א    🔗

הַחֲמוֹר הַצָּחֹר וְדַק־הָרַגְלַיִם, שֶׁנָּשָׂא עַל גַּבּוֹ אֶת רוֹכְבוֹ הַצָּעִיר בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר, הַמִּתְפַּתֵּל בֵּין הָרֵי־יְהוּדָה, בַּדֶּרֶךְ מִירוּשָׁלַיִם לְמוֹדִיעִין, נִזְדַּעְזַע פַּעַם בְּפַעַם מִדְּפִיקוֹת בְּעָלָיו הַתְּכוּפוֹת, וְקָפַץ נְמוּךְ־רוּחַ וּמְקֻטַּף אָזְנַיִם מִתֵּל אֶל תֵּל וּמִסֶּלַע אֶל סֶלַע, כְּשֶׁהוּא מְהֻמָּם כֻּלּוֹ מֵרֹגֶז אֲדֹנָיו וּמֵחֹם הַיּוֹם. הוּא לֹא הִסְכִּין, שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים בּוֹ מִנְהַג גַּסּוּת וְלֹא הֵבִין מַה זֶּה הָיָה לוֹ לְנַעַר־חֲמוּדוֹת זֶה, שֶׁרַק שִׁלְשׁוֹם, בַּעֲלוֹתָם אֶל עִיר־הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה הַיּוֹשֶׁבֶת בֶּהָרִים, הָיְתָה רוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו, וְהָיָה לוֹטֵף אֶת צַוָּארוֹ כָּל הַדֶּרֶךְ בְּחִבָּה, בְּעוֹד שֶׁפִּיו אֵינוֹ פוֹסֵק מֵרַנֵּן בַּקוֹל; וְהַיּוֹם הִרְגִּיז עִם שַׁחַר אֶת מְנוּחָתוֹ בָּאֻרְוָה, שֶׁאֲבוּסָהּ עוֹד הָיָה מָלֵא מִסְפּוֹא דָשֵׁן, וְטֶרֶם יִתְּנֵהוּ לֶאֱכֹל פַּת־שַׁחֲרִית, יָצָא לְבַדּוֹ מִן הָעִיר הַהוֹמָה מֵאָדָם רַב וּבְהֵמָה רַבָּה, וּמֵאָז הַבֹּקֶר הוּא דוֹפֵק וּמֵאִיץ בּוֹ בַּמַּעֲלוֹת כְּבַמּוֹרָדוֹת, בְּלִי שֶׁיִּתְּנֵהוּ לְהָשִׁיב אֶת רוּחוֹ מְעַט בְּדֶרֶךְ הֶהָרִים הַמְיַגַּעַת.

אָכֵן רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה עִם הָרוֹכֵב הַצָּעִיר, שֶׁיָּצָא שִׁלְשׁוֹם עִם בְּנֵי עִירוֹ מֵהַר־מוֹדִיעִין, כְּדֵי לִרְאוֹת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת יְרוּשָׁלַיִם, בִּירַת יְהוּדָה. פָּנָיו הַשְּׁזוּפִים, הַמְּפִיקִים תָּמִיד נְדִיבוּת וְעֹז, הָיוּ הַפַּעַם חִוְרִים וּמְרֻכָּזִים וְעֵינָיו הִבִּיעוּ עֶלְבּוֹן עָמֹק, צוֹרֵב, שֶׁלֹא יָכֹל לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ אַף רֶגַע.

– הֲזֹאת יְרוּשָׁלַיִם? – הֲזֹאת הִיא עִיר־אֱלֹהִים, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסַף מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ הַקְּטַנָּה כָּל הַיָּמִים?

בְּעַרְבֵי הַחֹרֶף, כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִם אָבִיו מַתִּתְיָהוּ הַזָּקֵן, הוּא וְאֶחָיו הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים, לִפְנֵי הָאָח הַמְבֹעֶרֶת, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת אָבִיו מְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל בִּירַת יִשְׂרָאֵל, נוֹצְצוּ עֵינָיו מִגִּיל, וּבְלִבּוֹ רֻקַּם חֲלוֹם נִפְלָא עַל עִיר דָּוִד הַנֶּהְדָּרָה. בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה הָיָה כְּבָר וּמֵעוֹדוֹ לֹא יָצָא מִמּוֹדִיעִין, עִיר מוֹלַדְתּוֹ הַקְּטַנָּה, וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ בְּהַבְטִיחַ לוֹ אָבִיו לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ בְּאָבִיב זֶה יְרוּשָׁלַיְמָה! מֵאָז הָיוּ יוֹם וָלַיְלָה כָּל מַעְיָנָיו רַק בְּעִיר ה‘, הַיּוֹשֶׁבֶת מֵעֵבֶר לֶהָרִים עוֹטֵי הַתְּכֵלֶת – הָעִיר אֲשֶׁר תִּפְאֶרֶת אֱלֹהִים וְתִפְאֶרֶת אָדָם חֻבְּרוּ בָהּ יַחְדָּיו. הוּא יָדַע אָמְנָם, כִּי הַסּוּרִים, בְּנֵי עַם זָר, מוֹשְׁלִים עַתָּה בָּאָרֶץ, אֲבָל אוֹתָם הֵן יְגָרְשׁוּ יוֹם אֶחָד כִּכְלָבִים רָעִים מֵהַר צִיּוֹן. הַנַּעַר הַתָּמִים לֹא יָכֹל לְהַאֲמִין, כִּי יְרוּשָׁלַיִם, עִיר מֶלֶךְ, אֲשֶׁר בָּהּ מִקְדַּשׁ ה’, הָיְתָה כִּמְעַט לְעִיר יְוָנִית, וְכִי גַּם קְרוֹבָיו, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן יְוָנִית וּמְחַקִּים אֶת מִנְהֲגֵי מְשַׁעְבְּדֵיהֶם לֹא רַק מֵאֹנֶס, כִּי אִם גַּם מֵרָצוֹן – רַק כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינִי הַשַּׁלִּיטִים הַנָּכְרִים. כְּהוֹלֵךְ לִקְרַאת אשֶׁר, אֲשֶׁר אֵין נִיב לוֹ, הָלַךְ יְרוּשָׁלַיְמָה יְהוּדָה בֶּן מַתִּתְיָּהוּ הַכֹּהֵן. רַבּוֹת שָׁמַע הַנַּעַר מִפִּי אָבִיו וְאֶחָיו הַגְּדוֹלִים עַל הַיְוָנִים הַמִּתְעַלְּלִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל וּבְקָדָשָׁיו, אֲבָל רַק עַתָּה, בִּרְאוֹתוֹ בְּעֵינָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם הַמֻּשְׁפֶּלֶת, הַמְחֻלֶּלֶת, חָשׁ אֶת חֶרְפַּת עַמּוֹ כְּמִכְוַת אֵשׁ צָרֶבֶת בְּלִבּוֹ. רַק יוֹם אֶחָד שָׁהָה בִּירוּשָׁלַיִם. גַּם רָאֹה לֹא רָאָה אֶת כָּל חֲמוּדוֹתֶיהָ, – לֹא חָפֵץ לִרְאוֹתָן. בְּעִיר זוֹ, אֲשֶׁר גַּם יַלְדֵי הַכֹּהֲנִים פִּטְפְּטוּ בְּלָשׁוֹן זָרָה וְנִקְרְאוּ בְּשֵׁמוֹת זָרִים, רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּגֵר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. לְחִנָּם רָב אֶת רִיב עַמּוֹ וֵאלֹהָיו עִם יַלְדֵי הַכֹּהֵן הֶעָשִׁיר מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁבְּבֵיתוֹ הִתְאַכְסֵן: הֵם גַּם אֶת שְׂפָתוֹ לֹא הֵבִינוּ וְלָעוֹג לָעֲגוּ לְמַלְבּוּשָׁיו הַפְּשׁוּטִים וּלְמִנְהֲגֵי עִירוֹ הַקְּטַנָּה.

לֹא, לֹא זֹאת הִיא הָעִיר אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ יָמִים וְלֵילוֹת רַבִּים. הִיא הָיְתָה פַּעַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, פִּנַּת הֶחָזוֹן, וְאוּלַי עוֹד תִּהְיֶה פַּעַם גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עַתָּה אֵין זֹאת כִּי אִם חֶרְפַּת עַם, עִיר חֲנֵפִים וּבוֹגְדִים, אֲשֶׁר אוֹתָם תִּעֵב יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׂנָא אֶת הַיְּוָנִים הֶעָרִיצִים. כָּל הַלַּיְלָה לֹא נָתַן הַנַּעַר שְׁנָת לְעֵינָיו. כָּל הַלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל מִשְׁכָּבוֹ וְנֶאֱנַק מִכְּאֵב וּמֵחֶרְפָּה. וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָם וְעָלָה לְבַדּוֹ עַל הַר הַבָּיִת. שָׁם עָמַד בִּתְפִלָּה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְשָׁפַךְ בִּדְמָעוֹת חַמּוֹת אֶת יְגוֹנוֹ וְאֶת עֶלְבּוֹנוֹ. אַחַר קָם וְעָזַב בְּלֵב מַר אֶת הָעִיר, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ חָרְדָה נַפְשׁוֹ בְּחֶדְוָה וְתִקְוָה לִפְנֵי יוֹמָיִם.

ב    🔗

מָה רָוַח לְלִבּוֹ בְּרִדְתּוֹ מֵהָרֵי־יְהוּדָה וּבְנָשְׁמוֹ אֶת אֲוִירָם שֶׁל שְׂדוֹת מוֹדִיעִין! כְּכָל אֲשֶׁר קָרַב אֶל עִירוֹ הַקְּטַנָּה, כֵּן אוֹרוּ עֵינָיו. לֹא, לֹא שָׁם, בְּקִרְיַת־מֶלֶךְ רָב, כִּי אִם פֹּה, בָּעִיר הַקְּטַנָּה וְהָעֲנָוָה, עוֹד שָׁמוּר הָאֵמוּן בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּבְקָדָשָׁיו. מִכָּאן, רַק מִכָּאן, מֵאַדְמַת יְשָׁרִים זוֹ, תִּצְמַח הָרוּחַ אֲשֶׁר תֹּאכַל כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת אֶת הָעַבְדוּת, אֲשֶׁר בָּהּ שָׁקְעוּ עַד צַוָּאר הַכֹּהֲנִים וְהַשָּׂרִים בְּעִיר הַבִּירָה.

יָדוֹ רָפְתָה עַתָּה מִן הַחֲמוֹר, אֲשֶׁר עָלָה לְאִטּוֹ אֶל הַר מוֹדִיעִין. בָּאֲוִיר כְּבָר הֻרְגְּשָׁה לַחְלוּחִית־יָם רַעֲנַנָּה. שְׂדֵי־קָמָה הִתְנוֹפְפוּ מִימִין הַדֶּרֶךְ וּמִשְּׂמֹאלָהּ, וְכַרְמֵי זַיִת וָגֶפֶן לִבְלְבוּ עַל כָּל הַמִּדְרוֹנוֹת. הַלֵּב שָׁקַט פִּתְאֹם וְהַכְּאֵב כְּמוֹ חָדַל. הִנֵּה כֵן – זֹאת הָיְתָה הַמּוֹלֶדֶת.

כְּשֶׁעָלָה עַל הָהָר, אֲשֶׁר עָלָיו יוֹשֶׁבֶת מוֹדִיעִין, הִבְהִיק בְּעֵינָיו הַיָּם עִם גַּלָּיו הַמַּקְצִיפִים. רוּחַ עַזָּה טִלְטְלָה אֶת עֲצֵי הַגַּנִּים טִלְטוּל אֲבִיבִי עַלִּיז. וְגַם הוּא, כְּאִילָן רַךְ, טֻלְטַל רֶגַע אֶחָד טִלְטוּל אֲבִיבִי עַלִּיז זֶה. הוּא חָשׁ תַּחַת כַּף רַגְלוֹ אֶת אַדְמַת־ עִירוֹ, אַדְמַת סְלָעִים עַזָּה וִיקָרָה מִפָּז. מֵרָחוֹק הִשְׂתָּרְעָה הַשְּׁפֵלָה בְּאוֹר הָעַרְבַּיִם הָאֲדַמְדָּם. אֲנָשִׁים שְׁזוּפֵי־שֶׁמֶשׁ שָׁבוּ מִן הַשָּׂדֶה עֲיֵפִים וְשׁוֹקְטֵי־עָיִן. וְהָיָה נוֹחַ כָּאן לְאַחַר הָרַעַשׁ שֶׁל הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין, וְקַל הָיָה לִנְשֹׁם אֲוִיר־יָם זֶה, שֶׁעוֹדֵד אֶת הַלֵּב וְהִרְגִּיעוֹ.

ג    🔗

אָכֵן לְיָמִים רַבִּים נֶחֱרַת זֵכֶר יְרוּשָׁלַיִם הַמְיֻוֶּנֶת בְּלֵב הַנָּעַר. שִׁבְעָתַיִם יָקַר לוֹ מֵאָז בֵּית אָבִיו בְּאָרְחוֹת חַיָּיו הַפְּשׁוּטִים וְהַצְּנוּעִים. וְשִׁבְעָתַיִם יָקְרוּ לוֹ אִמְרוֹת־יָהּ, אֲשֶׁר הוֹרָהוּ אָבִיו הַכֹּהֵן. כְּכָל אֲשֶׁר בָּגַר הַנַּעַר, כֵּן לָמַד יוֹתֵר לְהוֹקִיר אֶת תּוֹרַת יִשְׁרָאֵל, אֲשֶׁר יְסוֹדָהּ בְּעַנְוַת־לֵב, בִּישֶׁר־אָדָם וּבְרַחֲמֵי־אָדָם, לְעֻמַּת תּוֹרַת הַיְּוָנִים הַמַּעְדֶּפֶת אֶת הַכֹּחַ וְהֶחָרִיצוּת עַל מִדּוֹת הָאָדָם הַטוֹבוֹת. כְּכָל אֲשֶׁר רָחַק מִלִּבּוֹ הַיֹּפִי הַיְּוָנִי שֶׁכֹּחוֹ בַּשִּׁכְלוּל מִבַּחוּץ, כֵּן לָמַד לְהַכִּיר אֶת מַעֲלוֹת הַחֵן הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא צָנוּעַ יוֹתֵר וְעָמֹק וְנַפְשִׁי יוֹתֵר. עוֹדֶנּוּ עֶלֶם רַךְ, כְּבָר הֵבִין יְהוּדָה מַה קָּשָׁה תִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה עִם תַּרְבּוּת זָרָה זוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְשַׁעֲשֵׁעַ וְלָקַחַת שְׁבִי בִּבְרַק תִּפְאַרְתָּהּ אֶת הַבְּרִיוֹת, אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מַעֲמִיקִים רְאוֹת וְאֵינָם יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין הָעֲנָוָה הַיִּשְׂרְאֵלִית הַנַּעֲלָה וּבֵין קִסְמֵי הָאֳמָנוּת הַזָּרָה.

וְאָמְנָם נוֹכַח יְהוּדָה מִיּוֹם לְיוֹם, כַּמָּה מוֹשְׁכִים אֶת אֶחָיו קִסְמֵי נֵכָר אֵלֶּה. לֹא רַק בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁשָּׁם פָּשָׂה הַנֶּגַע הַיְּוָנִי מִיּוֹם לְיוֹם, וְהַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה נִמְכְּרָה לְמִי שֶׁהָיָה בּוֹגֵד וּמְנֻוָּל יוֹתֵר, כִּי אִם גַּם בְּעִירוֹ הַקְּטַנָּה הִדְבִּיקָה הָרָעָה רַבִּים מִיוֹשְׁבֵיהָ. אֲהָהּ! זֹאת לֹא הָיְתָה עוֹד מוֹדִיעִין צְנוּעָה זוֹ, שֶׁבָּהּ נִשְׁתַּמְּרָה רוּחַ יִשְׂרָאֵל בְּטָהֲרָתָהּ. גַּם בְּפִנָּה רְחוֹקָה זוֹ נָגַע כְּבָר הָרָקָב, וּבַיִת אַחַר בַּיִת, מִשְׁפָּחָה אַחַר מִשְׁפָּחָה, הִתְכַּחֲשׁוּ לְעַמָּם וְלֵאלֹהֵיהֶם.

