בסוף מאמרנו הקודם הזכרנו את האיגרת שכתב ר' ברוך ב“ר יצחק “להיות ביד עבדיה הגר אצל כל קהלות ישראל אשר הוא הולך”. מתוכן המכתב לא היה כל ספק שהמכתב נכתב בירושלים, וכי הכותב מקונן על חורבן ערי א”י בזמנו, כמו כן שהכותב הוא מראשי חכמי ירושלים בדורו. לפני ורטהיימר עמדה רק שאלת זהותם של ר' ברוך ועובדיה וקביעת זמנם. את ר' ברוך ב“ר יצחק זיהה עם ר' ברוך הנזכר כמה פעמים ב”כפתור ופרח“, ואת עובדיה הגר זיהה עם עובדיה הגר ששאל שאלות מהרמב”ם¹.

אך הזמנים רחוקים זה מזה, כי הרמב“ם נפטר בשנת ד”א תתקס“ה, וה”כפתור ופרח" נתחבר ברבע האחרון של המאה הראשונה לאלף השישי, עלינו לייחס איפוא לר' ברוך וגם לעובדיה זקנה מופלגת. בתור פשרה בין שני הזמנים קבע וורטהיימר זמן כתיבת המכתב לשנת ה"א יב–כ. אך גם זמן זה אינו מתקבל על הדעת וכבר ביטל דעה זו ח' מ' מיכלין².

א' אדלר, שפירסם קטע ממגילה המספרת על נדודיו של עובדיה הגר³, מזהה את עובדיה עם אבו עיסי מאספהאן הידוע בתור מייסד כת קראית, ולפי זה הוא קובע את זמנו של עובדיה למאה החמישית לאלף החמישי.

להשערותיו של אדלר אין כל יסוד, וכבר דחה אותן ש' א' פוזננסקי⁴. האחרון תומך בדעתו של וורטהיימר, שעובדיה הגר הוא זה ששאל את שאלותיו מהרמב"ם, אולם בנוגע לר' ברוך לא קבע פ' עמדה ברורה.

תאריך קבוע שאינו בנוי על השערות נתגלה במכתב שפירסם יעקב מאן⁵, ושנכתב על ידי ר' ברוך ב“ר יצחק לידידו וחבירו ר' יוסף ב”ר שמואל, בחודש אייר שנת את"ה לשטרות (= ד“א תתנ”ד). על יסוד החומר הנזכר, טפלתי גם אני בעניין זה, במאמרי “ישוב יהודי בדן”⁶.

כאמור, נתחלקו הדעות בנוגע לזמנם של ר' ברוך ועובדיה, אבל היתה הסכמה כללית, שיש לנו עסק עם חכמי ירושלים וכי המכתבים של ר' ברוך נכתבו בירושלים. גם יעקב מאן בספרו הגדול⁷ החזיק בדעה זו.

אך על יסוד תעודות חדשות שגילה מאן שינה את דעתו, ובמאמרו: “התנועות המשיחיות בימי מסעי־הצלב הראשונים”⁸, החליט, שר' ברוך ועובדיה הגר לא היו בירושלים רק בעיר חלב. ושם כתב ר' ברוך את מכתביו.

הבה נשים לב לתעודות החדשות שמצא מאן:

הוא מצא שטר בי“ד, שר' ברוך ב”ר יצחק חתום בו ראשון, וזמנו של השטר הוא מכ“א אב שנת אשצ”ד לשטרות (= ד“א תתמ”ג) והשטר נכתב “במדינת חלב דמותביה על נהר קוקיון”.

ובתוך מכתב ממנחם הכהן הרופא בי“ר צדוק הכהן הרופא, נמצא ברכת שלום “מכל החבירים והתלמידים המתועדים בבית המדרש הגדול של רבינו ברוך הרב הגדול המובהק מופת הדור ישמריהו צורינו כדי לחקור לפניו כל חדרי תלמוד בר רבינו יצחק זק”ל. ומכלל השרים והזקנים והחזנים והפרנסים ושאר קהלות הקודש הדרים במדינת צובה היושבת על נהר קוקיון”.

גם בנוגע לעובדיה הגר מצא מאן תעודה חדשה מעניינת. בסדר תפילה לליל שבת שעובדיה כתב לעצמו רשם:

“עובדיה הגר הנרמנדס⁹ אשר בא בברית אלהי ישראל בירח אלול שנת אתי”ג לשטרות הוא דתתס“ב לבריאת עולם: הוא עובדיה הגר כתב בידו”.

מתעודות הללו יוצא ברור, שר' ברוך ישב בחלב ותפס שם עמדה חשובה, כמו כן נתברר לנו בדיוק זמן התגיירותו של עובדיה. וברור שאין זה עובדיה הגר ששאל שאלות מהרמב"ם. מאן מעביר גם את עובדיה לחלב, ומחליט שבחלב כתב ר' ברוך את מכתביו. ולדעתי אין בזה כל הכרח, ואין התעודות החדשות סותרות את הדעה הכללית שהמכתבים נכתבו בירושלים.

כאמור נתגייר עובדיה בתתס“ב, וכשנפגש עם הקראי שלמה בדן, אמר לו עובדיה: “היום תשע עשרה שנה מיום אשר באתי בברית אלהי ישראל”. כנראה היה זה בדיוק אותו היום. כי הרי באלול נתגייר וגם הפגישה בדן היתה באלול. ולפי החשבון היתה הפגישה באלול תתפ”א. אין אנו יודעים כמה זמן שהה עובדיה בדמשק, וכמה זמן לפני הגיעו לדמשק קיבל עובדיה את המכתב מר' ברוך, אבל בדרך השערה המתקבלת על הדעת, אפשר לקבוע זמן כתיבת המכתב לשנים שבין תתע“ה לתת”פ. ומעתה אינני רואה כל קושי להניח שר' ברוך עבר מחלב לירושלים בשנים שבין תתמ“ג (הזמן של השטר בי"ד הנחתם בחלב) לתתע”ה. ובשבתו בירושלים כתב המכתב.

ותיאורו של ר' ברוך את המצב בארץ הלא הוא מתאים לתקופה זו, כמו שביארנו למעלה, בפסקאות המתחילות במילים: “כעבור שנים אחדות הננו מוצאים חכם…”.

כאן מקום להזכיר את דעתו של ב“צ דינבורג, שמכתבו של ר' ברוך נכתב סמוך לכיבוש ירושלים, וכי הוא מתאר במכתבו את השתתפות היהודים בהגנת ירושלים¹⁰. דעה זו אי אפשר לקבל. ר' עובדיה נתגייר רק בשנת תתס”ב, וכמובן שכמה שנים עברו על עובדיה בתור יהודי, עד שהיה מוכשר להיות שליחו של ר' ברוך לכל קהילות ישראל. גם פירושו של דינבורג למליצות “אנשי חייליה” “מחזקי בדקיה” וכדומה, שהן מרמזות להגנת היהודים על מבצרי ירושלים, הוא מסופק. יותר נראה שהם כינויים לתלמידי חכמים, כמו שאפשר לראות מהמשך הדברים – אשר דינבורג לא מצא לנכון להעתיקם – “משוקדי מזוזותיה, כי לוקטו אשכלותיה, וסוגרו דלתות מרבציה, בשפל קול רעיות גדיותיה”, ועוד מליצות כאלה שאין ספק שהם רמזים לבתי המדרש והלומדים בהם. ואין כל ראיה שהמכתב נכתב סמוך לכיבוש. יותר נראה שהמכתב נכתב כמה שנים אחרי כן, בזמן שחיי הקהילה בירושלים התחילו להתרקם מחדש.

ועלינו לשים לב, שגם מכתבו של ר' ברוך לידידו ר' יוסף ב“ר שמואל, שנכתב בשנת את”ה לשטרות היינו ד“א תתנ”ד, לפי תוכנו הוא מתאים לירושלים, ואין כל שמץ רמז שנכתב בחלב.

מהתוארים שר' ברוך מתאר את ר' יוסף הננו רואים, שר' יוסף היה בן א"י: “פינת יקרת הושת בישורון לתלות עליו כל כבוד משפחת ארץ צבי… הוד החברים” (תואר “חבר” היה נהוג בא"י).

ר' יוסף ור' ברוך היו חברים בשבתם יחד בירושלים. בהמשך הזמן עזב ר' יוסף את ירושלים והלך למצרים, משם הוא כותב לר' ברוך ומזרזו לחנך את בנו יוסף בלימוד התורה. ר' ברוך השיבו, שבנו יוסף אף כי הוא רך בשנים כבר מילא כריסו בתורה הרבה יותר מכפי גילו “וכל זמן שאני עסוק בצרכי הצבור שונה הוא את פרקו לרעיו, ואין בית המדרש בטל לשעה אחת”.

מאן חשב כנראה, שבית המדרש הנזכר במכתב זה ובית המדרש הנזכר במכתבו של ר' מנחם הרופא הינם היינו הך, לכן החליט שגם במכתב זה הכוונה לבית המדרש שבחלב, ולא שם לב להבדל שבין שני בתי מדרשות הללו. בחלב היה בית מדרש גדול ששם התוועדו חברים ותלמידים “לחקור לפניו כל חדרי תורה”, והתלמידים היו חשובים עד שנזכרו לפני “השרים והזקנים והחזנים והפרנסים”, לא כן הוא בית המדרש הנזכר במכתב זה. זה בית מדרש ממדרגה יותר נמוכה, זה היה מקום לימוד ליוסף בנו של ר' ברוך ואחוזת מרעיו. ר' ברוך כנראה טיפל בהם, אבל כשר' ברוך היה עסוק בצרכי צבור, היו מסתפקים בזה שיוסף ה“רך בשנים” היה שונה לפניהם את פרקו. בית מדרש זה היה כנראה בירושלים ולא בחלב.

ועלינו להחליט, שר' ברוך כבר נמצא בירושלים בשנת תתנ“ד, זמן כתיבת המכתב לר' יוסף ב”ר שמואל. ואפשר שעלה לירושלים בין השנים תתמ“ג–תת”ן.

כשנכבשה ירושלים ע“י הנוצרים, בשנת תתנ”ט, והקהילה היהודית בירושלים נחרבה כליל, נמצא ר' יוסף בין אלה שהספיקו להמלט מן העיר לפני הכיבוש ולהשאר בחיים. הוא שב לירושלים אחרי כמה שנים, וטיפל בהקמת הקהילה מחדש, ואז שלח את עובדיה הגר אל כל קהילות ישראל.