א    🔗

בְּיוֹם בּוֹאוֹ לִכְפַר־הַנֹּעַר, יָשַׁב מִיכָאֵל בְּפִנַּת הֶחָצֵר, הוֹצִיא מִכִּיס מִכְנָסָיו אֶת הַ“גּ’וּלִים” הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁלּוֹ – וּפָתַח בְּמִשְׂחָק.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדָה אִמּוֹ בְּמִשְׂרַד הַמּוֹסָד וְסִפְּרָה, כִּי מִיכָאֵל יָתוֹם מֵאָב. הִיא עַצְמָהּ עוֹבֶדֶת מִחוּץ לַבַּיִת. עַל כֵּן אֵין מִי שֶׁיָּשִׂים עֵינָיו עַל הַיֶּלֶד וְהוּא עָזוּב לְנַפְשׁוֹ. סִפְּרוּ לָהּ יְדִידִים, שֶׁכָּאן בַּ“כְּפָר”, לוֹמְדִים הַיְלָדִים וְעוֹבְדִים. וְיֵשׁ כָּאן פָּרוֹת וְיֵשׁ גַּן־יָרָק וְלוּל. סִפְּרוּ לָהּ, כִּי הַיְלָדִים חַיִּים כָּאן חֲבָרוֹת־חֲבָרוֹת, לְכָל חֶבְרָה יֵשׁ בַּיִת וּמְחַנֵּךְ וּמַדְרִיךְ וְהַדָּבָר מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ. אֲבָל הַיֶּלֶד אֵינוֹ רוֹצֶה בַּמּוֹסָד. עוֹד לִפְנֵי שָׁנָה הָיָה בְּדַעְתָּהּ לַהֲבִיאוֹ הֵנָּה, וְהוּא: “לֹא וָלֹא! אֵינֶנִּי חָפֵץ; אֶבְרַח!”

כָּךְ סִפְּרָה הָאֵם בְּאָזְנֵי הַמַּזְכִּיר, שֶׁהִקְשִׁיב לִדְבָרֶיהָ כְּמִי שָׁרָגִיל בְּסִפּוּרִים מֵעֵין אֵלֶּה.

הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה הָיְתָה שׁוֹקֶקֶת חַיִּים. בְּכָל פִּנָה עוֹבְדִים. מִן הַנַּגָּרִיָה עָלָה קוֹל פַּטִּישׁ וּמַשּׂוֹר, מֵאֲרֻבַּת הַמִּטְבָּח הִתְאַבֵּךְ עָשָׁן, פָּרוֹת גָּעוּ בָּרֶפֶת וְהַפְּרָדוֹת צָהֲלוּ בָּאֻרְוָה. הַתּוֹרָנִים שֶׁל הַחֲבָרוֹת הַשּׁוֹנוֹת נָשְׂאוּ מִן הַמִּטְבָּח כֵּלִים מְלֵאִים תַּבְשִׁילִים חַמִּים.

שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם הִיא. עוֹד מְעַט תִּסְתַּיֵּם עֲבוֹדַת הַיּוֹם. אָז יִשָּׁמַע צִלְצוּל הַפַּעֲמוֹן הַקּוֹרֵא לִמְנוּחָה. יֵרֵד הַלַּיְלָה עַל “הַכְּפָר”. כְּבָר הֵחֵלוּ מִתְכַּנְּסִים וּבָאִים אֶל הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה יְלָדִים וִילָדוֹת, נְעָרִים וּנְעָרוֹת וּבִידֵיהֶם מַעְדֵּר וְאֵת, אוֹ סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת. אֲחָדִים מֵהֶם הִקִּיפוּ אֶת הַיֶּלֶד הָאוֹרֵחַ הַיּוֹשֵׁב לוֹ וּמְשַׂחֵק יְחִידִי וְאֵינוֹ שׁוֹעֶה אֶל הַנַּעֲשֶׂה מִסָּבִיב לוֹ. בֵּין הָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ בַּמַּעְגָּל הָיָה כּוֹכְבָא, שֶׁיָּרַד מִמְּרוֹמֵי פַּחֵי־הָאַשְׁפָּה אֲשֶׁר בַּכִּרְכָּרָה הָרְתוּמָה לַחֲמוֹרָה הַלְּבָנָה. בַּתְיָה הִנִּיחָה אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת הַחוֹלָה בַּסַּלְסִלָּה אֲשֶׁר בְּיָדָהּ וְעָמְדָה וְהִבִּיטָה. גַּם יוֹסֵף, בֶּן טְבֶרְיָה שְׁחוֹר הָעֵינַיִם, עָמַד כָּאן וְאִתּוֹ הַיֶלֶד הָאֲמֵרִיקָנִי הַקָּטָן בְּמִכְנָסָיו הָאֲרֻכּוֹת. בָּאָה וְנִצְּבָה גַם יְהוּדִית מִן הַנֹּעַר עִם הַמַּטְאֲטֵא בְּיָדָהּ. אֲפִלּוּ אַבְנֵר מִן הַגַּן, הַמְכֻנֶה “בֶּן נֵר”, הָיָה בַּמִּתְכַּנְסִים בַּמַּעְגָּל מִסָּבִיב לְמִיכָאֵל.

– אַתָּה אוֹרֵחַ? אַתָּה חָדָשׁ? ־ שׁוֹאֲלִים הֵם.

– לְאֵיזוֹ קְבוּצָה תִכָּנֵס? בְּאֵיזֶה עָנָף תַּעֲבֹד?

אַךְ מִיכָאֵל שׁוֹתֵק. אֲפִלּוּ אֵינוֹ נוֹשֵׂא עֵינָיו מֵעַל הַגּ’וּלִים שֶׁלּוֹ. אַבְנֵר הַקָּטָן מְנַסֶה לְעוֹרֵר תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַזָּר בְּכָל לַהֲטוּטֵי הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ:

– אַתָּה יוֹדֵעַ? יֵשׁ לָנוּ תַרְנְגוֹלֵי־פְּנִינִים.

אֵין תְּשׁוּבָה.

– אַתָּה יוֹדֵעַ? יֵשׁ לָנוּ צַבָּרִים מִכָּל הַמִּינִים. אוּלַי מֵאָה מִינִים, אוּלַי אֶלֶף, אוּלַי מִלְּיוֹן…

שְׁתִיקָה.

– יֵשׁ לָנוּ יַעַר גָּדוֹל־גָּדוֹל, עַד הֶהָרִים, עַד אַחֲרֵי הֶהָרִים, עַד סוֹף הָעוֹלָם. וּבְשַׁבָּת יֵשׁ לָנוּ חֲגִיגָה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ “סְעוּדָה שְׁלִישִׁית”. כֻּלָּם מִתְאַסְּפִים, גַם “הַנֹּעַר”, גַּם “חֶבְרַת הַיְלָדִים”, גַּם “הַגַּן”, אֲפִלּוּ הַמְנַהֵל בָּא.

מִיכָאֵל אֵינוֹ עוֹנֶה.

פִּתְאֹם נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ שֶׁל אַבְנֵר:

– חַבְרַיָּה! – קָרָא – בּוֹאוּ וְנַרְאֶה לוֹ אֶת הַמֶּשֶׁק!

שְׁמַע, יֶלֶד, אַתָּה רוֹצֶה לָלֶכֶת אֶל הַגַּן? לֹא? טוֹב, בּוֹא אֶל הַמִּכְבָּסָה, אוּלַי אֶל הַפַּרְדֵּס, אוֹ אֶל הַמִּרְפָּאָה?

הַנַּעַר שׁוֹתֵק.

עַד שֶׁלְבַסּוֹף נוֹאֲשׁוּ הַיְלָדִים. אֲפִלּוּ אַבְנֵר לֹא הֶאֱמִין עוֹד שֶׁיִפְתַּח הָאוֹרֵחַ פִּיו.

