מר הלוי אהוד מתבקש להתקשר בדחיפות למערכת 'פנטסיה 2000’ – טלפונית או במכתב. תודה.

 

סמכויות המערכת    🔗

למה אנו רוצים בו? – וכוונתי כמובן למאמרו של אלכס המל, ‘למה אנו רוצים בהם’ (גליון מספר 6). לשם מה צריכים אנו לסבול סגנון כתיבה כגון: “…איבדתי חלק מהקוראים, ואני שמח להמשיך בחברה טובה.” או “…אלה המנסים ‘לטפל’ או ‘לעזור’ לבני אדם ‘להבין את עצמם’ במידה זו או אחרת של מוזריות.” וכן, מדוע אנו זקוקים ל’מידע' שאין לו כל בסיס, כגון: “רוב רובם של המשתמשים (בהאלוצינוגנים) הם קוראי מד”ב נלהבים?"

חושבני שהמערכת חייבת להשתמש בסמכויותיה, ולמנוע מדברים מעין אלו להופיע מעל דפיו של הירחון. בתקוה שדבר מעין זה לא יישנה

איתן דור־שב, הרצליה פיתוח

אחת הדרכים בהן משתמשת המערכת בסמכויותיה, היא בהחליטה לפרסם מכתבי קוראים ה’קוטלים' חומר שהתפרסם בירחון… וכמובן, לסנן את החומר הספרותי המוגש…

 

מד"ב ישראלי – כן או לא    🔗

בכוונתי לחלוק על גיא נבו (מכתבי קוראים ‘פנטסיה 2000’ מס' 7) אשר דורש קיצוץ במספר ספורי המד“ב הישראליים. לדעתי יש דווקא להגביר את כמות המד”ב המקומי. האם לא נעסיק אסטרונומים מפני שאלה של בריה“מ וארה”ב טובים יותר? (היתה זאת רק דוגמא כמובן) ודאי שנעסיק וגם נעשה מאמץ להשיג את רמת הידע של הטובים מאיתנו. יש לשער אמנם שרמת הירחון תרד אם יגדל מספר ספורי המד“ב הישראליים (בכל אופן לדעתו של מר נבו) אולם אחרי זמן, של כשלונות או הצלחות מועטות, תעלה רמת המד”ב הישראלי במאוד (זו תקוותי, בכל אופן).

אבישי יהודאי, קרית ביאליק

נהניתי מאוד מקריאת הגיליון השישי. הסיפורים שבו בלטו בצורה משמעותית מבחינת רמתם. כל סיפור וסיפור בחוברת זו (אם כי דן באספקט שונה) היוה יצירת אמנות על רמה גבוהה (להוציא את ‘רוב מהומה על לא מאומה’ של בוב אוטם).

אני מקווה כי מקורותיהם של סיפורים כאלה לא יתדלדלו והחוברת תשאר ברמתה הנוכחית, ואף תעלה אותה.

בהזדמנות זו הייתי רוצה לציין את עריכתה ועיצובה המצויינים של החוברת. אפילו סוג הנייר וגודל הדפים תורמים להנאתו של הקורא.

חיים חכם, תל כביר

באשר למחמאות למערכת – הסמקנו קשות. את המחמאות למעצבות הגרפיות של ‘פנטסיה 2000’ העברנו אליהן בלווית הסכמתנו המלאה.

 

חיי כלב    🔗

אינני מבין את המניעים שהביאו להקצות עשרה עמודים מגליון מס' 7 לסיפור ‘צער בעלי־חיים’ מאת עמיחי ברנדס.

הרעיון שעליו מבוסס הסיפור אבסורדי ביותר, ואני תמה כיצד זה לא מנעו עורכי העיתון את הופעתו בעיתון, ולו רק בגלל סיבה זו. על־פי הגדרתו של אסימוב באותו גליון (במאמרו ‘טרוף רדת ליל’, “מדע בדיוני עוסק באקסטרפולציות, בהשלכות מהמצב הנוכחי של ידע מדעי וטכנולוגי”. אם נרצה להפוך אדם לכלב (למשל) באמצעים גנטיים, בהנחה שאכן נצליח בכך אי פעם, נוכל לעשות זאת רק בעובר שטרם החל בהתפתחותו, ולא באדם מבוגר. אין שום אפשרות גנטית לשנות אדם מבוגר בצורה כל כך דראסטית באמצעים גנטיים, אלא אם כן כל תא ותא יותאם לתפקידו החדש, ודבר זה עלול לקחת שנים רבות, בהתחשב במספר התאים בגוף האדם, ויש להניח שאותו אדם ישבוק חיים לכל חי לאחר מלאות לו 120, או זמן רב קודם לכן.

