בתאריך 24.3.1978 – 19
קוד סיור 20
ביום ראשון בשבוע – 19.3.78 – יצאתי לרמלות אמר בסיביבות צרביט אל־ח’אדם ביטרמפים. ניצלתי את הטיול של קשישי יגור ונסעתי איתם עד למחסום הראשון בכביש המשותף. בדרך ניתכבדתי להסביר ליקשישי יגור את הנחוץ לאורך הדרך. אלה באו עם מדריכים מתוצרת עצמית שמנסים להדריך לפי מעט המושגים המצויים בידם תוך עירבוב הרבה ספקולציות מתוך ספרים ושמועות. זוהי הדרך בה אגדות נירקמות סביב מקום מסויים שבהן המציאות רחוקה מן האמת. הציבור הזה הקשיש היתגלה כמי שצמא לדעת. בקושי הם הולכים לאורך קילומטר אחד, אך הרצון לדעת עולה על יכלותם הפיזית מזה מצורה הפוכה לגילם של הצעירים כפי שזה בא לביטוי אצל בניהם.
למרות שזה מתחיל להיות לא נעים כשאתה צרך להסביר במשך תקופה ארוכה ולחזור על עצמך מפעם לפעם, אני מתאמץ לתת לקשישים ולמטילים המקשיבים כל שאפשר לתת, כי יש בזה משום העמדת האמת והמימצאים הממשיים שגיליתי בעצמי ובדקתי אמתויות של אחרים לירשות העם הרחב.
נידברתי למפרע עם המימשל שיאספו אותי בישעת בוקר מוקדמת לפי דרישתם. כשבאתי באחור של חצי שעה1, התברר שעדיין הם לא הגיעו. וכך רבע שעה ליפני סגירת הכביש המשותף הם הופיעו ואיתם היגעתי לואדי “בידע” אל שיך עבדאללה אבו־נוח’רה – בעל האף החרום. המקום ניראה לי מתאים לסיורים. ולפי מה ששמעתי כי מחיג’ין הצעיר שיצאתי איתו לתיה חולה. החלטתי לצאת לואדי כחיל ברגל. כיון שנישארו לירשותי כמה שעות עד לחשכה, יצאתי ליבדוק את הצמחיה החד־שנתית. השנה קיבל האזור הזה הרטבה טובה לפני חודש וחצי. הצימחיה החד־שנתית הופיעה בצורה די עלובה בהשואה לצפון. הצמחים בעיקר מן המצליבים והקטניות נמוכים ואינם עולים על 15–10 ס"מ. בין צמח לצמח יש מרחק של שנים שלושה מטרים בימקומות דלילים ובימקומות שנירטבו כהלכה כמו בנחלים ששם המרחק כמטר אחד. בעזרת ילדים למדתי את השמות הערביים. אלה היו ילדי בית ספר במקום בגיל שבע–עשר. השעה היתה שש בערב והעדרים חזרו. שתי רועות עמדו מרחוק. צמח שהילדים לא ידעו להגדירו נישלח אליהן ואלה ענו לי. אם כי המרחק ביני לבינן היה קטן והיגיע לכדי עשרה מטר בחרתי לכבד את מנהג המקום ולא לפנות אליה ישירות.
בערב ישבתי ליד האש “במג’מע אירג’אל” שבו נוהגים הגברים להיתאסף2 בערב ולהחליף דברים ולישתות תה. הישמעתי קצידות בטיפ שלי. ואף השיח' הביא סרטים והישמענו מהם קצידות.
למוחורת העמסתי עלי את התרמיל עם ציוד הצילום שהיה כבד מתוספת עוד מצלמה שרכשת כדי לצלם בשחור־לבן ויצאתי לואדי כחיל ברגל. בדרך אספתי צמחים נוספים להגדרת שמות ערביים. לאחר שעשיתי הפסקות לימנוחה ופינקתי את עצמי בהליכה מתונה כפי שבוטנאי עושה זאת היגעתי לואדי כחיל. מחיג’ין יצא אל אביו החולה “בואדי וטא” ואישתו הצעירה בשם “סלום”, עם3 בנה שהיו חולים אף הם בגריפה – דישבה" – קידמו את פני. במאהל גרו עוד שתי משפחות – אחיו ואישתו וכן אחותו ובעלה. לא היו שם גברים. הנשים קידמו את פני והישקוני בתה. לאחר ההגדרה של הצמחים שלחנו צעיר להביא את מחיג’ין. מיסתבר שגם הוריו חלו בגריפה והיו במצב קשה. מחיג’ין אזר את כוחותיו והלך לשם לסייע בידם. בינתיים היגיע אחיו השני וגם הוא היה חולה. ישבנו ופיטפטנו ולאחר צילומים וסירוב לישון אצלם חזרתי בהליכה מתונה למאהל בואדי בידע.