– הַנִיחוּ לוֹ! – אָמַר – אֵינוֹ רוֹצֶה, לא צָרִיךְ!

– אוּלַי אֵין הוּא יוֹדֵעַ לְדַבֵּר? – אָמַר יוֹסֵף.

– וְאוּלַי הוּא מִחוּץ־לָאָרֶץ? – אָמַר הָאֲמֵרִיקָנִי הַקָּטָן.

– אוּלַי הוּא תָּם?

– וְאוּלַי הוּא פֶּרֶא אָדָם?

הַפַּעֲמוֹן הַקּוֹרֵא לַאֲרֻחַת־הָעֶרֶב הִפְסִיק אֶת הַשִּׂיחָה. הַיְלָדִים נָשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם וּמִהֲרוּ לְהִתְפַּזֵּר, כָּל יֶלֶד פָּנָה אֶל הַ“בַּיִת” שֶׁלּוֹ.

רַק לְאַחַר שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ הַיְלָדִים וּמִיכָאֵל נִשְׁאַר לְבַדּוֹ, קָם וְנִגַּשׁ אֶל אַחַד הַבָּתִּים וְהֵצִיץ מִבַּעַד לַחַלּוֹן. הֵצִיץ וְהִשְׁתּוֹמֵם לְמַרְאֵה עֵינָיו. הַשֻּׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים וּתְמוּנוֹת יָפוֹת עַל הַקִּירוֹת. עַשְׂרוֹת יְלָדִים, רְחוּצִים וּמְסֹרָקִים, יוֹשְׁבִים מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָנוֹת. וְהַמְחַנֵּךְ יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן הָאֶחָד וְהַמְחַנֶּכֶת בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן הָאַחֵר. וְשֶׁקֶט שׂוֹרֵר בַּחֶדֶר, חֹם וְנֹעַם. הִתְקָרֵב מִיכָאֵל אֶל הַדֶּלֶת וְלֹא הֵעֵז לְהִכָּנֵס. אַךְ כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַיְלָדִים מִיָּד רָמְזוּ לוֹ לַמְחַנֵּךְ. קָם הַמְחַנֵּךְ מִמְּקוֹמוֹ, נִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת וּבְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים אָחַז בְּיָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַמּוּזָר וְהִכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַחֶדֶר וְהוֹשִׁיבוֹ סָמוּךְ אֵלָיו וְצַלַּחַת נָתַן לְפָנָיו. וּלְאַחַר הָאֲרֻחָה הוֹבִילוֹ לַחֲדַר הַשֵּׁנָה וְאָמַר:

– זוֹ מִטָּתְךָ. הִנֵּה הַתָּא לַבְּגָדִים – כָּךְ אָמַר הַמְחַנֵּךְ וְהָלַךְ.

כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה לֹא עָצָם מִיכָאֵל עֵינָיו. הִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד וְלֹא יָכֹל לְהֵרָדֵם. צַעַר וְרֹגֶז מִלְאוּ לִבּוֹ. כָּעַס עַל אִמּוֹ, שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ לְכָאן. אָמְנָם יָפֶה הַמָּקוֹם וְטוֹב, אַךְ הוּא, רוֹצֶה הוּא לִהְיוֹת עִם אִמָּא בַּבַּיִת וְלא כָּאן. כָּל הַלַּיְלָה טִכֵּס עֵצוֹת בְּלִבּוֹ כֵּיצַד יִבְרַח מִכָּאן. וּבַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר שְׁאֵלוֹ הַמְחַנֵּךְ אִם רוֹצֶה הוּא לָצֵאת לָעֲבוֹדָה וּבְאֵיזֶה עָנָף יִבְחַר, מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְלֹא עָנָה דָבָר. כָּל הַיּוֹם הִסְתּוֹבֵב מִפִּנָה לְפִנָּה בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. וְכָךְ נָהַג גַּם בַּיָּמִים הַבָּאִים.

