ביום שעמד מנחם מנדל בוים הצעיר להתחתן – היה זה לפני כמאה וחמישים שנה – העמיד תנאי: הוא ייכּנס לחופה, אבל רק אם יבטיחו הכלה, הוריה והוריו, כי לא ימנעו ממנו לעלות לארץ־ישראל. היתה זו תביעה מוזרה, אבל לא היתה ברירה, מאחר שהזוג צריך להיכנס לחופה מייד, ובכן, ניתנה הסכמה.
נשׂא מנחם מנדל בוים את ציפּה לאשה. ישב כמה שנים בעיירת רעייתו קמניץ ועל שמה נקרא מנחם מנדל מקמניץ ושם משפחתו נשכח. באחד הימים של שנת 1833 עלה לארץ עם משפחתו ונתיישב בעיר צפת.
כשנה לאחר עלייתו של מנחם מנדל מקמניץ נספה בנו במגיפת דבר וזמן לא רב אחר־כך פרעו ערביי הגליל ביהודי צפת ורצחו רבים מהם. אותן פרעות כוּנו בפי יהודי היישוב הישן “הביזה”. מות בנו והפרעות לא הפיגו את התלהבותו של מנחם מנדל לארץ־ישראל והוא המשיך ויעץ למשפחתו ברוסיה “המבקשים חכמה וטוהר” לעלות גם הם לארץ.
שלוש שנים אחר־כך נתנסה באסון נוסף – הרעש הגדול, שבו נהרס ביתו והוא נשאר בחוסר כל.
בהסכמת ראשי העדה יצא לחוץ־לארץ, כדי לשפר את מצבו ולבקש עזרה לטובת יהודי צפת. הוא ביקר בקהילות פולין ורוסיה, סיפר על הנעשה בארץ, והוציא לאור בווילנה (בשנת 1839) ספר בשם “קורות העתים” והוא התיאור המלא ביותר על פרעות 1834 בצפת. באותו ספר, בחלק שני, שנקרא בשם “עליית הארץ”, פירט כיצד נוסעים לארץ, סיפר על מקומותיה השונים, תיאר את מצרכי המזון הנהוגים כאן, מיני הפירות והירקות (“והכל בזול” כדבריו) וסיפר על ה“מאראנצין” (תפוחי־זהב, שלדבריו הם חמוצים ואילו ה“ציטרונין” – הלימונים – מצויים בשני זנים, זן מתוק וחמוץ).
בשנת 1842 חזר מנחם מנדל קמניץ לארץ ונצטרף למשפחתו שעברה לירושלים. כאן עשה מעשה חלוצי: פתח “בית הכנסת אורחים” פרטי, מלון ראשון בארץ. הבית נמצא ליד מגדל דוד ואחר־כך עבר לרחוב חברון בעיר העתיקה. ליד המלון יסד גם מסעדה ומאפיה. מנחם מנדל קמניץ לא הירבה להתערב בעבודת המלון, שכן את עיקר המלאכה עשתה אשתו החרוצה והוא ישב ולמד תורה.
“בית הכנסת־אורחים” הפך עד מהרה למלון מהודר לפי מושׂגי אותם ימים. יהודים ולא־יהודים נתאכסנו במקום, שנתפרסם בשירותיו הטובים. משמת מנחם מנדל ב־1873 עבר המלון לידי בנו אליעזר ליפא, שנעזר בבנו – אברהם בצלאל. הללו פיתחו את המלון, ופתחו בית־מלון גם ביפו ובחברון. וכך היו בני קמניץ לאבות “מלונות השרשרת” בארץ־ישראל.
בתי המלון נתקיימו עד מלחמת־העולם־הראשונה. חשובים ונכבדים נתאכסנו בהם – במלון קמניץ של יפו התגורר הרצל בביקורו בארץ – וספר־האורחים של המלון הוא גם ספר ה“מי ומי” של כל החשובים והנכבדים אשר ביקרו בארץ ונשתכנו במלונות קמניץ במאה הקודמת ובראשית המאה שלנו.
לעיון נוסף: “קורות העתים” מהדורת ג. קרסל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.