשָׁר לִהְיוֹת כֶּלֶב הָגוּן גַּם כְּשֶׁמְּסָרְבִים לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּחֶמְאָה וּפַת שְׁרוּיָה בְּחָלָב.

וְעֶצֶם הַסִּפּוּר מַתְחִיל בְּטִיּוּל אֶחָד שֶׁטִּיֵּל מָנוֹחַ עַל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן וְנִתְוַדַּע אֶל הַשּׁוֹמֵר נְחֶמְיָה. הוּא נְחֶמְיָה, הַבָּחוּר הַקַּוְקַזִי, שֶׁהָיָה לוֹ סוּס נֶהְדָּר, – סוּס שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוּס הָיָה כּוּשִׁי, וַדַּאי עַל שׁוּם עוֹרוֹ שֶׁהָיָה שָׁחוֹר וְנוֹצֵץ מְאֹד, כִּי בְּכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים לֹא הָיָה בּוֹ מִן הַכּוּשִׁי אַף כָּלְשֶׁהוּ. אִלּוּ בָאתִי לְסַפֵּר לָכֶם עַל כּוּשִׁי זֶה, לֹא הָיִיתִי מַסְפִּיק לְסַפֵּר לָכֶם עַל יָקְטָן, וְעַל־כֵּן אֵינִי מַזְכִּיר אוֹתוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ אַגַּב, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבָּאֻרְוָה, שֶׁבָּהּ הָיָה מִשְׁכַּן כְּבוֹדוֹ שֶׁל כּוּשִׁי, פִּנָּה הַשּׁוֹמֵר נְחֶמְיָה קֶרֶן זָוִית לַכַּלְבָּה זְהִירָה, אִמּוֹ שֶׁל יָקְטָן, וּמֵאֻרְוָה שׁוֹקְטָהּ זוֹ שֶׁבַּפַּרְוָר הַמְּגֻדָּל כֻּלּוֹ דֶּשֶׁא מְצֻיָּץ סַבְיוֹנִים וּפִרְחֵי בַּבֻּנָּג וְעֵינֵי־תְּכֵלֶת, לֻקַּח יָקְטָן בִּידֵי מָנוֹחַ אֶל בֵּית אָבִיו שֶׁבִּרְחוֹב הֶס אֲשֶׁר בְּמֶרְכַּז הָעִיר תֵּל־אָבִיב.

טוֹב שֶׁלֹּא לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה הַרְבֵּה, כִּי הַדָּבָר הָיָה פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת. מָנוֹחַ נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵי הַשּׁוֹמֵר נְחֶמְיָה וּפַעַם בְּפַעַם הִרְכִּיב אוֹתוֹ עַל כּוּשִׁי, וְזֹאת לֹא עָשָׂה נְחֶמְיָה אֶלָּא לַיְלָדִים שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָם בְּיוֹתֵר. לְאַחַר שֶׁמָּנוֹחַ טָעַם פַּעַם טַעַם רְכִיבָה הָיָה מְהַלֵּךְ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֶל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן – שֶׁמָּא תְּשַׂחֵק לוֹ הַשָּׁעָה וַיִּרְכַּב מְעַט עַל כּוּשִׁי. בָּא פַּעַם, לְאַחַר יְמֵי גְּשָׁמִים מְמֻשָּׁכִים, אֶל הָאֻרְוָה, וּבִמְקוֹם כּוּשִׁי מָצָא אֶת זְהִירָה שֶׁיָּלְדָה גּוּרִים קְטַנִּים – חֲמִשָּׁה כְּלַבְלְבִים שְׁמֵנִים, שֶׁהָיוּ דּוֹחֲפִים זֶה אֶת זֶה בְּצַד וּבְכָתֵף וְלֹא בְנִמּוּסִיּוּת יְתֵרָה, וּמָצְצוּ בְּכָל כֹּחָם אֶת הֶחָלָב מִשְּׁדֵי אִמָּם. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה זְהִירָה אֶת מָנוֹחַ הִשְׁלִיכָה אֶת חֲמֵשֶׁת הַזּוֹלְלִים הַקְּטַנִּים, שֶׁהֵצִיקוּ לָהּ בְּיוֹתֵר, וְנִגְּשָׁה אֶל הָאוֹרֵחַ, שֶׁהָיָה מַכִּירָהּ מֵאָז וְהָיָה מֵבִיא לָהּ פַּעַם בְּפַעַם מִשְּׁיָרֵי הַסְּעֻדָּה שֶׁבַּבַּיִת, כְּדֵי לְהִתְחַבֵּב עָלֶיהָ. מִיָּד קָמוּ כָּל הַכְּלַבְלְבִים וְרָדְפוּ אַחֲרֵי אִמָּם וְנִתְלוּ בְּדַדֶּיהָ בְּלֶכְתָּהּ, עַד שֶׁנֶּחְלְצָה בְּקֹשִׁי מִן הַמְחַבְּלִים הַקְּטַנִּים וְהֻכְרְחָה לְקַבֵּל הַפַּעַם בַּחוּץ אֶת מַתְּנַת מָנוֹחַ, בִּהְיוֹת הַדֶּלֶת סְגוּרָה מֵאֲחוֹרֵיהֶם.

זֹאת הָיְתָה סְעֻדָּה שְׁמֵנָה וְעַד שֶׁזְּהִירָה הָיְתָה מְכַרְסֶמֶת אֶת הָעֲצָמוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת וּבִמְסִירוּת־נֶפֶשׁ, נִכְנַס מָנוֹחַ אֶל הָאֻרְוָה לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם הַקְּטַנִּים. הוּא מָצָא חֶבְרָה עַלִּיזָה, שֶׁלָּקְחָה אֶת לִבּוֹ מְאֹד. עֵינֵי הַקְּטַנִּים נִפְקְחוּ לִפְנֵי יָמִים מְעַטִּים, וְהֵם לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם מִשִּׂמְחַת הַחַיִּים שֶׁמִּלְּאָה אוֹתָם. הַפַּעַם לֹא נֶאֶבְקוּ בִּשְׁבִיל חֲלֵב אִמָּא, כִּי אִם הִפִּילוּ זֶה אֶת זֶה וְרָכְבוּ זֶה עַל זֶה וְהִרְבִּיצוּ אִישׁ בַּחֲבֵרוֹ וְרָצוּ כַּשֵּׁדִים וְהִתְנַשְּׁכוּ וְהִתְנַשְּׁקוּ – וְהַכֹּל, כַּנִּרְאֶה, מֵרֹב הִתְפַּעֲלוּת וְחֶדְוָה, שֶׁיָּצְאוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וְזָכוּ לִרְאוֹת אֶת עוֹלַם אֱלֹהִים, הַיָּפֶה כָּל־כָּךְ.

מִשְׂחַק הַכְּלַבְלְבִים הָעַלִּיז הָיָה מְבַדֵּחַ אֶת מָנוֹחַ שָׁעָה אֲרֻכָּה. אֲפִילּוּ כּוּשִׁי עַצְמוֹ לֹא הָיָה עָשׂוּי לְבַדֵּחַ אוֹתוֹ יוֹתֵר. בְּיִחוּד נָתַן מָנוֹחַ אֶת עֵינָיו בִּכְלַבְלֵב אֶחָד, צְהַבְהַב כְּשׁוּעָל קָטָן, שֶׁסַּנְטָרוֹ שָׁחוֹר וְעֵינָיו נוֹצְצוֹת וּמַבִּיעוֹת חָכְמָה. זֶה הָיָה הַשּׁוֹבָב שֶׁבַּחֲבוּרָה. הוּא הִרְעִישׁ אֶת כָּל הָאֻרְוָה. הִתְגַּלְגֵּל מֵעֲרֵמַת הֶחָצִיר לְמַטָּה וְהִתְנַפֵּל עַל אֶחָיו וְשָׁכַב בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְכָל תְּנוּעוֹתָיו הָיוּ מְלֵאוֹת חֵן אֵין קֵץ.

אוֹתָהּ שָׁעָה נוֹלַד בְּלֵב מָנוֹחַ הָרַעְיוֹן הַנִּפְלָא לְאַמֵּץ לוֹ אֶת הְשִּׁדּוֹן הַצְּהַבְהַב הַזֶּה וּלְגַדֵּל אוֹתוֹ בְּבֵיתָם. בְּקֹצֶר רוּחַ חִכָּה עַד שֶׁשָּׁב נְחֶמְיָה הַבַּיְתָה, וְלִבּוֹ מָלֵא סְפֵקוֹת, אִם יַסְכִּים הַבָּחוּר הַקַּוְקָזִי לָתֵת לוֹ אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּגוּרֵי זְהִירָה.

לְבַסּוֹף בָּא. אַךְ מָנוֹחַ לֹא מָצָא מִלִּים בְּפִיו וְלֹא יָדַע אֵיךְ לָגֶשֶׁת אֶל הָעִנְיָן, וְנִרְאֶה נָבוֹךְ וְעָצוּב מְעַט.

– מָה לְךָ, מָנוֹחַ? – לֹא יָכֹל עוֹד נְחֶמְיָה לְהִתְאַפֵּק. – לָמָּה אַתָּה עָצוּב וּמְבֻלְבָּל כָּל־כָּךְ?

–אֵינֶנִּי עָצוּב וְאֵינֶנִּי מְבֻלְבָּל כְּלָל – עָנָה מָנוֹחַ – וְרַק שֶׁמְּאֹד מָצָא חֵן בְּעֵינַי זֶה הַכְּלַבְלֵב הַצְּהַבְהַב שְׁחוֹר־הַסַּנְטָר…

– זֶה? הוּא בֶּאֱמֶת נֶחְמָד מְאֹד. כְּשֶׁאֲנִי נִכְנָס אֶל הָאֻרְוָה, מִיָּד הוּא לוֹקֵק אֶת רַגְלַי בִּלְשׁוֹנוֹ הַחַמָּה, וְעֵינָיו הַמְּחֻכָּמוֹת מַבִּיטוֹת אֵלַי.

– אֵין כַּכְּלַבְלֵב הַזֶּה בְּכָל הָעוֹלָם – הִתְלַהֵב מָנוֹחַ – וְאִלּוּ הִסְכַּמְתָּ, נְחֶמְיָה…

– לְמָה? הַגֵּד דְּבָרִים בְּרוּרִים!

– אִלּוּ הִסְכַּמְתָּ, נְחֶמְיָה, לְתִתּוֹ לִי כְּדֵי שֶׁאֲגַדֵּל אוֹתוֹ בְּבֵיתֵנוּ…

נְחֶמְיָה לֹא עָנָה דָּבָר. רְגָעִים אֲחָדִים עָבְרוּ בִּשְׁתִיקָה. מָנוֹחַ הָיָה בָּטוּחַ, שֶׁיְּסָרֵב.

– שְׁמַע נָא, מָנוֹחַ! – אָמַר נְחֶמְיָה בְּכֹבֶד רֹאשׁ. – אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ וְיוֹדֵעַ, שֶׁיֶּלֶד טוֹב אַתָּה; וְשָׁמֹר תִּשְׁמֹר עַל הַכְּלַבְלֵב. אֲבָל מִי יוֹדֵעַ מָה מִּנְהָג יִנְהֲגוּ בּוֹ אֶצְלְכֶם בַּבַּיִת? הֲתוּכַל לְהַבְטִיחַ לִי, כִּי אִם לֹא יִיטַב לוֹ בְּבֵיתְכֶם, הָשֵׁב תְּשִׁיבֵהוּ לְיָדַי?

– אִישׁ לֹא יַעֲלִיב אֶת הַכְּלַבְלֵב בְּבֵיתֵנוּ, – קָרָא מָנוֹחַ כִּמְעַט בִּדְמָעוֹת – וּמִי זֶה יִפְגַּע לְרָעָה בְּגוּר חָבִיב כָּזֶה?

– אֲנִי מַאֲמִין לְךָ, מָנוֹחַ. – הֵשִׁיב נְחֶמְיָה. – אֲבָל רַק בִּתְנַאי זֶה אֶמְסְרֵהוּ לְיָדְךָ, שֶׁבְּכָל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבֹא עָלָיו, תְּבִיאֵהוּ בַּחֲזָרָה לְכָאן.

מָנוֹחַ הָיָה אָנוּס לְהַסְכִּים לִתְנַאי זֶה.

– וְגַם זֹאת! – הוֹסִיף נְחֶמְיָה – עָלֵינוּ לְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל מְעַט וְלֹא יִהְיֶה זָקוּק לַחֲלֵב אִמּוֹ. רַק אָז יֻקַּח אֶל בֵּיתְכֶם.

לִתְנַאי זֶה הִסְכִּים מָנוֹחַ בְּכָל לִבּוֹ, כִּי חָמַל עַל הַיְּצוּר הַקָּטָן, שֶׁהָיָה עִם כָּל שׁוֹבְבוּתוֹ, מוּטָל עוֹד רֹב הַזְּמַן בְּחֵיק אִמּוֹ הֶחָם.

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי    🔗

מָנוֹחַ לוֹקֵחַ סוֹף־סוֹף אֶת יָקְטָן מִשְּׂפַת הַיַּרְקוֹן אֶל בֵּית אָבִיו.

מָנוֹחַ יֶלֶד רַחֲמָן. אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְצַיֵּר לְעַצְמְכֶם, כַּמָּה בָּעַר בּוֹ הַחֵשֶׁק לָקַחַת אֶת יָקְטָן הַבַּיְתָה, אֲבָל קָשֶׁה הָיָה עָלָיו לִגְזֹל אֶת הַכְּלַבְלֵב הַפָּעוּט מֵחֵיק אִמָּא. אָמַר לְעַצְמוֹ: אֵין דָּבָר, אֲחַכֶּה עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹמַיִם. חֵטְא הוּא לָקַחַת כְּלַבְלֵב בְּעוֹדֶנּוּ יוֹנֵק חֲלֵב אִמּוֹ.

אֲבָל כָּל לִבּוֹ, הָיָה כְבָר נָתוּן לוֹ. יוֹם יוֹם הָיָה מְהַלֵּךְ אֶל הַפַּרְוָר, נִכְנָס לָאֻרְוָה וְזָן אֶת עֵינָיו בְּמַרְאֶה הַכְּלַבְלְבִים הַמְּשַׂחֲקִים; וּבְשׁוּבוֹ הָיָה מִתְלַחֵשׁ וְחוֹזֵר וּמִתְלַחֵשׁ עִם אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה רוּתִי. הִיא הָיְתָה חֲבֶרְתּוֹ הַנֶּאֱמָנָה וְיָדְעָה אֶת כָּל סוֹדוֹתָיו.

מָנוֹחַ רָאָה, לְשִׂמְחָתוֹ, כִּי יָקְטָן נַעֲשֶׂה מִיּוֹם לְיוֹם פִּקֵּחַ יוֹתֵר וְעַז־נֶפֶשׁ יוֹתֵר. הַקָּטָן שֶׁבְּאֶחָיו הָיָה (כִּי עַל כֵּן קָרָא נוֹחַ אֶת שְׁמוֹ יָקְטָן), – אַף עַל פִּי כֵן הִתְגָּרָה בְּכָל הַכְּלַבְלְבִים וְהִרְבִּיץ בָּהֶם כְּהֹגֶן, אִם כִּי גַּם הֵם מִצִּדָּם הִרְבִּיצוּ בּוֹ יָפֶה יָפֶה… עַל מָנוֹחַ וְעַל כָּל רוֹאָיו נִתְחַבֵּב מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הָיָה בָּרוּר, כִּי קְטַנְטַן זֶה אַמִּיץ לֵב וְחָכָם מְחֻכָּם מֵאֵין כָּמֹהוּ. הוּא לֹא יָכֹל לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה אַף רֶגַע. אֲפִילּוּ בְאִמּוֹ יוֹלַדְתּוֹ הִתְגָּרָה וְהָיָה נִטְפָּל אֵלֶיהָ וְחוֹרֵץ לָשׁוֹן כְּנֶגְדָּהּ. פְּעָמִים הָיְתָה אִמּוֹ מִשְׁתַּטַּחַת כֻּלָּהּ עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וְיָקְטָן שׁוֹלֵחַ בָּהּ אֶת שִׁנָּיו הַקְּטַנּוֹת וְהִיא עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ מֵרֹב נַחַת. אוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִין מָנוֹחַ, כִּי אֵין זֶה אֶלָּא מִשְׂחַק הָאֵם עִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעֶיהָ, וְקָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהַפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵינָהּ. אָמְנָם זֶה יָמִים אֲחָדִים, שֶׁזְּהִירָה אֵינָהּ מֵינִיקָה עוֹד אֶת גּוּרֶיהָ, וּכְשֶׁהֵם נֶאֱחָזִים בְּשָׁדֶיהָ, הִיא זוֹרֶקֶת אוֹתָם כְּכַדּוּרִים לְכָל צַד וְנִמְלֶטֶת עַל נַפְשָׁהּ. אַף עַל פִּי כֵן – הֲרֵי הַכְּלַבְלֵב עֲדַיִן פָּעוּט כָּל־כָּךְ וְזָקוּק לְרַחֲמֵי אֵם. מָנוֹחַ הָיָה רַק מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִקּוּרָיו הַתְּכוּפִים כְּדֵי לְחַנֵּךְ קְצָת אֶת יָקְטָן, וְהַכְּלַבְלֵב כְּבָר הִכִּיר בּוֹ וְנַעֲשָׂה כָּרוּךְ אַחֲרָיו. יָקְטָן הִרְגִּישׁ עַד כַּמָּה מָנוֹחַ אוֹהֵב אוֹתוֹ. בְּאַהֲבָה אֲמִתִּית מַרְגִּישִׁים גַּם בַּעֲלֵי חַיִּים אִלְּמִים.

