במכתבו של ר' אברהם בן הרמב"ם, המתחיל “ועוד אני כותב”, שכתב לר' שלמה בר' אשר כהוספה לספרו “מלחמות ה' " – נזכר לשבח חכם אחד בשם “הרופא ר' יצחק ב”ר שם טוב”. מי הוא חכם זה – לא ידוע לנו, כי במקום אחר לא מצאנו בתקופה זו חכם בשם זה. גם מדברי ר' אברהם הקצרים אין לדעת כל פרטים עליו. אין איפוא כל פלא ששם החכם הזה לא נמצא ברשימות חכמי ישראל, שסידרו בעלי אסופות בזמן האחרון.

אך דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר; על ידי השוואת המקורות מתברר כי גם במקום אחר מדובר על חכם זה, מקומו וזמנו, אף כי אין שמו נזכר מפורש.

במכתב הנזכר, מספר ר' אברהם מה עוררהו לחבר את ספרו "מלחמות ה' “. הדחיפה לדבר באה ע”י ידיעה שקיבל מר' יצחק בר' שם טוב בדבר שריפת ספרי אביו במונטפליר. והנה ענין זה עצמו, בסיגנון קצת שונה, מספר ר' אברהם גם בספרו “מלחמות ה' “. אך, אם בספר אינו מזכיר את שמו של ר' יצחק ב”ר שם טוב, הנה הוא מודיע שם כי הידיעה נתקבלה מהעיר עכו בשנת תתקצ”ה.

הריני מציג בזה את הדברים, שבאו בשני המקומות, זה לעומת זה, כדי להראות בעליל כי בשניהם מדובר על ענין אחד:

מלחמות ה'

“… הוציאו קול בארצנו כי ספרי הרב רבינו הצדיק אבא מארי זצ”ל ספרי מורה הנבוכים וספר המדע שרפו אותם החלק האחד מאנשי קהל מדינת מונטפליר בכח הנוצרים… ולא ידענו הדבר על בוריו עד אשר באה אלינו מעכו בסוף חדש שבט בשנת צ“ה לפרט אתקמ”ו לשטרות מגלת ספר, מחוה אמרי שפר, הגידה לנו מעשה שהיה היאך היה מתחלתו ועד סופו, וגם שריפת הספרים היאך נשרפו, ונקמת שופט העולם מן המלשינים שגרמו וסבבו שריפתם בכריתת לשונם…"¹.

מכתב לר"ש בן אשר

“….כי הקול נשמע אצלינו ‏ על המעשה אשר עשו בעלי האמונה המקולקלת, אשר במדינת מונטפליר… בספר מורה הנבוכים ובספר המדע… בכח הנוצרים עד אשר שרפו הספרים הנזכרים… ולא ידענו המעשה ‏ על בוריו היאך היה, עד שבא לידינו בזו השנה מגלת ספר מגדת אלינו הרבר על בוריו. שלחה אלינו כבוד החכם הרופא ר' יצחק ב”ר שם טוב, זכרו כיין הטוב נ“ע, ובה חתימת אנשים נכבדים בעלי השכל והבינה, דבריהם מעידים עליהם כי חכמים נבונים הם, בעלי יראה בעלי אמונה מתוקנה… ואין להזכיר שמותם שמא יגיע להם הפסד או יבואו לידי סכנה ע”י המלשינים…"².

מהשוואה זו מתברר, שהרופא ר' יצחק בר' שם טוב ישב בחורף תתקצ"ה בעיר עכו, ומשם הודיע הוא ביחד עם עוד חכמים נכבדים לר' אברהם בדבר שריפת ספרי אביו במונטפליר. ור' אברהם בספרו מלחמות ה‘, המיועד לרבים, הסתיר את שם המודיע לבל יגרם לו הפסד או סכנה. אבל, במכתב הפרטי לר’ שלמה בר' אשר – גילה את הסוד, אך גם שם נזהר מלגלות את שמות יתר החותמים. יש לשער איפוא שבזמן כתיבת המכתב לר' שלמה בר' אשר עזב כבר ר' יצחק בר' שם טוב את עכו מחשש סכנה.

