א    🔗

“צֵל… צִלְ–צֵל… צִל… צֵל…”

“צֵל… צִל–צֵל… צִל… צֵל…”

שָׁקֶט וְאִטִּי עָלָה פִּתְאֹם הַצִּלְצוּל הַכָּבֵד שֶׁל פַּעֲמוֹן הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל וְהֵפֵר אֶת דּוּמִיַּת הַלַּיְלָה. הַקוֹל נִשָּׂא וְעָבַר מִצְּרִיף לִצְרִיף, מֵאֹהֶל לְאֹהֶל וּפָשַׁט לְמֶרְחַקִּים, עַל פְּנֵי כָּל הַמַּאֲהָל כֻּלוֹ. גַּם עַד לְ“גִבְעַת הַיְלָדִים” הִגִּיעַ וְהֵעִיר וְהִתְמִיהַּ: פַּעֲמוֹן־הַמַּחֲנֶה בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת זוֹ! – מַה קָּרָה?

אֲסֵפָה?

שְׂרֵפָה?

הִתְנַפְּלוּת?

הִתְנַקְּשׁוּת?

פֶּגַע וְאָסוֹן אוֹ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן?

חֲרֵדִים וּמְבֹהָלִים קָפְצוּ הַיְלָדִים מִמִּטּוֹתֵיהֶם. רָמִי שִׁפְשֵׁף אֶת הָעֵינַיִם, עַמִּי כִּרְסֵם הַצִּפָּרְנַיִם, רָפִי חִפֵּשׂ הַמִּכְנָסַיִם, יוֹחַאי תִּקֵּן הַמִּשְׁקָפַיִם וְיוֹאָב סָפַק כַּפָּיו הַשְׁתַּיִם.

– עַמִּי, עַ־מִּי, מַה קָּרָה?

אֵין עַמִּי הַגָּדוֹל בְּחֶבְרַת הַיְלָדִים, אֲבָל הוּא הַמֻּמְחֶה לְכָל דָּבָר. הִגִּיעָה שְׁעָתָהּ שֶׁל הַכַּלְבָּה לְהַמְלִיט, צִפֳּרִים מְחַבְּלוֹת בַּגִּנָּה, יֶלֶד נִפְגַּע בַּעֲקִיצַת עַקְרָב, נֶעֶלְמוּ הַמַּמְתַּקִּים מִן הַמַּחְסָן – בְּכָל אֲשֶׁר יִקְרֶה, בְּטוֹב וּבְרַע, פּוֹנִים מִיָּד אֶל עַמִּי.

בְּיִחוּד וּבִמְיֻחָד מֻמְחֶה הוּא עַמִּי לַפַּעֲמוֹן. צְלִיל רִאשׁוֹן כִּי יִנָּשֵׂא בַּמַּחֲנֶה – וְהוּא כְּבָר עוֹמֵד וּמוֹדִיעַ: “הַרְצָאָה!” אֲסֵפָה!" וּמֵעוֹלָם לֹא טָעָה.

הַפַּעַם עַמִּי שׁוֹתֵק. תָּחַב אֶת הָאֶצְבָּעוֹת לְתוֹךְ פִּיו וְאֵינוֹ אוֹמֵר דָּבָר. לא, צִלְצוּל כָּזֶה לֹא שָׁמַע מִיָּמָיו. לא הַרְצָאָה וְלֹא אֲסֵפָה, לֹא הִתְנַפְּלוּת וְלֹא הִתְנַקְּשׁוּת. מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ הוּא.

– חַבְרַיָה, לַחֲדַר הָאֹכֶל!

