
![שאול חנא קוק [2026]](/assets/thumb/placeholder_man.jpg)
ר' משה ב“ר חסדאי היה אחד מגדולי הדור במאה הראשונה לאלף הששי. מסבות בלתי ידועות נאבדו ספריו ושמו כמעט ונשכח, אך הודות לידיעה שמסר לנו ר' ישראל מברונא, שר' משה ב”ר חסדאי נקרא גם בשם ר' משה תקו1, וכי הוא המחבר ספר כתב תמים“2, ואחרי שנתגלה חלק מהספר “כתב תמים” והחכם קירכהיים פרסמו בדפוס3 התחילו בעלי אסופות לטפל בר' משה תקו ודעותיו, ויש שדרשו אותו לשבח ויש – לגנאי. אך על ר' משה ב”ר חסדאי בתור גדול בהלכה עברו כמעט בשתיקה, כי ספריו בהלכה נאבדו ואינם ורק לפעמים נזכרו בספרי חכמי דורו והבאים אחריו.
אבל גם בקטעים המעטים המובאים בשמו בספרים שונים, אפשר להכיר את גדולתו בתורה, וכי בכל מקצועות התלמוד והלכה נאמן הוא. נזכרו בשמו: פירושים4, תוספות5, פירושים לירושלמי6, תשובות7 והוראות הלכה למעשה8.
לפי עדות ר' ישראל ברונא נקבר בעיר נוישטט הסמוכה לווינא9 ובעיר הזאת אנו מוצאים זכר לשם תקו" עוד בזמן מאוחר בשנת ר"ג10 ואולי זה מבני בניו. ויש לשער שנולד בעיר תקו11 (Tachau) שבביהם, ועל שמה נקרא בשם “תקו”, מלבד שתי העירות הנזכרות, תקו ונוישטדט, אנו מוצאים אותו גם ברגנשבורג, ושם חבר, כפי הנראה, את ספרו כתב תמים12, ובעיר זו פסל את המקוה שנפלו בה מים שאובין, ואף שהפסק היה מלתא דתמיה, ונעלם מגדולי הראשונים טעמו, שהרי אין מים שאובין פוסלים במי־־מעין, בכל זאת נכנעו לפקודתו13. אך מצאתי שלר' משה תקו היתה שטה מיוחדת בפרוש המשנה דמקואות (פ“ה מ”ג), ולפי פירושו מים שאובין פוסלים גם במי־מעין אם הם נמצאים בבור ואינם נמשכים14.
את זמנו של ר' משה תקו קבעו רוב בעלי אסופות בתור בן־־דורו של הרמב“ן בראשית האלף הששי, על יסוד קטע אחד הנמצא בחדושי הרמב”ן, שבו מזכיר חכם אחד בשם ר' משה בר' חסדאי מפולוניא15. אך החכם גרץ מאחר את זמנו של ר' משה תקו, ולפי דעתו אי אפשר שתקו היה מכירו של הרמב“ן, כיון שבספרו “כתב תמים” מיחס הוא בטעות להרמב”ם את פירושו של הרמב“ן לספר איוב, ומכירו של הרמב”ן אי־אפשר שיכשל בטעות כזו16. והפרופ' א' ברלינר, במחברתו על שיר היחוד17, דוחה דברי גרץ ומחליט שאין זה אלא טעות המעתיק, וכי ר' משה תקו יחס באמת את פירוש איוב להרמב“ן, ומחזק את דעתו זו במה שמצא “בתורת העולה” להרמ”א, שמעתיק את דברי הכתב־תמים ושם הנוסח: להרמב“ן18. אך המעיין בכתב תמים יראה, שברלינר טעה בהנחה זו, כי מהמשך הענינים מתברר בלי כל ספק שהמחבר יחס את פירוש איוב להרמב”ם19 והרמ“א הוא שתקן וכתב: רמב”ן.
ומה שנראה לדעתי בענין זה, שמחבר פירוש איוב הנזכר אינו לא הרמב“ן20 ולא הרמב”ם, אלא “משה” אחר בלתי־ידוע; ויש שטעו וחשבו אותו להרמב“ן, ויש, כפי הנראה, שטעו וחשבו שזהו הרמב”ם, וגם ר' משה תקו היה מאלה האחרונים, ואולי דוקא בתור מכירו של הרמב“ן ידע שלא הרמב”ן חברו. בכל אופן אין כח בידי הטעות הזאת להוציא את ר' משה תקו מחזקת בן דורו של הרמב"ן.
אך כל היסוד הזה לקביעת זמנו של ר' משה תקו, הוא חלש, כי אין לנו שום ידיעה איך ומתי נפגשו ונועדו הרמב"ן הספרדי ור' משה הפולני, גם השם פולוניא למדינת ביהם הוא מסופק, בכל זאת בטוח הדבר, שזמנו של תקו היה בראשית המאה הראשונה לאלף הששי, וזה מתברר מהיחס שבין ר' יצחק אור זרוע ובין ר' משה תקו.