בערב לאחר שהייה קצרה במג’מע היתכבדתי אצל השיח בארוחה וישבנו לשוחח. השיח' טוען כי הוא כבול ואינו יכול לצאת לעבודה עם משאיתו בחוץ ביגלל אחריותו לעניני השבט. משכורתו –.800 ל"י אינה מספיקה כהוא זה. לא רציתי להיכנס לבעיות אלו אך נראה לי כי הוא צודק. האוכלוסיה עצמה שואפת להעלות את רמת־החיים ולא מיסתפקת בעבודה המצויה ולא בסעד שהיא מקבלת. בעבר הקרוב מצבם היה די עלוב ואילו עכשיו עם העלמות סכנת הרעב כשכל משפחה זוכה למזון במדה מספקת יש תביעה להעלאה נוספת של רמת־החיים. איך זה יעשה? ספק אם מישהו יודע כי סיני לא מסוגלת ליצר אמצעי קיום מעל לרמה הנוכחית. בימיוחד סובל אזור זה מחוסר תעסוקה מקומית כי הוא נימצא בשולי אזור הטיולים.
למוחורת, נסעתי עם השיח' עבדאללה אל “ואדי סוואק” אל ברכאת. שם מצאנו את ח’דרה אישתו וילדיה לבדם. ברכאת היה אותו לילה ויום אצל “פרוזה” אישתו השניה.
לאחר שתית התה, פרץ מתוך ליבה של ח’דרה הלחץ שהעיק עליה בקשר לנישואי ברכאת השניים. ברכאת נשא באוקטובר את פרוזה שהיתה צעירה כבת עשרים וחמש והיא לאחר שנישאה כבר שלוש פעמים ולא ילדה לאיש. זו צעירה בעלת סקסאפיל חזק עם הופעה נאה שכל בן מדבר מיתעורר מתרדמה ריגשית למראיה. גברים אשר שמה היגיע ליקהלם היו מפסיקים את שיחתם הרגילה ועוברים לדבר בנושאים סקסואליים תוך רמזים הקשורים לפרוזה. את השפעתה על הגברים קנתה במיפגשים שיבטיים ובישמחות. אין כמוה שיודעת לירקוד ולהלהיב את שורת הרוקדים. ראיתי אותה בחתונה נימשכת לירקוד ליפני הגברים ועם כניסתה לריקוד ליפני שורת הגברים לפתע גברה השירה. פרוזה שיודעת את סוד כוחה, לא חדלה כל אותן שלוש שעות לירקוד.
כשישבנו באוהל פרוזה בדרכנו להקים את אוהל החתונה של סאלם בנה של ח’ד’רה, הטיחה ח’ד’רה האשה הראשונה של ברכאת דברי קינטור ואמרה לי בפניה: “זו שאתה מברך אותה בהגישה לך תה, הינה בחורה שיודעת לעשות רושם כי היא מבלבלת את ראשי הגברים בעת ריקוד הדחיה והרפיחי!”.
פרוזה אשר שמעה את הדברים הללו, שתקה ואני מניח שהיא מורגלת ברמיזות דוקרות כאלו ואף ערוכה למצב שנשים מקנאות יתקיפו אותה. פרוזה בינתיים עקרה וברכאת בעלה הרביעי עשה עסק טוב בזה שזכה באחת שמעניקה לו את חמודותיה מיבלי שיצטרך להאכיל ילדים שיוולדו מתענוגותיו בגופה.
ח’ד’רה שישבה איתי לבדנו פרצה בבכי ומעיניה זלגו דמעות. תוך כדי בכי תינתה לפני את מצבה הרע. ברכאת בעלה מבלה את רוב הימים אצל פרוזה היפה. וכשהוא מבקר בביתו הראשון, כלומר: – כשהוא בא אל בית ח’ד’רה וילדיה אין הוא מברך אותה ואיך הוא ישן באוהל איתה ביחד. בקושי הוא פונה אליה בידברים. כל ההבטחות שהיבטיח לה כי יחסו אליה ישתנה לטובה כאילו לא נאמרו. אפילו אספקה אינו מביא לה. כל אשר יש לה, בא לה מילדיה הגדולים שמכלכלים אותה ומביאים לה כסף.
: "בעלי – כך היא אומרת – שונא אותי למרות שילדתי לו אחד־עשר בנים ובנות. בזמן הזוארה השיבטית האחרונה בספטמבר השנה באבו־קרי, הוא סיים את המשא ומתן עם הורי פרוזה וקיבל את הסכמתם ואף את הסכמתה. חודש אחרי זה היתבודד לאחר החתונה עם פרוזה במשך שבוע כנהוג. ח’ד’רה מרוב מרי ליבה, חלתה ובנה הפעוט בן חצי השנה מת. בלילה ביטנו התנפחה ולבוקר מת. כבר מזמן הלידה היה דימום מרחמה. לאחר החתונה ומות הילד נישבר ליבה, הדימום גבר עד היה צורך לישלוח אותה4 לבית־החולים באילת. שם ניקו את רחמה ושלחוה הביתה בריאה, אך רזון תקף אותה. בכניסתה אל המג’מע, לא היכרתי אותה כיון שחיפשתי ח’ד’רה בריאה ואילו לפני עמדה אשה רזה וחולה. היא תיארה בפני את המוצאות אותה בבית־החולים ואת ההזנחה שבעלה מזניח אותה. בדיעבד הסתבר כי לא ביקר אותה בבית־החולים כל אותם ימים שהיתה שם. אנשי המינהל האזרחי הישראלי הם שדאגו לה.
לפני שהלכתי לעין מאלחה בישעות הבוקר המאוחרות, ניגשה אלי וביקשה ממני כי אנסה להשפיע על ברכאת שישיב את ליבו אליה. אני שיערתי כי ח’ד’רה שהיא שתלטנית מטבעה והבית מיתנהל על ידה בחריצות ובתוקף החלטי בעוד ברכאת אינו בעל אופי חזק. הוא ניראה רכרוכי וחסר הופעה סמכותית ללא עמדה של גבר כפי שזה מתאים למי שפורש את כנפיו על משפחה רבת נשים וילדים. מיסתבר שהוא נוכל די רציני ואת חסרונותיו האישיים והחברתיים הוא ממלא במעשים מחתרתיים ומסובב ענינים במחתרת וכך הוא מעשיר את קופתו וממלא את מחסניו במזון. במה שזה שייך ליחסי גבר־אשה ולמעמד חברתי בתוקף תכונות שמעלות את קרנו של אדם, אין בו כל תואר ולא הדר. לבד מזה הוא נהנה ממשפחתו הענפה מדודיו ודודותיו למיניהם שנותנים לו מרחב להישתרע עליו.
ח’ד’רה ניסתה לימנוע ממנו נישואין נוספים, אך זה כמו החתול הרץ אל השמנת. הוא לא היתחשב בריגשותיה וכיתגובה הוא מתעלם ממנה ככלב שזנבו בין רגליו המפחד מאדונו. והריהו משתמט ממגע איתה כאמצעי היתגוננות. לפיכך יעצתי לה כי לא תעשה דבר שעלול להרגיזו וכך הוא יחזור ויתקרב אליה. נוסף על כך עליה לישמור על צורה חיצונית נאה. כי הצער רק יקלקל את הופעתה. גם אמרתי לה כי מוטב ליפנות אל ברכאת בעקיפין וכי אדבר עם אבנר גורן קצין הארכיאולוגיה בסיני אשר מקדש צרביט אל־ח’אדם מצוי תחת שליטתו והוא אשר מעסיק את ברכאת. כל זאת כדי לגייס אותו להשכין שלום ואהבה באוהליו של חדל האישים שלה. הדבר היתקבל על ליבה. אחר הצוהורים כששתיתי תה בחברת בנה הבכור סלים שהוא בחור נשוי ויפהפה, היתריסה נגד בעלה שלא היה נוכח ואמרה כי היא תוריד את הגוסה כנערה צעירה ותצטלם עם סלים על מנת להרגיז את ברכאת בעלה. בערב למוחורת כשבאו אבנר גורן ולהקת היסטוריונים עם פרופסור גיבעון האגיפטולוג, ניגשתי לאור ירח להסדיר דברים. וזו גילתה את פניה הסירה את הקונעה – שהוא הצעיף השחור שעל הראש המכסה את הפנים ומה הופתעתי לימצוא ארשת פנים יפהפיה. ההפתעה היתה כה רבה עד שלכמה שניות נאלמתי דום. זהו האפקט שיש בהסתרת משהו וחשיפתו ביפני אנשים שאינם יודעים מה מסתתר אחרי הצעיף. ח’ד’רה עשתה זאת במיתכווין כדי להיתהדר בפני מתוך רצון לינקום בבעלה תוך שהיא עושה מעשה היתערטלות פורנוגרפית – לפי מושגי הבדוים – ובעיניה הייתי סמל של מי שמשמש לה לעשות מעשה פשע. כך עשתה מספר פעמים באותו ערב וגם למוחורת בבוקר. נזם היה תלוי לה בצידי אף, דבר שלא יכולת לצפות לו והיה ניסתר מתחת למסווה. כמה פעמים כשישבתי איתה ועם חברותיה באוהל החתונה בטרם תתחיל החינגה, הישמיעה כי היא תיקח אותי לה לבעל. וזאת כדי להיתגרות בבעלה שלא היה נוכח אך בזה היתפרקה מן המתחים ומן המועקה שבנפשה. ניסיתי בכל מיני מצבים לירמוז לברכאת כי עליו לטפל בח’ד’רה החולה ואף רמזתי לו על ימים שבעבר שלא צריכים לחזור. אך להרבה לא ציפיתי ממנו כי הוא נמצא במצב של היתלהבות ולהיטות יצרית אחר פרוזה היפה. לדעתי, היתנהגות ח’ד’רה בילבד יכולה להביא לידי שינוי.
תוך כדי ההכנות לחתונה היתה ח’ד’רה מנהלת את הסידורים כמו: – בנית האוהל והארוח והיתגלתה בכל סגולותיה הארגוניות. לכן אני סבור כי יש בידה לכוון את היתפתחות היחסים בינה ובין ברכאת. הילדים שחלק מהם כבר מבוגר, אינם לוקחים חלק במאבק בין האם לאב. בחברה הבדוית כך זה מקובל. ותופעת הנישואין הנוספים היא חלק מחיי5 החברה. לכן אין רואים בזה דבר יוצא דופן. לו ידעו כמה הדבר מציק לאם ודאי שהיו עושים פעולה מכוונת. סלים הבכור שהוא מישענה של ח’ד’רה, סועד אותה אך אינו רשאי להגיד ולהוכיח את אביו כי יש בזה משום חוצפה. דבר שלא יתכן במידבר.
ביהיותי יושב במאהל של עיידה הקשישה ממשפחת ברכאת, היו נוכחים כמה גברים מבוגרים. העליתי את הנושא בפניה בעקיפין, והערתי את תשומת ליבה למצבה הגופני הירוד של ח’ד’רה. הגברים מיד טענו כי זה ביגלל האשה השניה ואין מה לעשות. אמרתי להם שאצלנו בריאות האשה שעשתה הרבה למישפחה דוחה מעשים כאלה. לשמע הדברים שלי היסכימו כי זה לא טוב. אך כך נהוג במדבר ועל ח’ד’רה להשלים עם זה. עיידה שאף היא היתה באותו מצב ואשר בעלה נשא שתים על פניה ואף נאבקה עם בעלה, הביאה למצב בו הוא נאלץ להחזיק את נשותיו רחוק ממנה. עליו לבוא אליה ממרחקים. אך גם היא היתה לקורבן הפוליגאמיה, על כן לא ידעה מה להגיד ומה להציע כדי לעזור לח’ד’רה.
האשה הנוספת לא בהכרח צריכה להביא לידי חיכוך. יכולה להיות קואופרציה בין השתיים כדי לשאת ביתר קלות בנטל התפקיד של האשה הבדוית. אך בהיות הבדוית בת־מדבר, טיבעי הדבר שהיא צוררת כל אשה המתחרה בה על בעלה ושוכבת איתו. כך גם עם ח’ד’רה. היא יכלה לגייס את פריזה לטיפול בילדיה הרבים. אר הקינאה מעבירה אותה על דעתה.
ביום השני יצאתי לביר־מאלחה ומצאתי שם שני וילים. ובארות מים רבות ועמוקות שהן יבשות. בדוים בני המזינה היו עסוקים אותה שעה בירחיצת הכבשים. זו היתה תמונה מימי אברהם אבינו.
בערב כשבאה המשלחת של אבנר יחד עם פרופסור גיבעון, היתה מהומה ליד בית ברכאת. ביגלל האישפוז והבישול ואירגון העליה של המישלחת לצרביט אל־ח’אדם. משפחת ברכאת היתארגנה ליציאה להכנת החתונה, שכן אבי החתן אחראי לפי המינהג לאירגון הדברים וכל ההוצאות הכספיות עליו. נסענו אל בית פרוזה בחולות כלומר: – אני ובני המישפחה. שם ניפגשה ח’ד’רה עם6 צרתה. פרוזה קיבלה אותה תוך שאינה יודעת איך לינהוג. בירכותיה היו רשמיות והססניות. שתי הנשים הללו ישבו והכינו תה וח’ד’רה שלחה עקיצות כלפי פרוזה. המיסכנה היתה ממצב היתגוננות ולא הגיבה. סאלם החתן הביא צרור מלא קופסאות קונסרבים. זו המנה שמקבלת פרוזה מברכאת לאותו חודש. באוהל היה סדר מופתי. מזודות חדשות היו מונחות בסדר זו על גבי זו. מצעים חדשים נערמו בצד האוהל ובגדים היו תלויים מסביב. האוהל היה עשוי יריעות צמר עזים במצב טוב, בעוד זה של ח’ד’רה הוא עשוי מקירעי בריזנט שניתפרו אל ירעות העזים. מנין לברכאת האמצעים להחזיק משפחה גדולה של ילדים עם עוד אשה? עליו בלי ספק לימשוך כסף בדרך נעלמת. לאחר העמסת הציוד: – אוהל, סירים וכלי בישול יצאנו אל מאהל הורי הכלה. שם הקימו אוהל אחד ובו היתארגנו בני המישפחה לארוחת צוהורים. ח’ד’רה נתנה הוראות היכן להציב יתד והיכן לימתוח. הכל היתנהל לפי פקודתה ופרוזה לא עמדה בטלה והיתה תוקעת יתדות בהלמות אבן וחוטבת עצים לבישול. השתיים היו מנהלות שיחה ומדברות באופן עניני בקשר לביצוע העבודות. משאית הביאה טנק מים אותו הריקו לחביות. אבי הכלה לא היה נוכח,. קרוב של הכלה סייע לברכאת בעבודות השונות.
רוח חזקה וקרה החלה לינשוב ומזג האויר הצלול הפך לסופת חול. הנוף ניסגר מסביב הרמלה שהיתה פרוסה כמישור ענק שכוסה באובך. כל העת צילמתי וכיון שלא נותר לי מה לעשות עד לערב, הלכתי לנמנם מתחת לשיח. היתכסיתי בישמיכה ולקול מנגינת החול המרשרש עלי נירדמתי לישעתיים. ליקראת הערב החלה החתונה, ולמוחורת אחר אכילת הבשר חזרתי עם ג’יפ של יוסי ליאון משמורת הטבע לסנטה עיף ויגע. בלילה החלו בני מיעי לבעבע. ארוחת הערב של ליל שבת האשכנזית לא היסתדרה עם הבשר הבדוי שבמיעי. וכך ביליתי את השעות היפות של הלילה בביקורים דחופים בשירותים.
את פירטי החתונה רשמתי כפרק מיוחד במקום אחר לפי שהדבר היצריך היתיחסות מיוחדת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.