רשימת הישיבות בירושלים בשם “תקיפי דארעא בירושלים” פרסם לראשונה מכתב־־יד ר' שלמה חזן, בספרו המעלות לשלמה (דף קב ע"ב)¹. ובראשו נמצא תאריך מדויק “היום כ”ד למספר בני ישראל שנת התקי“ח לבריאת עולם”.

אך לדעתי יש לפקפק, אם תאריך זה נרשם על־־ידי מסדר הרשימה הראשון, היינו ר' מנחם בכר יוסף, כפי עדותו של המעתיק בסוף הרשימה. והנה ר' מנחם בכר יוסף נזכר ברשימה בתור אחד החכמים ב“מדרש החסידים”, והוא גם חבר בחבורת המקובלים ובא על החתום בשטר התקשרות הראשון שנכתב בשנת תקי“ב², ובשטר התקשרות שנכתב בחדש ניסן שנת תקי”ח נזכר שמו וכתוב שם שהוא בחוץ לארץ, ובסוף השטר באה הוספה: “יען שבעוה”ר הח“ר מנחם בכר יוסף היתה מנוחתו כבוד בחו”ל" לכן בחרו חבר אחר במקומו. ואם בניסן היה בחו“ל ומת שמה, אי אפשר הדבר שבכ”ד לעומר היה בירושלים ושם סידר הרשימה, ולשער שסדר את הרשימה בהיותו בחוץ לארץ אין הדבר מתקבל על הדעת, יותר מסתבר שהתאריך משנת תקי"ח נרשם על־ידי המעתיק, והרשימה נתחברה כמה שנים לפני זה.

רבלין ואסף טפלו בזהוי החכמים הנזכרים ברשימה, אבל עוד הניחו מקום גם לאחרים לטפל בזה. הפעם נטפל בשם של חכם אחד מהנזכרים ברשימה.

בין חכמי “ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה” נזכר “חכם ר' דוב אשכנזי”, ועל יד שמו נרשמה הערה קצרה אבל מענינת: “ונקרא כן על שם שמתו בניו”. והנה הכנוי “אשכנזי” לא מסתבר כלל שזה כנוי חדש שנשתנה לרגלי האסון של מיתת הבנים, ועלינו לקבוע שהכנוי “אשכנזי” היה לו גם לפני האסון, ורק שמו הפרטי נשתנה ל“דוב”. ואפשר להסביר את השם החדש, כי בהיותו אב שכול כינו אותו בדוב לרמז על “דוב שכול” שבמקרא (שמואל ב יז, ח; הושע יג, ח; משלי יז, יב). מנהג של החלפת שם או הוספת שם חדש במקרה של מחלה נזכר במקורות שונים³. אך מקרה של שנוי שם מסוג זה לא ידוע לי ממקור אחר.

הנני פונה לחכמים בקיאים בתולדות חכמי ירושלים בתקופה הנזכרת, בשאלה אם ידוע להם השם “דוב אשכנזי” ממקור אחר, ואולי יעלה בידם לזהות אותו עם איזה חכם בכנוי אשכנזי אבל בשם פרטי אחר, היינו השם הפרטי שיהיה לו לפני ששיכל את בניו ונשתנה שמו ל“דוב”.