אוֹתוֹ הָעֶרֶב, שֶׁמָּנוֹחַ שָׁב מִשְּׂפַת הַיַּרְקוֹן וְיָקְטָן בִּזְרוֹעוֹתָיו, הָיָה עֶרֶב אֲבִיבִי נֶהְדָּר. תַּפּוּחֵי־הַזָּהָב הֵפִיצוּ בָּאֲוִיר אֶת בֹּשֶׂם לִבְלוּבָם הֶחָרִיף, וְהָאֲדָמָה עָטְפָה דֶּשֶׁא רַךְ, אֲשֶׁר נָתַן אֶת רֵיחוֹ הַטּוֹב כָּל פַּעַם שֶׁדָּרְכָה עָלָיו הָרֶגֶל. הָעַיִן לֹא הִבְחִינָה בַפְּרָחִים הָרַבִּים, שֶׁהָיוּ מְרִימִים אֶת רָאשֵׁיהֶם הַקְּטַנִּים וְהַנָּאִים אֶל מָנוֹחַ, שֶׁהָיָה תָּמִיד שָׂמֵחַ כָּל־כָּךְ לִקְרָאתָם, כִּי הָעֶרֶב כְּבָר יָרַד עַל גְּדוֹת הַיַּרְקוֹן וְאֹפֶל חַם עָטַף אֶת כָּל הָאֲפָר. אֲבָל גַּם שְׁנֵי כּוֹכְבֵי הָעֶרֶב הַגְּדוֹלִים – אֶחָד אָדֹם וְאֶחָד יָרוֹק, שֶׁנִּתְלוּ כִּשְׁנֵי פָּנָסִים שֶׁל חַג עַל הַיָּם וְשֶׁאוֹתָם אָהַב מָנוֹחַ כְּשֵׁם שֶׁאָהַב אֶת הַפְּרָחִים לְמַטָּה – גַּם בָּהֶם לֹא הִרְגִּישׁ מָנוֹחַ בְּשָׁעָה זֹה. הוּא הִרְגִּישׁ רַק אֶת חֲמִימוּתוֹ שֶׁל יָקְטָן, שֶׁנִּלְחַץ אֶל לִבּוֹ בְּאַהֲבָה כְּאִלּוּ יָדַע, שֶׁמֵּעֶרֶב זֶה וָהָלְאָה אֵין לוֹ רַק רֵעַ וּמָגֵן אֶחָד בָּעוֹלָם: זֶהוּ הַנַּעַר כְּחֹל־הָעֵינַיִם, שֶׁנָּשָׂא אוֹתוֹ עַתָּה בְּחֵיקוֹ אֶל אֵיזֶה מֶרְחָק נֶעֱלָם.

יָקְטָן הָיָה כְּלַבְלֵב רַךְ וְלֹא יִפָּלֵא, שֶׁלִּפְעָמִים נָפְלָה עָלָיו אֵימָה וְהִתְחִיל מְיַבֵּב בְּקוֹל שֶׁל תִּינוֹק קָטָן, כְּאוֹמֵר: יָקְטָן יָרֵא. יָקְטָן רוֹצֶה אֶל אִמָּא. יָקְטָן מִתְגַּעְגֵּעַ עַל אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו וְהַקְּטַנִּים.

אוֹתָהּ שָׁעָה זָכַר בְּוַדַּאי אֶת אִמּוֹ הָרַחְמָנִיָּה וְאֶת אֶחָיו וְאֶת אַחְיוֹתָיו. זָכַר, שֶׁהָיָה מַרְבִּיץ בָּהֶם וְהֵם בּוֹ, וְהַחַיִּים הָיוּ כְּגַן עֵדֶן, וְעַכְשָׁו הַכֹּל כֹּה זָר וּמְשֻׁנֶּה וּמְשַׁעְמֵם.

אֲבָל מָנוֹחַ לִטֵּף בְּחִבָּה אֶת עוֹרוֹ וְהָיָה מְנַשְּׁקוֹ וּמְדַבֵּר עַל לִבּוֹ:

– אַל תִּירָא, פְּעוּטִי! עוֹד מְעַט נָבֹא הַבַּיְתָה, תִּרְאֶה, כַּמָּה טוֹב שָׁם. תֵּיכֶף יֻתַּן לְךָ חָלָב חַם, וְרוּתִי, שֶׁהִיא גַּם כֵּן כְּלַבְלֵב חָבִיב כָּמוֹךָ, תָּשִׂים אוֹתְךָ בְּמִטָּתָהּ וְתִישַׁן בִּמְנוּחָה וְיֵחַם לְךָ כְּמוֹ בְּחֵיק אִמָּא.

מָנוֹחַ יָדַע, כִּי שָׁם בָּאֻרְוָה עַל הֶחָצִיר הַיָּבֵשׁ טוֹב יוֹתֵר לִבְרִיָּה כְּיָקְטָן, אֲבָל הָיָה בָטוּחַ, שֶׁיִּיטַב לְכַלְבּוֹ הַקָּטָן גַּם בְּבֵיתָם. בְּיִחוּד סָמַךְ עַל רוּתִי, שֶׁיָּדְעָה לְסַדֵּר בַּבַּיִת פִּנּוֹת־פְּלָאִים. הוּא לֹא הָיָה מְסֻפָּק, שֶׁיָּקְטָן יִהְיֶה מְרֻצֶּה, וְשֶׁכָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת יוֹדוּ לוֹ, שֶׁהֵבִיא לָהֶם יְצִיר נֶחְמָד כָּזֶה.

 

פֶּרֶק רְבִיעִי    🔗

קְצַת עַל רְחוֹב הֶס וְעַל בֵּית אָבִיו שֶׁל מָנוֹחַ וְאֵיךְ קִבְּלוּ אֶת פְּנֵי יָקְטָן.

כָּל זְמַן שֶׁמָּנוֹחַ עָבַר עִם יָקְטָן בְּפַרְוְרֵי הַצָּפוֹן, שֶׁהָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּלְתִּי מְיֻשָּׁבִים כִּמְעַט, לֹא גִלָּה יָקְטָן שׁוּם סִמָּנֵי חֲרָדָה. מִסָּבִיב רָבְצוּ כְּרָמִים אֲפֵלִים וְהָיְתָה דְמָמָה. רַק מֵעֵבֶר לַכְּרָמִים הִגִּיעַ רַעַשׁ הַיָּם הַכָּבוּשׁ. יָקְטָן נִלְחַץ אֶל מָנוֹחַ, וְעֵינָיו הַמְחֻכָּמוֹת הִבִּיטוּ יָשָׁר אֶל מָנוֹחַ, כְּאִלּוּ אָמְרוּ: בְּךָ, מָנוֹחַ, בָּטַח לִבִּי, וַאֲנִי מוּכָן לָלֶכֶת אִתְּךָ אֲפִילוּ עַד קְצֵה הָעוֹלָם.

אֲבָל מִשֶּׁהִגִּיעוּ לִרְחוֹב אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יְהוּדָה וְעַל מִרְצֶפֶת הָאֶבֶן הִתְחִילוּ מְקַשְׁקְשִׁים אוֹטוֹמָבִּילִים וְאוֹטָבּוּסִים כְּבֵדִים, שֶׁהָאֲדָמָה רָעֲדָה מַמָּשׁ תַּחְתֵּיהֶם, נָפַל לֵב יָקְטָן עָלָיו וְהִתְחִיל מְיַבֵּב בְּקוֹל. כַּמָּה פְּעָמִים נִסָּה גַם לְהֵחָלֵץ מִזְּרוֹעוֹת מָנוֹחַ, וְנִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מִתְחָרֵט עַל כָּל הָעֵסֶק וְרוֹצֶה לָשׁוּב אֶל הָאֻרְוָה שֶׁעַל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן. קָשֶׁה הָיָה לָדַעַת, מַה הִרְגִּיז אֶת יָקְטָן כָּל כָּךְ, אֲבָל נִכַּר מִיָּד שֶׁהָרַעַשׁ הָעִירוֹנִי אֵינוֹ לְפִי רוּחוֹ, אִם גַּם בְּעַצְמוֹ לֹא הָיָה מִן הַבְּרִיּוֹת הַשּׁוֹקְטוֹת בְּיוֹתֵר. אֲפִילוּ נוֹסְעֵי הָאוֹפַנַּיִם הַקַּלִּים שֶׁאֵינָם מַשְׁמִיעִים אֶלָּא צִפְצוּף קַל, כְּדֵי לְהַזְהִיר אֶת הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, פָּגְעוּ קָשֶׁה בַעֲצַבָּיו שֶׁל יָקְטָן. כְּפִי הַנִּרְאֶה, הָיָה בָּטוּחַ, שֶׁכָּל אֵלֶּה הָרָצִים כַּאן וּמְקַשְׁקְשִׁים וּמְכַרְכְּרִים בְּכָל עֹז, אֵינָם מִתְכַּוְּנִים אֶלָּא לְהַרְעִימוֹ. לֹא, זֶה לֹא הָיָה כֶּלֶב עִירוֹנִי כָּל עִקָּר. יָקְטָן הָיָה לְפִי טִבְעוֹ וּלְפִי מְקוֹם לֵדָתוֹ כֶּלֶב כַּפְרִי, וְנִמּוּסֵי הָעִיר הָיוּ שְׂנוּאִים עָלָיו מֵעֶצֶם יַלְדוּתוֹ.

מָנוֹחַ רָאָה,כִּי יִָקְטַן יָרֵא אֶת הָעִיר וְחִבֵּק אוֹתוֹ וְלִטֵף אֶת גַּבּוֹ הָעֹנֶג, כְּדֵי לְהַרְגִּיעוֹ. “אַל תִּפְחַד, חֲבִיבִי, – לָחַשׁ לוֹ בְּרַחֲמִים: אֵין אִישׁ בְּכָל תֵּל־אָבִיב אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת רָעָתְךָ. הַכֹּל אוֹהֲבִים אוֹתָךְ, וְאֵיךְ לֹא יֹאֱהָבוּ יְצוּר פָּעוּט וּמָלֵא חֵן כָּמוֹךָ?”

מָנוֹחַ הָיָה בֶאֱמֶת בָּטוּחַ, שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת יָקְטָן וְיַכִּירוּ אֶת רֹב חָכְמָתוֹ, מִיָּד יְחַבְּבוּ אוֹתוֹ כָּמֹהוּ. וְהוּא לֹא טָעָה. רַבִּים הָיוּ יְדִידֵי יָקְטָן הַנֶּאֱמָנִים בֵּין הַקְּטַנִּים וַאֲפִילוּ בֵּין הַגְּדוֹלִים.

סוֹף סוֹף הִגִּיעוּ לִרְחוֹב הֶס. זֶה הָיָה אָז רְחוֹב נָאֶה מְאֹד. בָּתִים קְטַנִּים, בְּנֵי קוֹמָה אַחַת, וְגִנָּה לְכָל בַּיִת, וְרֶוַח בֵּין בַּיִת לְבַיִת וּמִגְרָשִׁים גְּדוֹלִים מְגֻדָּלִים עֵשֶׂב – לֹא כִרְחוֹב הֶס שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁכָּל בַּיִת בּוֹ גָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ וּמְכֹעָר מֵחֲבֵרוֹ, וְשֶׁאֵין מָקוֹם לַיְלָדִים לְשַׂחֵק בּוֹ חוּץ מִן הַמִּרְצֶפֶת הַנִּרְעֶשֶׁת תָּמִיד מֵאוֹטוֹמָבִּילִים. מִשֶּׁנִּכְנַס מָנוֹחַ עִם יָקְטָן לִרְחוֹב הַשּׁוֹקֵט וְהַנָּאֶה, מִיָּד נָחָה דַעְתּוֹ שֶׁל יָקְטָן. זֶה הָיָה רְחוֹב כִּלְבָבוֹ. אֶת רְחוֹב הֶס אָהַב יָקְטָן כָּל יְמֵי שִׁבְתּוֹ בְתֵל־אָבִיב. מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת הָיָה מְהַלֵּךְ וּבָא לִפְעָמִים עַד רְחוֹב אַלֶנְבִּי. אֲבָל מִשֶּׁדָּרְכוּ רַגְלָיו עַל מִדְרֶכֶת רְחוֹב אַלֶנְבִּי, הֻמַּם כֻּלּוֹ מֵהֲמוֹן הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים וּמִשִּׁקְשׁוּק הָעֲגָלוֹת וְהַמִּרְכָּבוֹת וְהַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁרָצוּ כְשֵׁדִים רוּץ וָשׁוֹב, עַד שֶׁמִּיָּד הָפַךְ אֶת פָּנָיו וְנָס מְנוּסַת בֶּהָלָה לִרְחוֹב הֶס כְּנִמְלָט עַל נַפְשׁוֹ…

כַּפְרִי גָמוּר, – כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם קֹדֶם.

אֲבָל, מַקְדִּים אֲנִי לְסַפֵּר אֶת הַמְאֻחָר, וְזֶה לֹא יִתָּכֵן. אַתֶּם בְּוַדַּאי מְעֻנְיָנִים לָדַעַת, אֵיךְ קִבְּלוּ אֶת פְּנֵי יָקְטָן שֶׁלָּנוּ בְּבֵית אַבָּא שֶׁל מָנוֹחַ, שֶׁכֵּן אֵין זֶה דָבָר פָּשׁוּט כָּל כָּךְ לְהַכְנִיס כֶּלֶב לְבַיִת עִירוֹנִי. בַּכְּפָר וּבַמּוֹשָׁבָה הַדָּבָר נוֹחַ יוֹתֵר וּפָשׁוּט יוֹתֵר. שָׁם דִּירָה מוּכָנָה לַכֶּלֶב בֶּחָצֵר וּבַגָּן וּבָאֻרְוָה, וּבָעִיר הַדִּירָה צָרָה וְאֶת כָּל פִּנָּה תּוֹפְסִים חֲפָצִים נְחוּצִים וְשֶׁאֵינָם נְחוּצִים. וְאֵיךְ יִמָּצֵא מָקוֹם בְּבַיִת כָּזֶה לִכְלַבְלֵב רַךְ, וַאֲפִילוּ אִם הוּא נָאֶה וּפִקֵּחַ וּמָלֵא חֵן כְּיָקְטָן שֶׁלָּנוּ?

אֵין פֶּלֶא, אֵיפוֹא, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל מָנוֹחַ, מָרַת יִזְרְעֶאלִי, שֶׁנִּכְנְסָה מִן הַמִּטְבָּח וְקַעֲרַת מָרָק שֶׁל אֹרֶז בְּחָלָב בְּיָדֶיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁמָּנוֹחַ בָּא אֶל חֲדַר־הָאֹכֶל הַמּוּאָר, לֹא קִבְּלָה אֶת יָקְטָן בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת בְּיוֹתֵר.

– רַק זֶה חָסֵר כָּאן, שֶׁיּוֹסִיף לִכְלוּךְ עַל זֶה שֶׁעוֹשִׂים הַבַּחוּרִים בַּבַּיִת בְּכָל פִּנָּה שֶׁהֵם פּוֹנִים – קָרְאָה בְרֹגֶז וְלֹא הִבִּיטָה אֲפִילוּ לְצַד יָקְטָן.

מָנוֹחַ נִשְׁאַר עוֹמֵד וְיָקְטָן בִּזְרוֹעוֹתָיו.

אִלּוּ רָאֲתָה אִמָּא, כַּמָּה נֶחְמָד יָקְטָן – חָשַׁב מָנוֹחַ – וַדַּאי שֶׁהָיְתָה שְׂמֵחָה לִקְרָאתוֹ וְאוֹהֶבֶת אוֹתוֹ כָּמוֹנִי. אֲבָל הַצָּרָה הָיְתָה, כָּאָמוּר, שֶׁאִמָּא, מֵרֹב רֹגֶז, לֹא הִבִּיטָה אֲפִילוּ לְצַד יָקְטָן.

יָקְטָן הִרְגִּישׁ, כַּנִּרְאֶה, שֶׁאֵין רוֹצִים בּוֹ – (בָּזֶה מַרְגִּישׁ אֲפִילוּ כֶּלֶב קָטָן!) וְנִלְחַץ בְּחָזְקָה אֶל מָנוֹחַ כִּמְבַקֵּשׁ שֶׁיָּגֵן עָלָיו. אוֹר הַחַשְׁמַל הָעַז הָיָה קָשֶׁה לְעֵינָיו, וְהִתְחִיל מְיַבֵּב חֶרֶשׁ.

מָנוֹחַ נֶעְלַב מְאֹד מִקַּבָּלַת פָּנִים זְעוּמָה זֹה. מֵרֹב מְבוּכָה לֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת. רוּתִי, אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה, כְּבָר יָשְׁנָה, וְהַבַּחוּרִים הַגְּדוֹלִים, עַמִּי וְיוֹחַי, הָיוּ יוֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן וּפְנֵיהֶם מַבִּיעִים תִּמָּהוֹן. לָהֶם לֹא הֻגַּד מְאוּמָה עַל יָקְטָן, אֲבָל הָיָה בָּרוּר, שֶׁהֵם שְׂמֵחִים עַל הַכְּלַבְלֵב, בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁהֵם מְקַנְּאִים בְּמָנוֹחַ, שֶׁהוּא לְבַדּוֹ זָכָה בּוֹ.

