בנסיבות טרגיות, בתאונת דרכים בין תל־אביב לירושלים, ניספּה א. מ. קולר חבר קבוצת גבע, קרבן למות האורב לאזרחי ישראל בכבישי הארץ.
בודאי יוסיפו הכותבים ויאמרו: איש העליה השניה, מחלוציה וסוללי נתיבותיה ומגשימי פּעלה – אך אין זה הכל. כל שפגש את א. מ. ק. בעת האחרונה לא יכול היה שלא להתרשם מחיוניותו של האיש שהתקרב לגיל השבעים, מעירנותו ומפעילותו, הוא לא ניזון רק מ“העבר המפואר”, מהחסכונות המוסריים חלוציים שאדם שומר לעצמו לעת־זקנה, כשהוא מעבר לחיי חברה, שאונם והמונם ומתבונן במתרחש מן הצד.
כל כולו היה נתון לבקורת החברתית בהסתדרות, כחבר ועדת הבקורת המרכזית, בה עבד בשנים האחרונות.
בעבודה זו ראה יעוד חלוצי, שמירה על טוהר המידות, על סגנון־חיים לפי מיטב המסורת של תנועת הפועלים החלוצית הישראלית בשחר נעוריה, כאשר הלב היה מלא רחשי־עתיד מופלאים.
לעתים אנו מתבוננים באנשים אלה כעומסים על עצמם משימה שלא כפי כוחם, כעומדים מול זרם אדיר, גורף, ומנסים לעצרו במעדר שביד התשושה… ואף על פי כן, הם השומרים הנאמנים על “צלם האלהים” ובלכתם מתהוה חלל.
א. מ. קולר לא רגע ולא שקט ועקב בעירנות רבה אחרי המתהוה בארץ, במדינה ובתנועת הפועלים, התבונן בחזיונות והגיב בעתונות מפלגתו, ואף גם לא נמנע משלוח דבריו לעתונים אחרים. לא יצר הכתיבה הניע אותו, כי אם האמונה שהאות הכתובה, הנדפסת, עשויה לחולל תמורות רעיוניות ומוסריות בקרב אנשים. בן דורו היה: עקשן באמונתו, באידיאלים שהגה בימי נעוריו, אזרחה הנאמן של תנועת הפועלים כולה, של ההסתדרות. איש מפלגה היה ומפלגתו מפא"י, ובשבילה דרך “ללא סטייה”, אך מעל לכל ראה את ההסתדרות כולה כחברת עבודה העתידה, שתקיף את כל בית־ישראל, מאוחדת ושלמה, ארגונית ורעיונית.
בנסיבות טרגיות נספה והטרגיות האישית לא פּסחה עליו גם בחייו הפרטיים. – יהי זכרו ברוך.
“למרחב”, 1 אפריל 1958
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.