רקע
שאול חנא קוק [2026]
ר' יעקב קולועאני מכניס־־אורחים ירושלמי
בתוך: עיונים ומחקרים: ספר שני

בספר המסע לארץ ישראל של הנוסע האיטלקי ר' משולם ב"ר מנחם מוואלטרה, שהזכרנו במאמרנו הקודם, נזכרה אישיות נוספת מארץ ישראל, ואף אישיות זו אינה נזכרת אצל חוקרי ארץ ישראל.

ברשימתי זו אשתדל להפיץ קצת אור עליה.

על־־פי המלצה מיוחדת מהנגיד ר' שלמה ב"ר יוסף ממצרים התאכסן ר' משולם בבואו לירושלים בבית ממלא מקום הנגיד (“וויצו נגיד”), אך התבשילים שם לא היו לפי טעמו של בן איטליה, והשפיעו לרעה על בריאותו ונפל במחלה מסוכנת. אך הודות ליהודי אשכנזי שהוא ובני ביתו טפלו בר' משולם וחבירו לנסיעה, טפול מסור מאד, והכינו להם תבשילים כמנהג איטליה ניצלו ממחלתם.

כדאי להביא את דבריו בלשונו:

“אנכי הייתי חולה בירושלים מיום שהגעתי לשם עד צאתי ללכת בדמשק והגעתי לשערי מות, ולולא רחמי ה' כי יהודי אחד אשכנזי נקרא ר' יעקב קולועאני הוא ואשתו וחמותו עשו לי כל הצריך למנהגנו, אף כי הייתי עומד בבית הנכבד הוויצו נגיד כמצות המלך ע”כ (אולי צ“ל: ע”פ) כתבו, כי כבר ארץ (אולי צ"ל: כבד אותי) במאד מאד, מ“מ לא הייתי יכול לראות בשוליהן כי משונים הם וזרים הם לאיש הבריא כ”ש לחולה כמוני, אבל יעקב הנז' ובני ביתו לא עזבוני ביום ובלילה והן היו מבשלים בעדי ובעד רפאל חברי, כי גם הוא היה חולה, באופן אחרי רוב הדאיטי ועזר ה' בכל כולם נתחזקתי מאד" (ירושלים, שנה א, עמ' 206).

בלבי נתעוררה שאלה פשוטה: איך זה קרה שיהודי אשכנזי ידע לבשל מטעמים לפי מנהג איטליה?

ועל יסוד שאלה זו, נזכרתי בקטע של תעודה אחרת, ששם מצאתי פתרון לזה. ר' עובדיה מברטנורה שבא לירושלים בשנת רמ"ח, בערך שש שנים וחצי אחרי ר' משולם, מספר במכתבו הראשון שכתב לאביו מירושלים:

“ובאנו עד שערי ירושלים ונכנסנו בה בשלשה עשר לחודש ניסן רמ”ח לפ“ק בצהרים עומדות הי' רגלינו בשערי ירושלים ושם בא לקראתי אשכנזי אחד אשר נתגדל באיטליה שמו ר' ק”פ מאנו והביאני אל ביתו ונתאכסנתי עמו כל ימי הפסח (המעמר, חלק ג, עמ' 128).

מבלי שים לב לשנוי השם, הכרתי בה“אשכנזי אשר נתגדל באיטליה” והשתדל להכניס את הרע“ב לביתו, את אותו האשכנזי שבשל תבשילי איטליה לר' משולם. וכששמתי לב לנוסחאות השונות שיש לשם הזה במכתב הרע”ב נוכחתי כי השערתי מתאשרת. בהמזכיר (שנה ששית, עמ' 131) מובא נוסח: “ר' יעקב רם קולומאנו”. אם כן ק“פ מאנו אינו אלא כנוי ושמו הפרטי היה יעקב” כמו אצל ר' משולם. בכנויו יש עוד נוסח “קאלומבאנו” (השווה לונץ בהמעמר, שם, הערה 13). בידי אין אמת מדה כדי להכריע בין הנוסחאות השונות, ואולי הבקיאים בכנוי משפחות האיטלקיות יכריעו.

בכל אופן למדנו מצרוף שתי התעודות, כי ר' יעקב אשכנזי שנתגדל באיטליה טיפל לכל הפחות במשך שבע שנים בהכנסת אורחים בירושלים, וגדולי האורחים מאיטליה התאכסנו בביתו, וכי היהודי הזה היה תלמיד חכם אפשר להוכיח מזה שהרע"ב התאכסן בביתו כל ימי הפסח.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 56879 יצירות מאת 3610 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22249 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!