הָיָה מַצָּב לֹא נָעִים. מָנוֹחַ עָמַד מְבֻיָּשׁ וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת. יָדָיו רַק חִבְּקוּ בְחָזְקָה אֶת יָקְטָן. אוֹתָהּ שָׁעָה הֶחֱלִיט בְּלִבּוֹ, שֶׁאִם יְגָרְשׁוּ אֶת יָקְטָן, יַעֲזֹב גַּם הוּא עִמּוֹ אֶת הַבַּיִת – רַק הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינוֹ וּבֵין הַכְּלַבְלֵב הֶחָבִיב…

אֲבָל מָרַת יִזְרְעֶאלִי, שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה רַחֲמָנִיָּה וְטוֹבַת־לֵב, לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת בְּצָרַת מָנוֹחַ, וְתוֹךְ כְּדֵי כַעֲסָהּ שִׁנְּתָה פִתְאֹם אֶת קוֹלָהּ וְאָמְרָה לְמָנוֹחַ:

– וְלָמָּה אַתָּה עוֹמֵד מְבֻלְבָּל וְאֵינְךָ דוֹאֵג לַכְּלַבְלֵב, שֶׁיֹּאכַל מַשֶּׁהוּ? צַק לוֹ מִמְּרַק הֶחָלָב בְּקַעֲרִית – וַדַּאי רָעֵב הוּא.

אוֹתָה שָׁעָה קָרָה דָבָר אֲשֶׁר שִׁנָּה אֶת הַמַּצָב תַּכְלִית שִׁנּוּי. יָקְטָן, שֶׁבִּינָה יְתֵרָה נִתְּנָה לוֹ לְהַכִּיר אֶת יַחַס הָאֲנָשִׁים אֵלָיו, הִרְגִּישׁ כְּרֶגַע, כִּי לֵב הָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה וְהַחֲבִיבָה נֶהְפַּךְ לְטוֹבָה עָלָיו, וְכַאֲשֶׁר הוֹרִיד אוֹתוֹ מָנוֹח עַל הָרִצְפָה, כְּדֵי לְהָבִיא קַעֲרִית מִן הַמִּטְבָּח, קָפַץ מִיָּד אֵלֶיהָ, הִתְחִיל מְלַקֵּק אֶת נְעָלֶיהָ וְנָתַן אֶת עֵינָיו הַפִּקְחִיּוֹת בָּהּ מִתּוֹךְ מֶבָּט מָלֵא תַּחֲנוּנִים וְהַכְנָעָה וְשׁוֹבְבוּת כָּזֶה, שֶׁהֵפִיג אֶת שְׁאֵרִית רֻגְזָהּ שֶׁל מָרַת יִזְרְעֶאלִי וּמִלֵּא אֶת לִבָּהּ חִבָּה וְרַחֲמִים לַיְצוּר הַפָּעוּט וְהַנֶּחְמָד. מָה אַאֲרִיךְ לָכֶם? לֹא הָיוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְיָקְטָן כְּבָר הָיָה נָתוּן בְּחֵיקָהּ, וְהִיא הָיְתָה מְלַטֶּפֶת אֶת גַּבּוֹ הַשָּׂעִיר בְּרַחֲמִים רַבִּים אֲגַב מִלְמוּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק:

– כַּלְבּוֹנִי הַפָּעוּט! בֹּא, חֲבִיבִי! בֹּא, וְנַאֲכִיל אוֹתְךָ! אַל תִּירָא! אִישׁ לֹא יַעֲשֶׂה לְךָ פֹּה כָּל רָעָה!

הָיָה בָּרוּר, שֶׁלְּיָקְטָן נוֹסַף בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד יְדִיד חָדָשׁ בָּעוֹלָם. יְדִיד נֶאֱמָן. וְלֹא יְדִיד אֶחָד בִּלְבָד. לֹא הָיוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְחָזַר אַבָּא שֶׁל מָנוֹחַ מִישִׁיבָה אַחַת. שָׁב, כְּמִנְהָגוֹ – רָעֵב וְיָגֵעַ וְנִרְגָּז, כְּכָל הָאֲנָשִׁים הַחוֹזְרִים מִישִׁיבוֹת. אֲבָל אַךְ רָאָה אֶת יָקְטָן עוֹמֵד בַּפִּנָּה וּמְלַקְלֵק מִמְּרַק הֶחָלָב שֶׁנִּתַּן לוֹ, מִיָּד אֹרוּ פָנָיו הַמְעֻנָּנִים. הוּא שָׁכַח אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב וַאֲפִילוּ אֶת רֹגֶז הַיְשִׁיבָה, וְהֵסִיר אֶת מִשְׁקָפָיו, כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בַּכְּלַבְלֵב.

וְזֶה הָיָה אָמְנָם מַחֲזֶה שֶָאֵין נָאֶה מִמֶּנּוּ. יָקְטָן שָׁכַח עוֹלָם וּמְלֹאוֹ וְהָיָה שָׁקוּעַ כֻלּוֹ בַּקַּעֲרִית. רַק זְנָבוֹ הַקָּצָר הָיָה מִתְנַעֲנֵעַ לְעִתִּים בְּקֹרַת־רוּחַ וְהַבֶּטֶן הָלְכָה הָלֹךְ וְהִתְמַלֵּא מֵרֶגַע לְרֶגַע כַּשַּׁלְפּוּחִית…

כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת עָמְדוּ שׁוֹתְקִים מִסָּבִיב וְכֻלָּם מְלֵאִים הִתְפַּעֲלוּת מֵאֲכִילָה נָאָה זוּ. כְּשֶׁלִּקְלֵק יָקְטָן אֶת הַטִּפּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, הֵרִים אוֹתוֹ מַר יִזְרְעֶאלִי בְעֶדְנָה רַבָּה וְקָרָא בְקוֹל:

– מֵהֵיכָן לֻקַּח שֵׁד קָטֹן זֶה? הֲרֵי זֶה דָבָר נִפְלָא! הֲרֵי זֶה כְלַבְלֵב שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ, כַּלְבּוֹן שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ!

בְּקֹשִׁי רַב עָלָה בִּידֵי הַגְּבֶרֶת יִזְרְעֶאלִי לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ אֶל מְרַק הֶחָלָב. אַךְ גַּם בַּסְּעֻדָּה לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִיָּקְטָן. כְּלַבְלֵב פָּעוּט זֶה הֶעֱסִיק אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת. עָבַר מִיָּד לְיָד וְהָיָה מְטַיֵּל עַל הַשֻּׁלְחָן כְּשֶׁהוּא מִתְנַעֲנֵעַ כְּבַרְוָז. כָּל אֶחָד רָאָה אֶת עַצְמוֹ מְאֻשָּׁר, אִם יָקְטָן נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ רֶגַע קַל עָלָיו, וְהִנִּיחַ שֶׁיִּהְיוּ מְלַטְּפִים אוֹתוֹ. אֲפִילוּ עַמִּי וְיוֹחַי, שֶׁהָיוּ מַקְנִיטִים תָּמִיד אֶת מָנוֹחַ, זָכוּ לָקַחַת אֶת יָקְטָן לְשָׁעָה קַלָּה בִידֵיהֶם. וְצָרִיךְ לְהַגִּיד בְּשִׁבְחָם, שֶׁלֹּא הִרְגִּיזוּ אֶת יָקְטָן וְנָהֲגוּ בּוֹ חִבָּה יְתֵרָה, אִם גַּם הָיָה בָּרוּר, כָּאָמוּר, שֶׁהֵם בּוֹעֲרִים שְׁנֵיהֶם מִקִּנְאָה בַאֲחִיהֶם הַקָּטָן, שֶׁבְּחֶלְקוֹ עָלָה כְּלַבְלֵב יָקָר זֶה.

 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי    🔗

יָקְטָן נַעֲשֶׂה הַשַּׁלִּיט בַּבַּיִת – הַכֹּל מְפַנְּקִים אוֹתוֹ וְעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ

אוֹתוֹ הָעֶרֶב אֵחֲרוּ לָשֶׁבֶת בְּבֵית יִזְרְעֶאלִי. וְהַכֹּל בִּגְלַל יָקְטָן. לֹא רַק הַיְלָדִים לֹא יָכְלוּ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עֵינֵיהֶם בְּיָקְטָן, כִּי אִם גַּם הַגְּדוֹלִים. עוֹד בָּעֶרֶב הָרִאשׁוֹן יָדַע יָקְטָן כָּל זָוִית, כָּל פִּנָּה נִסְתָּרָה בַּבַּיִת! אַךְ עָזְבוּ אוֹתוֹ לְרֶגַע, נֶעְלַם מִיָּד בַּפְּרוֹזְדוֹר הָאָפֵל, הִסְתַּתֵּר תַּחַת כָּל מִטָּה, מֵאֲחוֹרֵי כָּל דֶּלֶת. הָיָה בָרוּר, שֶׁיָּקְטָן, כְּכָל יֶלֶד קָטֹן, אוֹהֵב מַחֲבוֹאִים, בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁהוּא אוֹהֵב גַּם חַיֵּי חֶבְרָה.

חֲבַל, שֶׁבְּאַחַד הַמַּחֲבוֹאִים הִשְׁאִיר יָקְטָן סִמָּן בִּדְמוּת שְׁלוּלִית קְטַנָּה… מָנוֹחַ הִתְחַלְחַל בִּרְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי נָאֶה זֶה, שֶׁעָשָׂה יָקְטָן, וְיָרֵא כִּי אִמָּא, הַמַּקְפִּידָה בְּיוֹתֵר עַל הַנִּקָּיוֹן, תִּתְרַגֵּז עַתָּה וְתַשְׁלִיךְ אֶת הַכְּלַבְלֵב הַמִּסְכֵּן מִן הַבַּיִת. אַךְ לְתִמְהוֹנוֹ, לֹא גָרַר אַחֲרָיו מְאֹרָע עָצוּב זֶה שׁוּם תּוֹצָאוֹת קָשׁוֹת בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל יָקְטָן. אִמָּא אָמְנָם הֶעֱמִידָה פָּנִים זְעוּפוֹת בְּקַנְּחָהּ אֶת הָרִצְפָה, אֲבָל הִיא הָיְתָה, כָּאָמוּר, אִשָּׁה טוֹבָה וְחַכְמַת־לֵב וְהֵבִינָה, שֶׁיָּקְטָן עוֹד פָּעוּט מִכְּדֵי לָדַעַת נִמּוּסִים טוֹבִים וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. פֶּלֶא הוּא, שֶׁיָּקְטָן עַצְמוֹ הֵבִין בְּחָכְמָתוֹ, כִּי נִכְשַׁל בְּדָבָר בִּלְתִּי הָגוּן וּמִיָּד לְאַחַר מַעֲשֶׂה מִהֵר לְהִתְחַבֵּא תַּחַת הַמִּטָּה וְלֹא חָפֵץ לָצֵאת מִשָּׁם גַּם לְאַחַר שֶׁמָּנוֹחַ הִרְבָּה לְשַׁדֵּל אוֹתוֹ בִּדְבָרִים.

כַּאֲשֶׁר הוּצָא יָקְטָן לְבַסּוֹף מִמַּחֲבוֹאוֹ וְהָעֳמַד עַל הַשֻּׁלְחָן, רָאֲתָה הַגְּבֶרֶת יִזְרְעֶאלִי צֹרֶךְ לְהַתְחִיל בְּחִנּוּכוֹ וּפָנְתָה אֵלָיו בִּנְאוּם רָצוּף כֻּלּוֹ מוּסָר וְלֶקַח טוֹב וְכֹה אָמְרָה:

– יָקְטָן, יָקְטָן, שֶׁכַּלְבּוֹן הָגוּן אַתָּה וּפִקֵּחַ וְחָבִיב כָּל כָּךְ, וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ וְחוֹשְׁבִים עָלֶיךָ רַק טוֹבוֹת – מָה רָאִיתָ לַעֲשׂוֹת שְׁטוּת זוֹ! כְּלַבְלֵב הָגוּן אֵינוֹ מַנִּיחַ אַחֲרָיו שְׁלוּלִיּוֹת מַיִם בַּבַּיִת, – לֹא, זֹאת עוֹשִׂים רַק כְּלַבְלְבִים שֶׁאֵינָם מְחֻנָּכִים וְאֵינָם הֲגוּנִים. אֲבָל אַתָּה תִּהְיֶה אֶצְלֵנוּ כַּלְבּוֹן מְחֻנָּךְ וּמְנֻמָּס וְיוֹדֵעַ כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג. הֲשׁוֹמֵעַ אַתָּה, יָקְטָן? אָסוּר לְהַטִּיל שְׁלוּלִיּוֹת מַיִם בַּבַּיִת! אָסוּר, אָסוּר, אָסוּר!

אֶת הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים הִשְׁמִיעָה אִמָּא שֶׁל מָנוֹחַ בְּקוֹל רָם מִתּוֹךְ כַּעַס מְדֻמֶּה – רַק לְשֵׁם לֵצָנוּת. מַמָּשׁ כָּךְ הָיְתָה מְדַבֶּרֶת גַּם אֶל רוּתִי, בִּתָּהּ הַקְּטַנָּה וְהַחֲבִיבָה, כְּשֶׁזּוּ לִכְלְכָה אֶת שִׂמְלָתָהּ הַחֲדָשָׁה אוֹ הֵעִירָה אֶת אַבָּא מִשְּׁנָתוֹ בְּקוֹלוֹתֶיהָ. אֲבָל יָקְטָן לֹא הֵבִין, כַּנִּרְאֶה, שֶׁבְּגַעֲרָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה וְהַטּוֹבָה יֵשׁ מִשּׁוּם חִבָּה יְתֵרָה אֵלָיו, – עַד כְּדֵי כָּךְ לֹא הִגִּיעָה עוֹד חָכְמָתוֹ. הוּא עָמַד וְרָעַד מִפַּחַד, עַד שֶׁמָרַת יִזְרְעֶאלִי הָיְתָה מֻכְרַחַת לְפַיֵּס אוֹתוֹ בְהַחֲלִיקָהּ אֶת גַּבּוֹ הָרַךְ וּבְהַרְגִּיעָהּ אוֹתוֹ בִּדְבָרִים טוֹבִים:

– אֵין דָּבָר, יָקְטָן! גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמְּךָ נִכְשָׁלִים בְּמַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, וְאַתָּה הֲרֵי קָטָן וּמִסְכֵּן כָּל כָּךְ, וְאִישׁ לֹא הִשְׁגִּיחַ עָלֶיךָ וְלֹא לִמֵּד אוֹתְךָ הַנְהָגָה טוֹבָה…

וּבִרְאוֹתָה, שֶׁלֹּא שָׁב עוֹד לִמְנוּחָתוֹ, אָמְרָה:

– הֵרָגַע, פְּעוּטִי! כְּלוּם לֹא כְלַבְלֵב חָכָם אַתָּה? כְּלוּם אֵין אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ כֻּלָּנוּ?

כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת מְלֵאִים הִתְפַּעֲלוּת מֵאֲכִילַת יָקְטָן.

בְּאוֹתָם הַדְּבָרִים מַמָּשׁ הָיְתָה מְשַׁדֶּלֶת אֶת רוּתִי, בִּתָּהּ הַקְּטַנָּה וְהָאֲהוּבָה, כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁדְּמָעוֹת עוֹמְדוֹת בְּעֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת וְעוֹד מְעַט תִּתֵּן אֶת קוֹלָהּ בִּבְכִי.

אֲנִי מַבְטִיחַ אֶתְכֶם, שֶׁיָּקְטָן הֵבִין אֶת דְּבָרֶיהָ שֶׁל מָרַת יִזְרְעֶאלִי, כִּי תֵּיכֶף וּמִיָּד פָּג פַּחְדּוֹ וּמַצַּב רוּחוֹ הוּטַב. אֲבָל הוּא הָיָה עָיֵף וְחָפֵץ לִישׁוֹן, וְכַאֲשֶׁר הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ לְשָׁעָה קַלָּה, נִרְדַּם מִיָּד בַּכֻּרְסָה הַגְּדוֹלָה וְרֹאשׁוֹ עַל הַכַּר הַקָּטָן, כְּתִינוֹק…

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי    🔗

אַהֲבַת יָקְטָן וְרוּתִי. יָקְטן קוֹנֶה לוֹ תֵיכֶף שֵׁם טוֹב בִּרְחוֹב הֶס, וְלֹא רַק בִּרְחוֹב הֶס בִּלְבָד.

רוּתִי הִיא הַקְּטַנָּה בַּבַּיִת. הִיא אֵינָהּ לוֹמֶדֶת עוֹד בְּבֵית־הַסֵּפֶר. רַק הַשָּׁנָה הִכְנִיסוּהָ אֶל הַגָּן. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהִיא מִתְפַּנֶּקֶת מְעָט. כָּל הַיְלָדִים הָלְכוּ כְּבָר לְבֵית־הַסֵּפֶר, וְהִיא עוֹד יְשֵׁנָה. נִרְאֶה, שֶׁשָּׁכְחָה לְגַמְרִי מַה שֶּׁמָּסַר לָהּ מָנוֹחַ אֶתְמוֹל בְּסוֹד – כִּי הוּא הוֹלֵךְ אֶל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן לְהָבִיא אֶת יָקְטָן. מֶה עָשְׂה מָנוֹחַ? קֹדֶם שֶׁהָלַךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר שָׂם אֶת יָקְטָן בְּעַרְשָׂהּ שֶׁל רוּתִי, לִמְרַגְלוֹתֶיהָ, וְיָצָא עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו.

