שתי תמונות מתוך המערכה השנייה

הקטע שלהלן פותח את המערכה השנייה במחזה של גְרִיבּוֹיֶדוֹב, והוא מקביל לקטע מתוך המערכה השנייה של “צדיק נעזב” המובא לעיל. הדמויות המרכזיות במערכה זו הם פָּאבֶל אָפָנאסְיֶיביץ' פָאמוּסוֹב, שבגִרסתה של מאיה ערד מחליפות אותו דמויותיהם של חביבה ובעלה גיורא, ואלכּסנדר אַנְדְרֶיֶיבִיץ' צַ’אצְקִי, שבמחזה “צדיק נעזב” מחליף אותו עומר. כן נוכַח על הבמה המשרת פֶּטְרוּשְׁקָה. סוֹפְיָה פָּבְלוֹבְנָה. בתו של פאמוּסוֹב הנזכרת קטע שלהלן, היא כִּנרת בגִרסה העברית.

תמונה ראשונה    🔗

פאמוּסוֹב

פֶּטְרוּשְׁקָה, כְּתָמִיד עִם מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ,

חֹד בַּמַּרְפֵּק. אֶת הַיּוֹמָן הוֹצֵא־נָא

וּקְרָא בְּקוֹל: אַל תְּמַלְמֵל לִי כְּשַׁמָּשׁ,

שְׁהַמִּלִּים תִּקְלַחְנָה, תְּרַגֵּשְׁנָה, תְּצַלְצֵלְנָה.

רַק רֶגַע – יֵשׁ לִרְשֹׁם נֶאֱמָנָה,

הִנֵּה בְּעוֹד שָׁבוּעַ. כָּךְ נִדְמֶה לִי:

"פְּרַסְקוֹבְיָה פְיוֹדוֹרוֹבְנָה מַזְמִינָה

בְּיוֹם שֵׁנִי לַאֲרוּחַת פוֹרֶלִים…"

אֵלִי – עוֹלָם נִפְלָא הוּא עוֹלָמְךָ!

הִתְפַּלְסְפוּת תָּבִיא לְפִיק בִּרְכַּיִם;

נַסֵּה שֶׁלֹא לִזְלֹל – שוּב אֲרוּחָה:

שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת אוֹכְלִים, וּמְעַכְּלִים שְׁבוּעַיִם!

צַיֵּן בְּאוֹתוֹ יוֹם… לֹא, לֹא, סְלִיחָה.

“בַּחֲמִישִׁי לְהַלְוָיָה נִקְרֵאתִי.”

הוֹי מִין אֱנוֹשׁ – כֵּיצַד תִּשְׁכַּח כְּפֶתִי

שֶׁכָּל אֶחָד מֻכְרָח לִזְחֹל לְשָׁם,

אֶל הַתֵּבָה שֶׁבָּה אֵין אִישׁ יוֹשֵׁב אוֹ קָם.

אַךְ יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁיוֹתִירוּ כְּמַזְכֶּרֶת

מִפְעַל חַיִּים, הִנֵּה מָנוֹחַ לְדֻגְמָה:

הָיָה הוּא קָמֶרְגֶּר, מִשְׂרָה רָמָה,

יָדַע לִמְסֹר לִבְנוֹ מַפְתֵּחַ לְמִשְׁמֶרֶת;

אָמִיד, אַף הִתְחַתֵּן עִם אֲמִידָה;

חִתֵּן אֶת כָּל בָּנָיו וּנְכָדָיו;

וּמֵת מִפְּנֵי שְׁלֹא הָיָה מָנוֹס כְּבַר.

קוּזְמָה פֶּטְרוֹבִיץ', לוּ יֵדַע שַׁלְוָה!

אֵילוּ שוֹעִים חַיִּים וְאַף מֵתִים בְּמוֹסְקְבָה!

רְשֹׁם: "בַּחֲמִישִׁי הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה,

אוֹ בְּשִׁשִּׁי, אוֹ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ,

עוֹרֶכֶת אַלְמְנַת הַדּוֹקְטוֹר הַטְבָּלָה".