יוֹם אַחַר יוֹם עוֹבֵר, וּמִיכָאֵל אֵינוֹ עוֹשֶׂה דָבָר. הוּא מְאַחֵר לָאֲרוּחוֹת, שׁוֹהֶה שָׁעוֹת רַבּוֹת בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה בַּיַּעַר. פַּעַם גַּם הָלַךְ לְבַדּוֹ לַכְּפָר הָעַרְבִי וְחָזַר רַק בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה. פַּעַם אַחֶרֶת קָפַץ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה וְלֹא חָפֵץ לָצֵאת מִמֶּנָּה. הָיָה שׂוֹחֶה לְכָאן וּלְכָאן, מִשְׁתּוֹלֵל וּמַתִּיז מַיִם, נֶעְלָם וּמוֹפִיעַ וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ לַהֲנָאָתוֹ. יוֹם אַחֵר יָצָא אֶל שִׂיחַ הַ“דּוֹם” אֲשֶׁר עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. יָשַׁב שָׁם שָׁעוֹת וְהָיָה מְלַקֵּט מִן הַשִּׂיחַ וְאוֹכֵל.

וְכַאֲשֶׁר חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וּמִיכָאֵל לֹא שִׁנָּה דַרְכּוֹ, הֵחֵלּוּ הַיְלָדִים רוֹטְנִים:

– מַה מִּסְתּוֹבֵב זֶה כָּאן כְּתַרְנְגֹל־הֹדּוּ מְנֻפָּח?

יוֹם אֶחָד הֵבִיאוּ אֶת הַדָּבָר לִפְנֵי הָאֲסֵפָה הַכְּלָלִית:

– צָרִיךְ לְשַׁלְּחוֹ מִכָּאן – טָעֲנוּ – וְסוֹף לַדָּבָר!

הוּא אֵינוֹ עוֹבֵד וְאֵינוֹ מִשְׁתַּתֵּף בְּחַיֵּי הַחֶבְרָה, רַק מַפְרִיעַ וּמַזִּיק, אֵין לוֹ מָקוֹם כָּאן.

אַךְ הַמְחַנֵּךְ אָמַר:

– יֶלֶד קְשֵׁה־רוּחַ הוּא, בְּוַדַּאי מַשֶּׁהוּ מֵצִיק לוֹ. עָלֵינוּ לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת.

אַךְ לְבַסּוֹף פָּקְעָה גַם סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הַמְחַנֵּךְ. מַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁלּוֹ הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה וְהָיָה לְשִׂיחָה בְּפִי כָּל הַ“כְּפָר” בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים. לַיְלָה אֶחָד, כְּשֶׁהָיוּ הַכֹּל שְׁקוּעִים בְּשֵׁנָה עַמֻקָּה, קָם מִיכָאֵל מִמִּטָּתוֹ, יָצָא בְּשֶׁקֶט הַחוּצָה וּמָשַׁךְ בְּחֶבֶל הַפַּעֲמוֹן הַגָּדוֹל. הַכֹּל הִתְעוֹרְרוּ בְּבֶהָלָה. חָשְׁבוּ: שְׂרֵפָה הִיא אוֹ הִתְנַפְּלוּת. תַּלְמִידִים וּמוֹרִים וּמְחַנְּכִים יָצְאוּ הַחוּצָה בְּבִגְדֵי שֵׁנָה שֶׁלָּהֶם. גַּם מֵהַמּוֹשָׁב הַסָמוּךְ הַחֵלּוּ רָצִים אֲנָשִׁים לְעֵבֶר כְּפַר הַנֹּעַר. וּמִיכָאֵל אֲפִלּוּ לא נִסָּה לְהִתְחַמֵּק. עָמַד לְיַד הַפַּעֲמוֹן, מְחַיֵּךְ בְּחֻצְפָּה וְשׁוֹתֵק כְּדַרְכּוֹ.

