רקע
שאול חנא קוק [2026]

פיוטים ושירים שונים נתחברו כדי לשמח בהם חתן וכלה. יש אשר מפני שהפיוטים היו קצרים צרפו המזמרים בחתונות פיוטים ממחברים שונים, ושרו אותם זה אחר זה בלי הפסק ביניהם, שומעים בלתי בקיאים חשבו שפיוט ארוך אחד לפניהם, וכך נרשמו גם בכתב יד בתור פיוט אחד, ובצורה זו הגיעו גם לידינו. ויש אשר גם חוקרי שירה מומחים לא הפרידו בין הדבקים, ולא הרגישו שהפיוט מורכב מקטעים שונים. לדוגמא הנני מעורר על הפיוטים:

א. “ישמח חתן בכלה וכלה בחתן” (דוידזון, אוצר השירה והפיוט, אות י 4085) הוא נמצא בראש הפיוט “שיר וברכה אערכה” (להלן אות ב), ובנוסח סדור הקראים (וילנא, ח"ד 147) הוא משמש פזמון חוזר לכל בית מפיוט הנ"ל, אך הוא משמש גם פתיחה לעוד כמה פיוטים (דוידזון שם), ובמחזור ויטרי עמ' 599, הוא מסומן בסימן מיוחד (סי' תץ).

ב. “שיר וברכה אערכה, כתורה וכהלכה” (אוצר השירה והפיוט אות ש 954). למקורות של דוידזון יש להוסיף את הספר “עץ חיים” לר' יעקב ב“ר יהודה חזן מלונדרש אשר “קצת הלכות” ממנו נתפרסמו ע”י אדלר בקובץ תהלה למשה המוקדש לשטיינשניידר1 (חלק העברי עמ' 192). וגם שם הוא מתחיל ב“ישמח חתן בכלה”.

יש מקורות אשר שם נמצא הפיוט עד גמר הסימן “שמואל”, אך במחזור ויטרי ובעץ חיים הפיוט יותר ארוך. אבל הסימן משובש, מסדר “מפתח הפיוטים במחזור ויטרי” (עמ' 200) רשם סימן “שמואל חזן” בהוספת סימן השאלה (?), דוידזון, תיקן “נוכחתי” במקום “בחנתי”, ויצא הסימן: “שמואל החזן”. אבל לא שמו לב, שהסימן עוד נמשך הלאה:

חי לעד, שוכן עד

זוג נועד, ברוך עדי עד.

קרב לנו מסעד, מתושבי גלעד.

לפי זה הסימן, הוא: שמואל החזן חזק.

ויש להעיר, כי ברשימת הפיוטים מכתב־יד בודליאני של מחזור ויטרי, שרשם א' ברלינר (לקוטי בתר לקוטי, עמ' 181) נרשם הסימן של “שיר וברכה אערכה” – “שמואל בן שמואל”, מה שמוכיח כי בכתב־יד בודליאני נמצאים כמה בתים החסרים לפנינו, והסימן במלואו הוא: שמואל בן שמואל החזן חזק.

ג. “יבטלו תורתם בעלי אסופה, בהכנסת כלה לחופה”, פיוט זה נמצא במחזור ויטרי ובעץ חיים, אחרי הסימן חזק שבסוף הפיוט “שיר וברכה אערכה” (לעיל אות ב), וסימנו “יצחק”, אלא שבמחזור ויטרי נשתבשה ההתחלה “ובטלו תורתכם”. וזה גרם שדוידזון לא הכיר את הסימן יצחק, ולא הרגיש כי זה פיוט מיוחד, ומעניין, כי דוידזון (אוצר השירה והפיוט אות י 141) רשם על־פי צונץ: “יבטלו תורתם בעלי אסופות – זמר לחתונה – (יצחק)”, ונעלם ממנו שהזמר היה לפניו במחזור ויטרי.

הנוסח הנכון “יבטלו תורתם” נמצא בעץ חיים. גם ברלינר בלקוטי בתר לקוטי, רשם על־פי כתב־יד בודליאני “יבטלו בעלי תורתם”, ולא שם לב שצ"ל “יבטלו תורתם בעלי אסופה”. וכי הפיוט נמצא במחזור ויטרי הנדפס.

ד. אחרי הפיוט “יבטלו תורתם” (לעיל אות ג), נמצא במחזור ויטרי פזמון קצר: “בשמחת חתן וכלה נעלה, ויאמר לנו עם ה' אלה”, לעומת זה בעץ חיים נמצא פזמון אחר: רב רבם מערבות, לאלפים ולרבבות, עתה יאמרו גאולי ה‘, ברוך הבא בשם ה’.

ברור ששני הפזמונים אינם מעיקר הפיוט, אלא נספחים. רצוי שהפיוטים הנזכרים יתפרסמו מחדש, בשים לב להערותי, על־פי כתב־יד בודליאני של מחזור ויטרי ובהשואה ליתר המקורות.



  1. [מהדורת מוסד הרב קוק של ספר עץ חיים, ירושלים תשכ"ב, עמ' קעב–קעג].  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 56998 יצירות מאת 3611 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22249 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!