ובנוגע לר' יצחק אור זרוע, איך שנתיחס להשערות השונות שנאמרו בנוגע לקביעת זמנו21, הדבר ברור, שחי בתחלת האלף הששי. הננו מוצאים שר' יצחק אור זרוע ותקו כתבו תשובות על ענין אחד, בדבר המחלוקת שפרצה בעיר מגדנבורג (Magdeburg), שהבחור ר' יחזקיהו22 חפץ למלאות מקום אביו הרב ר' יעקב בחזנות, ונמצאו בקהלה שהתנגדו לו ואמרו שאינו ראוי למלאת מקום אביו. גדולי הדור התערבו בריב זה והשתדלו להשקיט את המחלוקת, ותשובותיהם של ר' יצחק אור זרוע ושל ר' משה ב“ר חסדאי נשארו לנו לפליטה בשתי העתקות23, הריא”ז כתב תשובתו כפי הנראה על פי בקשת ר' יחזקיהו24 אבל ר' משה תקו כתב על־־פי בקשת הקהלה25, מזה נראה שתקו היה גדול מר' יצחק אור זרוע, וכן נראה מהיחס של הריא“ז לפסקו של תקו בנוגע לפסול המקוה ברגנשבורג שהזכרנו כבר26, שלמרות מה שלא מצא מקור לדעתו והדבר היה תמוה בעיניו, בכל זאת לא דחה את דבריו. זמן ישיבת הריא”ז ברגנשבורג אפשר לקבוע שהיתה שלשים שנה לפני כתיבת ספרו27, וגם בעת סדור ספרו התיחס בכבוד לדברי ר' משה תקו והכניס בספרו שתי תשובות ממנו28, מכל זה הננו רואים ברור שהיו בזמן אחד, ולעומת זה ר' חיים בנו של הריא"ז מזכירו בברכת המתים29 ואם כן מתברר שזמנו של ר' משה תקו, האלף הששי.
-
“ר' משה ב”ר חסדאי והוא הר‘ משה תקו" (שו“ת ר”י ברונא, שטעטן תר"ך, סי' רז), בשם ר’ משה תק“ו נזכר גם בשו”ת מהר“ח אור זרוע, ליפסיא תר”ך, סי' קעט; במגדל עוז (רמב“ם הלכות שקלים פ”ג. ה"ד); ובאור זרוע קטן כתב־יד (השווה אוצר נחמד חלק ג, עמ' 54). ↩
-
“רבי' משה תקו שיסד כתב תמים” (ר"י ברונא סי' כד). ↩
-
אוצר נחמד לבלומנפלד חלק ג. ↩
-
מהר"ח אור זרוע, סי‘ ח, ונד (פירוש למשנה כלאים); סי’ קלה (למשנה ידים); סי‘ קצג (למשנה חלה); סי’ רד (למשנה מקואות). ↩
-
מהר"י ברונא, סי' רז; רמד; רעא (למסכת נדרים). ↩
-
מהר“ח אור זרוע, סי' נד וקצג; מגדל עוז, הלכות שקלים פ”ג ה"ד. ↩
-
אור זרוע, סי‘ קטו=שו“ת מהר”מ ברבי ברוך [לבוב], סי’ קיא וסי‘ תרמ; שו“ת מהר”מ ברבי ברוך (פראג), סי’ תרא; מהר“ח אור זרוע, סי' קעט; מהר”י ברונא, סי' כד. ↩
-
אור זרוע, חלק א, סי‘ שלו (= מרדכי, מקואות סי' תשמו). והשווה הדביר, ספר שני (ברלין תרפ"ד), עמ’ 232, סי' 29. ↩
-
“וקבורתו בעיר ניאושטט סמוך לוינא”, מהר"י ברונא, סי' כד. ↩
-
בסדר הגט שבשו“ת מהר”מ פדואה, סי' כא. ↩
-
בדבר היחס שבין הערים תקו ונוישטדט, השוה מהר"י ברונא, סי' רעח. ↩
-
כן נראה מדבריו בכתב תמים (אוצר נחמד עמ' 80) “המעוקל בא מבבל לרוסיא לרגינשפורג”, והשווה לזה דברי הפרופ‘ א’ ברלינר במחברתו הגרמנית על שיר היחוד – Der Hinheitsgesang (ברלין 1910 עמ' 6). ↩
-
“כבר הי‘ מעשה בריגנשבורג שהי’ מנקין את המקוה וכשנחסר ממ‘ סאה נשפך מן הכלי למקוה ופסל אותו הרב ר’ משה ב”ר חסדי‘ זצ“ל, וצוה להוציא את כל המים לחוץ… ולא שמעתי ראיה שלו מנין אך ע”ז אני תמי’ כי במקוה שבריגינשבורק היה מעין ואין מים שאובין פוסלין בו“ (אור זרוע, חלק א, סי' שלו) והובא בקצור גם במרדכי (הלכות מקואות סי' תשמו) ושם הגירסה נכונה ”ב“ר חסדאי”, אך שם העיר השתבש במרדכי לגינשפורק, ובטעות חפץ צונץ להגיה אויגנשבורק (השווה עמודי העבודה ללנדסהוט עמ' 224) וברור שהגירסא ריגינשבורק שבאור זרוע היא הנכונה. ששם גר ר‘ משה תקו וגם ר’ יצחק אור זרוע (השווה אור זרוע חלק ב, סי' נג). ↩