עַתָּה הִשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ. בַּבֹּקֶר צִוּוּ עָלָיו לֶאֱרֹז חֲפָצָיו – וְהַבַּיְתָה.

ב    🔗

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת מִיכָאֵל בְּבִקּוּר רִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ בִּ“כְפַר הַנֹּעַר”. אַךְ בָּזֹאת לֹא תַּמָּה הַפָּרָשָׁה. לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְעֶרֶב אֶחָד, כַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ הַיְלָדִים בַּחֲדַר־הַתַּרְבּוּת, שְׁקוּעִים בְּמִשְׂחֲקֵי־חֶבְרָה, נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת בַּלָּאט וְאֶל הַחֶדֶר נִכְנַס נַעַר וְתַרְמִיל עַל שִׁכְמוֹ – סַנְדָּלָיו מְאֻבָּקִים, שַׁעֲרוֹתָיו פְּרוּעוֹת וּפָנָיו מְיֻזָּעִים.

– מִיכָאֵל! – קְרִיאַת הַתִּמָּהוֹן פָּרְצָה מִפִּיוֹת רַבִּים בְּבַת אַחַת. הַכֹּל הִקִּיפוּ אֶת הַנַּעַר הַמְבֻיָּשׁ וְהִמְטִירוּ עָלָיו שְׁאֵלוֹת. אַךְ הַמְחַנֵּךְ הִרְחִיק אֶת הַיְלָדִים מֵעַל הָאוֹרֵחַ הַקָּטָן וְאָמַר:

– בְּוַדַּאי רָעֵב אַתָּה, לֹא אָכַלְתָּ אֲרוּחַת־עֶרֶב.

– אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כָּאן, לַעֲבֹד וְלִלְמֹד. – עָנָה הַנַּעַר וְקוֹלוֹ רָעַד.

הַכֹּל לָטְשׁוּ עֵינֵיהֶם כְּאֵינָם מַאֲמִינִים: הַאֻמְנָם?

– בָּאתִי בָּרֶגֶל – אָמַר – מֵאָז הַבֹּקֶר אֲנִי בַּדֶּרֶךְ – וְנִגֵּב הַזֵּעָה מִפָּנָיו הָעֲיֵפִים.

הֵבִיאוּ לוֹ אֹכֶל וּבָלַע הַכֹּל בְּתֵאָבוֹן. הִקְצוּ לוֹ מִטָּה וְיָשַׁן שְׁנַת עֲיֵפִים. וּבַבֹּקֶר פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה בְּכָל הַכְּפָר כֻּלוֹ: מִיכָאֵל שָׁב, “מִיכָאֵל פַּעֲמוֹן”. בָּרֶגֶל בָּא וְהוּא רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר כָּאן. שָׂמְחוּ גָדוֹל וְקָטָן.

אַבְנֵר הַעִיר:

– רַק צָרוֹת יִגְרֹם.

אַךְ הַכֹּל הֵשִׁיבוּ לוֹ:

־ אֵין דָּבָר, צָרִיךְ לְנַסּוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי־תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד.

מֵעַתָּה, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר אֶת מִיכָאֵל. הַזָּרִיז מִכֻּלָּם הוּא, הֶחָרוּץ מִכֻּלָּם. מוּכָן תָּמִיד לַעֲזֹר לְכָל חָבֵר. מְמַלֵּא כָּל תּוֹרָנוּת בְּדַיְקָנוּת. נַעֲנֶה לְכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה. מִתְקַדֵּם בַּלִּמּוּדִים וְקוֹרֵא בִּסְפָרִים.