מלבד זאת, הרעיון ששינוי כה קיצוני בצורתו החיצונית של האדם לא יהיה כרוך בשינויים במוחו, הוא שטות שכל פסיכולוג מתחיל ימהר לדחותה. האם סבור עמיחי ברנדס שאין כל קשר בין מוחו של האדם לבין גופו, וששינויים כה קיצוניים לא יגרמו לבעיות פסיכולוגיות ולעיוותים נפשיים חמורים?! ההוכחה הפשוטה ביותר היא בעיותיהם הנפשיות של אנשים שרק חלק מגופם לא מתפקד כיאות, בעיות עמן מנסים הפסיכולוגים בני־זמננו להתמודד. הכותב השכיל להביא בכתובים מאבק נפשי של פרופסור סקוויג בנושא היחס לכלב מדבר, אך לא השכיל לשער מה תהיה הרגשתו של כלב המדבר אל אדם, מה גם שאותו כלב היה, לפי הסיפור, בן אדם לכל דבר רק חדשים ספורים קודם לכן.

יואל ברין, ירושלים

 

שאלות רטוריות    🔗

למרות היות ‘פנטסיה 2000’ ירחון רציני שמורגשת בו דאגה הן לטיב החומר והן לצורת פרסומו, בולט בו פגם אחד: בחלק מהמכתבים המפורסמים נשאלות על־ידי הקוראים שאלות בקשר לירחון אבל משום מה לא זוכות הללו לשום התייחסות, וגם מציעי ההצעות הקשורות בירחון נשארים מקופחים. האם כה קשה למערכת להתייחס לקוראים אלו? ואם לא, אזי מדוע מפרסמות שאלות והצעות אלו כרטוריות?

גופמן יוסף, נתניה

עיון בגליונות קודמים של ‘פנטסיה 2000’ יוכיח כי מדי פעם לוו מכתבי קוראים בתגובת המערכת. כמו כן נשלחו תשובות אישיות לקוראים שהציעו הצעות מעשיות, או ששאלו שאלות ספציפיות (גם כאלה שמכתביהם לא פורסמו בירחון). ככלל, מתייחסת המערכת בכובד ראש לכל הצעה או ביקורת. אינך מצפה בוודאי שבסוף כל מכתב תודפס תשובה בנוסח ‘לקחנו את הערותיך לתשומת לבנו’? בכל אופן, לקחנו את הערותיך לתשומת לבנו…

 

מד"ב או דמיון חולני    🔗

קשה שלא להגיב על סיפורו של הרלן אליסון ‘ציפור המות’ (גליון מס' 6). לדעתי פרסום זה מקומו לא ב’מדע דמיוני' אלא ב’דמיון חולני'. בעיתון המודפס בעברית, והמיועד לקהל קוראים ישראלי, אפשר להמנע מגילויים בוטים של חילול השם, פגיעה בתנ"ך או בערכי היהדות. אביע בקיצור:

1. ציטוטים ופרשנות מן התנ"ך לוקים בהכוונה מרושעת שאולי נובעת מבורות יותר מאשר מהשקפה. יש ביהדות הסברים יותר טובים מדוע נתן השם לאדם גם את האפשרות לבחור בחטא (וכמובן לבוא על ענשו).

2. כוחו של הנחש רק בהסתה או פיתוי. יחוס כוחות נוספים לזוחל זה מחזירנו לפנטסיה 2000 שנה לפני הספירה, שאז האמינו בריבוי כוחות ואלים, ואולי משהו מזה התגנב גם לתנ“ך בפסוק המאזכר את ה”לויתן, נחש הבריח".

3. ייחוס כוחות נפש לאמא אדמה מחזיר אותנו לתקופת עובדי האלילים, עובדי השמש והירח, לפני אברהם אבינו, ומשהו מתרבות מצריים העתיקה.

שטיינבוק עוזיאל, באר שבע

 

יותר מאמרים – יותר צבע    🔗

הנני קורא נלהב של מדע דמיוני. לדעתי הירחון ‘פנטסיה 2000’ מהווה חידוש בתחום הספרות העברית בכלל והפתעה נעימה לקוראי מדע דמיוני בפרט. יש לשבח לא רק את השפה הנאה בה נכתבים הסיפורים (על פי רוב, תרגומים), אלא גם את העריכה הגרפית הנאה.