והנה, בחפשי למצוא פרטים וידיעות נוספים על דבר ר' יצחק ב“ר שם טוב – עלתה בדעתי השערה, שאם אמנם תיראה מוזרה בהשקפה ראשונה, הרי אחר העיון היא קרובה לאמת וראויה להתקבל; ההשערה היא שר”י בר' שם טוב הנזכר הוא החכם הידוע בתקופה ההיא, ר' שם טוב בר' יצחק מטורטושה, ובאחד המקורות נפלה טעות ונתחלפו שמות האב והבן, ובשני המקורות צריך להיות או ר' יצחק בר' שם טוב, או ר' שם טוב בר' יצחק³.

לפי הידיעות שיש בידינו על ר' שם טוב בר' יצחק מטורטושה אנו יודעים שנולד בשנת תתקס“ו לאלף החמישי, למד את חכמת הרפואה ועסק גם במסחר, עבר ארצות וימים, היה בעכו, בברצלונה, ובמרשיליה למד בקתדרא, ובשנות כ”א–כ"ד לאלף השישי תרגם מערבית לעברית את ספרי הרופאים הערבים המפורסמים ראזי וזהרבי⁴.

ר' שם טוב מספר בעצמו בספר השמוש לזהרבי שתרגם⁵, שבהיותו בעכו נעלם ממנו דבר הלכה, כי כבר שכח תלמודו, ושאל מאחד החכמים והלז גער בו ונכלם, ונשבע לשוב ללמוד התורה, והוא אז בן שלושים שנה, עזב את עכו ונסע לברצלונה ושם למד תורה לפני ר' יצחק בר' משולם⁶ ועשה תורתו קבע ועסקו ארעי.

גרץ⁷ מבאר את הדבר כי ר' שם טוב נסע לברצלונה ללמוד את חכמת הרפואה. אבל במקור שהביא גרץ עצמו, מפורש הדבר כי ע"י גערת החכם הרגיש את חסרונו בחכמת התורה, וכי בברצלונה קרא ושנה בתורה, ואת חכמת הרפואה ידע כנראה כבר בהיותו בעכו.

וכיון שר' שם טוב זה נולד בתתקס“ו ועזב את עכו בהיותו בן שלושים, נמצא ששנת עזבו את עכו היא תתקצ”ו, היינו באותה שנה שלפי חשבוננו והשערתנו עזב ר' יצחק בר' שם טוב את עכו. בעכו נמצאו איפוא בזמן אחד שני חכמים, שם האחד ר' יצחק בר' שם טוב, ושם השני ר' שם טוב בר' יצחק, שניהם רופאים ושניהם עזבו את עכו בזמן אחד. ומבלי משים עולה על לבנו ההשערה ששני חכמים אלה אינם בעצם אלא חכם אחד, ורק באשמת מעתיק שטעה והחליף באחד המקורות את שם האב בשם הבן – נתחלק לשני חכמים…

קשה לענות על השאלה איזה מן השמות הוא הנכון ובאיזה מקור נפלה הטעות. אף שממליצת ר' אברהם – “כיין הטוב נ”ע" המתאימה לשם “שם טוב” ומהברכה המיוחדת למתים “נ”ע" – אפשר להכיר שר' שם טוב הוא שם האב. אך אין בזה כדי להכריע וראוי לחקור בכתבי־־היד של הספרים הנזכרים, אולי ימצא יסוד והכרעה ואז יתברר אם היה שם החכם שעליו מדובר ר' יצחק בר' שם טוב או ר' שם טוב בר' יצחק.

ואחי מר שמואל קוק העירני, שאולי אפשר לשער שר' שם טוב ב“ר יצחק מטורטושה היה בנו של ר' יצחק ב”ר שם טוב מעכו. והאב והבן חיו במשך זמן־־מה בעכו ושניהם עסקו ברפואה. בשנת תתקצ“ה מת האב, כמו שנראה מזה שר' אברהם מיימוני מזכירו בברכת המתים. ולכן לא פחד להזכיר שמו מפורש כמו שפחד בכתבו ספר מלחמות ה', שאז היה חי עדיין. אחרי פטירת האב עזב הבן את עכו בשנת תתקצ”ו והלך ללמוד תורה בברצלונה.

החכם ר' אברהם בר' שם טוב שחבר והעתיק ספרים בחכמת הרפואה ושאחד מהם נמצא בכתב־־יד בספריה הלאומית בפריז מס' 1181/2 – הוא לדעת א' נויבויר (.R.E.J, כרך ה, עמ' 45, הערה 1), בנו של ר' שם טוב שלנו.