רַק זֹאת הָיְתָה נֶחָמַת הַנֶּאֱמָנִים לָעָם, כִּי כְּנֶגֶד אֵלֶּה שֶׁהֵפֵרוּ בְּרִית וְהִשְׁפִּילוּ אֶת כְּבוֹדָם וְאֶת כְּבוֹד עַמָּם, רַבּוּ מִיּוֹם לְיוֹם גַּם אֵלֶּה שֶׁאַהֲבַת עַמָּם וְתוֹרָתוֹ הָלְכָה בְּצוֹק הָעִתִּים הָאֵלֶּה הָלוֹךְ וְגָבוֹר. בִּמְסִירוּת־נֶפֶשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהָ הֵגֵנּוּ שְׂרִידֵי־עַם אֵלֶּה עַל קִיוּם הָאֻמָּה, וּמַה שֶׁנִּקְנָה בִּמְסִירוּת־נֶפֶשׁ נַעֲשֶׂה לֹא רַק יָקָר יוֹתֵר, כִּי אִם גַּם נִקְבָּע עָמֹק יוֹתֵר בַּלֵּב. בִּימֵי הַמְּצוּקָה הָהֵם, בִּלְחֹם עַם לְנַפְשׁוֹ, לְנִשְׁמַת קִיּוּמוֹ, שָׁפְרוּ עָלָיו רַעְיוֹנוֹת הַיַּהֲדוּת וְנִתְעַמְּקוּ בְּהַכָּרָתוֹ. וּמִי יוֹדֵעַ? אֶפְשָׁר, שֶׁרַק הִתְנַגְּשׁוּת זוֹ שֶׁל תַּרְבּוּת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹיַבְתָּהּ הֵבִיאָה אֶת הָעָם לִידֵי הַכָּרָה רִאשׁוֹנָה בְּטִיב תַּרְבּוּתוֹ, בְּאֵיכוּתָהּ הַנַּעֲלָה.

ד    🔗

אָכֵן בֵּין הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁנּוֹדְעוּ בְּשֵׁם חֲסִידִים, מָעֲטוּ מְאֹד אַנְשֵׁי־הַמַּעֲשֶׂה – זֹאת אוֹמֶרֶת, אֲנָשִׁים, שֶׁאֵינָם אוֹמְרִים דַּי בָּזֶה, שֶׁהֵם חוֹבְבִים אֶת הַיַּהֲדוּת, וַאֲפִלּוּ בָּזֶה שֶׁהֵם מוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם עָלֶיהָ, כִּי אִם שֶׁהֵם מוּכָנִים לָקוּם וְלַעֲשׂוֹת לַהֲגַנָּתָהּ. מִבֵּין אֵלֶּה מָצָא לוֹ יְהוּדָה חֲבֵרִים מְעַטִּים, בַּחוּרִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר חִכּוּ לְעֵת מְצוֹא כָּמוֹהוּ לְהִתְקוֹמֵם לְשִׁעְבּוּד הַזָּרִים וְלִשְׁבֹּר אֶת עֻלָּם מֵעַל צַוַּאר הָעָם. זֶה הָיָה הַגַּרְעִין הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ צָמַח אַחַר־כָּךְ הַצָּבָא הַלְּאֻמִּי, מְשַׁחְרֵר הָאֻמָּה מִנּוֹגְשֶׂיהָ, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ עָמַד יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי.

זֶה לֹא הָיָה עוֹד הַנַּעַר הֶעָנֹג וְחִוֵּר־הַפָּנִים אֲשֶׁר שָׁב מִירוּשָׁלַיִם בְּשִׁבְרוֹן־לֵב, כִּי אִם בָּחוּר הֲדוּר־קוֹמָה וְרַב־כֹּחַ, אֲשֶׁר לָקַח אֶת לֵב כָּל רוֹאָיו בִּיפִי מַרְאֵהוּ וּבְאֹמֶץ לִבּוֹ וְישֶׁר נַפְשׁוֹ. נֶאֱמָן בַּכֹּל: כְּבֵן מַקְשִׁיב, כְּאָח, כְּרֵעַ, מוּכָן תָּמִיד לָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ עַל הַיָּקָר לוֹ, הָיָה לְכָל יוֹדְעָיו סֵמֶל הַמְּסִירוּת וְיָדַע לִמְשֹׁךְ בְּקֶסֶם קוֹלוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים לָלֶכֶת אַחֲרָיו וּלְחָרֵף אֶת נַפְשָׁם בְּשִׂמְחָה עַל קִדּוּשׁ הָרַעְיוֹן. עוֹדֶנּוּ עֶלֶם כְּבָר נִכַּר בִּתְכוּנָתוֹ הַנִּפְלָאָה, אֲשֶׁר עֹז וָרֹךְ, חֵן וּגְבוּרָה בָּהּ נִפְגָּשׁוּ. וּבְכָל בֵּית אָבִיו יָדְעוּ כִּי לִגְדוֹלוֹת נוֹצָר. הַכֹּחַ וְהַנְּדִיבוּת – בִּשְׁנֵיהֶם חוֹנַן בְּמִדָּה שָׁוָה, וּשְׁנֵי אֵלֶּה מַעֲנִיק הַטֶּבַע תָּמִיד לִבְחִיר הָאֻמָּה, לָזֶה אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תִוָּשֵׁעַ.