הַאִם יָלְדָה כְּבָר? לֹא, לְדַעְתִּי לֹא,

אֲבָל עַד אָז וַדַּאי תַּטְבִּיל אֶת עוֹלָלָה.

 

תמונה שנייה    🔗

(פאמוּסוֹב. משרת. צ’אצקי)

פאמוסוב

אָה! אֲלֶכְּסַנְדֶּר אַנְדְרֶיִיץ' יְדִידֵנוּ,

הוֹאֵל לָשְׁבֶת.

צ’אצקי

עֲסוּקִים כָּרֶגַע?

פאמוסוב (למשרת)

צא (המשרת יוצא)

כֵּן, בַּיּוֹמָן רוֹשְׁמִים אֶת עִנְיָנֵינוּ,

צָרִיךְ לִרְשֹׁם כְּדֵי לִזְכֹּר – תִּרְצֶה אוֹ לֹא תִּרְצֶה.

צ’אצקי

אַךְ אֵיזוֹ דְּאָגָה רֹאשְׁךָ הִשְׁפִּילָה?

הַאִם לֹא בָּאתִי בְּמוֹעֵד נָכוֹן?

הַאִם אֵדַע אֵיזֶה אָסוֹן

לְסוֹפְיָה פַּבְלוֹבְנָה חָלִילָה?

פָּנֶיךָ, תְּנוּעוֹתֶיךָ רְווּיוֹת תּוּגָה.

פאמוסוב

אָח! אֶחָא, שְׁאֵלָה נָאָה שָׁאַלְתָּ,

אֵיזוֹ תּוּגָה וְאֵיזוֹ דְּאָגָה…

הֵן בְּגִילִי כְּבָר לֹא פּוֹצְחִים בְּסַלְטוֹת!

צ’אצקי

וְאִישׁ לֹא מְבַקֵּשׁ מִמְךָ;

בְּסַךְ הַכֹּל רָצִיתִי לְהַחֲלִיף מִלָּה אוֹ שְׁתַּיִם

עַל סוֹפְיָה פַּבְלוֹבְנָה: אוּלַי חוֹלָה הִיא?

פאמוסוב

טְפוּ, אֱלוֹהִים יִשְׁמֹר! אַתָּה חוֹזֵר עַל עַצְמֵךָ

כְּבָר אֶלֶף פְּעָמִים! כַּמָּה אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ?

שׁוּב: “סוֹפְיָה פַּבְלוֹבְנָה יָפָה מֵאֵין כָּמוֹהָ”,

שׁוּב: “סוֹפְיָה פַּבְלוֹבְנָה חָלְתָה.”

אֱמֹר, הַאִם נִלְכַּדְתָּ בְּרִשְׁתָּה?

הָפַכְתָּ עוֹלָמוֹת: אוּלַי עֵת חַתֻנָּה הִגִּיעָה?

צ’אצקי

וּמָה זֶה עִנְיָנְךָ?

פאמוסוב

רָאוּי שֶׁדַּעְתִּי אַבִּיעַ

לַנַּעֲרָה אֵינֶנִּי זָר מֻשְׁלָם,

אַחֲרֵי הַכֹּל – מֵאָז וּמֵעוֹלָם

כִּנּוּ אוֹתִי אָבִיהָ.

צ’אצקי

וָּמה תֹּאמַר אִם נִשׂוּאִים אַצִּיעַ?

פאמוסוב

רֵאשִׁית חָכְמָה: אַל תְּדַבֵּר שְׁטֻיוֹת.

נַהֵל הֵיטֵב גַּם אַחֻזָּה, גַּם מֶשֶׁק,

וְהָעִקָּר ־ שָׁרֵת. מְצָא מִשְׂרָה בְּלִי שְׁהִיּוֹת.

צ’אצקי

כֵּן, לְשָׁרֵת אֶשְׂמַח ־ אֲבָל לְהִתְרַפֵּס אֵין חֵשֶׁק.

