המתעניין בתולדות הרמב“ן וספריו, אי אפשר לו להעלים עין מהחקירה בדבר ספרים שנתיחסו להרמב”ן, וכבר דנו בענין זה חכמים שונים.

כאן נדון בחלק מהשאלה הנ“ל, בספרים שנתיחסו להרמב”ן והחוקרים הוכיחו בראיות שונות שמחברם הוא רבינו בחיי מפרש התורה.

חלופי גברי בשמות המחברים הוא דבר מצוי בספרותנו, אבל אין הדבר רגיל שיקחו כמה ספרים ממחבר אחד ויעבירו אותם על שם מחבר אחר. ובנידון דידן, נרשמו כמה ספרים על שם הרמב"ן השייכים לרבינו בחיי.

א. הספר “שלחן של ארבע” נתיחס בכמה ספרים להרמב“ן, ולפי ידיעתי היה הראשון שכתב כן ר' יהודה חייט בפירושו לספר מערכות אלקות (פרק ח) וכבר כתב החיד”א (שם הגדולים, מערכת ספרים, בערכו): “ויש דעות מי הוא הרב המחבר, י”א שהוא הרמב“ן ויש מיחסים אותו לרבינו בחיי”.

אך כבר העירו רבים, שבסוף הספר רמוז השם “בחיי” בראשי תיבות שש פעמים. ור' יעקב רייפמן, במאמרו “תולדות רבינו בחיי”, שנתפרסם על־־ידי הרב פישמן [מימון] במאסף “אלמה” (ירושלים תרצ"ו עמ' 69 ואילך), הוסיף להוכיח על־־ידי השואת כמה מאמרים מהספר עם דברי רבינו בחיי בשאר ספריו, כי רבינו בחיי הוא בעל “שולחן של ארבע” (עיין שם הערה קו, עמ' 93).

ב. ספר “האמונה והבטחון” נתיחס גם כן על־־ידי ר' יהודה חייט (שם פי"ד) להרמב“ן ונדפס בשם הרמב”ן כמה פעמים. אך ר' יעקב רייפמן במאמרו הנזכר (הערה קט, עמ' 96), הוכיח על־־ידי השואות וראיות שונות, שרבינו בחיי הוא מחברו.

דברי רייפמן אודות ספר האמונה והבטחון כבר נתפרסמו ב“המגיד” (שנה ה, גל' לח). וגם א' טויבר (“מחקרים ביבליוגרפיים”) ירושלים תרצ“ב, עמ' 27, דן בענין זה ומסכים לדעת רייפמן, שאין הרמב”ן מחברו, אבל הוא חולק על מסקנתו, שרבינו בחיי חברו. אבל אין בדבריו משום הכרעה, כי נימוקו העקרי הוא: כי בהאמונה והבטחון נזכר המקובל ר' יצחק בן הראב“ד, ולפי דעת טויבר, אין זה מתאים לסדר הדורות. ונעלם ממנו, כי גם ביתר ספרי רבינו בחיי, שלית מאן דפליג שהוא חברם, הוא מזכיר את ר' יצחק בן הראב”ד (בפירושו לתורה פרשת וישלח ופרשת ואתחנן), ומה שהביא בהקדמת שלחן של ארבע בשם “אחד קדוש”, מובא בריקנטי (פרשת עקב) בשם ר' יצחק הנ"ל, והובא גם במגן אברהם, אורח חיים סי' קפח, סעיף קטן ג.

ג. כדאי להביא גם מה שכתב רייפמן (שם הערה כד עמ' 81): “ובמאמר מיוחד אשר החילותי לכתוב בימים ההם אדברה ברחבה על הקבלה המעשית ואדרוש ואתור על כל יסודותיה וקורותיה ואברר כי למודיה הם קודמים בזמן ללמודי הקבלה העיונית וכו' וכי הרבה עניני קבלה מעשית מר' בחיי הם מיוחסים בשקר אל הרמב”ן". לא ידוע לי אם רייפמן פרסם את מאמרו הנזכר, ואם הוא קלע אל האמת בכל הפרטים. אבל ודאי היה לו יסוד לדברים שכתב.

