שמואל אליעזר יבנאלי (וארשאבסקי) נולד בג' באלול תרמ“ד (1884) בכפר קאַזנקה, פלך חרסון, לאביו ברוך ולאמו רחל. הוריו עברו לחרסון והתפרנסו מחנות קטנה. בעודו ילד נתיתם מאביו, והוא עבר, יחד עם אמוֹ, למושבה היהודית אינגוליץ (הר שפר). בן 12 נסע לישיבת קורסון, ושם למד שנתים תורה מפיו של ר' צבי־הירש שלֶז, דמות מופלאה ביהדות אוקראינה. גם לאחר שעזב את הישיבה המשיך בלימודים תורניים, אך כעבור זמן פנה ללימודים כלליים והתפרנס משיעורים פרטיים בהוראת השפה הרוסית ומתימטיקה. עוד בתקופה זו התחיל מתעניין בציונות ובהיותו כבן 19 בשלה בו הכרת הצורך לעלות לארץ־ישראל ולעבוד בה. עלה בא' דחנוכה שנת תרס”ו (סוף 1905), זמן קצר אחרי פרעות אודיסה.
בבואו לארץ עבד תחילה בבנין בית־החרושת לשמן ליד לוד, ואחרי־כן במושבות יהודה והגליל (נס־ציונה, רחובות, יבנאל, סג’רה, מסחה). משנתערערה בריאותו התגורר זמן־מה בצפת ואחר-כך עבר ליפו, בה נתמנה בראשית תרס"ט כמזכיר לאגודת “אחוזת בית” אשר יסדה את תל־אביב.
בכסלו תרע"א נסע לתימן בשליחות המשרד הארץ־ישראלי לארגן עליית יהודים משם, לאחר ששכנע את ראשיו בחשיבות עלייתם של יהודי הארץ הזאת ובתועלת המרובה שתצמח מהם לכיבוש העבודה. כיון שהיה חשש, כי אם תיודע מטרת נסיעתו יעכבוהו השלטונות התורכיים, קיבל מאת הרב א. י. הכהן קוּק כתב ובו שלושים ושתים שאלות לרבני תימן בעניני דתיים ובהסוואה זו, של שליח הרב, נסע.
לאחר שחזר משליחות זו, בניסן תרע“ב, הוסיף לעבוד במשרד הארץ־ישראלי בסידור עניני התימנים במושבות. אחרי־כן שב לעבודה חקלאית, תחילה כחבר בקבוצת חולדה־קוסטינה ואחרי־כן כפועל בחות בן־שמן. בשנת תרע”ח היה בין המעוררים והקוראים להתנדבות לגדוד העברי והתנדב גם הוא עצמו. בשנת תר"פ השתחרר ונתמנה למזכיר “אחדות העבודה”.
בראשית תרפ“א הצטרף לקבוצת רושמיה על הכרמל ועבד בייעור. אחרי יסוד ההסתדרות באותה שנה נבחר כחבר ועדת התרבות. מאז ועד סוף תש”ט עבד בהסתדרות (בועדת התרבות, במרכז לחינוך, ב“מציב” ו“דור לדור” וכן ב“חברת־ העובדים”). בסוף תש“י נתקבל לעבודה במשרד התחבורה (עם ד. רמז) ואחרי־כן במשרד החינוך והתרבות (במחלקה להנחלת הלשון למבוגרים). בסוף ניסן תשי”ג חזר לעבודה בהסתדרות, בהנהלת “מציב” ו“דור לדור”, עד שגברה מחלתו.
חיבר את הספר “תקופת חיבת ציון” (שני כרכים) שיצא בתש“ב בהוצאת מוסד ביאליק. (לאחר מותו הופיעה מהדורה חדשה בהוצאת מוסד ביאליק–דביר). בתרצ”ח הוציא קובץ מאמרים לעניני חינוך ילדי העובדים “לאור רעיון העבודה”. בתשי“א פרסם “בנגוהות הימים” ובתשי”ב את “עליית היסוד” בהוצאת “עם עובד”, ו“מסע לתימן” בהוצאת מפא“י. פירסם מאמרים רבים ב”הפועל הצעיר“, ב”קונטרס“, ב”דבר" וב“הדור” ועוד. ערך את כתבי ב. כצנלסון ואת כתבי בנציון ישראלי. בתרפ"ד הוציא (עם אליעזר שיין ז"ל) “מסילה” – ספר לימוד וקריאה לגדולים על תנועת הפועלים העברית בארץ־ישראל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.