-
השיטה החדשה הזאת של ר' משה תקו מצאתי בפירושו למשנה המובא בשו“ת מהר”ח אור זרוע (סי' רד), ושם איתא מפורש: “ולפי פירוש זה אז מקואותינו אעפ”י שהן מעין שנובעין מן המקור, כיון שהם בבור ואינם נמשכים, מים שאובין פוסלין בהם". והשווה הערה קודמת. ↩
-
“והחכם הגדול ר' משה ב”ר חסדאי מפולניא שיחיה ויאריך ימים“, חדושי הרמב”ן, גיטין פרק א (ז, ב). ↩
-
גרץ–שפ"ר, חלק ה, עמ' 151 בהערה. ↩
-
עמ' 20, והשווה לעיל הערה 111. ↩
-
“וכתב בספר כתב תמים שזהו דעת הרמב”ן בפירוש איוב“ (תורת העולה דף קמז). וראוי להעיר, שברלינר טעה במה שחשב שכוונת הרמ”א לדברי הכתב התמים שבאוצר נחמד עמ‘ 66, ובאמת כוונתו לדבריו הנמצאים שם עמ’ 75, עיי"ש. ↩
-
בכתב תמים עמ‘ 66 מדבר מהרמב“ם ואח”כ כותב: “עוד מדה זו היתה להרמב”ם וכו’ “, וכן בעמ' 75, אחרי שמזכיר את דברי הרמב”ם מהלכות יסודי התורה, כותב: “וכן מוכח בפירוש איוב שהוא פירש”, ונכפלו הדברים בשם הרמב"ם גם בעמ' 84. ↩
-
גם המבקרים ערערו על היחס הזה, השווה הר“ז פרנקל Monatschrift כרך יז עמ‘ 453; א’ ילינק בהקדמתו לדרשת הרמב”ן (וינה תרל"ג); ז‘ שורץ בהקדמתו לדרשת הרמב"ן לקהלת; ש’ קרויס, הגרן חלק ה, עמ‘ 93; ב’ ברנשטיין במחברתו Bachja B. Ascher Ibn Chalawa עמ‘ 15, הערה 36; עמ’ 34, הערה 29; ג‘ שלום קרית ספר, שנה ו עמ’ 386. ↩
-
האחרונים שחקרו בשאלה זו, הם: ב‘ רטנר (העולם, שנה א, גליון ט); ד"ר י’ וועליש (.Jahrb. D. Jud. Lit. Gesel כרך ד, עמ' 116); ח' טיקוצינסקי (Monatschrift, כרך 55 עמ' 478), ובמקום אחר נברר שכולם הקדימו אותו יותר מדי. ↩
-
השווה למעלה, עמ' 277 הערה 54. ↩
-
אור זרוע, חלק א, סי‘ קיד – קטו; שו“ת מהר”ם מרוטנברג (לבוב), סי’ קט–קיא. ↩
-
“פגעתי בבחור הממלא מקום אבותיו…, בתור נחמד הרב ר‘ יחזקיהו בן הרב ר’ יעקב זצ”ל" (אור זרוע סי‘ קיד; מהר"מ, סי’ קט). ↩
-
“רבותינו אחינו שבמיידבורק חשבוני לראש להשיב על דברי ריבות שביניהם”(אור זרוע סי‘ קטו; מהר"מ סי’ קי). ↩
-
לעיל הערה 112. ↩
-
על משפט שהיה ברגנשבורג הוא כותב: “מעשה בא לידי אני המחבר זה כשלשים שנה שהייתי ב”ד בין…." (אור זרוע, חלק א, סי' תשז). ↩
-
אור זרוע חלק א, סי‘ קטו, וסי’ תשמ. וראוי להעיר, שאין להביא ראיה מזה שמזכירו בשני המקומות בברכת המתים שכבר מת בחיי ר‘ יצחק אור זרוע, שכנראה ברכת המתים מכוונת לאביו ר’ חסדאי, והראיה שהרשימה בראש סי‘ קטו מתאימה לחתימתו בסוף התשובה, ובלי ספק שכן היה גם בסי’ תשמ, רק ששם חסרה חתימתו בסוף; ואולי גם סי‘ תשמא שייך להר"מ תקו שכתב לתלמידו ר’ יונה (השווה שו“ת מהר”מ ב"ב (פראג) סי' תרא). ↩
-
שו“ת מהר”ח אור זרוע, סי‘ נד, וסי’ קעט, וגרץ טעה במה שכתב (חלק ה‘ עמ’ 151 בהערה) שהוא מזכירו בתור חי. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות