הסרט ‘מלחמת החלליות’ מהווה המשך ישיר לסרטי מד“ב כמו ‘מלחמות כוכבים’ ‘סופרמן’ ודומיהם. יש לכך סיבה – ‘מלחמות כוכבים’ וכמעט כמוהו ‘מפגשים מן הסוג השלישי’ הפך לסרט הקופה מספר אחד של כל הזמנים בארה”ב והשאיר גם סרט כמו 'חלף עם הרוח, הרבה מאחור. הסרט ‘סופרמן’ מאיים בצורה ניכרת על תואר זה של ‘מלחמות כוכבים’.

כמו ‘מלחמות כוכבים’ – גם ב‘מלחמת החלליות’ (ששמו המקורי ‘בטלסטאר גלקטיקה’) אפקטים ויזואליים מרשימים – אך לא הרבה יותר מזה. קטעים רבים מן הסרט מזכירים לא במעט, את קודמו (הדמיון היה כה רב, עד שבשלבים מסויימים איימה תביעה בגין ‘פלגיאט’ – העתקה כנגד יוצרי הסרט – ע"י מפיקי ‘מלחמות כוכבים’, כמובן).

לסרט מתכון בדוק להצלחה – מלחמת הלבנים בשחורים (שהם באמת אנשי מתכת שחורים), סיפור אהבה בין הגיבור לגיבורתו ובין ילד לבעל־חיים ('כלב מכאני). ועוד כהנה וכהנה.

שיטת ה’סנסוראונד' הגורמת לזעזועים בקרום התוף ובקיבה היא שיטת הקול שבה הופק הסרט, אך למרבית האירוניה, שכחו מפיקי הסרט פרט ‘פעוט’ – בחלל הריק לא נשמעים גלי־קול, ורעם מנועי חלליות הקרב הנשמע (ומורגש) מעל גבי המסך – הוא בעצם טעות חמורה מבחינת ה’אמת' והמדע.

כידוע אין כמעט חילוקי דעות בקרב חוגי המדע באשר לסבירות קיומם של חיים על פני עולמות אחרים. במידה שחילוקי הדעות קיימים, הריהם בנוגע למספרם המשוער של עולמות כאלה בגלקסיה שלנו, ולא בדבר עצם קיומם. אחת התרומות האחרונות בשטח זה הינו מחקרם של צמד המדענים אלן בונד ואנתוני מרטין ממעבדות קולהם שבאבינגדון, אנגליה, שתוצאותיו ראו אור על דפי כתב־העת המכובד של האגודה הבין־פלנטרית הבריטית. בעקבות הנחות המתבססות על המידע האסטרונומי המעודכן, ועל סמך חישובים סטטיסטיים ‘יבשים’ מגיעים החוקרים למספר היפה של 10 מיליון כוכבי־לעת המתאימים לקיום חיים בגלקסיה, כשהמרחק הממוצע ביניהם הינו 110 שנות־אור. 4,5 מיליון מתוכם מקיפים שמשות שגילן מספיק עד כדי התפתחותם הפוטנציאלית של צורות חיים אינליגנטיות על פניהם. פיזורם הממוצע של אלה – 140 שנות אור. החוקרים מדגישים שחישוב זה הינו זהיר ו’מחמיר' ביותר, והמספרים האמיתיים עשויים להיות גדולים בהרבה. (אנחנו, חובבי המד"ב, נקבל בוודאי באהבה כל מספר בין 4,5 מיליון של מרטין ובונד, לבין 50 המיליון של אסימוב…)

“השמים והארץ גדולים הם, אך בכל החלל אינם אלא גרגר של אורז… הרי זה כאילו כל החלל הריק היה עץ־פרי, והשמיים עם הארץ היו אחד מפֵּרותיו. החלל הריק משול לממלכה, והשמיים והארץ אינם יותר מאדם בודד בממלכה זו. על עץ אחד מצויים פֵּרות רבים, ובכל ממלכה חיים אנשים רבים. עד כמה יהא זה בלתי סביר להניח שמלבד השמיים והעולם שאנו רואים אין בנמצא כל שמיים אחרים ואין כל עולמות אחרים?”

דברים אלה אינם פרי עטם של אסימוב, קלארק ואף לא של ה.ג'.וולס. הם נכתבו כבר לפני כשב־מאות שנים, על ידי טנג מו, הוגה דעות סיני בן המאה ה־13…

אם מדברים על התופעות המוזרות והמסתוריות (והספק־קיימות) של עולמנו, אי אפשר לפסוח על המפלצת המפורסמת מאגם לוך־נס שבסקוטלנד (ואשר קרויה בפי תושבי המקום בכינוי החיבה ‘נסי’, ויש המאמינים שאינה אלא שריד מאבותינו הדינוזאורים) לאחר מחקר שארך 8 שנים, בראשותו של ד"ר רוברט ריינס מבוסטון, ושלא נתן תשובה חד־משמעית לתעלומה, הוחלט לרתום להמשך המחקר את בני מינו של… מיודענו ‘ישמעאל המאוהב’ הלא הם הדולפינים. לאחרונה מאמנים למטרה זו בפלורידה צמד דולפינים חביבים, שאם יצליחו במשימתם יזכו בוודאי לתהילת־עולם. האימון נעשה בסיועם של מומחי הצי האמריקני, המלמדים את הדולפינים לעקוב אחר גופים גדולים, כשהם נושאים מצלמות וציוד תאורה על גופם (כידוע, רכשו מומחי הצי נסיון בתחום זה, אלא שהדולפינים שלהם אומנו לעקוב אחר מפלצות מסוג שונה במקצת…). מסתבר שהאגם הינו גדול מדי (אורכו כ־40 ק"מ ועומקו כ־300 מ') בשביל צוללנים בני־אנוש, וכן מימיו עכורים מדי. על כן נזקקו החוקרים לשרותיהם הטובים של בני המין האינטליגנטי השני (או שמא הראשון?) שעל פני עולמנו.