ב    🔗

צְרִיף חֲדַר־הָאֹכֶל הָיָה מוּאָר בִּשְׁתֵּי מְנוֹרוֹת הַלּוּקְס, כִּבְלֵיל חַג. הַחֲבֵרִים הָיוּ יְשׁוּבִים עַל סַפְסְלֵי הָעֵץ לְלא מִשְׁעָנוֹת לְיַד הַשֻּׁלְחָנוֹת הָאֲרֻכִּים, הַמְכֻסִּים הָעֶרֶב בְּמַפּוֹת תַּחַת שַׁעֲוָנִיוֹת יוֹם־יוֹם הַמְרֻפָּטוֹת. אַף כִּי הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת הִתְכַּנְּסוּ וּבָאוּ כֻּלָּם, הַחֲבֵרִים וְגַם הַהוֹרִים. אֲפִילוּ עוֹבְדֵי הַלַּיְלָה הִנִּיחוּ מְלַאכְתָּם וּבָאוּ. יָשְׁבוּ יַחַד רַפְתָּן בְּמַגְּפַיִם, אוֹפֶה בְּסִנָּרוֹ הַלָּבָן, שׁוֹמֵר וְהָרוֹבֶה עַל שִׁכְמוֹ וּמְטַפֶּלֶת וְהַפַּנָּס בְּיָדָהּ. יוֹשְׁבִים הֵם וּמַקְשִׁיבִים לִנְאוּמוֹ שֶׁל חָבֵר הָעוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן. הַאִם לא משֶׁה הוּא. “מוֹיְשֶׁה פַּלָּח?” כֵּן, הוּא… אָח… עַמִּי נִזְכַּר פִּתְאֹם. תֶּרַח בֶּן תֶּרַח בֶּן בְּנוֹ שֶׁל תֶּרַח! – מְגַנֶּה הוּא אֶת עַצְמוֹ. אֵיךְ לא עָלָה הַדָּבָר עַל דַּעְתּוֹ קֹדֶם לָכֵן? וַהֲלֹא רָאָה בְּעֵינָיו אֶת הַתְּכוּנָה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמַחְסַן־הַבְּגָדִים וּבַמַּזְכִּירוּת. וַהֲלֹא יָדַע, כִּי משֶׁה נוֹסֵעַ מָחָר, הַרְחֵק־הַרְחֵק מִכָּאן נוֹסֵעַ הוּא, בִּשְׁלִיחוּת הוּא יוֹצֵא, לַגּוֹלָה, לְפוֹלִין.

עַתָּה עָמַד משֶׁה וְנָאַם בְּקוֹל אַמִּיץ וְצָלוּל:

– חֲבֵרִים! – אָמַר וְהוֹצִיא מִגְּרוֹנוֹ קוֹל שִׁעוּל שֶׁל מְבוּכָה – חֲבֵרִים, אֲנִי נִפְרָד מִכֶּם לִזְמַן רַב. אַתֶּם יוֹדְעִים, שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנִי וְלַהֲנָאָתִי אֲנִי יוֹצֵא לְמֶרְחַקִּים. אֲבָל הַמַּצָּב בַּגּוֹלָה כָּל־כָּךְ רַע וָמַר, שֶׁלֹּא נוּכַל לַעֲמֹד מִנֶּגֶד. אֲנַחְנוּ, שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת חַבְרֵי קִבּוּץ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עָלֵינוּ הַחוֹבָה לָצֵאת אֶל אַחֵינוּ בֶּעָרִים וּבַעֲיָרוֹת שֶׁל פּוֹלִין וְלִיטָא, לְסַפֵּר לָהֶם עַל חַיֵּינוּ כָּאן, לְעוֹדֵד רוּחָם וּלְאַמֵץ לִבָּם. מֵעֲיָרָה לַעֲיָרָה אֶעֱבֹר, אַכְשִׁיר אֶת הַנֹּעַר לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. אֲלַמֵּד אֶת הַיְלָדִים עִבְרִית וַאֲבִיאֵם אֵלֵינוּ… הַלַּיְלָה הַזֶּה נִפְרָד אֲנִי מִכֶּם, חֲבֵרִים – הוֹסִיף משֶׁה וְאָמַר בְּקוֹל רוֹעֵד מֵהִתְרַגְּשׁוּת. – צַר לִי, שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתִּי לְהִפָּרֵד מֵחֶבְרַת הַיְלָדִים. וְעַכְשָׁו הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת, הַחֶבְרֶה יְשֵׁנִים זֶה כְּבָר וְאֵין אֲנִי רוֹצֶה לְהַפְרִיעַ שְׁנָתָם, עַל כֵּן תִּמְסְרוּ לָהֶם אַתֶּם שָׁלוֹם מִמֶּנִּי. תָּמִיד, בְּכָל דְּרָכַי לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָם…

– וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא נִשְׁכַּח אוֹתְךָ, משֶׁה פַּלָּח!