בִּמְהֵרָה הִתְחַבֵּב מִיכָאֵל עַל כָּל הַיְּלָדִים וְהֵחֵלוּ בּוֹחֲרִים בּוֹ לְתַפְקִידִים. וְכַעֲבֹר חֳדָשִׁים מְעַטִּים הָיָה הַמְפֻרְסָם וְהָאָהוּב בְּכָל חֶבְרַת הַיְלָדִים. גַּם כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה עוֹנַת הַחֻפְשָׁה מִלִּמּוּדִים, לא נָסַע הַבַּיְתָה אֶלָּא נִשְׁאַר בַּכְּפָר.

וּמִיכָאֵל, הוּא שֶׁהָגָה בְּאוֹתוֹ הַקַיִץ אֶת הָרַעְיוֹן לְיִסּוּד “הָאַגֻדָּה לְמַעַן בֶּן־שֶׁמֶן”. יַחַד עִם נְעָרִים וּנְעָרוֹת אֲחֵרִים, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַף הֵם בַּכְּפָר כָּל יְמוֹת הַקַּיִץ, הָיָה מְבַלֶּה שָׁעוֹת בְּ“סֻכַּת רוֹבִּינְזוֹן” אֲשֶׁר בְּ“יַעַר הֶרְצְל”. הִתְקִינוּ לָהֶם עַרְסָל בֵּין שְׁנֵי עֲצֵי זַיִת עֲנֵפִים. לוּחַ עֵץ הִדְבִּיקוּ עַל מִטָּה גְבוֹהָה, וְעַל הַלּוּחַ כָּתְבוּ בְּגִיר לָבָן:

“חֲבֵרִים חֲדָשִׁים מִתְקַבְּלִים”.

תַּקָּנוֹן חִבְּרוּ לָאֲגֻדָּה וּבָחֲרוּ בְּגִזְבָּר וְגַם בְּמַזְכִּיר. מוּבָן מֵאֵלָיו הַדָּבָר, כִּי מִיכָאֵל נִבְחַר לְנָשִׂיא וּלְיוֹשֵׁב־רֹאשׁ. עַתָּה חָסַר רַק שֵׁם נָאֶה לָאֲגֻדָּה. חָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ וְשֵׁם הוֹלֵם לֹא מָצְאוּ, עַד שֶׁלְבַסּוֹף הִצִיעַ מִיכָאֵל:

– מַדּוּעַ לֹא נִקְרָא לְעַצְמֵנוּ, פָּשׁוּט, בַּשֵׁם “מַכַּבִּים!”

תְּחִלָּה צָחֲקוּ הַיְּלָדִים עַל מִיכָאֵל הַהוֹלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת. אַבְנֵר אָמַר בְּלִגְלוּג:

– בֶּאֱמֶת שֵׁם מַתְאִים, רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל מִי כְּמוֹכֶם בַּטְלָנִים יְדוּעִים מְפֻרְסָמִים…

הַכֹּל נֶהֱנוּ מִן הַבְּדִיחָה וּמִיכָאֵל רָגַז:

– הָאֲגֻדָּה שֶׁלָּנוּ עוֹד תִּפְעַל גְדוֹלוֹת!

מַה מַטְּרַת הָאֲגֻדָּה וּמַה פְּעֻלָּתָהּ? – זֹאת הָיְתָה כָּעֵת הַשְּׁאֵלָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁנִּקְּרָה בְּמֹחוֹ שֶׁל מִיכָאֵל יוֹמָם וָלַיְלָה. “מַכַּבִּים” חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת דְּבַר מָה! “אֲגֻדָּה לְמַעַן בֶּן שֶׁמֶן” יֵשׁ לְהַטִּיל עָלֶיהָ תַּפְקִידִים!

– מִיכָאֵל צוֹדֵק! – אוֹמֶרֶת בַּתְיָה – וְיֵשׁ לִי רַעְיוֹן. בּוֹאוּ נֵצֵא לָגוּר בַּחֻרְבָּה אֲשֶׁר בַּיַּעַר, נְעַבֵּד שָׁם חֶלְקָה, תִּהְיֶה גִנָּה, וְנִסְלֹל דֶּרֶךְ מִן הַחֻרְבָּה לַכְּפָר.