לא רק ‘חולית’ זוכה בגירסא פילמאית, גם ספרים אחרים, מן הקלסיקה של המד“ב הולכים בדרכו. ביניהם ניתן למצוא סדרות טלוויזיה ע”פ הספרים ‘עולם חדש ואמיץ’ מאת אלדוס הקסלי ו‘זר בארץ זרה’ של רוברט הינליין – שניהם נמנים עם ספרי המד"ב הטובים ביותר של כל הזמנים.

נותר לנו רק לקוות, שהשמועות בדבר רכישת אחת מסדרות אלה ע"י הטלוויזיה הישראלית, אכן תיתממש.

“בעומדנו בפתחן של שנות ה־80, ניצבים בני עולם זה בפני יותר משברים ובעיות משהיו אי־פעם. אך אין הבעיות והסכנות של ההווה צריכות להסתיר מעינינו את ההתקדמות הממשית שנעשתה ואת האפשרויות שצופן לנו העתיד.”

בהצהרה זו ייפתח הכנס השנתי השלישי של אגודת העתיד העולמית שיתקיים ב־25־20 ליולי 1980 בטורונטו, קנדה. נושא הכנס יהיה ‘דרך שנות ה־80’, ויטלו בו חלק אלפי עתידנים מרחבי העולם. על מטרות הכנס ניתן ללמוד משהו מהמשכה של הצהרת הפתיחה:

“… מעולם לא נתברך המין האנושי במשאבים כה רבים. לדאבוננו, על אף משאבינו הכלכליים, החינוכיים והמדעיים אין בכוחנו לתכנן את עתידנו כהלכה… וועידה בין־לאומית זו הינה הגדולה מסוגה שהתקיימה מעולם. היא תנסה לקבוע ולהראות כיצד יש לאחד ולנצל את משאבי העולם כולו. מטרתה גם לגבש קונצנזוס כלל־עולמי בדבר ערכים ויעדים משותפים, כדי שהאנושות כולה תפתח את האחדות הדרושה לקדמה המשותפת במהלך שנות ה־80.”

*

לתופעות פאראפּסיכולוגיות כמו טלפאתיה, טלקינזיס, ראיית־הנולד וכו', היה שמור מאז ומתמיד מקום של כבוד בספרות המד“ב. אף כי דומה שמעמדה של הפאראפסיכולוגיה הולך ומתחזק בשנים האחרונות, עדיין לא ידוע על כל הוכחה ‘חותכת’ לקיומה של ‘תפישה־על־חושית’ – חרף אמונתם של רבים שבכל זאת ‘יש בזה משהו’ (בכך לא שפר חלקה של הפאראפסיכולוגיה מזה של העב"מ…) ספרים ומחקרים בנושא מתפרסמים חדשות לבקרים. כך, למשל, כתבה הפסיכולוגית אליין שרגר מניו־יורק עבודת דוקטורט שנושאה תפישה על־חושית בין אם לילד. הנושא נחקר גם בהקשר לתחום בלתי צפוי לכאורה והוא… הספורט. בספרם ‘הצד הפסיכי של הספורט’ דנים ומספרים הפאראפסיכולוגים מ. מרפי ור. ווייט על כ־4500 מקרים בהם דיווחו ספורטאים על תופעות מוזרות הפוקדות אותם בשעת ביצועיהם. כך למשל ‘ידעו’ כדורגלנים מקצוענים לפתע מה תעשה הקבוצה היריבה, שחקני גולף טענו שהשפיעו באופן טלקינטי על מסלולו של הכדור, שחקנים ‘חזו’ את תוצאות המשחק, ועוד כהנה וכהנה. החוקרים גילו שספורטאים רבים חששו לספר על תופעות דומות של תע”ח (תפישה־על־חושית), מחשש פן יושמו ללעג, ואחדים אף חזרו בהם מדיווחים קודמים. (זה דוקא רעיון לא רע, לחזות מראש את תוצאות ה’טוטו' – לא כן?)

בעקבות ‘אנוכי הרובוט’, ספרו המפורסם של איזאק אסימוב הולך גם הספר ‘חולית’ (שתורגם לעברית והוצא לאור ע"י הוצאת עם־עובד).

בימים אלו החלו הכנות ראשונות להפקת הסרט על פי ספרו הכרסתני של פרנק הרברט. עדין לא נקבע צוות הבימוי, ההפקה והשחקנים, אולם ידוע כבר עתה, שתקציבו ההתחלתי של הסרט הוא 35 מיליון דולר (לשם דוגמא – תקציבו ההתחלתי של ‘סופרמן’ היה 17 מליון דולר, שתפחו והגיעו עד לכדי 35 מיליון דולר…)