“ר' משה ב”ר חסדאי והוא הר‘ משה תקו" (שו“ת ר”י ברונא, שטעטן תר"ך, סי' רז), בשם ר’ משה תק“ו נזכר גם בשו”ת מהר“ח אור זרוע, ליפסיא תר”ך, סי' קעט; במגדל עוז (רמב“ם הלכות שקלים פ”ג. ה"ד); ובאור זרוע קטן כתב־יד (השווה אוצר נחמד חלק ג, עמ' 54).  ↩

“רבי' משה תקו שיסד כתב תמים” (ר"י ברונא סי' כד).  ↩

אוצר נחמד לבלומנפלד חלק ג.  ↩

מהר"ח אור זרוע, סי‘ ח, ונד (פירוש למשנה כלאים); סי’ קלה (למשנה ידים); סי‘ קצג (למשנה חלה); סי’ רד (למשנה מקואות).  ↩

מהר"י ברונא, סי' רז; רמד; רעא (למסכת נדרים).  ↩

מהר“ח אור זרוע, סי' נד וקצג; מגדל עוז, הלכות שקלים פ”ג ה"ד.  ↩

אור זרוע, סי‘ קטו=שו“ת מהר”מ ברבי ברוך [לבוב], סי’ קיא וסי‘ תרמ; שו“ת מהר”מ ברבי ברוך (פראג), סי’ תרא; מהר“ח אור זרוע, סי' קעט; מהר”י ברונא, סי' כד.  ↩

אור זרוע, חלק א, סי‘ שלו (= מרדכי, מקואות סי' תשמו). והשווה הדביר, ספר שני (ברלין תרפ"ד), עמ’ 232, סי' 29.  ↩

“וקבורתו בעיר ניאושטט סמוך לוינא”, מהר"י ברונא, סי' כד.  ↩

בסדר הגט שבשו“ת מהר”מ פדואה, סי' כא.  ↩

בדבר היחס שבין הערים תקו ונוישטדט, השוה מהר"י ברונא, סי' רעח.  ↩

כן נראה מדבריו בכתב תמים (אוצר נחמד עמ' 80) “המעוקל בא מבבל לרוסיא לרגינשפורג”, והשווה לזה דברי הפרופ‘ א’ ברלינר במחברתו הגרמנית על שיר היחוד – Der Hinheitsgesang (ברלין 1910 עמ' 6).  ↩

“כבר הי‘ מעשה בריגנשבורג שהי’ מנקין את המקוה וכשנחסר ממ‘ סאה נשפך מן הכלי למקוה ופסל אותו הרב ר’ משה ב”ר חסדי‘ זצ“ל, וצוה להוציא את כל המים לחוץ… ולא שמעתי ראיה שלו מנין אך ע”ז אני תמי’ כי במקוה שבריגינשבורק היה מעין ואין מים שאובין פוסלין בו“ (אור זרוע, חלק א, סי' שלו) והובא בקצור גם במרדכי (הלכות מקואות סי' תשמו) ושם הגירסה נכונה ”ב“ר חסדאי”, אך שם העיר השתבש במרדכי לגינשפורק, ובטעות חפץ צונץ להגיה אויגנשבורק (השווה עמודי העבודה ללנדסהוט עמ' 224) וברור שהגירסא ריגינשבורק שבאור זרוע היא הנכונה. ששם גר ר‘ משה תקו וגם ר’ יצחק אור זרוע (השווה אור זרוע חלק ב, סי' נג).  ↩

השיטה החדשה הזאת של ר' משה תקו מצאתי בפירושו למשנה המובא בשו“ת מהר”ח אור זרוע (סי' רד), ושם איתא מפורש: “ולפי פירוש זה אז מקואותינו אעפ”י שהן מעין שנובעין מן המקור, כיון שהם בבור ואינם נמשכים, מים שאובין פוסלין בהם". והשווה הערה קודמת.  ↩

“והחכם הגדול ר' משה ב”ר חסדאי מפולניא שיחיה ויאריך ימים“, חדושי הרמב”ן, גיטין פרק א (ז, ב).  ↩