יָקְטָן שָׁכַב רְגָעִים אֲחָדִים בְּלִי נוֹעַ. נֶהֱנָה מִשִּׁנּוּי הַמָּקוֹם הֲנָאָה רַבָּה. הָיָה לוֹ חַם וְנָעִים, וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם נִרְדַּם לְשָׁעָה קַלָּה. אֲבָל לֹא הָיָה זֶה מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל יָקְטָן לִשְׁכַּב בְּלִי נוֹעַ זְמַן רַב. יוֹתֵר מִדַּי הָיָה דָמוֹ עַלִּיז לְכָךְ. עָמַד תְּחִלָּה עַל אַרְבַּע רַגְלָיו הַקְּצָרוֹת וְהִסְתַּכֵּל בְּרוּתִי, שֶׁהָיְתָה יְשֵׁנָה בִּמְנוּחָה וּלְחָיֶיהָ מַאְדִּימוֹת מִתּוֹךְ הַכַּר וְזֵר תַּלְתַּלֶּיהָ הַשְּׁחוֹרִים. נִרְאֶה, שֶׁבְּעֵינֵי יָקְטָן מָצְאָה הַיַּלְדָּה הַיְשֵׁנָה חֵן, כִּי עָמַד וְזָחַל לְאַט־לְאַט עַל הַכַּר וְהַשְּׂמִיכָה וְהִתְחִיל מְלַקֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ הַקְּטַנָּה וְהַחַמָּה אֶת לְחָיֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת שֶׁל רוּתִי. פָּשׁוּט עָמַד וְלָקַק אוֹתָן. הִנֵּה מַה שֶּׁהָיָה עָלוּל לַעֲשׂוֹת יָקְטָן זֶה!

אַתֶּם יְכוֹלִים לְצַיֵּר לְעַצְמְכֶם כַּמָּה נִבְהֲלָה רוּתִי תְּחִלָּה, כְּשֶׁפָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה שֶׁכְּלַבְלֵב בְּמִטָּתָהּ, וְכַמָּה שָׂמְחָה אַחַר־כַּךְ, כְּשֶׁהֵבִינָה שֶׁזֶּהוּ בְּוַדַּאי אוֹתוֹ יָקְטָן, שֶׁעַל אֹדוֹתָיו סָח לָהּ מָנוֹחַ כַּמָּה פְּעָמִים. יָקְטָן מָצָא תֵּיכֶף חֵן גַּם בְּעֵינֵי רוּתִי, וּמִיָּד נַעֲשׂוּ יְדִידִים גְּדוֹלִים. וַדַּאי שֶׁאֶת מָנוֹחַ הֶעֱרִיץ יָקְטָן יוֹתֵר מִכָּל הַחַי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֲבָל אֶת רוּתִי אָהַב אַהֲבַת־נֶפֶשׁ. וְאֵין פֶּלֶא. אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם, – שֶׁלֹּא הָיָה יְצוּר בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר לֹא אָהַב אֶת הַיַּלְדָּה הַחֲבִיבָה הַזֹּאת.

בְּקֹשִׁי עָזְבָה רוּתִי אוֹתוֹ בֹּקֶר אֶת יָקְטָן וְהָלְכָה אֶל הַגָּן. בְּעֶצֶב נִפְרְדָה מֵעָלָיו, כְּאִלּוּ הָלְכָה מִמֶּנּוּ לְיָמִים רַבִּים.

– הֱיֵה שָׁלוֹם, יָקְטָן שֵׁלִּי! – אָמְרָה לוֹ בְּצֵאתָהּ – יְהִי לִבְּךָ בָּטוּחַ, שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ כָּל הַזְּמַן שֶׁאֶהְיֶה בַּגָּן!

וְרוּתִי לֹא שָׁכְחָה אָמְנָם אֶת יָקְטָן בַּגָּן. אַךְ יָשְׁבוּ הַתִּינוֹקוֹת מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָנוֹת הַנְּמוּכִים לֶאֱכֹל, לֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק וְאָמְרָה לַחֲבֵרֶיהָ:

– וְלָנוּ הֵבִיא מָנוֹחַ מִשְּׂפַת־הַיַּרְקוֹן כְּלַבְלֵב קָטָן וּמָלֵא חֵן. שְׁמוֹ יָקְטָן וְהוּא חָבִיב וְחָכָם כָּל כָּךְ, שֶׁלֹּא תוּכְלוּ לְצַיֵּר לְעַצְמְכֶם.

הַיְדִיעָה הַזֹּאת הִרְעִישָׁה אֶת כָּל יַלְדֵּי הַגָּן. בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר לֹא שָׁתוּ אֶת סִפְלֵי הֶחָלָב עַד תֻּמָּם. וְלֹא שָׁמְעוּ כִּמְעַט אֶת סִפּוּרֶיהָ שֶׁל רִבְקָה, הִיא הַגַּנֶּנֶת שֶׁלָּהֶם. אֶפְשָׁר לֵאמֹר, שֶׁלֹּא הִתְנַהֲגוּ בִּכְלָל אוֹתוֹ בֹּקֶר כְּהֹגֶן. וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁהֶחָלָב לֹא הָיָה מָתוֹק אוֹ שֶׁהַסִּפּוּרִים לֹא הָיוּ מְעַנְיְנִים, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֶת כָּל הַיְלָדִים הֶעֱסִיק הַכְּלַבְלֵב יָקְטָן, שֶׁהֵבִיא מָנוֹחַ מִשְּׂפַת הַיַּרְקוֹן. כֻּלָּם חִכּוּ בְּקֹצֶר רוּחַ לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, שֶׁיּוּכְלוּ לָלֶכֶת אֶל רוּתִי וְלִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת יָקְטָן, הַכַּלְבּוֹן הַנִּפְלָא.

מֵאוֹתוֹ יוֹם גָּדַל שְׁמוֹ שֶׁל יָקְטָן בִּרְחוֹב הֶס. מִדֵּי שׁוּב הַיְלָדִים מִן הַגָּן, הָיְתְה רוּתִי מֻכְרַחַת תָּמִיד לְהוֹצִיא לְשָׁעָה קַלָּה אֶת יָקְטָן אֶל הַמִּרְפֶֶּסֶת כְּדֵי שֶׁיַּלְדֵי הַגָּן יִרְאוּהוּ, יְלַטְּפוּהוּ, יַגִּידוּ לוֹ דִבְרֵי חִבָּה מְעַטִּים. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁיָּקְטָן הִקְסִים מִיָּד אֶת כֻּלָּם.

כֵּן, יָקְטָן זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת חָבִיב וְחָכָם מִכָּל הַכְּלַבְלְבִים, שֶׁהַיְלָדִים רָאוּ עַד עַתָּה.

חִבָּה זוּ, שֶׁהָיְתָה נוֹדַעַת מִן הַתִּינוֹקוֹת לְיָקְטָן, הִטְרִידָה לֹא מְעַט אֶת אִמָּא שֶׁל רוּתִי. פְּעָמִים הִיא עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח וּמְכִינָה סְעֻדַּת־הַצָּהֳרָיִם. פִּתְאֹם יָד דּוֹפֶקֶת עַל הַדֶּלֶת. מַנִּיחָה הִיא אֶת כָּל עֲבוֹדוֹתֶיהָ הַמְּרֻבּוֹת וְהוֹלֶכֶת וּפוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת. מִתְבָּרֵר, שֶׁזּוֹהִי בַּת הַשָּׁכֵן הַפְּעוּטָה, זְהָבָה, שֶׁהִתְגַּעְגְּעָה פּתְאֹם עַל יָקְטָן, וְהִיא קוֹרֵאת עוֹד בְּעָמְדָהּ מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת:

– זְהָבָה לוֹצָה לִלְאוֹת אֶת יָקְטָן!

הַגִּידוּ בְּעַצְמְכֶם – מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לִפְעוּטָה שֶׁכָּזוּ? מָרַת יִזְרְעֶאלִי מַכְנִיסָה אֶת זְהָבָה הַבַּיְתָה וְהִיא מְשַׂחֶקֶת עִם יָקְטָן וְלֹא תֶחְדַּל עַד שֶׁבָּאָה אִמָּהּ וּמוֹצִיאָה אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ מִן הַבַּיִת כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה תַּמְרוּרִים.

שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: רַק בִּרְחוֹב הֶס בִּלְבַד קָנָה לוֹ יָקְטָן שֵׁם טוֹב כָּזֶה? לֹא – שִׁמְעוֹ הִגִּיעַ עַד לְרָמַת־גַּן וְעַד לְרִאשׁוֹן וַאֲפִילוּ לִירוּשָׁלַיִם, עִיר הַקֹּדֶשׁ.

בַּתִּי, יַלְדָּה צְהַבְהָבָה וּכְחֻלַּת־עֵינַיִם מִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהוֹרֶיהָ יוֹשְׁבִים בִּרְחַבְיָה בֵּית, רָאֲתָה אֶת יָקְטָן – רַק פַּעַם אַחַת בָּאָה עִם אִמָּה אֶל הַיִּזְרְעֶאלִים וְשִׂחֲקָה עִם יָקְטָן. מֵאָז, כָּל פַּעַם שֶׁבָּא מִישֶׁהוּ מִתֵּל־אָבִיב, הֲרֵי הִיא שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ מִיָּד:

– מַה שְּׁלוֹם יָקְטָן? כְּלוּם לֹא רָאִיתָ אֶת יָקְטָן, הַכְּלַבְלֵב הַנֶּחְמָד מֵרְחוֹב הֶס?

כָּל כָּךְ הָיְתָה בְּטוּחָה, שֶׁמִּי שֶׁבָּא מִתֵּל־אָבִיב, מִן הַסְּתָם רָאָה אֶת הַכְּלַבְלֵב יָקְטָן.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי    🔗

יָקְטָן הוֹלֵךְ וְגָדוֹל וְנַעֲשֶׂה מְעַט־מְעַט כֶּלֶב עַז־נֶפֶשׁ, אֲבָל נֶאֱמָן לַאֲהוּבָיו כְּשֶׁהָיָה.

כָּל זְמַן שֶׁיָּקְטָן עוֹד הָיָה פָּעוּט וְחָדָשׁ בַּבַּיִת, אִישׁ לֹא יָכֹל לַעֲמֹד עוֹד עַל טִבְעוֹ. אִישׁ לֹא יָדַע מִי חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר וְאַחַר מַה הוּא לָהוּט יוֹתֵר בַּאֲכִילָה. יָקְטָן הַפָּעוּט הָיָה כַּלְבּוֹן מַקְשִׁיב, בַּעַל מֶזֶג עַלִּיז, וְיוֹתֵר מִכֹּל אָהַב לְשַׁחֵק, לְהִתְהַפֵּךְ, לְהִתְפַּנֵּק בְּחֵיק רוּתִי וְלָרוּץ אַחֲרֵי מָנוֹחַ. אַתֶּם יוֹדְעִים כְּבָר, שֶׁמָּנוֹחַ הָיָה אֲהוּב־נַפְשׁוֹ שֶׁל יָקְטָן. כָּל רֶמֶז קַל שֶׁלּוֹ הָיָה מֵבִין וְכָל מַה שֶּׁצִּוָּה עָלָיו הָיָה עוֹשֶׂה. אֲפִילוּ כְּשֶׁהָיָה מַרְבִּיץ בּוֹ לִפְעָמִים, בְּשָׁעָה שֶׁחִנֵּךְ אוֹתוֹ, הָיָה מִתְפַּיֵּס תֵּיכֶף. עַל כָּל יִסּוּרִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.

בְּקַטְנוּתוֹ לֹא הָיוּ לוֹ לְיָקְטָן אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים: הַמִּשְׂחָק וְהָאֲכִילָה. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהָיָה פָּעוּט, הֵָיָה בּוֹלֵעַ לְתֵיאָבוֹן כָּל מַה שֶּׁשָּׂמוּ בְּקַעֲרִיתוֹ – חָלָב, אֹרֶז, כָּל מִינֵי דַיְסוֹת, שְׁיָרֵי מָרָק: אֶת הַכֹּל הָיָה מְלַקֵּק עַד הַטִּפָּה הָאַחֲרוֹנָה. וְכַאֲשֶׁר לֹא נִשְׁאַר עוֹד כְּלוּם בַּקַּעֲרִית, הָיָה עוֹמֵד כָּפוּף עָלֶיהָ עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה וּמְלַקֵּק סְתָם אֶת קַרְקְעִיתָהּ. טִפְּשׁוֹן כָּזֶה הָיָה עוֹד יָקְטָן בַּיָּמִים הָהֵם. וּרְעַבְתָן נוֹרָא. לְעוֹלָם לֹא יָכְלוּ לְהַאֲכִילוֹ דֵי שָׂבְעוֹ.

כָּל זְמָן שֶׁיָּקְטָן הָיָה עוֹד פָּעוּט, הָיָה מַסְבִּיר פָּנִים לְכָל הַבְּרִיּוֹת. בְּלִי הַבְדֵּל. אִישׁ כִּי נִכְנַס אֶל הַבַּיִת, מִיָּד נִתְקָרֵב יָקְטָן אֵלָיו, מִתְלַטֵּף וּמִתְחַנֵּף, עַד שֶׁזֶּה נָתַן דַּעְתּוֹ עָלָיו. מוּבָן, שֶׁאֶת הַקְּטַנִּים אָהַב יוֹתֵר. הֵם הָיוּ פָּשׁוּט קְרוֹבִים לְרוּחוֹ יוֹתֵר. בִּגְלַל זְהָבָה הַקְּטַנָּה, בַּת הַשָּׁכֵן, הָיָה עוֹזֵב אֲפִילוּ אֶת הַגְּבֶרֶת יִזְרְעֶאלִי עַצְמָהּ, שֶׁפִּנְּקָה אוֹתוֹ תָּמִיד וְהֶאֱכִילָה אוֹתוֹ מַעֲדַנִּים. עַל יָדָהּ הָיָה עָלוּל לִרְבֹּץ שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת וְלָחוּשׁ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת מַחֲלִיקוֹת אֶת עוֹרוֹ. אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיָה כַּלְבּוֹן מְנֻמָּס מְאֹד וְשָׂמֵחַ לִקְרַאת כָּל פָּנִים חֲדָשׁוֹת בַּבַּיִת. בֵּינְתַּיִם הָלַךְ וְגָדַל וְקִבֵּל חִנּוּךְ. לֹא, הוּא לֹא הִשְׁאִיר עוֹד אַחֲרָיו בַּפְּרוֹזְדוֹר אַגְמֵי־מַיִם קְטַנִּים כְּמוֹ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים. מָרַת יִזְרְעֶאלִי יָדְעָה לְחַנֵּךְ אוֹתוֹ יָפֶה, עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא אֶל הַבַּיִת וְהָיָה רוֹאֶה אֶת יָקְטָן, הָיָה מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ בְּפֶה מָלֵא בִּפְנֵי בַּעֲלַת־הַבַּיִת וְאוֹמֵר:

– כְּלַבְלֵב מְחֻנָּךְ כְּיָקְטָן לֹא תִמְצְאוּ בְּכָל תֵּל־אָבִיב!

אֶלָּא מָה? אוֹתָהּ מָרַת יִזְרְעֶאלִי, שֶׁלֹּא חָפְצָה תְּחִלָּה לְהַכְנִיס אֶת יָקְטָן אֶל הַבַּיִת, הִיא שֶׁהִתְחִילָה מְפַנֶּקֶת אוֹתוֹ אַחַר כַּךְ וּמְבִיאָה לוֹ בָּשָׂר מִן הַשּׁוּק וּמְבַשֶּׁלֶת לוֹ כָּל מִינֵי תַּבְשִׁילִים נְעִימִים. אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, שֶׁלְּבַסּוֹף קָצָה נַפְשׁוֹ בְּמַאַכְלֵי חָלָב וְנַעֲשָׂה לָהוּט בְּיוֹתֵר אַחֲרֵי קְצִיצוֹת מְפֻלְפָּלוֹת. אֵין זֶה עוֹד חֵטְא גָּדוֹל, אִם כֶּלֶב מוֹאֵס מַאַכְלֵי חָלָב וְנַעֲשֶׂה לָהוּט אַחֲרֵי קְצִיצוֹת מְפֻלְפָּלוֹת. אֲבָל מִשֶּׁנַּעֲשָׂה לָהוּט אַחֲרֵי בָּשָׂר, נִתְקַלְקֵל קְצַת מִזְגוֹ הַטּוֹב. הוּא לֹא הָיָה עוֹד מַסְבִּיר פָּנִים לְכָל הַבָּא אֶל הַבַּיִת. כָּל שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹגֵר יוֹתֵר, נַעֲשָׂה נַבְחָן יוֹתֵר. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אֶת צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן, מִיָּד קָפַץ אֶל הַדֶּלֶת בִּנְבִיחָה אֲיֻמָּה, כְּאִלּוּ גְּדוּד שֶׁל שׁוֹדְדִים אוֹמֵר לְהִתְנַפֵּל עַל הַבַּיִת. רִיב־תָּמִיד הָיָה בֵּינוֹ וְבֵין נוֹשֵׂא־הַמִּכְתָּבִים – נִרְאֶה, שֶׁהַתִּיק הַגָּדוֹל הָיָה חָשׁוּד עָלָיו. נוֹשְׂאֵי תִּיקִים גְּדוֹלִים לֹא סָבַל בִּכְלָל וְגוֹבֵי־מִסִּים וּמְחַלְּקֵי־עִתּוֹנִים. בְּכֻלָּם רָאָה אֲנָשִׁים מְסֻכָּנִים לְעַצְמוֹ וְלַבָּיִת. תַּכְלִית שִׂנְאָה שָׂנֵא גַּם כָּל מִינֵי קַבְּצָנִים, חוֹזְרִים עַל הַפְּתָחִים, וּסְתָם אֲנָשִׁים מְלֻכְלָכִים. לִבַסּוֹף נָפַל רִיב בֵּינוֹ וּבֵין הַנַּעַר הַתֵּימָנִי, רַחֲמִים, זֶה שֶׁהָיָה מֵבִיא עַל הָאוֹפַנַּיִם מַה שֶּׁהִזְמִינוּ גָּרֵי הַבַּיִת בַּחֲנוּת; וְרִיב זֶה נִמְשַׁךְ יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁרַחֲמִים נֶעְלַם מֵרְחוֹב הֶס. אֲבָל לֹא רַק בְּרַחֲמִים הִתְגָּרָה: נוֹסְעִים עַל אוֹפַנַּיִם וּמוֹטוֹצִיקְלֶטִים הָיוּ כֻּלָּם שְׂנוּאֵי־נַפְשׁוֹ. אַחֲרֵיהֶם הָיָה רוֹדֵף בְּחֵמָה שְׁפוּכָה עַד רְחוֹב אַלֶנְבִּי, וְשָׁב כְּשֶׁהוּא רוֹתֵחַ כֻּלּוֹ.

