רקע
אלמוני/ת

ט. חסקינה


הוא היה תמיד מבקשׁ בחייו. תמיד היה חי ופועל ושואף לחיים יותר נעלים ויותר טהורים.


והוא לא מצא לו מקום על פני האדמה, לא בגולה ולא בארץ.


הוא לא מצא את עצמו בדרכים אשר לפניו, ובמעמקי נפשׁו היה בודד וגלמוד.


כוכבו הבהיר הועם עוד בגולה, וגם בארץ לא מצא את אורו.


והוא ידע כל זאת והרגישׁ כל זאת.


שבועים לפני מותו כתב במכתב פרטי:

“אין אני מכיר את מקומי בחיים, ואף אם לא יאריכו ימי חיי על פני האדמה. אני פונה לימין ולשׂמאל, לפנים ולאחור, ואינני יכול להכיר את מקומי. אני עומד יחיד וגלמוד בתוךְ גלי הים הרועשׁים ואינני יכול לזוז, כי כבר אבד דרכי והגלים שׁטפו את עקבות צעדי”.


ובמכתב אחר מברלין, בתקוף עליו געגועיו לא"י:

“קשׁה מאד לדעת ולהרגישׁ שׁלא אוסיף עוד לראות את הארץ, אשׁר הרבה חלמתי עליה במשׁךְ ימי חיי, אשר כל כךְ משכה אותי אחריה. להפרד ממנה – הכאב גדול כל כך, אךְ מה לעשות? החיים קשׁים הם, חוקיהם חזקים, וחובתך הראשׁונה: אל תלחם עם החזק ממך”.


ולא ידוע בקהל עוד דבר אשׁר לחץ כל כךְ על לבו ואשר הכאיבו תמרורים, והדבר הזה נוגע לצבור הפועלים בארץ.


אביא נא בזה שורות אחדות ממכתבו האחרון שכתב לפני מותו:

"הרבה סבלתי בארץ, והשלמתי עם הסבל. הלא ידעתי שדעותי אינן מתאימות לדעות השׂוררות בארץ. אך על דבר אחד אצטער כל ימי חיי אשר נשארו לי עוד, והוא: יחס הצעירים והפועלים.


“במשׁך כל ימי חיי נלחמתי הרבה עם הזרמים שׁל התקופה. אינני רגיל לדבר דברים דוקא לרוח השׁומעים, להשמיע מלים מצלצלות יפה. אבל בכל ימי חיי לא היה אף רגע שׁהיחס הפרטי ביני ובין הצעירים לא יהיה מצוין, ולא רק יחס שׁל כבוד, אלא גם יחס שׁל אהבה ויקר. ובארץ ישראל נהפכתי לשונא הדור הצעיר בעל הלב החי. איךְ באתי לידי כךְ? צר לי על הצעירים שׁאינם יודעים להבדיל בין אוהבים ובין אלה שׁמשׁמיעים להם במקרה דברים נעימים לאוזן. “משׁוגע איש הרוח” ושׂנוא עָם הוא האיש אשׁר האמת על שפתיו. משׁל למה הדבר דומה? לרופא שׁרואה את המחלה בראשיתה ודורש להתיחס אליה ברצינות או לעשות נתוח גדול, ובא רופא אחר, או גם רופאים אחרים, ואומרים: שלום, שלום! אין רע! רגשׁ שׁל שנאה מתעורר אל הרופא הראשון. וגם באחרית הימים, בהתברר שׁהצדק היה אתו, לא יסָלח לו… כך הוא”…


אלה היו מדבריו האחרונים, מהרגשׁותיו בימים האחרונים לחייו, בהמצאו עזוב וערירי, מורחק מארצו ומחיי עמו בארצו.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 56103 יצירות מאת 3547 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22249 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!