גרץ–שפ"ר, חלק ה, עמ' 151 בהערה.  ↩

עמ' 20, והשווה לעיל הערה 111.  ↩

“וכתב בספר כתב תמים שזהו דעת הרמב”ן בפירוש איוב“ (תורת העולה דף קמז). וראוי להעיר, שברלינר טעה במה שחשב שכוונת הרמ”א לדברי הכתב התמים שבאוצר נחמד עמ‘ 66, ובאמת כוונתו לדבריו הנמצאים שם עמ’ 75, עיי"ש.  ↩

בכתב תמים עמ‘ 66 מדבר מהרמב“ם ואח”כ כותב: “עוד מדה זו היתה להרמב”ם וכו’ “, וכן בעמ' 75, אחרי שמזכיר את דברי הרמב”ם מהלכות יסודי התורה, כותב: “וכן מוכח בפירוש איוב שהוא פירש”, ונכפלו הדברים בשם הרמב"ם גם בעמ' 84.  ↩

גם המבקרים ערערו על היחס הזה, השווה הר“ז פרנקל Monatschrift כרך יז עמ‘ 453; א’ ילינק בהקדמתו לדרשת הרמב”ן (וינה תרל"ג); ז‘ שורץ בהקדמתו לדרשת הרמב"ן לקהלת; ש’ קרויס, הגרן חלק ה, עמ‘ 93; ב’ ברנשטיין במחברתו Bachja B. Ascher Ibn Chalawa עמ‘ 15, הערה 36; עמ’ 34, הערה 29; ג‘ שלום קרית ספר, שנה ו עמ’ 386.  ↩

האחרונים שחקרו בשאלה זו, הם: ב‘ רטנר (העולם, שנה א, גליון ט); ד"ר י’ וועליש (.Jahrb. D. Jud. Lit. Gesel כרך ד, עמ' 116); ח' טיקוצינסקי (Monatschrift, כרך 55 עמ' 478), ובמקום אחר נברר שכולם הקדימו אותו יותר מדי.  ↩

השווה למעלה, עמ' 277 הערה 54.  ↩

אור זרוע, חלק א, סי‘ קיד – קטו; שו“ת מהר”ם מרוטנברג (לבוב), סי’ קט–קיא.  ↩

“פגעתי בבחור הממלא מקום אבותיו…, בתור נחמד הרב ר‘ יחזקיהו בן הרב ר’ יעקב זצ”ל" (אור זרוע סי‘ קיד; מהר"מ, סי’ קט).  ↩

“רבותינו אחינו שבמיידבורק חשבוני לראש להשיב על דברי ריבות שביניהם”(אור זרוע סי‘ קטו; מהר"מ סי’ קי).  ↩

לעיל הערה 112.  ↩

על משפט שהיה ברגנשבורג הוא כותב: “מעשה בא לידי אני המחבר זה כשלשים שנה שהייתי ב”ד בין…." (אור זרוע, חלק א, סי' תשז).  ↩

אור זרוע חלק א, סי‘ קטו, וסי’ תשמ. וראוי להעיר, שאין להביא ראיה מזה שמזכירו בשני המקומות בברכת המתים שכבר מת בחיי ר‘ יצחק אור זרוע, שכנראה ברכת המתים מכוונת לאביו ר’ חסדאי, והראיה שהרשימה בראש סי‘ קטו מתאימה לחתימתו בסוף התשובה, ובלי ספק שכן היה גם בסי’ תשמ, רק ששם חסרה חתימתו בסוף; ואולי גם סי‘ תשמא שייך להר"מ תקו שכתב לתלמידו ר’ יונה (השווה שו“ת מהר”מ ב"ב (פראג) סי' תרא).  ↩

שו“ת מהר”ח אור זרוע, סי‘ נד, וסי’ קעט, וגרץ טעה במה שכתב (חלק ה‘ עמ’ 151 בהערה) שהוא מזכירו בתור חי.  ↩