כֶּלֶב מְשֻׁנֶּה שֶׁכָּזֶה נַעֲשָׂה יָקְטָן בְּגָדְלוֹ. פֶּרֶא־כֶּלֶב, – כְּאִלּוּ לֹא חֻנַּךְ בְּבַיִת הָגוּן שֶׁבִּרְחוֹב הֶס!

אֲבָל אוֹיְבָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל יָקְטָן הָיוּ הַחֲתוּלִים שֶׁבֶּחָצֵר. חֲתוּלִים אֵלֶּה וְטַפָּם פִּרְנְסָה בְּרֶוַח הַגְּבֶרֶת גַּפְנִי מִן הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה: אוֹהֶבֶת חֲתוּלִים הָיְתָה מֵאֵין כָּמוֹהָ. לְאַחַר סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה תָּמִיד מוֹרִידָה לָהֶם קְעָרָה גְדוֹלָה מְלֵאָה בָּשָׂר, עֲצָמוֹת וְכָל מַאֲכַל תַּאֲוָה. אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא יָכֹל יָקְטָן כְּבָר לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה בַּבַּיִת. הָיָה מְגָרֵד אֶת הַדֶּלֶת, כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ צְרָכִים תְּכוּפִים וְהַשָּׁעָה דוֹחֶקֶת אוֹתוֹ. וְאַךְ פָּתְחוּ לוֹ אֶת הַדֶּלֶת, הָיָה בִּקְפִיצָה אַחַת עַל יַד הַקְּעָרָה, מַבְרִיחַ אֶת הַחֲתוּלִים וְיַלְדֵיהֶם וְזוֹלֵל בְּעַצְמוֹ אֶת כָּל הַסְּעֻדָּה.

עַל גְּזֵלָה כָּזוּ, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ, הָיָה מִתְעוֹרֵר אֲפִילוּ מָנוֹחַ, שֶׁהָיָה תָּמִיד מְלַמֵּד זְכוּת עַל יָקְטָן. מִדֵּי רְאוֹתוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרַע שֶׁעָשָׂה, הָיָה סוֹחֵב אוֹתוֹ בְּחֶרְפָּה וּבְבֹשֶׁת פָּנִים הַבַּיְתָה בְּאֶמְצַע הַסְּעֻדָּה, וְהַחֲתוּלִים הָיוּ יוֹצְאִים מֵחוֹרֵיהֶם וְטוֹרְפִים עוֹד אֶת הַנִּשְׁאָר בַּקְּעָרָה. אֲבָל כְּשֶׁמָּנוֹחַ לֹא הָיָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָיוּ הַחֲתוּלִים הָעֲלוּבִים נִשְׁאָרִים אוֹתוֹ יוֹם בְּלֹא סְעֻדָּה.

לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא הָיָה יָקְטָן גִּבּוֹר עַז־נֶפֶשׁ עָשׂוּי לִבְלִי חָת. הָיָה אֲפִילוּ פַּחְדָּן קְצָת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁהָיָה הֶחָתוּל הַצָּהֹב רוֹבֵץ בַּגִּנָּה, הָיָה יָקְטָן עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, חוֹרֵק שֵׁן וְיָרֵא בְּכָל זֹאת לָגֶשֶׁת אֵלָיו. אֲבָל אַךְ יָצָא מָנוֹחַ אֶל הֶחָצֵר, הָיָה מִיָּד מִתְמַלֵּא עֹז, קוֹפֵץ עָלָיו וּמַבְרִיחַ אוֹתוֹ. אֲבָל עַל הַבַּיִת שָׁמַר בֶּאֱמוּנָה, וְאִם רָאָה אָדָם זָר שֶׁהָיָה חָשׁוּד עָלָיו, הֵרִים קוֹל נְבִיחָה כָּזֶה, שֶׁכָּל הַבַּיִת נִזְדַּעֲזֵעַ.

יָקְטָן עָשָׂה אֶת חוֹבָתוֹ, חוֹבַת כֶּלֶב לַבַּיִת, וְלֹא יָדַע כִּי אִלּוּ הָיָה פָּחוֹת שׁוֹקֵד עַל הַנְּבִיחָה, הָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת מְרֻצִּים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ.

 

פֶּרֶק שְׁמִינִי    🔗

יָקְטָן מִחוּץ לַבַּיִת. פְּגִישׁוֹת נְעִימוֹת וְלֹא נְעִימוֹת, יְדִידֵי יָקְטָן בִּרְחוֹב הֶס.

אַתֶּם יוֹדְעִים כְּבָר, שֶׁיָּקְטָן נַעֲשָׂה נַבְחָן וְרַעֲשָׁן קְצָת בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים. אֵין זֹאת מִדָּה נָאָה אֲפִילוּ לְכֶלֶב לְהָקִים רַעַשׁ תָּמִיד. אֲבָל מוּבְטָחְנִי, שֶׁיָּקְטָן הָיָה מִתְנַהֵג יָפֶה, שֶׁהָיָה מִתְאַפֵּק וְלֹא הָיָה נוֹבֵחַ – לוּלֵא סָבַל כָּל כַּךְ מִן הַבְּדִידוּת וּמִן הַשִּׁעֲמוּם.

הַגִּיעוּ בְּעַצְמְכֶם: כֶּלֶב רַךְ כָּזֶה נִשְׁאָר לְבַדּוֹ בַּבַּיִת כָּל שְׁעוֹת הַבֹּקֶר. אֵין מִי שֶׁיְּשַׂחֵק עִמּוֹ, שֶׁיְּלַטֵּף אוֹתוֹ, שֶׁיָּרוּץ עִמּוֹ. הֲלֹא אֶפְשָׁר לָמוּת מִשִּׁעֲמוּם. מָנוֹחַ וְאֶחָיו הוֹלְכִים בַּבֹּקֶר לְבֵית־הַסֵּפֶר. רוּתִי בַּגָּן. בַּעֲלַת־הַבַּיִת יוֹצֵאת אֶל הַשּוּק אוֹ עֲסוּקָה בַּמִּטְבָּח. מַה יַעֲשֶׂה יָקְטָן וְלֹא יַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ? אֱמֶת הִיא, כִּי יָקְטָן אָהַב לִנְבֹּחַ סְתָם – בְּלִי כָּל סִבָּה. כָּל כֶּלֶב אוֹהֵב לִנְבֹּחַ. טִבְעוֹ בְּכַךְ. וּלְיָקְטָן הָיָה עוֹד קוֹל צָלוּל וּמְצַלְצֵל, שֶׁהָיָה נִשְׁמָע מִסּוֹף רְחוֹב הֶס וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִרְבִּיצוּ בּוֹ פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ, הֵבִין סוֹף־סוֹף שֶׁאֵין קוֹל נְבִיחָתוֹ נָעִים לְכָל אֹזֶן, כְּפִי שֶׁהָיָה סָבוּר קֹדֶם. מֵאָז הִתְאַמֵּץ שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת בִּנְבִיחָה. בְּיִחוּד בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהָיָה רָבוּץ עַל יַד מִטָּתוֹ שֶׁל מָנוֹח. אֲבָל שֶׁלֹּא לִנְבֹּחַ כְּלָל – זֶה הָיָה לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ שֶׁל יָקְטָן. לְכָךְ אֱלֹהִים יָצַר אוֹתוֹ בְּצוּרַת כֶּלֶב – שֶׁיְּהֵא נוֹבֵחַ.

שָׁעָה קַלָּה שֶׁל קוֹרַת־רוּחַ הָיְתָה לְאַנְשֵׁי־הַבַּיִת כְּשֶׁיָּקְטָן הָיָה בַּחוּץ. עַל הָרֹב הָיָה רוֹבֵץ לוֹ בְּצֵל הַבַּיִת עַל הַמִּדְרָכָה מִתּוֹךְ פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם (רַק רֶגֶל אֲחוֹרִית אַחַת מְכֻנֶּסֶת תַּחַת בִּטְנוֹ, – וְזוֹהִי שְׁכִיבָה כַּלְבִּית אֲמִתִּית!) – שׁוֹכֵב לוֹ בְּשֶׁקֶט וּמִסְתַּכֵּל בְּעוֹבְרִים וְשָׁבִים. אוֹתָהּ שָׁעָה דַּעְתּוֹ טוֹבָה עָלָיו, וְהוּא נוֹחַ לַבְּרִיּוֹת – אוֹתוֹ יָקְטָן מַמָּשׁ שֶׁהִכַּרְנוּהוּ בְּעוֹדֶנּוּ קָטָן וָרַךְ וּמַסְבִּיר פָּנִים לְכָל הָעוֹלָם.

אוֹתָהּ שָׁעָה גַּם כָּל הָעוֹלָם מַסְבִּיר פָּנִים לְיָקְטָן. כָּל מִי שֶׁעוֹבֵר, גּוֹחֵן עָלָיו וּמְחַלֵּק לוֹ לְטִיפָה קַלָּה אוֹ זוֹרֵק לוֹ מִלָּה שֶׁל חִבָּה: “שָׁלוֹם, יָקְטָן!” אוֹ: “יָקְטָן בֶּן חַיִל!” – אֲפִילוּ הָאָדוֹן צִבְעוֹנִי מִן הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית, הַקּוֹבֵל תָּמִיד עַל יָקְטָן שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ בַּלַּיְלָה לִישׁוֹן (וְזֶה לֹא נָכוֹן: יָקְטָן אֵינוֹ נוֹבֵחַ בַּלַּיְלָה, וְהָאָדוֹן צִבְעוֹנִי סוֹבֵל פָּשׁוּט מִנְּדוּדֵי־שֵׁנָה) – אֲפִילוּ אָדָם זוֹעֵף זֶה אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁלֹּא לְחַיֵּךְ בְּטוּב־לֵב בִּרְאוֹתוֹ אֶת יָקְטָן מְנַמְנֵם לוֹ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה עַל הַמִּדְרָכָה. לֹא כָּל־שֶׁכֵּן הַכַּנָּר תִּמּוֹרִי – זֶה אוֹהֵב אֶת יָקְטָן בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. גַּם הוּא מִן הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית, – אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִתְאוֹנֵן מֵעוֹלָם, שֶׁיָּקְטָן אֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן. תִּמּוֹרִי זֶה אֵינוֹ עוֹבֵר אַף פַּעַם עַל יָקְטָן וְלֹא יְהֵא גוֹחֵן עָלָיו וּמְלַטֵּף אוֹתוֹ כְּתִינוֹק כְּשֶׁהוּא מְמַלְמֵל בְּלִי הֶרֶף:

– יָקְטָן, יָקְטְנוֹן, יָקְטְנוֹנִי, כַּלְבּוֹן שֶׁלִּי, חָבִיב שֶׁלִּי!

יָקְטָן מִתְפַּשֵּׁט כֻּלּוֹ וְעוֹצֵם לְגַמְרִי אֶת עֵינָיו. יִתָּכֵן, שֶׁלְּיָקְטָן הָיָה נוֹחַ, שֶׁהַכַּנָּר תִּמּוֹרִי יְלַטֵּף אוֹתוֹ פָּחוֹת, אֲבָל הוּא מַרְגִּישׁ, שֶׁאָדָם גָּבוֹהַּ זֶה אוֹהֵב אוֹתוֹ מְאֹד וְאֵינוֹ חָפֵץ לְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ.

הַיְדִידִים, שֶׁהֵם קְרוֹבִים בְּיוֹתֵר לְלִבּוֹ שֶׁל יָקְטָן, הֵם, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים. אֶת לְשׁוֹנָם הוּא מֵבִין וּלְטִיפוֹתֵיהֶם חֲבִיבוֹת עָלָיו.

יָקְטָן מִשְׁתַּתֵּף בְּמִשְׂחֲקֵי הַיְלָדִים.

בִּרְחוֹב הֶס מְרֻבִּים הַקְּטַנִּים, וְהֵם כֻּלָּם מַכִּירִים אֶת יָקְטָן. כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִים בַּחֲבוּרָה, אַף יָקְטָן עוֹמֵד בְּתוֹכָם וּמַקְשִׁיב לְשִׂיחָתָם. כְּשֶׁהֵם מִתְחָרִים בִּמְרוּצָה, אַף הוּא רָץ עִמָּהֶם. כְּשֶׁעוֹבֵר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם וְיָקְטָן אֵינוֹ רוֹבֵץ בַּבֹּקֶר לִפְנֵי הַבַּיִת, כְּמִנְהָגוֹ, יֶלֶד לְיֶלֶד פּוֹנֶה וְשׁוֹאֵל:

– הֵיכָן יָקְטָן? לָמָּה אֵין רוֹאִים אוֹתוֹ? שֶׁמָּא הוּא חוֹלֶה, חָלִילָה?

בִּרְחוֹב הֶס יֵשׁ לוֹ לְיָקְטָן עוֹד שְׁנֵי חֲבֵרִים, וְהֵם כְּלָבִים כָּמֹהוּ. הָאֶחָד הוּא אַדְמוֹנִי, כַּלְבּוֹן פִּקֵּחַ, אָדֹם כֻּלּוֹ כָּאֵשׁ, קְצַת רַגְזָן בְּטִבְעוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ. עִם אַדְמוֹנִי אֵין יָקְטָן חַי תָּמִיד בְּשָׁלוֹם, וּפְעָמִים הֵם גַּם מִתְנַפְּלִים זֶה עַל זֶה, מוּכָנִים לִבְלֹעַ אִישׁ אֶת אָחִיו. אֲבָל כְּשֶׁלִּבּוֹ שֶׁל יָקְטָן טוֹב עָלָיו, הוּא מִשְׁתַּטֵּחַ כֻּלּוֹ פְּרַקְדָּן לִפְנֵי אַדְמוֹנִי, כְּאוֹמֵר: עֲשֵׂה בִּי מַה שֶּׁלִּבְּךָ חָפֵץ, וּבִלְבַד שֶׁנִּהְיֶה חֲבֵרִים! אוֹתָהּ שָׁעָה הֵם מַרְבִּיצִים אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ כְּהֹגֶן, אֲבָל כָּל זֶה מִטּוּב לֵב. יָקְטָן, שֶׁהוּא כֶּלֶב תָּמִים, בֶּן־פַּרְוָר, מַכִּיר שֶׁאַדְמוֹנִי הוּא בֶּן־כְּרָךְ וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו כְּתַלְמִיד אַחֲרֵי רַבּוֹ. אֲבָל הַיְלָדִים אוֹהֲבִים אֶת יָקְטָן יוֹתֵר. אוּלַי דַוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהוּא כֶּלֶב תָּמִים, כַּפְרִי אֲמִתִּי, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ חָכְמוֹת.

גַּם הַכַּלְבָּה הַקְּטַנְטֹנֶת, עַזָּה, הַשְּׁחוֹרָה כֻּלָּהּ כְּזֶפֶת, חֲבִיבָה עַל יָקְטָן. אֲבָל גְּבֶרֶת קְטַנָּה זוֹ הִיא גַנְדְרָנִית גְּדוֹלָה, וְהִיא מַרְגִּיזָה אֶת יָקְטָן פַּעַם בְּפַעַם וּבוֹרַחַת פִּתְאֹם אֶל בֵּית גְּבִרְתָּהּ, הָעַלְמָה שְׁלוֹמִית, בְּלִי בִּרְכַּת פְּרִידָה. יָקְטָן אֵינוֹ שׁוֹמֵר לָהּ רֹגֶז. אֵין זֶה מִטִּבְעוֹ שֶׁל יָקְטָן לִהְיוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר. חוּץ מִזֶּה – הֲרֵי הִיא פְּעוּטָה וּמְלֵאָה חֵן כָּל־כַּךְ. לְמָחֳרָת, כְּשֶׁהֶם נִפְגָּשִׁים, הֵם מִיָּד מִתְפַּיְּסִים, כְּאִלּוּ לֹא נָפַל דָּבָר בֵּינֵיהֶם. הֵם שׁוּב שְׂמֵחִים שְׁנֵיהֶם זֶה לִקְרַאת זֶה, וּמְשַׂחֲקִים כִּכְלָבִים הֲגוּנִים. אֲבָל כָּל פְּגִישָׁה נִגְמֶרֶת כִּמְעַט תָּמִיד, לְדַאֲבוֹן לִבּוֹ שֶׁל יָקְטָן, בְּרֹגֶז חָדָשׁ, וְעַזָּה הַפְּעוּטָה וּמְלֵאַת־הַחֵן עוֹזֶבֶת אֶת יָקְטָן וּבוֹרַחַת אֶל גְּבִרְתָּהּ, הָעַלְמָה שְׁלוֹמִית.

