פרדריק בראון הינו בלי ספק רב־אמן של הסיפור הקצרצר, התמציתי, עם השורה האחרונה המפתיעה (ראה:‘דם’ – גליון מס' 1, ו’הניסוי' – גליון מס' 5). מסתבר ש’מכונת הזמן הראשונה' שהוזכרה בסיפור ‘הניסוי’ לא היתה היחידה – כנראה שיש באמתחתו של בראון מכונות זמן רבות הטוענות לכתר ‘הראשונות’ ושוב אנו עוסקים כאן בפרדוקסים הכרוכים במסע בזמן, והפעם – בפרדוקסים המפורסמים מכולם.
* * *
ד"ר גריינגר אמר בחגיגיות, “רבותי, לפניכם מכונת־הזמן הראשונה.”
שלושת ידידיו לטשו בה את עיניהם.
היתה זו תיבה מרובעת שמידות דפנותיה היו 15 ס"מ עם שעונים ומתג.
“אתה צריך רק לאחוז אותה בידך,” אמר ד"ר גריינגר, “לכוון את השעונים לתאריך הרצוי, ללחוץ על הכפתור – ואתה שם.”
סמדליי, אחד משלושת ידידיו של הדוקטור, הושיט ידו אל התיבה, אחז בה ובחן אותה בקפידה. “זה באמת פועל?”
“ניסיתי אותה בניסוי קצרצר,” השיב הדוקטור. “כיוונתי אותה ליום האתמול ולחצתי על הכפתור. ראיתי את עצמי – את גבי שלי – בדיוק כשאני יוצא מהחדר. הדבר גרם לי זעזוע לא קטן.”
“מה היה קורה אילו רצת אל הדלת ותקעת בעיטה באחוריים של עצמך?”
ד"ר גריינגר צחקק. “יתכן שלא הייתי יכול לעשות זאת – כי הדבר היה משנה את העבר. זהו הפרדוקס הישן־נושן של המסע בזמן, כידוע לך. מה היה קורה לו חזר מישהו לאחור בזמן והרג את סבו שלו לפני שזה פגש את הסבתא?”
סמדליי, התיבה עדיין בידו, נסוג לפתע והתרחק מיתר השלושה, הוא גיחך לעברם. “זה בדיוק מה שאני עומד לעשות,” אמר.
“כיוונתי את השעונים לתאריך של לפני שישים שנה, בזמן שדיברתם…”
“סמדליי, לא!” ד"ר גריינגר נע לעברו.
“עצור דוק! אחרת אני לוחץ על הכפתור מייד. אם תעצור, אסביר לכם.” גריינגר עצר. “שמעתי אודות אותו פרדוקס. וזה עורר בי תמיד עניין, כי ידעתי שאכן הייתי הורג את הסבא שלי אילו היתה לי הזדמנות. שנאתי אותו. הוא היה בריון מנוול, והפך את חיי סבתא והורי לגיהנום. חיכיתי מזמן להזדמנות שכזאת.”
ידו של סמדליי התקרבה אל הכפתור ולחצה עליו.
המרחב סביבו טושטש לפתע… סמדליי מצא את עצמו עומד בשדה. לקח לו רגע קט כדי להתמצא בסביבה. אם זה היה המקום בו עמד להיבנות באחד הימים ביתו של גריינגר, הרי שחוותו הגדולה של סבו צריכה להימצא במרחק של כקילומטר וחצי בלבד דרומה. הוא החל ללכת. בדרך מצא מוט עץ שיכול היה לשמש כאלה נאה למדי.
סמוך לחווה מצא גבר צעיר, אדום שיער, כשבידו שוט והוא מלקה בו כלב.
“הפסק זאת מייד!” צעק סמדליי, תוך שהוא רץ לקראתו.
“תחוב את האף לעסקים המחורבנים שלך,” אמר הבחור והצליף בשוט שוב.
סמדליי הניף את האלה.
שישים שנה מאוחר יותר, אמר ד"ר גריינגר בחגיגיות, “רבותי, לפניכם מכונת־הזמן הראשונה.”
שני ידידיו לטשו בה את עיניהם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.