ד. בנוגע לחלופי גברי שבין הרמב“ן ורבינו בחיי, מענינים הם דברי רייפמן (שם הערה נג, עמ' 86) בנוגע למקובל ר' עזרא, שהיוחסין כותב שהוא רבו של הרמב”ן, ולדעת רייפמן היה רבו של רבינו בחיי.

ומתעוררת השאלה, מה גרם לכל החלופים הללו?

לשם פתרון שאלה זו, עלי להקדים, כי במשך מאות בשנים היה מקובל כי שם אביו של רבינו בחיי הוא “אשר”. כי כתוב מפורש בהקדמת פירושו לתורה “אני בחיי בן אשר”, ואם נתעוררה השאלה, הרי בפרשת בהעלותך הוא כותב: “מפי א”א ר' נתן ז“ל”, השיבו כי ראשי התיבות “א”א" פירושו: אבי אבי או אבי אמי.

רק לפני איזה שנים פרסם הרב פישמן השערה מענינת בענין זה בשם רב גדול חוקר ומבקר¹ (אלמה, עמ' 100): “שיש בזה שגיאה יסודית, שם אביו של רבנו בחיי היה באמת ר' נתן וכאשר הוא בעצמו מזכירו בפירושו לתורה פרשת בהעלותך (יב, ד): מפי א”א ר' נתן, והוא ר“ת: אדוני אבי, ולא כמו שרצה רייפמן להגיה שצ”ל אדוני אבי זקני, אבל הטעות לקרוא את אביו בשם אשר יצאה ממ“ש בהקדמתו לתורה: “על כן זחלתי ואירא לנפשי אני בחי”י ב”ן אש“ר בחנתי כי הכל הבל”, ובכל הדפוסים נרשמו קוים על שלשת המלים הנזכרות ומזה יצאה הטעות לחשוב כי שם אביו היה אשר, ובאמת הקוים צריכים להיות רק על מלת ב“ן והוא ר”ת ב’ן נ’תן ומלה אשר צ“ל מנוקדת: אשר (שי"ן סגולה), וכן מורה סגנון הדברים: אני בחיי ב”ן (בן נתן) אשר בחנתי כי הכל הבל".

ומעתה ברור לנו, כי הקדמונים כשחפצו להזכיר את רבנו בחיי מפרש התורה היו מזכירים אותו בשם אביו (כדי להבדיל בינו ובין רבנו בחיי בן יוסף, בעל חובת הלבבות, ובחיי בן משה, הנזכר באגרות קנאות מהדורת ליכטנברג, עמ' ה) ובראשי תיבות “רבב”ן" (= ר' בחיי בן נתן).

וכשהמעתיקים נתקלו בראשי תיבות אלה לא ידעו את פתרונו, כי בינתים נתפשט הטעות ששם אביו של רבנו בחיי הוא “אשר”, והגיהו “רמב”ן" הידוע להם במקום “רבב”ן" הבלתי ידוע להם.

וכבר הזכרתי, כי הראשון שיחס את שני הספרים שלחן של ארבע והאמונה והבטחון להרמב"ן היה ר' יהודה חייט, ועלינו לתלות הטעות בו או במעתיקו ואחריו נמשכו יתר המחברים.

לפי הדרך הנזכרת, אפשר גם לבאר את ענין ספר “מאמר השכל” שנתיחס ל“הראב”ן“, וכבר הזכיר צונץ שזה טעות (השווה “מבוא לספר הראבי”ה", עמ' 57), ורייפמן (שם הערה קיג, עמ' 97) הוכיח שמחברו הוא רבנו בחיי. איך בא החילוף הזה? כפי הנראה מעתיק אשכנזי או צרפתי, שהשם “ראב”ן” היה ידוע לו יותר מהשם “רבב”ן" תיקן “ראב”ן" במקום רבב“ן”, ומעתיק ספרדי שהשם “רמב”ן" היה ידוע לו יותר תיקן “רמב”ן" במקום “רבב”ן".