גַּם לְכוֹכְבָא יֵשׁ רַעְיוֹן:

– כַּאֲשֶׁר יִסְעוּ כָּל הַיְלָדִים לַקַּיְטָנָה, לִרְחֹץ בַּיָּם, נִשָּׁאֵר אֲנַחְנוּ כָּאן, נִשְׁמֹר עַל הַכְּפָר וְעַל הַמֶּשֶׁק.

מִיכָאֵל אֵינוֹ מְרֻצֶה. כָּל זֶה טוֹב וְיָפֶה, אֲבָל לַ“מַּכַּבִּים” אֵין דַּי בְּתַפְקִידִים כָּאֵלֶּה. הַמַּכַּבִּים הָהֵם, מִמּוֹדִיעִין הַשְּׁכֵנָה לְבֶן־שֶׁמֶן, הָיוּ גִבּוֹרִים. לָהֶם הָיוּ תַּפְקִידִים אֲחֵרִים, אֲחֵרִים לְגַמְרֵי!

מִיכָאֵל מָצָא בַּאֲרוֹן הַסִּפְרִיָה סֵפֶר עַל קוֹרוֹת הַחַשְׁמוֹנָאִים וּגְבוּרוֹת הַמַּכַּבִּים. קָרָא בַּסֵּפֶר וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת. יָצָא לְטַיֵּל בְּהָרִים הַיָּפִים הָעוֹטְרִים אֶת הַכְּפָר, הָרֵי יְהוּדָה הַמַּכְחִילִים הַמְעֻרְָפָּלִים, הַמִּשְׁתַּלְּבִים זֶה בָּזֶה. וְאֶל הַכְּפָרִים מִסָּבִיב הָלַךְ. כָּל שְׁבִיל, כָּל שִׂיחַ, הָיָה עַתָּה מֻכָּר לוֹ וּמוּדָע. כָּאן נִגַּף סִירוֹן שַׂר צְבָא הַיְּוָנִים לִפְנֵי יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי. וְכָאן, בִּכְפַר עֶמָאוּס הַסָּמוּךְ לְדֶרֶךְ יָפוֹ ־ יְרוּשָׁלַיִם, חָנָה צְבָאוֹ שֶׁל גוֹרְגִיאַס הַיְּוָנִי. כָּאן, בְּנַחַל שׂוֹרֵק, הִתְלַקְּחָה מַעֲרָכָה גְדוֹלָה וּצְבָא קַנְדִיבִיוּס נִגַּף בִּפְנֵי הַמַּכַּבִּים. אֶת נַחַל מוֹדִיעִין עָבַר, אֶל כְּפָר מֶדְיָה בָּא וּבְכַרְמֵי־הַזֵּיתִים שֶׁלּוֹ שָׁהָה. אֶל הַבְּאֵרוֹת יָרַד וְעַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה עָלָה וְאֶל קִבְרוֹת הַמַּכַּבִּים בָּא, וְלַמְּעָרָה הַמְקֻמֶּרֶת נִכְנַס. וּבְצֵל חָרוּב עַתִּיק יָשַׁב, שָׁעָה אֲרֻכָּה יָשַׁב שָׁם הַ“מַכַּבִּי” הַקָּטָן מִבֶּן־שֶׁמֶן וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, כְּאִלּוּ הוּא מְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ:

– הַמַּכַּבִּים הַגְדוֹלִים, – אָמַר – אֲלֵיכֶם בָּאתִי עַתָּה. עֲשִׂיתֶם מַעֲשֵׂי גְבוּרָה לְמַעַן כְּפַרְכֶם, לְמַעַן אַרְצְכֶם וְעַמְּכֶם. גַּם אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ וְכָל הַיְלָדִים רוֹצִים, אַךְ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה נַּעֲשֶׂה.