בִּמְעָרוֹת וּבְחַגְוֵי־הַסְּלָעִים הָיוּ מִתְאַסְּפִים הַבַּחוּרִים הָאֵלֶּה וְשָׁם לִמְּדוּ אֶת יְדֵיהֶם לַקְּרָב, שָׁם טִכְּסוּ עֵצָה, אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת עַמָּם מִסַכָּנַת הַכִּלָּיוֹן הַמְרַחֶפֶת עָלָיו. יָדוֹעַ יָדְעוּ מַה דַּל כֹּחָם לְעֻמַת כֹּחַ הָאוֹיֵב הָרַב, הֶחָזָק, אַךְ זֶה לֹא רִפָּה אֶת יְדֵיהֶם. וַיְהִי לְהֵפֶךְ: דַּוְקָא הַכָּרָה זוֹ שֶׁעֲלֵיהֶם, הַמְּעַטִּים, הֻטַּל הַתַּפְקִיד הַגָּדוֹל שֶׁל שִׁחְרוּר הָעָם, נָטְעָה בְּלִבָּם אֹמֶץ וּבִטָּחוֹן. כְּלוּם אֶפְשָׁר, כִּי הַזָּדוֹן יַחֲזִיק מַעֲמָד תָּמִיד? כִּי הַצֶּדֶק לֹא יִנְחַל סוֹף־סוֹף אֶת הַנִּצָּחוֹן?