אִלּוּ הָיָה זֶה מִמִּנְהַג הַכְּלָבִים לִבְכּוֹת כִּילָדִים, הָיָה יָקְטָן בּוֹכֶה כְּתִינוֹק מֵרֹב עֶלְבּוֹן. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כֶּלֶב, נִשְׁאָר הֲרֵיהוּ עוֹמֵד בְּעֵינַיִם עֲצוּבוֹת, וְשׁוּב הוּא רוֹבֵץ לוֹ, כְּמִנְהָגוֹ, כְּשֶׁרֶגֶל אֲחוֹרִית אַחַת שֶׁלּוֹ מְכֻנֶּסֶת תַּחַת בִּטְנוֹ, וּמְנַמְנֵם וְשׁוֹכֵחַ עֶלְבּוֹנוֹ.

 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי    🔗

יָקְטָן מְסָרֵב לָשׁוּב הַבַּיְתָה; יוֹם אֶחָד הוּא נֶעְלָם. כָּל יוֹשְׁבֵי רְחוֹב הֶס הוֹלְכִים לַבַקֵּשׁ אֶת יָקְטָן הָאוֹבֵד.

כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁיָקְטָן הָיָה לְפִי טִבְעוֹ כֶּלֶב בַּעַל מֶזֶג טוֹב, וְרַק חֶסְרוֹן זֶה הָיָה בּוֹ – שֶׁהָיָה שׁוֹבָב גָּדוֹל וְאוֹהֵב לְהִתְבַּדֵּחַ מִתּוֹךְ שִׁעֲמוּם. אֶחָד מִמִּנְהָגָיו הָרָעִים הָיָה, שֶׁהָיָה מְסָרֵב לָשׁוּב הַבַּיְתָה. בַּעֲלַת־הַבַּיִת, מָרַת יִזְרְעֶאלִי, הֵכִינָה לוֹ צֳלִי וְיוֹצֵאת אֵלָיו בְּכַוָּנָה טוֹבָה לְהַזְמִינוֹ לִסְעֻדָּה, – מִיָּד הוּא נוֹשֵׂא אֶת רַגְלָיו וּבוֹרֵחַ. מָרַת יִזְרְעֶאלִי מְדַבֶּרֶת אֵלָיו תַּחְנוּנִים:

– בֹּא נָא הַבַּיְתָה, יָקְטָן. רַגְלַי חוֹלוֹת וְכוֹאֲבוֹת, – אֵין בִּי כֹּחַ לָרוּץ אַחֲרֶיךָ.

סְבוּרִים אַתֶּם, שֶׁדְּבָרֶיהָ פּוֹעֲלִים עַל יָקְטָן פְּעֻלָּה כָּלְשֶׁהִי? אֵינְכֶם אֶלָּא טוֹעִים. הוּא עוֹמֵד לוֹ בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחוֹב, מַבִּיט בְּעַקְשָׁנוּת יָשָׁר אֶל הָאִשָּׁה הַמֵּיטִיבָה עִמּוֹ, וְאֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ. מִתְקָרֶבֶת הִיא אֵלָיו – הֲרֵיהוּ שׁוּב נוֹשֵׂא רַגְלָיו וּבוֹרֵחַ. וְשׁוּב הוּא עוֹמֵד וּמַבִּיט בְּעַקְשָׁנוּת יָשָׁר אֵלֶיהָ. וְכָל זֶה לֹא מִתּוֹךְ רֹעַ־לֵב, חָלִילָה, כִּי אִם מִתּוֹךְ שׁוֹבָבוּת. רוֹצֶה הוּא, שֶׁהָאִשָּׁה הַטּוֹבָה תָּרוּץ אַחֲרָיו קְצַת לְשֵׁם שַׁעֲשׁוּעִים. הוּא הֲרֵי אֵינוֹ אֶלָּא כֶּלֶב, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת, שֶׁרַגְלֵי הָאִשָּׁה חוֹלוֹת וְכִי אֵין בָּהּ כֹּחַ לָרוּץ אַחֲרָיו.

בְּאֵין בְּרֵירָה, לוֹקַחַת הָאִשָּׁה אֶת הָרְצוּעָה וְאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת אֵלָיו עוֹד רַכּוֹת, כִּי אִם נוֹזֶפֶת בּוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל:

– יָקְטָן, חֲסַר־בּוּשָׁה שֶׁכְּמוֹתְךָ, הַבַּיְתָה!

וּבִרְאוֹתָהּ, שֶׁגַּם זֶה אֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ עָלָיו וְהוּא עוֹמֵד כְּפֶסֶל מַבִּיט יָשָׁר אֵלֶיהָ בְּעַקְשָׁנוּת, וְאֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ, הֲרֵי הִיא מִתְרַגֶּזֶת בֶּאֱמֶת וּמְאַיֶּמֶת עָלָיו בָּרְצוּעָה אֲשֶׁר בְּיָדֶיהָ:

– יָקְטָן, תִּסְפֹּג מַלְקוֹת! יָקְטָן, כְּרֶגַע הַבַּיְתָה!

ּאֲבָל יָקְטָן הִתְעַקֵּשׁ וְעוֹמֵד, כְּאִלּוּ לֹא לוֹ מִתְכַּוְּנִים. מִכָּל הַמִּרְפָּסוֹת, מִכָּל הַחַלּוֹנוֹת שֶׁבָּרְחוֹב צוֹעֲקִים הַיְלָדִים בְּקוֹל גָּדוֹל: “יָקְטָן, הַבַּיְתָה!” – וְהוּא עוֹמֵד לוֹ בְּפִנַּת הָרְחוֹב כְּשֶׁעָמַד אוֹ מִסְתַּתֵּר בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת, וְאֵינֶנּוּ. רַק כְּשֶׁמָּרַת יִזְרְעֶאלִי נִכְנֶסֶת הַבַּיְתָה וְשׁוֹכַחַת שֶׁיֵּשׁ יָקְטָן בָּעוֹלָם, הִיא פִּתְאֹם שׁוֹמַעַת שֶׁמִּישֶׁהוּ מְגָרֵד אֶת הדֶּלֶת, וּכְשֶׁהִיא פּוֹתַחַת אוֹתָהּ, הִיא רוֹאָה אֶת יָקְטָן שֶׁשָּׁב מֵעַצְמוֹ, עוֹמֵד וּמְכַשְׁכֵּשׁ לָהּ בִּזְנָבוֹ, כְּדֵי לְפַיֵּס אוֹתָהּ.

לְמַעֲשֵׂי שׁוֹבָבוּת כָּאֵלֶּה הָיָה יָקְטָן מְסֻגָּל.

מִקֹּדֶם הָיוּ אַנְשֵׁי־הַבַּיִת דּוֹאֲגִים לְיָקְטָן, שֶׁיָּצָא וְלֹא חָזַר. אֲבָל כְּשֶׁרָאוּ, שֶׁהוּא חוֹזֵר אַחַר כַּךְ בָּרִיא וְשָׁלֵם, לֹא נָתְנוּ עוֹד דַּעְתָּם עָלָיו. וְכַךְ קָרָה הַדָּבָר, שֶׁיָּקְטָן אָבַד יוֹם אֶחָד וְגָרַם לְמִשְׁפַּחַת יִזְרְעֶאלִי יִסּוּרִים רַבִּים. בְּיִחוּד לְמָנוֹחַ שֶׁלָּנוּ.

הַדָּבָר קָרָה בְּאֶחָד מִימֵי תַּמּוּז, לִפְנֵי הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל. מָנוֹחַ הָיָה שׁוֹקֵד עַל לִמּוּדָיו. גַּם הַשָּׁנָה הָיָה חוֹשֵׁשׁ לַצִּיּוּן בְּעַד חֶשְׁבּוֹן. כֵּן, – בְּלִמּוּד זֶה לֹא הָיָה כֹּחוֹ שֶׁל מָנוֹחַ גָּדוֹל. הָיָה יוֹשֵׁב הַמִּסְכֵּן כָּל הַשָּׁעוֹת שֶׁלְּאַחַר־הַצָּהֳרַיִם עִם חֲבֵרוֹ, עִם יִגְאָל הַשָּׁמֵן, וְאֵינוֹ עוֹסֵק אֶלָּא בְּלִמּוּדֵי הַחֶשְׁבּוֹן, וְלֹא זָכַר אֶת יָקְטָן וַיִּשְׁכְּחֵהוּ.

וְיָקְטָן הָיָה אוֹתוֹ יוֹם נִרְגָּז בְּיוֹתֵר. נִרְאֶה, שֶׁהֵצִיק לוֹ הַחֹם וְהֵצִיקוּ לוֹ הַפַּרְעוּשִׁים. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ עַל מָנוֹחַ שֶׁהָלַךְ. וְכַאֲשֶׁר הִשְׁאִירוּ רֶגַע קַל אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, יָצָא לוֹ בַּחֲשָׁאי הַחוּצָה, וְאִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר.

הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁלְּאַחַר הַצָּהֳרַיִם. הַחֹם הָיָה גָדוֹל, וְהָאוֹר הָיָה דוֹקֵר, וְלֹא הָיְתָה אַף אַמַּת־צֵל בְּכָל הָרְחוֹב. הַתִּינוֹקוֹת יָשְׁבוּ כֻּלָּם בַּבַּיִת, וְהָעוֹלָם בַּחוּץ הָיָה רֵיק וּמְשַׁעֲמֵם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּבַּיִת. יָקְטָן רָאָה, שֶׁאֵין עוֹד עִנְיָן בָּרְחוֹב, וְאֶפְשָׁר שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר אֶל הַבַּיִת. אֲבָל בְּרֶגַע זֶה פָּגַע בְּאַדְמוֹנִי, שֶׁהָיָה מְטַיֵּל בִּרְחוֹב הֶס וּמֵרִיחַ כָּל פִּנָּה, כְּמִנְהָגוֹ תָּמִיד. כֵּיוָן שֶׁפָּגַע יָקְטָן בַּחֲבֵרוֹ הַגָּדוֹל, מִיָּד הִשְׁתַּטַּח כֻּלּוֹ לְפָנָיו, כְּאוֹמֵר: עֲשֵׂה בִּי מַה שֶּׁלִּבְּךָ חָפֵץ, וּבִלְבַד שֶׁתַּצִּילֵנִי מִן הַשִּׁעֲמוּם הַנּוֹרָא הַזֶּה! כַּךְ הִתְחִילוּ מִתְרוֹצְצִים שְׁנֵיהֶם וּמַרְבִּיצִים אִישׁ בַּחֲבֵרוֹ. תְּחִלָּה מֵחֹסֶר מַעֲשֶׂה וּמִטּוּב־לֵב, וּבַסּוֹף – מִתּוֹךְ רֹגֶז וּקְטָטָה. נִרְאֶה, שֶׁהַחֹם הִלְהִיב אֶת שְׁנֵיהֶם עַד לְהַשְׁחִית. הָיוּ רָצִים זֶה אַחַר זֶה מִקְּצֵה הָרְחוֹב עַד קָצֵהוּ, רָצִים וְשָׁבִים כְּרֶגַע. אַיָּה הַקְּטַנָּה, בַּת הַמּוֹרֶה יַרְקוֹנִי, בְּעֵינֶיהָ רָאֲתָה אֶת שְׁנֵיהֶם רָצִים כִּמְטֹרָפִים; אֱמֶת, שֶׁהִיא לֹא יָכְלָה לָדַעַת, מִי רָדַף אַחַר מִי: אַדְמוֹנִי אַחַר יָקְטָן, אוֹ יָקְטָן אַחַר אַדְמוֹנִי. הָעִקָּר שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם פְּרָאִים כִּמְשֻׁגָּעִים, וּלְאַחַר שָׁעָה קַלָּה נֶעֶלְמוּ שְׁנֵיהֶם מֵרְחוֹב הֶס.

כַּךְ סִפְּרָה לַגְּבֶרֶת יִזְרְעֶאלִי אַיָּה, הִיא אַיָּה אֲשֶׁר רֹאשׁ מְתֻלְתָּל לָהּ וּפֶה קָטָן וְנֶחְמָד. אַיָּה זוֹ כְּדַאי שֶׁתַּכִּירוּהָ: יַלְדָּה חֲכָמָה וְטוֹבָה הִיא וּפִיהָ הַקָּטָן וְהַנֶּחְמָד מְדַבֵּר רַק אֱמֶת.

מַה יָּכְלָה לַעֲשׂוֹת הַגְּבֶרֶת יִזְרְעֶאלִי, וְהִיא אִשָּׁה שֶׁרַגְלֶיהָ כּוֹאֲבוֹת, וּבַבַּיִת אֵין אִישׁ! הַבַּחוּרִים הַגְּדוֹלִים עַמִּי וְיוֹחַי, אַף הֵם לֹא הָיוּ בַּבַּיִת, וְהָאָדוֹן יִזְרְעֶאלִי נָסַע הַבֹּקֶר יְרוּשָׁלַיְמָה. הָאִשָּׁה הַטּוֹבָה כִּמְעַט שֶׁבָּכְתָה מִצַּעַר וְהָיְתָה כָּל הַזְּמַן מְמַלְמֶלֶת:

– יָקְטָן, חֲבִיבִי שֶׁלִּי, – מִי יוֹדֵעַ, אִם חַי הוּא? אִם לֹא נָפַל, חָלִילָה, בִּידֵיהֶם שֶׁל הוֹרְגֵי־הַכְּלָבִים?

מָנוֹחַ וְאֶחָיו לֹא שָׁבוּ הַבַּיְתָה אֶלָּא בָּעֶרֶב. מִשֶּׁנּוֹדַע לָהֶם, שֶׁיָּקְטָן אָבַד, יָצְאוּ כֻּלָּם לְבַקְּשׁוֹ, אִישׁ לְעֵבֶר אַחֵר. צָרִיך לְהַגִּיד בְּשִׁבְחָם שֶׁל עַמִּי וְיוֹחַי: אִם כִּי הָיוּ מְקַנְּאִים קִנְאָה גְדוֹלָה בְּמָנוֹחַ, שֶׁיָּקְטָן שֶׁלּוֹ הוּא וְלֹא שֶׁלָּהֶם, הִשְׁתַּתְּפוּ שְׁנֵיהֶם בְּצַעֲרוֹ וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ בְּלֵב שָׁלֵם לְבַקֵּשׁ בְּכָל תֵּל־אָבִיב אֶת הַכֶּלֶב הָאָבוּד וְלִמְצֹא אוֹתוֹ וְיַעֲבֹר עֲלֵיהֶם מָה!

אֶפְשָׁר לֵאמֹר, שֶׁשְּׁלֹשֶׁת הָאַחִים לֹא הִנִּיחוּ פִּנָּה בְּתֵל־אָבִיב שֶׁלֹּא חִפְּשׂוּ בָּהּ, אֲבָל כָּל עֲמָלָם הָיָה לַשָּׁוְא. אֲהָהּ! יָקְטָן נֶעְלַם, כְּאִלּוּ יָד רָעָה חֲטָפַתּוּ.

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת שָׁבוּ הַנְּעָרִים בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. לֹא רַק אִמָּא יָשְׁבָה וְחִכְּתָה לָהֶם, כִּי אִם גַּם רוּתִי הַקְּטַנָּה לֹא עָלְתָה עוֹד עַל מִשְׁכָּבָהּ. כֻּלָּם הָיוּ עֲצוּבִים. רַק מָנוֹחַ לֹא נָפַל בְּרוּחוֹ. בָּחוּר כָּזֶה הָיָה מָנוֹחַ. הוּא לֹא נָפַל בְּרוּחוֹ מֵעוֹלָם. גַּם הַפַּעַם הֶאֱמִין, שֶׁיָּקְטָן לֹא יֹאבַד. רוּתִי, שֶׁהָיְתָה קְטַנָה, הִתְאַפְּקָה בְּכָל כֹּחוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא תִבְכֶּה. רַק לִפְנֵי הַשֵּׁנָה הִתְפַּלְּלָה בְּלַחַשׁ:

– אֱלֹהִים, אֱלֹהִים, הָשֵׁב לָנוּ אֶת יָקְטָן שֶׁלָּנוּ!

 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי    🔗

מוֹסִיפִים לְחַפֵּשׂ אֶת יָקְטָן, חוֹקְרִים בַּמִּשְׁטָרָה וְיָקְטָן אֵינֶנּוּ.

גַּם אִם לֹא אַרְבֶּה מִלִּים, תּוּכְלוּ לְצַיֵּר לְעַצְמְכֶם אֶת הָעֶצֶב שֶׁמִלֵּא אוֹתוֹ עֶרֶב אֶת בֵּית הַיִּזְרְעֶאלִים. לְכָל רַעַשׁ קַל שֶׁעָלָה מִן הָרְחוֹב אוֹ מִן הֶחָצֵר קָפְצוּ הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים מִמְּקוֹמָם וְכָל לֵב נִתְמַלֵּא תִּקְוָה:

– שֶׁמָּא חָזַר יָקְטָן…

אֲבָל יָקְטָן לֹא חָזַר. יָקְטָן נֶעְלַם מֵרְחוֹב הֶס, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בּוֹ מֵעוֹלָם.

