רקע
שאול חנא קוק [2026]
ר' יוסף דמונטנייא אשכנזי פרנס בירושלים
בתוך: עיונים ומחקרים: ספר שני

הנוסע האיטלקי ר' משולם ב"ר מנחם מוואלטרה רשם את סדר מסעו לארץ ישראל בספר, ספרו זה נתפרסם לראשונה במאסף “ירושלים”, כרך א, עמ' 219–167. בספרו אנו מוצאים רשימה קצרה מהנכבדים שבירושלים. ובראשה (שם עמ' 207) נזכר: “ר' יוסף דמונטנייא אשכנזי והוא הפרנס”.

בראשונה כדאי להעיר, כי השם “דמונטנייא” הוא כתיב עברי מדויק מהכתיב האיטלקי של השם da Montagna שהוא כינוי משפחה ידוע באיטליה.

היות שיותר מרשימה קצרה, לא היה לחוקרי תולדות חכמי ירושלים שום ידיעה על אישיותו של פרנס ירושלמי זה, לא מצאו צורך אף להזכירו בשם, רק לונץ רשם את שמו בין רבני וחכמי ארץ ישראל (ירושלים כרך ששי עמ' 129).

וראה זה מצאתי מקור נוסף לתולדותיו, מכתב שבו רשם סדר מסעו לארץ ישראל גם כן בשנת רמ"א, ובמכתב זה אפשר להכיר יותר את אישיותו וכמה פרטים ממצב משפחתו והזמן שבא לירושלים, אבל באשמת אחד המעתיקים נפלה טעות בשם, וזה גרם שהדבר נעלם מעיני החוקרים.

בראש מכתב הנמצא בכתב יד בבודלינא שבאוקספורד נמצא רשום: “טופס הכתב ששלח כ”מ יוסף מנטבייא האשכנזי מירושלים ללונברדיאה משנת רמ“א”.

שטיינשנידר שהזכיר המכתב על־־פי הקטלוג של נויבויר במאמרו הגרמני (ירושלים, כרך שלישי, חלק הלועזי, עמ' 50) לא ידע איך לקרוא את השם “מנטבייא” ולכן לא העתיקו לכתיב גרמני כדרכו בכל השמות, והביא הכתיב העברי בהוספת סימן השאלה.

לונץ הדפיס את כל המכתב ב“ירושלים” (כרך ששי, עמ' 336) וב“המעמר” (כרך שלישי, עמ' 89). ב“ירושלים” השאיר את השם “מנטבייא” בלי כל הערה. ב“המעמר” רשם כתובת גרמנית בראש העמודים, ובכתובת זו הביא “מנטבייא” בכתיב עברי. במאמרו “ספרות ישראל במדע א”י" (ירושלים, כרך יא–יב, עמ' 23) שינה לונץ את הכתיב מ“מנטבייא” ל“מאנטובייא”. ולא ידוע אם זה תיקון מדעת או טעות שלא מדעת. בכל אופן אנו רואים, כי לא ידעו חכמים מה זה “מנטבייא”. לדעתי טעה המעתיק בין נ' לב', והנוסח הנכון הוא “מונטנייא” דמונטנייא.

ולפי זה כותב המכתב הנ“ל הוא הפרנס שהזכיר ר' משולם מוואלטרה, אלא שבזמן שכתב המכתב לא היה עדיין פרנס, כי את המכתב כתב קרוב לבואו ירושלימה, לפי המפורש במכתב היה ביום הכפורים ובסוכות של שנת רמ”א בדמשק, בצפת שהה חודש, גם בשאר מקומות עמד כמה ימים, נמצא שבא לירושלים בתחלת כסלו רמ“א, במכתבו הוא כותב שהאשה “מ' גרישא הגיעה פה יום ו' קודם חנוכה” לפי זה כתב את מכתבו קרוב לחנוכה רמ”א.

כשכתב מכתבו עדיין לא חשב כנראה שהוא יהיה פרנס בירושלים, הוא שמח כי הפרנסים קבלו אותו בסבר פנים יפות. בסוף מכתבו הוא כותב: “דעו, כי ראשי הקהל והדיינים מפה קבלו אותי בסבר פנים יפות והבטיחוני לנהוג עמי כשורה וכהוגן ולא כאשר נאמר לי בצפת ובכפר קיני מרוב רוע הנהגתם של הקהל מפה, וכבר ידעו הדבר שנאמר לי הרעות מהקהל ואיך שהפצירו בי הקהל מצפת וכן בכפר קיני לישאר אצלם ושלא להכביד עלי פרוטה מלבד המס הקבוע שהוא כמו ב' דוקטי לשנה תוך כ' שנה, ומה מאד הם מכבדים לומדי תורה בכל אלו העירות, ושלום על כל ישראל, אמן”. ר' משולם מוואלטרה שהה בירושלים מכ“ט יולי עד כ”ו אוגוסט שנת רמ"א. ובאותו זמן כבר היה ר' יוסף דמונטנייא אשכנזי פרנס בירושלים.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 56879 יצירות מאת 3610 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22249 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!