אברהם יערי פרסם ב“קרית ספר” (שנה טז, עמ' 377–379) קינה על גזירות ת“ח מאת שמואל בן החבר ר' שמעון ז”ל, שמצא בספר “צוק העתים” דפוס שאלוניקי תי"ד. לפי עדותו של יערי, נמצא מהספר הנזכר רק טופס יחיד בעולם.

מחבר הקינה אינו פיטן מקורי, הוא אסף מליצות שונות מהקינות המפורסמות: “ארזי הלבנון אדירי התורה”, “החרישו ממני ואדברה”, ו“מי יתן ראשי מים”, הנמצאות בקינות לתשעה באב. והמחבר התאימן להאקרוסטיק של שמו ולחרוזיו.

הקינה משובשת בכמה מקומות, וקל לתקן את השגיאות על־פי השואה אם הקינות הנ"ל. אך יערי לא שם לב לזה, והציע תקונים מדעתו, שבמקצתם כוון אל האמת. ועל המקומות המשובשים שיערי טפל בהם הנני להעיר כמה הערות:

א. “ובכו בכו בכי חרב”, בהערה 4 כותב יערי שצ"ל: “בכי רב”, המקור הוא בקינה “מי יתן” הנוסח “ובכן בכה בכה רב והרב”.

ב. “ונתערבו פרדים עם פרשתנים”, בהערה 7 מעיר יערי שצ“ל: “פרשדנים”. כן הוא ב”החרישו ממני", ושם הכתיב “פרשדונים”. מצרוף הד' והו' נתהוה הת'.

ג. “ואליכם דיברו אבות באייר לא זכינו לגדלכם לתורה”. על המלה “באייר” כותב יערי בהערה 8: “מלה זו לא ידעתי לפרנסה ואף איני בטוחה בקריאתה, ואולי יש כאן רמז לחודש המאורע”. אבל ב“החרישו” נמצא “ואלימו דברו באמירה, לא זכינו לגדלכם לתורה”, ומזה יוצא ברור שבמקום “באייר” צ"ל “לאמר”.

ד. “נקריבכם כעולה והקטורת”, בהערה 8א: “לפי החרוז צ”ל: והקטורה“. ב”החרישו" הנוסח: נקריבכם כעולה והקטרה.

ה. “ואל תפשו מהרבות קינות”, בהערה 9: “כלומר: תפושו, תנוחו”. ב“החרישו” הנוסח: ואל תחשו מהרבות קינים.

ולבסוף אעיר, שיש מקומות אשר כדאי לתקן הקינות הישנות על־פי הנוסח של הקינה החדשה. לדוגמא:

ב“מי יתן ראשי מים”. “חסין י־ה מי כמוך נושא אלומות”. מליצה זו נמצאת פעמים בקינה החדשה, והנוסח הוא: “נושא באלמות”. ויפה העיר יערי (הערה 5) על המקור בדברי חז"ל המתאים לנוסח זה.