עַמִּי הוּא אֲשֶׁר אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. מִבְּלִי שֶׁרָצָה בְּכָךְ, נִפְלְטוּ הַמִּלִים מִפִּיו.

הַכֹּל הֵסֵבּוּ פְּנֵיהֶם בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת לְעֵבֶר הַפֶּתַח. אַךְ מִיָּד פָּרְצוּ בִּצְחוֹק רָם לַמַּרְאֶה שֶׁנִּתְגַלָּה לְעֵינֵיהֶם. כָּל הַיְלָדִים שָׁם – יְחֵפִים, פְּרוּעֵי־שֵׂעָר, כַּמָּה מֵהֶם בְּכָתְנוֹת־לַיְלָה לְבָנוֹת וַאֲרֻכּוֹת. כָּךְ נִתְקְעוּ בַּפֶּתַח וְהֵם עוֹמְדִים וּמַקְשִׁיבִים. רַב הָיָה הַצְּחוֹק וּגְדוֹלָה הַשִּׂמְחָה עַל שֶׁלֹּא נֶעֶדְרוּ גַם הַיְלָדִים מֵעֶרֶב־פְּרִידָה זֶה. וְשָׁעָה אֲרֻכָּה לְאַחַר שֶׁכְּבָר תַּמּוּ הַנְּאוּמִים וְהַבְּרָכוֹת וְהַשֻּׁלְחָנוֹת וְהַסַּפְסָלִים סֻלְּקוּ הַצִּדָּה, עוֹד נָעוּ רַגְלֵיהֶם הַיְחֵפוֹת שֶׁל הַיְלָדִים בְּמַעְגַּל הַהוֹרָה, הָלֹךְ וָסֹב.

הֵם רָקְדוּ וְרָקְדוּ וְאִישׁ לֹא כִּהָה בָּהֶם, לַמְרוֹת הַשָּׁעָה הַמְאֻחֶרֶת.

ג    🔗

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה נָדְדָה שְׁנַת עַמִּי מֵעֵינָיו: מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת הִטְרִידוּ מְנוּחָתוֹ, הִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד וְלֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם. קָם. יָצָא הַחוּצָה וְיָשַׁב עַל סַף הַמִּרְפֶּסֶת הַפְּתוּחָה לֶהָרִים. דְּמָמָה הָיְתָה מִסָּבִיב. אֵי־בָּזֶה קִרְקְרָה צְפַרְדֵּעַ. צִפּוֹר־לַיְלָה הִשְׁמִיעָה קוֹל. רוּחַ הִתְלַחֲשָׁה בְּגַן הַיָּרָק. מֵרָחוֹק, מִן הַגִּלְבֹּעַ, הִגִיעַ קוֹל עָמוּם וְשָׁקֵט שֶׁל מֵי הַמַּעְיָן בְּזָרְמָם. מַה יָּפֶה, מַה יָּפֶה. גְּבוֹהִים וַעֲמֻקִּים הָיוּ הַשָּׁמַיִם הַפְּרוּשִׂים מִמַּעַל, וּרְחָבָה־רְחָבָה הָאֲדָמָה אֲשֶׁר מִתַּחַת.

כָּאן שְׂדֵה הַחִטָּה וְשָׁם הֶחָצִיר, מִיָּמִין הַכֶּרֶם וּמִשְּׂמֹאל הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל אֶל רֹאשׁ הָהָר.

