על כמה פיטנים היתה חביבה המליצה “אלהי הרוחות לכל בשר”, והשתמשו בה בתור התחלה לפיוטים. מקור המליצה נמצא פעמים בתורה: בפרשת קרח (במדבר טז, כב), כשמשה ואהרן נפלו על פניהם, ואמרו: “אל אלהי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף”. ובפרשת פנחס (שם כז, טז), כשמשה ביקש “יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה”, ונתמנה יהושע.

בין שני הכתובים הללו אפשר להרגיש הבדל, בפרשת קרח כתוב: “אל אלהי הרוחות”, ובפרשת פנחס כתוב: “ה' אלהי הרוחות”. היינו שבענין קרח השתמשו בשם “אל” שהוא דין¹, ובענין יהושע השתמש משה בשם הויה שהוא רחמים, ולפי זה, הפיטנים שרצו להשתמש במליצה זו היה עליהם להשתמש במקור שבפרשת פנחס, ולכתוב בהתאם למקור “ה' אלהי הרוחות”.

אבל אם נשים לב לפיוטים מסוג זה שנרשמו באוצר השירה והפיוט לישראל דוידזון, נמצא שאין אף פיוט אחד המתחיל “ה' אלהי הרוחות”, לעומת זה רבים הפיוטים המתחילים ב“אל”. פיוטים המתחילים “אל אלהי הרוחות לכל בשר” נרשמו שם (כרך א, מס' 3408/11); המתחילים “אל אלהי הרוחות” נרשמו שם (מס' 3412/3 – 3406/7); והמתחילים “אלהי הרוחות לכל בשר” נרשמו שם (מס' 4426/8); ויש גם המתחילים “אלהי הרוחות” (שם מס' 4421/5, ובמלואים שבכרך ב, אות א, מס' 873/6). והיה הדבר תמוה בעיני, ובאתי לידי השערה, כי יד המעתיקים באמצע, היות שרוב פיוטים מסוג זה מסודרים בסדר א“ב, או ששם הפיטן מרומז בראשי החרוזים ושם הפיטן מתחיל בא‘. וגם כשאין שם הפיטן מתחיל בא’, יש שה”סימן" של הפיוט מתחיל במלת “אני” פלוני, בכל המקרים הללו חשבו המעתיקים שיש הכרח שהפיוט יתחיל באות א וכשמצאו לפניהם שהפיוט מתחיל ב“ה' אלהי הרוחות”, השמיטו את ה“ה'” לגמרי, או שהחליפו ב“אל”.

אבל הפיטנים בעצמם כתבו “ה' אלהי הרוחות” בהתאם למקור בפרשת פנחס. ושם ה“הויה” שנקרא ב“אדנות” חשבו ל“א” בנוגע לסימן הפיוט². ויש פיטנים שחשבו את הסימן מהמלה השניה בפיוטם אף שלפניה היה כתוב שם הויה³.

וסעד להשערתי הנזכרת מצאתי בקשר לפיוט הידוע שאומרים בהקפות של שמחת תורה, שבסדורים ומחזורים, הנוסח: “אל אלהי הרוחות לכל בשר הושיעה נא”. ובמחזור ויטרי (עמ' 457) הנוסח: “אל אלהי הרוחות”. והמו“ל בהערותיו (הערה a א) מגלה לנו את הסוד, שבכתב־היד שהיה לפניו היה כתוב “ה' אלהי הרוחות”, והוא המו”ל הגיה על דעת עצמו “אל” במקום “ה'”. ומעניין לשון המו“ל בהערה שם: “כן נראה שהיתה נוסחא העתיקה (!) בלשון (צ"ל: כלשון) הכתוב במדבר טז, וטעה המעתיק תחת אל, ה'”. ובאמת לא המעתיק טעה, אלא המו”ל הנכבד בעצמו טעה, כי שכח שגם הנוסח: “ה' אלהי הרוחות” הוא נוסח עתיק שנמצא גם כן בספר במדבר רק לא בט“ז אלא בכ”ז, היינו לא בפרשת קרח אלא בפרשת פנחס.

ואם חכם מובהק כמו"ל המחזור ויטרי טעה והגיה על־פי טעותו, אין פלא שגם מעתיקים אחרים טעו והגיהו מדעתם.