עַכְשָׁו הָיָה שֶׁקֶט גָּמוּר בַּבַּיִת, אֲבָל זֶה הָיָה שֶׁקֶט עָצוּב מְאֹד. טוֹב שֶׁבְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת חָזַר מַר יִזְרְעֶאלִי מִירוּשָׁלַיִם, אִם כִּי גַם אוֹתוֹ הָמְמָה הַשְּׁמוּעָה עַל יָקְטָן שֶׁאָבַד וְלֹא יָכֹל לְהִנָּחֵם. הֲרֵי זֶה הָיָה רַק כֶּלֶב קָטָן, שֶׁהָיָה בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לָטֹרַח עַל כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת בִּנְבִיחָתוֹ, אֲבָל כַּמָּה הָיוּ שְׂמֵחִים בְּשָׁעָה זוּ אִלּוּ נִשְׁמַע קוֹלוֹ! בְּשָׁעָה זוּ הַכֹּל הִרְגִּישוּ שֶׁיָּקְטָן לֹא הֵבִיא עִמּוֹ אֶלָּא שִׂמְחָה אֶל הַבַּיִת. מַר יִזְרְעֶאלִי זָכַר, אֵיךְ יָקְטָן הָיָה מַצִּיג בִּשְׁעַת הָאֹכֶל אֶת כַּפּוֹתָיו עַל בִּרְכָּיו וּמַבִּיט בְּתַחְנוּנִים יָשָר אֶל עֵינָיו, וְלֹא נִסְתַּלֵּק עַד אִם קִבֵּל חֲתִיכָה טְעִימָה. כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה יָקְטָן הָיָה מָלֵא חֵן, הֵפִיג כָּל שִׁעֲמוּם וְהִצְהִיל אֶת הַבַּיִת כֻּלּוֹ. עַכְשָׁו לֹא זָכְרוּ אֶלָּא אֶת מַעֲלוֹתָיו. זָכְרוּ שֶׁהָיָה כַּלְבּוֹן פִּקֵּחַ, חָכָם מְחֻכָּם. יָדַע תָּמִיד, מָתַי יוֹצֵאת מָרַת יִזְרְעֶאלִי אֶל הַשּׁוּק וְעָמַד מוּכן עַל יַד הַדֶּלֶת בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת תַּחְנוּנִים, שֶׁתִּקַּח גַּם אוֹתוֹ הַשּׁוּקָה. הוּא יָדַע אֶת הַמַּאֲכָלִים, שֶׁהִיא מְבַשֶּׁלֶת לְפִי הָרֵיחוֹת שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הַמִּטְבָּח, וְלֹא הָיָה סָר מִמָּרַת יִזְרְעֶאלִי עַד אִם נִתַּן לוֹ לִטְעֹם מִן הַמַּטְעַמִּים שֶׁהוּכָנוּ. מִדַּת לַקְקָן הִיא, – זֶה נָכוֹן, וּמִדָּה לֹא יָפָה בְּיוֹתֵר, אֲבָל בְּכֶלֶב קָטָן כְּיָקְטָן זֹאת לֹא הָיְתָה אֶלָּא אַחַת מֵחָכְמוֹתָיו, שֶׁבָּהֶן קָנָה אֶת לִבָּם שֶׁל בְּנֵי־הַבַּיִת.

אֲבָל לֹא רַק בְּחָכְמוֹתָיו קָנָה יָקְטָן אֶת הַלֵּב. גַּם בָּזֶה שֶׁהָיָה מְקַפֵּל אֶת רַגְלָיו וּמְנַמְנֵם לוֹ בִּקְצֵה הַשָּׁטִיחַ, הָיָה מְמַלֵּא אֶת לֵב הַקְּטַנִּים חִבָּה גְדוֹלָה אֵלָיו. אֲפִילוּ מַר יִזְרְעֶאלִי עַצְמוֹ, שֶׁהָיָה גָדוֹל וְטָרוּד תָּמִיד, הָיָה אוֹהֵב, שֶׁיָּקְטָן יִהְיֶה רוֹבֵץ בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ עַל יַד הַשֻּׁלְחָן וּמַבִּיט אֵלָיו בְּעֵינָיו הַמַּבְרִיקוֹת, אוֹ קָם פַּעַם בְּפַעַם וּמַנִּיחַ אֶת כַּפּוֹתָיו עַל בִּרְכָּיו, – לֹא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זוֹרֵק לוֹ קְצִיצָה, כִּי אִם סְתָם לְהַזְכִּירוֹ, כִּי יָקְטָן הַמִּסְכֵּן לְבַדּוֹ עַתָּה בַּבַּיִת וְאֵין אִישׁ שֶׁיְּהֵא מִתְעַסֵּק עִמּוֹ וּמְבַדֵּחַ אוֹתוֹ קְצָת. וּמָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, – מַר יִזְרְעֶאלִי לֹא הִנִּיחַ פַּעַם בְּפַעַם אֶת מְלַאכְתּוֹ וְלֹא הָיָה מִתְעַסֵּק עִם יָקְטָן וּמְבַדֵּחַ אוֹתוֹ? מַר יִזְרְעֶאלִי הָיָה קָם וְיוֹשֵׁב עַל הַסַּפָּה, וְיָקְטָן מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, מִתְגּוֹלֵל וּמִתְהוֹלֵל, מִתְחַכֵּךְ וּמִתְהַפֵּךְ, כּוֹבֵשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו אוֹ חוֹטֵף מֵרֹב הִתְלַהֲבוּת אֶת כַּף יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו הַפָּתוּחַ – לֹא לְשֵׁם נְשִׁיכָה, כִּי אִם מִתּוֹךְ אַהֲבָה, מִתּוֹךְ אֹשֶׁר, שֶׁמַּר יִזְרְעֶאלִי בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הִנִּיחַ אֶת כָּל עֲבוֹדוֹתָיו וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ, עִם יָקְטָן הַפָּעוּט.

אֶת כָּל זֹאת זָכַר מַר יִזְרְעֶאלִי וּשְׁנָתוֹ נָדְדָה בַּלַּיְלָה. בַּבֹּקֶר הִשְׁכִּים לָקוּם וְרָץ מַהֵר אֶל הַמִּשְׁטָרָה – אוּלַי נוֹדַע לָהּ מְקוֹמוֹ שֶׁל יָקְטָן.

בַּמִּשְׁטָרָה מָצָא רַק שׁוֹטֵר אֶחָד, אֶת דֻּבִּי הַשָּׁמֵן, שֶׁהָיָה מְנַמְנֵם בְּשִׁבְתּוֹ עַל הַכִּסֵּא. שְׁנֵי זְבוּבִים חֲצוּפִים עָמְדוּ עַל פָּנָיו – הָאֶחָד עַל מִצְחוֹ וְהַשֵּׁנִי – בִּקְצֵה אַפּוֹ, וְהוּא, הַשּׁוֹטֵר דֻּבִּי, לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ בַּנִּכְנָס.

רֵאשִׁית מְלַאכְתּוֹ שֶׁל מַר יִזְרְעֶאלִי הָיָה לְהַבְרִיחַ אֶת שְׁנֵי הַזְּבוּבִים מֵעַל פְּנֵי הַשּׁוֹטֵר הַמְנַמְנֵם, וְרַק אָז מָצָא אֶת לִבּוֹ לְהָעִירוֹ מִשְּׁנָתוֹ.

– אֲדוֹנִי הַשּׁוֹטֵר! אֲדוֹנִי הַשּׁוֹטֵר! אָמַר בְּנִמּוּס רַב, כְּמִנְהָגוֹ.

מַר יִזְרְעֶאלִי הָיָה אָדָם אָדִיב וְלֹא יָכֹל לְהָרִים קוֹל.

הַשּׁוֹטֵר דֻּבִּי הוֹסִיף לִישׁוֹן.

אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁב זְבוּב אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁמַּר יִזְרְעֶאלִי הִבְרִיחָם מִמְּקוֹמָם זֶה רֶגַע, וְיָשַׁב לוֹ שׁוּב בִּקְצֵה אַפּוֹ, כְּאִלּוּ לֹא גֹרַשׁ זֶה עַתָּה בְּחֶרְפָּה וּבְבֹשֶׁת פָּנִים. הַפַּעַם לֹא זִמְזֵם בִּמְנוּחָה כְּמִקֹּדֶם, כִּי אִם מִהֵר לַעֲקֹץ אֶת הַשּׁוֹטֵר עֲקִיצָה הֲגוּנָה.

עֲקִיצָה הֲגוּנָה זוּ הִיא שֶׁהֵקִימָה אֶת הַשּׁוֹטֵר כְּרֶגַע עַל רַגְלָיו. הוּא נִתְבַּיֵּשׁ קְצַת, שֶׁמְּצָאוּהוּ נִרְדָּם, אֲבָל מַר יִזְרְעֶאלִי שֶׁהָיָה אָדָם אָדִיב מְאֹד, מִהֵר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה, שֶׁהִטְרִידוֹ מִשְּׁנָתוֹ.

– עִנְיָן רַע הוּא – הִתְנַצֵּל לִפְנֵי הַשּׁוֹטֵר – הַכַּלְבּוֹן שֶׁלָּנוּ, אָבַד אֶתְמוֹל וְאֵין יוֹדְעִים הֵיכָן הוּא…

– יָקְטָן? שֵׁם מְשֻׁנֶּה? – אָמַר דֻּבִּי – וּפִהֵק אֲרֻכּוֹת – אַל נָא יִדְאַג מַר! – מַה מַּרְאֵהוּ?

– צְהַבְהַב הוּא, – הֵשִׁיב מַר יִזְרְעֶאלִי וְנִתְמַלֵּא תִּקְוָה: – רַק סַנְטָרוֹ שָׁחוֹר וְגַם אָזְנָיו שְׁחוֹרוֹת. מֵחֶצְיָן וָמָעְלָה.

הַשּׁוֹטֵר דֻּבִּי שׁוּב פִּהֵק בְּחָזְקָה.

– וְסִמָּנִים מְיֻחָדִים אֵין לוֹ?

– יֵשׁ וָיֵשׁ! – מִהֵר הַנִּשְׁאָל לְהוֹדִיעַ בְּשִׂמְחָה: – אָזְנוֹ אַחַת זְקוּפָה וְהַשְּׁנִיָּה כְּפוּפָה לְמֶחֱצָה.

– וּמַה גָּדְלוֹ?

– אֵינוֹ גָבוֹהַּ וְאֵינוֹ נָמוּךְ, אֲבָל עוֹרוֹ נָאֶה וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים – עָנָה מַר יִזְרְעֶאלִי.

הוּא הָיָה בָּטוּחַ, שֶׁיָּקְטָן נִמְצָא.

הַשּׁוֹטֵר דֻּבִּי פִּהֵק עוֹד פַּעַם. רַק עַכְשָׁו עָמַד עַל הָעִנְיָן.

– אַתָּה שׁוֹאֵל עַל כֶּלֶב – אָמַר לְבַסּוֹף – לֹא! לֹא הוּבָא שׁוּם כֶּלֶב אֵלֵינוּ, וְלֹא אֵלֵינוּ מְבִיאִים כְּלָבִים אוֹבְדִים בִּכְלָל.

הַשּׁוֹטֵר דֻּבִּי, שֶׁהָיָה מְבֻלְבָּל מִן הַשֵּׁנָה, חָשַׁב, כַּנִּרְאֶה קֹדֶם, שֶׁאָבַד יֶלֶד וְרַק לְבַסּוֹף הֵבִין, שֶׁמִּתְכַּוְּנִים כַּאן לְכֶלֶב…

מַר יִזְרְעֶאלִי הָיָה, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, אָדָם אָדִיב וּמְנֻמָּס מְאֹד. רַק מִפְּנֵי לֹא שָׁלַח אֶת הַשּׁוֹטֵר הַשָּׁמֵן לַעֲזָאזֵל, אִם כִּי הָיָה רָאוּי לְכַךְ לְכָל הַדֵּעוֹת. אֲבָל בְּלִבּוֹ הִתְחָרֵט, שֶׁגֵּרַשׁ אֶת שְׁנֵי הַזְּבוּבִים מֵעַל פָּנָיו. רָאוּי הָיָה, שֶׁיַּעַקְצוּהוּ עוֹד כַּמָּה עֲקִיצוֹת הֲגוּנוֹת. פֶּרֶא־אָדָם שֶׁכָּזֶה!

לְאַחַר הַבִּקּוּר בַּמִּשְׁטָרָה נִסְתַּלֵּק כָּל חֵשֶׁק מִמַּר יִזְרְעֶאלִי לְהַמְשִׁיךְ אֶת חִפּוּשָׂיו. חָזַר מִיָּד הַבַּיְתָה, וּכְמוֹ תָּמִיד בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ וּבָאוּ עָלָיו יִסּוּרִים, מִהֵר לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן וְנִשְׁתַּקַּע בִּמְלַאכְתּוֹ.

 

פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר    🔗

מָנוֹחַ כּוֹתֵב מוֹדָעוֹת עַל יָקְטָן שֶׁאָבַד. מוֹסִיפִים לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, וּפִתְאֹם מִתְרַחֵשׁ נֵס.

בְּשׁוּב מַר יִזְרְעֶאלִי אֶל בֵּיתוֹ רָאָה, לְתמְהוֹנוֹ, עַל הַקִּירוֹת וְעַל הַגְּדֵרוֹת מֻדְבָּקוֹת מוֹדָעוֹת עַל יָקְטָן שֶׁאָבַד. הַמּוֹדָעוֹת הָיוּ בְּמִסְגֶּרֶת מְרֻבַּעַת וְהָיוּ כְּתוּבוֹת בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

מַר יִזְרְעֶאלִי חִיֵּךְ בְּקָרְאוֹ אֶת הַמּוֹדָעָה. הוּא הִכִּיר אֶת כְּתַב יָדוֹ הַנָּאֶה שֶׁל מָנוֹחַ, וְשִׁבַּח בְּלִבּוֹ אֶת זְרִיזוּת הַנַּעַר, שֶׁחִבֵּר אֶת הַמּוֹדָעָה, וְהִסְפִּיק לְהַדְבִּיקָהּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁבִּרְחוֹב הֶס וּבָרְחוֹבוֹת הַסְּמוּכִים לוֹ. אֲבָל לֹא קִוָּה לְטוֹבוֹת וְרָאָה אֶת יָקְטָן כְּאָבוּד.

בַּבַּיִת לֹא הָיָה אִישׁ וְהָיָה עֶצֶב. הַיְלָדִים הָלְכוּ לְבֵית־הַסֵּפֶר. וּמָרַת יִזְרְעֶאלִי יָצְאָה אֶל הַשּׁוּק.

כָּל פַּעַם נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְיֶלֶד מִבְּנֵי הַשְּׁכֵנִים הִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ הַקָּטָן וְשָׁאַל:

– לֹא מָצְאוּ אֶת יָקְטָן?

וּמַר יִזְרְעֶאלִי הָיָה מֻכְרָח לַעֲנוֹת:

– לֹא, חֲבִיבִי, יָקְטָן אֵינוֹ עוֹד.

וְלֹא רַק הַיְלָדִים בָּאוּ. גַּם הַגְּדוֹלִים מִכָּל הַקּוֹמוֹת בָּאוּ לְקַבֵּל יְדִיעוֹת עַל יָקְטָן. לֹא תַאֲמִינוּ, שֶׁאֲפִילוּ מַר צִבְעוֹנִי, שֶׁיָקְטָן, לְפִי דְבָרָיו, לֹא הִנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן, נִדְהַם מְאֹד מִן הַשְּׁמוּעָה שֶׁיָּקְטָן אָבַד וְהִפְלִיג עַתָּה בְּשִׁבְתּוֹ¹ וְאָמַר:

– לִבִּי לִבִּי לְיָקְטָן. כֶּלֶב חֲמוּדוֹת כָּזֶה אֵין בְּכָל הָעוֹלָם.

וּמַר תִּמּוֹרִי, הַכַּנָּר תִּמּוֹרִי, שֶׁאָהַב אֶת יָקְטָן אַהֲבַת נֶפֶשׁ, לֹא חָפֵץ לְהִתְנַחֵם. פָּנָיו הִשְׁחִירוּ כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וְכָל הַיּוֹם לֹא נִגֵּן עַל כִּנּוֹרוֹ אֶלָּא מַנְגִּינוֹת עֲצוּבוֹת. הַיְלָדִים פָּשׁוּט הוֹרִידוּ דְמָעוֹת. רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ, אֵיךְ מָנוֹחַ פָּתַר אוֹתוֹ יוֹם שְׁאֵלוֹת הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלּוֹ וְאֵיךְ רוּתִי צִיְּרָה בַּגַן פָּרָה שׁוֹתָה מַיִם מִן הַדְּלִי – צִיּוּר זֶה שֶׁתָּמִיד עָלָה בְּיָדָהּ. בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה לֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק עוֹד וְאָמְרָה לַחֲבֵרֶיהָ בְּקוֹל בּוֹכִים:

– וְיָקְטָן שֶׁלָּנוּ אָבַד וְאֵינֶנּוּ.

הַיְדִיעָה הָעֲצוּבָה הַזֹּאת בִּלְבְּלָה אֶת כָּל הַכִּתָּה שֶׁבַּגָּן. גַּם הַיּוֹם לֹא שָׁמְעוּ הַיְלָדִים אֶת סִפּוּרֵי רִבְקָה הַיָּפִים, וְאֶפְשָׁר לֵאמֹר, כִּי הִתְנַהֲגוּ בִּכְלָל שֶׁלֹּא כְּהֹגֶן. אֲבָל כְּשֶׁנּוֹדַע לְרִבְקָה, שֶׁהַיְלָדִים מְבֻלְבָּלִים מִן הַיְדִיעָה הָעֲצוּבָה עַל יָקְטָן שֶׁאָבַד, לֹא הִתְרַגְּזָה עֲלֵיהֶם וְאָמְרָה:

– אָכֵן צָרָה גְדוֹלָה הִיא זֹאת, אֲבָל אֵין דָּבָר, רוּתִי. לֹא צָרִיךְ לִבְכּוֹת. בְּטוּחָה אֲנִי, שֶׁכַּלְבּוֹן חָכָם כְּיָקְטָן לֹא יֹאבַד.

רִבְקָה תָּמִיד יָדְעָה מַה לְּהַגִּיד לַיְלָדִים בִּשְׁעַת צָרָה.