כָּל כִּבְרַת אֶרֶץ, כָּל עֵץ וְשִׂיחַ, הָיוּ יְדוּעִים לוֹ. שָׁמַע קוֹל גְּעִיָה מִן הָרֶפֶת וְיָדַע – “חֲמוּדָה” הִיא, אֲשֶׁר רַק תְּמוֹל הִמְלִיטָה עֶגְלָה. שָׁמַע קוֹל צַהֲלָה מִן הָאֻרְוָה וְיָדַע – “אֲצִילָה” הִיא, הַסּוּסָה הַחֲדָשָׁה. אַהֲבָה גְדוֹלָה אָהַב אֶת הָאֲדָמָה הַשְּׁחוֹרָה, הַגַּן וְהַכֶּרֶם, הַפָּרָה הַגּוֹעָה בָּרֶפֶת וְהַסּוּסָה בָּאֻרְוָה. כָּל הָעֵמֶק הַזֶּה כֻּלּוֹ, שְׂדוֹתָיו וְגַנָּיו וְהֶהָרִים הַחוֹסְמִים מִסָּבִיב, כְּחֶדְרוֹ וּכְבֵיתוֹ הָיוּ לוֹ. הוּא גָחַן אֶל הָאֲדָמָה וְהֶחֱלִיק אוֹתָהּ בְּרֹךְ. נָכוֹן הָיָה לְחַבְּקָהּ וּלְנַשְּׁקָהּ וְלִשְׂמֹחַ בְּלִי גְבוּל. הוּא חָשַׁב: משֶׁה הַפַּלָּח יְסַפֵּר לַגּוֹלָה עַל יְפִי־הָעֵמֶק וְעַל חַיֵּי הַיְלָדִים בּוֹ? מַה יּוֹדֵעַ הוּא? מַה יּוֹדְעִים הַגְּדוֹלִים בִּכְלָל?! הֲנִסּוּ הֵם לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר עַד לְפִסְגַּת הָהָר, לְהָזִין הָעַיִן בְּמֶרְחֲבֵי הָעֵמֶק כֻּלּוֹ, הַמִּשְׂתָּרֵעַ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וְהָלְאָה וְהָלְאָה, עַד לְאֵין סוֹף? הֲנִסּוּ הֵם לַחְדֹּר לְכָל מְעָרָה, לַעֲלוֹת בְּכָל שְׁבִיל, לִבְדֹּק כָּל צֶמַח־בָּר, לְהַבְחִין בְּצִפְצוּף כָּל צִפּוֹר, לַעֲקֹב אַחַר כָּל רֶמֶשׂ?

אִלוּ נִתַּן לוֹ, לְעַמִּי, לְסַפֵּר עַל כָּל אֵלֶּה! יָפִים הָיוּ אָז סִפּוּרָיו, מוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב. מְסַפֵּר הָיָה עַל טִיּוּלִים וְעַל לִמּוּדִים, עַל הַגִּנָּה וְהָרֶפֶת וְהַסּוּסָה וְהַסְּיָחָה. וְעַל הָעֲבוֹדָה הָיָה מְסַפֵּר, עַל חָרִישׁ וְקָצִיר וּזְרִיעָה וְהַשְׁקָאָה. וְכָל הַיְּהוּדִים כֻּלָּם, מִכָּל קַצְוֵי הַגּוֹלָה, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, טָף וּזְקֵנִים, הָיוּ מִצְטוֹפְפִים מִסָּבִיב לוֹ בְּמַעְגָּל, מַקְשִׁיבִים וּמְחַיְּכִים וְאוֹמְרִים: “יָפֶה מְאֹד!” וְאַחַר כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִים: “מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת לֹא נָקוּם וְנַעֲלֶה? נִקַּח אֶת הַמִּזְוָדוֹת – וְנֵלֵךְ. הַשָּׁלִיחַ הַקָּטָן, עַמִּי, יַרְאֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְעֵמֶק יִזְרְעֶאל!”

