מלחמת יהודה המקבי נתגלגלה באגדה ערבית?
כל הרוצה להתבשׂם מנופו של חבל ארץ שאין מרבים לעבור בו, יעלה בדרך לטרון, חרבתא, ביתלו, אום צפא, ביר זית, גופנה, ויגיע למסקנה, שלא חלו שינויים מהותיים בשטח מימי קדם ועד היום.
הכפרים בנויים לרוב בראש ההרים ומיעוטם על הפסגות ממש. עצי זית מכסים את מורדות ההרים עד לאפיקי הוואדיות העמוקים והמתפתלים. בחלק מן הכפרים מעלים עדיין את מי השתיה ממעיינות קטנים הבוקעים ממורדות ההרים או בוואדיות או מבורות האוצרים את מי הגשמים.
הכביש של היום עובר ברובו על דרך עתיקה. הוואדיות העמוקים, גב ההר הצר, מכתיבים את תוואי הדרך מימי קדם ועד היום.
כשלושה קילומטר מאום צפא לכיוון ביר זית, מצוי עיקול שמצידו האחד תהום ומצידו השני מצוק הרים ובתחתית המצוק, סלע מעין דמות אריה רובץ. שם המקום קלעת אל־אסאד, כלומר מצודת האריה.
זקני הכפר הערבי הסמוך עטרה מספרים אגדה עתיקה, מיהו ומהו אותו אריה של אבן ומדוע נקרא המקום מצודת האריה.
בימי קדם – כך הם מספרים – בעת שבני ישראל ישבו בהרים אלו, היתה נטושה מלחמה קשה ומרה בינם לבין עם זר שישב בשפלה ושאף להשתלט על אדמת בני ישראל. מעבר הרים זה שימש כמעצור בפני הפולשים מן המערב ובעת סכנה היו הישראלים נזעקים ובאים למקום ומשיבים מלחמה שערה.
והנה, בוקר אחר, ראה הצופה טורי אוייב מתקרבים ובאים. הזעיק את הלוחמים וקרב עז פרץ בין שני המחנות. מפקדם של בני ישראל היה עלם מביר זית, שבגבורתו ועוז רוחו שימש דוגמה לחייליו. לעת הצהריים שלח רץ להזעיק את שאר תושבי הכפרים והקרב ניטש בכל האיזור. הלוחמים הישראלים הסתערו בחרבותיהם על האויב המבקש להעפיל למעלה וזה אמנם החל בנסיגה, אבל אז קרה האסון: המפקד האמיץ שעמד בראש הסלע, חשׂוּף, ופקד על אנשיו, נפל בחץ אוייב.
חיילי האוייב נסוגו, נסו מערבה לעבר השפלה כשהם משאירים אחריהם את נשקם. הישראלים אספו את השלל, וכשהגיעו למקום בו לחם מפקדם ובו נפל, ראו – הסלע הפך לאריה.
זהו סיפורם של זקני הכפר עטרה, אשר אותו הם מספרים לעת רצון.
לא רחוק מאותו מקום, בהמשך הדרך מזרחה, מעבר לביר זית, עוברת הדרך בגופנה, כאן מתגלית בקעה גדולה מוקפת הרים נישאים ובתוכה עצי זית עתיקים. בקעה זו שימשה מקלט לאנשיו של יהודה המקבי, הלוחם ביוונים.
ואפשר והדי אותה מלחמה בין היהודים והיוונים נשתמרו באגדה של בני עטרה על הלוחם שקפא לאריה־אבן, אגדה שעברה מדוֹר לדוֹר.
חיים רון1
צילם ר. יהודאי.
-
פרויקט בן־יהודה לא הצליח לזהות את המחבר שצוין בכתב העט רק בשם חיים רון. אם בידיכם מידע ודאי לגבי זהות המחבר, נשמח אם תצרו קשר. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.