ב. מאיר עציוני
הוא בא אלינו בשנת 1896. רופא מומחה היה, ועוד לא נודע בקהל בתור עסקן. ואולם התנועה הציונית שבאה לעולם היהדות ומשכה אבירים בכחה, היא שהוציאה משכבות העם את המחוננים בכשרונות וברגש, והם נעשו לו מורים ומדריכים. בשנת תרמ“ה נוסדה אגדות “חובבי ציון” הראשונה בהומל ע”י שלמה ציטלין וכותב הטורים האלה. אגודה זו נתקימה עד תר“ן. לאחר שנוסד ועד התמיכה באודיסה בטלה וחבריה נעשו חברים לועד האודיסאי. כאשר דרך הכוכב הרצל היו בתוכנו מהססים: אם ללכת לאורו, אם להשאר חובבי ציון. ואולם עליו, על ברוק, נחה מיד הרוח הציוני. בכל חום לבו תפס את הדגל החדש. הוא הזניח את עניניו ואת עבודת הרפואה ומסר עצמו לציונות. קרא לאספות, הטיף ביחידות ובצבור, כתב מכתבים, לא שקט. דרושים היו אמצעים לעבודה הציונית ולא היו, ונתן ברוק מן המעט שהרויח. רק פעם אחת מצאנו מקור הכנסה לעבודה. חרש כסף הביא פעם לעירנו זיטונים שעשה לזכר הקונגרס הראשון ומכרם לבית מסחר השעונים שלי. הזיטונים נפוצו בהומל ובכל האגודות הציוניות שברוסיה והריוח הספיק להוצאות האגודה במשך כל השנה, שגם הן לא היו גדולות. ברוק עבד בעירנו לא רק בתור רופא עניים חנם ולא רק בתור ציוני. הוא היה מסור גם לעבודת התרבות בקרב עניים. בתי הת”ת בערי התחום היו בלתי מאושרים מהממשלה ורבתה העזובה בהם. ברוק שם לבו לדבר ובהשתדלותו הנמרצה עלה בידו להשיג רשיון שר הפלך לת“ת והכניס בו סדרים ותכנית ושיטת למודים הגונה. הת”ת שבהומל נעשה אחר כך למופת לכל בתי הת"ת אשר בסביבה. ואם עלה בדעתו אחר כך ליסד בנק לבעלי מלאכה עמד הוא ואחיו אברהם הרופא, ובעמל ובשקידה עצומה יסדו את הבנק, שהוא לברכה בעירנו עד היום הזה.
לא דמעה אחת נפלה מעיננו בשמענו את דבר מותו של ברוק.
נשב ונדום, כי נטל עלינו.
הומל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.