ה    🔗

בָּא יוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ נוֹכַח יְהוּדָה, כִּי מָלְאָה הַסְּאָה וְכִי עֵת לִפְעֹל, פֶּן יְאַחֵר אֶת הַמּוֹעֵד. הַמִּקְרֶה גָרַם, כִּי הוּא וּמְתֵי מִסְפָּר מֵחֲבֵרָיו הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בַּשָּׁעָה אֲשֶׁר שַׂר־צְבָא אַנְטִיּוֹכוֹס הַצָּעִיר, אַפּוֹלוֹנִיוֹס, הִתְנַפֵּל בְּיוֹם הַשַּׁבָּת עַל יוֹשְׁבִי הָעִיר הַשּׁוֹקְטִים וְהַבּוֹטְחִים וַיַּעַשׂ בָּהֶם הֶרֶג רַב וַיָּבֹז אֶת רְכוּשָׁם, וַיִּקַּח בַּשֶּׁבִי אֶת נְשֵׁיהֶם וְאֶת טַפָּם, וְאֶת בָּתֵּיהֶם הָפַךְ לִמְעִי מַפָּלָה. בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת דְּמָעוֹת וְדָם רָאָה יְהוּדָה אֶת הַיְּוָנִים הָאַכְזָרִים הַמִּתְעַלְּלִים בְּאֶחָיו, וְיָדוֹ קָצְרָה מֵהוֹשִׁיעַ. לַשָּׁוְא חִכָּה, כִּי יוֹשְׁבֵי הָעִיר יָקוּמוּ כְּאִישׁ אֶחָד כְּנֶגֶד הָאוֹיֵב, כִּי יַעַקְּרוּ אֶת הָאֲבָנִים מִן הָרְחוֹב וְיָשִׁיבוּ נָקָם לְצָרֵיהֶם. לַשָּׁוְא נִסָּה לְעוֹרֵר אוֹתָם לִפְעֻלּוֹת־הֲגַנָּה, בְּגָלוּי אוֹ בְּמַחְתֶּרֶת, וּלְבִלְתִּי פְּשֹׁט אֶת צַוָּארָם לַטֶּבַח כְּעֵדֶר צֹאן. אִישׁ לֹא הִתְעוֹרֵר. אָז רָאָה יְהוּדָה, כִּי מִירוּשָׁלַיִם לֹא תִצְמַח הַיְשׁוּעָה. וַיֵּצֵא הוּא וַחֲבֵרָיו בְּהֵחָבֵא מִן הָעִיר. אַךְ גַּם לְמוֹדִיעִין לֹא שָׁב הַפַּעַם, כִּי אִם שָׂם אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו. בַּמִּדְבָּר נָשָׁם לִרְוָחָה. בַּמִּדְבָּר יָקוּם עַם אֲשֶׁר יִשְׂנָא כִּשְׁנֹא מָוֶת אֶת הָעַבְדוּת. מֵאָז הָיָה הַמִּדְבָּר לְיָמִים רַבִּים סֶלַע מִשְׂגַּבּוֹ. בַּלֵּילוֹת הָאֲפֵלִים עָבְרוּ אֲנָשָׁיו חֶרֶשׁ בֶּהָרִים מִכְּפָר לִכְפָר וַיַּצִּיתוּ בְּכָל קַצְוֵי הָאָרֶץ אֶת בְּעֵרַת הַמֶּרֶד. לֹא אֶל יוֹשְׁבֵי הָעִיר קָרְאוּ, כִּי אִם אֶל אַנְשֵׁי הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ עוֹד הִכָּנֵעַ. וַיֵּאָסְפוּ אֶל יְהוּדָה מִכָּל פִּנּוֹת הָעָם אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר כְּבוֹד עַמּוֹ וְחֵרוּתוֹ יָקְרוּ לָהֶם מֵחַיֵּיהֶם. וּמַחֲנוֹת־מַחֲנוֹת קְטַנּוֹת סִדְּרָם הַגִּבּוֹר הַצָּעִיר, קַלּוֹת כְּנִמְרֵי יַעַר וְנַעֲלָמוֹת כְּחֶזְיוֹנוֹת־לַיִל מֵעַיִן רוֹאָה, אֲשֶׁר אָרְבוּ מֵעֵבֶר כָּל סֶלַע כָּבֵד וּמִתּוֹךְ כָּל מְעָרָה נִסְתָּרָה לִצְבָא הָאוֹיֵב, וַיַּעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת, וְאִישׁ לֹא יָכֹל לְהַשִּׂיגָם וּלְגַלּוֹת אֶת מְקוֹמָם.

זֹאת הָיְתָה רֵאשִׁית פְּעֻלַּת הַמַּצְבִּיא הַגְּאוֹנִי אֲשֶׁר יָדַע תָּמִיד לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה וְלִנְחֹל נִצְחוֹנוֹת בְּכֹחוֹתָיו הַמְּעַטִּים נֶגֶד הָאוֹיְבִים הָרַבִּים. מֵרֵאשִׁית צְעָדָיו הֵקִים חֲרָדָה בְּמַחֲנֵה הָאוֹיֵב הַבּוֹטֵחַ וְהֵטִיל מְבוּכָה בְּמַצְבִּיאָיו. מֵרֵאשִׁית צְעָדָיו הֶרְאָה לָדַעַת אֵת הָאוֹיֵב, כִּי מִלְחָמָה לוֹ עִם עָם, אֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר לִנְקֹם אֶת נִקְמַת אֱלֹהָיו וְאֶת נִקְמַת כְּבוֹדוֹ הַמְחֻלָּל. אַנְטִיּוֹכִיָּה הִתְחַלְחֲלָה מִפְּנֵי הַמַּצְבִּיא הָעִבְרִי, אֲשֶׁר תַּכְסִיסֵי מִלְחַמְתּוֹ הַנִּפְלָאִים שָׂמוּ לְאַל אֶת כָּל מַאֲמַצֶּיהָ. אָכֵן זֶה הָיָה לֹא רַק מַצְבִּיא נַעֲלֶה, כִּי אִם גַּם בְּחִיר־הָעָם. קֶסֶם הָיָה בַּשֵּׁם יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי, אֲשֶׁר עוֹדֵד אֶת רוּחַ הָעָם וַאֲשֶׁר נָטַע אֱמוּנָה בְּכָל הַלְּבָבוֹת, כִּי הִנֵּה קָם גּוֹאֲלוֹ וּמוֹשִׁיעוֹ.