בַּצָּהֳרַיִם שָׁב מָנוֹחַ מִבֵּית־הַסֵּפֶר וְהֵבִיא אֶת תְּעוּדַת־הַשָּׁנָה. אִישׁ לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו: מָנוֹחַ זֶה, שֶׁתָּמִיד נִכְשַׁל בְּחֶשְׁבּוֹן, קִבֵּל הַשָּׁנָה אֶת הַצִּיּוּן “טוֹב” בְּעַד חֶשְׁבּוֹן. כָּל בְּנֵי הַבַּיִת שָׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת מָנוֹחַ. אֲבָל הַשִּׂמְחָה לֹא הָיְתָה שְׁלֵמָה כָּל עוֹד לֹא נִמְצָא יָקְטָן.

עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב נִמְשְׁכוּ הַחִפּוּשִׂים. לֹא הָיְתָה סִמְטָה בְּכָל תֵּל־אָבִיב, שֶׁמָּנוֹחַ וְאֶחָיו לֹא בָּדְקוּ אוֹתָהּ. לֹא הָיָה אִישׁ עוֹבֵר לְתֻמּוֹ, שֶׁלֹּא חָקְרוּ אוֹתוֹ וְלֹא שָׁאֲלוּ אֶת פִּיו:

– הַאִם לֹא רָאָה, הַאִם לֹא שָׁמַע דָּבָר עַל יָקְטָן – כֶּלֶב זֶה שֶׁאָזְנוֹ אַחַת זְקוּפָה וּשְׁנִיָּה כְּפוּפָה לְמֶחֱצָה, וְהוּא חָכָם וְנֶחְמָד לְהַפְלִיא?

אַךְ אִישׁ לֹא רָאָה, אִישׁ לֹא שָׁמַע. יָקְטָן צָלַל כְּאֶבֶן בַּתְּהוֹם.

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב שָׁבוּ הַיְלָדִים עֲצֵבִים וַעֲיֵפִים. הֵם לֹא טָעֲמוּ טַעַם בָּאֹכֶל, וְדָבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לֵאמֹר – שֶׁלֹּא הִשְׁתּוֹבְבוּ וְלֹא זָרְקוּ זֶה בָּזֶה אֶת הַכָּרִים כְּכַדּוּרִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה – מִנְהָג רַע זֶה שֶׁנֶּעֶנְשׁוּ עָלָיו לֹא פַּעַם. הֵם גַּם לֹא דִבְּרוּ עוֹד עַל יָקְטָן. רַק מָנוֹחַ, שֶׁהַבִּטָּחוֹן לֹא עֲזָבָהוּ מֵעוֹלָם, עוֹד קִוָּה שֶׁיָּקְטָן יִמָּצֵא, וּלְכָל רַעַשׁ קַל בֶּחָצֵר הִתְעוֹרֵר וְהִקְשִׁיב אֲרֻכּוֹת.

הָיָה קָרוֹב לַחֲצוֹת. כָּל אַנְשֵׁי הַבַּית יָשְׁנוּ שֵׁנָה עֲמֻקָּה. פִּתְאֹם הֵקִיצָה מָרַת יִזְרְעֶאלִי. נִדְמָה לָהּ, שֶׁמִּי שֶׁהוּא מְגָרֵד אֶת הַדֶּלֶת. הִיא יָשְׁבָה עַל מִטָּתָהּ וְהִקְשִׁיבָה. עוֹד פַּעַם גֵּרְדוּ אֶת הַדֶּלֶת, וְהַפַּעַם בְּיֶתֶר עֹז.

– הַאֻמְנָם שָׁב יָקְטָן? – חָשְׁבָה הָאִשָּׁה הַטּוֹבָה וְלִבָּהּ הִתְחִיל דּוֹפֵק בָּהּ מִשִּׂמְחָה.

שׁוּב הִקְשִׁיבָה. לֹא הָיָה עוֹד סָפֵק בַּדָּבָר. הַגֵּרוּד גֵּרוּדוֹ שֶׁל יָקְטָן. כַּךְ הָיָה מְגָרֵד תָּמִיד אֶת הַדֶּלֶת לְאַחַר שֶׁהִרְגִּיז אוֹתָהּ כְּפַעַם בְּפַעַם.

הִיא קָמָה בַּלָּאט, הִדְלִיקָה אוֹר וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת. כֵּן – זֶה הָיָה יָקְטָן. הוּא עָמַד וְכִשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, – אוֹת שֶׁהוּא מוֹדֶה עַל חֶטְאוֹ וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ.

– יָקְטָן, כַּלְבּוֹנִי הֶחָבִיב! – קָרְאָה הָאִשָּׁה וְגָחֲנָה לְלַטֵּף אֶת הַכֶּלֶב – אוֹת שֶׁנִּסְלַח עֲוֹנוֹ.

אַךְ יָקְטָן נִשְׁמַט מִתַּחַת יָדָהּ, רָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת וְנֶחְבָּא תַּחַת הַמִּטָּה. הוּא לֹא הֶאֱמִין, כַּנִּרְאֶה, שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ הַפַּעַם.

לָמָה אַאֲרִיךְ, וְהַדְּבָרִים שֶׁבָּאוּ אַחַר כַּךְ מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם. הַשִּׂמְחָה הָיְתָה גְדוֹלָה. כְּרֶגַע הָיוּ עֵרִים כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת – הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, וְחָפְצוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאוֹבֵד. אֲבָל יָקְטָן יָרֵא עוֹד לָצֵאת מִמַּחֲבוֹאוֹ. הוּא הָיָה מְכֻוָּץ כֻּלּוֹ בַּפִּנָּה וְלֹא הִשְׁמִיעַ קוֹל. רָאוּ רַק אֶת זְנָבוֹ שֶׁהָיָה מְכַשְׁכֵּשׁ בּוֹ בְּלִי הֶרֶף – אוֹת שֶׁהוּא מוֹדֶה עַל חֶטְאוֹ וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ.

הַכֹּל הֵבִינוּ לָשׁוֹן בְּלִי מִלִּים זֹאת וְרַחֲמֵיהֶם נִכְמְרוּ עַל יָקְטָן. לְבַסּוֹף הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ מִתַּחַת הַמִּטָּה, הֶאֱכִילוּהוּ וְהִשְׁקוּהוּ. הוּא אָכַל וְשָׁתָה לְתֵיאָבוֹן, וּבִטְנוֹ הָרֵיקָה הָלְכָה וְנִתְמַלְּאָה מֵרֶגַע לְרֶגַע.

לֹא הָיָה סִפֵּק בִּידֵי כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת לְחַלֵּק לְיָקְטָן לְטִיפוֹת בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת, וְהוּא כְּבָר נִרְדַּם תַּרְדֵּמָה עַזָה עַל הַשָּׁטִיחַ שְׁלְּיַד מִטַּת מָנוֹחַ.

 

פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר    🔗

מָנוֹחַ מְטַיֵּל עִם יָקְטָן עַל שְׂפַת הַיָּם, הַיְלָדִים עוֹרְכִים קַבָּלַת־פָּנִים לְיָקְטָן. יָקְטָן עַל הַיַּרְקוֹן.

הַיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת הָיָה יוֹם קַיִץ נָאֶה. מֵאָז הַבֹּקֶר הָיָה חַם, חַם מְאֹד. אֲבָל בָּרוּךְ הַשֵּׁם – זֶה הָיָה הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל. הַיְלָדִים לֹא הָיוּ יוֹשְׁבִים עוֹד בַּכִּתּוֹת הַמַּחֲנִיקוֹת צְפוּפִים זֶה עַל יַד זֶה. מִכָּל צַד נָהֲרוּ מַחֲנוֹת שֶׁל תַּלְמִידִים בְּזִמְרָה אֶל סֻכּוֹת־הַקַּיִץ שֶׁלָּהֶם עַל שְׂפַת הַיָּם. כָּאן, בְּקִרְבַת הַמַּיִם, לֹא הָיְתָה עוֹד יִרְאַת הַחֹם עַל הַיְלָדִים.

וְהַיָּם הִשְׁתַּטַּח רָחָב וְכָחֹל בְּגַלָּיו הַמְרַנְּנִים, מֵרָחוֹק שָׁלַח אֶת רוּחוֹתָיו הַצּוֹנְנוֹת אֶל יוֹשְׁבֵי תֵּל־אָבִיב וְהִזְמִינָם לָרֶדֶת אֵלָיו – לָנוּחַ, לִרְחֹץ, לִטְבֹּל בְּמֵימָיו הַמְשִׁיבִים נֶפֶשׁ.

חֲבַל שֶׁהַגְּדוֹלִים הָיוּ עֲסוּקִים וּטְרוּדִים וְרַבִּים לֹא יָכְלוּ, לְדַאֲבוֹנָם לְהֵעָנוֹת לְהַזְמָנַת הַיָּם. תַּחַת זֹאת נַעֲנוּ הַיְלָדִים וּבָאוּ מִכָּל קַצְוֵי הָעִיר – מִי בְּאוֹטוֹ וּמִי בָּרֶגֶל. כָּל הַחוֹף הָיָה זָרוּעַ תִּינוֹקוֹת. הָיוּ מִשְׁתַּכְשְׁכִים בַּמַּיִם וְחוֹפְרִים בַּחוֹל וְשָׁרִים שִׁירִים וְרוֹקְדִים הוֹרָה. זֶה הָיָה קָהָל שָׂמֵחַ. אֲנִי מַבְטִיחַ אֶתְכֶם, שֶׁלֹּא הָיָה כַּאן אַף יֶלֶד אֶחָד עָצוּב וּמִשְׁתַּעֲמֵם.

עַכְשָׁו צַיְּרוּ לְעַצְמְכֶם אֶת הַשִּׂמְחָה, שֶׁקָּפְצָה עַל כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כְּשֶׁהוֹפִיעַ פִּתְאֹם מָנוֹחַ עִם יָקְטָן עַל שְׂפַת הַיָּם.

– יָקְטָן נִמְצָא! – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת תְּרוּעָה מִכָּל צַד.

– הֵידָד, יָקְטָן!

כְּרֶגַע הִתְנַפְּלוּ עַל יָקְטָן הַמִּסְכֵּן מִכָּל צַד, חִבְּקוּהוּ וְלִטְּפוּהוּ כָּל כַּךְ עַד שֶׁנִּתְבַּלְבֵּל כֻּלּוֹ וְנָתַן דַּעְתּוֹ לִבְרֹחַ מֵהֲמוֹן אוֹהֲבָיו. אַךְ מָנוֹחַ רָאָה בְּצָרַת נַפְשׁוֹ וְקָרָא לַחַבְרַיָּה:

– מוּטָב שֶׁנַּטְבִּיל אֶת יָקְטָן וּנְלַמְּדֵהוּ לִשְׂחוֹת.

זֹאת הָיְתָה הַמְצָאָה נִפְלָאָה: לְלַמֵּד אֶת יָקְטָן אֶת מְלֶאכֶת הַשְּׂחִיָּה. רֶגַע וְכָל הַחֲבוּרָה הָיְתָה בַּמַּיִם. אַךְ יָקְטָן עַצְמוֹ סֵרַב, כְּמִנְהָגוֹ, זְמָן רַב – יָרֵא אֶת הַגַּלִּים הָרוֹעֲשִׁים. גַּם בָּהֶם חָשַׁד, כַּנִּרְאֶה, שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים לִפְגֹּעַ בּוֹ. כְּשֶׁהֻטְבַּל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל כָּרְחוֹ, נִבְהַל מְאֹד וְהָיָה מִתְנָעֵר זְמַן רָב מִן הַנּוֹזְלִים כְּשֶׁהוּא מִזְדַּעֲזֵעַ וּמַזֶּה טִפּוֹת מַיִם לְכָל צַד. אֲבָל לְבַסּוֹף הִתְחִיל קוֹפֵץ מֵאֵלָיו בְּחֵשֶׁק לְתוֹךְ הַגַּלִּים וּמוֹצִיא כְּרֶגַע אֶת הַכַּדּוּרוֹן הַיָּרוֹק שֶׁהָיוּ זוֹרְקִים מִן הַחוֹף. הוּא הָיָה מִתְחָרֶה עִם הַיְלָדִים בִּשְׂחִיָּה, וְעוֹרֵר אֲפִילוּ הִתְפַּעֲלוּתָם שֶׁל הַבַּטְלָנִים, שֶׁיָּשְׁבוּ מִנֶּגֶד בְּכִסְאוֹת הַבַּד, כְּשֶׁהֵם מִתְעַלְּפִים מֵחֹם הַיּוֹם. נִמְצְאָה אִשָּׁה שְׁמֵנָה אַחַת, שֶׁיָּקְטָן מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ כָּל־כָּךְ, שֶׁהוֹצִיאָה מִיַּלְקוּטָהּ נֵתַח נַקְנִיק וְהִזְמִינָה אוֹתוֹ לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ וּלְהִשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ בִּסְעֻדָּה. אֲבָל יָקְטָן סֵרַב לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ. הַמִּשְׂחָק עִם הַיְלָדִים הָיָה, כַּנִּרְאֶה, נָעִים לוֹ מִנַּקְנִיקָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת הַשְּׁמֵנָה.

מֵאָז הָיָה יָקְטָן אוֹרְחָם הֶחָבִיב שֶׁל הַיְלָדִים בְּכָל סֻכּוֹת הַקַּיִץ שֶׁהוּקְמוּ עַל שְׂפַת הַיָּם. אַךְ רָאוּהוּ מֵרָחוֹק מְהַלֵּךְ עִם מָנוֹחַ, מִיָּד נֶחְפְּזוּ וְיָצְאוּ לִקְרָאתוֹ מִכָּל סֻכָּה בִּקְרִיאוֹת־הַזְמָנָה:

– אֵלֵינוּ, יָקְטָן!

– לֹא, אֵלֵינוּ!

– אֵלֵינוּ, יָקְטְנוֹן!

יָקְטָן הָיָה מְבֻלְבָּל מֵרֹב חִבָּה וּמֵרֹב הַהַזְמָנוֹת, וּבָרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה נוֹתֵן דַּעְתּוֹ לִבְרֹחַ, אֲבָל לִקְרִיאַת מָנוֹחַ הָיָה חוֹזֵר תֵּיכֶף בִּמְרוּצָה, מְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, וְשָׂם רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו כְּאוֹמֵר:

– אִם אַתָּה מְצַוֶּה, חַיָּב אֲנִי לְהִשָּׁמַע לָךְ. אַחֲרֶיךָ אֲנִי מוּכָן לָלֶכֶת עַד קְצֵה הָעוֹלָם.

הַטִּיּוּל עַל שְׂפַת הַיָּם נַעֲשָׂה לְרֹאשׁ שַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל יָקְטָן. כֵּוָן שֶׁרָאָה אֶת מָנוֹחַ לוֹקֵחַ אֶת תִּלְבֹּשֶׁת הָרַחְצָה בְּיָדוֹ, מִיָּד הִתְחִיל קוֹפֵץ כְּנֶגְדּוֹ בְּשִׂמְחָה, כְּאוֹמֵר:

– מוּכָן וּמְזֻמָּן אֲנִי – רַק לְכַך אֲנִי מְחַכֶּה!

הַטִּיּוּלִים אֶל הַיָּם וְהָרְחִיצָה הִרְגִּיעוּ אֶת יָקְטָן, וְנַעֲשָׂה פָּחוֹת עַצְבָּנִי וּפָחוֹת נַבְחָנִי. אֲבָל אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת וְהָאוֹטוֹבּוּסִים לֹא יָכֹל נְשׂא, וְאוֹיְבָיו בְּנֶפֶשׁ הָיוּ הַנּוֹסְעִים עַל הָאוֹפַנַּיִם וְהַמּוֹטוֹצִיקְלֶטִים. אַחֲרֵיהֶם רָדַף בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. יְלִיד הַפַּרְוָר נִשְׁאַר כְּשֶׁהָיָה.

כְּשֶׁגָּדַל יוֹתֵר יָקְטָן, הָלַךְ עִמּוֹ מָנוֹחַ פַּעַם לְטַיֵּל אֶל הַיַּרְקוֹן. לְצַעֲרוֹ, לֹא הָיָה עוֹד יְדִידוֹ נְחֶמְיָה עִם סוּסוֹ כּוּשִׁי, וְאַף זְהִירָה לֹא הָיְתָה שָׁם, כִּי הָלְכָה אַחֲרֵי נְחֶמְיָה אֶל הַגָּלִיל. אֲבָל פֶּלֶא הוּא, שֶׁיָּקְטָן הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כַּאן בְּטוֹב וְלֹא חָפֵץ זְמַן רַב לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלַד וּבוֹ שִׂחֵק עִם אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו הַקְּטַנִּים.

מָנוֹחַ עִם יָקְטָן שׁוּב עַל שְׂפַת הַיַּרְקוֹן.

לְאַחַר שֶׁמָּנוֹחַ חִבֵּק אוֹתוֹ וְשִׁדֵּל אוֹתוֹ בִּדְבָרִים, מוּבָן שֶׁשָּׁב עִמּוֹ אֶל בֵּיתָם שֶׁבִּרְחוֹב הֶס. אֲבָל מָנוֹחַ הִרְגִּישׁ שֶׁמְּקוֹמוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל יָקְטָן הוּא שָׁם, עַל שְׂפַת הַמַּיִם הַשּׁוֹקְטִים, מוּל הַשָּׂדוֹת הָרְחָבִים וְהַיְרוֹקִים, וְכִי הוּא הוֹלֵךְ אַחֲרָיו לִרְחוֹב הֶס, מִפְּנֵי שֶׁתָּמִיד אָנוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵי אֵלֶּה, שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָם.