מה“גניזה הסטוליאנית” פרסם ז. רבינוביץ ב“ציון” (שנה ה‘, עמ’ 125): “כתב התקשרות של תלמידי האר”י ור' חיים ויטאל משנת של“ה”. וג. שלום הקדיש לתעודה זו מאמר גדול בן 28 עמ' (ציון שם, עמ' 60–133).

ונעלם משני החכמים הנ“ל, כי תעודה זו נתפרסמה בדפוס ע”י ר' ברוך דוד כהנא מצפת בספרו “ברכת הארץ” (ירושלים תרס"ח, עמ' סא, סי' שכד).

בגוף התעודה אין כמעט שינויים. רק המלה “אלא” שג. שלום הרגיש בחסרונה בנוסח שלפניו (שם עמ' 136) נמצאת ב“ברכת הארץ”. אבל ערך חשוב יש לנוסח שב“ברכת הארץ” בנוגע לחתימות של החברים.

המעתיק הסטולינאי רשם בסוף התעודה “עשר חתימות” (שם עמ' 126). וכשנתבקש ע“י ג. שלום להעתיק את החתימות על נייר שקוף, העתיק רק שבע חתימות, ביניהן אחת שקשה לפענחה. כפי הנראה קשה היה לו להעתיק כל החתימות מפני סלסול הכתב וה”דגלים" הנהוגים בחתימות הספרדים. ולכן נשאר מקום פנוי בהעתקה, שלום לא שם לב לזה, והחליט שרק שבעה חברים חתמו, אלא שהשאירו מקומות פנויים מפני “שקוו ליתר חתימות משאר “חברים” שלא נתקבלו” (שם עמ' 134).

ב“ברכת הארץ” הננו מוצאים שתים עשרה חתימות (ואם נחשוב את "שם טוב יוסף לאטין) לחתימה אחת – אחת עשרה).

כבר הזכרתי, כי אחת החתימות בהעתקה הסטולינית אינה ברורה. ג. שלום קרא חתימה זו בדרך השערה: “אליהו פאלכו”. שם זה אינו נמצא ב“ברכת הארץ”.

השמות: יהוסף ארזין, יונתן סאגיש (סגיגש), שמואל די אוזידה, יעקב מסעוד, יהודה משען, יוסף לאטין, נמצאים בשתי הנוסחאות (בשינויי כתיב קלים). אבל ב“ברכת הארץ” נמצאים שמות שאינם ב“ציון”, והם: יהושע ן' נון, גדליה הלוי, יצחק כץ, יעקב שניאור, יוסף באגילייאר, שם טוב (?).

וכדאי שהבקיאים בתקופה זו, יטפלו בבירור השמות הללו.

דרך אגב יש להעיר על דברי ג. שלום במאמרו הנזכר, שהוא קובע כעובדה שאין להרהר אחריה, כי העתקת כתבי האר“י בעבודו של ר”ח ויטל נתאפשרה רק בזמן מחלתו הארוכה של ר' חיים ויטל, היינו בשנת שמ“ו או שמ”ז, והוא דוחה את התאריך הנמצא בכת“י דוד ששון (מס' 993, אהל דוד עמ' 1019): “כ”ו תמוז שנת הדש”ם" בנמוק כי “מה ראה הסופר להקדים את הדל”ת אם לא לשם יצירת מלה עברית שלמה?!".

והוא משער שצ“ל: הדש”ן (“ציון” הנ"ל עמוד 140 הערה 17).

נעלם מש. מנהג נפוץ בין המשתמשים באותיות לרמוז בהם מספרים ותאריכים לשנות סדר האותיות כדי למנוע מלה בלתי רצויה, במקום המספר “ר”ע" כותבים: ע“ר, במקום רע”ה – ערה, במקום ש“ד – ד”ש, במקום שמ“ד שד”ם (ראה לדוגמא בסימני הטור והשו“ע בסימנים הנ”ל). – כותב כת“י ששון נזהר, כנראה לכתוב שד”ם כי גם בזה יש ל“שד” וכתב “דשם”.

ומעתה ברור כי התאריך “דשם” הוא מדויק, כי בתאריך אחר בלתי מובן לה הקדים הד'.

ואם יש לנו כת“י משנת “דש”ם” – נמצא שחלק הגון מבנינו של ש. במאמרו הנ"ל מפוקפק הוא והענין זקוק לבירור חדש.