כָּךְ יָשַׁב לוֹ עַמִּי בַּלַּיְלָה, יְחִידִי עַל מִרְפֶּסֶת הַצְּרִיף, עַד שֶׁצָּץ בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן חָדָשׁ…

ד    🔗

עָלָה רַעְיוֹן בְּמֹחוֹ שֶׁל עַמִּי, – אֵין הוּא שׁוֹמֵר אוֹתוֹ בְּלִבּוֹ זְמַן רַב. עַמִּי לֹא יְחַכֶּה עַד אוֹר הַבֹּקֶר, כִּי אֵין לְהַשְׁהוֹת רַעְיוֹן כֹּה חָשׁוּב!

– אוּרִי, רָמִי, יוֹחַאי, רָפִי – עוּרוּ, קוּמוּ, חוּשׁוּ, טוּסוּ! רַעְיוֹן נִפְלָא!

וְלא עָבְרָה שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְכָל הַיְלָדִים כֻּלָּם הָיוּ מַקִּיפִים אֶת עַמִּי בַּעַל הָרַעְיוֹנוֹת וְדָנִים בְּכֹבֶד־רֹאשׁ עַל תָּכְנִית הַשְּׁלִיחִים לַגּוֹלָה.

סַפְקָנִים יֵשׁ בְּכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ בְּחֶבְרַת הַיְלָדִים שֶׁבְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.

אוּרִי אוֹמֵר:

– הַגּוֹלָה, זֶה רָחוֹק מְאֹד, זֶה בִּקְצֵה הָעוֹלָם.

וְיוֹחַאי אוֹמֵר:

– וּמַה יִהְיֶה אִם עַמִּי יִשְׁכַּח אֶת הַנְּאוּם בָּאֶמְצַע?

וְרָפִי אוֹמֵר:

– וּמַדּוּעַ דַּוְקָא עַמִּי? יֵשׁ עוֹד יְלָדִים שֶׁרוֹצִים לִנְסֹעַ.

אַךְ עַמִּי אֵינוֹ נָבוֹךְ. הוּא עוֹנֶה עַל כָּל שְׁאֵלָה וּמְתָרֵץ כָּל קֻשְׁיָה. רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.

– רָחוֹק – אוֹמֵר הוּא – אָז מַה יֵּשׁ? אֶפְשָׁר לָקוּם מֻקְדָּם. אֶפְשָׁר לָצֵאת לַדֶּרֶךְ אֲפִלּוּ לִפְנֵי הַזְּרִיחָה, כְּמוֹ בַּטִּיּוּל הָאַחֲרוֹן. וְהַדָּבָר הַשֵּׁנִי… אֲנִי אֶשְׁכַּח? – שְׁטֻיּוֹת! אֲבָל יְכוֹלִים גַּם לִרְשׁם עַל פִּסַּת נְיָר. רָאִיתִי פַּעַם אוֹרֵחַ בַּחֲדַר־הָאֹכֶל מְדַבֵּר מִנְּיָר…

– גִּבּוֹר גָּדוֹל! – מַפְסִיקוֹ אוּרִי בְּלַגְלְגָנוּת – יְכוֹלִים לַחְשֹׁב שֶׁהוּא כְּבָר קוֹרֵא אוֹתִיּוֹת כְּתָב כְּמוֹ מַיִם…

הַכֹּל צוֹחֲקִים, אֲבָל עַמִּי אֵינוֹ נָבוֹךְ:

אֶפְשָׁר לִכְתֹּב גַּם בְּאוֹתִיּוֹת דְּפוּס… וּמִישֶׁהוּ יָכוֹל גַּם לִלְחשׁ קְצָת…

עַתָּה אוּרִי הוּא הַמְקַנְטֵר:

– חָכָם בַּלַּיְלָה, אִם אַתָּה נוֹסֵעַ לְבַד, אָז מִי יִלְחַשׁ לְךָ?

בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה רְצִינִית הִיא. עַמִּי מַפְסִיק רֶגַע, פִּיו פָּעוּר וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת לִצְדָדִים, כִּמְבַקְּשׁוֹת עֵצָה וָסַעַד. אֲבָל לֹא עֵת אֲרֻכָּה עוֹמֵד הוּא כָּךְ. כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד בִּשְׁעַת מְבוּכָה בּוֹחֵר הוּא בַּפִּתְרוֹן הַקַּל:

– נַצְבִּיעַ!