פאמוסוב

מַדוּעַ זֶה כָֻלְּכֶם כֹּה יְהִירִים?

יָאֶה לָכֶם לִלְמֹד מִן הַהוֹרִים!

אֶת זִקְנֵיכֶם מִהַרְתֶּם כֹּה לִשְׁכֹּחַ:

קַח לְדֻגְמָה אוֹתָנוּ, אֶת דּוֹדֵנוּ הַמָּנוֹחַ,

מַקְסִים פֶּטְרוֹבִיץ' זֶה לֹא בִכְלֵי כֶּסֶף הִתְפָּאֵר,

אֶלָּא בִּכְלֵי זָהָב טָהוֹר; מֵאָה שֵָרְתוּהוּ;

כֻּלּוֹ בְּעִטּוּרִים; שִׁשָּׁה סוּסִים מְשָׁכוּהוּ;

דּוֹרוֹת שֵׁרֵת הוּא בֶּחָצֵר – אֵיזוֹ חָצֵר!

בִּכְלָל לֹא כְּמוֹ הַיּוֹם, הָבִינָה.

לֹא, הוּא שֵׁרֵת בִּימֵי יֵקְטֵרִינָה.

הָיוּ אָז אֲנָשִׁים כְּבוּדִים מֵאֵין כְּמוֹתָם…

הַחֲוֵה לָהֶם קִדָּה – אַף לֹא יָנִיעוּ פְּאָתָם.

מִי שֶׁהַצָּאר נָטָה לוֹ חֶסֶד – קַל וְחֹמֶר;

לֹא כְּכֻלָּם יֹאכַל, יִשְׁתֶּה – נִפְלֶה הוּא עַד בְּלִי אֹמֶר.

דּוֹדִי מִדּוֹד! מָה לוֹ נָסִיךְ? מָה גְּרָף?

חֲמוּר מַבָּט, נְשׂוּא פָּנִים וְאַף.

אַךְ גַּם יָדַע לְהִתְקַפֵּל לִשְׁנַיִם

כְּשֶׁהִתְרַפְּסוּת הָיְתָה לוֹ נְחוּצָה:

בְּקַבָּלַת פָּנִים אַחַת נָפַל אַפַּיִם,

וּמַפְרַקְתּוֹ כִּמְעַט הִתְפַּצְפְּצָה;

בְּקוֹל חוֹרֵק הַיְּשִׁישׁוֹן בָּכָה לוֹ,

אַךְ הוֹד מַעֲלָתָהּ עַצְמָהּ חִיְּכָה לוֹ

וְאַף פָּרְצָה בִּצְחוֹק. מָה יַעֲשֶׂה?

הוּא קָם, תִּקֵּן בִּגְדוֹ, וְקַד אֶל הַכִּסֵּא,

וְ… הִתְמוֹטֵט שֵׁנִית – בְּכַוָּנָה הַפַּעַם,

כְּשֶׁבַּשְּׁלִישִׁית מָעַד, הָיָה הַצְּחוֹק לְרַעַם.

נוּ? מָה תַּגִּיד? לְדַעְתִּי הוּא רַב־אָמָּן.

נָפַל שָׁדוּד וְקָם בָּרִיא כִּפְלַיִם.

מִי לְעִתִּים קְרוֹבוֹת לְוִיסְט מֻזְמָן?

מִיהוּ שֶׁשְּׁמוֹ נִשָּׂא עֲלֵי שְׂפָתַיִם?

מַקְסִים פֶּטְרוֹבִיץ'! מִי יֵדַע כָּבוֹד?

מַקְסִים פֶָטְרוֹבִיץ'! קַל הוּא בְּעֵינֶיךָ?

מִי מְסַדֵּר מִשְׂרוֹת וּמְחַלֵּק קְצָבוֹת?

מַקְסִים פֶּטְרוֹבִיץ', כֵּן, לְמַד מִמֶּנוּ, אֶחָא!