אך על ירחון כזה לצעוד צעד אחד קדימה, לראות את הקורה סביבו בתחום המדע הבדיוני ולנסות לצפות את דרישות העתיד. (הנני קורא בתחום זה מזה עשרים שנה, ללא הגזמה.) יש בירחון מדור למדע טהור, אך יש צורך להכניס מדור נוסף לתעופה וחלל. על מדור זה לעסוק בסוגי הנעה חללית קונבנציונלית־רקטית, על עקרונותיה היסודיים. לאחר מכן ניתן להרחיב ולדון בהנעת פלסמה, הנעה יונית, פוטונית וכו'. הקושי כאן הוא למצוא את המאמרים הנכונים. מדור אחד יכול להיות מוקדש לנושאי טכנולוגיה וביולוגיה ולפעמים ניתן לשרבב מאמר הנלקח מחוברת מדע טהור בתחומים הנ"ל. כדאי שצילומים יתלוו למאמרים ולמדורים השונים.

אני מניח שרוב הדברים שהזכרתי כאן ידועים לכם, אך עלי לציין אותם כי זאת החוברת שברצון הייתי קורא. הנוער יתלהב מעצם הרעיונות בסיפורי המדע הבדיוני, אך עליו להכיר גם את הצד המעשי של הרעיונות.

חיים סני, באר־שבע

אני מאד שמח להודיע לך כי העתון פנטסיה 2000, מאד מוצא חן בעיני, אולם יש לי הערה בקשר לתוכנו: הירחון הוא ירחון מדע בדיוני והייתי מבקש כי תשימו את הדגש על המדע. כלומר, לפרסם הרבה יותר מאמרים כמו של איזאק אסימוב, יותר כתבות בנושאי עתידנות, ולהפחית את מספר הסיפורים. (או – להגדיל את העיתון ולא להפחית ממספר הסיפורים). יש לי עוד בקשה קטנה – והיא שתוסיפו יותר צבע לעיתון (ואולי גם פוסטר באמצע).

ארז איכילוב, ת"א

המערכת נוכחה לדעת שבערך מול כל קורא המבקש להגדיל את כמות המאמרים והכתבות המדעיות, יש אחד לפחות המעדיף דווקא לצמצמה ולהרבות בסיפורים. נראה לנו שהגענו לאיזון סביר בנושא זה, אם כי ברור שתמיד אפשר לבחון את הנושא מחדש – וזאת, כמובן, לפי תגובותיכם.

באשר להגדלת מספר העמודים ולהוספת צבע – אנו מקווים שהדבר יתאפשר בעתיד.

 

מדע בידיוני…    🔗

למרות שלדבריכם זכו סיפורים כמו ‘זמן לא רב לפני הקץ’ מאת לארי ניבן (גליון מס' 5) לפופולריות רבה, עדיין אינני מבינה מדוע נכלל סיפור זה במסגרת מד“ב. אותה שאלה מטרידה אותי גם באשר לסיפור ‘5271009’ מאת אלפרד בסטר, וכן סיפורי הרפתקאותיו של הפסיכולוג ד”ר מנלי דיפרצ’ר (מאת אלן נלסון), ‘המצלמה אינה משקרת’ מאת רוברט בלוך, וכו'. הרי באותה מידה אפשר להביא את סיפורי ‘אלדין ומנורת הקסמים’ או את ‘שלגיה עם המראה המדברת’.

ענת רשף, קרית אונו

הוויכוח בין חובבי מד“ב ‘מדעי’ לבין חובבי פנטסיה ימיו כימי המד”ב, וכפי הנראה יהיה זה וויכוח נצחי. ז’אנר המד"ב כפי שהוא מקובל כיום (ואין זה משנה שהשם ‘מד"ב’ הינו יותר ‘היסטורי’ מאשר מציאותי; ושאולי שמות כמו ‘ספרות דמיונית’ או ‘ספקולטיבית’ הולמים יותר), כולל זרמים שונים ומשונים. בתוכם מצוי גם זרם ‘הפנטסיה’ שרכש לו מיליוני קוראים נלהבים בעולם כולו (ראה ‘ההוביט’ מאת טולקין), והמעורר שאט־נפש בקרב חלק ניכר מחסידי סיפורת המדע ‘הטכנית’. אנו משתדלים כמיטב יכולתנו, לפרסם במגזין סיפורים המייצגים זרמים שונים, ואשר לפי דעתנו אפשר ליהנות מקריאתם – גם בלי להדביק להם תוויות ולסווגם בצורה מדוקדקת (את זאת נשאיר לחוקרי הספרות…).

 

מנוי בחו"ל    🔗

ברצוני לשאול, האם ניתן לחתום על מינוי שנתי לחו"ל על ‘פנטסיה 2000’?

אורית שחם, באר שבע

התשובה חיובית. קורא המעוניין לקבל את המגזין בדואר ים לחו“ל יוסיף 50 ל”י לדמי המינוי.