וְסָמוּךְ וּבָטוּחַ לִבּוֹ שֶׁל עַמִּי, כִּי גַּם הַפַּעַם יְנַצַּח. הֲיִמָּצֵא אֶחָד שֶׁיַּצְבִּיעַ נֶגְדּוֹ? – לֹא קָרָה עוֹד כַּדָּבָר הַזֶּה אַף פַּעַם.

… וְדַוְקָא הַפַּעַם קָרָה הַדָּבָר. רָפִי כְּבָר הִכְרִיז פַּעֲמַיִם בְּקוֹל רָם וּבָרוּר: “מִי בְּעַד עַמִּי?” – וְהַיָּדַיִם אֵינָן מִתְרוֹמְמוֹת. הַיְלָדִים הִשְׁפִּילוּ רָאשֵׁיהֶם, כָּבְשׁוּ עֵינֵיהֶם בַּקַּרְקַע – וְהֵם שׁוֹתְקִים. דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה בַּחֶדֶר, נָדַם גַּם עַמִּי, הִשְׁפִּיל רֹאשׁוֹ. הַאֻמְנָם לֹא יַצְבִּיעוּ הַפַּעַם? מַה קָרָה?…

לֹא קָרָה דָבָר, אֶלָּא שֶׁכָּל יֶלֶד מִן הַיְלָדִים רָצָה לִהְיוֹת הוּא הַשָּׁלִיח וְלִנְסֹעַ לַגּוֹלָה – וּמַדּוּעַ דַוְקָא עַמִּי?

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִמְנוּ וְגָמְרוּ: יִסְעוּ כֻּלָּם, מִשְׁלַחַת.

ה    🔗

עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵחֵלָּה הַתְּכוּנָה לִקְרַאת הַנְּסִיעָה הַגְּדוֹלָה. סוֹד כָּמוּס הָיָה הַדָּבָר. וְהֶחְלִיטוּ לִפְעֹל רַק בַּלַּיְלָה, לְבַל תַּרְגִישׁ הַמְטַפֶּלֶת בְּשׁוּם דָּבָר. בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם, הַס מִלְהַזְכִּיר… לא פַּעַם חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ שֶׁל רָפִי לִקְפֹּץ פִּתְאֹם בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר וְלִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל:

– שָׁלוֹם לְךָ, הַמּוֹרֶה, אֲנִי נוֹסֵעַ בִּשְׁלִיחוּת!

מִשְׁתּוֹקֵק הָיָה לְפָחוֹת לִלְחשׁ בְּאָזְנָהּ שֶׁל נָעֳמִי הַמְטַפֶּלֶת:

עוֹד מְעַט וַאֲנִי כְּבָר אֶֶהְיֶה שְָׁלִיחַ.

אַךְ עַמִּי חוֹזֵר וּמַזְהִיר מִדֵּי לַיְלָה בְּלַיְלָה:

– אִם יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר, הַכֹּל אָבוּד! – אוֹמֵר הוּא – וּמִי שֶׁיְּגַלֶּה הוּא בּוֹגֵד!

רָפִי, הַקָּטָן שֶׁבַּחֲבוּרָה, גּוֹחֵן אֶל יוֹחַאי וְלוֹחֵשׁ לוֹ:

– שְׁמַע, אַתָּה כְּבָר מִתְגַּעְגֵּעַ?

וְיוֹחַאי לוֹחֵשׁ בְּאָזְנוֹ שֶׁל רָפִי:

– וּמַה יִּהְיֶה אִם יִסְעַר הַיָּם?

הַמּוֹרָה גּוֹעֶרֶת בַּיְלָדִים. הִיא אֵינָהּ מְבִינָה: מַה כָּל הַלְּחִישׁוֹת הַלָּלוּ פִּתְאֹם? מַה קָּרָה לַיְלָדִים? וּמַדּוּעַ עֲיֵפִים הֵם כָּל־כָּךְ, כְּאִלּוּ לֹא יָשְׁנוּ בַּלַּיְלָה? וְעַל מַה חוֹלְמִים הֵם בְּהָקִיץ, כְּאִלּוּ אֵין הֵם כְּלָל בַּכִּתָּה אֶלָּא בְּאֵיזֶה עוֹלָם רָחוֹק?

וְלֹא הַמּוֹרָה בִּלְבַד מִשְׁתּוֹמֶמֶת וְאֵינָהּ מְבִינָה. גַּם הַשּׁוֹמֵר אֵינוֹ מֵבִין, מִי מְרַשְׁרֵשׁ בַּלֵּילוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַצְּרִיף שָׁל חֶבְרַת הַיְלָדִים. הַמַּחְסְנָאִית אֵינָהּ מְבִינָה לְאָן נֶעֶלְמוּ פִּתְאֹם הַתַּרְמִילִים וְהַמִּזְוָדוֹת. הַחַצְרָן אֵינוֹ מֵבִין מִי חָדַר לִגְנָזָיו וְעָשָׂה שַׁמּוֹת בַּחֲבָלִים וּבָרְצוּעוֹת. הַסַּנְדְּלָר אֵינוֹ מֵבִין עַל מָה וְלָמָּה הֵבִיאוּ פִּתְאֹם כָּל הַיְלָדִים בְּיוֹם קַיִץ לְתִקּוּן אֶת נַעֲלֵי הַחֹרֶף.

מַה קָּרָה לַיְלָדִים?

ו    🔗

לא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהַסּוֹד נִתְגַּלָּה. לְפֶתַע פִּתְאֹם הָיָה הַדָּבָר, בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, לְאַחַר שֶׁכְּבָר כָּבוּ הָאוֹרוֹת בַּצְּרִיפִים וּבָאֹהָלִים וְשֶׁקֵט וּדְמָמָה הִשְׂתָּרְרוּ בַּמַּחֲנֶה. לְפֶתַע פִּתְאֹם עָלָה צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל וְהֵפֶר אֶת דּוּמִיַּת הַלַּיְלָה.

“צֵל… צִל–צֵל… צִל… צֵל…”

“צֵל… צִל–צֵל… צִל–צֵל…”

פַּעֲמוֹן הַמַּחֲנֶה בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת זוֹ – מַה קָּרָה?

אֲסֵפָה?

שְׂרֵפָה?

הִתְנַפְּלוּת?

הִתְנַקְּשׁוּת?

פֶּגַע וְאָסוֹן אוֹ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן?

מַה קָּרָה?

מִצְּרִיף לִצְרִיף וּמֵאֹהֶל לְאֹהֶל נִשָּׂא הַצִּלְצוּל וְהֵעִיר וְהִתְמִיהַּ וְהֶחֱרִיד. הַפַּעַם הָיוּ אֵלֶּה הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר תָּמְהוּ וְלֹא הֵבִינוּ. אַבָּא־אִמָּא, מוֹרָהּ וּמְטַפֶּלֶת, רַפְתָּן וְלוּלָנִית, חַצְרָן וְשׁוֹמֵר, כֻּלָּם־כֻּלָּם, מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה, אָצוּ לְעֵבֶר חֲדַר הָאֹכֶל הַמּוּאָר כִּבְלֵיל־חַג.

גָּדוֹל הָיָה הַתִּמָּהוֹן וְרַב הַצְּחוֹק כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל וְרָאוּ מַפּוֹת־הֶחָג פְּרוּשׂוֹת, פְּרָחִים וְיֶרֶק עַל הַכְּתָלִים וּבְרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן אוּרִי וְעַמִּי וְרָפִי וְרָמִי וְכָל הַיְלָדִים כֻּלָּם, מִזְוָדוֹת וְתַרְמִילִים בִּידֵיהֶם וְהֵם עוֹמְדִים מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לַדֶּרֶךְ.